על שביתת המרצים ותפקידם

איציק ספורטא

היום שביתה גם באוניברסיטאות בעצם, לא ממש, רק של הסגל הקרוי בכיר,  כי באוניברסיטאות יש מרצים מן החוץ ומרצים מן הסגל הקרוי זוטר ואלה אינם שובתים, כך שהשביתה לא תהיה שלמה. בלי קשר לזה בטוח שנשמע דיבורים רבים על בריחת מוחות כאילו מי שבורח, ממה? אינו בן אדם אלא מח משוטט שמחפש מקום לעגון בו.

אני מכיר טוב את הדיון על כך שהשכר כאן נמוך בהשוואה לארה"ב במקצועות כמו ניהול וכלכלה כמו גם תנאים טובים יותר למחקר במדעים הדורשים מעבדות משוכללות. כאן באה הגישה שרואה בשכר מרצים דיפרנציאלי פיתרון לכל הבעיות. אז יהיו מרצים שייהנו משכר גבוה בגלל המקצוע בו בחרו ויהיו כוכבים שיהיו זכאים לתגמול נאות וכל הייתר יצטרכו להסתפק בשאריות. לטעמי, אין הבדל בין מרצה במדעי הרוח למרצה בניהול ולכן שכרם צריך להיות זהה.

בכלל מנסים להשליט על תחומי ההשכלה את התפיסה העסקית שבה למנהל הבכיר מגיע הכל כי בלעדיו העולם אינו קיים והעובדים האחרים צריכים להסתדר בשורה, ואולי לדחוף בתור כדי לא להישאר אחרונים בין דורשי השכר שם השכר הוא מינימום בלי תנאים ובלי כלום. להזכיר, עדכונו של שכר המינימום מוקפא בחוק ההסדרים הנוכחי לחצי שנה. כמו כן צריך שיהיו הרבה עובדי קבלן, בהשכלה הגבוהה אלו המרצים מן החוץ, שמספרם עולה כפורח. אלו עובדים שמונה חודשים בשנה ואינם זכאים להטבות של עבודה רצופה. בשעת שביתה הם גם מחויבים לעבוד.

חשוב גם להזכיר את התוכניות למנהלים ובכירים, או סתם אנשים שיש מי שמממן אותם או שיש להם כסף, שעולות כפורחות לא רק במקצועות הניהול, בפקולטה למדעי החברה בתל אביב יש חמש ובקרוב שש תוכניות כאלה בהן תשלום שכר הלימוד גבוה כמו השכר שמקבלים המרצים, מה שיכול לייתר לגביהם את המאבק לשכר סביר בתוכניות הציבוריות.  

כך שגם כאשר המרצים שובתים יהיו לימודים בתוכניות החיצוניות ובשיעורים בהם מלמדים מורים מן החוץ. עדיין יש משקל למרצים התקניים באוניברסיטה, אולי לא לזמן רב, ושביתה שלהם תשבית חלק ניכר מהפעילות הלימודית באוניברסיטאות. כמרצה אני תומך בכל לב בשביתה, אבל כמו בדברים רבים אחרים הייתי רוצה שהיא לא תהיה רק בנושאי שכר. הפריבילגיה של המרצים היא גם להביט סביב ולהבין שלא ראוי לקיים תוכניות פרטיות במסגרת ציבורית, כמו גם להעסיק מרצים בלי תנאים ובשכר יחסית נמוך. על כן על הסגל לתמוך בהתארגנותם של המרצים מן החוץ ולצרף לשורותיו גם את ארגון הסגל הזוטר.

מלבד הנושאים האלו רצוי שהסגל באוניברסיטאות יעמוד על כך שהאוניברסיטאות יהוו מקום שבו לא רק לומדים אלא גם מקדמים את השוויון בחברה הישראלית. זה צריך להיעשות הן בתוכני הלימוד והן בדרך בה מתקבלים סטודנטים ללימודים ומרצים לעבודה. כמו כן צריכים המרצים להיות פעילים ולהביע דעה, ויותר מכך, על מה שקורה במדינת ישראל. למה, למשל, שהוועד לא יציג עמדה בנושא חוק ההסדרים והפגיעה המתמדת באוכלוסיות שאין תקווה אפילו שאי פעם יגיעו להשכלה גבוהה?   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נוגה

    מדוע באמת שהוועד לא יציג עמדה בנושאים אחרים? מכיוון שזהו גוף הדואג לחבריו – לכן אין התייחסות למורים מן החוץ, או חוק ההסדרים או אי שוויון בקבלת תלמידים.

  2. נוגה

    מדוע באמת שהוועד לא יציג עמדה בנושאים אחרים? מכיוון שזהו גוף הדואג לחבריו – לכן אין התייחסות למורים מן החוץ, או חוק ההסדרים או אי שוויון בקבלת תלמידים.

  3. מתי שמואלוף

    מה עם כל העובדים שמנקים, שומרים ועובדי הקבלן באוניברסיטאות שבכלל לא יכולים לשבות ?
    איפה הסולידאריות ?

  4. מתי שמואלוף

    מה עם כל העובדים שמנקים, שומרים ועובדי הקבלן באוניברסיטאות שבכלל לא יכולים לשבות ?
    איפה הסולידאריות ?

