הצורך בהקמת תנועה חברתית-סביבתית. שם זמני: `ואהבת לסביבתך כמוך`

סמי ארגון

מזה זמן שהולך ומתבהר הקשר המוזר, כביכול, והמקומם וודאי לא מעטים, בין איכות הסביבה לבין רווחה סוציאלית, איכות חיים ועוני.  בד-בבד, וכהוכחה לכך, הולכות ונחשפות מידי פעם תופעות של "אי-צדק סביבתי", בארץ וברחבי העולם. לכן, אולי, אין זה מפתיע לשמוע לאחרונה יותר ויותר קולות הקוראות להקמת תנועות מחאה חברתיות כנגד עוולות מורכבות אלו. גם ב`העוקץ` הועלו לא אחת רעיונות ליוזמה כזו, מה שמעודד אותי להציע בפורום וירטואלי נכבד זה, על הקמת תנועה עממית א-פוליטית, רחבת רבדים ככל שניתן. תנועה כזו תיקח על עצמה להיכנס לתפר הזה שבין סביבה לחברה ותנסה להתמודד כנגד מפגעים אקולוגיים והשלכותיהם החברתיות.  כן תפעל נגד יזמות נדלנ"ית ברוטאלית ובלתי מתחשבת, והעדפה כלכלית גורפת של פיתוח עקשני על חשבון ריאות-ירוקות ושימור עבור הדורות הבאים. תנועת אזרחים זו, שבראשה רצוי שיעמדו אנשים ידועי-שם ורק בעלי הון מוסרי-חברתי, תוכל אולי לאגד בתוכה את רוב רובם של הארגונים השונים בשני תחומים אלה.

האם זה חלום באספמיא? אולי, במיוחד עתה כשהפכנו להיות מדינה רדופת-בצע, עם ערבויות חברתיות חלשות, שבה האמירה "כל ישראל ערבים זה לזה", הפכה להיות בעצמה איזה חלום נוסטלגי. ואולם, כיום, כאשר הדאגה הסביבתית אינה רק נחלתם המסורתית של "משוגעים לדבר הירוק": כאשר אנו יכולים להתבשר (מעל גלי האתר), לדוגמא,  על הפגנת המונים כנגד התחממות כדור-הארץ,  באוסטרליה שבטרם בחירות,  או על קמפיין ציבורי כנגד עיר הבהדי"ם ליד  רמת-חובב  – יש בזה כדי להפיח רוח של תמיכה ועידוד. ולצד השני של המשוואה, הצד החברתי, אנו יכולים, לדוגמא, אך לברך על מכתב השמיניסטים שיצא השבוע בתמיכה כנה במאבק המורים לחינוך הוגן, כמו גם על עשרות מאבקים חברתיים אד-הוק, מוצלחים ופחות מוצלחים.

אין עוררין על כוחם החברתי-מוסרי והפוליטי של תנועות וארגוני מחאה, כדי לעורר דעת-קהל ולחולל שינוי זמני-מקומי או גם רחב יותר, והדוגמאות לכך רבות. די אם נזכיר לדוגמא את פעילותו המבורכת והעיקשת של `גריין-פיס`, כמו גם לדוגמא יוצאת דופן על הקמת… תנועת מחאה עממית אמיצה של צעירים בקלבריה כנגד הטרור המאפיוזי המתמשך בדרום איטליה, כפי שנתבשרו בכתבה ב`מוסף הארץ` מאוגוסט שנה זו.

אין ספק, כי זו דוגמא מאלפת עבור ציבור המחליט לקחת את האחריות על גורלו ורווחתו לידיו, ולא להותירה בידי סקטורים פוליטיים ו/או כלכליים אנוכיים, צרים וציניים. ההחלטה היא רק בידו, ואני איני יודע איך נוכל כולנו להביט בעיני ילדינו ונכדינו, אם נחוש שלא עשינו די כדי לשנות פני דברים קלוקלים, ולהבטיח להם עולם סביבתי-חברתי בטוח יותר, שאנו ואבותינו הרסנו במו ידינו ואנוכיותנו.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עמית

    לא יכולה להיות תנועה כזו שהיא אה-פוליטית. הצדק הסביבתי לא מסתיים בקו הירוק. שלטון הכיבוש הוא מרכיב "נכבד" באי הצדק הסביבתי, ולראיה הייתה הידיעה מהשבועות האחרונים על הפיכת שטחי יהודה ושומרון למזבלות של קבלני ישראל.

  2. עמית

    לא יכולה להיות תנועה כזו שהיא אה-פוליטית. הצדק הסביבתי לא מסתיים בקו הירוק. שלטון הכיבוש הוא מרכיב "נכבד" באי הצדק הסביבתי, ולראיה הייתה הידיעה מהשבועות האחרונים על הפיכת שטחי יהודה ושומרון למזבלות של קבלני ישראל.

  3. זאב שפיר

    אין ספק לקשר שבין התנהלות חברתית להתנהלות סביבתית.תנועה מעין זו מתבקשת זה מכבר.אגב,בצומת הזו מתקיים מפגש אפשרי בין פעילים חברתיים ("דרומיים") ובין פעילי סביבה ("צפוניים" ).מפגש מפרה שחושף דעות שעד היום לא הוכרו די.אני חושב שלפני שתקום תנועה מעין זו היה רצוי לבנות 'פורום' קואלציוני של גופים ירוקים' ו'אדומים',ואז הפלא ופלא,יראו ה'אדומים' שהם דומים ל'ירוקים' ואולי גם משלימים והם יכולים וצריכים ללכת יחד.כך שאני מברך ומקווה שזה יצליח.אני ער לקושי שלנו ולמוגבלות האנרגטית לשוב ולהקים עוד מסגרת ואף על פי כן אני מצדד ונכון להירתם למאמץ.

  4. זאב שפיר

    אין ספק לקשר שבין התנהלות חברתית להתנהלות סביבתית.תנועה מעין זו מתבקשת זה מכבר.אגב,בצומת הזו מתקיים מפגש אפשרי בין פעילים חברתיים ("דרומיים") ובין פעילי סביבה ("צפוניים" ).מפגש מפרה שחושף דעות שעד היום לא הוכרו די.אני חושב שלפני שתקום תנועה מעין זו היה רצוי לבנות 'פורום' קואלציוני של גופים ירוקים' ו'אדומים',ואז הפלא ופלא,יראו ה'אדומים' שהם דומים ל'ירוקים' ואולי גם משלימים והם יכולים וצריכים ללכת יחד.כך שאני מברך ומקווה שזה יצליח.אני ער לקושי שלנו ולמוגבלות האנרגטית לשוב ולהקים עוד מסגרת ואף על פי כן אני מצדד ונכון להירתם למאמץ.

  5. ירדן

    אין בכוונתי להיות ציני. אני באמת שואל.

  6. ירדן

    אין בכוונתי להיות ציני. אני באמת שואל.

  7. יוסי לוס

    לעתים נתקלתי בהתנגשות בין סדר יום שמכונה סביבתי לבין סדר יום שמכונה חברתי. התנגשות זו נבעה בדרך כלל מהתנגשות שמבוססת על פער מעמדי ואתני בין אלה שסדר היום הראשון עומד בראש מעייניהם לבין אלה שהשני מטריד אותם יותר מכל. התנגשות שמבוססת על אי הבנה הדדית ומזלזול הדדי.

    למעשה, במקרים רבים, ואולי אף רבים מאד, אלה שסובלים יותר מכל אחד אחר מזיהומים סביבתיים שונים הם גם אלה שסובלים מסדר היום הניאו ליברלי של הכלכלה הדומיננטית. דוגמא אחת מני רבות התרחשה לפני כשנה ממש מתחת לאפי.
    חברת בנייה רכשה את הבניין הצמוד לבניין מגוריי ביפו. הבניין שנרכש נטוש ומוזנח. הבניין שבו אני גר הוא ישן מאד וגרים בו יהודים וערבים וכך גם במרבית הבניינים הסמוכים ביותר. ככל הנראה כדי לחסוך בארנונה עד שתוכניות הבנייה יאושרו, נשלחו פועלים פלסטינים מהשטחים ללא מיגון מינימאלי כדי להרוס את גג האסבסט של הבניין ושל כל המבנים שעמדו בחצר הבניין. לדברי הקבלן המורשה שבסופו של דבר פיקח על הפינוי התקין שלושה חודשים לאחר יצירת המפגע, בסך הכול פורק ונשבר אסבסט בשטח של מאות מ"ר. האסבסט נותר שבור וסדוק מפוזר על גג הבניין בגובה של שתי קומות ובחצרו בלב אזור מגורים עירוני צפוף ובצמוד לחלונות בתיהן של שתי משפחות ערביות. היזמים האחראים לזיהום הסביבתי הזה לא העלו על דעתם כנראה שמישהו גם יבחין במפגע, גם יידע מה לעשות וגם יעיז לעשות זאת. כמו שאחד מהם אמר לי (בצעקות) בהתייחסו לכך שהפועלים הפלסטינים לא יידעו אותו על קיומו של האסבסט: "הם ערבים. מה הם יודעים מה זה אסבסט" (יש בידי צילום של מסמך שמפריך באופן חד משמעי את טענתו לאי הידיעה המוקדמת על קיומו של אסבסט בבניין). כלומר, בדיוק בגלל חולשתה הפוליטית והכלכלית של האוכלוסייה המקומית, העיזו היזמים להפר את החוק באופן בוטה ולחשוף אלפי אנשים למחלות מסוכנות רק כדי לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים.
    סביר להניח שסיכוייהם של ילדי המשפחות בסביבת הבניין לחלות בעוד כמה שנים או עשרות שנים באסבסטוזיס, בסרטן ריאות ומחלות ריאות אחרות בעקבות נשימת אבק האסבסט במשך שלושה חודשים רצופים עולה לאין שיעור על זה של ילדיהם של היזמים.
    כלומר, החלשה חברתית, כלכלית ופוליטית, מחלות, וזיהום סביבתי הולכים יד ביד.
    אין בכך כדי לומר שכולנו צריכים להיות "ירוקים" קודם כל ולפני הכול. לא תמיד הזיהום הסביבתי הוא הדבר הדחוף ביותר. בטח לא לאוכלוסיות אשר הקיום המיידי שלהן אינו ודאי. מחלות שיפרצו בעוד עשרים שנה מעניינות אותם פחות מאשר פרנסה, קורת גג ובריאות מיידיים. עתיד המין האנושי מעניין אותם פחות מאשר חינוך ילדיהם והם צודקים בכך לחלוטין. כל עוד פעילים בני ובנות המעמד הבינוני ומעלה שמוטרדים בצדק מזיהום הסביבה, הכחדת מינים, התחממות כדור הארץ וכיוצא באלה זוועות ש"הקידמה" ו"הפיתוח" הביאו עלינו לא יבינו זאת, ייקשה לגשר על הפער.

