כלכלה טובה וחברה במצב רע

איציק ספורטא

בימים האחרונים אנו נחשפים למצבה של החברה בישראל. מצד אחד אנשי הכלכלה המכונסים במבצר הקרוי מלון שומעים שהמצב הכלכלי נהדר (כך גם קובעת קרן המטבע הבינלאומית) והדרך בה הלכנו עד עתה היא הדרך היחידה האפשרית.

נגיד בנק ישראל הוא אחד מאלה שבטוח שצמיחה כמו שקיימת בישראל מחלחלת לכולם. כך הוא אומר: " בזכות מדיניות זו, והרוח הגבית שקיבלנו מהצמיחה העולמית, צומח המשק, מאמצע 2003, בשיעור מרשים של למעלה מ-5% לשנה, נטל החוב ירד לכ-82% מהתמ"ג, הוצאות הממשלה על תשלומי הריבית על החוב ירדו בלמעלה מ-10 מליארד שקל, גודל הממשלה ירד לפחות מ-45% מהתמ"ג, הייצוא צומח בקצב מהיר, בחשבון השוטף של מאזן התשלומים נוצר עודף של למעלה כ-5% מהתמ"ג, האבטלה ירדה בכ-4 נקודות אחוז, שיעור העוני בירידה (לפי המדידה האבסולוטית), וגם שיעורי המס יורדים". הכל נהדר אפילו העוני יורד, לא העוני כפי שמודדים בישראל אלא מדד שהוא החליט שהוא הראוי במקומותינו, כמו במכורתו, השנייה, ארה"ב שבה העוני חוגג ביחס למדינות אירופה. העיקר למצוא מדד שמוכיח עד כמה המדיניות נכונה. גם שר האוצר שר שיר הלל לכלכלה הישראלית ומתלונן שלא ממש מבינים את מהלכיה המזהירים של המדיניות בה הוא מחזיק.

אבל מה לעשות שהמציאות טופחת על פניהם, הדו"ח של האגודה לזכויות האזרח שמסכם בעצם דיווחים של ארגונים אחרים (למשל מרכז אדווה) מגלה בשנית שתקציב הבריאות לנפש קטן ב-14% מאז 2001, כמו גם מספר המיטות לאלף נפש שקטן מ-3.27 ב-1970 ל-1.94 ב-2007, העיקר היעילות. שלא לדבר על מצבם של עובדי הקבלן, והגזענות כלפי האוכלוסיה הערבית העולה כפורחת.

גם בתמ"ת יושבים כנראה עוכרי המדיניות הכלכלית של ישראל שם דווח שהשכר ההתחלתי של שני שליש מן העובדים במגזר העסקי, להזכירכם, זה המפריח את השממה, נע בין 3501 ל-4000 שקלים חדשים, שכר שכידוע מאפשר חיים ברווחה באושר ועושר.

אז תחליטו כבר המצב טוב או רע, הוא רע ויהיה רע יותר אם תמשיך המדיניות הקיימת. המשמעת התקציבית אינה אלא כיסוי למדיניות שבסופה בריאות, חינוך וכל ייתר השירותים החברתיים יינתנו ברמה הנאותה רק למי  שכסף בכיסו. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עומר

    הכנסים האלה פתטיים, זה ברור לקוראי העוקץ ולא רק להם. המדיניות גרועה או שלפחות הקצב שלה מהיר מדי וזה בא על חשבון אנשים שלא יושבים בכנסים במלונות.

    הדברים האלה נכתבים כאן כבר הרבה זמן. איך משנים את זה?

  2. עומר

    הכנסים האלה פתטיים, זה ברור לקוראי העוקץ ולא רק להם. המדיניות גרועה או שלפחות הקצב שלה מהיר מדי וזה בא על חשבון אנשים שלא יושבים בכנסים במלונות.

    הדברים האלה נכתבים כאן כבר הרבה זמן. איך משנים את זה?

  3. עמית

    כל עוד לא תחול התעוררות בציבור נמשיך – כמו ארה"ב – להיות מדינת הצמיחה של המאיון העליון, כאשר יתר האוכלוסייה עומסת על גבה את נטל הצמיחה.

  4. עמית

    כל עוד לא תחול התעוררות בציבור נמשיך – כמו ארה"ב – להיות מדינת הצמיחה של המאיון העליון, כאשר יתר האוכלוסייה עומסת על גבה את נטל הצמיחה.

  5. עודד אפרתי

    בדרך לשם, המישטרה של אבי דיכטר עצרה מפגינים, חתכה להם את הצמיגים, היכתה ועצרה אותם באבו כביר,
    גם השופט לא הבין למה

  6. עודד אפרתי

    בדרך לשם, המישטרה של אבי דיכטר עצרה מפגינים, חתכה להם את הצמיגים, היכתה ועצרה אותם באבו כביר,
    גם השופט לא הבין למה

  7. אלי

    רק היום שמעתי שהפדרל רזרב הוריד את הריבית ל-4.25%. אמריקה מודעת לסכנות האורבות לכלכלתה. אצלנו
    ריבית הפריים (אם מגלים לצבור הרחב את האמת) היא- 5.5%. מבלי להיות איש מקצוע, הרי כל מי שדולרים בידו
    יעדיף להשקיע אותם בארץ ולהנות מהריבית שלנו. האם זה סימן שכלכלה הישראלית משגשגת?
    ובכלל, מרגע שהממצאים הסטטיסטים שכה קל לשחק בהם (תישאלו את דיזראלי באמצע המאה ה-19 שאמר כי יש שלושה שקרים בעולם: סטטיסטיקה, סטטיסטיקה ו- סטטיסטיקה) הפכו להיות תמונת המצב "הנכונה" של הכלכלה,
    מרגע זה הפכה הכלכלה להיות בת ערובה של הפוליטיקה. הפוליטיקאים משחקים ב- "מצב הכלכלי" בוירטואוזיות שאין
    דומה לה, שהם כה טובים בה, ועד שהמשבר בפתח, עד שאי אפשר להתעלם ממנו יותר, הם ממשיכים לאחז את עינינו.
    ואולם, פה ההבדל בינינו לארה"ב. אמריקה יודעת שאם היא נופלת לתהום כלכלי איש לא יושיע אותה ממנו. היא חייבת
    להיזהר היטב. לא כן אנחנו. לנו יש את אמריקה, ובסדרי הגודל המזעריים (יחסית לארה"ב) של האוכלוסיה ושל הכלכלה
    בישראל, תמיד יש לנו על מי לסמוך. (תשאלו את נתניהו שבעת שנתמנה לשר האוצר דבר ראשון הוא רץ לוושינגטון
    כדי לקבל ערבויות בסך עשרה מיליארד דולר, אלו הערבויות ששימשו לו כן שילוח לתכניתו הכלכלית).

  8. אלי

    רק היום שמעתי שהפדרל רזרב הוריד את הריבית ל-4.25%. אמריקה מודעת לסכנות האורבות לכלכלתה. אצלנו
    ריבית הפריים (אם מגלים לצבור הרחב את האמת) היא- 5.5%. מבלי להיות איש מקצוע, הרי כל מי שדולרים בידו
    יעדיף להשקיע אותם בארץ ולהנות מהריבית שלנו. האם זה סימן שכלכלה הישראלית משגשגת?
    ובכלל, מרגע שהממצאים הסטטיסטים שכה קל לשחק בהם (תישאלו את דיזראלי באמצע המאה ה-19 שאמר כי יש שלושה שקרים בעולם: סטטיסטיקה, סטטיסטיקה ו- סטטיסטיקה) הפכו להיות תמונת המצב "הנכונה" של הכלכלה,
    מרגע זה הפכה הכלכלה להיות בת ערובה של הפוליטיקה. הפוליטיקאים משחקים ב- "מצב הכלכלי" בוירטואוזיות שאין
    דומה לה, שהם כה טובים בה, ועד שהמשבר בפתח, עד שאי אפשר להתעלם ממנו יותר, הם ממשיכים לאחז את עינינו.
    ואולם, פה ההבדל בינינו לארה"ב. אמריקה יודעת שאם היא נופלת לתהום כלכלי איש לא יושיע אותה ממנו. היא חייבת
    להיזהר היטב. לא כן אנחנו. לנו יש את אמריקה, ובסדרי הגודל המזעריים (יחסית לארה"ב) של האוכלוסיה ושל הכלכלה
    בישראל, תמיד יש לנו על מי לסמוך. (תשאלו את נתניהו שבעת שנתמנה לשר האוצר דבר ראשון הוא רץ לוושינגטון
    כדי לקבל ערבויות בסך עשרה מיליארד דולר, אלו הערבויות ששימשו לו כן שילוח לתכניתו הכלכלית).

  9. שור

    נוספו 400,000 (ארבע מאות אלף) מקומות עבודה חדשים.
    שיעור האבטלה ירד באופן חד.
    קוו העוני לפיו מודדים את שיעור העוני עלה בכמה אחוזים.
    השכר הממוצע, החציוני ושכר המינימום עלה באופן חד.
    אין נסים במציאות, רק שיפור הדרגתי בגלל צמיחה והידרדרות חברתית בגלל מיתון חס ושלום.

    את כל הנתונים שהצגת אנא תשווה לתקופה של לפני הצמיחה,
    ואז אולי תבין שהצמיחה משפרת את מצב כולם הן ע"י יצירת מקומות עבודה,
    הן ע"י גידול בשכר הריאלי ושכר המינימום
    והן ע"י גידול חד בהכנסות המדינה לטובת רווחה וחינוך.

    מתן נתון ללא השוואה לתקופה של לפני הצמיחה היא הטעייה.

    שור

  10. שור

    נוספו 400,000 (ארבע מאות אלף) מקומות עבודה חדשים.
    שיעור האבטלה ירד באופן חד.
    קוו העוני לפיו מודדים את שיעור העוני עלה בכמה אחוזים.
    השכר הממוצע, החציוני ושכר המינימום עלה באופן חד.
    אין נסים במציאות, רק שיפור הדרגתי בגלל צמיחה והידרדרות חברתית בגלל מיתון חס ושלום.

    את כל הנתונים שהצגת אנא תשווה לתקופה של לפני הצמיחה,
    ואז אולי תבין שהצמיחה משפרת את מצב כולם הן ע"י יצירת מקומות עבודה,
    הן ע"י גידול בשכר הריאלי ושכר המינימום
    והן ע"י גידול חד בהכנסות המדינה לטובת רווחה וחינוך.

    מתן נתון ללא השוואה לתקופה של לפני הצמיחה היא הטעייה.

    שור

  11. טל ירון

    איציק,
    מדוע אינך מתייחס לצמיחה? האם הצמיחה הכללית לא משפרת את המצב הכללי שלנו? יותר אנשים עובדים (ולכן יותר אנשים נהנהים מהפריחה). אז נכון שיש צימצום בסעד הציבורי, אך יחד עם זה נראה שהמשק מתעורר, ואיתו אפשרויות התעסוקה. יתכן שבהמשך, גם יהיה ניתן לשפר את הסעד הציבורי או הסעד הפרטי (הממון ישירות מתרומות הציבור).

    מדוע כשמראים על צמיחה, אתה מתמקד רק באספקטים השליליים ולא מצביע על המציאות המורכבת יותר?