  5. אירית

    ניראה שהמבצר מתמוטט, ולא רבים המצטערים. המרוויחים יהיו גורמים מסחריים כמובן. האוניברסיטאות השמיטו את הקרקע מתחת לרגליהן, ולא יצרו אמון ציבורי כפי שהכותב מציין. לא מוסר, לא קהילה ולא חברה. ברגע שלא יצרו הצדקה עצמית מול מכללה פרטית או פשוט בחירה בלימודים/הוראה בחו"ל – סופם כבר היה כתוב. (במתכונת הנוכחית).
    הפקולטות למשפטים, בדקה התשעים החלו לייצר מעין מצג של מעורבות חברתית (ה"קליניקות" למיניהן, עלי תאנה בעלות סמלית), אך הוא לא ממשי ולא מכסה את העיסוק המרכזי בכלכלה ומסחר. בת"א פתחו רק השנה מרכז לתארים מתקדמים במשפטים, שיקצה גם מילגה כלשהי לחוקרים. עד עכשיו, הם פשוט דחו מועמדים שביקשו ללמוד, כאילו מדובר בקרציות (הסבירו יפה שאם אתה רוצה ללמוד לדוקטורט "תארגן" לך מימון לבד). האוניברסיטה העברית השתתפה מזה עשרות שנים בניסויים רפואיים לא אתיים בבני אדם (הרצפלד, קפלן, הפקולטה לחקלאות), ובוחשת בענייני בטחון באופן מופרז. האוניברסיטה מהווה גם דוגמא בינלאומית להעסקה פוגענית ולכל מיני קומבינות בתחום השכר שאי אפשר להתחיל לתאר. עכשיו מתברר סופית, ומדעית, שהאקדמיה הציבורית גם לא הועילה לקידום החינוך הגבוה בקרב מזרחים , נשים או בפריפריה בכלל, אז בשביל מה צריך ? ניראה שהנזק רב מהתועלת.
    נאבאך, השב"כ וצה"ל יצטרכו למצוא גופים אחרים שיעניקו להם תארי בזק, אולי אפילו מכללות זרות, מה רע ב..קונגו ?

  6. אירית

    ניראה שהמבצר מתמוטט, ולא רבים המצטערים. המרוויחים יהיו גורמים מסחריים כמובן. האוניברסיטאות השמיטו את הקרקע מתחת לרגליהן, ולא יצרו אמון ציבורי כפי שהכותב מציין. לא מוסר, לא קהילה ולא חברה. ברגע שלא יצרו הצדקה עצמית מול מכללה פרטית או פשוט בחירה בלימודים/הוראה בחו"ל – סופם כבר היה כתוב. (במתכונת הנוכחית).
    הפקולטות למשפטים, בדקה התשעים החלו לייצר מעין מצג של מעורבות חברתית (ה"קליניקות" למיניהן, עלי תאנה בעלות סמלית), אך הוא לא ממשי ולא מכסה את העיסוק המרכזי בכלכלה ומסחר. בת"א פתחו רק השנה מרכז לתארים מתקדמים במשפטים, שיקצה גם מילגה כלשהי לחוקרים. עד עכשיו, הם פשוט דחו מועמדים שביקשו ללמוד, כאילו מדובר בקרציות (הסבירו יפה שאם אתה רוצה ללמוד לדוקטורט "תארגן" לך מימון לבד). האוניברסיטה העברית השתתפה מזה עשרות שנים בניסויים רפואיים לא אתיים בבני אדם (הרצפלד, קפלן, הפקולטה לחקלאות), ובוחשת בענייני בטחון באופן מופרז. האוניברסיטה מהווה גם דוגמא בינלאומית להעסקה פוגענית ולכל מיני קומבינות בתחום השכר שאי אפשר להתחיל לתאר. עכשיו מתברר סופית, ומדעית, שהאקדמיה הציבורית גם לא הועילה לקידום החינוך הגבוה בקרב מזרחים , נשים או בפריפריה בכלל, אז בשביל מה צריך ? ניראה שהנזק רב מהתועלת.
    נאבאך, השב"כ וצה"ל יצטרכו למצוא גופים אחרים שיעניקו להם תארי בזק, אולי אפילו מכללות זרות, מה רע ב..קונגו ?

  7. שולה פרסלר

    שביתת המרצים הבכירים היא לכשעצמה ביטוי לאי-שוויון. מדוע הם שובתים לבד??? הקריאה לשביתה כוללת של מרצים בכירים, זוטרים, ואף סטודנטים היתה אמורה לבוא מאותם מרצים בכירים. המרצים הבכירים פועלים בביטחון, משום שמקומם באקדמיה מובטח. לכן הם אלו שהיו צריכים להוביל את המהפכה, ואיציק, כפי שאמרת, לא רק בשכר, אלא בנושאים נוספים. כשלא משלבים כוחות, זה נידון לכשלון והסטודנטים עם כל הרעש מסביב הוכיחו זאת בשנה שעברה.
    החשש שמא ינתן שכר דיפרנציאלי למרצים מרתיע את הסגל הבכיר של מדעי הרוח בעיקר ולכן דווקא הם צריכים לפעול אחרת ולמנף את השביתה של הבכירים למאבק גדול מזה. מה גם שרוב המקצועות של מדעי הרוח הם בענייני תרבות, חברה, מדינה וכדומה, כך שאין דבר טוב מזה לצרף את המאבק החברתי לנושא. כבר היום, מרצים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים צריכים לשבות בבור שיבר ולחבר בין המאבקים. נכון שיש כאן סיכון, אך אם המאבק יצליח, תרוויח החברה כולה.
    ראוי לציין וחשוב מאוד לזכור כי מרצה בכיר הוא בעל הכוח ובידיו מונחת האפשרות צרף חבר סגל זוטר למעגל וכי אם מרצים בכירים היו עושים זאת, לא היה סגל זוטר. זהו כוח שיש באקדמיה ואינו קיים למשל במפעל שבו יש עובדי קבלן. אז לפחות באוניברסיטה המרצים הבכירים צריכים למנף את כוחם לטובת הזוטרים.
    אגב, מאוד יפה שהסטודנטים תומכים במרצים, חבל שבשנה שעברה המרצים לא שבתו עם הסטודנטים. אולי השנה יאחדו כוחות, המרצים, הסטודנטים, הפעילים החברתיים וארגוני השינוי החברתי. אני מקווה.

