שירת המלצריות - ערב שירה להזדהות עם עובדות קופי טו גו

מתי שמואלוף ורועי צ`יקי ארד

ביום ראשון (היום), ב16:30 אנחנו מארגנים אחהצון שירה ומוזיקה לתמיכה ואחווה עם מלצריות קופי טו גו (עלית) השובתות בסניף האוניברסיטה

מאחורי אירוע גרילה תרבות זה עומדים כתבי העת מעין, הכיוון מזרח ודקה, הוצאת פלונית וחנות השירה פואמה וכן משוררות ומשוררים רבים. כולכם מוזמנים להגיע למחות לקרוא ולשמוע שירה ומוזיקה.

כדי לשבור את השובתות, הנהלת בית הקפה תבעה את המלצריות מנהיגות המאבק בחצי מיליון שקל חדש. זו הזדמנות להראות למלצריות האמיצות האלה שיש ציבור גדול מאחוריהן. ולהראות לבריוני עלית שבני אדם זה לא קפה נמס.

בינתיים נתנו את הסכמתם לקרוא (הרשימה מתעדכנת כל הזמן):

אפרת מישורי
הגר רוה
אביה בן דוד
שלי חן

אהרן שבתאי
נטלי ברוך
שלמה קראוס
מעין שטרנפלד
ואן נויין
נמרוד קמר
מרחב ישורון
רועי צ`יקי ארד
מתי שמואלוף
נוית בראל
אמיר נעמן

ענבל כהנסקי

יערה שחורי
אבי עובדיה
ליז חן
דניאל עוז
רוני הירש
בעז יניב
אסנת סקובלינסקי
חן שרעבי שוקר

מוזיקה:
יובל בן עמי
א.ב דן

הבמה פתוחה והשירים קצרים

פרטים על השביתה בבלוג השביתה:
http://gocoffeego.blogspot.com/

עדכונים ותמיכת פייסבוק

http://www.facebook.com/event.php?eid=6685089045

לאחראי המשמרת / מעין שטרנפלד

שַׂעַרְךָ כָּתֹם אֵשׁ.
שִׁנֶּיךָ מַגְרֵסָה לְמִלִּים,
פִּיךָ מַשְׂרֵפָה לִזְכֻיּוֹת.
צוֹעֵד עַל שָׁטִיחַ אָדֹם
אָרוּג מִכַּפּוֹת רַגְלֵי מֶלְצָרִים.

– עוֹד גֶּחָל לַנַּרְגִילָה שֶׁל הַיְלָדִים.
הֵם שׁוֹאֲפִים
וְהֶעָשָׁן בּוֹקֵעַ מִנְּחִירֶיךָ.


אין לך סיכוי במלצרות / מעין שטרנפלד

לֹא נוֹעַדְתָּ לְחַיֵּךְ גַּחֲמוֹת שֶׁל אֲחֵרִים.
גֻּמּוֹת חֵן לֹא חוֹצְבִים בְּסַכִּין וּמַזְלֵג.

אַתֶּם טוֹעִים,
גַּם בַּדְּלִי שֶׁל חֶלֶם הַיָּרֵחַ הֵאִיר.

נָכוֹן,
אַךְ הוּא הִתְפַּטֵּר עִם בֹּקֶר.

(מתוך "אדומה", אסופת שירה סוציאליסטית)

שלכן באחווה,
מתי שמואלוף ורועי צ`יקי ארד

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    ההסתדרות דוגלת ב"הסכמים"במקום חוקים,הסכמים הם דבר טוב אבל לא במקום חוקים אלא בנוסף להם,בעיית העובדים המקופחים תיפתר אך ורק עם קבלת חוקים המגינים עליהם אבל כחוקי מדינה שיתקבלו בכנסת וכחוקים הנותנים לעובד זכויות שאין הוא יכול לוותר עליהם ואם ויתר הויתור אינו תופס,בנוסף יש לקבוע שמי שעובר עבירה על החוקים האלו ומפר את זכויות עובדיו העבירה תהיה עבירה עם קלון כמו כל גנב אחר,לא יעלה על הדעת שכשעובד גונב ממעבידו הוא נחשב לגנב פשוט שעבר עבירה עם קלון כשמעביד הגונב מהעובד ייחשב רק למי שעובר על חוקי משרד העבודה,גנב הוא גנב ואחת היא אם גנב ממי שעובד אצלו או אם גנב ממי שמעסיק אותו,הגניבה היא אותה גניבה והקלון הוא אותו קלון,לגנוב זה פלילי ולגנוב מחלש ממך או לרמות אותו מבחינה מוסרית זה עוד יותר גרוע ממי שגונב ממעבידו בסכומים קטנים,יש להתייחס לשני סוגי הגנבים באותה מידה,גנב הוא גנב ומקומו בכלא.

