לא לדו"ח שוחט

פורום מרצים למען השכלה ציבורית

לא לדו"ח שוחט!

הפורום להגנת ההשכלה ציבורית מתריע: אין להתנות הסכמי שכר בקבלת מסקנות ועדת שוחט או בכל שינוי בתנאי ההעסקה ובניהול האקדמי!

הפורום למען ההשכלה הציבורית, שאליו הצטרפו מאז הקמתו לפני כשבועיים יותר מ-450 מרצים באוניברסיטאות ובמכללות, וכעת מצטרפים אליו סטודנטים ומרצים מן המכללות הציבוריות, מתרה מפני כל הסכמה לתכתיבי האוצר, המבקש לכפות על המרצים את מסקנות ועדת שוחט.

אנו דוחים כל ניסיון להתנות הסכם שכר בשינויים מבניים נוספים בניהול האקדמי ובאופני ההעסקה. הנזק הכרוך בשינויים אותם מבקש האוצר לקדם גדול פי כמה וכמה מנזקי השביתה ומהאפשרות של אובדן סמסטר או שנת לימודים. רק יחד עם הסטודנטים, שנאבקו נגד כפיית מסקנות ועדת שוחט ונתנו גב לשביתת המרצים, אפשר לעמוד נגד הרס ההשכלה הציבורית על-ידי האוצר.

בכללותו דו"ח ועדת שוחט מהווה סכנה למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל:

·        הקמת הוועדה נכפתה על-ידי האוצר בעזרת סחיטה תקציבית, ללא שיתוף נציגי הסטודנטים והסגל באוניברסיטאות.

·        המלצות וועדת שוחט מבוססות על נתונים כוזבים, באמצעותם מנסה האוצר לגייס לגיטימציה להפרטת ההשכלה הגבוהה. אנחנו בקיאים בנתונים ולא ניתן יד למניפולציה כזו.

·        הדו"ח מציג מצג-שווא של תוספת תקציב משמעותית, למרות שבדיקה כלכלית מעמיקה העלתה שתוספת התקציב הממשלתית מזערית ועלובה.

·        הדו"ח מקדם את הפרטת האוניברסיטאות וניהולן כתאגיד כלכלי באמצעות הנהגת "גמישות ניהולית", העברת חלק ניכר מן המימון למקורות פרטיים, וייבוש דיסציפלינות לא-יישומיות.

·        הדו"ח מכרסם בחוזים הקיבוציים של הסגל הבכיר ומקדם תהליך כללי של "הגמשת ההעסקה", שייצור דיפרנציאציה בין סטודנטים, מרצים ודיסציפלינות.

·        הדו"ח תובע העלאת שכר הלימוד בשיעור 70% ומציע שיטת הלוואות אנטי-חברתית, שגוזרת כליה על תחומים אקדמיים שלמים, ובה בעת חוסמת את הדרך ללימודים גבוהים בפני שכבות רבות באוכלוסיה, שידן אינה משגת להחזירן.

·        הדו"ח מנהיג שכר לימוד דיפרנציאלי לתואר השני ובכך מפלה בין סטודנטים ומחריב חוגים ומגמות מחקר.

·        המכללות הציבוריות אינן קיימות מבחינתה של ועדת שוחט, ואין התייחסות רצינית אליהן או לתנאי ההעסקה המפלים של המרצים בהן. כך הן נידונות למעמד מוסדות הוראה מסוג בי"ת.

·        הדו"ח מתעלם מתנאי העסקתם המחפירים של מורים מן החוץ, אשר מהווים כבר היום רוב המועסקים במכללות, וחלק ניכר (מחצית ולעתים שני שליש) מן המועסקים באוניברסיטאות הציבוריות.

·        הדרישה המגוחכת לאפשר שכר חריג ל"כוכבים" אקדמיים מצטיינים אינה אלא מסווה ליצירת מערכת תגמול נוספת למקורבים. בריחת המוחות האמיתית היא של דוקטורים צעירים שאינם מוצאים משרות תקניות.

מען להתקשרות בדואר אלקטרוני: iris.agmon@gmail.com; טלפון: 054-5884851

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורלי בנימין

    פורום המרצים למען ההשכלה הציבורית מעוניין שהמידע המופיע בהודעה זו יגיע לציבור רחב ככל האפשר. אנו מבקשים מכל מי שיש לו גישה לאתרים, בלוגים, עתונים בארץ או בחו"ל (נסמך לתרגם כמובן) להעביר אותו הלאה.

  2. אורלי בנימין

    פורום המרצים למען ההשכלה הציבורית מעוניין שהמידע המופיע בהודעה זו יגיע לציבור רחב ככל האפשר. אנו מבקשים מכל מי שיש לו גישה לאתרים, בלוגים, עתונים בארץ או בחו"ל (נסמך לתרגם כמובן) להעביר אותו הלאה.

  3. מוח ללא קביעות

    איך יסתכלו המרצים המאמינים בשוויון ובצדק לכול במראה יום לאחר שביתת המרצים? הרי לא ייתכן שלא הבינו שהם נכנסים למלכודת שוחט שמשרד האוצר הכין להם. אה, הם יגידו לעצם, מזל שיצרנו טקסטים ועצומות. זוהי כפרתם, או שמא יש לומר כפרתם העלובה.

  4. מוח ללא קביעות

    איך יסתכלו המרצים המאמינים בשוויון ובצדק לכול במראה יום לאחר שביתת המרצים? הרי לא ייתכן שלא הבינו שהם נכנסים למלכודת שוחט שמשרד האוצר הכין להם. אה, הם יגידו לעצם, מזל שיצרנו טקסטים ועצומות. זוהי כפרתם, או שמא יש לומר כפרתם העלובה.

  5. חררדו לייבנר

    מה שנעשה יום אחרי השביתה הוא להמשיך במאבקים.
    שביתה היא רק אמצעי (אמצעי חשוב) בתוך מאבק – הוא לא המאבק עצמו. בתוך ומחוץ לאוניברסיטאות יש הרבה מאוד על מה להיאבק: עובדי קבלן, מרצים מן החוץ, חוסר נגישות להשכלה הגבוהה, תנאי ניצול של הסגל הזוטר, הסללה חינוכית מפלה עוד מחטיבת הביניים, דיכוי התרבות הערבית והיהודית-מזרחית, וגם מחסור בתקנים של מרצים בכירים, תוכניות חוץ-תקציביות בהם נותנים תארים לבעלי יכולת לשלם שכר לימוד מנופח, ועוד המון המון סוגיות. נאבקנו עליהן לפני השביתה ונמשיך להיאבק עליהן גם לאחריה. השביתה, היוצרת נסיבות של חריגה מהיומיום, נכונות להקשבה ותמריץ לדיון עבור הרבה אנשים במערכת (מרצים, סטודנטים ועובדי אוניברסיטה בכלל) מאפשרת להעלות ביתר חדות סוגיות שקשה לנו להעלות בימים רגילים. התודעה נפתחת יותר בימי שביתה והרבה תופעות עולות על פני השטח – חלקן קשורות ישירות לשביתה וחלקן לא. אין לנו אשליות – במקרה הטוב רק סוגיית שכר הבכירים תבוא לפיתרון באמצעות השביתה. ברור גם שהאוצר מחפש משהו אחר. הפורום להגנה על ההשכלה הציבורית מבקש למנוע מהאוצר את מבוקשו ולהעלות לדיון ציבורי את סוגיות העומק.

  6. חררדו לייבנר

    מה שנעשה יום אחרי השביתה הוא להמשיך במאבקים.
    שביתה היא רק אמצעי (אמצעי חשוב) בתוך מאבק – הוא לא המאבק עצמו. בתוך ומחוץ לאוניברסיטאות יש הרבה מאוד על מה להיאבק: עובדי קבלן, מרצים מן החוץ, חוסר נגישות להשכלה הגבוהה, תנאי ניצול של הסגל הזוטר, הסללה חינוכית מפלה עוד מחטיבת הביניים, דיכוי התרבות הערבית והיהודית-מזרחית, וגם מחסור בתקנים של מרצים בכירים, תוכניות חוץ-תקציביות בהם נותנים תארים לבעלי יכולת לשלם שכר לימוד מנופח, ועוד המון המון סוגיות. נאבקנו עליהן לפני השביתה ונמשיך להיאבק עליהן גם לאחריה. השביתה, היוצרת נסיבות של חריגה מהיומיום, נכונות להקשבה ותמריץ לדיון עבור הרבה אנשים במערכת (מרצים, סטודנטים ועובדי אוניברסיטה בכלל) מאפשרת להעלות ביתר חדות סוגיות שקשה לנו להעלות בימים רגילים. התודעה נפתחת יותר בימי שביתה והרבה תופעות עולות על פני השטח – חלקן קשורות ישירות לשביתה וחלקן לא. אין לנו אשליות – במקרה הטוב רק סוגיית שכר הבכירים תבוא לפיתרון באמצעות השביתה. ברור גם שהאוצר מחפש משהו אחר. הפורום להגנה על ההשכלה הציבורית מבקש למנוע מהאוצר את מבוקשו ולהעלות לדיון ציבורי את סוגיות העומק.

