מחשבות ראשונות על צו המניעה

איציק ספורטא

אז בית הדין הארצי לעבודה החליט להחזיר את המורים לעבודה, איזה יופי. מעכשיו כולם יודעים שהממשלה בראשות משרד האוצר יכולה להכריז על רפורמה, לעמוד בשביתה ארוכה או קצרה או בכלל לא, ולבצע אותה בחסות בית הדין, העובדים ונציגיהם יכולים רק להשפיע בשוליים. הנה נמצא עוד כלי שעוזר לממשלה לא לעשות את אשר נבחרה לעשות, לשפר את השירות לאזרחים, צעירים כמבוגרים, עובדים ואלו שאינם עובדים, ראו החיסכון בכספים בטיפול במבוגרים מאוד.

טרם עיינתי בפסק הדין עצמו, אבל כמו שזה נראה מהציטוטים בעיתונים הממשלה מבטיחה כמה גרושים לנושאים שאינם נושאי שכר, הוספת שעות וצמצום מספר התלמידים בכתה, הבטחה ששווה פחות מהנייר שעליו נכתבה. אז נחזור על השיטה מקצצים תקציבים באופן ניכר, פוגעים בשכרם של העובדים בכך שלא חותמים על הסכמים קיבוציים, מציעים רפורמה מבנית שמשנה מהותית את אופן ההעסקה ואז כאשר מתעוררים העובדים זה כמעט מאוחר מידי. אז הממשלה בטובה מחזירה רק חלק ממה שקיצצה בטוענה של צורך בשינוי, הפיתוי הוא הגדלת השכר תמורת יותר עבודה (חלקו הגדול של הפיתוי הוא פיצוי על שחיקה בעבר), כי כידוע בישראל לא עובדים מספיק. בית הדין קנה את השיטה ומשתף עימה פעולה.

השביתה הזו היא אחת החשובות בישראל מאז ומעולם, כולם מבינים עכשיו שארגוני עובדים הם יותר מכלי לשיפור או שמירת תנאי ההעסקה והשכר, העובדים הם גם אלו שצריכים לדאוג לכך שהציבור יקבל את המגיע לו. כמו כן השביתה עוררה את המורות, והמורים, לפעילות ציבורית ולהכרה בכוחן לא רק כעובדות אלא גם כאזרחיות. קבוצות עובדים אחרות צריכות להתעורר לאותה מציאות שבה פעילות ציבורית, גם בתחום בו הן עוסקות, וגם בתחומים אחרים הם חלק אינטגראלי מאזרחות במדינה דמוקרטית. כי במדינתנו הממשלה ושליחיה אינם בדיוק אלו שפועלים למען רווחתו של כלל הציבור.

אני לא רוצה שוב להביא את הנתונים המראים עד כמה יש משאבים כספיים במערכת שנבנתה בכדי להטעות את הציבור ולהוכיח לו השכם והערב שהמצב קשה. אבל אם העובדים אינם רוצים להיות כמו אותם עובדים שלא נותנים להם לשבת או לצאת לשירותים (מזל שיש בינתיים אישור לשאוף ולנשוף), עליהם ללמוד מהמורות והמורים שהראו שיש דרך אחרת. דרך שגם בית הדין לעבודה אינו יכול למנוע מללכת בה.    

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אירית

    לפני ימים מעטים בטלה המדינה "בחסות" חוק ההסדרים את הארכת חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י"ב. באיזו זכות כופה המדינה באמצעות בית הדין לעבודה, את חזרת המורים לעבודה? לבית הדין אין כלל סמכות להוציא צווי מניעה. בסמכותו לקבוע האם שביתה היא חוקית או לא. כל המהלכים הפרוצדורליים בנוגע לשביתה זו נעשו, והיא הוכרה כשביתה חוקית. באיזה נימוק החזירו את המורים לכיתות? בכך, שלא ייתכן שתלמידים יסתובבו חסרי מעש במשך תקופה ארוכה כל כך… אז מה היה לנו כאן? מסגרת שאינה מחוייבת בחוק – מסגרת וולונטרית לחלוטין (לימודים עד כיתה י"ב), נוער מבוטל מלימודים ועבודה שמתהולל בלילות, והורים חסרי סמכות שלעזרתם בא השופט סטיב אדלר וסיפק להם שמרטף ללא תשלום!

  2. אירית

    לפני ימים מעטים בטלה המדינה "בחסות" חוק ההסדרים את הארכת חוק חינוך חובה חינם עד כיתה י"ב. באיזו זכות כופה המדינה באמצעות בית הדין לעבודה, את חזרת המורים לעבודה? לבית הדין אין כלל סמכות להוציא צווי מניעה. בסמכותו לקבוע האם שביתה היא חוקית או לא. כל המהלכים הפרוצדורליים בנוגע לשביתה זו נעשו, והיא הוכרה כשביתה חוקית. באיזה נימוק החזירו את המורים לכיתות? בכך, שלא ייתכן שתלמידים יסתובבו חסרי מעש במשך תקופה ארוכה כל כך… אז מה היה לנו כאן? מסגרת שאינה מחוייבת בחוק – מסגרת וולונטרית לחלוטין (לימודים עד כיתה י"ב), נוער מבוטל מלימודים ועבודה שמתהולל בלילות, והורים חסרי סמכות שלעזרתם בא השופט סטיב אדלר וסיפק להם שמרטף ללא תשלום!

  3. י.ל.

    איציק הלוואי וזה היה פשוט כל כך, כפי שאתה כותב. בפועל המצב הרבה יותר חמור, שכן בתי הדין הללו מתגלים פעם אחר פעם כבתי דין של סדום, שפוגעים בזכויות הבסיסיות של בני האדם, והפעם אלו הם העובדים, כאשר הם מונעים מהם את הזכות לשבות, הבעייה השנייה היא שההנהגה של העובדים משתפת פעולה עם מצעד האיוולת הזה, ובמקום להמשיך ולשבות היא מקבלת את גזר הדין, הבעייה השלישית שהעובדים מקבלים בחלקו את כללי המשחק הללו, והבעייה האחרונה שההנהגה, שעוסקת בכל מיני התארגנויות עובדים וירטואליות, כגון אלה שדנתם עליהם מעל בימה זו בעבר, הם אותו סוג של הנהגה, שלא מוכנים לשינוי רדיקאלי, ולכן גם הם בעתיד יילכו בדרכה של הנהגה הנוכחית.

    הבעייה הגדולה אם כן, שזה שלא רק בתי הדין, שמשתפים פעולה עם הדברים הללו אלא למעשה גם ההנהגה של העובדים כיום לא שונה מהם במאומה. אנחנו העובדים נבגדים על ידי כולם הן על ידי הממשלה, הן על ידי בתי הדין, כמובן על ידי המעסיקים, ולצערנו הרב גם על ידי ההנהגה שלנו, וככל שעובר הזמן, אני הולך ומשלים עם הרעיון שעד שלא תהייה כאן אלימות, והעובדים ייקחו את החוק לידיים הוא לא יישתנו. למעשה הם גם לא לוקחים את החוק לידיים, כי במדינת ישראל אין חוק, ואם יש זה חוק סלקטיבי שמשרת רק מתי מעט.

  4. י.ל.

    איציק הלוואי וזה היה פשוט כל כך, כפי שאתה כותב. בפועל המצב הרבה יותר חמור, שכן בתי הדין הללו מתגלים פעם אחר פעם כבתי דין של סדום, שפוגעים בזכויות הבסיסיות של בני האדם, והפעם אלו הם העובדים, כאשר הם מונעים מהם את הזכות לשבות, הבעייה השנייה היא שההנהגה של העובדים משתפת פעולה עם מצעד האיוולת הזה, ובמקום להמשיך ולשבות היא מקבלת את גזר הדין, הבעייה השלישית שהעובדים מקבלים בחלקו את כללי המשחק הללו, והבעייה האחרונה שההנהגה, שעוסקת בכל מיני התארגנויות עובדים וירטואליות, כגון אלה שדנתם עליהם מעל בימה זו בעבר, הם אותו סוג של הנהגה, שלא מוכנים לשינוי רדיקאלי, ולכן גם הם בעתיד יילכו בדרכה של הנהגה הנוכחית.