  8. שולה פרסלר

    שביתת המרצים הבכירים היא לכשעצמה ביטוי לאי-שוויון. מדוע הם שובתים לבד??? הקריאה לשביתה כוללת של מרצים בכירים, זוטרים, ואף סטודנטים היתה אמורה לבוא מאותם מרצים בכירים. המרצים הבכירים פועלים בביטחון, משום שמקומם באקדמיה מובטח. לכן הם אלו שהיו צריכים להוביל את המהפכה, ואיציק, כפי שאמרת, לא רק בשכר, אלא בנושאים נוספים. כשלא משלבים כוחות, זה נידון לכשלון והסטודנטים עם כל הרעש מסביב הוכיחו זאת בשנה שעברה.
    החשש שמא ינתן שכר דיפרנציאלי למרצים מרתיע את הסגל הבכיר של מדעי הרוח בעיקר ולכן דווקא הם צריכים לפעול אחרת ולמנף את השביתה של הבכירים למאבק גדול מזה. מה גם שרוב המקצועות של מדעי הרוח הם בענייני תרבות, חברה, מדינה וכדומה, כך שאין דבר טוב מזה לצרף את המאבק החברתי לנושא. כבר היום, מרצים חברתיים, תרבותיים, חינוכיים צריכים לשבות בבור שיבר ולחבר בין המאבקים. נכון שיש כאן סיכון, אך אם המאבק יצליח, תרוויח החברה כולה.
    ראוי לציין וחשוב מאוד לזכור כי מרצה בכיר הוא בעל הכוח ובידיו מונחת האפשרות צרף חבר סגל זוטר למעגל וכי אם מרצים בכירים היו עושים זאת, לא היה סגל זוטר. זהו כוח שיש באקדמיה ואינו קיים למשל במפעל שבו יש עובדי קבלן. אז לפחות באוניברסיטה המרצים הבכירים צריכים למנף את כוחם לטובת הזוטרים.
    אגב, מאוד יפה שהסטודנטים תומכים במרצים, חבל שבשנה שעברה המרצים לא שבתו עם הסטודנטים. אולי השנה יאחדו כוחות, המרצים, הסטודנטים, הפעילים החברתיים וארגוני השינוי החברתי. אני מקווה.

  9. זהר

    להיות 'פעילים יותר ולהביע דיעה' זה לא מספיק. צריכות להיעשות פעולות מחאתיות, שמאחוריה צריכים לעמוד אנשים שיעוררו את ההד, ושמן הסתם אין להם בעיה לעמוד מאחורי מה שהם מוחים עליו:
    אם אתם, אינטלקטואלים אקדמאים שמייצרים כל השנה ימי עיון על התפרקותה של החבר הישראלית, בדיעבד או תוך כדי- תעמדו בשורה אחת ותאמרו על במה (שאתם תיצרו, לא משנה איפה) ששוחט לא מבין שום דבר, לא בכלכלה ולא בהשכלה, תספרו על נציגויות הסטודנטים המושחתות, תספרו על ההפרד ומשול של המאבק ותדרשו לחבר את המאבקים (סגל בכיר- זוטר-סטודנטים-ומורים) בפועל, וכן להציג את הפתרון האמיתי (לממשלה יש את הכסףלממש את מסקנות וינוגרד). זה דורש לעשות טלפונים ולהביא לפעולה משותפת של כמה עשרות אנשים)- אז אולי מדובר במשהו רציני.
    רק עוד כתבה, עוד דיעה…זה לא עובר את מחסום התודעה של הציבורים שאמורים להיאבק, כי כל סגל, בכיר או זוטר שאינו שמאל קיצוני שקורא "העוקץ" לעולם לא יקרא זאת, וגם אם כן לא ידע מה לעשות.

  10. זהר

    להיות 'פעילים יותר ולהביע דיעה' זה לא מספיק. צריכות להיעשות פעולות מחאתיות, שמאחוריה צריכים לעמוד אנשים שיעוררו את ההד, ושמן הסתם אין להם בעיה לעמוד מאחורי מה שהם מוחים עליו:
    אם אתם, אינטלקטואלים אקדמאים שמייצרים כל השנה ימי עיון על התפרקותה של החבר הישראלית, בדיעבד או תוך כדי- תעמדו בשורה אחת ותאמרו על במה (שאתם תיצרו, לא משנה איפה) ששוחט לא מבין שום דבר, לא בכלכלה ולא בהשכלה, תספרו על נציגויות הסטודנטים המושחתות, תספרו על ההפרד ומשול של המאבק ותדרשו לחבר את המאבקים (סגל בכיר- זוטר-סטודנטים-ומורים) בפועל, וכן להציג את הפתרון האמיתי (לממשלה יש את הכסףלממש את מסקנות וינוגרד). זה דורש לעשות טלפונים ולהביא לפעולה משותפת של כמה עשרות אנשים)- אז אולי מדובר במשהו רציני.
    רק עוד כתבה, עוד דיעה…זה לא עובר את מחסום התודעה של הציבורים שאמורים להיאבק, כי כל סגל, בכיר או זוטר שאינו שמאל קיצוני שקורא "העוקץ" לעולם לא יקרא זאת, וגם אם כן לא ידע מה לעשות.

  11. משה כץ

    אני לא ממש מבין מה קורה פה, בחיפה התפרסם ששוברים את השביתה בצורה מאורגנת.
    במקומות שאני שומע עליהם פה ושם חברי הסתדרות ומורי קבלן(כן יש גם מורים ללא זכויות) שוברים את שביתת מורי ארגון המורים.
    בנוסף שמעתי רק אתמול על מורים שעברו מהארגון להסתדרות כדי שיקבלו משכורת ולא יצתרכו לשבות
    הסגל הזוטר וכמה מרצי קבלן בטח ישברו את שביתת המרצים
    אם יהיה בעיות עם החומר בטח פשוט יורידו את הסף כמו את הקו האדום בכנרת

    ואיפה ההסתדרות?
    הרי מחר ישברו בנתבג שביתה ע"י עובדי קבלן. אסור לאפשר שבירת שביתה!!
    זה פשוט פאשיזם.
    לדעתי אם שוברים את שביתת המורים יש להשבית את כל המשק במחאה.

  12. משה כץ

    אני לא ממש מבין מה קורה פה, בחיפה התפרסם ששוברים את השביתה בצורה מאורגנת.
    במקומות שאני שומע עליהם פה ושם חברי הסתדרות ומורי קבלן(כן יש גם מורים ללא זכויות) שוברים את שביתת מורי ארגון המורים.
    בנוסף שמעתי רק אתמול על מורים שעברו מהארגון להסתדרות כדי שיקבלו משכורת ולא יצתרכו לשבות
    הסגל הזוטר וכמה מרצי קבלן בטח ישברו את שביתת המרצים
    אם יהיה בעיות עם החומר בטח פשוט יורידו את הסף כמו את הקו האדום בכנרת

    ואיפה ההסתדרות?
    הרי מחר ישברו בנתבג שביתה ע"י עובדי קבלן. אסור לאפשר שבירת שביתה!!
    זה פשוט פאשיזם.
    לדעתי אם שוברים את שביתת המורים יש להשבית את כל המשק במחאה.

