על המניפולציות הסטטיסטיות של משרד האוצר ובורות עיתונאית

איציק ספורטא

אתמול פורסם הדו"ח השנתי של מנהל הכנסות המדינה כרגיל עם פרסום דו"ח כזה העיתונות חוגגת. כך נכתב במאמר ב"הארץ": חושבים שאתם משלמים יותר מדי מסים? טענה זו מתבררת כנכונה ויש לה גיבוי גם בנתונים מוצקים. "ב-2005 היה נטל המס הכולל (היחס בין הכנסות המדינה ממסים לתמ"ג) בישראל 36.8% מהתוצר, גבוה מהממוצע במדינות OECD שבהן שיעורו 32.2% מהתוצר". גם בערוץ 10 נשמע אותו דיווח.

אז או שהעיתונאים לא יודעים לקרוא, או שהם אידיאולוגים חסרי תקנה, או שסתם עצלנים. לזה אנחנו כבר רגילים, אבל בכל זאת למה לא להסביר לקוראים על מה מבוססים המספרים הללו? כי לא צריך, כי הרי מן המפורסמות הוא שהמס בישראל גבוה מידי וצריך להורידו.

אז בואו נחזור בפעם האלף על המניפולציה של האוצר שעיתונאים אצים רצים לדווח. החישוב הזה מבוסס על ממוצע משוקלל אשר נותן משקל יתר למדינות הגדולות שבהן המס נמוך, ארה"ב ויפן למשל. נטל המס בישראל נמוך מאשר במדינות אירופה שם הממוצע הוא 40%. אילו העיתונאים היו קוראים את פרק ג` בדו"ח היו מוצאים שהאוצר מנסה להסביר, לא ממש, למה הוא משתמש בממוצע משוקלל ולא בממוצע רגיל, או בהצגת ההתפלגות של נטל המס במדינות השונות.  כך נכתב: "מי שסבור שמבחינת המאפיינים החברתיים והכלכליים ישראל דומה למדינות מערב אירופה, יעדיף להשוות אותה מבחינת נטל המס למדינות האיחוד האירופי והוא עשוי להגיע למסקנה שנטל המס בישראל אינו גבוה בהשוואה בינלאומית. לעומת זאת מי שמעדיף לקבוע את כלל מדינות ה-OECD כקבוצת השוואה, יגיע למסקנה שלישראל נטל מס גבוה יחסית. שאלה נוספת היא מהי שיטת ההשוואה הראויה? האם יש ליחס משקל זהה לכל מדינה, או שמא יש לתת למדינות השונות משקל שונה. יש הסבורים שההשוואה הרלוונטית היא לממוצע משוקלל לפי גודל התמ"ג וכך נהגנו". שימו לב יש הסבורים, למה? כי ככה, כי זה מתאים לתפיסת העולם שלנו, אמרו ולא יספו.

דרך אגב בפרק העוסק בהשוואות בינלאומיות כאשר הם כותבים ממוצע הם מתכוונים לממוצע משוקלל, זה מצוין רק בהערה כדי שנתבלבל. והעיתונאים מה זה מתבלבלים, בלי חשבון בכלל. שיתוף הפעולה בין המכלכלים ממשרד האוצר והעיתונאים הכלכליים גרועה משיתוף בין הכתבים הצבאיים לצבא.

בכלל כדאי לעיין בדו"ח כי אפשר למשל ללמוד, למשל ממנו שהמס העקיף בישראלה גבוה מכמעט כל המדינות האחרות לעומת המס הישיר הנמוך מהשאר, מה שהופך את מערכת המס שלנו לפחות פרוגרסיבית בהשוואה למדינות האחרות. כמו כן נטל המס למעסיקים בישראל נמוך משמעותית מהמדינות האחרות: "מיקומה של ישראל במדד נטל המס הישיר נובע מנטל נמוך במיוחד של תשלומי המעביד לביטוח לאומי- 1.9 אחוזי תמ"ג בשנת 2004, לעומת 5.0 אחוזי תמ"ג בממוצע ה-OECD ".  וכרגיל המעסיקים ייבכו שנטל המס עליהם כבד מידי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אודי בן סעדיה