    הבעייה הגדולה אם כן, שזה שלא רק בתי הדין, שמשתפים פעולה עם הדברים הללו אלא למעשה גם ההנהגה של העובדים כיום לא שונה מהם במאומה. אנחנו העובדים נבגדים על ידי כולם הן על ידי הממשלה, הן על ידי בתי הדין, כמובן על ידי המעסיקים, ולצערנו הרב גם על ידי ההנהגה שלנו, וככל שעובר הזמן, אני הולך ומשלים עם הרעיון שעד שלא תהייה כאן אלימות, והעובדים ייקחו את החוק לידיים הוא לא יישתנו. למעשה הם גם לא לוקחים את החוק לידיים, כי במדינת ישראל אין חוק, ואם יש זה חוק סלקטיבי שמשרת רק מתי מעט.

  5. יהודית קנולר

    אם הבנתי נכון ההחלטה של בית הדין הארצי לעבודה היא בעייתית. היא חותרת מתחת לחופש השביתה ואינה חוקתית שכן צווי מניעה ניתן להוציא רק כאשר נשקפת סכנת חיים כתוצאה מהשביתה . אמנם החיים הוא בבת עינינו אבל אינו מסכן חיים. אם המורים יפרו את הצו הם יבזו את בית הדין אבל ספק אם אפשר יהיה להאשימם בביזיון בית משפט. וכן תוותר ההחלטה ללא ביצוע וולא ענישה על הפרת הצו – פגיעה אנושה במערכת המשפט.

  6. יהודית קנולר

    אם הבנתי נכון ההחלטה של בית הדין הארצי לעבודה היא בעייתית. היא חותרת מתחת לחופש השביתה ואינה חוקתית שכן צווי מניעה ניתן להוציא רק כאשר נשקפת סכנת חיים כתוצאה מהשביתה . אמנם החיים הוא בבת עינינו אבל אינו מסכן חיים. אם המורים יפרו את הצו הם יבזו את בית הדין אבל ספק אם אפשר יהיה להאשימם בביזיון בית משפט. וכן תוותר ההחלטה ללא ביצוע וולא ענישה על הפרת הצו – פגיעה אנושה במערכת המשפט.

  7. יוסי דהאן

    בשיעור הראשון בדיני עבודה דנים בשאלה מהי תכלית משפט העבודה, אחת התשובות המרכזיות היא שמטרת התערבות השלטון ביחסי העבודה באמצעות המשפט היא הבטחת קיום בכבוד לעובד, מזה שנים שהפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה פוגעת בתכלית זו באופן עקבי, על ידי צמצום מתמשך ועיקור זכות השביתה. זכות השביתה היא זכות אדם יסודית המעוגנת במספר אמנות בין לאומיות שישראל חתמה עליהן ישראל ובחוק הסכמים קיבוציים.
    אט אט הופך בית הדין לזרוע הארוכה של הממשלה במימוש האידאולוגיה הניאו ליברלית שאחד ממרכיביה המרכזיים הוא שבירת ארגוני העובדים.

    שני קטעים מהעיתון הבוקר הראויים לקריאה.
    מתוך כתבה ב"הארץ" "הטרגדיה של יולי" .
    ""לא היה תקדים לכך ששר חינוך יהיה אתנו במאבק כזה", מודה בכנות השבוע אחד מבכירי משרד האוצר. "ברור שזה עוזר לנו. אבל אנחנו לפעמים משפשפים עיניים ולא מאמינים. זה כמו ששר הביטחון ייצא נגד הקצינים שלו שמוחים על קיצוץ בביטחון ויצעד עם האוצר יד ביד. לנו זה מצוין".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931176.html

    ומתוך מאמרה האישי והנוקב של המורה ליאורה חיימסון "אוי לי, אני מורה טובה".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931181.html

    "בדיחה מספרת על סטאלין, שכשמורים באזור מרוחק התלוננו שאין חימום בכיתות, הוא סירב לשבור את מסגרת התקציב לשם כך. אבל כשהועלתה תלונה דומה בבית הסוהר, הוא ציווה לחמם את המקום. כשנשאל מדוע העדיף את הכלא השיב, "אנחנו, לבית הספר כבר לא נלך". גם אהוד אולמרט כבר לא יילך לבית הספר וגם רוני בר-און ויולי תמיר לא".

  8. יוסי דהאן

    בשיעור הראשון בדיני עבודה דנים בשאלה מהי תכלית משפט העבודה, אחת התשובות המרכזיות היא שמטרת התערבות השלטון ביחסי העבודה באמצעות המשפט היא הבטחת קיום בכבוד לעובד, מזה שנים שהפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה פוגעת בתכלית זו באופן עקבי, על ידי צמצום מתמשך ועיקור זכות השביתה. זכות השביתה היא זכות אדם יסודית המעוגנת במספר אמנות בין לאומיות שישראל חתמה עליהן ישראל ובחוק הסכמים קיבוציים.
    אט אט הופך בית הדין לזרוע הארוכה של הממשלה במימוש האידאולוגיה הניאו ליברלית שאחד ממרכיביה המרכזיים הוא שבירת ארגוני העובדים.

    שני קטעים מהעיתון הבוקר הראויים לקריאה.
    מתוך כתבה ב"הארץ" "הטרגדיה של יולי" .
    ""לא היה תקדים לכך ששר חינוך יהיה אתנו במאבק כזה", מודה בכנות השבוע אחד מבכירי משרד האוצר. "ברור שזה עוזר לנו. אבל אנחנו לפעמים משפשפים עיניים ולא מאמינים. זה כמו ששר הביטחון ייצא נגד הקצינים שלו שמוחים על קיצוץ בביטחון ויצעד עם האוצר יד ביד. לנו זה מצוין".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931176.html

    ומתוך מאמרה האישי והנוקב של המורה ליאורה חיימסון "אוי לי, אני מורה טובה".
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/931181.html

    "בדיחה מספרת על סטאלין, שכשמורים באזור מרוחק התלוננו שאין חימום בכיתות, הוא סירב לשבור את מסגרת התקציב לשם כך. אבל כשהועלתה תלונה דומה בבית הסוהר, הוא ציווה לחמם את המקום. כשנשאל מדוע העדיף את הכלא השיב, "אנחנו, לבית הספר כבר לא נלך". גם אהוד אולמרט כבר לא יילך לבית הספר וגם רוני בר-און ויולי תמיר לא".

  9. סתיו בסר

    שלום חברי,

    המורים תמיד מוערכים על ההשקעה ומאמציהם על רצף הדורות, בין אם הרוויחו בכבוד ובין אם היו עניי הדור
    בעצם הבחירה לחנך וללמד ,היוו את משקל הכובד של כל חברה בכל מקום ובכל עת, מימי "המלמד" בחדר ועד למנהיג החברתי בימינו.
    השחיקה במעמד המורה היא תנועה לא רק בישראל אלא בכל הכפר הלובלי, ואל לנו לחשוב שאנו ייחודיים …..
    העמצת המורה החלה דווקא בהתעוררות של תירוש כאשר רצתה לקראת סוף הקדנציה שלה לחדש בתוכנית לאומית -שבוע הוקרת המורה- אלא שתוכנית זו נחסמה ברגל גסה על ידיד המנכלית ע. חיים שבאה אחריה וגם ע"י שמואל אבואב, שבחרו באופן גלוי בהקטנת מעמדו של המורה כאמצעי שליטה על הארגונים ועל 128 אלף מורים המצויים היום במערכת החינוך.
    היעדר מודעות של עמירה חיים ואבואב לצורך האדיר שהעלתה תירוש קודמתם הביאו להתלהמות של המורים והארגונים במשרד החינוך ובממשלת ישראל .
    הכיצד ירצה מורה שתלמידו לא יתחצף אליו בדרישות כאלה ואחרות- והלא התלמיד לוקח דוגמא ממורהו -מאותו מורה שאימה לשרוף צמיגים, צעקב בצמתים, גידפה באמצעי התקשורת- האם לדוגמא כזו נרצה שילדינו יגיעו במהלך לימודיהם במוסדות החינוך.

    וצווי המניעה- הכרח !

    לכל תעלול יש גבול- הלא כן?….