  13. ל.ש.

    דוגמא להסכם העסקה, עקיפת חוקים, התנערות מיחסי עבודה ישירים והתנערות מכל אחריות (משפטית, אתית, מוסרית, ארגונית וכלכלית)
    http://www.notes.co.il/shalev/37601.asp

    במחשבה נוספת: הדבר היחיד שמפתיע בהסכם הוא היעדרו של סעיף המחייב את המועסק לסודיות אודות הסכם העסקתו (כדי להשתיק את ביצוע זממו של ה"מעסיק" הנאור….

  14. ל.ש.

    דוגמא להסכם העסקה, עקיפת חוקים, התנערות מיחסי עבודה ישירים והתנערות מכל אחריות (משפטית, אתית, מוסרית, ארגונית וכלכלית)
    http://www.notes.co.il/shalev/37601.asp

    במחשבה נוספת: הדבר היחיד שמפתיע בהסכם הוא היעדרו של סעיף המחייב את המועסק לסודיות אודות הסכם העסקתו (כדי להשתיק את ביצוע זממו של ה"מעסיק" הנאור….

  15. תהל

    מדוע אין שביתה כוללת – גם של מורים מן החוץ ושל הסגל הזוטר? מדוע לא כורכים המרצים, באומץ, את דרישותיהם עם דרישותיהם של העובדים הללו? ומדוע שמרצים בעלי תודעה חברתית לא יסרבו לשבות עד שהשביתה תכלולגם את אלה?

  16. תהל

    מדוע אין שביתה כוללת – גם של מורים מן החוץ ושל הסגל הזוטר? מדוע לא כורכים המרצים, באומץ, את דרישותיהם עם דרישותיהם של העובדים הללו? ומדוע שמרצים בעלי תודעה חברתית לא יסרבו לשבות עד שהשביתה תכלולגם את אלה?

  17. נתי

    מה שיעור המזרחיים כפי שהוגדרו במחקר בקרב האוכלוסיה הכללית בארץ? ומה שיעור האשכנזים, המהווים 90% מהסגל האקדמי?

  18. נתי

    מה שיעור המזרחיים כפי שהוגדרו במחקר בקרב האוכלוסיה הכללית בארץ? ומה שיעור האשכנזים, המהווים 90% מהסגל האקדמי?

  19. תהל

    איציק ויוסי, הייתי שמחה לקבל את עמדתכם לגבי הנאמר על חיבור מאבק המרצים עם הסגל האקדמי הזוטר ועם מורים מן החוץ. האם יש כוונה לכלול אותם במשא ומתן שמתנהל מול האוצר? ואת שאר העובדים?

  20. תהל

    איציק ויוסי, הייתי שמחה לקבל את עמדתכם לגבי הנאמר על חיבור מאבק המרצים עם הסגל האקדמי הזוטר ועם מורים מן החוץ. האם יש כוונה לכלול אותם במשא ומתן שמתנהל מול האוצר? ואת שאר העובדים?

  21. איציק ספורטא

    ככל הידוע לי אין שום כוונה כזאת. למיטב זכרוני הסגל הזוטר והסגל הבכיר היו חברים באותו ועד ובעקבות ההסכם בראשית שנות התשעים נפרדו דרכיהם. הסגל הזוטר מייצג לידיעתי גם את המורים מן החוץ.
    אכן היה רצוי שכל חברי הסגל ייוצגו על ידי ארגון עובדים אחד, אבל כעת זה אינו כך. כיון שכעת יש שני ארגונים נפרדים היוזמה לאיחוד צריכה לבוא מהנציגים שלהם.
    אנסה להעלות את הנושא בפני ועד המרצים, אף שזה קשה כאשר יש שביתה.

  22. איציק ספורטא

    ככל הידוע לי אין שום כוונה כזאת. למיטב זכרוני הסגל הזוטר והסגל הבכיר היו חברים באותו ועד ובעקבות ההסכם בראשית שנות התשעים נפרדו דרכיהם. הסגל הזוטר מייצג לידיעתי גם את המורים מן החוץ.
    אכן היה רצוי שכל חברי הסגל ייוצגו על ידי ארגון עובדים אחד, אבל כעת זה אינו כך. כיון שכעת יש שני ארגונים נפרדים היוזמה לאיחוד צריכה לבוא מהנציגים שלהם.
    אנסה להעלות את הנושא בפני ועד המרצים, אף שזה קשה כאשר יש שביתה.

  23. חבר מועצת ארגון הסטודנטים לתארים גבוהים בטכניון

    אין כל שבירת שביתה מצידנו כסגל 'זוטר' (=בלתי-קבוע): ארגוני הסגל ה'בכיר' אינם מתאמים איתנו דבר ואפילו אינם עומדים איתנו בקשר (אפילו כשאנחנו מבקשים זאת) – בטכניון וכפי הנראה בכל הארץ; בפרט, אף אחד לא שאל אותנו לגבי השביתה או הציע לנו להצטרף אליה. אנחנו לא מעניינים את קצה הזרת שלהם והם כנראה מעדיפים להפסיד לבד אבל להרגיש תחושה של עליונות ובכירות במקום להיאבק ביחד עם סיכוי לניצחון.

    לו פני ארגוני הסגל הבכיר לניצחון, היו הם מצטרפים לשביתת הסטודנטים בסמסטר האחרון. מה שמתרחש בימים אלו נראה לי כצורה בה הנהגה תבוסתנית של ארגוני הסגל הבכיר מתעלת את תסכול חברי-השורה למהלך שנועד להפסיד מלכתחילה.

  24. חבר מועצת ארגון הסטודנטים לתארים גבוהים בטכניון

    אין כל שבירת שביתה מצידנו כסגל 'זוטר' (=בלתי-קבוע): ארגוני הסגל ה'בכיר' אינם מתאמים איתנו דבר ואפילו אינם עומדים איתנו בקשר (אפילו כשאנחנו מבקשים זאת) – בטכניון וכפי הנראה בכל הארץ; בפרט, אף אחד לא שאל אותנו לגבי השביתה או הציע לנו להצטרף אליה. אנחנו לא מעניינים את קצה הזרת שלהם והם כנראה מעדיפים להפסיד לבד אבל להרגיש תחושה של עליונות ובכירות במקום להיאבק ביחד עם סיכוי לניצחון.