  12. טל ירון

    איציק,
    מדוע אינך מתייחס לצמיחה? האם הצמיחה הכללית לא משפרת את המצב הכללי שלנו? יותר אנשים עובדים (ולכן יותר אנשים נהנהים מהפריחה). אז נכון שיש צימצום בסעד הציבורי, אך יחד עם זה נראה שהמשק מתעורר, ואיתו אפשרויות התעסוקה. יתכן שבהמשך, גם יהיה ניתן לשפר את הסעד הציבורי או הסעד הפרטי (הממון ישירות מתרומות הציבור).

    מדוע כשמראים על צמיחה, אתה מתמקד רק באספקטים השליליים ולא מצביע על המציאות המורכבת יותר?

  13. Johnathan

    Iran already has 5% growth
    Check it out
    Johnathan

  14. Johnathan

    Iran already has 5% growth
    Check it out
    Johnathan

  15. זאב שפיר

    אני מסתייג מההפרדה בכותרת ובתוכן שבין כלכלה לחברה.אין כלכלה "טובה" וחברה בנפרד.אם חברה חולה בהגדרה שלי(שלנו?) אז גם כלכלתה חולה ואי אפשר לטעות למרות כל השבחים של קרן זו או אחרת.גם תוצאות"עיסקיות"לא יכולות לשנות זאת.כלכלה וחברה חד הם.
    הערה אחרונה ליקיר ה"עוקץ" מר ביבי נתניהו : הוא הצליח בתוכניתו לשווק את מדינת ישראל כ'אבן שואבת' להון המקומי והחיצוני.הוא כל הזמן הטיף לכל העולם להגיע כי כאן יש כוח אדם איכותי יצרתי ובזול! הוא עשה ועושה כל מאמץ שהעובדים יקבלו ככל האפשר מעט.בזה הוא הצליח יאמר ביושר.

  16. זאב שפיר

    אני מסתייג מההפרדה בכותרת ובתוכן שבין כלכלה לחברה.אין כלכלה "טובה" וחברה בנפרד.אם חברה חולה בהגדרה שלי(שלנו?) אז גם כלכלתה חולה ואי אפשר לטעות למרות כל השבחים של קרן זו או אחרת.גם תוצאות"עיסקיות"לא יכולות לשנות זאת.כלכלה וחברה חד הם.
    הערה אחרונה ליקיר ה"עוקץ" מר ביבי נתניהו : הוא הצליח בתוכניתו לשווק את מדינת ישראל כ'אבן שואבת' להון המקומי והחיצוני.הוא כל הזמן הטיף לכל העולם להגיע כי כאן יש כוח אדם איכותי יצרתי ובזול! הוא עשה ועושה כל מאמץ שהעובדים יקבלו ככל האפשר מעט.בזה הוא הצליח יאמר ביושר.

  17. משה אופיר

    נראה לי שאין תשובה לשאלה הזו האם הכלכלה טובה או רעה. יש את אלה שהכלכלה טובה להם הם מרוויחים לא פעם מפרסמים כיצד בנק לאומי ואחרים רק מרוויחים והרבה. ויש כמובן אותנו העמך אלה שנמצאים למטה וחיים מהפירורים של העשירים לנו הכלכלה רעה יותר מכך היא מרשעת. שור טוען שנוספו 400000 משרות חדשות במשק השאלה היא איזה סוג משרות אלה "טובות" או "רעות" כאלה ללא תנאים וללא עתיד. ולטענה כי אחוז המובטלים ירד זה מגוחך אנשים מזמן אינם מאמינים בחיפוש עבודה. הסטטיסטיקה של האבטלה מזמן אינה מציגה תמונה אמיתית של אחוז המובטלים או שנכון יותר לומר אחוז המובטלות שכן יש יותר מובטלות ממובטלים. אין ספק שמדינת ישראל מצפצפת בצורה גלויה וברורה בתושביה עיינו ערך בשביתות הנמשכות ללא כל משא ומתן והתייחסות. השובתים מזמן הפכו לשק החבטות של הממשלה המטילה עליהם את כל האשמה במקום להסתכל טוב טוב על עצמה ועל המדיניות הדכאנית שלה.
    יחי המהפכה שהייתה אמורה לפרוץ כבר וביום שהיא תפרוץ אולי נקבל מדינה טובה הרבה יותר!