  7. אריק ארז

    לידיעת הסטודנטים .
    אמריקה וישראל

    אמריקה וישראל ניצבות בפני אותן בעיות חינוכיות. איך פתרה והתייחסה אמריקה ואיך ישראל.

    אמריקה
    תקופת שני הנשיאים, הרדינג וקולידג' הייתה הכנה לאסון. שניהם האמינו שהשלטון שייך לאנשי הממון והמדינה לא צריכה להתערב.המסחר במניות גאה, הבנקים התעשרו והפריחה המלאכותית נמשכה עד ימיו של הנשיא הובר ואז, ב24.1.1929 הכל קרס ואמריקה נכנסה לשפל הגדול בתולדותיה.
    ב1932 נבחר לנשיא פ.ד. רוזוולט ותור הזהב של אמריקה, החל.
    שני דברים חשובים [בין כל השאר] עשה הנשיא, "הניו דיל" וחוק החיילים המשוחררים.

    חוק החיילים המשוחררים.
    החוק קבע שכל חייל ששירת מעל ל90 יום זכאי להטבות:
    א. חינוך והכשרה
    ב. הלוואה לבית או עסק
    ג. תשלום דמי אבטלה
    ד. עזרה במציאת עבודה
    ה. ועוד.
    ב1942 החל תהליך התכנון. התכנית אושרה בקונגרס, וימים אחדים אחרי הפלישה לנורמנדי, חתם הנשיא על האשור והתכנית יצאה לדרך…
    8 מיליון חיילים משוחררים, קיבלו הטבות כדי שיוכלו להתמסר לחינוך.
    מתוך 15.440.000 חיילים [15 מיליון] הוכשרו 7.800.000 חיילים משוחררים.
    למדו בקולג'— 2.230.000 חיילים משוחררים.
    בביה"ס אחרים—3.480.000 חיילים משוחררים.
    עברו הכשרה מקצועית—1.400.000 חיילים משוחררים.
    עברו הכשרה חקלאית—690.000. חיילים משוחררים.
    מספר מקבלי התארים באוניברסיטאות עלה מ4,6% ב1945 ל 25% ב1995.
    בתכנית השתתפו גם 2,3 מליון חיילים משוחררים ממלחמת קוריאה ו8 מליון חיילים משוחררי מלחמת ויאטנאם.
    משרד החיילים המשוחררים האמריקאי, העריך את העלייה במס הכנסה פדרלי, ככזאת שתשלם את העלות פי כמה וכמה פעמים יותר מסך עלות התכנית.
    למבצע החכם הזה הייתה השפעה אדירה על כל הכלכלה. גלי השפל הכלכלי נשטפו בנחשול אדירים של שגשוג וצמיחה.

    אריק ארז

  8. אריק ארז

    לידיעת הסטודנטים .
    אמריקה וישראל

    אמריקה וישראל ניצבות בפני אותן בעיות חינוכיות. איך פתרה והתייחסה אמריקה ואיך ישראל.

    אמריקה
    תקופת שני הנשיאים, הרדינג וקולידג' הייתה הכנה לאסון. שניהם האמינו שהשלטון שייך לאנשי הממון והמדינה לא צריכה להתערב.המסחר במניות גאה, הבנקים התעשרו והפריחה המלאכותית נמשכה עד ימיו של הנשיא הובר ואז, ב24.1.1929 הכל קרס ואמריקה נכנסה לשפל הגדול בתולדותיה.
    ב1932 נבחר לנשיא פ.ד. רוזוולט ותור הזהב של אמריקה, החל.
    שני דברים חשובים [בין כל השאר] עשה הנשיא, "הניו דיל" וחוק החיילים המשוחררים.

