סכנת פינוי מיידית בכפר שלם

כפר שלם היה פעם יישוב ערבי שתושביו ברחו/גורשו והוא יושב בזמן העלייה הגדולה על-ידי עולים שלא קנו את המקום, פשוט נכנסו. הבתים היו עלובים ומוזנחים, ורובם אף נשארו כך שנים רבות, ומזה יותר משלושים שנה העירייה מנסה לפנות את המקום. כבר לפני שלושים שנה נשארו שם רק אנשים שאינם פוחדים מכלום, ושסירבו להצעות משרד השיכון (ואפשר להבין, פשוט לא היה להם כדאי להיכנס לבתי דירות ולוותר על בית עם חצר, אבל מה לעשות, בכל זאת לא הובטח להם דיור לחינם לנצח), ובמשך הזמן אלה שלא התפנו הרחיבו את נחלתם כפי כוחם ועוצם זרועם. כל מי שקנה שם דירות אחר כך – ואיני יודעת אם אמנם מישהו קנה שם דירה כדין – ידע שהוא נכנס למקום שמיועד לפינוי, ואולי הגיע לשם למטרה זו. אז אני לא מצטרפת לשום הפגנה בעניין. יש מטרות ראויות יותר.

שלום לך רות

אני לא מצוי כל כך בהיסטוריה של כפר שלם ולא בזו של רוכשי הקרקעות באיזור.
אך מה שברור לי באופן אינטואיטיבי הוא שלא יתכן להשתמש באחיך השחורים כבשר תותחים או כמגן חי או כסיוע לכיבוש קרקע שננטשה ע"י בעליה הקודמים ולאחר שהמשימה הצליחה להגיד לכושי שעשה את שלו ועכשיו הוא יכול ללכת.
אני גרתי בעין כרם בירושלים שנראה לי שגם מקבילה בענין זה.
תושביה נטשוה והביאו לשם עולים חדשים שיתפסו את המקום ממש כבשר תותחים, ללא שירותים בסיסיים כלשהם אך לא ראיתי ששם גרמו עוול כזה לתושבים אלא אנשים הפכו להיות בעלי הבתים ואף מכרו אותם במחירים גבוהים אחרי 1967 כשכבר אפשר להתקרב ואז האומנים ובעלי המעמד הגבוה יותר מתחילים לרכוש שם בתים.
כנראה שיש הבדל בין ירושלים ( מלשון יראה מאלוהים על מעשה עוולה שבה אבנים עם לב אדם ) לבין תל-אביב ( מלשון תל, חורבה, אבן, שבה אנשים עם לב של אבן ).
סליחה על הרגשנות אך העוול זועק לשמים וכל מי שיכול שיתגיס למאבק למען תושבי כפר שלם היקרים שלא פגעו באיש ורק רוצים לשרוד במדינה האגרסיבית שלנו.

משה לוי

תגובה לרות.
תגובתך גובלת באי ידיעה או בהתיחסות מוטעת שטיפת מוח של המוסדות המפנים את תושבי השכונות מתוחכמת ושקרית הורי ז"ל קנו את דירתם מערבי ביפו ופינו אותם מביתם בלי שום פיצוי העבירו אותם לדיור מוגן באמצעות שקרים ולאחר שבוע באו הורסי הבתים של עיריית תל-אביב והרסו את הבית על תכולתו הטעו אותם מפאת גילם המתקדם ללא שום התראה אני מבקש מכל אזרח לא לצאת מהבית עד לקבלת אישור מעורך דינו לפנות או לאחר קבלת הפיצוי האזהרה התקבלה להריסת הבית לאזרח בשם נוח אבל לא להורי.

מדהים: אפילו עובדה אחת במכתבה של רות למעלה אינו נכון (כולל השלושים שנה)! העובדות המלאות על הציבור קשה היום והמופלה לרעה הזה, בכל הגילים והצבעים, שמצא עצמו יום אחד הופך מדייר מוגן בשכונה ענייה ל"פולש" בעקבות עסקות נדלן אפלות שנעשו מאחורי גבו פורסם גם כאן וגם באתרים אחרים. הקוראות מוזמנות לחפש כאן את מה כתב חררדו למשל….

