מי מרוויח ומי מפסיד מההפרטה במערכת החינוך?

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית

מי מרוויח ומי מפסיד מההפרטה במערכת החינוך?

מבט ביקורתי על הרס החינוך וההשכלה הגבוהה

יום ב`, 10 לדצמבר, 14:00-17:00

אולם הופיין (105), הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

בכנס ננתח את מצב ההשכלה בעידן של הפרטות, ונברר מה הקשר בין תקצוב לאפליה, בין טיב החינוך לשלילת זכויותיהם של המלמדים, ולאן פנינו מועדות.

דוברים:

ד"ר שלמה סבירסקי, מרכז אדוה – המדיניות המקרו-כלכלית וההתוויה מחדש של קווי התיחום המעמדיים במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה

ד"ר איציק ספורטה, אוניברסיטת תל-אביב – השביתות בחינוך בהקשר של מאבקי עובדים והתאגדות

ד"ר נילי מרק, אוניברסיטת תל-אביב – הפרטת החינוך

פרופ` אילן גור-זאב, אוניברסיטת חיפה – השלכותיה של מדיניות ההפרטה

ד"ר אורלי בנימין, אוניברסיטת בר-אילן – העסקה פוגענית באוניברסיטאות: ההפרטה כמשעתקת הירארכיות חברתיות

יו"ר – ד"ר ענת מטר, אוניברסיטת תל-אביב

בכנס יושק הפורום להגנת ההשכלה הציבורית

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    חינוך אמור להיות שיוויוני לכל האוכלוסיה בארץ ואת זה יכולה לספק אך ורק מערכת חינוך ממשלתית אחידה לכל אזרחי המדינה כולל הערבים והחרדים,ההבדל צריך להיות אך ורק בשפת הלימוד אצל הערבים ואצל החרדים אמור להיות אותו החינוך הניתן בממלכתי-דתי ומי שרוצה לתת לילדיו חינוך תורני רשאי לשלוח אותם לאחר שעות הלימודים אחרי הצהרים ל"חדר"כמו שיוצאי תימן שולחים את ילדיהם אחרי הצהריים ל"מורי"מנהג הקיים עד היום באיזורים שיש בהם יוצאי תימן המעוניינים בכך.אבל את החינוך הבסיסי חייבת לספק המדינה ורק היא ותעודה מבית ספר יסודי או תיכון לא ממשלתי אמורה לא להיות מוכרת במדינה,אפשר לתת לרשתות מסוימות אישור להחזיק בתי ספר משלהם אבל תכנית הלימודים חייבת להיות ממשלתית ואחידה בלבד,גם בתל אביב וגם באום אל פחם וגם בבני ברק.

  2. דב בינדר

    חינוך אמור להיות שיוויוני לכל האוכלוסיה בארץ ואת זה יכולה לספק אך ורק מערכת חינוך ממשלתית אחידה לכל אזרחי המדינה כולל הערבים והחרדים,ההבדל צריך להיות אך ורק בשפת הלימוד אצל הערבים ואצל החרדים אמור להיות אותו החינוך הניתן בממלכתי-דתי ומי שרוצה לתת לילדיו חינוך תורני רשאי לשלוח אותם לאחר שעות הלימודים אחרי הצהרים ל"חדר"כמו שיוצאי תימן שולחים את ילדיהם אחרי הצהריים ל"מורי"מנהג הקיים עד היום באיזורים שיש בהם יוצאי תימן המעוניינים בכך.אבל את החינוך הבסיסי חייבת לספק המדינה ורק היא ותעודה מבית ספר יסודי או תיכון לא ממשלתי אמורה לא להיות מוכרת במדינה,אפשר לתת לרשתות מסוימות אישור להחזיק בתי ספר משלהם אבל תכנית הלימודים חייבת להיות ממשלתית ואחידה בלבד,גם בתל אביב וגם באום אל פחם וגם בבני ברק.

  3. איציק ניסני

    בישראל המונח מכללה אינו חד משמעי, ולכן ניתן למצוא גופים שונים הכוללים את המילה מכללה בשמם.

    על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית". החוק בארץ אסר על הקמת מוסדות אקדמיים שאינם מחקריים עד 1993. החוק שונה על ידי שר החינוך, אמנון רובינשטיין, וביוזמתו נפתחו מכללות רבות. יש הטוענים כי גם לחץ מצד אוריאל רייכמן, שהפעיל את קשריו הפוליטיים למען הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, תרם לשינוי.

    בישראל קיימות, נכון לשנת 2006, 54 מכללות. החלוקה המקובלת של המכללות בישראל היא על פי הקטגוריות הבאות:

    מכללות אקדמיות – שהן מוסדות להשכלה גבוהה, פועלות על פי "חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958", ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה.
    בעבר לא הייתה משמעות לכינוי זה, אולם לאחר שמכללת עמק הירדן העניקה לעצמה את התואר הוחלט למסדו והכללים בנושא זה הוכנסו לחוק.
    מכללות אלו מעניקות תואר אקדמי ישראלי, כולן מעניקות תואר ראשון והחל בשנת 2002, עקב תיקון החוק, חלקן אף תואר שני ללא תזה, אך אינן מוסמכות להעניק תואר שלישי. רק חלקן מעסיקות חוקרים אולם במרביתן לא מתבצע מחקר אקדמי.
    בישראל קיימות עשרות מכללות אקדמיות, שכולן מקבלות את הסמכתן להעניק תארים מהמועצה להשכלה גבוהה. הן נחלקות למכללות פרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) ולמכללות ציבוריות (שחלקן מסונפות לאוניברסיטאות).
    ראשי שלוש המכללות האקדמיות הפרטיות הגדולות מנסים לקדם חוק שיאשר הקמת אוניברסיטאות פרטיות בישראל, שיורשו להעניק גם תואר שלישי (דוקטורט).
    חלק מהמכללות עוסקות גם בתחומי הוראה נוספים,וחלקן משמשות גם כשלוחות של האוניברסיטה הפתוחה, חלקן משמשות כמכללות מקצועיות ומכשירות טכנאים והנדסאים לבחינות מה"ט.
    מכללות להכשרת מורים וגננות – ב־1978, בעקבות ועדת עציוני לשדרוג מעמד המורה, החליטו על הפיכת מקצוע המורה לפרופסיה והחלו בהליך הפיכת "הסמינרים להכשרת מורים" שפעלו בתוקף "חוק בתי המדרש התשי"ד" ל"מכללות אקדמיות לחינוך" המעניקות תואר אקדמי ראשון משולב תעודת הוראה. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל. לכן, כיום כל המכללות להכשרת עובדי הוראה מעניקות תואר אקדמי, וכלולות בערך על מכללות אקדמיות. סך הלומדים בתשס"ה בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה היה כ־23 אלף סטודנטים, מתוכם כ־500 לתואר שני.
    בתי ספר אקדמיים לסיעוד – (בתי ספר לאחיות מוסמכות), עם התמקצעות מקצועות הסיעוד הפכו חלק מבתי הספר לאחיות למכללות אקדמיות המעניקות תואר וחלקם מעניקים נקודות זכות לקראת תואר. בנוסף, מוענקים תארים בסיעוד על ידי מוסדות אקדמיים קיימים – רשימה חלקית:
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים
    ביה"ס האקדמי לסיעוד אסף הרופא, צריפין
    ביה"ס האקדמי לסיעוד – המרכז הרפואי קפלן, רחובות
    ביה"ס האקדמי לסיעוד "דינה" ליד ביה"ח בלינסון פתח תקוה
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח וולפסון חולון
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח שיב"א תל השומר
    ביה"ס האקדמי לסיעוד תל אביב
    ביה"ס לסיעוד ע"ש פט מתיוס, ליד ביה"ח הלל יפה חדרה
    ביה"ס ע"ש רקנאטי ליד אוניברסיטת בן גוריון באר שבע – המגמה לסיעוד,
    החוג לסיעוד על שם צ'ריל ספנסר – חיפה
    שלוחות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל, יש להבהיר כי תואר המוענק ללומדים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל הפועלים בישראל – הוא תואר זר ואינו תואר אקדמי ישראלי מוכר. מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל אינם מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסדות אקדמים ישראלים. חלק מהגופים המפעילים שלוחות אלו כוללים את המילה "מכללה" בשמם ולדוגמה: "המכללה לישראל", "רשת מכללות" וכדומה.
    היו מקרים בעבר, בהם המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה בתארים שהוענקו על ידי שלוחות מחו"ל, למשל בתארי "אוניברסיטת לטביה".
    דוגמאות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל המקיימים שלוחות בארץ:

    "השלוחה בישראל של New England College מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Clark University מארצות הברית
    השלוחה בישראל של University of Indianapolis מארצות הברית
    המרכז האקדמי פרס – השלוחה בישראל של Polytechnic University of New York מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Heriot Watt University מבריטניה
    השלוחה בישראל של Touro College מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Lesley University מארצות הברית
    השלוחה בישראל של University of Liverpool מבריטניה
    השלוחה בישראל של University of Derby מבריטניה
    מכללות מקצועיות – מכללות מקצועיות שאינן אקדמיות, הנמצאות בפיקוח מה"ט – המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, שהוא גוף ממלכתי המופקד על הכשרת טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים, במסגרת האגף להכשרה ופיתוח כח אדם, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. מה"ט מעניק לבוגריו תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי.
    מכללות אלו מתמקדות לרוב בתחום מסוים ובו הן מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים.
    רוב המכללות המקצועיות בישראל אינן דורשות תנאי קבלה גבוהים כמו המכללות האקדמיות. בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחני התאמה לקורסים, אך אין בהם דרישה למבחן פסיכומטרי ורק בחלקן נדרשת תעודת בגרות כתנאי קבלה ללימודים.
    גופים אחרים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים, חלק מגופים אלו הם מוסדות להכשרה בתחומים שונים המעניקים תעודת גמר או אישור איגוד מקצועי.

    מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
    קטגוריות: מוסדות לימוד ומחקר | חינוך

  4. איציק ניסני

    בישראל המונח מכללה אינו חד משמעי, ולכן ניתן למצוא גופים שונים הכוללים את המילה מכללה בשמם.

    על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), תשי"ח-1958, רק מוסד להשכלה גבוהה שקיבל את אישור המועצה יהיה רשאי להשתמש בכינוי "מכללה אקדמית". החוק בארץ אסר על הקמת מוסדות אקדמיים שאינם מחקריים עד 1993. החוק שונה על ידי שר החינוך, אמנון רובינשטיין, וביוזמתו נפתחו מכללות רבות. יש הטוענים כי גם לחץ מצד אוריאל רייכמן, שהפעיל את קשריו הפוליטיים למען הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, תרם לשינוי.

    בישראל קיימות, נכון לשנת 2006, 54 מכללות. החלוקה המקובלת של המכללות בישראל היא על פי הקטגוריות הבאות:

    מכללות אקדמיות – שהן מוסדות להשכלה גבוהה, פועלות על פי "חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958", ובפיקוח המועצה להשכלה גבוהה.
    בעבר לא הייתה משמעות לכינוי זה, אולם לאחר שמכללת עמק הירדן העניקה לעצמה את התואר הוחלט למסדו והכללים בנושא זה הוכנסו לחוק.
    מכללות אלו מעניקות תואר אקדמי ישראלי, כולן מעניקות תואר ראשון והחל בשנת 2002, עקב תיקון החוק, חלקן אף תואר שני ללא תזה, אך אינן מוסמכות להעניק תואר שלישי. רק חלקן מעסיקות חוקרים אולם במרביתן לא מתבצע מחקר אקדמי.
    בישראל קיימות עשרות מכללות אקדמיות, שכולן מקבלות את הסמכתן להעניק תארים מהמועצה להשכלה גבוהה. הן נחלקות למכללות פרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) ולמכללות ציבוריות (שחלקן מסונפות לאוניברסיטאות).
    ראשי שלוש המכללות האקדמיות הפרטיות הגדולות מנסים לקדם חוק שיאשר הקמת אוניברסיטאות פרטיות בישראל, שיורשו להעניק גם תואר שלישי (דוקטורט).
    חלק מהמכללות עוסקות גם בתחומי הוראה נוספים,וחלקן משמשות גם כשלוחות של האוניברסיטה הפתוחה, חלקן משמשות כמכללות מקצועיות ומכשירות טכנאים והנדסאים לבחינות מה"ט.
    מכללות להכשרת מורים וגננות – ב־1978, בעקבות ועדת עציוני לשדרוג מעמד המורה, החליטו על הפיכת מקצוע המורה לפרופסיה והחלו בהליך הפיכת "הסמינרים להכשרת מורים" שפעלו בתוקף "חוק בתי המדרש התשי"ד" ל"מכללות אקדמיות לחינוך" המעניקות תואר אקדמי ראשון משולב תעודת הוראה. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל. לכן, כיום כל המכללות להכשרת עובדי הוראה מעניקות תואר אקדמי, וכלולות בערך על מכללות אקדמיות. סך הלומדים בתשס"ה בכל המכללות להכשרת עובדי הוראה היה כ־23 אלף סטודנטים, מתוכם כ־500 לתואר שני.
    בתי ספר אקדמיים לסיעוד – (בתי ספר לאחיות מוסמכות), עם התמקצעות מקצועות הסיעוד הפכו חלק מבתי הספר לאחיות למכללות אקדמיות המעניקות תואר וחלקם מעניקים נקודות זכות לקראת תואר. בנוסף, מוענקים תארים בסיעוד על ידי מוסדות אקדמיים קיימים – רשימה חלקית:
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית ירושלים
    ביה"ס האקדמי לסיעוד אסף הרופא, צריפין
    ביה"ס האקדמי לסיעוד – המרכז הרפואי קפלן, רחובות
    ביה"ס האקדמי לסיעוד "דינה" ליד ביה"ח בלינסון פתח תקוה
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח וולפסון חולון
    ביה"ס האקדמי לסיעוד ליד ביה"ח שיב"א תל השומר
    ביה"ס האקדמי לסיעוד תל אביב
    ביה"ס לסיעוד ע"ש פט מתיוס, ליד ביה"ח הלל יפה חדרה
    ביה"ס ע"ש רקנאטי ליד אוניברסיטת בן גוריון באר שבע – המגמה לסיעוד,
    החוג לסיעוד על שם צ'ריל ספנסר – חיפה
    שלוחות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל, יש להבהיר כי תואר המוענק ללומדים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל הפועלים בישראל – הוא תואר זר ואינו תואר אקדמי ישראלי מוכר. מוסדות שהם שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל אינם מוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסדות אקדמים ישראלים. חלק מהגופים המפעילים שלוחות אלו כוללים את המילה "מכללה" בשמם ולדוגמה: "המכללה לישראל", "רשת מכללות" וכדומה.
    היו מקרים בעבר, בהם המועצה להשכלה גבוהה לא הכירה בתארים שהוענקו על ידי שלוחות מחו"ל, למשל בתארי "אוניברסיטת לטביה".
    דוגמאות של מוסדות אקדמאיים מחו"ל המקיימים שלוחות בארץ:

    "השלוחה בישראל של New England College מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Clark University מארצות הברית
    השלוחה בישראל של University of Indianapolis מארצות הברית
    המרכז האקדמי פרס – השלוחה בישראל של Polytechnic University of New York מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Heriot Watt University מבריטניה
    השלוחה בישראל של Touro College מארצות הברית
    השלוחה בישראל של Lesley University מארצות הברית
    השלוחה בישראל של University of Liverpool מבריטניה
    השלוחה בישראל של University of Derby מבריטניה
    מכללות מקצועיות – מכללות מקצועיות שאינן אקדמיות, הנמצאות בפיקוח מה"ט – המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, שהוא גוף ממלכתי המופקד על הכשרת טכנאים והנדסאים במקצועות הנדסיים-טכנולוגיים, במסגרת האגף להכשרה ופיתוח כח אדם, משרד התעשייה, מסחר ותעסוקה. מה"ט מעניק לבוגריו תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי.
    מכללות אלו מתמקדות לרוב בתחום מסוים ובו הן מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים.
    רוב המכללות המקצועיות בישראל אינן דורשות תנאי קבלה גבוהים כמו המכללות האקדמיות. בחלק מהמכללות המקצועיות נערכים ראיונות אישיים ומבחני התאמה לקורסים, אך אין בהם דרישה למבחן פסיכומטרי ורק בחלקן נדרשת תעודת בגרות כתנאי קבלה ללימודים.
    גופים אחרים הכוללים את המילה "מכללה" בשמם, למשל "המכללה לגיל הרך" שהיא גן-ילדים, חלק מגופים אלו הם מוסדות להכשרה בתחומים שונים המעניקים תעודת גמר או אישור איגוד מקצועי.

    מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
    קטגוריות: מוסדות לימוד ומחקר | חינוך

  5. דני זמיר

    אני רוצה להעביר אליכם אירוע שהועבר לידיעתי (תפירת אצבע של פעוטה חרדית בקרית שמונה ללא הרדמה כי ההורים לא רצו לשלם על הרדמה בביהח בצפת כי זה מה שנאמר להם שיקרה) וכל המשתמע מכך. תנו לי בבקשה כתובת להעביר אליכם את הנושא ותעשו איתו מה שתרצו.
    תודה ולהת. דני זמיר

  6. דני זמיר

    אני רוצה להעביר אליכם אירוע שהועבר לידיעתי (תפירת אצבע של פעוטה חרדית בקרית שמונה ללא הרדמה כי ההורים לא רצו לשלם על הרדמה בביהח בצפת כי זה מה שנאמר להם שיקרה) וכל המשתמע מכך. תנו לי בבקשה כתובת להעביר אליכם את הנושא ותעשו איתו מה שתרצו.
    תודה ולהת. דני זמיר

  7. זאב שפיר

    אני מתקשה לראות כיצד ההפרטה עושה משהו טוב.כמובן מחוץ לכמה יזמים זריזים ומקורבים שאותם היא מעשירה או\ו מעצימה(קשרים,מעמד ןעוד)במקומות אותם חקרתי ולמדתי וגם חוויתי על בשרי,ההפרטה עשתה שרות רע למקבלי השרות-לקוחותיה.האידיאולוגיה כאילו באמצעות ההפרטה השרות יהיה יעיל יותר ואיכותי יותר מובן לי.יש והייתה אכזבה מאיכות השרות(פעמים רבות) כאשר השרות ניתן ע"י גורם ממלכתי או ציבורי.אני חושש שקוצר הרוח וקוצר הדעת הביאו לכך שציבורים רחבים ,במקום להירתם לשינוי מתבקש(ארוך ומתיש) השלימו עם 'קיצור-דרך' ושל' זבנג וגמרנו' שהובאו והוגשמו על ידי שיטת ההפרטה הפסולה.צריכים אנו להכות על חטא ולהודות שלא היינו נחושים וביקותיים די לחייב ציבוריי עובדים וחברי וועד מופקרים להתנהגות אחרת-מרוסנת.כל מי שמכיר את ההיסטוריה של תנועת העובדים חווה את הענין והיה עד לכך.כך שאנחנו צריכים להכיר את האחריות שלנו להתפרצותה של אופנת ההפרטה שלא צמחה לה על אדמת בור.אני מאמין שאם נמשיך בנחישות במאבק(כמו ארגון המורים שממנו צריך ללמוד) נוכל לחולל מפנה מחודש ולהביא את הציבור בישראל למסקנה שההפרטה מלאה פגמים ופוגעת בו.איכות וטיב השרות מצטמצם והכספים הנכסכים לכאורה,עושים דרכם לכיסי המעטים והמקורבים ,שהם בתורם יודעים לתגמל את מי שסייע בידם.בכך נוצר מעגל קסמים המזין ומחזק את עצמו בלי יכולת לשבור אותו.כל המאבקים והכנסים נועדו לדעתי לפרוץ את המעגל,לנתץ אותו ולסייע לנו לגבש דרך לחשיפת הנושא לציבור הרחב.

