• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

קריאה ביקורתית: יסקין נגד יחימוביץ`, או איך כותבים מאמר דמגוגי

יונתן שחם

ביום שני פרסם משה יסקין מאמר בדהמרקר הפוסל את הצעת החוק להגבלת יחס השכר בחברות ציבוריות. הטענה של יסקין הייתה כי ההצעה של יחימוביץ` מנוגעת להגיון הכלכלי. יובל אלבשן כתב תשובה יפה, המזכירה ליסקין כי האמת של מדע הכלכלה היא חיה שאף אחד עוד לא מצא. מלבד הטיעונים של אלבשן ישנו עוד טיעון מרכזי שהושמט: יצירת תקרת שכר תוביל את מי שיכלו להשתכר בסכומים גבוהים מהתקרה להכניס שיקולים נוספים לבחירות שהם עושים. האם לא עדיף לכולנו שהמנהלים הבכירים במשק יחשבו על מאפייני משרה כגון: אתגר, משמעות אישית וחברתית, השלכות ציבוריות ושיקולי מוסר, בבואם להתמודד על משרה; על פני מנהלים שכל העומד לנגד עיניהם הוא תלוש המשכורת?

מלבד זאת, המאמר של יסקין הוא דוגמה מצויינת לכתיבה דמגוגית. כמו באגדה על אבא אבן, שבטקסט של אחד מנאומיו הופיעה הערה בכתב יד "טיעון חלש, להגביר את הקול", כך גם יסקין מחפה על חוסר העומק של טיעוניו בבוטות, זלזול ודה-לגיטימציה.

כבר בכותרת מתגלה הזלזול של הכותב הטוען שיחימוביץ` "פספסה את שיעורי הכלכלה " , כאילו הדיון הציבור בנושאי כלכלה שמור רק לכלכלנים בהכשרתם ולא לאנשים בעלי דעות (דרך אגב, לא ברור האם לליסקין תואר בכלכלה, ככל הידוע הוא רואה חשבון). בפסקה הראשונה מקונן יסקין על כך שפוליטיקאים תאבי פרסום מפריחים באוויר הצעות חוק כדי לזכות בכותרות. הבעיה עם הטיעון היא שלא נראה שלשלי חימוביץ` חסר כיום, או היה חסר אי פעם זמן מסך. הטיעון אולי הגיוני כאשר הוא מופנה כלפי ח"כים מהספסלים האחוריים, אבל לא כלפי מי שנמצא בחזית הפוליטיקה.

בפסקה השלישית יסקין מוותר על שלב ההוכחה, וטוען במרומז כי ההצעה של יחימוביץ` היא חסרת היגיון כלכלי, כל זאת מבלי לנתח את ההצעה ולו במשפט אחד. לאחר מכן עובר הכותב לשימוש בלחשים והשבעות, כאשר הוא מאיים על הקוראים באותו אירוע זכור לרע של ביטול התקרה בביטוח לאומי. הכותב מייחס את האירוע לאותו רצון עמום, מעין דחף קמאי בלתי-נשלט של פוליטיקאים לבצע "צמצום פערים חברתיים". הטיעון שיסקין מעלה כנגד אותו ביטול הוא שהמנהלים פשוט ביצעו תכנון מס שיגרום להם לא לשלם. הרעיון הזה, שיסקין מפתח גם בפסקה הבאה, הינו טיעון חוזר של מתנגדי רגולציה. יש עם הטיעון הזה רק בעיה אחת: אין קשר בין היכולת לרמות את המערכת לבין המטרות למענן המערכת פועלת. יש אנשים שעוברים באדום בלי להיתפס,זו לא סיבה לבטל את החוק.

בפסקה האחרונה מציע יסקין את הפתרון שלו לבעיית הפערים: הורדת מס שתעודד צמיחה. במפתיע, או שלא, ההצעה הזו משרתת קודם את בעלי העסקים. ורק לאחר מכן, וגם רק במידה שלא ינצלו את הפחתת המס להגדלת שורת הרווח, עם השכירים.

**הערה: המאמר נכתב בלשון בוטה למדי המבטא טיעון ברור. אין לבלבל בין בוטות לדמגוגיה, המתבטאת בהפרחת רמזים וטיעונים חסרים.

כנראה שיעניין אותך גם: