כפר שלם – מתחם מחל-משה דיין, סיכום ביניים וחלקי של מאבק

איך הגיעו 4 הדונם לבעלותה של גב' אפרתי?
הייתי רוצה ללמוד עוד על הפרשה המזעזעת הזאת. למי אתה מציע לפנות?

העבודה שאתה עושה היא עבודת קודש. יישר כוחך!

Everyone, everywhere has the right to live with dignity. The means that no one should be denied their rights to education, adequate housing, food, water and sanitation, the highest attainable standard of health, and other economic, social and cultural rights.

ההפרה הבוטה הזו של זכויות אדם שבאה לידי ביטוי בניתוק הפינוי מהפיצוי היתה צריכה לעשות את דרכה לבריסל – לועדות של האיחוד האירופי שבודקות עם מי הקהילה עושה עסקים. רק תביעה ישירה של הממשל האמריקאי נתנה כוח לתביעה הציבורית להפחתת הסחר בנשים ורק חשיפה בינלאומית של פשעי המשטר המתיימר לדמוקרטיה בציון
תביא ללחצים רלוונטים על עיריית תל אביב. מישהו יודע איך עושים את זה?

כל הכבוד על המסירות למאבק יקר ערך זה!

ולא מצא
400 שוטרים, כחולים, יס"מניקים, מג"בניקים.
שתי כבאיות.
עשרות כלי רכב משטרתיים
משאיות
בולדוזרים.
מסתבר שבשירות בעלי ההון היעילות המשטרתית מגיעה לשיאה.

את בעלת הקרקע יש להכות בכיסה.
כל מה שיעכב את הבניה (להגיש התנגדויות לעירייה על כל נסיון בניה, אפשר וגם רצוי.)
כל מה שיעכב את האכלוס (משמרות מחאה שיבהירו לתושבים המיועדים שתמיד יסתכלו עליהם בעין עקומה).
כל מה שיגרע מממונה.

ולגבי נבחרי הציבור – יש לנו שנה.
יש לנו שנה לעשות נפשות ולגרום לכל מי שאנחנו מכירים ללכת להצביע.

רק לא חולדאי, רק לא למפלגות הגדולות והמסואבות.

ואיני יודע מה לעשות עם הזעם הזה.לכך מן הסתם קוראים תסכול.

גדולי המנשלים, מי שגרשו במאות אלפיהם את הפלשתינים ונכנסו לבתיהם, לאלה יש חוצפה לכנות את המזרחים המנוחשלים, מי שהיו הפועלים השחורים שלהם, ועוזרות הבית שלהם, מנשלים ופולשים! היש חוצפה גדולה מזו?

מי שפלשו לבתים ששוויים מיליוני דולרים, למשל בשכונת טלביה היפיפיה, בקטמון, במושבה הגרמנית ובמושבה היוונית בירושלים, לבתים ערביים מרהיבים ביופיים, מי שמגרשים בימים אלה ממש את ערביי יפו, כדי לבנות שם מתחמים סגורים ומסוגרים, לא רק בפני ערבים אלא גם למזרחים, יש עזות מצח לכנות את המזרחים המנוחשלים מכפר שלם פולשים!

מי שפלשו לשכונת מוסררה ו"לקחו" בעורמה ובשפלות שאין כדוגמתם את הבתים היפים שבהם גרו המזרחים, (בתים שהיו של פלשתינים מגורשים במקורם), ומי שפינו ברשעות אין קץ את המזרחים מהשכונה המקסימה, ימין משה בירושלים, ודחפו אותם לבתים שאינם ראויים למגורי בהמות בדיור הציבורי, לאלה יש את עזות המצח לכנות את המזרחים המנוחשלים מכפר שלם, פולשים ומנשלים!