  18. משה אופיר

    נראה לי שאין תשובה לשאלה הזו האם הכלכלה טובה או רעה. יש את אלה שהכלכלה טובה להם הם מרוויחים לא פעם מפרסמים כיצד בנק לאומי ואחרים רק מרוויחים והרבה. ויש כמובן אותנו העמך אלה שנמצאים למטה וחיים מהפירורים של העשירים לנו הכלכלה רעה יותר מכך היא מרשעת. שור טוען שנוספו 400000 משרות חדשות במשק השאלה היא איזה סוג משרות אלה "טובות" או "רעות" כאלה ללא תנאים וללא עתיד. ולטענה כי אחוז המובטלים ירד זה מגוחך אנשים מזמן אינם מאמינים בחיפוש עבודה. הסטטיסטיקה של האבטלה מזמן אינה מציגה תמונה אמיתית של אחוז המובטלים או שנכון יותר לומר אחוז המובטלות שכן יש יותר מובטלות ממובטלים. אין ספק שמדינת ישראל מצפצפת בצורה גלויה וברורה בתושביה עיינו ערך בשביתות הנמשכות ללא כל משא ומתן והתייחסות. השובתים מזמן הפכו לשק החבטות של הממשלה המטילה עליהם את כל האשמה במקום להסתכל טוב טוב על עצמה ועל המדיניות הדכאנית שלה.
    יחי המהפכה שהייתה אמורה לפרוץ כבר וביום שהיא תפרוץ אולי נקבל מדינה טובה הרבה יותר!

  19. איציק ש.

    שור:
    אתה משתמש רק במספרים מצרפיים שמאפשרים את הלהטוטים של האוצר ונגיד בנק ישראל. המיספרים הללו מורכבים מהרבה קטגוריות שהאוצר אינו אוהב לחדור לתוכן. אגב, אולי תיתן לנו את הנתונים המיספריים של דבריך:
    א. השכר הממוצע עלה. בכמה?
    ב. השכר החציוני – מהו ובכמה עלה? איפה הצלחת לקבל את הנתון הזה? אני מנסה למצוא אותו בפרסומי הלמ"ס ואינני מצליח.
    ג. שכר המינימום עלה. בכמה?
    לגבי הירידה באבטלה: השאלות שצריכות להשאל הן מדוע האבטלה הגיעה לגבהים שהגיעה? לאן היא יורדת? האם כשתגיע ל6% -אם תגיע- יכתוב איזה חכם במישרד האוצר מאמר בו ינסה להוכיח שהאבטלה למעשה איננה קיימת כי 6% היא אבטלה חיכוכית (כשירדה האבטלה לרמות כאלה באמצע שנות ה-90 הופיע מאמר כזה). אותו כלכלן רק לא ציין שעם אבטלה נמוכה כזאת, נשיא אינו יכול להבחר בארה"ב.

  20. איציק ש.

    שור:
    אתה משתמש רק במספרים מצרפיים שמאפשרים את הלהטוטים של האוצר ונגיד בנק ישראל. המיספרים הללו מורכבים מהרבה קטגוריות שהאוצר אינו אוהב לחדור לתוכן. אגב, אולי תיתן לנו את הנתונים המיספריים של דבריך:
    א. השכר הממוצע עלה. בכמה?
    ב. השכר החציוני – מהו ובכמה עלה? איפה הצלחת לקבל את הנתון הזה? אני מנסה למצוא אותו בפרסומי הלמ"ס ואינני מצליח.
    ג. שכר המינימום עלה. בכמה?
    לגבי הירידה באבטלה: השאלות שצריכות להשאל הן מדוע האבטלה הגיעה לגבהים שהגיעה? לאן היא יורדת? האם כשתגיע ל6% -אם תגיע- יכתוב איזה חכם במישרד האוצר מאמר בו ינסה להוכיח שהאבטלה למעשה איננה קיימת כי 6% היא אבטלה חיכוכית (כשירדה האבטלה לרמות כאלה באמצע שנות ה-90 הופיע מאמר כזה). אותו כלכלן רק לא ציין שעם אבטלה נמוכה כזאת, נשיא אינו יכול להבחר בארה"ב.