    הי איציק בוקר טוב!
    אז בסוף לא ממש הבנתי. מה שיעור המס?
    גבוה? נמוך? יציב? משוקלל? ומי מעוניין במניפולציה? האוצר?
    אם אפשר ביאור קצר להדיוטות כמוני

  2. אודי בן סעדיה

    הי איציק בוקר טוב!
    אז בסוף לא ממש הבנתי. מה שיעור המס?
    גבוה? נמוך? יציב? משוקלל? ומי מעוניין במניפולציה? האוצר?
    אם אפשר ביאור קצר להדיוטות כמוני

  3. נתי

    התחשק לי אתמול לזרוק משהו על המסך לנוכח הדיווחים, שהעירו אותי שוב מנמנומי הנוטה לאופטימיות ביחס למצבם של כלי התקשורת בישראל. ניתן לומר שהתיאור הנכון לדיווחים מאתמול הוא "טיפשות מרצון". אני לא מצליח להשתחרר מהאופטימיות..

  4. נתי

    התחשק לי אתמול לזרוק משהו על המסך לנוכח הדיווחים, שהעירו אותי שוב מנמנומי הנוטה לאופטימיות ביחס למצבם של כלי התקשורת בישראל. ניתן לומר שהתיאור הנכון לדיווחים מאתמול הוא "טיפשות מרצון". אני לא מצליח להשתחרר מהאופטימיות..

  5. אביעד

    הנושא הזה תמיד חוזר בוריאציה זו או אחרת.
    יש דוגמאות למדידות דומות במדינות אחרות? האם לאוצר יש בסיס לטעון כי השיטה שלו למדידה מקובלת בעולם?

  6. אביעד

    הנושא הזה תמיד חוזר בוריאציה זו או אחרת.
    יש דוגמאות למדידות דומות במדינות אחרות? האם לאוצר יש בסיס לטעון כי השיטה שלו למדידה מקובלת בעולם?

  7. איציק ספורטא

    נטל המס הכללי בארץ נמצא במקום החמישה עשר מבין מדינות ה-OECD, במדינות שבהם שרותי רווחה מקיפים נטל המס גבוה יותר מאשר בישראל המתנערת מחובתה לרווחת האזרחים. כמו כן יש לזכור שעלות הביטחון בישראל גבוהה משמעותית מבמדינות האחרות כך שאם נטל המס נמוך ברור מאיליו שהשרותים החברתיים, כולל בריאות וחינוך, יפגעו קשות. נטל המס לכשעצמו אינו מעניין אותי, מה שמעניין הוא כיצד עושים לנו מניפולציה כדי לקדם מדיניות כלכלית שנותנת למי שיש להם על חשבון, וכדי למנוע, ממי שאין להם לנהל חיים של כבוד.

  8. איציק ספורטא

    נטל המס הכללי בארץ נמצא במקום החמישה עשר מבין מדינות ה-OECD, במדינות שבהם שרותי רווחה מקיפים נטל המס גבוה יותר מאשר בישראל המתנערת מחובתה לרווחת האזרחים. כמו כן יש לזכור שעלות הביטחון בישראל גבוהה משמעותית מבמדינות האחרות כך שאם נטל המס נמוך ברור מאיליו שהשרותים החברתיים, כולל בריאות וחינוך, יפגעו קשות. נטל המס לכשעצמו אינו מעניין אותי, מה שמעניין הוא כיצד עושים לנו מניפולציה כדי לקדם מדיניות כלכלית שנותנת למי שיש להם על חשבון, וכדי למנוע, ממי שאין להם לנהל חיים של כבוד.

  9. מואיז

    השאלה איננה רק אם מדינת רווחה או לא, השאלה היא שאלה של מדיניות.

    יש שתי בעיות בישראל

    1. למה המס הולך לכיסוי גרעונות של עשירים?
    ומה החלק ממנו שהולך לכיסוי של חברות כמו כביש 6 ולהטבות לחברות גדולות

    זו שאלה קפיטליסטית גרידא. אם השוק צריך לקבוע את המצב הכלכלי למה ישראל מתערבת.