    חוק החיילים המשוחררים.
    החוק קבע שכל חייל ששירת מעל ל90 יום זכאי להטבות:
    א. חינוך והכשרה
    ב. הלוואה לבית או עסק
    ג. תשלום דמי אבטלה
    ד. עזרה במציאת עבודה
    ה. ועוד.
    ב1942 החל תהליך התכנון. התכנית אושרה בקונגרס, וימים אחדים אחרי הפלישה לנורמנדי, חתם הנשיא על האשור והתכנית יצאה לדרך…
    8 מיליון חיילים משוחררים, קיבלו הטבות כדי שיוכלו להתמסר לחינוך.
    מתוך 15.440.000 חיילים [15 מיליון] הוכשרו 7.800.000 חיילים משוחררים.
    למדו בקולג'— 2.230.000 חיילים משוחררים.
    בביה"ס אחרים—3.480.000 חיילים משוחררים.
    עברו הכשרה מקצועית—1.400.000 חיילים משוחררים.
    עברו הכשרה חקלאית—690.000. חיילים משוחררים.
    מספר מקבלי התארים באוניברסיטאות עלה מ4,6% ב1945 ל 25% ב1995.
    בתכנית השתתפו גם 2,3 מליון חיילים משוחררים ממלחמת קוריאה ו8 מליון חיילים משוחררי מלחמת ויאטנאם.
    משרד החיילים המשוחררים האמריקאי, העריך את העלייה במס הכנסה פדרלי, ככזאת שתשלם את העלות פי כמה וכמה פעמים יותר מסך עלות התכנית.
    למבצע החכם הזה הייתה השפעה אדירה על כל הכלכלה. גלי השפל הכלכלי נשטפו בנחשול אדירים של שגשוג וצמיחה.

    אריק ארז

  9. לחררדו

    מדוע המרצים לא עושים כלום בקשר לעובדי הקבלן באוניברסיטה? מדוע הם מסכימים שהניצול של השומרים והמנקות ימשיך? למה הם לא עושים שביתה עבורם (אפילו אם היא לא חוקית)? מדוע הם לא מכניסים דרישות גם עבורם בשביתה? ומדוע האקדמיה מתעלמת לחלוטין מהם? למרות "פריחה" בשנים האחרונות של צורות עבודה פוגעניות בישראל מעולם לא נכתב באקדמיה הישראלית מחקר סוציולוגי, אנתרופולוגי או היסטורי על נושא זה, האם הוא לא חשוב? האם רק מחקרים על זהות וזכרון לאומי או על קולנוע כהיסטוריה הם חשובים?

  10. לחררדו

    מדוע המרצים לא עושים כלום בקשר לעובדי הקבלן באוניברסיטה? מדוע הם מסכימים שהניצול של השומרים והמנקות ימשיך? למה הם לא עושים שביתה עבורם (אפילו אם היא לא חוקית)? מדוע הם לא מכניסים דרישות גם עבורם בשביתה? ומדוע האקדמיה מתעלמת לחלוטין מהם? למרות "פריחה" בשנים האחרונות של צורות עבודה פוגעניות בישראל מעולם לא נכתב באקדמיה הישראלית מחקר סוציולוגי, אנתרופולוגי או היסטורי על נושא זה, האם הוא לא חשוב? האם רק מחקרים על זהות וזכרון לאומי או על קולנוע כהיסטוריה הם חשובים?

  11. אורלי בנימין

    החל משנת 1999 אני אוספת נתונים על העסקה דרך חברות כוח אדם ובאמצעות קבלני שירותים. פרסמתי מספר עבודות שאחת מהן, שהתפרסמה בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, עוסקת בדה-הומניזציה של עובדי הקבלן המועסקים בניקיון, בצורות הדיבור של מנהלי משאבי אנוש ביחס אליהם. בקרוב עתיד לצאת ספר אותו עורך דניאל מישורי על העסקה פוגענית באקדמיה ובפרק שכתבתי עבורו, נדונה במידה מסויימת גם בעיית עובדי הניקיון והשמירה.
    על בסיס הנתונים שנאספו במשך הזמן יצאנו עו"ד דפנה רובינשטיין ואני למאבק נגד העסקה פוגענית במשרדי הממשלה, בסקטור הציבורי ובחברות פרטיות. הצעת החוק שניסחנו בזמנו תבעה שינוי בחוק המכרזים ובהנחיות החשב הכללי שליוו אותה עד מרץ 2007 ואיפשרו את הפרקטיקה הנאלחה של מכרזי הפסד. הנחיות החשב הכללי שונו במרץ האחרון ויש אומרים שהשינוי מתחיל לחלחל למרות שכמובן הפעולה הרצינית נגד מעסיקים פוגעניים – ששמורה להם הזכות הקפיטליסטית להכנס לחוזים מסחריים תחת שם אחר בכל פעם – טרם התרחשה. בנוסף, באוניברסיטאות לקחו על עצמם מרצים רבים להאבק בהעסקה הפוגענית של מנקות ומאבטחים. באוניברסיטת חיפה הוחלפו קבלנים והוכנס נוהל פיקוח על התלושים של עובדי השמירה והניקיון. בנוסף תלונות המנקות ועובדי השמירה נאספות היום בקפדנות ומשמשות לפעולה ולפיקוח על הקבלן. באוניברסיטה הפתוחה, בתגובה לחשיפת הפרקטיקות הפוגעניות, לקח על עצמו האחראי על המשכורות להיות זה המכין את תלושי השכר גם עבור המנקות המועסקות אצל קבלן הניקיון. בדרך זו הוא מבטיח כי התלושים חוקיים ואין בהם הפחתת מיסים והורדות שווא כפי שנוטה לקרות במקומות רבים. בנוסף, באוניברסיטת תל-אביב היה מאבק גדול בהנהגתו של פרופ. אריאל רובינשטיין שגרר אחריו גם הוא שינוי מסויים בתנאי ההעסקה. כיום מטפלת בנושא פרופסורית מבית הספר להנדסה והיא פועלת להגברת הפיקוח של האוניברסיטה על הזכיינים במכרזיה.
    בתקופה זו פרופ. דבי ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה, ד"ר פנינה מוצפי-הלר ואנוכי עורכות מחקר גדול בנושא עבודת הניקיון בישראל. כחלק ממחקר זה רואיינו קבלני ניקיון המעסיקים עובדים בסקטור הפרטי והציבורי. החומר שנאסף מאפשר לנו להראות כיצד בישראל מתבססת ההעסקה לא חוקית כהעסקה נורמטיבית וכיצד מוכפפת חקיקת העבודה לחקיקת המסחר הבינלאומית. ההתעסקות בנושא רציפה אבל מהפיכות לא קורות בזכות פרסום כזה או אחר. שינוי משמעותי היה קורה אילו המאבק למען עובדי הקבלן היה פורץ מתוך המחקר החוצה אל הארגונים והמפלגות. שלי יחימוביץ, דב חנין וחיים אורון הצליחו להעביר בקריאה ראשונה את חוק אחריות המשתמש שבאופן פוטנציאלי עשוי לשנות משמעותית את המצב – האם הדבר יחזק את הפופולריות הציבורית שלהם? האם נצא לרחובות להאבק בשבילם בכדי שיוכלו להעביר את החוק הזה גם בקריאה שניה ושלישית? האם מי מהארגונים החברתיים כבר הציע לעו"ד ערן גולן המומחה מספר אחד בישראל בתחום הזה, משרה שתאפשר לו לקדם את המאבק בתחום? המאבק מתקיים כל הזמן אבל הוא חלש מאד בשל העדר משאבים ובשל קושי לארגן שיתופי פעולה.
    כן. יש מקום לחזק את המאבק. יש מקום לחזק את התרגום של המחקרים לפרקטיקה פוליטית. המעוניינים לתרום יפנו לנתן שקרצקי שיחד עם ג'קי אדרי מאד מחפשים שיתופי פעולה שיאפשרו להם למקם את המאבק הזה במרכז מפת השיח הציבורי.

