על הפרטת ההשגחה העליונה, הקרב על השידור הציבורי וזמן יהודי מלא

יוסי דהאן

במגזין "The Naiton" נעמי קליין כותבת על הפרטת שירותי ההצלה והחירום. קליין מספרת שבשריפות הענק שפקדו את דרום קליפורניה בחודש שעבר אפשר היה להבחין שבלב הלהבות העצומות, ששרפו את כל מה שנקרה על דרכן, נותרו כמה בתים שלמים ללא פגע, נדמה היה שההשגחה העליונה מגנה עליהן. מסתבר, היא כותבת, שלא מדובר בהשגחה עליונה אלא בבתיהם של כמה מעשירי קליפורניה שתמורת תשלום של 19,000 דולר לשנה לחברת הביטוח AIG, זכו לשירותי כיבוי מיוחדים – כבאיות פרטיות שחלפו על פני בתים בוערים אחרים בדרכן להגן על בתי המבוטחים האמידים. אחד מתושבי האזור סיפר לעיתון מקומי, כי ניתן היה לראות כבאים בכבאיות פרטיות מגינים על בית, כאשר הבית הסמוך לו עולה בלהבות. בתיהם של רבים מתושבי קליפורניה הבלתי מבוטחים, עלו בלהבות, בין היתר, בשל הקיצוצים המתמשכים בתקציבי שירותי הכבאות הציבוריים.

גם בפלורידה, חברת ,JetHelp מציעה שירותי פינוי מהירים ונעימים בעת סופת הוריקנים. החברה מבטיחה להעניק למבוטחיה, שירותי VIP, פינוי מהיר מהבית לשדה התעופה, טיסה במחלקה ראשונה במטוס ואכסון במלון של חמישה כוכבים. למה לך לסכן את חייך ולמצוא את עצמך במצבם של נפגעי אסון קתרינה בניו אורלינס – "למה לך לעמוד בתור, להדחק בין ההמונים, כשאתה יכול לזכות בטיפול של לקוח המחלקה הראשונה".

מסתבר ששוק שירותי ההצלה הפרטיים פורח, במישיגן חברה בשם Soverign Deed, מציעה תמורת סכום חד פעמי של 50,000 דולר ותשלום שנתי של 15,000 דולר, שירותי הצלה במקרה של כל אסון – מגיפה, התקפת טרור או כל אסון טבע אפשרי.

מה קרה, שואלת קליין, לרעיון הפרוע שחיי כל אדם הם בעלי ערך שווה וראויים להגנה.

מי אמר שהערוץ הציבורי הוא אנכרוניסטי, משעמם ונעדר חוש הומור, בסרטון המשעשע "הקרב על הערוץ הציבורי" דוד ויצטום מנהיג את תנועת הרנסאנס של רוממה.

לפני מספר שבועות כתבנו כאן על הויכוח הציבורי שהתעורר בעקבות הוצאת האנציקלופדיה "זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני, מבט אנציקלופדי" בעריכת ירמיהו יובל ובניהול יאיר צבן. בתגובה ל"זמן החדש יהודי חדש" שלטענתם הוא  "מעין סיפורו של האדם החד ממדי השבוי בתיאור הגנאולוגיה שלו, ומדיר היסטוריות שלמות החוצה תוך כדי שהוא מעיד על עצמו עד כמה הוא חסר הבנה מלאה של המודרניזם היהודי", פרופ` חביבה פדיה, ד"ר דוד סורוצקין ורפרם חדד החלו בפיתוח פרויקט "האנציקלופדיה החדשה לזמן יהודי מלא", שיתבסס על מודל ה"ויקיפדיה".

"זמן יהודי מלא הוא זמן שמסוגל להכיל בתוכו את כל ההיסטוריות היהודיות. הווי אומר, ההיסטוריה של כל גלות וגלות בפני עצמה; ההיסטוריה של יהדות ארצות האיסלאם; ההיסטוריה של היהדות הדתית והחרדית. "זמן יהודי מלא" הוא זמן שמן ההווה שלו ניתן לשוב לכל עבר שהוא, כנקודת מוצא לדיון בהיסטוריה היהודית. המודרניות היא צורה של כרונולוגיה, שלעתים נלווים אליה מאפיינים כאלה ולעתים אחרים, אך איננה בית שבתוכו מתגוררים אחדים וממנו מדירים אחרים". 