מי שהעבידו בפרך מזרחים בקיבוציהם, בחסות ה"סוציאליזם" עאלק, דוגמת משפחת חולדאי מקיבוץ חולדה (למשל מזרחים מקרית עקרון וממזכרת בתיה), ומי שמעולם לא קיבלו ערבים לקיבוציהם,כן כן גם בקיבוצי השומר הצעיר, למנוולים האלה יש חוצפה תהומית ועזות מצח לקרוא למזרחים המנוחשלים מכפר שלם, פולשים ומנשלים!

אין גבול לחוצפה? כאן אעצור, כי הזעם הוא ללא נשוא, ואיני רוצה להכשל בלשוני.

איש "אינו יודע" איך הגיעו ארבעה דונם לידי אשת נדלן "אלמונית", ומשום מה, גם אף עיתון או ערוץ תקשורת אחר אינו חושב לחקור זאת

הצעתי – פנו לחולדאי, לעמידר, לחלמיש, לחברי מועצת העיר -ולדובריה בטלפון, בפקש, באימייל ובטוקבק, ושאלו אותם איזה תפקיד חשאי הם מילאו בפרשה

והבה נפנה לעיתונים במחאה על הסיקור החובבני והכושל

עכשו

יישר-כח והוקרה רבה לחררדו לייבנר על דבריו ולכל המגיבים ובמיוחד לחזי מחלב ולשרון לוזון, על דבריהם.
לעניות-דעתי יש לנקז את החרון והזעם העצורים והמפעפעים בנו לאור הפינוי הנפשע והאלים של התושבים בכפר-שלם – לפעולות קונסטרוקטיביות שתסייענה לתושבים שפונו מבתיהם באופן מחריד ומזעזע – לדרישה בלתי-מתפשרת לפיצויים הולמים ולדיור חלופי הולם!
אנא, חררדו, סמן והתווה את הדרך והאמצעים לפעולה ישירה, ללא חת!

עצוב עצוב עצוב.

דבריה הנכוחים של תושבת השכונה לאחד המפנים (מתוך האתר 'נוסח תימן'): " למה אתה כורת עצים? על מנת מה? הקדוש ברא את העצים ורק אחר כך ברא את האדם, האדם נברא בסוף. והוא אמר לו 'שמור!'. כל מה שבראתי יהיה על אחריותך. פשוטו כמשמעו".

לא נעים לאמר אבל הפינוי עבר, וכן בשקט. ומצטרפת ליריב- איך בשנות ה 90 הגיעו הדונמים לגברת אפרתי? יש תשובה על כך? איכשהו- זה קצת דחוק.

ואחרי זה תושבי כפר שלם המפונים יצביעו לנתניהו שהוא אבי הטומאה בכל הקשור לפגיעה בחלשים…
פשוט לא יאמן

לפי איך ש חררנו לייבנר מספר יש פה בעיה וכל הטענה על "אדמה פרטית" נשמעת ככיסוי לנישול ותרגיל שנעשה למען מטרה "חשובה" זו של נישול אזרחים ממקומם מאדמה שיש לה ערך נדלני גבוה, איך ייתכן שאיש לא יודע מי זו רמה אפרתי?

כתבה מצויינת .

גיבורים גדולים על חלשים

צו גירוש לחולדאי!
ביום שלישי (25.12) פינו מאות שוטרים חמש עשרה משפחות ממתחם 'מח"ל – משה דיין' שבכפר שלם. עיריית תל אביב, שמחזיקה בחלק מהקרקע שבמתחם, חברה ליזמת הנדל”ן רומה אפרתי ופינתה את הדיירים ללא כל פיצוי ומבלי שניתן להם כל פתרון דיור אחר. המשפחות נזרקו לרחוב.