  12. אורלי בנימין

    החל משנת 1999 אני אוספת נתונים על העסקה דרך חברות כוח אדם ובאמצעות קבלני שירותים. פרסמתי מספר עבודות שאחת מהן, שהתפרסמה בכתב העת סוציולוגיה ישראלית, עוסקת בדה-הומניזציה של עובדי הקבלן המועסקים בניקיון, בצורות הדיבור של מנהלי משאבי אנוש ביחס אליהם. בקרוב עתיד לצאת ספר אותו עורך דניאל מישורי על העסקה פוגענית באקדמיה ובפרק שכתבתי עבורו, נדונה במידה מסויימת גם בעיית עובדי הניקיון והשמירה.
    על בסיס הנתונים שנאספו במשך הזמן יצאנו עו"ד דפנה רובינשטיין ואני למאבק נגד העסקה פוגענית במשרדי הממשלה, בסקטור הציבורי ובחברות פרטיות. הצעת החוק שניסחנו בזמנו תבעה שינוי בחוק המכרזים ובהנחיות החשב הכללי שליוו אותה עד מרץ 2007 ואיפשרו את הפרקטיקה הנאלחה של מכרזי הפסד. הנחיות החשב הכללי שונו במרץ האחרון ויש אומרים שהשינוי מתחיל לחלחל למרות שכמובן הפעולה הרצינית נגד מעסיקים פוגעניים – ששמורה להם הזכות הקפיטליסטית להכנס לחוזים מסחריים תחת שם אחר בכל פעם – טרם התרחשה. בנוסף, באוניברסיטאות לקחו על עצמם מרצים רבים להאבק בהעסקה הפוגענית של מנקות ומאבטחים. באוניברסיטת חיפה הוחלפו קבלנים והוכנס נוהל פיקוח על התלושים של עובדי השמירה והניקיון. בנוסף תלונות המנקות ועובדי השמירה נאספות היום בקפדנות ומשמשות לפעולה ולפיקוח על הקבלן. באוניברסיטה הפתוחה, בתגובה לחשיפת הפרקטיקות הפוגעניות, לקח על עצמו האחראי על המשכורות להיות זה המכין את תלושי השכר גם עבור המנקות המועסקות אצל קבלן הניקיון. בדרך זו הוא מבטיח כי התלושים חוקיים ואין בהם הפחתת מיסים והורדות שווא כפי שנוטה לקרות במקומות רבים. בנוסף, באוניברסיטת תל-אביב היה מאבק גדול בהנהגתו של פרופ. אריאל רובינשטיין שגרר אחריו גם הוא שינוי מסויים בתנאי ההעסקה. כיום מטפלת בנושא פרופסורית מבית הספר להנדסה והיא פועלת להגברת הפיקוח של האוניברסיטה על הזכיינים במכרזיה.
    בתקופה זו פרופ. דבי ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה, ד"ר פנינה מוצפי-הלר ואנוכי עורכות מחקר גדול בנושא עבודת הניקיון בישראל. כחלק ממחקר זה רואיינו קבלני ניקיון המעסיקים עובדים בסקטור הפרטי והציבורי. החומר שנאסף מאפשר לנו להראות כיצד בישראל מתבססת ההעסקה לא חוקית כהעסקה נורמטיבית וכיצד מוכפפת חקיקת העבודה לחקיקת המסחר הבינלאומית. ההתעסקות בנושא רציפה אבל מהפיכות לא קורות בזכות פרסום כזה או אחר. שינוי משמעותי היה קורה אילו המאבק למען עובדי הקבלן היה פורץ מתוך המחקר החוצה אל הארגונים והמפלגות. שלי יחימוביץ, דב חנין וחיים אורון הצליחו להעביר בקריאה ראשונה את חוק אחריות המשתמש שבאופן פוטנציאלי עשוי לשנות משמעותית את המצב – האם הדבר יחזק את הפופולריות הציבורית שלהם? האם נצא לרחובות להאבק בשבילם בכדי שיוכלו להעביר את החוק הזה גם בקריאה שניה ושלישית? האם מי מהארגונים החברתיים כבר הציע לעו"ד ערן גולן המומחה מספר אחד בישראל בתחום הזה, משרה שתאפשר לו לקדם את המאבק בתחום? המאבק מתקיים כל הזמן אבל הוא חלש מאד בשל העדר משאבים ובשל קושי לארגן שיתופי פעולה.
    כן. יש מקום לחזק את המאבק. יש מקום לחזק את התרגום של המחקרים לפרקטיקה פוליטית. המעוניינים לתרום יפנו לנתן שקרצקי שיחד עם ג'קי אדרי מאד מחפשים שיתופי פעולה שיאפשרו להם למקם את המאבק הזה במרכז מפת השיח הציבורי.