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
    תגובות

     

    אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

    1. דב בינדר

      לא יעלה על הדעת שכבאי יציל בית אחד ויפסח על השני רק מפני שבעלי הבית שילמו לו,נכון שאי אפשר לבוא לכבאים בטענות בגלל הפרטת שרותי הכיבוי והצלת מי שמבוטח אצלם,הטענות צריכות לבוא נגד השלטונות המאפשרים מצב כזה,צריך שרותי כיבוי ציבוריים בכמות מספקת כך שיוכלו להציל כמה שיותר מבלי להסתכל מי מבוטח ומי לא.

    2. דב בינדר

      לא יעלה על הדעת שכבאי יציל בית אחד ויפסח על השני רק מפני שבעלי הבית שילמו לו,נכון שאי אפשר לבוא לכבאים בטענות בגלל הפרטת שרותי הכיבוי והצלת מי שמבוטח אצלם,הטענות צריכות לבוא נגד השלטונות המאפשרים מצב כזה,צריך שרותי כיבוי ציבוריים בכמות מספקת כך שיוכלו להציל כמה שיותר מבלי להסתכל מי מבוטח ומי לא.

    3. דודי קינג

      אם המטרה היא באמת ובתמים להרחיב את גוף הידע של הקורא העברי בהיסטוריה יהודית "חילונית" (ובואו לא נכנס לויכוח על משמעות המושג…) שתשקף גם יותר מהקונצנזוס השמרני כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיה של יובל, הפלטפורמה האידאלית היא הויקיפדיה העברית הכללית. הויקיפדיה הופכת להיות מקור הידע הראשון והעיקרי אליו פונים הדיוטות ומומחים כאחד, ומעבר לכך, הפלפורמה הזו היא ממש ברוח הפרוייקט עליו נכתב בפוסט, מאחר וזהו גם האתר שבו יכול הציבור הרחב והמגוון ביותר לתרום את קולו ליצירה, מעצם העובדה שהוא בכל מקרה יגיע אליו.

      יצירת פלטפורמה שונה ונפרדת היא אולי בעלת כוח הצהרתי יותר מתרומה "סתם" לויקיפדיה הרגילה,, אבל אם המטרה היא באמת ובתמים לתרום ידע אחר, צריך ללכת לויקיפדיה הכללית. צריך פשוט להחליט לקדם ולפרסם מבצע תרומת ערכים יהודיים רחב היקף בקרב בעלי הידע, ולהשתתף בתרומה באופן אקטיבי לאורך זמן. גורלו של אתר ויקי קטן ונפרד הוא להשכח ולהיעלם תוך שנים ספורות, בעוד שמובטח שהויקיפדיה המקורית תמשיך לפרוח ולהתפתח. אם המטרה היא מעבר לטרוניה האישית כלפי פרופ' יובל, אני ממליץ בחום לתרום למאגר הידע הקיים. פחות פרסום ורעש, אבל הרבה יותר תוכן ומשמעות ארוכת טווח.

    4. דודי קינג

      אם המטרה היא באמת ובתמים להרחיב את גוף הידע של הקורא העברי בהיסטוריה יהודית "חילונית" (ובואו לא נכנס לויכוח על משמעות המושג…) שתשקף גם יותר מהקונצנזוס השמרני כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיה של יובל, הפלטפורמה האידאלית היא הויקיפדיה העברית הכללית. הויקיפדיה הופכת להיות מקור הידע הראשון והעיקרי אליו פונים הדיוטות ומומחים כאחד, ומעבר לכך, הפלפורמה הזו היא ממש ברוח הפרוייקט עליו נכתב בפוסט, מאחר וזהו גם האתר שבו יכול הציבור הרחב והמגוון ביותר לתרום את קולו ליצירה, מעצם העובדה שהוא בכל מקרה יגיע אליו.

      יצירת פלטפורמה שונה ונפרדת היא אולי בעלת כוח הצהרתי יותר מתרומה "סתם" לויקיפדיה הרגילה,, אבל אם המטרה היא באמת ובתמים לתרום ידע אחר, צריך ללכת לויקיפדיה הכללית. צריך פשוט להחליט לקדם ולפרסם מבצע תרומת ערכים יהודיים רחב היקף בקרב בעלי הידע, ולהשתתף בתרומה באופן אקטיבי לאורך זמן. גורלו של אתר ויקי קטן ונפרד הוא להשכח ולהיעלם תוך שנים ספורות, בעוד שמובטח שהויקיפדיה המקורית תמשיך לפרוח ולהתפתח. אם המטרה היא מעבר לטרוניה האישית כלפי פרופ' יובל, אני ממליץ בחום לתרום למאגר הידע הקיים. פחות פרסום ורעש, אבל הרבה יותר תוכן ומשמעות ארוכת טווח.