אפשר להסתדר גם בלי רות כשותפה למאבק. ודאי יש לה מטרות נעלות אחרות הראיוית לכבוד. אבל למה לסלף, ובשירותו של מי?

הציונים האשכנזים שגירשו את הפלסטינים החזיקו בערל ב- 10 אחוז שאדמות פלסטין באורח חוקי. כל השאר זה שוד. אם כך הוא הדבר הרי שכבודך צריך להיות קונסיסטנטית: סלקי את כל הפולשים. אבל לא: את רק למזרחים עניים לא מסייעת. עוד אכזרית ציונית אשכנזית. אין חדש תחת השמש.

לאחר ששמעון יהושע המנוח נרצח, רק בגלל שסגר מרפסת בבית הוריו בכפר שלם, התבצע פינוי מסיבי של תושבי המקום. באותו זמן בנה רמי אונגר קומה וחצי ללא רשיון ב"בית הפרמידה שלו", הח"כ לשעבר אברהם שפירא הסב את החניון בווילה שלו ברחוב שטריקר למקווה ומשרד ללא רשיון, רחבעם זאבי בנה שבעה מיבנים במוזיאון ארץ ישראל ללא רשיון, ולאון רקנטי בנה עבור אשתו סטודיו של כ-80 מ"ר ללא רשיון כמובן. המשטרה, כמה לא מפתיע, נלחמה בכוחות מתוגברים רק נגד סגירת המרפסת בכפר שלם. אונגר, שפירא, רקנטי וזאבי הצליחו להלבין תוך זמן קצר את כל עבירות הבניה החמורות שלהם. שמעון יהושע, לעומת זאת, שילם בחייו על נסיונו לעזור להוריו להתמודד עם צפיפות הדיור בביתם. העיריה סרבה אז לאשר לו לסגור את המרפסת באופן חוקי. הוא, לעומת כל האח"מים המוזכרים כאן, לפחות ניסה להשיג רשיון.
מי שרוצה להבין איך נראה פינוי, צריך להסתכל רק כמה מטרים מכפר שלם, אל שכונת כפיר. זו שכונת העוני החדשה שנבנתה עבור המפונים. אדריכל בעל שם בנה שם מיבנים מכוערים, שתוך זמן קצר נהפכו לסלאמס. היום מתקשים המפונים-לשעבר למכור את בתיהם.
דודתי, כרמלה בן-אברהם, מתה משבץ מוחי ימים ספורים לאחר שקיבלה צו הריסה על ביתה בסומייל. היום לבייב יבנה שם מגדלים ויעשה כסף מאדמה שראתה כל כך הרבה צער, אכזבה, יאוש ומוות של אנשים שהמדינה הסירה מהם את אחריותה. צריך לתמוך ללא סייג במאבקם של הפליטים האחרונים שנותרו בכפר שלם, כפי שהיה צריך לתמוך במאבקם של תושבי סומייל. וצריך לזכור: המאבק על הקרקעות בתל אביב נמצא עתה בשיאו. עוד מעט לא יהיה יותר "דרום", אלא תל אביב-יפו רבתי. על כל סנטימטר של אדמה יתנהל מאבק איתנים של איילי-הנדל"ן וסתם סוחרי קרקעות, כי עוד מעט לא תשאר קרקע פנויה בתל אביב. כפר שלם ושכונת הארגזים הסמוכה הם המעט שנותר ואחר כך יגיע זמנה של שכונת התקווה.
ואם הייתי היום עיתונאית פעילה הייתי עושה רק דבר אחד: מפשפשת בתיקי מינהל ההנדסה כדי לראות מה כותבים הפקחים על הבניה הבלתי חוקית בצפונה של העיר. זו לא משימה קשה. אם תושבי כפר שלם עדיין מכונים מפירי חוק, כדאי לדעת איך נראית הבניה הבלתי חוקית בצפון, כולל חלוקת הדירות לדירות סטודיו, מעשה נפוץ בצפון הישן ובצפון החדש.