  21. שור

    תשובה לאיציק –

    הנתונים הם אמנם ממוצעים אבל משקפים עליות בכל חלקי האוכלוסיה.
    לדוגמא, השכר עלה לכל אלו ברמות השכר הבינוניות ומטה. בנוסף גם נטל המס ירד ולכן הנטו עלה ביותר מהגידול בשכר ברוטו.
    מדוע השכר עולה ??
    כמה סיבות לדוגמא –

    – כי כאשר יש צמיחה אזי הביקוש לעובדים עולה והנה הופה השכר של פועלי בניין, עובדי תעשיה, חרטים, אנשי הייטק ועוד ועוד עולה בגלל שיש יותר ביקוש מהיצע, וללא קשר להסכמים קיבוציים.

    – כי כאשר יש רפורמה שמגבירה תחרות, אז יש יותר עובדים בתחום, ושוב הביקוש עולה והשכר עולה. רפורמת בכר הביאה לגידול ניכר בביקוש לכלכלנים, אנאליסטים, עו"ד, רו"ח ועוד בענף השירותים העסקיים. אנא תבדוק בנתוני הלמ"ס מה הגידול בכמות העובדים בענף זה ובשכרם.
    גם בתחבורה הציבורית – מאז הרפורמה בשנת 2002 שפחתה קווים לתחרות המחיר ירד, יש יותר נוסעים, יותר נהגים , ושכר הנהגים בחברות החדשות עלה בקצב מהיר.

    א. את נתוני השכר הממוצע תוכל למצוא בלמ"ס.

    ב. אתה צודק שאת נתוני השכר החציוני קשה יותר למצוא לצערי (הלמ"ס הוא גוף ממשלתי, לא ? אולי נפריט אותו).
    הגידול בקוו העוני בשנת 2006 בשיעור גבוה יחסית של 4% (ויש ירידה בשיעור העוני בשנה זו) מצביע על גידול בשכר החציוני (כי מחשבים את קוו העוני לפי השכר החציוני).

    ג. מאז 2003 ועד היום שכר המינימום עלה בשיעור של יותר מ-11%, כי השכר הממוצע במשק עלה עקב הצמיחה.
    בשנים 2001-2003 השכר הממוצע ירד, ולכן שכר המינימום קפא והעוני קפץ.

    מדוע האבטלה הגיעה לגבהים שהגיעה?
    בגלל גרעון ממשלתי, מיסים גבוהים מדי וחוסר ברפורמות שהביאו למיתון (בנוסף כמובן לטרור ולמצב הכלכלה העולמית).

    לאן היא יורדת?
    בקרב שכירים מיומנים ובעלי השכלה האבטלה נמצאת ברמה מאוד נמוכה בכיוון אבטלה חיכוכית (שיעור אבטלה שמאפיין תעסוקה מלאה ואנשים שמחליפים מקום עבודה מרצונם).
    בקרב שכירים לא מיומנים חסרי השכלה שיעור האבטלה גבוה עדיין, אך יורד במהירות.
    בנוסף, עשרות אלפי אנשים שלא עבדו ולא חיפשו עבודה נכנסו לשוק העבודה. אלמלא שינוי (מבורך) זה שיעור האבטלה היה היום עומד על כ-5% .

    לגבי גובה האבטלה החיכוכית אני בהחלט מסכים איתך, לדעתי מדובר בשיעור של 2-3% (כמו שיעור האבטלה בבריטניה ואוסטרליה כיום).