    מדינות יכולות לעבוד על מס נמוך עם שירותים נמוכים לאוכלוסיה או להיפך. בכול מקרה נשאלת השאלה לאן בדיוק הולך התקציב.

    2.

    השאלה השנייה שצריך להיכנס בה היא תקציב הביטחון.
    האם הוא מוצדק? ועל פי איזה קריטריונים הוא נקבע? האם באמת ישראל צריכה מטוס חמקן או שזה אינטרס של כמה בעלי הון וסוחרי נשק?

    בסופו של דבר בישראל בעלי ההון מדברים על קפיטליזם עד שזה מגיע לכיס של החברה שלהם. אז צריך הגנות בפני טיסות שכר וצריך הגנות בפני "תחרות פרועה" בסלולרי, וכן הלאה. כשהתיאוריה היא דווקא תחרות פרועה.

  10. מואיז

    השאלה איננה רק אם מדינת רווחה או לא, השאלה היא שאלה של מדיניות.

    יש שתי בעיות בישראל

    1. למה המס הולך לכיסוי גרעונות של עשירים?
    ומה החלק ממנו שהולך לכיסוי של חברות כמו כביש 6 ולהטבות לחברות גדולות

    זו שאלה קפיטליסטית גרידא. אם השוק צריך לקבוע את המצב הכלכלי למה ישראל מתערבת.

    מדינות יכולות לעבוד על מס נמוך עם שירותים נמוכים לאוכלוסיה או להיפך. בכול מקרה נשאלת השאלה לאן בדיוק הולך התקציב.

    2.

    השאלה השנייה שצריך להיכנס בה היא תקציב הביטחון.
    האם הוא מוצדק? ועל פי איזה קריטריונים הוא נקבע? האם באמת ישראל צריכה מטוס חמקן או שזה אינטרס של כמה בעלי הון וסוחרי נשק?

    בסופו של דבר בישראל בעלי ההון מדברים על קפיטליזם עד שזה מגיע לכיס של החברה שלהם. אז צריך הגנות בפני טיסות שכר וצריך הגנות בפני "תחרות פרועה" בסלולרי, וכן הלאה. כשהתיאוריה היא דווקא תחרות פרועה.

  11. סמולן

    הנתונים הגולמיים דווקא מובאים (גם בדה מארקר). יש שם גרף ברור שבו ישראל נמצאת.
    לעניין החלוקה התקציבית, יש הרבה הגיון בהשוואה של ישראל למדינות אואיסידי קטנות, לקיזוז תקציב הבטחון, וכן הלאה. אבל הארץ הביא לקוראים שלו את כל הנתונים.

  12. סמולן

    הנתונים הגולמיים דווקא מובאים (גם בדה מארקר). יש שם גרף ברור שבו ישראל נמצאת.
    לעניין החלוקה התקציבית, יש הרבה הגיון בהשוואה של ישראל למדינות אואיסידי קטנות, לקיזוז תקציב הבטחון, וכן הלאה. אבל הארץ הביא לקוראים שלו את כל הנתונים.

  13. שור

    נטל המס בישראל די דומה **כעת** לממוצע באיחוד האירופאי,
    עם דגש על כעת – לאחר 4 שנים של הפחתה בשיעורי המס אשר הביאה לצמיחה, לתוספת של מאות אלפי מקומות עבודה חדשים נטו וגם לירידה בשיעור העוני.
    ותהליך הפחתת המס נמשך – בשנת 2010 מס חברות ידיע ל-25% ומס הכנסה ל-44%.

    אכן נכון שהרכב המיסים בישראל אינו נכון מבחינה חברתית –
    המס על מעסיקים (בעיקר מס בריאות על מעסיקים) נמוך מדי ואילו מיסים עקיפים (שהם רגרסיביים) גבוהים מדי.

    אבל השאלה היא לא רק מהו נטל המס,
    אלא גם מהן התפוקות שהממשלה מייצרת באמצעות המסים הללו ?
    האם שקל הוצאה ציבורית בישראל לרווחה יוצר תפוקה כמו שקל הוצאה ציבורית בסקנדינביה ?
    האם שקל הוצאה ציבורית בישראל ובפינלנד לחינוך יוצר תפוקת חינוך דומה ?