    בברכה
    סתיו בסר

  10. סתיו בסר

    שלום חברי,

    המורים תמיד מוערכים על ההשקעה ומאמציהם על רצף הדורות, בין אם הרוויחו בכבוד ובין אם היו עניי הדור
    בעצם הבחירה לחנך וללמד ,היוו את משקל הכובד של כל חברה בכל מקום ובכל עת, מימי "המלמד" בחדר ועד למנהיג החברתי בימינו.
    השחיקה במעמד המורה היא תנועה לא רק בישראל אלא בכל הכפר הלובלי, ואל לנו לחשוב שאנו ייחודיים …..
    העמצת המורה החלה דווקא בהתעוררות של תירוש כאשר רצתה לקראת סוף הקדנציה שלה לחדש בתוכנית לאומית -שבוע הוקרת המורה- אלא שתוכנית זו נחסמה ברגל גסה על ידיד המנכלית ע. חיים שבאה אחריה וגם ע"י שמואל אבואב, שבחרו באופן גלוי בהקטנת מעמדו של המורה כאמצעי שליטה על הארגונים ועל 128 אלף מורים המצויים היום במערכת החינוך.
    היעדר מודעות של עמירה חיים ואבואב לצורך האדיר שהעלתה תירוש קודמתם הביאו להתלהמות של המורים והארגונים במשרד החינוך ובממשלת ישראל .
    הכיצד ירצה מורה שתלמידו לא יתחצף אליו בדרישות כאלה ואחרות- והלא התלמיד לוקח דוגמא ממורהו -מאותו מורה שאימה לשרוף צמיגים, צעקב בצמתים, גידפה באמצעי התקשורת- האם לדוגמא כזו נרצה שילדינו יגיעו במהלך לימודיהם במוסדות החינוך.

    וצווי המניעה- הכרח !

    לכל תעלול יש גבול- הלא כן?….

    בברכה
    סתיו בסר

  11. עזרא דלומי

    לפני כמה שנים נכחתי באיזה כנס של "השומר הצעיר" שהיה בו דיון על צדק חברתי. אחת השאלות שעלתה היתה מדוע "מחנה השלום" (קוד לרמת-אביב – שיינקיו – רחביה) ממעט לעסוק בנושאי שוויון וסולידריות. יולי תמיר, הדוברת הרשאית, עלתה לנאום וברגע של כנות התפלק לה המשפט הבא: "לא עסקנו (מחנה השלום) בצדק חברתי, כי לא היה כדאי לנו". לא כדאי, משמע, נצטרך לוותר לטובת החלשים. האמת שלא הייתי זקוק ל"משפט המכונן" הזה כדי להבין שאצל יולי הכל קונייקטוראלי. היו עוד הרבה סימנים מעידים. את הדיבורים הרפים שלה על צדק חברתי שילמה יולי כמס רכיבה על גבו של עמיר פרץ. עכשיו יש סוסים אחרים.

  12. עזרא דלומי

    לפני כמה שנים נכחתי באיזה כנס של "השומר הצעיר" שהיה בו דיון על צדק חברתי. אחת השאלות שעלתה היתה מדוע "מחנה השלום" (קוד לרמת-אביב – שיינקיו – רחביה) ממעט לעסוק בנושאי שוויון וסולידריות. יולי תמיר, הדוברת הרשאית, עלתה לנאום וברגע של כנות התפלק לה המשפט הבא: "לא עסקנו (מחנה השלום) בצדק חברתי, כי לא היה כדאי לנו". לא כדאי, משמע, נצטרך לוותר לטובת החלשים. האמת שלא הייתי זקוק ל"משפט המכונן" הזה כדי להבין שאצל יולי הכל קונייקטוראלי. היו עוד הרבה סימנים מעידים. את הדיבורים הרפים שלה על צדק חברתי שילמה יולי כמס רכיבה על גבו של עמיר פרץ. עכשיו יש סוסים אחרים.

  13. חנה

    יש לך החוצפה להביא דברים שלא קרו במציאות ולקרוא לשביתה החשובה והצודקת שלנו "תעלול"!!!!!
    היכן בכל ההפגנות בהן השתתפו טובי המורים במדינה ראית מורה שנהגה כפי שתיארת? כל ההפגנות נערכו במכובדות ראויה לציון גם נוכח אלימות המשטרה, גם נוכח גידופים והצקות של עוברים ושבים וגם נוכח אטימות ההורים והמנהלים.
    אבוי לילדיך שדוגמא כזו של שקרים לומדים הם ממך. הלא אמרנו שחינוך מתחיל בבית?!

  14. חנה

    יש לך החוצפה להביא דברים שלא קרו במציאות ולקרוא לשביתה החשובה והצודקת שלנו "תעלול"!!!!!
    היכן בכל ההפגנות בהן השתתפו טובי המורים במדינה ראית מורה שנהגה כפי שתיארת? כל ההפגנות נערכו במכובדות ראויה לציון גם נוכח אלימות המשטרה, גם נוכח גידופים והצקות של עוברים ושבים וגם נוכח אטימות ההורים והמנהלים.
    אבוי לילדיך שדוגמא כזו של שקרים לומדים הם ממך. הלא אמרנו שחינוך מתחיל בבית?!

  15. משה כץ

    יש מספיק חומר ללמד שנים על מאבקי עובדים על קידום מעמד העובדים על ההתקדמות שחלה מהמצב של איסור על שביתה ועד למצב של לא מזמן של זכויות עובדם מעוגנות בחוק כמו זכות ההתאגדות וזכות השביתה ולהראות את הנסיגה המדהימה שהתחוללה עם ביטול למעשה של זכות השביתה
    כעת הממשלה והמעשיקים(מלשון עשק) האחרים יכולה להמשיך את אותה שיטה עם מגזרים אחרים נגיד יגידו לעובדי מפעלי ים המלח שהם צריכים לעבוד חמישים אחוז יותר מורידים להם את כל הזכויות ומקצצים להם בשכר
    הללו כמובן יצאו לשביתה ואחרי חודש חודשיים יפנה המעשיק (העושק) ל"דוקטור" לשעבר סטיב אדלר ויגיד לו שהם לא מצליחים להגיע לעמק השווה והלה יכריח את העובדים לחזור לעבוד.
    וניתן להמשיך על עוד מגזרים למעט האלפיון העליון הרי אם נפגע בהם הם יעזבו את הארץ.

    איך התנהל המו"מ סיכום ביניים קצר:
    קודם מודיעים שהמורים לא יקבלו כלום כולל את תוספת השחיקה שכל המשק קיבל.
    אח"כ מודיעים על רפורמה חד צדדית בלי לשבת עם המורים(שכמובן פוגעת בתנאי העבודה של המורים עוד יותר ואני בכלל לא נכנס לשאלת טיבה של הרפורמה שלדעתי האישית מלאה חורים ואף אחד פשוט לא ישב וחשב עליה עד הסוף).
    כעת המורים מכיוון שאף אחד לא מעוניין לדעת מה דעתם או לשלם להם את התוספת המגיעה להם נאלצים לשבות.
    במהלך המו"מ האוצר (לא החינוך האוצר) לא מוכן לתת למורים כלום ודורש מהם את ביצוע הרפורמה ככתבה או בקיצור לא מדובר על משא ומתן אלא על הכתבת רפורמה.
    כעת כל מה שנשאר לעשות זה לחכות שה"דוקטור" לשעבר סטיב אדלר ישבר והרי הוא לא יכפה על המדינה לסגת מעמדתה (אל תשכחו שיש נגדו תיק של התחזות לדוקטור) ולכן כל מה שנשאר זה להכריח את המורים לשוב וללמד ללא שינוי עד שלא תהיה להם ברירה ויאלצו להיכנע לרפורמה.
    הלוואי שכך היו מנהלים את המו"מ על ההפרטות עם הקופה שהיו ממלאים יכל להיות מורה לכל ילד.

  16. משה כץ

    יש מספיק חומר ללמד שנים על מאבקי עובדים על קידום מעמד העובדים על ההתקדמות שחלה מהמצב של איסור על שביתה ועד למצב של לא מזמן של זכויות עובדם מעוגנות בחוק כמו זכות ההתאגדות וזכות השביתה ולהראות את הנסיגה המדהימה שהתחוללה עם ביטול למעשה של זכות השביתה
    כעת הממשלה והמעשיקים(מלשון עשק) האחרים יכולה להמשיך את אותה שיטה עם מגזרים אחרים נגיד יגידו לעובדי מפעלי ים המלח שהם צריכים לעבוד חמישים אחוז יותר מורידים להם את כל הזכויות ומקצצים להם בשכר
    הללו כמובן יצאו לשביתה ואחרי חודש חודשיים יפנה המעשיק (העושק) ל"דוקטור" לשעבר סטיב אדלר ויגיד לו שהם לא מצליחים להגיע לעמק השווה והלה יכריח את העובדים לחזור לעבוד.
    וניתן להמשיך על עוד מגזרים למעט האלפיון העליון הרי אם נפגע בהם הם יעזבו את הארץ.

