תקציב 2008 ודירוגי אשראי- מה שרואים משם לא רואים מכאן

שגית כהן

להלן נוסח הודעה לעיתונות שהוציא בנק ישראל בחודש החולף: "העלאת דרוג האשראי של ישראל על ידי חברת דרוג האשראי S&P: השיפור בדירוג האשראי של ישראל משקף את הצלחת המדיניות המקרו-כלכלית של ממשלת ישראל ובנק ישראל במגמת הצמיחה של המשק ויציבותו הכלכלית והפיננסית. צעד זה יתרום תרומה נוספת להמשך צמיחתה של הכלכלה ובכלל זה, הסקטור העסקי. עתה חשוב שהצעת התקציב של הממשלה תאושר במסגרת היעדים התקציבים שנקבעו."

מרכז אדווה פרסם באוגוסט את המסמך "חברות דירוג האשראי ומדיניות התקציב בישראל", אשר מסביר איך רואים מחוץ לבנק ישראל את הקשר הנ"ל – דירוג אשראי – תקציב – צמיחה.

קצת רקע. S&P שולטת ב- 80% משוק דירוגי האשראי יחד עם חברת Moody. חברת הדירוג השלישית בגודלה עם 15% היא Fitch. אם בהתחלה חברות דירוג האשראי התפרנסו ממכירת ידע למשקיעים, החל משנות השבעים המודל העסקי שלהן החל מתבסס על שירות דירוג לתאגידים ומדינות שהונפקו לבורסה.

בזכות תהליכי חקיקה בארה"ב, שקבעו כי רק דירוגים של שלושת החברות הנ"ל יחשבו לצרכי פיקוח על שוק ההון וכן חיוב מוסדות בפיננסיים כגון בנקים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וכד` לרכוש ני"ע המדורגות ע"י חברות אלה בלבד, הפכו את חברות דירוג אשראי אלו לשומרות הסף של השוק הפיננסי וחותמת הכשרות של הגופים בו.

 

על בסיס מקרים רבים מדי בעבר שבהם חברות דירוג האשראי לא מילאו את תפקידן כראוי הועלתה ביקורת חריפה ביותר כנגדן: חברות דירוגי האשראי אינן מורידות את דירוג האשראי במהירות הנדרשת, כדי להתריע על סיכון למשקיעים; הדירוג מושפע מיחסי הקרבה בין החברה מהדרגת והגוף המדורג; חברות דירוג האשראי מהוות אוליגופול;

ממש לאחרונה התפטרה נשיאת S&P כיון כך שהחברה נתנה את הדירוג הגבוה ביותר לאג"ח הסבפריים שקרסו.

איך זה משפיע על התקציב שלנו? תקציב המדינה הוא בדרך כלל גרעוני. כדי לכסות את הגירעון הממשלה מנפיקה אגרות חוב. יחס חוב תוצר גבוה משפיע לשלילה על דירוג האשראי ולכן מעלה את עלות גיוס הכסף למדינה (ואת עלות גיוס אשראי של החברות הפועלות בה!). זאת ללא קשר לצרכים ולנסיבות הספציפיים של המשק ("הסטנדרט התקין" של יחס חוב תוצר שקבעה אמנת מאסטריכט עומד על 60%, בלי להבחין בין שלבי הפיתוח של מדינות שונות).

בעלי ההון לוחצים על הממשלה לצמצם את החוב, והמדינה עושה זאת באמצעות קיצוצים. מדיניות הקיצוצים אינה מטיבה עם החלשים אך מועילה למשקיעים. כך למשל בזמן מלחמת לבנון שר האוצר העדיף שלא להפעיל את תוכנית המשק לשעת חירום כדי שלא לפגוע בדירוג של ישראל (כאשר להחזיר אותו לקדמותו יקח שנים). בשנות המיתון של האינתיפאדה (2001 – 2004) נקטו ביבי נתניהו וסילבן שלום במדיניות קיצוץ חריפה שתפצה על הוצאות הממשלה. חברות דירוג האשראי משבחות את מדיניות הקיצוץ של ממשלת ישראל, למרות אי השוויון ההולך וגדל והירידה ברמת השירותים הציבוריים.

ושוב להזכיר, מי שנתנה גושפנקא לחברות דירוגי האשראי לקבל החלטות הרות גורל שכאלה לגבי מדינות שונות היא ממשלת ארה"ב בכבודה ובעצמה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ארץ

    בהקשר של האמור בפוסט אנחנו עדים להתמוססות הדמוקרטיה והתבססות העריצות הפקידותית-כלכלית. אין זה משנה מי תופס את השלטון הפוליטי, ראשי ממשלה ובמיוחד שרים מתחלפים השכם וערב אך באורח מופלא כולם נכנעים לתכתיבים כגון אלו מצד חברות הדירוג, ובמקביל שוכחים לשרת את אזרחי המדינה (שעליהם נמנים בוחריהם).

    מאין תבוא הישועה?

    יחי החוב הלאומי…

  2. ארץ

    בהקשר של האמור בפוסט אנחנו עדים להתמוססות הדמוקרטיה והתבססות העריצות הפקידותית-כלכלית. אין זה משנה מי תופס את השלטון הפוליטי, ראשי ממשלה ובמיוחד שרים מתחלפים השכם וערב אך באורח מופלא כולם נכנעים לתכתיבים כגון אלו מצד חברות הדירוג, ובמקביל שוכחים לשרת את אזרחי המדינה (שעליהם נמנים בוחריהם).

    מאין תבוא הישועה?

    יחי החוב הלאומי…

  3. אלי

    היום בחדשות הודיעו שמפלגת העבודה מתכוונת לדרוש את החזרת כל הקיצוצים שנעשו בקצבאות למיניהן במהלך
    חמש השנים האחרונות. זה אומר הפיכת נגד כלכלית להפיכה, או מיני הפיכה, של נתניהו. האם זה איתות על כוונתה
    של "העבודה" לפרק את הממשלה? או רק עשיית שרירים לקראת פשרה מסוימת בהצבעה על התקציב. בקרוב נדע.
    המצב הפנימי ב- "עבודה" דווקא תומך באפשרות הראשונה. ואז, הנגיד הזה, שכבר באמת עולה לנו על העצבים, שיחזור
    למקום שהוא בא ממנו.
    דבר שני, שוב היום בחדשות, שה- "חמאס" מציע הפסקת אש בעזה בלי להתנות אותה בהפסקת אש מקבילה בגדה המערבית.
    וגם פה ספקולציה: האם יש בזה סימן להתקדמות המגעים (לא אתנו כי אם בין הצדדים הרבים למפגש אנאפוליס) שתכליתה ליצור את מה שמכונה "הפסקת הטרור", כדי שישראל לא תוכל להסתתר מאחורי תרוץ כזה או אחר להפעלת
    השלב הבא של מפת הדרכים, קרי- פינוי המאחזים הבלתי חוקיים ואחריהם…אך אל לנו להסחף יותר מדי.
    כפי שנוכחתם, יש אנשים שהם אופטימיים ללא תקנה.

  4. אלי

    היום בחדשות הודיעו שמפלגת העבודה מתכוונת לדרוש את החזרת כל הקיצוצים שנעשו בקצבאות למיניהן במהלך
    חמש השנים האחרונות. זה אומר הפיכת נגד כלכלית להפיכה, או מיני הפיכה, של נתניהו. האם זה איתות על כוונתה
    של "העבודה" לפרק את הממשלה? או רק עשיית שרירים לקראת פשרה מסוימת בהצבעה על התקציב. בקרוב נדע.
    המצב הפנימי ב- "עבודה" דווקא תומך באפשרות הראשונה. ואז, הנגיד הזה, שכבר באמת עולה לנו על העצבים, שיחזור
    למקום שהוא בא ממנו.
    דבר שני, שוב היום בחדשות, שה- "חמאס" מציע הפסקת אש בעזה בלי להתנות אותה בהפסקת אש מקבילה בגדה המערבית.
    וגם פה ספקולציה: האם יש בזה סימן להתקדמות המגעים (לא אתנו כי אם בין הצדדים הרבים למפגש אנאפוליס) שתכליתה ליצור את מה שמכונה "הפסקת הטרור", כדי שישראל לא תוכל להסתתר מאחורי תרוץ כזה או אחר להפעלת
    השלב הבא של מפת הדרכים, קרי- פינוי המאחזים הבלתי חוקיים ואחריהם…אך אל לנו להסחף יותר מדי.
    כפי שנוכחתם, יש אנשים שהם אופטימיים ללא תקנה.