    ועוד דבר – מה שחשוב זה לא סתם לזרוק נתונים, אלא להשוות אותם לתקופה קודמת, אחרת הם חסרי משמעות.

    מקווה שעניתי על השאלות שלך.

  22. שור

    תשובה לאיציק –

    הנתונים הם אמנם ממוצעים אבל משקפים עליות בכל חלקי האוכלוסיה.
    לדוגמא, השכר עלה לכל אלו ברמות השכר הבינוניות ומטה. בנוסף גם נטל המס ירד ולכן הנטו עלה ביותר מהגידול בשכר ברוטו.
    מדוע השכר עולה ??
    כמה סיבות לדוגמא –

    – כי כאשר יש צמיחה אזי הביקוש לעובדים עולה והנה הופה השכר של פועלי בניין, עובדי תעשיה, חרטים, אנשי הייטק ועוד ועוד עולה בגלל שיש יותר ביקוש מהיצע, וללא קשר להסכמים קיבוציים.

    – כי כאשר יש רפורמה שמגבירה תחרות, אז יש יותר עובדים בתחום, ושוב הביקוש עולה והשכר עולה. רפורמת בכר הביאה לגידול ניכר בביקוש לכלכלנים, אנאליסטים, עו"ד, רו"ח ועוד בענף השירותים העסקיים. אנא תבדוק בנתוני הלמ"ס מה הגידול בכמות העובדים בענף זה ובשכרם.
    גם בתחבורה הציבורית – מאז הרפורמה בשנת 2002 שפחתה קווים לתחרות המחיר ירד, יש יותר נוסעים, יותר נהגים , ושכר הנהגים בחברות החדשות עלה בקצב מהיר.

    א. את נתוני השכר הממוצע תוכל למצוא בלמ"ס.

    ב. אתה צודק שאת נתוני השכר החציוני קשה יותר למצוא לצערי (הלמ"ס הוא גוף ממשלתי, לא ? אולי נפריט אותו).
    הגידול בקוו העוני בשנת 2006 בשיעור גבוה יחסית של 4% (ויש ירידה בשיעור העוני בשנה זו) מצביע על גידול בשכר החציוני (כי מחשבים את קוו העוני לפי השכר החציוני).

    ג. מאז 2003 ועד היום שכר המינימום עלה בשיעור של יותר מ-11%, כי השכר הממוצע במשק עלה עקב הצמיחה.
    בשנים 2001-2003 השכר הממוצע ירד, ולכן שכר המינימום קפא והעוני קפץ.

    מדוע האבטלה הגיעה לגבהים שהגיעה?
    בגלל גרעון ממשלתי, מיסים גבוהים מדי וחוסר ברפורמות שהביאו למיתון (בנוסף כמובן לטרור ולמצב הכלכלה העולמית).

    לאן היא יורדת?
    בקרב שכירים מיומנים ובעלי השכלה האבטלה נמצאת ברמה מאוד נמוכה בכיוון אבטלה חיכוכית (שיעור אבטלה שמאפיין תעסוקה מלאה ואנשים שמחליפים מקום עבודה מרצונם).
    בקרב שכירים לא מיומנים חסרי השכלה שיעור האבטלה גבוה עדיין, אך יורד במהירות.
    בנוסף, עשרות אלפי אנשים שלא עבדו ולא חיפשו עבודה נכנסו לשוק העבודה. אלמלא שינוי (מבורך) זה שיעור האבטלה היה היום עומד על כ-5% .

    לגבי גובה האבטלה החיכוכית אני בהחלט מסכים איתך, לדעתי מדובר בשיעור של 2-3% (כמו שיעור האבטלה בבריטניה ואוסטרליה כיום).

    ועוד דבר – מה שחשוב זה לא סתם לזרוק נתונים, אלא להשוות אותם לתקופה קודמת, אחרת הם חסרי משמעות.

    מקווה שעניתי על השאלות שלך.