    איך התנהל המו"מ סיכום ביניים קצר:
    קודם מודיעים שהמורים לא יקבלו כלום כולל את תוספת השחיקה שכל המשק קיבל.
    אח"כ מודיעים על רפורמה חד צדדית בלי לשבת עם המורים(שכמובן פוגעת בתנאי העבודה של המורים עוד יותר ואני בכלל לא נכנס לשאלת טיבה של הרפורמה שלדעתי האישית מלאה חורים ואף אחד פשוט לא ישב וחשב עליה עד הסוף).
    כעת המורים מכיוון שאף אחד לא מעוניין לדעת מה דעתם או לשלם להם את התוספת המגיעה להם נאלצים לשבות.
    במהלך המו"מ האוצר (לא החינוך האוצר) לא מוכן לתת למורים כלום ודורש מהם את ביצוע הרפורמה ככתבה או בקיצור לא מדובר על משא ומתן אלא על הכתבת רפורמה.
    כעת כל מה שנשאר לעשות זה לחכות שה"דוקטור" לשעבר סטיב אדלר ישבר והרי הוא לא יכפה על המדינה לסגת מעמדתה (אל תשכחו שיש נגדו תיק של התחזות לדוקטור) ולכן כל מה שנשאר זה להכריח את המורים לשוב וללמד ללא שינוי עד שלא תהיה להם ברירה ויאלצו להיכנע לרפורמה.
    הלוואי שכך היו מנהלים את המו"מ על ההפרטות עם הקופה שהיו ממלאים יכל להיות מורה לכל ילד.

  17. רינה יצחקי

    ראייה לטווח ארוך דורשת הבנה ויכולת להתעלם מכאב מיידי. כן השביתה כואבת ואפילו פוגעת. אבל… החזרת המורים בצווי מניעה תביא לנזק גדול הרבה יותר. זהו סיוע "לישראבלוף" המוכר. "כאילו נגמרה השביתה", "כאילו המורים חזרו ללמד", "כאילו אין בעיות המערכת". האם זו אמת? האם ההישגים העלובים של התלמידים במבחני פיזה ואחרים הם תוצאה של 50 ימי השביתה בלבד? מה היה קודם לשביתה? שכחנו? לא רוצים לדעת? וגם לא רוצים לשנות. מצב ילדי ישראל הולך ומתדרדר בפרמטרים רבים לא רק בתוך בית הספר. למדינת ישראל הנאורה אין תוכנית ממשית למאבק בעוני ולקידום 700000 ילדים שחיים מתחת לקו העוני. למדינת ישראל אין שירותי בריאות בבתי הספר בהם נמצאים מעל מיליון ילדים רוב ימיהם. ההזנחה לגבי ילדים בסיכון אפילו אינה נמדדת. העובדות הסוציאליות קורסות תחת מספר הילדים בהם עליהן לטפל.
    אז לא מדובר בשכר המורים אלא במערכת בוגדנית שאינה מחשיבה את החינוך וגם לא את התרבות ראה עניין האוניברבסיטאות והתיאטרונים – כל אלה פוגעים במרחב החברתי תרבותי אליו גדלים הילדים. הו אכבר מזמן איננו מרחב מוגן ובטוח ובוודאי לא מטפח ומעשיר.
    קשה לי לדמיין את הלמידה שתתרחש בבתי הספר בתנאים שנוצרו. זו לא יותר מאחיזת עיניים – כן, נוחה להורים – אך רחוקה מפתרון אן שינוי מהותי של מערכת החינוך.
    הזכות לחינוך היא זכות אלמנטרית המוכרת בסעיף 28 של אמנת זכויות הילד. אבל – בסעיף 29 באותה אמנה – מפורט איזה מן חינוך זה צריך להיות. מדובר בפרמטרים מאוד ברורים של חינוך איכותי. אל המצב הזה אנחנו עדיין רחוקים מלהגיע.
    אני רוראת לשרת החינוך – שממבינה את העניין מעבר לשכבות הבירוקרטיה והפוליטיקה – היא בהחלט מבינה מה צריך להיות, ויש לה את כל הכישורים לדעת זאת גם מנקודת ראות מוסרית פילוסופית לבחון מהיו הדבר הראוי?
    אנא, יש לך הזדמנות מיודת להתניע מהפך אמית – ולהביא למערכת חינוך חדשנית וטובה
    אל תוותרי ללחצי האוצר. החזירי לילדים את החינוך!
    רינה יצחקי
    דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  18. רינה יצחקי

    ראייה לטווח ארוך דורשת הבנה ויכולת להתעלם מכאב מיידי. כן השביתה כואבת ואפילו פוגעת. אבל… החזרת המורים בצווי מניעה תביא לנזק גדול הרבה יותר. זהו סיוע "לישראבלוף" המוכר. "כאילו נגמרה השביתה", "כאילו המורים חזרו ללמד", "כאילו אין בעיות המערכת". האם זו אמת? האם ההישגים העלובים של התלמידים במבחני פיזה ואחרים הם תוצאה של 50 ימי השביתה בלבד? מה היה קודם לשביתה? שכחנו? לא רוצים לדעת? וגם לא רוצים לשנות. מצב ילדי ישראל הולך ומתדרדר בפרמטרים רבים לא רק בתוך בית הספר. למדינת ישראל הנאורה אין תוכנית ממשית למאבק בעוני ולקידום 700000 ילדים שחיים מתחת לקו העוני. למדינת ישראל אין שירותי בריאות בבתי הספר בהם נמצאים מעל מיליון ילדים רוב ימיהם. ההזנחה לגבי ילדים בסיכון אפילו אינה נמדדת. העובדות הסוציאליות קורסות תחת מספר הילדים בהם עליהן לטפל.
    אז לא מדובר בשכר המורים אלא במערכת בוגדנית שאינה מחשיבה את החינוך וגם לא את התרבות ראה עניין האוניברבסיטאות והתיאטרונים – כל אלה פוגעים במרחב החברתי תרבותי אליו גדלים הילדים. הו אכבר מזמן איננו מרחב מוגן ובטוח ובוודאי לא מטפח ומעשיר.
    קשה לי לדמיין את הלמידה שתתרחש בבתי הספר בתנאים שנוצרו. זו לא יותר מאחיזת עיניים – כן, נוחה להורים – אך רחוקה מפתרון אן שינוי מהותי של מערכת החינוך.
    הזכות לחינוך היא זכות אלמנטרית המוכרת בסעיף 28 של אמנת זכויות הילד. אבל – בסעיף 29 באותה אמנה – מפורט איזה מן חינוך זה צריך להיות. מדובר בפרמטרים מאוד ברורים של חינוך איכותי. אל המצב הזה אנחנו עדיין רחוקים מלהגיע.
    אני רוראת לשרת החינוך – שממבינה את העניין מעבר לשכבות הבירוקרטיה והפוליטיקה – היא בהחלט מבינה מה צריך להיות, ויש לה את כל הכישורים לדעת זאת גם מנקודת ראות מוסרית פילוסופית לבחון מהיו הדבר הראוי?
    אנא, יש לך הזדמנות מיודת להתניע מהפך אמית – ולהביא למערכת חינוך חדשנית וטובה
    אל תוותרי ללחצי האוצר. החזירי לילדים את החינוך!
    רינה יצחקי
    דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  19. ליאור

    כולכם יורדים על יולי תמיר לדעתי במסגרת האפשריות היא מנסה את המקסימום-אישית ואני יודע שזה לא רלוונטי
    רו ארז פשוט מגעיל אותי-התהגות אני חינוכית בעליל יש לאדם הזה.

    באם באמת אנשיחם יודעים מה המדינה נתנה ומה המורים מקבלים וצריכים לתת

    לפעמים כדאי לקחת מה שנותנים ואחר כך להמשיך להלחם

    האם משהוא יכול באמת לצרף טבלה על מה מסכימה הממשלה לעומת דרישות המורים

    כי לדעתי נכון לעשיו השביתה הזו היא מסע להדרת שמו של רן ארז ולא לשיפור החינוך בישראל

    את רומה לא בנו ביום אחד ואת תחלוטי החינוך לא רן ארז יתקן

  20. ליאור

    כולכם יורדים על יולי תמיר לדעתי במסגרת האפשריות היא מנסה את המקסימום-אישית ואני יודע שזה לא רלוונטי
    רו ארז פשוט מגעיל אותי-התהגות אני חינוכית בעליל יש לאדם הזה.