    התשובה היא לא ולא, המימשל בישראל יעיל הרבה פחות ממדינות בגודל דומה באירופה.
    למה ומדוע ?
    כי כלכלת ישראל הרבה פחות תחרותית מכלכלות סקנדינביה,
    והמשמעות היא פחות יעילות כלכלית ולכן פחות רווחה חברתית.

    שור

  14. שור

    נטל המס בישראל די דומה **כעת** לממוצע באיחוד האירופאי,
    עם דגש על כעת – לאחר 4 שנים של הפחתה בשיעורי המס אשר הביאה לצמיחה, לתוספת של מאות אלפי מקומות עבודה חדשים נטו וגם לירידה בשיעור העוני.
    ותהליך הפחתת המס נמשך – בשנת 2010 מס חברות ידיע ל-25% ומס הכנסה ל-44%.

    אכן נכון שהרכב המיסים בישראל אינו נכון מבחינה חברתית –
    המס על מעסיקים (בעיקר מס בריאות על מעסיקים) נמוך מדי ואילו מיסים עקיפים (שהם רגרסיביים) גבוהים מדי.

    אבל השאלה היא לא רק מהו נטל המס,
    אלא גם מהן התפוקות שהממשלה מייצרת באמצעות המסים הללו ?
    האם שקל הוצאה ציבורית בישראל לרווחה יוצר תפוקה כמו שקל הוצאה ציבורית בסקנדינביה ?
    האם שקל הוצאה ציבורית בישראל ובפינלנד לחינוך יוצר תפוקת חינוך דומה ?

    התשובה היא לא ולא, המימשל בישראל יעיל הרבה פחות ממדינות בגודל דומה באירופה.
    למה ומדוע ?
    כי כלכלת ישראל הרבה פחות תחרותית מכלכלות סקנדינביה,
    והמשמעות היא פחות יעילות כלכלית ולכן פחות רווחה חברתית.

    שור

  15. כנ"ל

    פול קרוגמן בפוסט משלשום:
    "סטטיסטיקות כלכליות – אי אפשר לחיות בלעדיהן אך תמיד יש לזכור שהן לא המציאות. אני תמיד מתאר אותן כצורה משעממת במיוחד של מדע בדיוני"
    קרוגמן ממשיך ומצטט את קיינס:
    "לומר שהתפוקה נטו גבוהה יותר היום ורמת המחירים נמוכה יותר משהיו לפני שנה או עשר שנים , היא טענה הדומה במהותה לקביעה שהמלכה ויקטוריה היתה מלכה טובה יותר לא יותר מאושרת מהמלכה אליזבת – טענה שאינה חסרת משמעות ואינה חסרת חשיבות, אך לא מתאימה כחומר לחשבון דיפרנציאלי (כלומר לניתוח כמותי, כנ"ל)" (מתוך פרק 4 בThe General Theory of Employment, Interest, and Money)

    http://krugman.blogs.nytimes.com/2007/10/06/the-revision-thing/

  16. כנ"ל

    פול קרוגמן בפוסט משלשום:
    "סטטיסטיקות כלכליות – אי אפשר לחיות בלעדיהן אך תמיד יש לזכור שהן לא המציאות. אני תמיד מתאר אותן כצורה משעממת במיוחד של מדע בדיוני"
    קרוגמן ממשיך ומצטט את קיינס:
    "לומר שהתפוקה נטו גבוהה יותר היום ורמת המחירים נמוכה יותר משהיו לפני שנה או עשר שנים , היא טענה הדומה במהותה לקביעה שהמלכה ויקטוריה היתה מלכה טובה יותר לא יותר מאושרת מהמלכה אליזבת – טענה שאינה חסרת משמעות ואינה חסרת חשיבות, אך לא מתאימה כחומר לחשבון דיפרנציאלי (כלומר לניתוח כמותי, כנ"ל)" (מתוך פרק 4 בThe General Theory of Employment, Interest, and Money)

    http://krugman.blogs.nytimes.com/2007/10/06/the-revision-thing/

  17. מורה

    במידה והשכר של 47 אחוז מהעובדים שבכלל לא מגיעים לסף המס היה עולה אז הצמיחה הייתה אמיתית, צודקת וכלכלני האוצר היו מגיעים למסקנה שעליית שכר לעובדים החלשים שווה צמיחה אמיתית ולא בצמיחה המושקעת ברומניה ומתחלקת לכמה משפחות של בעלי הון.
    דרך אגב האם זה שחצי מהעובדים בישראל לא מגיעים לשכר של יותר 4000 ש"ח אומר שהשכר החציוני בישראל נמוך מ4000 ש"ח???