  8. זאב שפיר

    אני מתקשה לראות כיצד ההפרטה עושה משהו טוב.כמובן מחוץ לכמה יזמים זריזים ומקורבים שאותם היא מעשירה או\ו מעצימה(קשרים,מעמד ןעוד)במקומות אותם חקרתי ולמדתי וגם חוויתי על בשרי,ההפרטה עשתה שרות רע למקבלי השרות-לקוחותיה.האידיאולוגיה כאילו באמצעות ההפרטה השרות יהיה יעיל יותר ואיכותי יותר מובן לי.יש והייתה אכזבה מאיכות השרות(פעמים רבות) כאשר השרות ניתן ע"י גורם ממלכתי או ציבורי.אני חושש שקוצר הרוח וקוצר הדעת הביאו לכך שציבורים רחבים ,במקום להירתם לשינוי מתבקש(ארוך ומתיש) השלימו עם 'קיצור-דרך' ושל' זבנג וגמרנו' שהובאו והוגשמו על ידי שיטת ההפרטה הפסולה.צריכים אנו להכות על חטא ולהודות שלא היינו נחושים וביקותיים די לחייב ציבוריי עובדים וחברי וועד מופקרים להתנהגות אחרת-מרוסנת.כל מי שמכיר את ההיסטוריה של תנועת העובדים חווה את הענין והיה עד לכך.כך שאנחנו צריכים להכיר את האחריות שלנו להתפרצותה של אופנת ההפרטה שלא צמחה לה על אדמת בור.אני מאמין שאם נמשיך בנחישות במאבק(כמו ארגון המורים שממנו צריך ללמוד) נוכל לחולל מפנה מחודש ולהביא את הציבור בישראל למסקנה שההפרטה מלאה פגמים ופוגעת בו.איכות וטיב השרות מצטמצם והכספים הנכסכים לכאורה,עושים דרכם לכיסי המעטים והמקורבים ,שהם בתורם יודעים לתגמל את מי שסייע בידם.בכך נוצר מעגל קסמים המזין ומחזק את עצמו בלי יכולת לשבור אותו.כל המאבקים והכנסים נועדו לדעתי לפרוץ את המעגל,לנתץ אותו ולסייע לנו לגבש דרך לחשיפת הנושא לציבור הרחב.

  9. שור

    מאז רפורמת רובינשטיין לפתיחת שוק ההשכלה הגבוהה באמצע שנות ה- 90 (שהביאה גם להקמת מכללות פרטיות),
    שיעור העניים/ערבים/מזרחיים/פריפריה בהשכלה הגבוהה גדל באופן דרמטי.

    אבל לדאבון הלב כנראה שום נתון לא ישפיע על המחנה המשיחי של מתנגדי הרפורמות.

    שור

  10. שור

    מאז רפורמת רובינשטיין לפתיחת שוק ההשכלה הגבוהה באמצע שנות ה- 90 (שהביאה גם להקמת מכללות פרטיות),
    שיעור העניים/ערבים/מזרחיים/פריפריה בהשכלה הגבוהה גדל באופן דרמטי.

    אבל לדאבון הלב כנראה שום נתון לא ישפיע על המחנה המשיחי של מתנגדי הרפורמות.

    שור

  11. רינה יצחקי

    מערכת החינוך אינה יכולה להתפאר בהישגיה. לעיתים נראה שבאמת כדאי להחריב עד היסוד ולבנות מהתחלה. האם ההפרטה תביא גאולה? תלוי למי? ליחידים או למדינה? תלוי לאיזה מעמד אתה או ילדיך משתייכים.?!
    מבחינת החברה הישראלית זוהי תרומה שלילית לגמרי מכיוון שיהא תנציח פערים ואף תחריף אותם. מוסדות פרטיים יוכלו להשתבח אם וכאשר יהיו להם משאבים כלכליים הנדרשים להחזקת מערכת חינוך. יחד עם זאת, מערכת חינוך תלויה גם ובעיקר במטרות בחזון ובערכים אליהם היא שואפת. האם בעלי ההון והממון אכן מצויידים במערכת ערכים ראויה האם בידם להכשיר מורים יותר טובים עבור ילדיהם? האם יש להם קריטריונים לבחינת שיטות חינוך והוראה?
    על פי נתוני העוני במדינת ישראל – מי ידאג לחינוך עבור ילדי מעמדות הנמוכים ? שכבר היום אינם עומדים בנטל שה"חינוך חינם" מטל עליהם? מן הראוי לציין שמלבד צרכי היסוד הקיומיים, רק חינוך יכול להבטיח לאנשים יציאה ממעגל העוני.
    כך, ברור שמרבית הילדים בישראל – על מגוון הקבוצות העדות ומגזרים הקיימים בה – לא ממש ייהנו מהפרטה.
    מן הראוי להוליך שינוי מהפכני ענק במערכת החינוך של היום. המטרה צריכה להיות ברורה: לא שימור אלא שינוי.
    ברוח המאה ה -21 יש לבנות מערכות חדשות והכשרת מורים מתוקנת כדי לאפשר לילדים של היום לחיות כבוגרים בחברה דמוקרטית. מערכת חינוך כזאת אמורה להישען על אֲמנוֹת בדבר זכויות אדם ואמנת זכויות הילד – במיוחד סעיף 29 המפרט את עיקריו של חינוך איכותי.
    רינה יצחקי
    דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  12. רינה יצחקי