    5. שרון

      מדוע המזרחים מתעוררים ליזום משהו רק אחרי שהאשכנזים עשו זאת ראשונה? מה הטעם בחיקוי? האין הוא מלמד על החולשה העמוקה של המזרחים, החולשה האמיתית שלהם, חוסר היכולת להכיר בערך עצמם וליזום?

      המזרחיות תמיד תשאר שולית אם תמשיך אך ורק לייצר אלטרנטיבות להגמוניה, וזאת במקום לקום ולשאול את עצמה מי היא ומה היא בעצם רוצה למען עצמה וזאת באופן שאינו תלוי בהגמון, דרכיו, מוסדותיו ועמדותיו. רק כך תוכל המזרחיות להפסיק להיות השתקפות של מישהו אחר, ותוכל להיות יש אמיתי העומד בפני עצמו.

    6. שרון

      מדוע המזרחים מתעוררים ליזום משהו רק אחרי שהאשכנזים עשו זאת ראשונה? מה הטעם בחיקוי? האין הוא מלמד על החולשה העמוקה של המזרחים, החולשה האמיתית שלהם, חוסר היכולת להכיר בערך עצמם וליזום?

      המזרחיות תמיד תשאר שולית אם תמשיך אך ורק לייצר אלטרנטיבות להגמוניה, וזאת במקום לקום ולשאול את עצמה מי היא ומה היא בעצם רוצה למען עצמה וזאת באופן שאינו תלוי בהגמון, דרכיו, מוסדותיו ועמדותיו. רק כך תוכל המזרחיות להפסיק להיות השתקפות של מישהו אחר, ותוכל להיות יש אמיתי העומד בפני עצמו.

    7. סוציאליסט

      עוד פעם הפוליטיקה של הזהויות הדירו את הפוליטיקה המעמדית. בעוד באנציקלופדיה היהודית החילונית היה ערכים להגות סוציאליסטית, באנציקלופדיה הנידונה אין בכלל את הערכים "סוציאליזם" "מדינת רווחה" ו"אדוארד ברנשטיין" (אולי היהודי החשוב ביותר) ואין אזכורים להם בערכים אחרים באנציקלופדיה זו.

    8. סוציאליסט

      עוד פעם הפוליטיקה של הזהויות הדירו את הפוליטיקה המעמדית. בעוד באנציקלופדיה היהודית החילונית היה ערכים להגות סוציאליסטית, באנציקלופדיה הנידונה אין בכלל את הערכים "סוציאליזם" "מדינת רווחה" ו"אדוארד ברנשטיין" (אולי היהודי החשוב ביותר) ואין אזכורים להם בערכים אחרים באנציקלופדיה זו.

    9. סמולן

      היות ואני מאד בעד זמן שלם שכזה, האכזבה עד כה רבה, וגם החשש שהתוצאה הסופית תהיה מביכה.

      נכון לעכשיו, למעט מאמרי נזיפות זועמים בעורכי הזמן החדש (מגיע להם), הזמנפדיה מתקדמת בעצלתיים. יש שם מעט ערכים, רובם הגדול מבוססים על מאמרים של מישהו. נניח, אלמוג בהר.

      המאמרים לא ערוכים להיות ערך אנציקלופדי. למשל, הערך על אלבר ממי הוא למעשה מאמר על התרגום העברי של "דיוקן הכובש". לא מקרה, שהספר היחיד של ממי שמוזכר שם הוא התרגום הזה, שמתוארך ל 2005. מבחינת הטקסט שבערך, אין לממי עבודות אחרות, למשל ובפרט, ממי של זמנפדיה לא עסק כלל ב"יהודים ערבים".
      אין גם זמן הוצאה מקורי לספר עצמו. מוזכר רק שהוא נכתב ב 55-6. אגב, ממי עצמו מופיע עם תאריך לידה מקורב (שנה בלבד) ושגוי (הוא נולד ב 1921, ולא ב 1920). למעשה, בהשוואה עם הויקיפדיה העברית הרגילה, השימושיות של הערך נמוכה: הערך בויקיפדיה העברית מכיל, בקיצור מאד טלגרפי, הרבה יותר עובדות, רשימת ספרים ועבודות עקריות, ואפילו הפניה למאמר המקורי של אלמוג בהר לרגל תרגום דיוקן הכובש לעברית, ב 2005. כך שהישן מכה את החדש אל החומש. הוא שלם יותר.