  18. מורה

    במידה והשכר של 47 אחוז מהעובדים שבכלל לא מגיעים לסף המס היה עולה אז הצמיחה הייתה אמיתית, צודקת וכלכלני האוצר היו מגיעים למסקנה שעליית שכר לעובדים החלשים שווה צמיחה אמיתית ולא בצמיחה המושקעת ברומניה ומתחלקת לכמה משפחות של בעלי הון.
    דרך אגב האם זה שחצי מהעובדים בישראל לא מגיעים לשכר של יותר 4000 ש"ח אומר שהשכר החציוני בישראל נמוך מ4000 ש"ח???

  19. נתן.

    לפי הדוח 80 אחוז מהמיסים במדינת ישראל משולמים על ידי שני העשירונים העליונים.(לעומת 76 אחוז לפני חמש שנים).

    http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=7296

    במילים אחרות שני העשירונים העליונים מממנים כמעט את כל תקציבה של מדינת ישראל שאיתו מממנים את החינוך ,הבריאות ,הרווחה ,הכבישים, הצבא, המשטרה האוניברסיטאות וכו'.

    אז איך זה מסתדר עם התלונות הבלי פוסקות על מדינת ישראל הדואגת רק לעשירים ופועלת לטובתם?

    נטל המס במדינת ישראל הוא גבוה מאד ויושב כמו אבן ריחיים על צווארו של מעמד הביניים הקורס תחת הנטל והולך ונעלם, או שמעלים הכנסות בלית ברירה.

  20. נתן.

    לפי הדוח 80 אחוז מהמיסים במדינת ישראל משולמים על ידי שני העשירונים העליונים.(לעומת 76 אחוז לפני חמש שנים).

    http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=7296

    במילים אחרות שני העשירונים העליונים מממנים כמעט את כל תקציבה של מדינת ישראל שאיתו מממנים את החינוך ,הבריאות ,הרווחה ,הכבישים, הצבא, המשטרה האוניברסיטאות וכו'.

    אז איך זה מסתדר עם התלונות הבלי פוסקות על מדינת ישראל הדואגת רק לעשירים ופועלת לטובתם?

    נטל המס במדינת ישראל הוא גבוה מאד ויושב כמו אבן ריחיים על צווארו של מעמד הביניים הקורס תחת הנטל והולך ונעלם, או שמעלים הכנסות בלית ברירה.

  21. אבי

    נתן, אם שני העשירונים העליונים מממנים 80% מנטל המס, מדוע אתה טוען שמעמד הביניים קורס תחת נטל המס? מעמד הביניים לא נכלל בשני העשירונים העליונים.

  22. אבי

    נתן, אם שני העשירונים העליונים מממנים 80% מנטל המס, מדוע אתה טוען שמעמד הביניים קורס תחת נטל המס? מעמד הביניים לא נכלל בשני העשירונים העליונים.

  23. מורה

    וכמה מההכנסה מגיע לשני עשירונים אלו?
    דרך אגב במידה ויש מישהו מהעשירון העליון שרוצה להחליף איתי מקום בעשירונים אז שיפנה.

  24. מורה

    וכמה מההכנסה מגיע לשני עשירונים אלו?
    דרך אגב במידה ויש מישהו מהעשירון העליון שרוצה להחליף איתי מקום בעשירונים אז שיפנה.

  25. גל

    הנתונים על כך שהעשירונים העליונים נושאים בעיקר נטל המס הם פשוט השתקפות של הפערים החברתיים שהרקיעו לשיא במדינה הזו. למה אתה מצפה כשקרוב למחצית העובדים לא מגיעים לדרגת המס התחתונה? שהם ישלמו מתוך מה שאין להם? אם אתה רוצה לתקן את המצב – דאג שיותר אנשים יתפרנסו יותר.