    באם באמת אנשיחם יודעים מה המדינה נתנה ומה המורים מקבלים וצריכים לתת

    לפעמים כדאי לקחת מה שנותנים ואחר כך להמשיך להלחם

    האם משהוא יכול באמת לצרף טבלה על מה מסכימה הממשלה לעומת דרישות המורים

    כי לדעתי נכון לעשיו השביתה הזו היא מסע להדרת שמו של רן ארז ולא לשיפור החינוך בישראל

    את רומה לא בנו ביום אחד ואת תחלוטי החינוך לא רן ארז יתקן

  21. ירדנה אלון

    עכשיו כשהמורים טעמו את טעם המקל השלטוני על גבם (כמו לפנים החולים,הנכים,מקבלי הקיצבאות,עבדי הקבלן ועוד מגזרים בחברה) ואף התחילו לעשות את החיבור הזה אני מציעה שאם אחרי חופשת החנוכה הם בכל זאת יאלצו לפתוח את בתי הספר, להפוך את בתי הספר למקומות של אסיפה חברתית (אולמות ההתעמלות) שם יערכו אספות אזרחים על מנת לגבש ולטכס עיצה איך הולכים לקראת שינוי חברתי עמוק,ושורשי,ואני מציעה לאירגונים החברתיים להגיע לאסיפות האזרחים האלה, פעם המורים היו גם מורי דרך רוחניים,(וכולנו זוכרים מורה אחד או שניים מעברינו ואת השפעתם המבורכת מעבר ללימודי המערכת) יהיו מי שיגידו שנאסר להכניס פוליטיקה לבתי הספר, זאת תשובה יפה לימים שבהם החיים מתנהלים כתיקונם, אולם אנחנו נמצאים בימים ובזמנים שלא כתיקונם, ואם כבר מדברים על מהפכה אז הנה מהפכה הופכים את בתי הספר למקומות של אסיפות אזרחים והתארגנויות למען שינוי חברתי,זאת תהיה לדעתי תרומתם של המורים למען השינוי,ושיתוף הפעולה שלנו האזרחים יהיה בנטילת חלק באסיפות אלה על מנת ליצור סיעור מוחות בין האזרחים, אני סבורה שנסיון כזה עדיף על מהפכות אלימות של דם ואש ותמרות עשן, כמדומני שבאתונה העתיקה התקיימו אסיפות אזרחים מעין אלה ,על כן אני קוראה למנהלי בתי הספר ולמורים ולמורות,במידה ותאולצו לחזור ללמד בכפייה הנה דרך אחרת להמשיך את המחאה , פיתחו את השער פיתחוהו רחב,והפכו את בתי הספר למרחב קורא תיגר למען השינוי החברתי הכולל.

  22. ירדנה אלון

    עכשיו כשהמורים טעמו את טעם המקל השלטוני על גבם (כמו לפנים החולים,הנכים,מקבלי הקיצבאות,עבדי הקבלן ועוד מגזרים בחברה) ואף התחילו לעשות את החיבור הזה אני מציעה שאם אחרי חופשת החנוכה הם בכל זאת יאלצו לפתוח את בתי הספר, להפוך את בתי הספר למקומות של אסיפה חברתית (אולמות ההתעמלות) שם יערכו אספות אזרחים על מנת לגבש ולטכס עיצה איך הולכים לקראת שינוי חברתי עמוק,ושורשי,ואני מציעה לאירגונים החברתיים להגיע לאסיפות האזרחים האלה, פעם המורים היו גם מורי דרך רוחניים,(וכולנו זוכרים מורה אחד או שניים מעברינו ואת השפעתם המבורכת מעבר ללימודי המערכת) יהיו מי שיגידו שנאסר להכניס פוליטיקה לבתי הספר, זאת תשובה יפה לימים שבהם החיים מתנהלים כתיקונם, אולם אנחנו נמצאים בימים ובזמנים שלא כתיקונם, ואם כבר מדברים על מהפכה אז הנה מהפכה הופכים את בתי הספר למקומות של אסיפות אזרחים והתארגנויות למען שינוי חברתי,זאת תהיה לדעתי תרומתם של המורים למען השינוי,ושיתוף הפעולה שלנו האזרחים יהיה בנטילת חלק באסיפות אלה על מנת ליצור סיעור מוחות בין האזרחים, אני סבורה שנסיון כזה עדיף על מהפכות אלימות של דם ואש ותמרות עשן, כמדומני שבאתונה העתיקה התקיימו אסיפות אזרחים מעין אלה ,על כן אני קוראה למנהלי בתי הספר ולמורים ולמורות,במידה ותאולצו לחזור ללמד בכפייה הנה דרך אחרת להמשיך את המחאה , פיתחו את השער פיתחוהו רחב,והפכו את בתי הספר למרחב קורא תיגר למען השינוי החברתי הכולל.

  23. דב בינדר

    אלו לא סוורים בנמל אשדוד עם משכורת של יותר מפרופסור מן המנין או חזיר כנסת ואלו גם לא עובדי חברת חשמל,אלו אנשים הנלחמים על חינוך דור העתיד,על ביטול קיצוצים שנעשו בחינוך שלא בצדק וגם על שכרם,ההגיון אומר שמורה אמור להרויח הרבה יותר מסבל בנמל אבל המציאות שונה ומורה מרויח פחות מעובד נקיון אצל סרסור כח אדם.
    מצב זה יש לתקן ומהר ככל האפשר אלא שנערי האוצר שתפקידם לקצץ ולצמצם במה שאפשר מצאו מגזר חלש ולא אלים של אנשי חינוך והם מנצלים את זה ועושקים אותם,את העושק הזה יש להפסיק אחת ולתמיד ולדעתי גם להחזיר להם רטרואקטיבית את כל מה שגזלו מהם בשנים האחרונות.
    צווי המניעה לדעתי אינם חוקיים כי המורים פתחו בסכסוך העבודה בדיוק כמו שדורש החוק ולא בצורה פראית,אפשר לנסות לתווך אם מצליחים אז טוב ואם לא אז לנסות דרך אחרת אבל להוציא צווי מניעה זה תקדים מסוכן וגם ניתן לעקוף את צווי המניעה ע"י התפטרות קולקטיבית של כל המורים,בשנות השמונים כבר עשו את זה הרופאים והצליחו לפחות חלקית במאבקם.

  24. דב בינדר

    אלו לא סוורים בנמל אשדוד עם משכורת של יותר מפרופסור מן המנין או חזיר כנסת ואלו גם לא עובדי חברת חשמל,אלו אנשים הנלחמים על חינוך דור העתיד,על ביטול קיצוצים שנעשו בחינוך שלא בצדק וגם על שכרם,ההגיון אומר שמורה אמור להרויח הרבה יותר מסבל בנמל אבל המציאות שונה ומורה מרויח פחות מעובד נקיון אצל סרסור כח אדם.
    מצב זה יש לתקן ומהר ככל האפשר אלא שנערי האוצר שתפקידם לקצץ ולצמצם במה שאפשר מצאו מגזר חלש ולא אלים של אנשי חינוך והם מנצלים את זה ועושקים אותם,את העושק הזה יש להפסיק אחת ולתמיד ולדעתי גם להחזיר להם רטרואקטיבית את כל מה שגזלו מהם בשנים האחרונות.
    צווי המניעה לדעתי אינם חוקיים כי המורים פתחו בסכסוך העבודה בדיוק כמו שדורש החוק ולא בצורה פראית,אפשר לנסות לתווך אם מצליחים אז טוב ואם לא אז לנסות דרך אחרת אבל להוציא צווי מניעה זה תקדים מסוכן וגם ניתן לעקוף את צווי המניעה ע"י התפטרות קולקטיבית של כל המורים,בשנות השמונים כבר עשו את זה הרופאים והצליחו לפחות חלקית במאבקם.

  25. ניצן אביב

    הערב התברר, כי לאחר שהוצאו צווי המניעה של ביה"ד לעבודה , הציע סמנכ"ל משרד האוצר ליו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, לקיים פגישת בוררות עמו ועם ה"בורר השלישי", [כפי שכינה את יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה, עופר עיני] והקדים לברך על "בוררותו" של האחרון, וזאת לפני הכנסם של הצווים לתוקף וקיבל על כך את הסכמתו של רן ארז לפגישה זו.
    מעופר עיני, שהוכיח עצמו לא אחת כמשת"פ של ארגוני המעסיקים , לא תצמח למורים כל טובה וראוי היה שארגון המורים העל-יסודיים יפנה, ללא כל שהיות מיותרות ובזבוז זמן לבג"צ, בדרישה לבטל את פסיקתו המעוותת של ביה"ד לעבודה, שחרג מסמכותו כשהוציא את אותם צווי מניעה ולדרוש להתיר את המשך קיומה של השביתה החוקית, עד להשגת הסכם שיהיה מקובל על הסתדרות המורים העל-יסודיים וללא כל כפייה.