      מה שמטריד, הוא שכנראה הדבר הזה מבטא בעייתיות שהיא מובנה לזמנפדיה. משאבי העריכה של ויקיפדיה רגילה התגלו כלא רעים כלל, ומשאבי העריכה של אנציקלופדיית הזמן החדש, שנכתבה במודל העסקי הישן, מומנו על ידי כיסים עמוקים. בזמנפדיה נראה שיש חשש שהעבודה תקרוס לכדי שילוב של 1) אוסף מאמרים ו 2) ערכים לא ערוכים.

      נראה שהבעיה היא במודל העסקי של הזמנפדיה: היא אינה עסק ממומן היטב כמו הזמן החדש, ומאידך, היא אינה תכנית שיתוף א-סינכרונית כמו הויקיפדיה הרגילה, שעורכת את עצמה בחינם. שלילת המודל של הויקיפדיה מתבצעת, כך זה נראה, כדי שכותבי ערכים יוכלו לחתום עליהם. יש גם ערכים לא חתומים, והם אכן במצב קצת יותר טוב. בשיטה הנוכחית ובקצב הנוכחי, לא תבנה כאן שום חומה. אני מקווה שאתבדה.

    10. סמולן

      היות ואני מאד בעד זמן שלם שכזה, האכזבה עד כה רבה, וגם החשש שהתוצאה הסופית תהיה מביכה.

      נכון לעכשיו, למעט מאמרי נזיפות זועמים בעורכי הזמן החדש (מגיע להם), הזמנפדיה מתקדמת בעצלתיים. יש שם מעט ערכים, רובם הגדול מבוססים על מאמרים של מישהו. נניח, אלמוג בהר.

      המאמרים לא ערוכים להיות ערך אנציקלופדי. למשל, הערך על אלבר ממי הוא למעשה מאמר על התרגום העברי של "דיוקן הכובש". לא מקרה, שהספר היחיד של ממי שמוזכר שם הוא התרגום הזה, שמתוארך ל 2005. מבחינת הטקסט שבערך, אין לממי עבודות אחרות, למשל ובפרט, ממי של זמנפדיה לא עסק כלל ב"יהודים ערבים".
      אין גם זמן הוצאה מקורי לספר עצמו. מוזכר רק שהוא נכתב ב 55-6. אגב, ממי עצמו מופיע עם תאריך לידה מקורב (שנה בלבד) ושגוי (הוא נולד ב 1921, ולא ב 1920). למעשה, בהשוואה עם הויקיפדיה העברית הרגילה, השימושיות של הערך נמוכה: הערך בויקיפדיה העברית מכיל, בקיצור מאד טלגרפי, הרבה יותר עובדות, רשימת ספרים ועבודות עקריות, ואפילו הפניה למאמר המקורי של אלמוג בהר לרגל תרגום דיוקן הכובש לעברית, ב 2005. כך שהישן מכה את החדש אל החומש. הוא שלם יותר.

      מה שמטריד, הוא שכנראה הדבר הזה מבטא בעייתיות שהיא מובנה לזמנפדיה. משאבי העריכה של ויקיפדיה רגילה התגלו כלא רעים כלל, ומשאבי העריכה של אנציקלופדיית הזמן החדש, שנכתבה במודל העסקי הישן, מומנו על ידי כיסים עמוקים. בזמנפדיה נראה שיש חשש שהעבודה תקרוס לכדי שילוב של 1) אוסף מאמרים ו 2) ערכים לא ערוכים.

      נראה שהבעיה היא במודל העסקי של הזמנפדיה: היא אינה עסק ממומן היטב כמו הזמן החדש, ומאידך, היא אינה תכנית שיתוף א-סינכרונית כמו הויקיפדיה הרגילה, שעורכת את עצמה בחינם. שלילת המודל של הויקיפדיה מתבצעת, כך זה נראה, כדי שכותבי ערכים יוכלו לחתום עליהם. יש גם ערכים לא חתומים, והם אכן במצב קצת יותר טוב. בשיטה הנוכחית ובקצב הנוכחי, לא תבנה כאן שום חומה. אני מקווה שאתבדה.