  2. דב בינדר

    ההסתדרות דוגלת ב"הסכמים"במקום חוקים,הסכמים הם דבר טוב אבל לא במקום חוקים אלא בנוסף להם,בעיית העובדים המקופחים תיפתר אך ורק עם קבלת חוקים המגינים עליהם אבל כחוקי מדינה שיתקבלו בכנסת וכחוקים הנותנים לעובד זכויות שאין הוא יכול לוותר עליהם ואם ויתר הויתור אינו תופס,בנוסף יש לקבוע שמי שעובר עבירה על החוקים האלו ומפר את זכויות עובדיו העבירה תהיה עבירה עם קלון כמו כל גנב אחר,לא יעלה על הדעת שכשעובד גונב ממעבידו הוא נחשב לגנב פשוט שעבר עבירה עם קלון כשמעביד הגונב מהעובד ייחשב רק למי שעובר על חוקי משרד העבודה,גנב הוא גנב ואחת היא אם גנב ממי שעובד אצלו או אם גנב ממי שמעסיק אותו,הגניבה היא אותה גניבה והקלון הוא אותו קלון,לגנוב זה פלילי ולגנוב מחלש ממך או לרמות אותו מבחינה מוסרית זה עוד יותר גרוע ממי שגונב ממעבידו בסכומים קטנים,יש להתייחס לשני סוגי הגנבים באותה מידה,גנב הוא גנב ומקומו בכלא.

  3. נתן שקרצ'י

    ליוסי ואיציק היקרים,
    שלחתי לאימייל של שניכם את הכתבה על שירים ואיגודים.
    ניסיתי שזה יהיה מוכן לפני הכינוס של המשוררים, אך נרדמתי מעייפות מול הסרט על ה-wobblies. אשמח אם תפרסמו את זה בנפרד, יותר מאוחר היום או מחר או מתי שנוח לכם.

    תודה מראש

    נתן שקרצ'י.

  4. נתן שקרצ'י

    ליוסי ואיציק היקרים,
    שלחתי לאימייל של שניכם את הכתבה על שירים ואיגודים.
    ניסיתי שזה יהיה מוכן לפני הכינוס של המשוררים, אך נרדמתי מעייפות מול הסרט על ה-wobblies. אשמח אם תפרסמו את זה בנפרד, יותר מאוחר היום או מחר או מתי שנוח לכם.

    תודה מראש

    נתן שקרצ'י.

  5. נתן שקרצ'י

    מוסיקה נותנת כח. לכל אחד מאיתנו קורה, שאנו שומעים שיר, ואנחנו מרגישים שהוא נכתב בשבילנו ועלינו. ב-1 במאי האחרון יצא לאור "אדומה" ספר שירה מעמדית, ובו אסופת שירים של חלק מהמשוררים שהגיעו היום להזדהות עם המלצריות השובתות של "קפה אליטה" COFFEE TO GO .

    "לכאורה, נראה כי אין שפה מתאימה לימינו לתאר בה את המאבק החברתי והמעמדי בישראל בימים שבהם מדיניות "הכלכלה החופשית" של הממשלה רומסת כל חלקה טובה. דומה שבמשך שנים ארוכות לא נכתבה בישראל שירה מעמדית, ובוודאי לא הוגדרה ככזו. אך היום המצב השתנה. לאחר שנים של שתיקה אפשר ורצוי לכתוב שירה אדומה. זמנים אלה מביאים להתארגנויות פועלים חדשות, ולהתעוררות חברתית. אנו רואים באסופת השירים התאגדות עובדים חדשה, והוכחה מודפסת רחבת היקף שמתחת לפני השטח רוחשת כתיבה בנושאים מעמדיים". אדומה מאגדת שירים שנכתבו בידי משוררות ומשוררים בערבית ובעברית, ברובם הגדול, מראשית שנות התשעים ועד היום. אדומה מציעה שירה שמערבת בין הפוליטי ובין האסתטי, שנעזרת באירוניה ובסרקזם ולעיתים נוסקת ללהט ופאתוס. השיר הפוליטי הוא מעשה פוליטי, והשירה שנאספה באדומה היא מצע לפעולה. זוהי אופוזיציה. אופוזיציה של מעמד, מגדר, צבע. אופוזיציה שיוצאת כנגד הסטאטוס קוו".