  26. ניצן אביב

    הערב התברר, כי לאחר שהוצאו צווי המניעה של ביה"ד לעבודה , הציע סמנכ"ל משרד האוצר ליו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, לקיים פגישת בוררות עמו ועם ה"בורר השלישי", [כפי שכינה את יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה, עופר עיני] והקדים לברך על "בוררותו" של האחרון, וזאת לפני הכנסם של הצווים לתוקף וקיבל על כך את הסכמתו של רן ארז לפגישה זו.
    מעופר עיני, שהוכיח עצמו לא אחת כמשת"פ של ארגוני המעסיקים , לא תצמח למורים כל טובה וראוי היה שארגון המורים העל-יסודיים יפנה, ללא כל שהיות מיותרות ובזבוז זמן לבג"צ, בדרישה לבטל את פסיקתו המעוותת של ביה"ד לעבודה, שחרג מסמכותו כשהוציא את אותם צווי מניעה ולדרוש להתיר את המשך קיומה של השביתה החוקית, עד להשגת הסכם שיהיה מקובל על הסתדרות המורים העל-יסודיים וללא כל כפייה.

  27. בסר

    שלום חברה

    צפיתי בתוכניות טלויזיה ,שמעתי את המורים והמורים בצמתים, הדלקתי אורות לאות הזדהות עם המאבק האידיאולוגי
    ואפילו הגשתי ששתיה למורות בצמתים…….
    לא עמדתי וצעקתי, לא עמדתי ואיימתי ,לא חסמתי כבישים…..לא קראתי בגנותו של אף אדם אלא בגנות המגמה הכללית להנמכת מעמדו של המורה- כבעל מקצוע הראוי להערכה והוקרה מכולנו.
    אך גם את ואני בחרנו לנו מקצועות שונים או דומים, וידענו מראש מה מחייב אותנו המקצוע בה בחרנו להתפרנס ממנו,קיווינו לקבל תשלום הולם . קיוינו לתנאי עבודה הולמים ומכבדים ,וכיבדנו את היותו בעלי פרופסיה מקצועית.

    חורה לי מאוד שזו תחושתך, אני מציע לך לקרוא שוב , הרי המילה תעלול התייחסה למשך השביתה ולא למהות השביתה, אחרי 50 ימים……..הגיע להפסיק, וגם כאן לעשות חשבון נפש ,גם בשביתה הזו הרווחנו כולנו- המורים וההורים- את הרצון לשינוי ,האידיאולוגיה הרווחת בציבור שאינה עוד סיסמאות נבובות ………הרווחנו ביושר את אהדת המורות והמורים, נכון, אם זה לא הולכים לקניות אבל ……..עם זה קמים בבוקר- מול המראה

    חג מלא אור

  28. בסר

    שלום חברה

    צפיתי בתוכניות טלויזיה ,שמעתי את המורים והמורים בצמתים, הדלקתי אורות לאות הזדהות עם המאבק האידיאולוגי
    ואפילו הגשתי ששתיה למורות בצמתים…….
    לא עמדתי וצעקתי, לא עמדתי ואיימתי ,לא חסמתי כבישים…..לא קראתי בגנותו של אף אדם אלא בגנות המגמה הכללית להנמכת מעמדו של המורה- כבעל מקצוע הראוי להערכה והוקרה מכולנו.
    אך גם את ואני בחרנו לנו מקצועות שונים או דומים, וידענו מראש מה מחייב אותנו המקצוע בה בחרנו להתפרנס ממנו,קיווינו לקבל תשלום הולם . קיוינו לתנאי עבודה הולמים ומכבדים ,וכיבדנו את היותו בעלי פרופסיה מקצועית.

    חורה לי מאוד שזו תחושתך, אני מציע לך לקרוא שוב , הרי המילה תעלול התייחסה למשך השביתה ולא למהות השביתה, אחרי 50 ימים……..הגיע להפסיק, וגם כאן לעשות חשבון נפש ,גם בשביתה הזו הרווחנו כולנו- המורים וההורים- את הרצון לשינוי ,האידיאולוגיה הרווחת בציבור שאינה עוד סיסמאות נבובות ………הרווחנו ביושר את אהדת המורות והמורים, נכון, אם זה לא הולכים לקניות אבל ……..עם זה קמים בבוקר- מול המראה

    חג מלא אור

  29. דני זמיר

    החינוך הטוב יבותר שהמורים יכולים להעניק לתלמידיהם הוא מאבק אזרחי חסר פשרות בשוד החברה האזרחית במדינת
    ישראל ע"י קבוצה מצומצמת למדי של בעלי עניין עתירי ממון השוכנים במרומי האולימפוס הקנייני שלהם. על משכן האלים שלהם המדופן שומרים משתפים מסוגים שונים שחלקם עסוקים מדי בהשרדות כדי לחשוב מדוע בעצם לשמור על האנשים האלו וחלקם מתןוך תקוות שווא שיום אחד ידל להיות עבדים ויהפכו להיות אדונים חברי כוד באולימפוס השמור, ולכן מקיימים את מנגנון העושק.
    המורים חייבים להפר את החלטתו הבלתי חוקית ובלתי חוקתית של בית הדין לעבודה, ואין מנגנון מדיני בעולם שיצליח להכניס רבבות איש לבית הסוהר או למצוא לךהם תחליף. אחדות מלאה של המורים בסירוב לצווים השערורייתיים האלו יביא להצלחת השביתה ויטלטל באמת ולעומק , לראשונה אחרי שנים רבות, את משטר הכיבוש והניצול הציני שהחברה הישראלית נתונה בו מה שיהווה סמן וזרז לתחילת היום שאחרי השוד הגדול.
    לכן מר בסר מאד מאד חינוכי שתלמיד בשנים האלו יראה את מוריו עומדים ומבילים מאבק אזרחי חברתי לגיטימי ולא שועים לעצות האחיתופל בנוסח שאתה מטיף להן, שעיקרן הרכינו ראש בפני שוביכם והכבלים שאתם אסורים בהם, משום שזה לא מכובד למרוד.
    הכבוד שיזכו לו המורים (אם לא יישברו) יהיה דף זהב רשום על שמם בתולדות התנעורתה של החברה הישראלית, כי ארחי הצלחת המורים יתנערו מגזרים נוספים- ואימרו אמן.

  30. דני זמיר

    החינוך הטוב יבותר שהמורים יכולים להעניק לתלמידיהם הוא מאבק אזרחי חסר פשרות בשוד החברה האזרחית במדינת
    ישראל ע"י קבוצה מצומצמת למדי של בעלי עניין עתירי ממון השוכנים במרומי האולימפוס הקנייני שלהם. על משכן האלים שלהם המדופן שומרים משתפים מסוגים שונים שחלקם עסוקים מדי בהשרדות כדי לחשוב מדוע בעצם לשמור על האנשים האלו וחלקם מתןוך תקוות שווא שיום אחד ידל להיות עבדים ויהפכו להיות אדונים חברי כוד באולימפוס השמור, ולכן מקיימים את מנגנון העושק.
    המורים חייבים להפר את החלטתו הבלתי חוקית ובלתי חוקתית של בית הדין לעבודה, ואין מנגנון מדיני בעולם שיצליח להכניס רבבות איש לבית הסוהר או למצוא לךהם תחליף. אחדות מלאה של המורים בסירוב לצווים השערורייתיים האלו יביא להצלחת השביתה ויטלטל באמת ולעומק , לראשונה אחרי שנים רבות, את משטר הכיבוש והניצול הציני שהחברה הישראלית נתונה בו מה שיהווה סמן וזרז לתחילת היום שאחרי השוד הגדול.
    לכן מר בסר מאד מאד חינוכי שתלמיד בשנים האלו יראה את מוריו עומדים ומבילים מאבק אזרחי חברתי לגיטימי ולא שועים לעצות האחיתופל בנוסח שאתה מטיף להן, שעיקרן הרכינו ראש בפני שוביכם והכבלים שאתם אסורים בהם, משום שזה לא מכובד למרוד.
    הכבוד שיזכו לו המורים (אם לא יישברו) יהיה דף זהב רשום על שמם בתולדות התנעורתה של החברה הישראלית, כי ארחי הצלחת המורים יתנערו מגזרים נוספים- ואימרו אמן.