    אי הבנה וזלזול הדדיים קיימים פעמים רבות בין פעילים בעלי סדרי יום שונים ולא רק חברתי וסביבתי. פעמים רבות הם נובעים מפערים מעמדיים ואתניים ומדעות קדומות שנובעות מפערים אלה. השחצנות הישראלית המצויה בכל פוגעת באפשרות לגשר על פערים אלה או אחרים ותורמת רק להעמקתם.
    חנוכה שמח.

  8. יוסי לוס

    לעתים נתקלתי בהתנגשות בין סדר יום שמכונה סביבתי לבין סדר יום שמכונה חברתי. התנגשות זו נבעה בדרך כלל מהתנגשות שמבוססת על פער מעמדי ואתני בין אלה שסדר היום הראשון עומד בראש מעייניהם לבין אלה שהשני מטריד אותם יותר מכל. התנגשות שמבוססת על אי הבנה הדדית ומזלזול הדדי.

    למעשה, במקרים רבים, ואולי אף רבים מאד, אלה שסובלים יותר מכל אחד אחר מזיהומים סביבתיים שונים הם גם אלה שסובלים מסדר היום הניאו ליברלי של הכלכלה הדומיננטית. דוגמא אחת מני רבות התרחשה לפני כשנה ממש מתחת לאפי.
    חברת בנייה רכשה את הבניין הצמוד לבניין מגוריי ביפו. הבניין שנרכש נטוש ומוזנח. הבניין שבו אני גר הוא ישן מאד וגרים בו יהודים וערבים וכך גם במרבית הבניינים הסמוכים ביותר. ככל הנראה כדי לחסוך בארנונה עד שתוכניות הבנייה יאושרו, נשלחו פועלים פלסטינים מהשטחים ללא מיגון מינימאלי כדי להרוס את גג האסבסט של הבניין ושל כל המבנים שעמדו בחצר הבניין. לדברי הקבלן המורשה שבסופו של דבר פיקח על הפינוי התקין שלושה חודשים לאחר יצירת המפגע, בסך הכול פורק ונשבר אסבסט בשטח של מאות מ"ר. האסבסט נותר שבור וסדוק מפוזר על גג הבניין בגובה של שתי קומות ובחצרו בלב אזור מגורים עירוני צפוף ובצמוד לחלונות בתיהן של שתי משפחות ערביות. היזמים האחראים לזיהום הסביבתי הזה לא העלו על דעתם כנראה שמישהו גם יבחין במפגע, גם יידע מה לעשות וגם יעיז לעשות זאת. כמו שאחד מהם אמר לי (בצעקות) בהתייחסו לכך שהפועלים הפלסטינים לא יידעו אותו על קיומו של האסבסט: "הם ערבים. מה הם יודעים מה זה אסבסט" (יש בידי צילום של מסמך שמפריך באופן חד משמעי את טענתו לאי הידיעה המוקדמת על קיומו של אסבסט בבניין). כלומר, בדיוק בגלל חולשתה הפוליטית והכלכלית של האוכלוסייה המקומית, העיזו היזמים להפר את החוק באופן בוטה ולחשוף אלפי אנשים למחלות מסוכנות רק כדי לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים.
    סביר להניח שסיכוייהם של ילדי המשפחות בסביבת הבניין לחלות בעוד כמה שנים או עשרות שנים באסבסטוזיס, בסרטן ריאות ומחלות ריאות אחרות בעקבות נשימת אבק האסבסט במשך שלושה חודשים רצופים עולה לאין שיעור על זה של ילדיהם של היזמים.
    כלומר, החלשה חברתית, כלכלית ופוליטית, מחלות, וזיהום סביבתי הולכים יד ביד.
    אין בכך כדי לומר שכולנו צריכים להיות "ירוקים" קודם כל ולפני הכול. לא תמיד הזיהום הסביבתי הוא הדבר הדחוף ביותר. בטח לא לאוכלוסיות אשר הקיום המיידי שלהן אינו ודאי. מחלות שיפרצו בעוד עשרים שנה מעניינות אותם פחות מאשר פרנסה, קורת גג ובריאות מיידיים. עתיד המין האנושי מעניין אותם פחות מאשר חינוך ילדיהם והם צודקים בכך לחלוטין. כל עוד פעילים בני ובנות המעמד הבינוני ומעלה שמוטרדים בצדק מזיהום הסביבה, הכחדת מינים, התחממות כדור הארץ וכיוצא באלה זוועות ש"הקידמה" ו"הפיתוח" הביאו עלינו לא יבינו זאת, ייקשה לגשר על הפער.