    כמו שאומרים עורכי "אדומה"- אדומה היא קריאה לתת לפוליטי לעשות מעשים באסתטי. כך שכאשר נפגין עם שלטים או נצעד, יהיה לנו מקורות לשאוב מהם, שירים להעלאת המוראל או שירים נגד שוברי שביתה או על נצלנותם של המעסיקים. וגם מהילדים של הנוער העובד והלומד אפשר ללמוד על כך, כמו שאפשר לראות בבלוג של המלצריות.
    מאחר ושירה מעמדית או שירה של איגודים היא היסטוריה פחות ידועה עבורנו, מצאתי עבורכם קצת מקורות, להיסטוריה של השילוב בין שירים לאיגודים.

    ברגע שחוקרים על שירים ואיגודים, הראשונים שבולטים הם ה-"WOBBLIES" או בשמם "industrial workers of the world" – ה-I.W.W . אגב, הם הארגון שאליו שייכים עובדי סטארבאקס שהתאגדו שאת סיפורם הבאתי כאן כמה פעמים http://www.freespeech.org/fscm2/contentviewer.php?content_id=1553 .
    את ה-I.W.W הקימו בשיקגו ב-1905 200 אנשים. בין המארגנים הראשונים שלו אפשר למצוא את יוג'ין דבס, ביג ביל הייווד, מרי "mother" ג'ונס, רלף צ'פלין ואחרים, שכל אחד מהם הוא דמות מופת שאפשר ללמוד עליה וממנה עבורנו, כשאנו יוצאים למאבק עבור עובדים. אני אשתדל להרחיב על חלקם בהמשך סדרת המאמרים. חלק ממערכת השליטה בעובדים, היא מניעת הפרספקטיבה ההיסטורית והיכולת ללמוד מהעבר, ולקבל השראה ממנו. המעסיקים מעדיפים בידור זול, מטמטם מח לעובד העייף. למשפחת שטראוס אגב, יש החזקות בזכיינית "רשת" בערוץ 2, מטמטם המח הלאומי, והיא גם אחת המפרסמות הגדולות בטלויזיה ובשאר כלי התקשורת. ומי ששולט בתודעה, שולט בהוויה.

    מאז הקמתו של ה-I.W.W , שירים מילאו חלק גדול מהפצת המסרים של האיגודים. השירים נאספו, והופיעו במה שנקרא הפנקס האדום הקטן של השירים. השירים עשו שימוש במלודיות מוכרות או בשירי דת מוכרים, כך שלכל פועל יהיה פנקס קטן ומלא בכח ועידוד שיכנס לכיס החולצה או המכנסיים. הראשון פורסם ב-1909, וכלל שירים של רלף צ'פלין, ג'ו היל ואחרים כמו "סולידריות לנצח" או ה"דגל האדום" שנכתב ע"י ג'ים קונל באנגליה ב-1889- http://en.wikipedia.org/wiki/The_Red_Flag . אם כבר מזכירים אותו, הדגל האדום סימל עבור תנועת העובדים האמריקנית והבריטית, את דמם של הפועלים הכועסים, שבימים ההם שילמו בחייהם על הזכות להתאגד והזכות למשא ומתן קיבוצי וזכות ההצבעה, הרבה לפני שהגוש הקומוניסטי אימץ אותו. לכן, כשאתם נושאים דגל אדום, אל תתביישו, ותסבירו למי שיקרא לכם קומוניסטים, שלנין וחבריו פשוט העתיקו מארה"ב ואנגליה, ושהוא מסמל מאבק על זכויות שאנחנו רואים אותן כמובנות מאליהן, ובימים האפלים של המהפכה התעשייתית העובדים שילמו עליהם בדם, כמו 8 שעות עבודה ביום, או שכר מינימום, או איסור עבודת ילדים.