  31. שניר

    נדמה כי ככל שהאפקט הרגשי עם אלו הסובלים מהשביתה (סובלים?) גדול יותר, ככה ציבור העובדים חלש ומדוכא יותר.
    אם סטודנט לא יסיים את לימודיו באוגוסט אלא באוקטובר אין בכך מספיק כדי להוסיף דאגה רבה מדי על הצופים מהצד, באוירה כזו המרצים יכולים להיאבק בכל כוחם על שיפור תנאיהם באדישות ציבורית ומרות שהם מונעים בגופם כל שיתוף פעולה רחב יותר.
    בהקשר הזה המורים הם אלו המדוכאים ביותר בשרשרת המזון. כל פעם שהם מתלוננים מזכירים להם את הבגרויות, את הילדים המסכנים שיושבים בבית ואת אלו שדוקרים במועדונים. עד מתי? אולי עד שהם ירוויחו 500 שקל לחודש וילמדו כיתות של 80 תלמידים? באמת, די כבר. עם כל הכבוד לילדים המסכנים, העתיד שלנו, העיניים שלנו, הנשמות הטהורות שלא חטאו מעולם – גם לציבור המורים האומלל יש כבוד, וגם להם מותר להיאבק על זכויותיהם בלי להתבייש בכך.

  32. שניר

    נדמה כי ככל שהאפקט הרגשי עם אלו הסובלים מהשביתה (סובלים?) גדול יותר, ככה ציבור העובדים חלש ומדוכא יותר.
    אם סטודנט לא יסיים את לימודיו באוגוסט אלא באוקטובר אין בכך מספיק כדי להוסיף דאגה רבה מדי על הצופים מהצד, באוירה כזו המרצים יכולים להיאבק בכל כוחם על שיפור תנאיהם באדישות ציבורית ומרות שהם מונעים בגופם כל שיתוף פעולה רחב יותר.
    בהקשר הזה המורים הם אלו המדוכאים ביותר בשרשרת המזון. כל פעם שהם מתלוננים מזכירים להם את הבגרויות, את הילדים המסכנים שיושבים בבית ואת אלו שדוקרים במועדונים. עד מתי? אולי עד שהם ירוויחו 500 שקל לחודש וילמדו כיתות של 80 תלמידים? באמת, די כבר. עם כל הכבוד לילדים המסכנים, העתיד שלנו, העיניים שלנו, הנשמות הטהורות שלא חטאו מעולם – גם לציבור המורים האומלל יש כבוד, וגם להם מותר להיאבק על זכויותיהם בלי להתבייש בכך.

  33. סמולן

    ואני חייב לומר, שהיא לא לגמרי סגורה אצלי.

    המורים הם כמו כל פקיד אחר במדינה. הם חייבים להיות ברי פיטורין, ומורא הציבור, בשורה התחתונה, צריך להיות עליהם.

    אבל את הרעיון הזה כבר למדנו בעניין בית המשפט העליון. המהפכה הפרידמנית עוסקת ביציאה נחרצת נגד דיספלינוקרטיה, שבה רק השפוט מחליט איך שופטים, ובהשלכה – רק הכלכלן מחליט איך מכלכלים, ורק המורה מחליט איך מלמדים, וכמובן שרק החייל יחליט איך נלחמים, וגם איך עושים שלום.

    ובמובן הזה, יש מבחני סבירות גם להשבתה. והזכות לשבות מותנית בכך שהיא לא תנוצל לרעה, אחרת אין קיימת גם זכות לשבור שביתה (דוגמה: שביתה של מנתחי לב, שמתחילה באמצע ניתוח). מצב שבו בעל הבית מוכן לשלם לעובדים את תוספת שכר משמעותית, והדיון שלו איתם הוא על שיטות הניהול, הוא מצב שונה לגמרי. במקרה שבעל הבית הוא גם הריבון במדינה, והמורות למעשה רוצות להפוך לרשות עצמאית רביעית, שאינה ניתנת לניהול או פיטורין, הוא מצב קיצוני מאד מאד. לכן, סבירה בעיני ההחזרה ללימודים.

  34. סמולן

    ואני חייב לומר, שהיא לא לגמרי סגורה אצלי.

    המורים הם כמו כל פקיד אחר במדינה. הם חייבים להיות ברי פיטורין, ומורא הציבור, בשורה התחתונה, צריך להיות עליהם.

    אבל את הרעיון הזה כבר למדנו בעניין בית המשפט העליון. המהפכה הפרידמנית עוסקת ביציאה נחרצת נגד דיספלינוקרטיה, שבה רק השפוט מחליט איך שופטים, ובהשלכה – רק הכלכלן מחליט איך מכלכלים, ורק המורה מחליט איך מלמדים, וכמובן שרק החייל יחליט איך נלחמים, וגם איך עושים שלום.

    ובמובן הזה, יש מבחני סבירות גם להשבתה. והזכות לשבות מותנית בכך שהיא לא תנוצל לרעה, אחרת אין קיימת גם זכות לשבור שביתה (דוגמה: שביתה של מנתחי לב, שמתחילה באמצע ניתוח). מצב שבו בעל הבית מוכן לשלם לעובדים את תוספת שכר משמעותית, והדיון שלו איתם הוא על שיטות הניהול, הוא מצב שונה לגמרי. במקרה שבעל הבית הוא גם הריבון במדינה, והמורות למעשה רוצות להפוך לרשות עצמאית רביעית, שאינה ניתנת לניהול או פיטורין, הוא מצב קיצוני מאד מאד. לכן, סבירה בעיני ההחזרה ללימודים.

  35. דרור ק

    רינה יצחקי אמרה שראייה לטווח ארוך דורשת הבנה ויכולת להתעלם מהכאב המיידי, והיא צודקת. התומכים בסוציאל-דמוקרטיה השיגו הישגים משמעותיים מאוד בזמן האחרון, ואסור להתעלם מהם.

    נתחיל בשביתת המורים – נשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, התנהג באופן פחדני, אבל אפילו הוא לא העז להפסיק את השביתה מיד באמצעות צווי מניעה. אם זיכרוני אינו מטעני היו לא מעט שביתות בשנים האחרונות שבהן בית הדין לעבודה הוציא צווי מניעה מיד, ואז ציווה על הצדדים לשאת ולתת. הפעם דחה בית הדין לעבודה את נציגי הממשלה בלך ושוב, עד שמוראם התגבר עליו. בכל זאת, אני חושב שבמשרד האוצר נאכלו כמה כובעים. עד היום אף אחד לא העז אפילו לדחות אותם בלך ושוב. מבחינתם זאת עוד לא רעידת אדמה, אבל פעילות סייסמית מדאיגה כבר יש.

    עוד בעניין שביתת המורים – שביתות בכלל ושביתות מורים בפרט היו עד כה עניין לא פופולרי. הציבור הרחב נטה להאשים את העובדים השובתים, וככל שהשביתה התארכה גבר הלחץ הציבורי על השובתים להפסיק את השביתה. הפעם התמיכה הציבורית היא גורפת באופן כמעט חסר תקדים. אם ראש הממשלה הרשה לעצמו בימים הראשונים לשביתה להשתלח במורים, הרי עכשיו הוא נוקט בלשון פייסנית. המדיניות עצמה היא עדיין כוחנית, אבל אפילו הוא מרגיש את התמיכה הציבורית בדרישות המורים.

    המכות שניחתו על משרד האוצר ועל חסידי התאצ'ריזם בזמן האחרון לא מסתכמות בשביתת המורים: חוק ההסדרים קוצץ בצורה משמעותית, רופאים ואישי ציבור מסרבים לשתף פעולה עם ועדת "סל התרופות" ופועלים בצורה גלויה ומאורגנת נגדה, מלצריות ברשת בתי קפה מתארגנות ושובתות ומגיעות להישגים, חניכים של הנוער העובד והלומד מתעדים העסקה פוגענית באופן שמאפשר תביעה משפטית. חברי כנסת תפסו סופסוף יוזמה והכינו את התשתית המשפטית לתביעה הזאת. קורה משהו בזמן האחרון. יהיו אשר יהיו ההישגים המידיים של שביתת המורים, אי אפשר לזלזל במה שכבר הושג. וצריך לזכור שמשרד האוצר לא קיבל את מבוקשו – ארגון המורים לא חתם על הרפורמה.

  36. דרור ק

    רינה יצחקי אמרה שראייה לטווח ארוך דורשת הבנה ויכולת להתעלם מהכאב המיידי, והיא צודקת. התומכים בסוציאל-דמוקרטיה השיגו הישגים משמעותיים מאוד בזמן האחרון, ואסור להתעלם מהם.