  13. חררדו לייבנר

    מה בדיוק אתה רוצה ממני? שאטול על עצמי את הייצוג של כלל המרצים באוניברסיטה במעין חשבון נפש?
    יש מרצים שפעילים ועושים בכל התחומים שציינת ורוב גדול שלא. בתוך הרוב הגדול הזה יש עמדות שונות. למה אתה מצפה שציבור שברובו בא מתוך שורות שכבות הביניים ומעלה, ציבור של בעלי םפריבילגיות יחסיות יגלה רגישות ועניין מיוחדים במציאות החברתית של חסרי הפריבילגיות? הרי זה בניגוד לאינטרס הצר שלהם…….
    אז אתה מאוכזב מאי מעורבותם החברתית של כמה מרצים, אז מה? אז מאבק המרצים על שכרם לא מוצדק?, או שמא אין לנסות ולהרחיב את מטרות המאבק? מה אתה מנסה להגיד?
    "המרצים" בהכללה הם אנוכיים ולכן לא צריך לקום פורום להגנה על ההשכלה הציבורית? המרצים שכן חושבים שיש בעיה עם צורות ההעסקה הנצלניות (מילה שנראית לי יותר מתאימה מהמושג המתחסד "פוגעניות") לא צריכים להכניס את זה לתוך הדיון של השביתה? מה אתה מנסה להגיד? מה אתה מציע?

  14. חררדו לייבנר

    מה בדיוק אתה רוצה ממני? שאטול על עצמי את הייצוג של כלל המרצים באוניברסיטה במעין חשבון נפש?
    יש מרצים שפעילים ועושים בכל התחומים שציינת ורוב גדול שלא. בתוך הרוב הגדול הזה יש עמדות שונות. למה אתה מצפה שציבור שברובו בא מתוך שורות שכבות הביניים ומעלה, ציבור של בעלי םפריבילגיות יחסיות יגלה רגישות ועניין מיוחדים במציאות החברתית של חסרי הפריבילגיות? הרי זה בניגוד לאינטרס הצר שלהם…….
    אז אתה מאוכזב מאי מעורבותם החברתית של כמה מרצים, אז מה? אז מאבק המרצים על שכרם לא מוצדק?, או שמא אין לנסות ולהרחיב את מטרות המאבק? מה אתה מנסה להגיד?
    "המרצים" בהכללה הם אנוכיים ולכן לא צריך לקום פורום להגנה על ההשכלה הציבורית? המרצים שכן חושבים שיש בעיה עם צורות ההעסקה הנצלניות (מילה שנראית לי יותר מתאימה מהמושג המתחסד "פוגעניות") לא צריכים להכניס את זה לתוך הדיון של השביתה? מה אתה מנסה להגיד? מה אתה מציע?

  15. דוד גיל

    למרצים אין ובצדק תמיכה ציבורית גם משום שמעולם לא הפגינו ויפגינו עבור ציבורים אחרים. הפתרון של שבירת המסגרות השומרות אותם בפני שינויים מתחייבים אינו מקובל עליהם וכאשר מנסים לחייב אותם בימי השביתה הם מייללים על עבודה במחקר. הפעם יש לתמוך באוצר ולפרק להם את הצורה גם אם השביתה תימשך עד 2012.

  16. דוד גיל

    למרצים אין ובצדק תמיכה ציבורית גם משום שמעולם לא הפגינו ויפגינו עבור ציבורים אחרים. הפתרון של שבירת המסגרות השומרות אותם בפני שינויים מתחייבים אינו מקובל עליהם וכאשר מנסים לחייב אותם בימי השביתה הם מייללים על עבודה במחקר. הפעם יש לתמוך באוצר ולפרק להם את הצורה גם אם השביתה תימשך עד 2012.

  17. סימונה

    אז מעבר לפרסום הזה, האם יש התארגנות כלשהי במטרה להאבק ברפורמת שוחט שאוטוטו עוברת? התסריט ידוע מראש, תוספת שכר סבירה למרצים שניה לפני ביטול הסמסטר, העברת הרפורמה ונטרול הסטודנטים מפתיחת שביתה נוספת. היכן אתם? מארגנים משהו? עושים משהו? רוצים להצטרף ולא יודעים לאן ועם מי. איפה אתם והקול שאתם אמורים/מתיימרים להשמיע???

  18. סימונה

    אז מעבר לפרסום הזה, האם יש התארגנות כלשהי במטרה להאבק ברפורמת שוחט שאוטוטו עוברת? התסריט ידוע מראש, תוספת שכר סבירה למרצים שניה לפני ביטול הסמסטר, העברת הרפורמה ונטרול הסטודנטים מפתיחת שביתה נוספת. היכן אתם? מארגנים משהו? עושים משהו? רוצים להצטרף ולא יודעים לאן ועם מי. איפה אתם והקול שאתם אמורים/מתיימרים להשמיע???