    כאן תוכלו להוריד גרסה של הפנקס מארה"ב של הפנקס מ-1923 http://www.iww.org.uk/about/songbook/songbook.pdf וכאן גירסא נוספת שיצאה בלונדון ב-1916 http://www.musicanet.org/robokopp/iww.html . עוד גרסא אפשר למצוא פה http://www.sacredchao.net/iww/ . לפני כשנה התפרסם ספרו של ארצ'י גרין, שאסף את השירים מ-39 הפנקסים שהוציאו ה-wobblies. זו שיחה שערכו על הספר ב-NPR- http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=5764742&ft=1&f=1033 . יש גם גירסא קולית, כדי שתכירו את המוסיקה שליוותה את השירים http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433318721&channel=219646953&lineup=494613820 .

    למי שרוצה לדעת עוד על ה-WOBBLIES, הסרט הבא הוא אוצר. אלו הם זכרונותיהם של אנשים שהיו חברים בו, והיום הם מבוגרים מאוד http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433480993&channel=219646953 . בנוסף, 2 הבמאים מספרים על הסרט והגורמים שדחפו אותם לעשות אותו http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433318715&channel=219646953 וביחד הם מהווים שיעור של שעתיים בהיסטוריה של מאבק העובדים, שיעור שלא נראה לי שישודר בפריים טיים של ערוץ 2, כדי לא לתת לעובדים רעיונות מסוכנים.

    כמו כן מצאתי שני דיסקים, שפתוחים לשמיעה ברשת, שמלאים בשירי איגודים, שתוכלו להקשיב להם בזמן קריאת הפוסט או כתיבת התגובה. הראשון של עובדי איגודים מניו יורק http://www.laborarts.org/exhibits/laborchorus/ ובו שירים כמו "לחם ושושנים" ואחרים. השני הוא אוסף שירים ממקורות שונים משנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 http://laborarts.org/exhibits/laborsings/ .

    לסיום, הפינה היהודית. מאז מאבקי העובדים של תחילת המאה ה-20 היהודים יוצאי אירופה היוו חלק גדול מתנועת העבודה המאורגנת, לכן אין להתפלא על שירה באידיש, שירה של פועלים. אפשר למצוא מידע על השירים הללו הנה אחד מהם http://video.google.com/videoplay?docid=6465035696812701375&q=Yiddish+anarchist+songs&total=6&start=0&num=10&so=0&type=search&plindex=5

    אין כמו העוקץ כדי להחיות את השירים הישנים האלו באידיש. ככה אולי נדבר בשפה שהמנהלים הגדולים מבינים…

    ואם כבר יהדות, אז אסיים בשיר על מארגן העובדים הראשון שהזכרתי בפוסט הקודם- http://www.laborarts.org/exhibits/laborchorus/exhibit.cfm?sno=4

  6. נתן שקרצ'י

    מוסיקה נותנת כח. לכל אחד מאיתנו קורה, שאנו שומעים שיר, ואנחנו מרגישים שהוא נכתב בשבילנו ועלינו. ב-1 במאי האחרון יצא לאור "אדומה" ספר שירה מעמדית, ובו אסופת שירים של חלק מהמשוררים שהגיעו היום להזדהות עם המלצריות השובתות של "קפה אליטה" COFFEE TO GO .

    "לכאורה, נראה כי אין שפה מתאימה לימינו לתאר בה את המאבק החברתי והמעמדי בישראל בימים שבהם מדיניות "הכלכלה החופשית" של הממשלה רומסת כל חלקה טובה. דומה שבמשך שנים ארוכות לא נכתבה בישראל שירה מעמדית, ובוודאי לא הוגדרה ככזו. אך היום המצב השתנה. לאחר שנים של שתיקה אפשר ורצוי לכתוב שירה אדומה. זמנים אלה מביאים להתארגנויות פועלים חדשות, ולהתעוררות חברתית. אנו רואים באסופת השירים התאגדות עובדים חדשה, והוכחה מודפסת רחבת היקף שמתחת לפני השטח רוחשת כתיבה בנושאים מעמדיים". אדומה מאגדת שירים שנכתבו בידי משוררות ומשוררים בערבית ובעברית, ברובם הגדול, מראשית שנות התשעים ועד היום. אדומה מציעה שירה שמערבת בין הפוליטי ובין האסתטי, שנעזרת באירוניה ובסרקזם ולעיתים נוסקת ללהט ופאתוס. השיר הפוליטי הוא מעשה פוליטי, והשירה שנאספה באדומה היא מצע לפעולה. זוהי אופוזיציה. אופוזיציה של מעמד, מגדר, צבע. אופוזיציה שיוצאת כנגד הסטאטוס קוו".