אתמול במהלך הערב והלילה הגיעו עשרות רבות של אנשים למתחם כדי להביע תמיכה בתושבים.
ישנה אי בהירות בצווי הפינוי לגבי חלקה שבית המשפט קבע בעבר שנמצאות בסטטוס של דיירות מוגנת. העניין יתברר היום או מחר וייתכן שזה יתן עוד כמה ימים. בכל זאת, גם במקרה הטוב המהלך המשפטי לא יתן מענה לרוב התושבים במתחם. הדבר היחיד שעשוי לעצור את הפינוי והנישול הוא עיריית תל אביב. בידי באי כוחה של רומה אפרתי, האישה שרכשה חלק משטח המתחם בשנות ה- 90 ללא ידיעת התושבים, ישנו ייפוי כוח של העירייה לפינוי שתי חלקות גדולות ששייכות לעירייה. במקום לשרת את התושבים המתגוררים במקום, העירייה משתפת פעולה באופן אקטיבי בתהליך הנישול. אם ייפוי הכוח יבוטל – כל עניין הפינוי והנישול יקבל תפנית, לא יהיה כל כך כדאי ואז יצטרכו סוף סוף לשבת ולהגיע להסכמות עם התושבים או לוותר על הפינוי כלל. לכן, רצוי להפעיל כל לחץ אפשרי על עיריית תל אביב.
בינתיים, עשרות אנשים כבר נרשמו על מנת לבוא ולמחות נגד הפינוי אם יהיה ניסיון להוציאו לפועל בימים הקרובים.

אספר כאן מדוע אני לא מוכן להפגין סולידריות עם המפונים.
מרבית המפונים בעבר ובהווה ניסו ובחלק מהמקרים אף הצליחו להוציא פיצויים גדולים מאוד, עד כאן זה די לגיטימי עניין של משא ומתן סביר. אבל היו גם כאלה שלא הסתפקו במה שהשיגו ופלשו שוב לשטחים שפונו פעם שניה ובמקרים מסויימים גם פעם שלישית. יש לזכור שבעבר גם היה חוק שאיפשר לבני משפחות נשואים מעל גיל 18 לקבל פיצוי דירה למגורים. כך קרה שיום לפני פקיעת החוק המדובר נישאו מספר בנים לאחת משפחות בכפר על מנת לקבל את הפיצוי המובטח. אך כמו שכבר אמרתי ישנם רבים שלא יודעים שובע ורוצים עוד ועוד ולכן עד היום לא עשו ולא הסכימו לשום הסדר, מתוך מחשבה על המליונים 'שמגיעים' להם.
. עם השנים דרישות הפיצוי האמירו עוד ועוד, עד שכמעט בלתי אפשרי להענות לדרישות. אני בעד פיצוי שיאפשר לאנשים להסתדר, אני נגד פיצוי מופרז על חשבון הקופה הציבורית.
אבי שגר באיזור הכפר שילם במשך 30 שנים משכנתא על הדירה הצנועה שלו ואילו המפונים לא רק שלא שילמו דבר, חלקם גם לא שילמו ארנונה יקבלו דירה מפוארת בחינם ולפי דרישותיהם אף הרבה יותר מזה.

אותי לא תמצאו בהפגנות האלו.

הכותב גם באזור הכפר 40 שנים.