    לו פני ארגוני הסגל הבכיר לניצחון, היו הם מצטרפים לשביתת הסטודנטים בסמסטר האחרון. מה שמתרחש בימים אלו נראה לי כצורה בה הנהגה תבוסתנית של ארגוני הסגל הבכיר מתעלת את תסכול חברי-השורה למהלך שנועד להפסיד מלכתחילה.

  25. שירה אוחיון

    מי צריך אקדמיה שאין בה חירות מחשבה, ביקורתיות והיא אינה סמן מוסרי לחברה. אקדמיה שמקיאה מקרבה אנשים מוכשרים רק בגללל רעיונותיהם הרדיקליים או שאין כיסם משגת לממן את הלימודים. עבודות שנקנות בכסף, תעשייה של תרגומים לסטודנטים שלא קוראים אנגלית, מרצים שממחזרים עצמם שנה אחר שנה, אקדמאיים ממסדיים שמספקים תיאוריות "מדעיות" לדיכוי רוב האוכלוסיה. מצדי שתתמוטט האוניברסיטה. יש מספיק מקורות מידע אחרים. מבחינתי ספורטא, דהאן ורבים אחרים שפגשתי מחוץ למגדלי השן הם ה"אוניברסיטה" במובנה הקלאסית.

  26. שירה אוחיון

    מי צריך אקדמיה שאין בה חירות מחשבה, ביקורתיות והיא אינה סמן מוסרי לחברה. אקדמיה שמקיאה מקרבה אנשים מוכשרים רק בגללל רעיונותיהם הרדיקליים או שאין כיסם משגת לממן את הלימודים. עבודות שנקנות בכסף, תעשייה של תרגומים לסטודנטים שלא קוראים אנגלית, מרצים שממחזרים עצמם שנה אחר שנה, אקדמאיים ממסדיים שמספקים תיאוריות "מדעיות" לדיכוי רוב האוכלוסיה. מצדי שתתמוטט האוניברסיטה. יש מספיק מקורות מידע אחרים. מבחינתי ספורטא, דהאן ורבים אחרים שפגשתי מחוץ למגדלי השן הם ה"אוניברסיטה" במובנה הקלאסית.

  27. סמדר לביא

    ע"פ אומדנים עדכניים ממחקרים שנערכו מחוץ לאקדמיה הישראלית על גרורותיה (האחרון הוא מ 2005), שיעור המזרחים בין אזרחי ישראל (כולל יוצאי חבר העמים שאינם באים ממוצא דובר יידיש) הוא 45%-50%.

    כתבתה של תמרה טראובמן מה 19 באוקטובר 2007, "שיעור המזרחים בסגל האקדמי – פחות מ 9%", מבוססת הן על מידע מטעה המופיע בעבודת התזה של ישראל בלכמן בנושא ההתפלגות האתנית של הסגל האקדמי בישראל, והן על השמטת מידע חשוב, המהווה את העוגן לתזה של בלכמן, והנידון בהרחבה במחקרו.

    מידע מטעה: בע"מ 29 של התזה שלו מודיע בלכמן לקוראיו, שהאינפורמציה שאסף בנוגע להתפלגות האתנית של הסגל האוניברסיטאי בישראל כוללת את הקטגוריות כדלקמן: מרצים (עם תקן אך ללא קביעות), מרצים בכירים (בעלי קביעות), ופרופסורים (כשהוא מודיע שאינו עורך הבחנה בין פרופסור חבר לפרופסור מן המניין). טראובמן לא מציינת, כי יש מרצים עם תקן שלא מקבלים קביעות, ויש מרצים בכירים שלא מגיעים לפרופסורה. קל וחומר, בסנט האקדמי, המעצב את האג'נדה האוניברסיטאית, רשאים להצביע רק פרופסורים. יתרה מזאת, יש הבדל בכוח, השפעה ומשאבים אחרים בין פרופסורים חברים לפרופסורים מן המניין. בכך מייפה בלכמן את המציאות העגומה בלאו הכי של המזרחים והפלסטינים בסגל האקדמי. אם היה בלכמן עובד עם נתוניו בצורה מציאותית יותר, ניתן היה לשער, שהיה מודיע לקוראיו כי שיעור המזרחים בסגל האקדמי הוא פחות מ 5%, ושיעור הפלסטינים אזרחי ישראל שואף ל 0%. לעומת זאת, מחקרה של איריס זריני, המצוטט גם הוא בכתבה, מדוייק לחלוטין. זריני מונה פרופסוריות חברות ופרופסוריות מן המניין בלבד, למרות שהיא מתמקדת רק במזרחים/ות. נשאלת השאלה מדוע איפשרו לבלכמן מנחיו האקדמיים לערוך איסוף נתונים מוטעה ומטעה.

    השמטת מידע: בלכמן פותח את התזה שלו בדיון מעמיק של הקמפיין המוצלח של "הקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית", הכוללת את "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". לאורך כל התזה שלו הוא מצטט ומנתח בהרחבה ממסמכי הקואליציה ופירסומיה, עקב ראשוניותו של הקמפיין שלה, המקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות קיבוציות של מזרחים ופלסטינים, והיעדרו של קוד אתי אקדמי במחקר על אוכלוסיות אלה. הקמפיין של הקואליציה מהווה את העוגן המושגי למחקרו של בלכמן, והוא מודה בכך בפה מלא. כמו כן בלכמן משתמש בנתוני הקואליציה כדי להראות, שאותם מזרחים ופלסטינים המודרים מן האקדמיה הישראלית, מצליחים לבנות קריירות אקדמיות חובקות עולם במיטב האוניברסיטאות במערב. לאחרונה השתתפה הקואליציה בכנס האיחוד האירופי שעסק ביושרה מחקרית והתקיים בליסבון. כמו כן הוזמנה הקואליציה ליזום פאנל ראשי בכנס האתרופולוגי העולמי בסין בקייץ 2008 העוסק בקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית לבין זכויות תרבותיות קיבוציות ובהשוואה בין המצב בישראל למצב בעולמות אקדמיים שונים. היעדרותה של הקואליציה מן הכתבה, לכן, מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

    צריכה היתה הכתבת לקרוא בעיון את התזה של בלכמן. אם היתה עושה כן לא רק שהיתה מגיעה למסקנות עגומות בהרבה ממסקנותיה, אלא גם היתה מעגנת את מחקרו של בלכמן בהיסטוריה של האקטיביזם המזרחי והפלסטיני בישראל. המאבק המזרחי והמאבק הפלסטיני בנושא הזכויות התרבותיות של ציבורים אלה לא התחיל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב או בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.