    אי הבנה וזלזול הדדיים קיימים פעמים רבות בין פעילים בעלי סדרי יום שונים ולא רק חברתי וסביבתי. פעמים רבות הם נובעים מפערים מעמדיים ואתניים ומדעות קדומות שנובעות מפערים אלה. השחצנות הישראלית המצויה בכל פוגעת באפשרות לגשר על פערים אלה או אחרים ותורמת רק להעמקתם.
    חנוכה שמח.

  9. איציק ניסני

    סמי ארגוני הסביבה והחברה והבריאות זה לא מה שחשבת.
    לדוגמה .
    כל מי שיחבור לארגוני סביבה ימצא עצמו עם משרד הגנת הסביבה עם מינימום תקציב
    עם המון נוער רועש גועש כתבות מייק אפ והמון עורכי דין צעירים עם רצון טוב .
    וקול ההמון(לא כקול שדי!)
    מגיע לבעלי הון המשחררים סיסמאות שקריות (ראה בתי זיקוק ,כרמל אולפינים )
    או נבלע מול אטימותם של פקידי צבא(ראה עיר הבהדים)
    או מתנפץ מול חומות האטימות וחוסר השקיפות בארץ (ראה אי הסכמת האגודה למלחמה בסרטן ,אי טיפול במקור הזיהום ).
    ואת הכול מבטלים בשישים שדולות הון שלטון .

    ואותו דבר בארגוני הסביבה
    ואותו דבר בארגוני החולים.

    לצערינו השורה התחתונה של המגזר השלישי הינה חוסר הצלחה בולט, חוסר יעילות
    וגם כאן מעבר למסה הקריטית של כמות אנשים יש השתלטות וסתימת פיות של בעלי עיניין מוסווים בתוך הארגונים .
    כי ברגע שיש להם תקציב וכסף הכל מכוון לכיוון אחר .
    הדוגמאות הבולטת הינם :
    עיר הבהדים תוקם למרות חוסר טיפול במטמנת הרעל
    והאגודה למלחמה בסרטן שאינה נלחמת בזיהום סביבתי ,
    והתעלמות והתחמקות של אנשי ההון לצווים אישיים בגלל הזיהום במפעלי חיפה .
    כל מה שצריך זה מלמד הבקר או אולי הון להכריח את החקקים ?! בכנסת שיעשו עבודתם .
    ותאמין לי
    איציק
    חבר ופעיל כמהנדס מתנדב בקואליציה לבריאות הציבור,אדם טבע ודין,מגמה ירוקה,הפורום הירוק,צלול,חיים וסביבה,
    חבר ועד בעמותות מלכר ארגוני בריאות:נאמן,ארגון הפעולה של הנכים
    חבר באומץ

  10. איציק ניסני

    סמי ארגוני הסביבה והחברה והבריאות זה לא מה שחשבת.
    לדוגמה .
    כל מי שיחבור לארגוני סביבה ימצא עצמו עם משרד הגנת הסביבה עם מינימום תקציב
    עם המון נוער רועש גועש כתבות מייק אפ והמון עורכי דין צעירים עם רצון טוב .
    וקול ההמון(לא כקול שדי!)
    מגיע לבעלי הון המשחררים סיסמאות שקריות (ראה בתי זיקוק ,כרמל אולפינים )
    או נבלע מול אטימותם של פקידי צבא(ראה עיר הבהדים)
    או מתנפץ מול חומות האטימות וחוסר השקיפות בארץ (ראה אי הסכמת האגודה למלחמה בסרטן ,אי טיפול במקור הזיהום ).
    ואת הכול מבטלים בשישים שדולות הון שלטון .