    11. פנחס

      נראה לי שהמיזם רק עלה לאוויר ועוד לא הוטען בערכים יסודיים. מדובר בניצנים בלבד. מאחר ואין מדובר פה בפלטפורמה שראשיתה מעידה על אחריתה, אלא להיפך במשהו שאמור להתפתח בשילוב של כוחות, הייתי מציע לשמור את הערות הביקורת לשלב שיהיה מה לבקר. כרגע כל הפרוייקט עומד בעיקר על הממד הדקלרטיבי של עורכיו. ואין עדיין פריסה של ערכים שיזמו העורכים, אלא כמה דברים ארעיים שהוכנסו ברובם על ידי מיעוט משתתפים פעילים. נחכה שהעורכים יצהירו על איזושהי פריסת ערכים, כמובן שמגוחך לדבר על "סוציאליזם" כאילו הוא נעדר. מאי רבותא הכל עדיין נעדר.

    12. פנחס

      נראה לי שהמיזם רק עלה לאוויר ועוד לא הוטען בערכים יסודיים. מדובר בניצנים בלבד. מאחר ואין מדובר פה בפלטפורמה שראשיתה מעידה על אחריתה, אלא להיפך במשהו שאמור להתפתח בשילוב של כוחות, הייתי מציע לשמור את הערות הביקורת לשלב שיהיה מה לבקר. כרגע כל הפרוייקט עומד בעיקר על הממד הדקלרטיבי של עורכיו. ואין עדיין פריסה של ערכים שיזמו העורכים, אלא כמה דברים ארעיים שהוכנסו ברובם על ידי מיעוט משתתפים פעילים. נחכה שהעורכים יצהירו על איזושהי פריסת ערכים, כמובן שמגוחך לדבר על "סוציאליזם" כאילו הוא נעדר. מאי רבותא הכל עדיין נעדר.

    13. סמולן

      לדעתי, ניתן, סביר, ומותר להעתיק את הערכים מהויקיפדיה העברית, ולהשתמש בהם כנקודת מוצא. אפשר גם באופן ביקורתי. באופן הזה, התחרות המשמעותית ביותר של הזמנפדיה – הויקיפדיה העברית – תמנף אותה קדימה. מה שנכון לגבי אלבר ממי, נכון למרבית הפלא גם לגבי הבן איש חי, לגבי הפרהוד, לגבי הרדב"ז. בכולם הויקיפדיה כבר עשו חריש עמוק, ואפשר לעמוד על כתפיהם. תנו לי קרדיט כהוגה אסטרטגי, או תחת "טוקבקים", ובביאת ציון ננוחם 🙂

    14. סמולן

      לדעתי, ניתן, סביר, ומותר להעתיק את הערכים מהויקיפדיה העברית, ולהשתמש בהם כנקודת מוצא. אפשר גם באופן ביקורתי. באופן הזה, התחרות המשמעותית ביותר של הזמנפדיה – הויקיפדיה העברית – תמנף אותה קדימה. מה שנכון לגבי אלבר ממי, נכון למרבית הפלא גם לגבי הבן איש חי, לגבי הפרהוד, לגבי הרדב"ז. בכולם הויקיפדיה כבר עשו חריש עמוק, ואפשר לעמוד על כתפיהם. תנו לי קרדיט כהוגה אסטרטגי, או תחת "טוקבקים", ובביאת ציון ננוחם 🙂

    15. דוד גיל

      צפייה בקטע האמור להגן על השידור הציבורי מזכירה הפגנת גימלאים במוסקבה להחזרת המשטר הבולשביקי. לערוץ 1 היו ויש שדרנים מעולים אולם המערכת מנוהלת בפועל על ידי ועדי טכנאים שהביאו בהדרגה לקריסה והתרסקות. את רשות השידור במתכונתה חייבים לסגור ולהקים בי בי סי ישראלי חופשי מהפוליטיקה המסואבת. הציבור מואס בטלביזיה המסחרית ואם על חורבות ערוץ 1 יקום ערוץ ציבורי ויעיל יש לו סיכוי להשגת רייטינג ענק. העיקרון הוא ניתוק מוחלט של השידור הציבורי מהממשלה והכנסת כי אלה הביאו להתמוטטותו.

      יש לי תחושה מוזרה שעורכי האתר נמנעים בעקשנות לטפל בנושא מרכזי כיחסי דת ומדינה וכאשר יש ניסוי לתת ביטוי לרוב הישראלים ( ומרבית יהודי העולם) בהצבת מערכת ערכים חילוניים, מעוררים שדים עדתיים לא רלבנטיים. לרבים מאתנו חשוב לדעת מה יהיה אופייה של המדינה בעתיד כאשר חיות בקרבנו קבוצות מיעוט המנסות להשליט עקרונות מדינת הלכה בנימוקים שקריים של דמוקרטיה (בה אינם מאמינים) ופיוס לאומי(שמשמעותו האמיתית הינה שעלינו לפייסם בהתמדה). רבנות ראשית ממלכתית הפכה כלי שרת של חשוכי הדור בנושאי שמיטה וגיור המשפיעים על אורח החיים הישראלי מבלי לעורר תגובות באתר. מה שמטריד מנוחתכם היא הקנאה על זכות היוצרים בנושא החילון. אתר המתיימר לטפל בנושאי חברה אינו מתייחס לעובדה שרבים מאלה שהלכו לעולמם לאחרונה נקברו בבתי עלמין פרטיים בקיבוצי המרכז ומעולם לא ניסה לברר את ההשפעות החברתיות כלכליות של פסיקות הטריבונלים הדתיים בנושאי גירושים ועגינות. 60 שנה אחר הקמת המדינה חיים בקרבנו 400,000 עולים המשרתים בצבא כיהודים אך ייקברו מחוץ לגדר משום שהממסד הדתי החשוך אינו מכיר בהם – האם זה אינו נושא לדיון?

    16. דוד גיל

      צפייה בקטע האמור להגן על השידור הציבורי מזכירה הפגנת גימלאים במוסקבה להחזרת המשטר הבולשביקי. לערוץ 1 היו ויש שדרנים מעולים אולם המערכת מנוהלת בפועל על ידי ועדי טכנאים שהביאו בהדרגה לקריסה והתרסקות. את רשות השידור במתכונתה חייבים לסגור ולהקים בי בי סי ישראלי חופשי מהפוליטיקה המסואבת. הציבור מואס בטלביזיה המסחרית ואם על חורבות ערוץ 1 יקום ערוץ ציבורי ויעיל יש לו סיכוי להשגת רייטינג ענק. העיקרון הוא ניתוק מוחלט של השידור הציבורי מהממשלה והכנסת כי אלה הביאו להתמוטטותו.

      יש לי תחושה מוזרה שעורכי האתר נמנעים בעקשנות לטפל בנושא מרכזי כיחסי דת ומדינה וכאשר יש ניסוי לתת ביטוי לרוב הישראלים ( ומרבית יהודי העולם) בהצבת מערכת ערכים חילוניים, מעוררים שדים עדתיים לא רלבנטיים. לרבים מאתנו חשוב לדעת מה יהיה אופייה של המדינה בעתיד כאשר חיות בקרבנו קבוצות מיעוט המנסות להשליט עקרונות מדינת הלכה בנימוקים שקריים של דמוקרטיה (בה אינם מאמינים) ופיוס לאומי(שמשמעותו האמיתית הינה שעלינו לפייסם בהתמדה). רבנות ראשית ממלכתית הפכה כלי שרת של חשוכי הדור בנושאי שמיטה וגיור המשפיעים על אורח החיים הישראלי מבלי לעורר תגובות באתר. מה שמטריד מנוחתכם היא הקנאה על זכות היוצרים בנושא החילון. אתר המתיימר לטפל בנושאי חברה אינו מתייחס לעובדה שרבים מאלה שהלכו לעולמם לאחרונה נקברו בבתי עלמין פרטיים בקיבוצי המרכז ומעולם לא ניסה לברר את ההשפעות החברתיות כלכליות של פסיקות הטריבונלים הדתיים בנושאי גירושים ועגינות. 60 שנה אחר הקמת המדינה חיים בקרבנו 400,000 עולים המשרתים בצבא כיהודים אך ייקברו מחוץ לגדר משום שהממסד הדתי החשוך אינו מכיר בהם – האם זה אינו נושא לדיון?