  26. גל

    הנתונים על כך שהעשירונים העליונים נושאים בעיקר נטל המס הם פשוט השתקפות של הפערים החברתיים שהרקיעו לשיא במדינה הזו. למה אתה מצפה כשקרוב למחצית העובדים לא מגיעים לדרגת המס התחתונה? שהם ישלמו מתוך מה שאין להם? אם אתה רוצה לתקן את המצב – דאג שיותר אנשים יתפרנסו יותר.

  27. אביעד

    שאפילו הדיוט כמוני רואה – מדובר רק על מס הכנסה, לא על סך המיסים.
    והתחשב בכך ששני העשירונים העליונים מרוויחים את מרבית ההכנסה הפנויה במשק, אין בזה הרבה פלא שאבסולוטית הם משלמים הרבה יותר.
    שלא לדבר על כך שהעשירונים התחתונים מרוויחים כל כך מעט שהם אפילו לא מגיעים למדרגת המס.

    אין שם גם קישור לדו"ח כך שקצת קשה להכנס לעומקם של הנתונים ולדעת איך הם מחושבי םוכן הלאה.

  28. אביעד

    שאפילו הדיוט כמוני רואה – מדובר רק על מס הכנסה, לא על סך המיסים.
    והתחשב בכך ששני העשירונים העליונים מרוויחים את מרבית ההכנסה הפנויה במשק, אין בזה הרבה פלא שאבסולוטית הם משלמים הרבה יותר.
    שלא לדבר על כך שהעשירונים התחתונים מרוויחים כל כך מעט שהם אפילו לא מגיעים למדרגת המס.

    אין שם גם קישור לדו"ח כך שקצת קשה להכנס לעומקם של הנתונים ולדעת איך הם מחושבי םוכן הלאה.

  29. שור

    לפי הנתונים נטל המס בישראל גדל בשנת 2006 לעומת 2005 בחצי אחוז.
    כלומר שיעור הגידול במיסים היה גבוה יותר משיעור הגידול בתוצר.
    וזה למרות הפחתת שיעורי המס.
    לכאורה נתון פארדוקסאלי.
    אבל לא.
    זו תופעה שיכולה להתרחש בתקופות של צמיחה מהירה,
    כאשר הרווחים של החברות ועצמאים ורמות השכר של שכירים גדלים מהר,
    ומכיוון שהמיסוי הוא פרוגרסיבי הרי שיעורי המס בפועל דווקא גדלים וכך נטל המס גדל.

    וזה מסביר עוד תופעה –
    נטל המס במדינות סקנדינביה גבוה מישראל לא בגלל ששיעורי המס שם גבוהים יותר (והם לא, מס חברות שם אף נמוך מישראל),
    אלא בעיקר בגלל שהתחלקות השכר / רווחים שם שיוויונית יותר מאשר בישראל,
    ולכן יותר אנשים מצויים במדרגות מס גבוהות יותר.

    שור

  30. שור

    לפי הנתונים נטל המס בישראל גדל בשנת 2006 לעומת 2005 בחצי אחוז.
    כלומר שיעור הגידול במיסים היה גבוה יותר משיעור הגידול בתוצר.
    וזה למרות הפחתת שיעורי המס.
    לכאורה נתון פארדוקסאלי.
    אבל לא.
    זו תופעה שיכולה להתרחש בתקופות של צמיחה מהירה,
    כאשר הרווחים של החברות ועצמאים ורמות השכר של שכירים גדלים מהר,
    ומכיוון שהמיסוי הוא פרוגרסיבי הרי שיעורי המס בפועל דווקא גדלים וכך נטל המס גדל.

    וזה מסביר עוד תופעה –
    נטל המס במדינות סקנדינביה גבוה מישראל לא בגלל ששיעורי המס שם גבוהים יותר (והם לא, מס חברות שם אף נמוך מישראל),
    אלא בעיקר בגלל שהתחלקות השכר / רווחים שם שיוויונית יותר מאשר בישראל,
    ולכן יותר אנשים מצויים במדרגות מס גבוהות יותר.

    שור