חנה קים מספרת סיפור אישי .
אברהם טוען שהוא גר 40 שנה ליד כפר שלם ומסביר באותות ובמופתים איך מתכמנים את המדינה.
האמת היא הרבה יותר מכוערת ממה שהכותבים מתארים לעצמם.
מדינת ישראל משתמשת בקודים כלפי אוכלוסיות מזרחיות שלא אהודות על הממסד בלשון המעטה, נקרא לזה בשפה פשוטה גזענות ואפליה בשם החוק, כאשר מדובר במזרחים הקוד המשפטי נקרא פינוי בינוי.
על פי חוק זה, דיירים שהגיעו לאזורים אלה ברשות המדינה לאחר גירוש הפלסטינים בזמן שהאוכלוסייה היהודית הייתה דלילה השתמשו במזרחים כתושבים ארעיים להחזקת הרכוש של הפלסטינים במעמד של דיירים ללא זכויות ובעלות על הנכסים והקרקעות. בניגוד לקיבוצים ולקבוצות הלבנות.
על מנת להמחיש לתושבים את ארעיותם נמנע מתושבים אלה לקבל שירותים אלמנטאריים פיתוח תשתיות והזנחה של עשרות בשנים.
אנשים בעלי זיכרון קצר נוטים לשפוט על פי הסילופים של התקשורת והמינהל ומתעלמים מההיסטוריה של התושבים בכפר שלם ודומיו, פשוט אוכלוסיות אלה אינם מעניינם בדיוק מאותה הסיבה שהממסד רואה בהם סרח עודף.
בטלוויזיה בעיתונות וברדיו ראינו ושמענו וקראנו כל שנה בתקופת החורף על הצפות של בתים בשכונות דרום ת"א יפו, שכונת עזרא, שכונת הארגזים, כפר שלם ובירושלים בעין כרם, מוסררה ,ממילא, שכונת שמעה , גאי בין הינום, המעברה בבת ים ועוד ועוד שכונות ברחבי הארץ הדף קצר מלהכיל.
התושבים יוצאי צפון אפריקה עיראק תימן איראן ושאר יוצאי מדינות ערב שישבו במקומות אלה, ברשות המדינה על מנת לשמש עובדים מזדמנים בקרבת שכונות הלבנים אדוני הארץ.
אנשים עבדו בשכר נמוך תוך השפלה וניצול. בחירוף נפש התמודדו עם החרפה בראש מורכן ובכספם המועט עמדו מול השיטפונות כל חורף שבא עליהם להמית את השקעתם ורכושם הדל כל שנה מחדש.
ראינו במו עינינו את דמעות התנין שמילאו את שורות העיתונים והתמונות המזוויעות בטלוויזיה איך כל רכושם הדל יורד לטמיון.
והנה ביום בהיר מופיעים בעלים משום מקום כגנבים בלילה מלווים בעורכי דין ממולחים בשירות המדינה כשבתי המשפט מגבים את כרישי הנדל"ן שבדרכי מרמה בשוחד ובשותפויות מעוררי שאלה איך נהיו הם בעלי הבית של הקרקעות עליהם יושבים אנשים אומללים אלה. זה לא במקרה. יד הגורל אינה מעורבת כאן אלא דיכוי מכוון שבא להחזיר אנשים אלה לנקודת ההתחלה ולהשאיר אותם בייאושם .
כל שכונות היוקרה שנבנו בת"א ובירושלים בשטח ההפקר שפונו באותה השיטה תחת השם פינוי בינוי, מה שמעניין וזה חוזר על עצמו בכל פעם, הפינויים מלווים באלימות של המשטרה תוך כדי פגיעה בנשים זקנים וטף וכל מי שעומד בדרכם של השוטרים והטרקטורים, דמו בראשו. הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת. שמרתם לנו על הקרקע תגידו אתם תודה שאפשרנו לכם לשהות במקומות אלה. זה שאתם לא מבינים המזרחים מהו המעמד שלכם כאן במדינה, אתם בבעיה, תתחילו לפנים את מעמדכם הארעי ואם לא בית המשפט יבהיר לכם זאת.
האדמות שהפכו עם השנים לנדל"ן יקר ערך קורץ לבעלי השררה והתיאבון הבלתי נשלט לגרוף מאות מיליונים על חשבון הקורבנות של המשטר הגזעני לא ידע שובע עד המטר האחרון.
לצערי כל הפינויים עברו בשתיקה רועמת פה ושם אנשים ניסו להתנגד והיו גם כאלה ששילמו בחייהם ומעולם הפוגעים בחסות החוק לא עמדו למשפט ואף קודמו בתפקידם.
הניסיון להכריז על אנשים אלה כפולשים מעידה על כוונות השלטונות לפגוע בזכותם של אנשים אלה להתגונן בפני בית המשפט ולמנוע סולידאריות של קבוצות ופרטים בעלי רגישות לזכויות אדם.
להגיש למפונים סיוע כי הם פורעי חוק, שודדי קרקעות מדינה שכל מאווייהם להתעשר על חשבון המדינה. שומו שמיים.