    כמו שאומרים עורכי "אדומה"- אדומה היא קריאה לתת לפוליטי לעשות מעשים באסתטי. כך שכאשר נפגין עם שלטים או נצעד, יהיה לנו מקורות לשאוב מהם, שירים להעלאת המוראל או שירים נגד שוברי שביתה או על נצלנותם של המעסיקים. וגם מהילדים של הנוער העובד והלומד אפשר ללמוד על כך, כמו שאפשר לראות בבלוג של המלצריות.
    מאחר ושירה מעמדית או שירה של איגודים היא היסטוריה פחות ידועה עבורנו, מצאתי עבורכם קצת מקורות, להיסטוריה של השילוב בין שירים לאיגודים.

    ברגע שחוקרים על שירים ואיגודים, הראשונים שבולטים הם ה-"WOBBLIES" או בשמם "industrial workers of the world" – ה-I.W.W . אגב, הם הארגון שאליו שייכים עובדי סטארבאקס שהתאגדו שאת סיפורם הבאתי כאן כמה פעמים http://www.freespeech.org/fscm2/contentviewer.php?content_id=1553 .
    את ה-I.W.W הקימו בשיקגו ב-1905 200 אנשים. בין המארגנים הראשונים שלו אפשר למצוא את יוג'ין דבס, ביג ביל הייווד, מרי "mother" ג'ונס, רלף צ'פלין ואחרים, שכל אחד מהם הוא דמות מופת שאפשר ללמוד עליה וממנה עבורנו, כשאנו יוצאים למאבק עבור עובדים. אני אשתדל להרחיב על חלקם בהמשך סדרת המאמרים. חלק ממערכת השליטה בעובדים, היא מניעת הפרספקטיבה ההיסטורית והיכולת ללמוד מהעבר, ולקבל השראה ממנו. המעסיקים מעדיפים בידור זול, מטמטם מח לעובד העייף. למשפחת שטראוס אגב, יש החזקות בזכיינית "רשת" בערוץ 2, מטמטם המח הלאומי, והיא גם אחת המפרסמות הגדולות בטלויזיה ובשאר כלי התקשורת. ומי ששולט בתודעה, שולט בהוויה.

    מאז הקמתו של ה-I.W.W , שירים מילאו חלק גדול מהפצת המסרים של האיגודים. השירים נאספו, והופיעו במה שנקרא הפנקס האדום הקטן של השירים. השירים עשו שימוש במלודיות מוכרות או בשירי דת מוכרים, כך שלכל פועל יהיה פנקס קטן ומלא בכח ועידוד שיכנס לכיס החולצה או המכנסיים. הראשון פורסם ב-1909, וכלל שירים של רלף צ'פלין, ג'ו היל ואחרים כמו "סולידריות לנצח" או ה"דגל האדום" שנכתב ע"י ג'ים קונל באנגליה ב-1889- http://en.wikipedia.org/wiki/The_Red_Flag . אם כבר מזכירים אותו, הדגל האדום סימל עבור תנועת העובדים האמריקנית והבריטית, את דמם של הפועלים הכועסים, שבימים ההם שילמו בחייהם על הזכות להתאגד והזכות למשא ומתן קיבוצי וזכות ההצבעה, הרבה לפני שהגוש הקומוניסטי אימץ אותו. לכן, כשאתם נושאים דגל אדום, אל תתביישו, ותסבירו למי שיקרא לכם קומוניסטים, שלנין וחבריו פשוט העתיקו מארה"ב ואנגליה, ושהוא מסמל מאבק על זכויות שאנחנו רואים אותן כמובנות מאליהן, ובימים האפלים של המהפכה התעשייתית העובדים שילמו עליהם בדם, כמו 8 שעות עבודה ביום, או שכר מינימום, או איסור עבודת ילדים.

    כאן תוכלו להוריד גרסה של הפנקס מארה"ב של הפנקס מ-1923 http://www.iww.org.uk/about/songbook/songbook.pdf וכאן גירסא נוספת שיצאה בלונדון ב-1916 http://www.musicanet.org/robokopp/iww.html . עוד גרסא אפשר למצוא פה http://www.sacredchao.net/iww/ . לפני כשנה התפרסם ספרו של ארצ'י גרין, שאסף את השירים מ-39 הפנקסים שהוציאו ה-wobblies. זו שיחה שערכו על הספר ב-NPR- http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=5764742&ft=1&f=1033 . יש גם גירסא קולית, כדי שתכירו את המוסיקה שליוותה את השירים http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433318721&channel=219646953&lineup=494613820 .