    ואותו דבר בארגוני הסביבה
    ואותו דבר בארגוני החולים.

    לצערינו השורה התחתונה של המגזר השלישי הינה חוסר הצלחה בולט, חוסר יעילות
    וגם כאן מעבר למסה הקריטית של כמות אנשים יש השתלטות וסתימת פיות של בעלי עיניין מוסווים בתוך הארגונים .
    כי ברגע שיש להם תקציב וכסף הכל מכוון לכיוון אחר .
    הדוגמאות הבולטת הינם :
    עיר הבהדים תוקם למרות חוסר טיפול במטמנת הרעל
    והאגודה למלחמה בסרטן שאינה נלחמת בזיהום סביבתי ,
    והתעלמות והתחמקות של אנשי ההון לצווים אישיים בגלל הזיהום במפעלי חיפה .
    כל מה שצריך זה מלמד הבקר או אולי הון להכריח את החקקים ?! בכנסת שיעשו עבודתם .
    ותאמין לי
    איציק
    חבר ופעיל כמהנדס מתנדב בקואליציה לבריאות הציבור,אדם טבע ודין,מגמה ירוקה,הפורום הירוק,צלול,חיים וסביבה,
    חבר ועד בעמותות מלכר ארגוני בריאות:נאמן,ארגון הפעולה של הנכים
    חבר באומץ

  11. טלילה סטן

    מחר שבת, 8 בדצמבר, מתארגנים צועדים ברחבי העולם כולו, כמעט בכל ארץ, לצעדת מחאה נגד התחממות כדור הארץ. רציתי להצטרף לזו הישראלית אך לבושתי גיליתי שבישראל לא מתארגנת צעדה שכזו, בשעה שבעזה(!) מוכת המחסור אנשים מצליחים למצוא מקום בליבם לפעולה נדיבה שכזו.

    יהיה נפלא אם תצליח בדקה ה-90 לארגן צעדה כזו גם בישראל המדושנת.
    פרטים ב –
    http://www.avaaz.org/en/global_climate_march/97.php/?cl_tf_sign=1

    אפשר להצטרף גם לצעדה וירטואלית על ידי חתימה על עצומה.
    http://www.avaaz.org/en/virtual_march_bali/97.php/?cl_tf_sign=1
    האירגון מבטיח לשאת דגל בשמה של כל מדינה שאזרחיה יצטרפו לצעדה הוירטואלית. נקווה לראות שם גם את דגל ישראל.

    בהצלחה על יוזמתך הברוכה,
    טלילה

    הנה דואל שקבלתי ממארגני הצעדה, אירגון AVAAZ שיוצא תמיד להגנת חסרי הישע, בעיקר בעלי חיים.

    Thank you for joining the global virtual climate march. Together, we will create a worldwide public outcry, bringing the voices of global citizens to the Bali summit. Now help us make this movement massive–invite your friends and family to join using the following link:

    http://www.avaaz.org/en/virtual_march_bali/97.php/?cl_tf_sign=1

    By joining together–hundreds of thousands of us from every country on the planet–we can remind our politicians that they must act now to prevent catastrophic climate change.

    Thanks!

    Ben, Ricken, Iain and the rest of the Avaaz Team.

    PS: As well as marching virtually, on Saturday December 8th hundreds of thousands of people will physically join marches around the world. If you want to get out of the house and meet other people who care about climate change, click on the link below to use our map to find and attend a climate rally near you!

    http://www.avaaz.org/en/global_climate_march/97.php/?cl_tf_sign=1

  12. טלילה סטן

    מחר שבת, 8 בדצמבר, מתארגנים צועדים ברחבי העולם כולו, כמעט בכל ארץ, לצעדת מחאה נגד התחממות כדור הארץ. רציתי להצטרף לזו הישראלית אך לבושתי גיליתי שבישראל לא מתארגנת צעדה שכזו, בשעה שבעזה(!) מוכת המחסור אנשים מצליחים למצוא מקום בליבם לפעולה נדיבה שכזו.

    יהיה נפלא אם תצליח בדקה ה-90 לארגן צעדה כזו גם בישראל המדושנת.
    פרטים ב –
    http://www.avaaz.org/en/global_climate_march/97.php/?cl_tf_sign=1

    אפשר להצטרף גם לצעדה וירטואלית על ידי חתימה על עצומה.
    http://www.avaaz.org/en/virtual_march_bali/97.php/?cl_tf_sign=1
    האירגון מבטיח לשאת דגל בשמה של כל מדינה שאזרחיה יצטרפו לצעדה הוירטואלית. נקווה לראות שם גם את דגל ישראל.