  5. רועי

    הפוסט חשוב ומעניין, אבל אני לא בטוח שהבנתי מה הטענה האופרטיבית שלו. אני אשחק לרגע את פרקליט השטן: נכון, שוק דרוג האשראי נשלט ע"י S&P ונכון שמדובר בחברה מפוקפקת למדי, אבל לא הממשלה ולא הכלכלנים באוצר אשמים בזה. הם מקבלים את המצב כנתון. אם S&P יורידו את דרוג האשראי של ישראל כל אזרחי ישראל (ולא רק בעלי ההון) יצטרכו לשלם יותר ריבית מתקציב המדינה. כבר היום אנחנו משלמים יותר מ- 30% מהתקציב השנתי שלנו על החזר חובות – אלה סכומים שהיו יכולים לעשות פלאים אם היו מופנים למקומות אחרים. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מצפצפים עליהם, אבל המציאות תיוותר בעינה: נצטרך לשלם יותר על הלוואות שהמדינה לוקחת בחו"ל.

    אז מה בכל זאת לא בסדר?
    הכלב לדעתי קבור במקום אחר. הדרוג של S&P רלוונטי רק לאג"ח ממשלתיות שמונפקות בחו"ל. לחברות דרוג האשראי אין ממש השפעה על הריביות של אגרות החוב שישראל מנפיקה בשוק המקומי. למעשה, הביקוש בישראל לאג"ח ממשלתיות כ"כ גבוה עד שרוב המכרזים נסגרים בעודפי ביקוש. אין שום סיבה להניח שהמדינה לא תוכל לממן את כל החוב שלה באמצעות הנפקת אג"ח למשקיעים ישראלים, בלי כל תלות ב-S&P, בממשל האמריקני או במשקיעים זרים. בכלל, צריך לשים את כל הסיפור הזה של דרוג האשראי בפרופורציה: פחות מ-20% מהחוב הלאומי של ישראל ממומן בחו"ל וההשלכות של הורדת דירוג האשראי למדינה הן לא כ"כ גדולות. מי כן יכול להיפגע מזה? אז כמו ששגית רמזה – בעלי הון, כלומר משקיעים פרטיים ישראליים: דרוג האשראי של החברות שלהם מושפע מדרוג האשראי של המדינה ומכאן הלחץ שלהם שלא לפגוע בדרוג האשראי של המדינה. במילים אחרות: כולנו צריכים לשלם ריבית גבוהה על החוב הלאומי שלנו לבנקים אמריקנים כדי לסדר לבעלי ההון הלוואות נוחות.

  6. רועי

    הפוסט חשוב ומעניין, אבל אני לא בטוח שהבנתי מה הטענה האופרטיבית שלו. אני אשחק לרגע את פרקליט השטן: נכון, שוק דרוג האשראי נשלט ע"י S&P ונכון שמדובר בחברה מפוקפקת למדי, אבל לא הממשלה ולא הכלכלנים באוצר אשמים בזה. הם מקבלים את המצב כנתון. אם S&P יורידו את דרוג האשראי של ישראל כל אזרחי ישראל (ולא רק בעלי ההון) יצטרכו לשלם יותר ריבית מתקציב המדינה. כבר היום אנחנו משלמים יותר מ- 30% מהתקציב השנתי שלנו על החזר חובות – אלה סכומים שהיו יכולים לעשות פלאים אם היו מופנים למקומות אחרים. אנחנו יכולים להחליט שאנחנו מצפצפים עליהם, אבל המציאות תיוותר בעינה: נצטרך לשלם יותר על הלוואות שהמדינה לוקחת בחו"ל.

    אז מה בכל זאת לא בסדר?
    הכלב לדעתי קבור במקום אחר. הדרוג של S&P רלוונטי רק לאג"ח ממשלתיות שמונפקות בחו"ל. לחברות דרוג האשראי אין ממש השפעה על הריביות של אגרות החוב שישראל מנפיקה בשוק המקומי. למעשה, הביקוש בישראל לאג"ח ממשלתיות כ"כ גבוה עד שרוב המכרזים נסגרים בעודפי ביקוש. אין שום סיבה להניח שהמדינה לא תוכל לממן את כל החוב שלה באמצעות הנפקת אג"ח למשקיעים ישראלים, בלי כל תלות ב-S&P, בממשל האמריקני או במשקיעים זרים. בכלל, צריך לשים את כל הסיפור הזה של דרוג האשראי בפרופורציה: פחות מ-20% מהחוב הלאומי של ישראל ממומן בחו"ל וההשלכות של הורדת דירוג האשראי למדינה הן לא כ"כ גדולות. מי כן יכול להיפגע מזה? אז כמו ששגית רמזה – בעלי הון, כלומר משקיעים פרטיים ישראליים: דרוג האשראי של החברות שלהם מושפע מדרוג האשראי של המדינה ומכאן הלחץ שלהם שלא לפגוע בדרוג האשראי של המדינה. במילים אחרות: כולנו צריכים לשלם ריבית גבוהה על החוב הלאומי שלנו לבנקים אמריקנים כדי לסדר לבעלי ההון הלוואות נוחות.

  7. שור

    אי שיוויון ודירוג אשראי.

    תקציב הראשון בגודלו בישראל הוא הבטחון,
    השני בגודלו אינו תקציב החינוך,
    אינו תקציב הרווחה,
    וגם אינו תקציב הבריאות,
    אלא תקציב החזרי הריבית – קרוב ל-35 מיליארד שק' בשנה (5% מהתוצר הישראלי, יחס ריבית/תוצר מהגבוהים בעולם המפותח) מופנים לתשלומי ריבית במקום קצבאות זיקנה, פקידי סעד, מועדוני נוער, סל בריאות, כיתות לימוד בישובי הבדואים ועוד צרכים חברתיים דחופים.
    לא צריך להיות מומחה לכלכלה בשביל להבין שתקציב גרעוני וחוב לאומי גבוה ביחס לתוצר מגדילים את אי השיוויון החברתי במספר דרכים –
    גם מביאים לגידול בשיעור האבטלה ובעוני,
    וגם מביאים להקטנת תקציבים ממשלתיים המיועדים לרווחה חברתית (כי תשלומי הריבית גבוהים).

    אבל למה לדבר הרבה ?
    במדינות סקנדינביה שהן הכי הכי שיוויוניות בעולם עם מערכת רווחה חברתית מפותחת מאוד יש עודף תקציבי ויחס חוב /תוצר נמוך מאוד.
    מי שחולם בצדק על ה"אוטופיות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה" ראוי שילמד גם מניהול התקציב האחראי שלהן.

    שור

  8. שור

    אי שיוויון ודירוג אשראי.

    תקציב הראשון בגודלו בישראל הוא הבטחון,
    השני בגודלו אינו תקציב החינוך,
    אינו תקציב הרווחה,
    וגם אינו תקציב הבריאות,
    אלא תקציב החזרי הריבית – קרוב ל-35 מיליארד שק' בשנה (5% מהתוצר הישראלי, יחס ריבית/תוצר מהגבוהים בעולם המפותח) מופנים לתשלומי ריבית במקום קצבאות זיקנה, פקידי סעד, מועדוני נוער, סל בריאות, כיתות לימוד בישובי הבדואים ועוד צרכים חברתיים דחופים.
    לא צריך להיות מומחה לכלכלה בשביל להבין שתקציב גרעוני וחוב לאומי גבוה ביחס לתוצר מגדילים את אי השיוויון החברתי במספר דרכים –
    גם מביאים לגידול בשיעור האבטלה ובעוני,
    וגם מביאים להקטנת תקציבים ממשלתיים המיועדים לרווחה חברתית (כי תשלומי הריבית גבוהים).

    אבל למה לדבר הרבה ?
    במדינות סקנדינביה שהן הכי הכי שיוויוניות בעולם עם מערכת רווחה חברתית מפותחת מאוד יש עודף תקציבי ויחס חוב /תוצר נמוך מאוד.
    מי שחולם בצדק על ה"אוטופיות הסוציאל-דמוקרטיות בסקנדינביה" ראוי שילמד גם מניהול התקציב האחראי שלהן.

    שור

  9. רועי לבנה

    מה שנכון לכלכלות הסקנדינביות לא נכון בהכרח לכלכלה הישראלית. כשהמבנה החברתי-כלכלי בישראל יהיה דומה במשהו לסקנדינבי אני מבטיח להסכים איתך.

    חוב לאומי גבוה יחסית הוא לא בהכרח רע כשמדינה היא מתפתחת והממשלה שלה לוקחת חלק פעיל בפיתוח. כשמדינה לוקחת הלוואות ומשקיעה אותן כמו שצריך בתשתיות, בחברה וכו' ההלוואות האלה משתלמות בסופו של דבר. זהו בדיוק הרעיון הכלכלי שמאחורי לקיחת הלוואות: הריבית שאני משלם על ההלוואה נמוכה מהערך שאני מקבל מההשקעה של הכסף.

    הבעיה בישראל היא כפולה:
    1. המגמה היא הפרטה ולא התערבות ממשלתית; במדינה מתפתחת מהלך כזה הוא כמעט התאבדות. אני מזמין אותך לקרוא את הספר של פיטר אוונס – Embedded Autonomy – כדי להבין עד כמה התערבות ממשלתית בכלכלות מתפתחות היא חלק אינטגרלי ממדיניות פיתוח. אם המדינה הולכת בכיוון הדמגוגי העיוור שנתניהו הצעיד אותה בו, אז באמת אין שום טעם להחזיק בחוב לאומי גבוה – ממילא לא משקיעים את הכסף בכלום. אבל אם המדינה הייתה מתנהגת באופן אחראי ולוקחת חלק פעיל בעיצוב הכלכלה, חוב לאומי הוא חלק אינטגרלי מזה.