    חושבתני, שעבודות כגון אלה של בלכמן, כולל הביקורת העניינית על המתודולוגיה שלהן, חשובות בהרבה מהנרקיסיזם והמחנאות התוך-אקדמית המאפיינים את ה"בעד" וה"נגד" בנושא האינציקלופדיה האשכנזית.

  28. סמדר לביא

    ע"פ אומדנים עדכניים ממחקרים שנערכו מחוץ לאקדמיה הישראלית על גרורותיה (האחרון הוא מ 2005), שיעור המזרחים בין אזרחי ישראל (כולל יוצאי חבר העמים שאינם באים ממוצא דובר יידיש) הוא 45%-50%.

    כתבתה של תמרה טראובמן מה 19 באוקטובר 2007, "שיעור המזרחים בסגל האקדמי – פחות מ 9%", מבוססת הן על מידע מטעה המופיע בעבודת התזה של ישראל בלכמן בנושא ההתפלגות האתנית של הסגל האקדמי בישראל, והן על השמטת מידע חשוב, המהווה את העוגן לתזה של בלכמן, והנידון בהרחבה במחקרו.

    מידע מטעה: בע"מ 29 של התזה שלו מודיע בלכמן לקוראיו, שהאינפורמציה שאסף בנוגע להתפלגות האתנית של הסגל האוניברסיטאי בישראל כוללת את הקטגוריות כדלקמן: מרצים (עם תקן אך ללא קביעות), מרצים בכירים (בעלי קביעות), ופרופסורים (כשהוא מודיע שאינו עורך הבחנה בין פרופסור חבר לפרופסור מן המניין). טראובמן לא מציינת, כי יש מרצים עם תקן שלא מקבלים קביעות, ויש מרצים בכירים שלא מגיעים לפרופסורה. קל וחומר, בסנט האקדמי, המעצב את האג'נדה האוניברסיטאית, רשאים להצביע רק פרופסורים. יתרה מזאת, יש הבדל בכוח, השפעה ומשאבים אחרים בין פרופסורים חברים לפרופסורים מן המניין. בכך מייפה בלכמן את המציאות העגומה בלאו הכי של המזרחים והפלסטינים בסגל האקדמי. אם היה בלכמן עובד עם נתוניו בצורה מציאותית יותר, ניתן היה לשער, שהיה מודיע לקוראיו כי שיעור המזרחים בסגל האקדמי הוא פחות מ 5%, ושיעור הפלסטינים אזרחי ישראל שואף ל 0%. לעומת זאת, מחקרה של איריס זריני, המצוטט גם הוא בכתבה, מדוייק לחלוטין. זריני מונה פרופסוריות חברות ופרופסוריות מן המניין בלבד, למרות שהיא מתמקדת רק במזרחים/ות. נשאלת השאלה מדוע איפשרו לבלכמן מנחיו האקדמיים לערוך איסוף נתונים מוטעה ומטעה.

    השמטת מידע: בלכמן פותח את התזה שלו בדיון מעמיק של הקמפיין המוצלח של "הקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית", הכוללת את "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". לאורך כל התזה שלו הוא מצטט ומנתח בהרחבה ממסמכי הקואליציה ופירסומיה, עקב ראשוניותו של הקמפיין שלה, המקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות קיבוציות של מזרחים ופלסטינים, והיעדרו של קוד אתי אקדמי במחקר על אוכלוסיות אלה. הקמפיין של הקואליציה מהווה את העוגן המושגי למחקרו של בלכמן, והוא מודה בכך בפה מלא. כמו כן בלכמן משתמש בנתוני הקואליציה כדי להראות, שאותם מזרחים ופלסטינים המודרים מן האקדמיה הישראלית, מצליחים לבנות קריירות אקדמיות חובקות עולם במיטב האוניברסיטאות במערב. לאחרונה השתתפה הקואליציה בכנס האיחוד האירופי שעסק ביושרה מחקרית והתקיים בליסבון. כמו כן הוזמנה הקואליציה ליזום פאנל ראשי בכנס האתרופולוגי העולמי בסין בקייץ 2008 העוסק בקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית לבין זכויות תרבותיות קיבוציות ובהשוואה בין המצב בישראל למצב בעולמות אקדמיים שונים. היעדרותה של הקואליציה מן הכתבה, לכן, מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

    צריכה היתה הכתבת לקרוא בעיון את התזה של בלכמן. אם היתה עושה כן לא רק שהיתה מגיעה למסקנות עגומות בהרבה ממסקנותיה, אלא גם היתה מעגנת את מחקרו של בלכמן בהיסטוריה של האקטיביזם המזרחי והפלסטיני בישראל. המאבק המזרחי והמאבק הפלסטיני בנושא הזכויות התרבותיות של ציבורים אלה לא התחיל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב או בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.

    חושבתני, שעבודות כגון אלה של בלכמן, כולל הביקורת העניינית על המתודולוגיה שלהן, חשובות בהרבה מהנרקיסיזם והמחנאות התוך-אקדמית המאפיינים את ה"בעד" וה"נגד" בנושא האינציקלופדיה האשכנזית.

  29. ר

    ארגון הסגל הזוטר מסרב לייצג את המורים מן החוץ. מדובר בארגון שמטרתו היא הארגון עצמו ותו לא.

  30. ר

    ארגון הסגל הזוטר מסרב לייצג את המורים מן החוץ. מדובר בארגון שמטרתו היא הארגון עצמו ותו לא.