    בהצלחה על יוזמתך הברוכה,
    טלילה

    הנה דואל שקבלתי ממארגני הצעדה, אירגון AVAAZ שיוצא תמיד להגנת חסרי הישע, בעיקר בעלי חיים.

    Thank you for joining the global virtual climate march. Together, we will create a worldwide public outcry, bringing the voices of global citizens to the Bali summit. Now help us make this movement massive–invite your friends and family to join using the following link:

    http://www.avaaz.org/en/virtual_march_bali/97.php/?cl_tf_sign=1

    By joining together–hundreds of thousands of us from every country on the planet–we can remind our politicians that they must act now to prevent catastrophic climate change.

    Thanks!

    Ben, Ricken, Iain and the rest of the Avaaz Team.

    PS: As well as marching virtually, on Saturday December 8th hundreds of thousands of people will physically join marches around the world. If you want to get out of the house and meet other people who care about climate change, click on the link below to use our map to find and attend a climate rally near you!

    http://www.avaaz.org/en/global_climate_march/97.php/?cl_tf_sign=1

  13. נועם

    מצבה של המערכת הפוליטית בישראל נובע בין היתר מהתרוקנותן של המפלגות מחברים.
    אם בעבר היו למפלגות ועידות רעיוניות או מוסדות בהם יכול היה הציבור לדון ואולי גם להשפיע, כיום אין כמעט כאלה , למעט אולי במפלגת העבודה.
    תנועות חדשות קמות ונופלות, חלקן מצליחות לעבור את אחוז החסימה לקדנציה אחת (גמלאים למשל) אך רובן הגדול לא.
    השינוי יכול לבוא רק מתוך מפלגות קיימות, אז יאללה, תתפקדו.

  14. נועם

    מצבה של המערכת הפוליטית בישראל נובע בין היתר מהתרוקנותן של המפלגות מחברים.
    אם בעבר היו למפלגות ועידות רעיוניות או מוסדות בהם יכול היה הציבור לדון ואולי גם להשפיע, כיום אין כמעט כאלה , למעט אולי במפלגת העבודה.
    תנועות חדשות קמות ונופלות, חלקן מצליחות לעבור את אחוז החסימה לקדנציה אחת (גמלאים למשל) אך רובן הגדול לא.
    השינוי יכול לבוא רק מתוך מפלגות קיימות, אז יאללה, תתפקדו.

  15. יהודית קנולר

    יש כבר ניצנים להתארגנויות אזרחיות שמדברות על הזכויות לתנאי חיים הוגנים,ובהחלט אני חושבת כי סביבה וחברה כן קשורים האחד לשני. בהצלחה בפועלך.

  16. יהודית קנולר

    יש כבר ניצנים להתארגנויות אזרחיות שמדברות על הזכויות לתנאי חיים הוגנים,ובהחלט אני חושבת כי סביבה וחברה כן קשורים האחד לשני. בהצלחה בפועלך.

  17. נ.ב

    מה הקשר בין עיר הבהד'ים והגברת מיפגעים סביבתיים.
    הרי יש שם מיפגעים.
    אולי דווקא הקמת עיר הבהד'ים בקירבת רמת חובב תיצור לחץ לשיפור המצב ברמת חובב עד להקטנה מינורית של מיפגעיו.

  18. נ.ב

    מה הקשר בין עיר הבהד'ים והגברת מיפגעים סביבתיים.
    הרי יש שם מיפגעים.
    אולי דווקא הקמת עיר הבהד'ים בקירבת רמת חובב תיצור לחץ לשיפור המצב ברמת חובב עד להקטנה מינורית של מיפגעיו.

  19. יעל

    פעמים רבות קראתי מכאן להקים תנועה חברתית למען עולי אתיופיה. מה דעתך שנצא מכאן קבוצת אזרחים שתהיה מוכנה לקחת על עצמה סיוע של ממש לאוכלוסיה הזו: לילדים, לנוער . אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש מה לתרום למענם. איני מתכוונת לביגוד או חבילות מזון אלא לפעילות חברתית של ממש.

  20. יעל

    פעמים רבות קראתי מכאן להקים תנועה חברתית למען עולי אתיופיה. מה דעתך שנצא מכאן קבוצת אזרחים שתהיה מוכנה לקחת על עצמה סיוע של ממש לאוכלוסיה הזו: לילדים, לנוער . אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש מה לתרום למענם. איני מתכוונת לביגוד או חבילות מזון אלא לפעילות חברתית של ממש.

  21. איתן מיכאלי

    קראת להקים תנועה עממית א-פוליטית בנושאי צדק סביבתי וחברה.
    איך תנועה כזו יכולה להיות א- פוליטית, הרי היא עוסקת בספרה הצבורית?
    השמוש המוטעה בביטוי א- פוליטי מחליש את הנאבקים לשינוי כי הוא עושה דה לגיטימציה לפוליטיקה
    יש הבדל בין א- פוליטי ללא מפלגתי, אך גם החלשת כוחן של מפלגות היא נזק.