    2. בסקנדינביה קרנות הפנסיה מחזיקות חלק גדול מאוד מההון במשק ולא זקוקות לאפיקי השקעה אחרים. בישראל, לצערנו כי-רב, זה לא המצב ולכן הן תלויות בהשקעות באג"ח ממשלתי. עד אמצע שנות ה-90 קרנות הפנסיה אפילו היו מחוייבות להשקיע מעל-90% מההון שלהן באג"ח ממשלתי. במילים אחרות: החוב הממשלתי הוא לא משהו שסתם צורך תקציבים; תשלומי הריבית על החוב הממשלתי מחזיקים את קרנות הפנסיה. (דרך אגב במסגרת הרפורמות של השנים האחרונות המדינה הפסיקה להנפיק אג"ח לקרנות פנסיה ואוסרת עליהן להשקיע יותר מ-30% מההון שלהן בזה. מאוד אינטיליגנטי – בוא נחכה ונראה מה יקרה עכשיו, כשהן צריכות לצאת כספקולנטיות לשווקי ההון. אל תגיד לי שגם בסקנדינביה הפנסיה מושקעת בשוק ההון, כי יש הבדל גדול מאוד בין להחזיק בשליטה בהון לבין להשקיע בו כספקולנט, שזה מה שייקרה בישראל.)

    צמצום החוב הוא לא סתם תרגיל חשבוני: הוא פעולה שיש לה המון השלכות חברתיות – פגיעה בקרנות פנסיה, נסיגה מהמחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה, התנערות מכלכלת הפיתוח. כשמסתכלים על החוב הלאומי בצורה כל כך פשטנית ("אם בסקנדינביה יש יחס ריבית/תוצר נמוך ובסקנדינביה נורא טוב וכולם בלונדינים אז גם בישראל צריך") זה גם מה שמקבלים בסוף. הירידה החדה בחוב הלאומי בחמש השנים האחרונות – מיותר ממאה אחוזים מהתל"ג לפחות מתשעים – היא ירידה שיש לה השלכות שאף אחד לא מדבר עליהן.

  10. רועי לבנה

    מה שנכון לכלכלות הסקנדינביות לא נכון בהכרח לכלכלה הישראלית. כשהמבנה החברתי-כלכלי בישראל יהיה דומה במשהו לסקנדינבי אני מבטיח להסכים איתך.

    חוב לאומי גבוה יחסית הוא לא בהכרח רע כשמדינה היא מתפתחת והממשלה שלה לוקחת חלק פעיל בפיתוח. כשמדינה לוקחת הלוואות ומשקיעה אותן כמו שצריך בתשתיות, בחברה וכו' ההלוואות האלה משתלמות בסופו של דבר. זהו בדיוק הרעיון הכלכלי שמאחורי לקיחת הלוואות: הריבית שאני משלם על ההלוואה נמוכה מהערך שאני מקבל מההשקעה של הכסף.

    הבעיה בישראל היא כפולה:
    1. המגמה היא הפרטה ולא התערבות ממשלתית; במדינה מתפתחת מהלך כזה הוא כמעט התאבדות. אני מזמין אותך לקרוא את הספר של פיטר אוונס – Embedded Autonomy – כדי להבין עד כמה התערבות ממשלתית בכלכלות מתפתחות היא חלק אינטגרלי ממדיניות פיתוח. אם המדינה הולכת בכיוון הדמגוגי העיוור שנתניהו הצעיד אותה בו, אז באמת אין שום טעם להחזיק בחוב לאומי גבוה – ממילא לא משקיעים את הכסף בכלום. אבל אם המדינה הייתה מתנהגת באופן אחראי ולוקחת חלק פעיל בעיצוב הכלכלה, חוב לאומי הוא חלק אינטגרלי מזה.