  31. zzzDiklazzz

    אני תומכת במאבק של הסגל הבכיר, כפי שהם תמכו במאבק הסטודנטים (הכושל) בשנה שעברה, עם זאת, לדעתי
    המאבק היה הרבה יותר יעיל אם הסגל הבכיר היה עושה יד אחת עם המרצים מן החוץ והסגל הזוטר (ואף עם הסטודנטים, והמורים השובתים), כאשר המטרה הייתה באמת מאבק על חשיבות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ככלל. הזלזול בהשכלה הגבוהה ועקרון השוק החופשי לא פוגעים רק בשכר של הסגל הבכיר ולא רק מעודדים "בריחת מוחות", הזלזול פוגע בכל מערכת החינוך ועל כן ראוי היה לפתוח במאבק כולל ולא במאבק נפרד, מבודד ומקוטע.

    צריך להתאחד ולשים את מערכת החינוך כולה על השולחן. המאבקים הנפרדים רק פוגעים בראייה המרחבית-תפיסתית של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ככלל.

  32. zzzDiklazzz

    אני תומכת במאבק של הסגל הבכיר, כפי שהם תמכו במאבק הסטודנטים (הכושל) בשנה שעברה, עם זאת, לדעתי
    המאבק היה הרבה יותר יעיל אם הסגל הבכיר היה עושה יד אחת עם המרצים מן החוץ והסגל הזוטר (ואף עם הסטודנטים, והמורים השובתים), כאשר המטרה הייתה באמת מאבק על חשיבות מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ככלל. הזלזול בהשכלה הגבוהה ועקרון השוק החופשי לא פוגעים רק בשכר של הסגל הבכיר ולא רק מעודדים "בריחת מוחות", הזלזול פוגע בכל מערכת החינוך ועל כן ראוי היה לפתוח במאבק כולל ולא במאבק נפרד, מבודד ומקוטע.

    צריך להתאחד ולשים את מערכת החינוך כולה על השולחן. המאבקים הנפרדים רק פוגעים בראייה המרחבית-תפיסתית של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה ככלל.

  33. סמדר לביא

    כתבתה של תמרה טראובמן מה 19 באוקטובר 2007, "שיעור המזרחים בסגל האקדמי – פחות מ 9%", מבוססת הן על מידע מטעה המופיע בעבודת התזה של ישראל בלכמן בנושא ההתפלגות האתנית של הסגל האקדמי בישראל, והן על השמטת מידע חשוב, המהווה את העוגן לתזה של בלכמן, והנידון בהרחבה במחקרו.

    מידע מטעה: בע"מ 29 של התזה שלו מודיע בלכמן לקוראיו, שהאינפורמציה שאסף בנוגע להתפלגות האתנית של הסגל האוניברסיטאי בישראל כוללת את הקטגוריות כדלקמן: מרצים (עם תקן אך ללא קביעות), מרצים בכירים (בעלי קביעות), ופרופסורים (כשהוא מודיע שאינו עורך הבחנה בין פרופסור חבר לפרופסור מן המניין). טראובמן לא מציינת, כי יש מרצים עם תקן שלא מקבלים קביעות, ויש מרצים בכירים שלא מגיעים לפרופסורה. קל וחומר, בסנט האקדמי, המעצב את האג'נדה האוניברסיטאית, רשאים להצביע רק פרופסורים. יתרה מזאת, יש הבדל בכוח, השפעה ומשאבים אחרים בין פרופסורים חברים לפרופסורים מן המניין. בכך מייפה בלכמן את המציאות העגומה בלאו הכי של המזרחים והפלסטינים בסגל האקדמי. אם היה בלכמן עובד עם נתוניו בצורה מציאותית יותר, ניתן היה לשער, שהיה מודיע לקוראיו כי שיעור המזרחים בסגל האקדמי הוא פחות מ 5%, ושיעור הפלסטינים אזרחי ישראל שואף ל 0%. לעומת זאת, מחקרה של איריס זריני, המצוטט גם הוא בכתבה, מדוייק לחלוטין. זריני מונה פרופסוריות חברות ופרופסוריות מן המניין בלבד, למרות שהיא מתמקדת רק במזרחים/ות. נשאלת השאלה מדוע איפשרו לבלכמן מנחיו האקדמיים לערוך איסוף נתונים מוטעה ומטעה.

    השמטת מידע: בלכמן פותח את התזה שלו בדיון מעמיק של הקמפיין המוצלח של "הקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית", הכוללת את "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". לאורך כל התזה שלו הוא מצטט ומנתח בהרחבה ממסמכי הקואליציה ופירסומיה, עקב ראשוניותו של הקמפיין שלה, המקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות קיבוציות של מזרחים ופלסטינים, והיעדרו של קוד אתי אקדמי במחקר על אוכלוסיות אלה. הקמפיין של הקואליציה מהווה את העוגן המושגי למחקרו של בלכמן, והוא מודה בכך בפה מלא. כמו כן בלכמן משתמש בנתוני הקואליציה כדי להראות, שאותם מזרחים ופלסטינים המודרים מן האקדמיה הישראלית, מצליחים לבנות קריירות אקדמיות חובקות עולם במיטב האוניברסיטאות במערב. לאחרונה השתתפה הקואליציה בכנס האיחוד האירופי שעסק ביושרה מחקרית והתקיים בליסבון. כמו כן הוזמנה הקואליציה ליזום פאנל ראשי בכנס האתרופולוגי העולמי בסין בקייץ 2008 העוסק בקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית לבין זכויות תרבותיות קיבוציות ובהשוואה בין המצב בישראל למצב בעולמות אקדמיים שונים. היעדרותה של הקואליציה מן הכתבה, לכן, מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

    צריכה היתה הכתבת לקרוא בעיון את התזה של בלכמן. אם היתה עושה כן לא רק שהיתה מגיעה למסקנות עגומות בהרבה ממסקנותיה, אלא גם היתה מעגנת את מחקרו של בלכמן בהיסטוריה של האקטיביזם המזרחי והפלסטיני בישראל. המאבק המזרחי והמאבק הפלסטיני בנושא הזכויות התרבותיות של ציבורים אלה לא התחיל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב או בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.

    חושבתני, שעבודות כגון אלה של בלכמן, כולל הביקורת העניינית על המתודולוגיה שלהן, חשובות בהרבה מהנרקיסיזם והמחנאות התוך-אקדמית המאפיינים את ה"בעד" וה"נגד" בנושא האינציקלופדיה האשכנזית.

  34. סמדר לביא

    כתבתה של תמרה טראובמן מה 19 באוקטובר 2007, "שיעור המזרחים בסגל האקדמי – פחות מ 9%", מבוססת הן על מידע מטעה המופיע בעבודת התזה של ישראל בלכמן בנושא ההתפלגות האתנית של הסגל האקדמי בישראל, והן על השמטת מידע חשוב, המהווה את העוגן לתזה של בלכמן, והנידון בהרחבה במחקרו.

    מידע מטעה: בע"מ 29 של התזה שלו מודיע בלכמן לקוראיו, שהאינפורמציה שאסף בנוגע להתפלגות האתנית של הסגל האוניברסיטאי בישראל כוללת את הקטגוריות כדלקמן: מרצים (עם תקן אך ללא קביעות), מרצים בכירים (בעלי קביעות), ופרופסורים (כשהוא מודיע שאינו עורך הבחנה בין פרופסור חבר לפרופסור מן המניין). טראובמן לא מציינת, כי יש מרצים עם תקן שלא מקבלים קביעות, ויש מרצים בכירים שלא מגיעים לפרופסורה. קל וחומר, בסנט האקדמי, המעצב את האג'נדה האוניברסיטאית, רשאים להצביע רק פרופסורים. יתרה מזאת, יש הבדל בכוח, השפעה ומשאבים אחרים בין פרופסורים חברים לפרופסורים מן המניין. בכך מייפה בלכמן את המציאות העגומה בלאו הכי של המזרחים והפלסטינים בסגל האקדמי. אם היה בלכמן עובד עם נתוניו בצורה מציאותית יותר, ניתן היה לשער, שהיה מודיע לקוראיו כי שיעור המזרחים בסגל האקדמי הוא פחות מ 5%, ושיעור הפלסטינים אזרחי ישראל שואף ל 0%. לעומת זאת, מחקרה של איריס זריני, המצוטט גם הוא בכתבה, מדוייק לחלוטין. זריני מונה פרופסוריות חברות ופרופסוריות מן המניין בלבד, למרות שהיא מתמקדת רק במזרחים/ות. נשאלת השאלה מדוע איפשרו לבלכמן מנחיו האקדמיים לערוך איסוף נתונים מוטעה ומטעה.

    השמטת מידע: בלכמן פותח את התזה שלו בדיון מעמיק של הקמפיין המוצלח של "הקואליציה נגד האפרטהייד באנתרופולוגיה הישראלית", הכוללת את "הקשת הדמוקרטית המזרחית", "מוסאווא", "אחותי" ו"יוגב". לאורך כל התזה שלו הוא מצטט ומנתח בהרחבה ממסמכי הקואליציה ופירסומיה, עקב ראשוניותו של הקמפיין שלה, המקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית, זכויות תרבותיות קיבוציות של מזרחים ופלסטינים, והיעדרו של קוד אתי אקדמי במחקר על אוכלוסיות אלה. הקמפיין של הקואליציה מהווה את העוגן המושגי למחקרו של בלכמן, והוא מודה בכך בפה מלא. כמו כן בלכמן משתמש בנתוני הקואליציה כדי להראות, שאותם מזרחים ופלסטינים המודרים מן האקדמיה הישראלית, מצליחים לבנות קריירות אקדמיות חובקות עולם במיטב האוניברסיטאות במערב. לאחרונה השתתפה הקואליציה בכנס האיחוד האירופי שעסק ביושרה מחקרית והתקיים בליסבון. כמו כן הוזמנה הקואליציה ליזום פאנל ראשי בכנס האתרופולוגי העולמי בסין בקייץ 2008 העוסק בקשר בין שוויון הזדמנויות בתעסוקה אקדמית לבין זכויות תרבותיות קיבוציות ובהשוואה בין המצב בישראל למצב בעולמות אקדמיים שונים. היעדרותה של הקואליציה מן הכתבה, לכן, מעוררת תמיהה, בלשון המעטה.

    צריכה היתה הכתבת לקרוא בעיון את התזה של בלכמן. אם היתה עושה כן לא רק שהיתה מגיעה למסקנות עגומות בהרבה ממסקנותיה, אלא גם היתה מעגנת את מחקרו של בלכמן בהיסטוריה של האקטיביזם המזרחי והפלסטיני בישראל. המאבק המזרחי והמאבק הפלסטיני בנושא הזכויות התרבותיות של ציבורים אלה לא התחיל במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב או בחוג ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון.

    חושבתני, שעבודות כגון אלה של בלכמן, כולל הביקורת העניינית על המתודולוגיה שלהן, חשובות בהרבה מהנרקיסיזם והמחנאות התוך-אקדמית המאפיינים את ה"בעד" וה"נגד" בנושא האינציקלופדיה האשכנזית.

  35. שי נ.

    לפני שאנחנו כורתים את הענף שאנו יושבים עליו (ולעיתים זו הברירה היחידה כדי להתקדם) מומלץ קודם כל לטפס עליו, ובכלל מומלץ לדעת משהו בעצים וענפים.

  36. שי נ.

    לפני שאנחנו כורתים את הענף שאנו יושבים עליו (ולעיתים זו הברירה היחידה כדי להתקדם) מומלץ קודם כל לטפס עליו, ובכלל מומלץ לדעת משהו בעצים וענפים.

  37. שי אופיר

    המרצים מלמדים 6-8 שעות, בשאר הזמן הם מקדמים את עצמם. בניגוד לכל הפועלים באשר הם, ששביתותיהם מוצדקות, באמת קשה לי להצדיק את המרצים. הם מסתתרים מאחורי זכות השביתה.

  38. שי אופיר

    המרצים מלמדים 6-8 שעות, בשאר הזמן הם מקדמים את עצמם. בניגוד לכל הפועלים באשר הם, ששביתותיהם מוצדקות, באמת קשה לי להצדיק את המרצים. הם מסתתרים מאחורי זכות השביתה.

  39. בתיה בן-שמאי

    א-פרופו מאמרו של בלכמן בתיאוריה וביקורת רק שאלה: האם נכדתי, שעוד מעט תהיה רופאה, אביה, בן לתימניה ופולני, ואמה, בת לילידת הארץ (אני), בת לאב "יקה" ואם "פרסייה, היא אשכנזיה או מזרחית?!