  22. איתן מיכאלי

    קראת להקים תנועה עממית א-פוליטית בנושאי צדק סביבתי וחברה.
    איך תנועה כזו יכולה להיות א- פוליטית, הרי היא עוסקת בספרה הצבורית?
    השמוש המוטעה בביטוי א- פוליטי מחליש את הנאבקים לשינוי כי הוא עושה דה לגיטימציה לפוליטיקה
    יש הבדל בין א- פוליטי ללא מפלגתי, אך גם החלשת כוחן של מפלגות היא נזק.

  23. סמי ארגון

    עברתי בעניין רב, גם בהתרגשות לא קטנה מוכרח לציין, על כל התגובות ואני רואה לעצמי זכות וחובה להגיב על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. אני מבחין בתוך התגובות ב-3 עניינים מרכזיים, שהן אולי לב-ליבם של סוגיית הצדק הסביבתי-חברתי.
    העניין הפוליטי: מזכיר לי את הסיפור המאלף בנושאי האגמים הגדולים באמריקה. אל הוועדה שעסקה בנושא, הופיע
    —————– הנציג האמריקאי והנציג הקנדי ונציג נוסף בלתי-מזוהה. שאלוהו "מי כבודו?", וענה "אני… נציג הדגים" !
    התנועה שאני בא להציע אמורה לייצג את האינטרס שמעבר לפוליטי.
    אולם, אכן, כמו שכותבים איתן מיכאלי ועמית, אי-אפשר לנתק את העיסוק בנושאי איכות סביבה וחברה מן הפוליטיקה. הם קשורים אהדדי. החלטות סביבתיות רבות נובעות ממניעים פוליטיים, וכדי לקדם נושאי סביבה כמו נושאי חברה, הנך תלוי במחוקק, בפוליטיקאי, בבתי משפט וכו'. ואולם, כוונתי בתנועה א-פוליטית, היא תנועה שאינה מנותקת מפוליטיקה במובנה הרחב, הכולל, שהרי זה בלתי אפשרי, אך זו אמורה להיות תנועה עממית, שאין לה סימן היכר פוליטי מובהק: תנועה בלא צביון מפלגתי. יוכלו להצטרף אליה אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית, שהמניע המרכזי שלהם הוא שמירה על איכות סביבה בהקשרו החברתי בעיקר. תנועה כזו, אפשר שתיהפך בסופו של דבר למפלגה ירוקה, כדוגמת המפלגות הירוקות באירופה, אך בכל מקרה רצוי שהיא תדגיש את האינטרס הסביבתי.
    ההקשר החברתי: ענייננו הולך ומסתבך משום היותו מסובך בנושאי רווחה חברתית. אכן, כמו שכותב יוסי לוס, לעיתים
    ——————- קרובות מתנגש הסדר החברתי עם זה הסביבתי. הגדיל לייאש, או להיות ריאליסטי, איציק ניסני אשר מצביע על ה'באלאגן' השגרתי המתרחש בכל הפעילות הסביבתית הסבוכה. ואולם, נכון, לכל שני יהודים יש לפחות 3 דעות מנוגדות, ולך תפשר ותגשר ביניהם. אכן המלאכה קשה, אך מר ניסני, שהוא חבר בארגונים רבים ואולי גם עתיר נסיון, יוכל לסייע כדי שלא ניפול במהמורות של אינטרסים מנוגדים ומחלקות צפויות. נ.ב. מזכיר את עניין רמת-חובב.
    עיר הבהד"ים היא אולי דוגמא לכך שמועלית החלטה פוליטית-צבאית, אשר נעצרת ונבדקת על-ידי האינטרס הסביבתי
    החברתי הטהור: אינך יכול להקים מחנה צבאי, בטרם תבדוק את קרבתו המסוכנת למקום מזוהם. כי כך קורה לעיתים
    בארצנו: קודם מקדימים להקים תוכנית בעלת כוח פוליטי, אחר נזכרים בכל שאר האינטרסים ה"שוליים", כביכול.
    יעל הציע לסייע לעדה האתיופית, והיא תבורך על כך. אולם, אין בכוונתנו לייצג אינטרס סקטוריאלי כשלעצמו, אלא אם כן הוא קשור לענייני צדק סביבתי. אני רק יכול להעיד על עצמי שזו שנה שנייה שאני מתנדב כסב-גן בגן של העדה, ואין סוף להתנדבויות ולתרומות חברתיות לעדה דרך מסגרות שונות, שאוכל אישית לפרטן.
    תהליך ההקמה : האמת, שקשה לדעת היכן להתחיל. אני מתעודד מדבריה של יהודית קנולר ושל זאב שפיר שמציע
    —————- להקים פורום קואליציוני של ארגונים ירוקים ואדומים. פורום כזה יכול יכול להתחיל להתוות דרכי פעולה, ואני קורא לכל המעוניינים ליצור עימי קשר.
    בברכה ירוקה-
    סמי ארגון