    2. בסקנדינביה קרנות הפנסיה מחזיקות חלק גדול מאוד מההון במשק ולא זקוקות לאפיקי השקעה אחרים. בישראל, לצערנו כי-רב, זה לא המצב ולכן הן תלויות בהשקעות באג"ח ממשלתי. עד אמצע שנות ה-90 קרנות הפנסיה אפילו היו מחוייבות להשקיע מעל-90% מההון שלהן באג"ח ממשלתי. במילים אחרות: החוב הממשלתי הוא לא משהו שסתם צורך תקציבים; תשלומי הריבית על החוב הממשלתי מחזיקים את קרנות הפנסיה. (דרך אגב במסגרת הרפורמות של השנים האחרונות המדינה הפסיקה להנפיק אג"ח לקרנות פנסיה ואוסרת עליהן להשקיע יותר מ-30% מההון שלהן בזה. מאוד אינטיליגנטי – בוא נחכה ונראה מה יקרה עכשיו, כשהן צריכות לצאת כספקולנטיות לשווקי ההון. אל תגיד לי שגם בסקנדינביה הפנסיה מושקעת בשוק ההון, כי יש הבדל גדול מאוד בין להחזיק בשליטה בהון לבין להשקיע בו כספקולנט, שזה מה שייקרה בישראל.)

    צמצום החוב הוא לא סתם תרגיל חשבוני: הוא פעולה שיש לה המון השלכות חברתיות – פגיעה בקרנות פנסיה, נסיגה מהמחוייבות של המדינה כלפי אזרחיה, התנערות מכלכלת הפיתוח. כשמסתכלים על החוב הלאומי בצורה כל כך פשטנית ("אם בסקנדינביה יש יחס ריבית/תוצר נמוך ובסקנדינביה נורא טוב וכולם בלונדינים אז גם בישראל צריך") זה גם מה שמקבלים בסוף. הירידה החדה בחוב הלאומי בחמש השנים האחרונות – מיותר ממאה אחוזים מהתל"ג לפחות מתשעים – היא ירידה שיש לה השלכות שאף אחד לא מדבר עליהן.

  11. שור

    מה שנכון לכלכלות הסקנדינביות נכון מאוד גם לכלכלה הישראלית.
    המבנה החברתי-כלכלי בסקנדינביה לא נפל עליהם מהשמיים, אלא הוא תוצאה של רפורמות שוק לצד ומעורבות ממשלתית חכמה בעיקר בהוצאות חברתיות.

    חוב לאומי גבוה יחסית הוא בכל מקרה בגלל הסיבות הבאות:
    א. תשלומי ריבית גבוהים ע"ח השקעות חברתיות כמו שפירטתי.
    ב. השקעה בחיים עכשיו על חשבון הדור העתידי שיצטרך לשלם.
    ג. שער ריבית גבוה בגלל הסיכון הפיננסי.
    ד. חוב גבוה מקטין את האפשרות של הממשלה לנהל מדיניות אנטי מחזורית בעת מיתון, ע"י גידול זמני בגרעון.

    ההתערבות הממשלתית בכלכלה באמצעות בעלות ישירה נושאת בד"כ תשואה נמוכה מאשר הריבית על החוב,
    מה בדיוק מקבלת מדינת ישראל מהבעלות שלה על התע"א ?
    על חברת החשמל ?
    על מקורות ?
    על תע"ש ?
    רק חוסר יעילות כלכלית, פיריון נמוך, שחיתות, נפוטיזם, עוני ופערי ענק.

    תשובה לנקודות שלך –

    1. מעורבות ממשלתית אין משמעותה בעלות ממשלתית אלא השקעות חברתיות, סבסוד, מיסוי פרוגרסיבי וכדומה.
    בעלות ממשלתית ישירה מביאה בד"כ לפער חברתי ולעוני.
    אני בהחלט מסכים איתך שממשלת ישראל צריכה להתערב יותר , אך כאמור ע"י הוצאות חברתיות מצד אחד ואכיפת רפורמות שוק מצד שני. ממש כמו בסקנדינביה.
    שים לב רועי שממשלת שבדיה מפריטה בימים אלו חברות בעשרות מיליארדי דולר.

    2. קרנות הפנסיה בסקנדינביה משקיעות בעשרות השנים האחרונות את כספן בחברות הנסחרות בבורסות המקומיות באופן הכי קפיטליסטי שיכול להיות (וגם הביטוח הלאומי בשבדיה, הלוואי עלינו).
    התוצאות החברתיות הן מייטביות:
    – תשואה גבוהה לחוסכים שם,
    – חלוקת הון והכנסות שיוויונית יותר,
    – שוק הון מפותח ומשוכלל,
    – תוצר + רווחה חברתית גבוהים.