    נתחיל בשביתת המורים – נשיא בית הדין לעבודה, סטיב אדלר, התנהג באופן פחדני, אבל אפילו הוא לא העז להפסיק את השביתה מיד באמצעות צווי מניעה. אם זיכרוני אינו מטעני היו לא מעט שביתות בשנים האחרונות שבהן בית הדין לעבודה הוציא צווי מניעה מיד, ואז ציווה על הצדדים לשאת ולתת. הפעם דחה בית הדין לעבודה את נציגי הממשלה בלך ושוב, עד שמוראם התגבר עליו. בכל זאת, אני חושב שבמשרד האוצר נאכלו כמה כובעים. עד היום אף אחד לא העז אפילו לדחות אותם בלך ושוב. מבחינתם זאת עוד לא רעידת אדמה, אבל פעילות סייסמית מדאיגה כבר יש.

    עוד בעניין שביתת המורים – שביתות בכלל ושביתות מורים בפרט היו עד כה עניין לא פופולרי. הציבור הרחב נטה להאשים את העובדים השובתים, וככל שהשביתה התארכה גבר הלחץ הציבורי על השובתים להפסיק את השביתה. הפעם התמיכה הציבורית היא גורפת באופן כמעט חסר תקדים. אם ראש הממשלה הרשה לעצמו בימים הראשונים לשביתה להשתלח במורים, הרי עכשיו הוא נוקט בלשון פייסנית. המדיניות עצמה היא עדיין כוחנית, אבל אפילו הוא מרגיש את התמיכה הציבורית בדרישות המורים.

    המכות שניחתו על משרד האוצר ועל חסידי התאצ'ריזם בזמן האחרון לא מסתכמות בשביתת המורים: חוק ההסדרים קוצץ בצורה משמעותית, רופאים ואישי ציבור מסרבים לשתף פעולה עם ועדת "סל התרופות" ופועלים בצורה גלויה ומאורגנת נגדה, מלצריות ברשת בתי קפה מתארגנות ושובתות ומגיעות להישגים, חניכים של הנוער העובד והלומד מתעדים העסקה פוגענית באופן שמאפשר תביעה משפטית. חברי כנסת תפסו סופסוף יוזמה והכינו את התשתית המשפטית לתביעה הזאת. קורה משהו בזמן האחרון. יהיו אשר יהיו ההישגים המידיים של שביתת המורים, אי אפשר לזלזל במה שכבר הושג. וצריך לזכור שמשרד האוצר לא קיבל את מבוקשו – ארגון המורים לא חתם על הרפורמה.

  37. מכלוף

    אני מנסה לבחון את המושג הריק מתוכן "סולידריות חברתית"
    אם אכן היתה סולידריות,קבוצות עובדים נוספות,צריכות להיצטרף לשביתה.
    תארו בדמיונכם איך אחרי חנוכה פותחים בשביתה גם עובדי הנמלים,וחברת החשמל,ועוד ועוד
    הרי לכולם ילדים במערכת החינוך,וכולם מעונינים בהצלחת המאבק.

  38. מכלוף

    אני מנסה לבחון את המושג הריק מתוכן "סולידריות חברתית"
    אם אכן היתה סולידריות,קבוצות עובדים נוספות,צריכות להיצטרף לשביתה.
    תארו בדמיונכם איך אחרי חנוכה פותחים בשביתה גם עובדי הנמלים,וחברת החשמל,ועוד ועוד
    הרי לכולם ילדים במערכת החינוך,וכולם מעונינים בהצלחת המאבק.

  39. מיכל22

    פתרון "גאוני" מטעם וועדת תרבות, או איך ליהטנו במילים אופנתיות:
    "נחתם הסכם קיבוצי בתיאטרון באר שבע" – זועקת הכותרת כשמסביבה נשמעות אנחות 'רווחה', תרתי משמע..אבל אם נביט באותיות הקטנות יסתבר שתחת מילות הענק הללו מסתתר פתרון מדהים- נחתם הסכם קיבוצי עם העובדים כדי ש:
    א. יקבלו קצת תנאים יותר טובים, נניח עלית שכר קטנה שימו לב לסעיף ב'
    ב. יתרמו כ"א 5% משכרו ל'תיאטרון הלאומי' [גם תרתי משמע]
    ומי שלא מאמין – שיקרא
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3479986,00.html

  40. מיכל22

    פתרון "גאוני" מטעם וועדת תרבות, או איך ליהטנו במילים אופנתיות:
    "נחתם הסכם קיבוצי בתיאטרון באר שבע" – זועקת הכותרת כשמסביבה נשמעות אנחות 'רווחה', תרתי משמע..אבל אם נביט באותיות הקטנות יסתבר שתחת מילות הענק הללו מסתתר פתרון מדהים- נחתם הסכם קיבוצי עם העובדים כדי ש:
    א. יקבלו קצת תנאים יותר טובים, נניח עלית שכר קטנה שימו לב לסעיף ב'
    ב. יתרמו כ"א 5% משכרו ל'תיאטרון הלאומי' [גם תרתי משמע]
    ומי שלא מאמין – שיקרא
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3479986,00.html

  41. דוד גיל

    יש לי תחושה מבוססת שמרבית המגיבים אינם מודעים כלל לעבודתם של המורים ולנושא המאבק שלהם. את המורים בחינוך היסודי פשוט רימו בסיוע ראש הארגון ובפועל לא נתנו להם כלום. עתה מנסים להחזיר מורי התיכון בצוים של בית משפט כדי שלילדים יהיו שמרטפים. בתנאים האלה תוכלו לתאר את מידת המשיכה של המכללות להוראה ובעקבות זאת רמתם של המורים בעתיד. המבחנים היו רק קצה הקרחון והצונאמי החינוכי לפנינו. שר האוצר הנוכחי כשני קודמיו התנהל מול המורים כפושט נבלות בשוק משום שלמרות השכלתו המשפטית הפגין התנהגות תואמת את אוהדי ביתר ירושלים, בית גידולו הטבעי. אם לאדם זה הועידו להחליט על מדיניות מערכת החינוך עתידה של ישראל בסכנה קיומית, ללא כל מליצה. לאיש אין זכות לקבוע למורים כיצד לנהוג ביחס לצווים אולם אפשר להציע להם להקדיש זמן לימוד אודות מאבקם הצודק לשכר הוגן והקטנת הצפיפות בכיתות. אין צורך להתרגש מדי מתוצאות המבחנים של תלמידי היסודי כי בכנסת ישראל מרבית החברים היום לא היו עוברים אותם, גם לו היו מנצלים את תקציביהם הנדיבים לשיעורים פרטיים.
    וכמו כל אם פולניה אני מייעץ למורים לא לעזוב את מקצועם מול החשש הממשי למיתון חריף במשק שבעקבותיו יישלחו רבבות עובדים לרחוב.

  42. דוד גיל

    יש לי תחושה מבוססת שמרבית המגיבים אינם מודעים כלל לעבודתם של המורים ולנושא המאבק שלהם. את המורים בחינוך היסודי פשוט רימו בסיוע ראש הארגון ובפועל לא נתנו להם כלום. עתה מנסים להחזיר מורי התיכון בצוים של בית משפט כדי שלילדים יהיו שמרטפים. בתנאים האלה תוכלו לתאר את מידת המשיכה של המכללות להוראה ובעקבות זאת רמתם של המורים בעתיד. המבחנים היו רק קצה הקרחון והצונאמי החינוכי לפנינו. שר האוצר הנוכחי כשני קודמיו התנהל מול המורים כפושט נבלות בשוק משום שלמרות השכלתו המשפטית הפגין התנהגות תואמת את אוהדי ביתר ירושלים, בית גידולו הטבעי. אם לאדם זה הועידו להחליט על מדיניות מערכת החינוך עתידה של ישראל בסכנה קיומית, ללא כל מליצה. לאיש אין זכות לקבוע למורים כיצד לנהוג ביחס לצווים אולם אפשר להציע להם להקדיש זמן לימוד אודות מאבקם הצודק לשכר הוגן והקטנת הצפיפות בכיתות. אין צורך להתרגש מדי מתוצאות המבחנים של תלמידי היסודי כי בכנסת ישראל מרבית החברים היום לא היו עוברים אותם, גם לו היו מנצלים את תקציביהם הנדיבים לשיעורים פרטיים.
    וכמו כל אם פולניה אני מייעץ למורים לא לעזוב את מקצועם מול החשש הממשי למיתון חריף במשק שבעקבותיו יישלחו רבבות עובדים לרחוב.