    מערכת החינוך אינה יכולה להתפאר בהישגיה. לעיתים נראה שבאמת כדאי להחריב עד היסוד ולבנות מהתחלה. האם ההפרטה תביא גאולה? תלוי למי? ליחידים או למדינה? תלוי לאיזה מעמד אתה או ילדיך משתייכים.?!
    מבחינת החברה הישראלית זוהי תרומה שלילית לגמרי מכיוון שיהא תנציח פערים ואף תחריף אותם. מוסדות פרטיים יוכלו להשתבח אם וכאשר יהיו להם משאבים כלכליים הנדרשים להחזקת מערכת חינוך. יחד עם זאת, מערכת חינוך תלויה גם ובעיקר במטרות בחזון ובערכים אליהם היא שואפת. האם בעלי ההון והממון אכן מצויידים במערכת ערכים ראויה האם בידם להכשיר מורים יותר טובים עבור ילדיהם? האם יש להם קריטריונים לבחינת שיטות חינוך והוראה?
    על פי נתוני העוני במדינת ישראל – מי ידאג לחינוך עבור ילדי מעמדות הנמוכים ? שכבר היום אינם עומדים בנטל שה"חינוך חינם" מטל עליהם? מן הראוי לציין שמלבד צרכי היסוד הקיומיים, רק חינוך יכול להבטיח לאנשים יציאה ממעגל העוני.
    כך, ברור שמרבית הילדים בישראל – על מגוון הקבוצות העדות ומגזרים הקיימים בה – לא ממש ייהנו מהפרטה.
    מן הראוי להוליך שינוי מהפכני ענק במערכת החינוך של היום. המטרה צריכה להיות ברורה: לא שימור אלא שינוי.
    ברוח המאה ה -21 יש לבנות מערכות חדשות והכשרת מורים מתוקנת כדי לאפשר לילדים של היום לחיות כבוגרים בחברה דמוקרטית. מערכת חינוך כזאת אמורה להישען על אֲמנוֹת בדבר זכויות אדם ואמנת זכויות הילד – במיוחד סעיף 29 המפרט את עיקריו של חינוך איכותי.
    רינה יצחקי
    דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף

  13. אחת

    יש מאמר בסוציולוגיה ישראלית של סבטלנה בולוטין יוסי שביט ועוד כותב או כותבת שמתמודדים עם הטענה שלך ומפריכים אותה

    הריבוד בחינוך הגבוה גדל או לפחות לא פחת לאחר רפורמת רובינשטיין

  14. אחת

    יש מאמר בסוציולוגיה ישראלית של סבטלנה בולוטין יוסי שביט ועוד כותב או כותבת שמתמודדים עם הטענה שלך ומפריכים אותה

    הריבוד בחינוך הגבוה גדל או לפחות לא פחת לאחר רפורמת רובינשטיין

  15. שור

    אשמח לקרוא כל מחקר,

    עצם העובדה שכמות הסטודנטים גדלה פי כמה מאז פתיחת השוק למכללות מלמדת שהצטרפו רבים משכבות חלשות יותר.
    תחשבי כמה מזרחיים למדו השכלה גבוהה בשנות ה-70 וכמה כיום.

    שור

  16. שור

    אשמח לקרוא כל מחקר,

    עצם העובדה שכמות הסטודנטים גדלה פי כמה מאז פתיחת השוק למכללות מלמדת שהצטרפו רבים משכבות חלשות יותר.
    תחשבי כמה מזרחיים למדו השכלה גבוהה בשנות ה-70 וכמה כיום.

    שור