    למי שרוצה לדעת עוד על ה-WOBBLIES, הסרט הבא הוא אוצר. אלו הם זכרונותיהם של אנשים שהיו חברים בו, והיום הם מבוגרים מאוד http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433480993&channel=219646953 . בנוסף, 2 הבמאים מספרים על הסרט והגורמים שדחפו אותם לעשות אותו http://www.brightcove.tv/title.jsp?title=433318715&channel=219646953 וביחד הם מהווים שיעור של שעתיים בהיסטוריה של מאבק העובדים, שיעור שלא נראה לי שישודר בפריים טיים של ערוץ 2, כדי לא לתת לעובדים רעיונות מסוכנים.

    כמו כן מצאתי שני דיסקים, שפתוחים לשמיעה ברשת, שמלאים בשירי איגודים, שתוכלו להקשיב להם בזמן קריאת הפוסט או כתיבת התגובה. הראשון של עובדי איגודים מניו יורק http://www.laborarts.org/exhibits/laborchorus/ ובו שירים כמו "לחם ושושנים" ואחרים. השני הוא אוסף שירים ממקורות שונים משנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 http://laborarts.org/exhibits/laborsings/ .

    לסיום, הפינה היהודית. מאז מאבקי העובדים של תחילת המאה ה-20 היהודים יוצאי אירופה היוו חלק גדול מתנועת העבודה המאורגנת, לכן אין להתפלא על שירה באידיש, שירה של פועלים. אפשר למצוא מידע על השירים הללו הנה אחד מהם http://video.google.com/videoplay?docid=6465035696812701375&q=Yiddish+anarchist+songs&total=6&start=0&num=10&so=0&type=search&plindex=5

    אין כמו העוקץ כדי להחיות את השירים הישנים האלו באידיש. ככה אולי נדבר בשפה שהמנהלים הגדולים מבינים…

    ואם כבר יהדות, אז אסיים בשיר על מארגן העובדים הראשון שהזכרתי בפוסט הקודם- http://www.laborarts.org/exhibits/laborchorus/exhibit.cfm?sno=4

  7. מעיין

    מי שתומך במלצרים – מוצרי עלית ושטראוס מחרים!

    (סליחה על לשון הזכר, לא הצלחתי אחרת)

    במחשבה שנייה – היצירתיות שלי היה יכולה לקחת אותי עד כתב העת "מעיין" לפחות….

  8. מעיין

    מי שתומך במלצרים – מוצרי עלית ושטראוס מחרים!

    (סליחה על לשון הזכר, לא הצלחתי אחרת)

    במחשבה שנייה – היצירתיות שלי היה יכולה לקחת אותי עד כתב העת "מעיין" לפחות….

  9. לילך

    ציפיתי לביטוי כלשהו מצדכם בנושא, אם מצאתם לנכון לתמוך במחאת המלצרים מדוע אתם מתעלמים מהחינוך?

    מאבק זה הוא מהלגיטימיים ביותר שיש, זה מאבק שיכריע האם ההפרטה הזוחלת בחינוך תמשיך או תעצר והממשל יקח אחריות על עתיד ילדנו.

    אף אתר חברתי מהמצויינים מעל דף הבית באתרכם לא מצא לנכון להתייחס למאבק על החינוך. אפילו לא ' מעקה בחינוך'.
    נראה כי כולם יודעים להפיק פנינים מעל גבי דפי האינטרנט, אבל מילים לחוד ומעשים לחוד.

  10. לילך

    ציפיתי לביטוי כלשהו מצדכם בנושא, אם מצאתם לנכון לתמוך במחאת המלצרים מדוע אתם מתעלמים מהחינוך?

    מאבק זה הוא מהלגיטימיים ביותר שיש, זה מאבק שיכריע האם ההפרטה הזוחלת בחינוך תמשיך או תעצר והממשל יקח אחריות על עתיד ילדנו.

    אף אתר חברתי מהמצויינים מעל דף הבית באתרכם לא מצא לנכון להתייחס למאבק על החינוך. אפילו לא ' מעקה בחינוך'.
    נראה כי כולם יודעים להפיק פנינים מעל גבי דפי האינטרנט, אבל מילים לחוד ומעשים לחוד.