    אם קרנות הפנסיה בישראל היו משקיעות בעשרות השנים האחרונות את הונן בטבע, שטראוס, כיל, פועלים, לאומי, צ'ק-פוינט ויתר החברות הישראליות הגדולות (ששוויין עלה בדור האחרון פי כמה), הן גם היו יוצרות תשואות גבוהות לעמיתים שלהם, גם תורמות לחלוקת הון/הכנסות שיוויונית יותר, וגם מביאות לשוק הון משוכלל ועמוק שמביא למחיר הון נמוך. ממש כמו בסקנדינביה רועי.
    לצערנו מדיניות בולשביקית ואנטי חברתית של ממשלות אנאכרוניסטיות הביאה להלאמת החסכון לטווח ארוך בישראל במשך עשרות שנים והתוצאה היתה מחיר הון גבוה, יעילות כלכלית נמוכה ופער חברתי הכי גבוה בעולם העשיר.

    אני מסכים איתך שצמצום החוב הוא לא סתם תרגיל חשבוני, יש לו משמעות חברתית גם היום על כולנו וגם על הדורות הבאים שיצטרכו לשלם את הגרעונות שאנו יוצרים כעת.
    במקום להוריש לילדינו מדינת רווחה נדיבה והצבר הון, נוריש להם חובות ענק שידכאו אותם ויביאו אותם להגר למדינות כמו סקנדינביה (ששם יש חוב נמוך, ועודף תקציבי).

    לירידה החדה בחוב הלאומי בשנים האחרונות, בעיקר בגלל רפורמות נתניהו, יש הרבה משמעותיות:

    – העיקרית היא הגדלת תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה שאנו רואים כעת. לא מספיק לטעמי, אבל יש גידול כי נחסכו מיליארדי שק' מהחזר ריבית.

    – בעוד הריבית ששילמה ממשלת ישראל בשנת 2002 היה 12.5% בגלל החוב הגבוה והמסוכן, הרי הריבית שהיא משלמת כיום הוא כ-5% ומטה, כי החוב ירד ולכן היישות הכלכלית הנקראת ישראל היא פחות מסוכנת.

    – ה'חוכמה' של המדינה לקחת הלוואה בריבית של 12%, ולהשקיע בתע"א שנותנת תשואה אפסית היא די קטנה. אני מקווה רועי שאתה עצמך לא לוקח הלוואה בריבית של 12%, ומפקיד בפיקדון כספי שנותן תשואה של 5%, ובכל שנה מפסיד 7% מכספך.

    שור

  12. שור

    מה שנכון לכלכלות הסקנדינביות נכון מאוד גם לכלכלה הישראלית.
    המבנה החברתי-כלכלי בסקנדינביה לא נפל עליהם מהשמיים, אלא הוא תוצאה של רפורמות שוק לצד ומעורבות ממשלתית חכמה בעיקר בהוצאות חברתיות.

    חוב לאומי גבוה יחסית הוא בכל מקרה בגלל הסיבות הבאות:
    א. תשלומי ריבית גבוהים ע"ח השקעות חברתיות כמו שפירטתי.
    ב. השקעה בחיים עכשיו על חשבון הדור העתידי שיצטרך לשלם.
    ג. שער ריבית גבוה בגלל הסיכון הפיננסי.
    ד. חוב גבוה מקטין את האפשרות של הממשלה לנהל מדיניות אנטי מחזורית בעת מיתון, ע"י גידול זמני בגרעון.

    ההתערבות הממשלתית בכלכלה באמצעות בעלות ישירה נושאת בד"כ תשואה נמוכה מאשר הריבית על החוב,
    מה בדיוק מקבלת מדינת ישראל מהבעלות שלה על התע"א ?
    על חברת החשמל ?
    על מקורות ?
    על תע"ש ?
    רק חוסר יעילות כלכלית, פיריון נמוך, שחיתות, נפוטיזם, עוני ופערי ענק.

    תשובה לנקודות שלך –

    1. מעורבות ממשלתית אין משמעותה בעלות ממשלתית אלא השקעות חברתיות, סבסוד, מיסוי פרוגרסיבי וכדומה.
    בעלות ממשלתית ישירה מביאה בד"כ לפער חברתי ולעוני.
    אני בהחלט מסכים איתך שממשלת ישראל צריכה להתערב יותר , אך כאמור ע"י הוצאות חברתיות מצד אחד ואכיפת רפורמות שוק מצד שני. ממש כמו בסקנדינביה.
    שים לב רועי שממשלת שבדיה מפריטה בימים אלו חברות בעשרות מיליארדי דולר.

    2. קרנות הפנסיה בסקנדינביה משקיעות בעשרות השנים האחרונות את כספן בחברות הנסחרות בבורסות המקומיות באופן הכי קפיטליסטי שיכול להיות (וגם הביטוח הלאומי בשבדיה, הלוואי עלינו).
    התוצאות החברתיות הן מייטביות:
    – תשואה גבוהה לחוסכים שם,
    – חלוקת הון והכנסות שיוויונית יותר,
    – שוק הון מפותח ומשוכלל,
    – תוצר + רווחה חברתית גבוהים.

    אם קרנות הפנסיה בישראל היו משקיעות בעשרות השנים האחרונות את הונן בטבע, שטראוס, כיל, פועלים, לאומי, צ'ק-פוינט ויתר החברות הישראליות הגדולות (ששוויין עלה בדור האחרון פי כמה), הן גם היו יוצרות תשואות גבוהות לעמיתים שלהם, גם תורמות לחלוקת הון/הכנסות שיוויונית יותר, וגם מביאות לשוק הון משוכלל ועמוק שמביא למחיר הון נמוך. ממש כמו בסקנדינביה רועי.
    לצערנו מדיניות בולשביקית ואנטי חברתית של ממשלות אנאכרוניסטיות הביאה להלאמת החסכון לטווח ארוך בישראל במשך עשרות שנים והתוצאה היתה מחיר הון גבוה, יעילות כלכלית נמוכה ופער חברתי הכי גבוה בעולם העשיר.

    אני מסכים איתך שצמצום החוב הוא לא סתם תרגיל חשבוני, יש לו משמעות חברתית גם היום על כולנו וגם על הדורות הבאים שיצטרכו לשלם את הגרעונות שאנו יוצרים כעת.
    במקום להוריש לילדינו מדינת רווחה נדיבה והצבר הון, נוריש להם חובות ענק שידכאו אותם ויביאו אותם להגר למדינות כמו סקנדינביה (ששם יש חוב נמוך, ועודף תקציבי).

    לירידה החדה בחוב הלאומי בשנים האחרונות, בעיקר בגלל רפורמות נתניהו, יש הרבה משמעותיות:

    – העיקרית היא הגדלת תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה שאנו רואים כעת. לא מספיק לטעמי, אבל יש גידול כי נחסכו מיליארדי שק' מהחזר ריבית.

    – בעוד הריבית ששילמה ממשלת ישראל בשנת 2002 היה 12.5% בגלל החוב הגבוה והמסוכן, הרי הריבית שהיא משלמת כיום הוא כ-5% ומטה, כי החוב ירד ולכן היישות הכלכלית הנקראת ישראל היא פחות מסוכנת.

    – ה'חוכמה' של המדינה לקחת הלוואה בריבית של 12%, ולהשקיע בתע"א שנותנת תשואה אפסית היא די קטנה. אני מקווה רועי שאתה עצמך לא לוקח הלוואה בריבית של 12%, ומפקיד בפיקדון כספי שנותן תשואה של 5%, ובכל שנה מפסיד 7% מכספך.

    שור

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    למה שלא תיקח לעצמך עוד כמה דקות, תקרא שוב את התגובה של רועי ותענה לעניין בלי להעלות נקודות שהוא כבר הפריך?

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    למה שלא תיקח לעצמך עוד כמה דקות, תקרא שוב את התגובה של רועי ותענה לעניין בלי להעלות נקודות שהוא כבר הפריך?

  15. שור

    עניתי אחת לאחת לכל דבריו של רועי באופן אכפתי, ענייני ופרטני.
    הן בנושא השקעות של הפנסיות בשוק ההון (כמו שמקובל בכל מדינות המערב, לא רק בשבדיה),
    הן בנושא המשמעות החברתית המרה והקשה של חוב גבוה (כמו שיודעים בכל העולם המערבי, זה לא המצאה שלי).

    אנא אנונימי קח לעצמך כמה דקות ותנסה להשיב אם אתה יכול בתחלס.

    שור

  16. שור

    עניתי אחת לאחת לכל דבריו של רועי באופן אכפתי, ענייני ופרטני.
    הן בנושא השקעות של הפנסיות בשוק ההון (כמו שמקובל בכל מדינות המערב, לא רק בשבדיה),
    הן בנושא המשמעות החברתית המרה והקשה של חוב גבוה (כמו שיודעים בכל העולם המערבי, זה לא המצאה שלי).

    אנא אנונימי קח לעצמך כמה דקות ותנסה להשיב אם אתה יכול בתחלס.

    שור

  17. אנונימי

    מצויין. אני מקבל את זה כ"לא".

  18. אנונימי

    מצויין. אני מקבל את זה כ"לא".