  24. סמי ארגון

    עברתי בעניין רב, גם בהתרגשות לא קטנה מוכרח לציין, על כל התגובות ואני רואה לעצמי זכות וחובה להגיב על כל אחת ואחת ועל כולן יחד. אני מבחין בתוך התגובות ב-3 עניינים מרכזיים, שהן אולי לב-ליבם של סוגיית הצדק הסביבתי-חברתי.
    העניין הפוליטי: מזכיר לי את הסיפור המאלף בנושאי האגמים הגדולים באמריקה. אל הוועדה שעסקה בנושא, הופיע
    —————– הנציג האמריקאי והנציג הקנדי ונציג נוסף בלתי-מזוהה. שאלוהו "מי כבודו?", וענה "אני… נציג הדגים" !
    התנועה שאני בא להציע אמורה לייצג את האינטרס שמעבר לפוליטי.
    אולם, אכן, כמו שכותבים איתן מיכאלי ועמית, אי-אפשר לנתק את העיסוק בנושאי איכות סביבה וחברה מן הפוליטיקה. הם קשורים אהדדי. החלטות סביבתיות רבות נובעות ממניעים פוליטיים, וכדי לקדם נושאי סביבה כמו נושאי חברה, הנך תלוי במחוקק, בפוליטיקאי, בבתי משפט וכו'. ואולם, כוונתי בתנועה א-פוליטית, היא תנועה שאינה מנותקת מפוליטיקה במובנה הרחב, הכולל, שהרי זה בלתי אפשרי, אך זו אמורה להיות תנועה עממית, שאין לה סימן היכר פוליטי מובהק: תנועה בלא צביון מפלגתי. יוכלו להצטרף אליה אנשים מכל גווני הקשת הפוליטית, שהמניע המרכזי שלהם הוא שמירה על איכות סביבה בהקשרו החברתי בעיקר. תנועה כזו, אפשר שתיהפך בסופו של דבר למפלגה ירוקה, כדוגמת המפלגות הירוקות באירופה, אך בכל מקרה רצוי שהיא תדגיש את האינטרס הסביבתי.
    ההקשר החברתי: ענייננו הולך ומסתבך משום היותו מסובך בנושאי רווחה חברתית. אכן, כמו שכותב יוסי לוס, לעיתים
    ——————- קרובות מתנגש הסדר החברתי עם זה הסביבתי. הגדיל לייאש, או להיות ריאליסטי, איציק ניסני אשר מצביע על ה'באלאגן' השגרתי המתרחש בכל הפעילות הסביבתית הסבוכה. ואולם, נכון, לכל שני יהודים יש לפחות 3 דעות מנוגדות, ולך תפשר ותגשר ביניהם. אכן המלאכה קשה, אך מר ניסני, שהוא חבר בארגונים רבים ואולי גם עתיר נסיון, יוכל לסייע כדי שלא ניפול במהמורות של אינטרסים מנוגדים ומחלקות צפויות. נ.ב. מזכיר את עניין רמת-חובב.
    עיר הבהד"ים היא אולי דוגמא לכך שמועלית החלטה פוליטית-צבאית, אשר נעצרת ונבדקת על-ידי האינטרס הסביבתי
    החברתי הטהור: אינך יכול להקים מחנה צבאי, בטרם תבדוק את קרבתו המסוכנת למקום מזוהם. כי כך קורה לעיתים
    בארצנו: קודם מקדימים להקים תוכנית בעלת כוח פוליטי, אחר נזכרים בכל שאר האינטרסים ה"שוליים", כביכול.
    יעל הציע לסייע לעדה האתיופית, והיא תבורך על כך. אולם, אין בכוונתנו לייצג אינטרס סקטוריאלי כשלעצמו, אלא אם כן הוא קשור לענייני צדק סביבתי. אני רק יכול להעיד על עצמי שזו שנה שנייה שאני מתנדב כסב-גן בגן של העדה, ואין סוף להתנדבויות ולתרומות חברתיות לעדה דרך מסגרות שונות, שאוכל אישית לפרטן.
    תהליך ההקמה : האמת, שקשה לדעת היכן להתחיל. אני מתעודד מדבריה של יהודית קנולר ושל זאב שפיר שמציע
    —————- להקים פורום קואליציוני של ארגונים ירוקים ואדומים. פורום כזה יכול יכול להתחיל להתוות דרכי פעולה, ואני קורא לכל המעוניינים ליצור עימי קשר.
    בברכה ירוקה-
    סמי ארגון