שכונת כפר שלם היא רק אחת משכונות דרום העיר אשר נמכרות בשנים האחרונות ליזמים פרטיים בעידוד העירייה ותוך הפקרת התושבים. כך בשכונת עג’מי שביפו עשרות בתים וחדרים נהרסו השנה ומאות בתים נוספים מיועדים להריסה; בשכונת עזרא הוציאה העירייה מאה חמישים צווי הפקעה לבתים פרטיים, על מנת להקל על קבלן גדול בפרויקט בנייה; שכונת הארגזים נמכרה כולה ליזמים פרטיים ותושבי הופקרו ונשכחו; על פלורנטין מאיימות תוכניות של בנייה מאסיבית שתגביר באופן דרמתי את המצוקה והמחסור בשטחים ירוקים ושירותי ציבור בסיסיים, על חשבון איכות חיי התושבים.

עיריית תל אביב גוזרת על תושבי דרום העיר תוכנית פינוי-עינוי!
ביום ראשון הקרוב, ה-30 בדצמבר, נפגין מול ביתו של רון חולדאי
נגד הברית האכזרית בין העירייה לבין כרישי הנדל”ן.
אם לתושבי כפר שלם אין גג בחורף – לחולדאי לא תהיה שלווה בביתו!
הסעות להפגנה ייצאו מנקודות המפגש הבאות:
כפר שלם: שעה 19:00במתחם מח"ל משה דיין / יפו: שעה 19:00
מרכז תל אביב: 19:00 מתחנה מרכזית (רח' סלמה, פינת דוד צמח)

לפרטים נוספים התקשרו לאדר 052-5444866 / עינת 052-3554815

ועד כפר שלם, קבוצת פעילי פלורנטין, הועדה העממית של יפו
פעילי שכונת עזרא, פעילי שכונת הארגזים, ושאר תל אביבים

למי שחשב שציפר "נאור" רק בגלל שהוא יושב בקפה אינסומניה בזמאלק ובקלוב היווני במידאן טלעת חרב, באה ביקורת הטלויזיה שלו היום כדי לגלות מיהו. הוא מציג את תושבי כפר שלם כפולשים וגנבים ובז לפעילים הנאבקים

השאלה טרם נענתה וחלק מהמאבק צריך להיות פתרון התעלומה .
אכן התחושה היא קשה וכמו תרגיל עוקץ שעושים עבריינים כשמוכרים קרקע של מישהו אחר.
נראה על פניו שאשת הקש בכל המשחק היא אותה רומה אפרתי ואם נאתר אותה מיהיא?מה מקורות המימון שלה?מה הידע שחלה בנדל"ן ? מי האנשים שקרובים אליה נוכל לפצח את התעלומה. וכשזה יקרה אולי נוכל להגיש בג"ץ על גזילת כבשת הרש. ואולי בבית דין מחוץ לישראל כי גם על בתי הדין בארץ כבר קשה לסמוך.
כל מי שיש לו פיסת מידע על הגברת שיעביר וכולנו יחד נוכל לבנות את הפאזל .
אז קדימה לעבודה. שעון החול מתרוקן.

לעניות דעתי צריך לבדוק על פי אילו קריטריונים נמכרה האדמה לנדלניסטית והאם זה נעשה כדין,צריך פשוט לפשפש בניירת לדרוש גילוי מסמכים לבדוק בכמה נמכרה הקרקע
ועד דבר הטריק הזה של המדינה להתנער מהאזרחים, זה נעשה כך בזמנו גם עם שכונת הארגזים כשהעיריה טענה שמאחר והיא מכרה את הקרקע ליזם פרטי גם הטיפול בתושבים הוא באחריותו כאילו שהתושבים הם סחורה עוברת לסוחר כמו קרקע או כמו בהמות כאילו שאנחנו נמצאים בתקופת הפיאודאליזם שם הפיאודל היה גם בעל הבית על הואסאלים שלו והוא החליט על גורלם לשבט או לחסד לעניות דעתי הבלתי קובעת מאחר ואני לא משפטנית יש כאן הפרה בוטה של זכויות אדם הקרקע נמכרה אבל האזרחים לא וההתנערות של כל מוסדות המדינה היא הפרה לעניות דעתי של זכויות אדם בסיסיות
מעבר לכך שבקדמה עלה הרעיון שמאחר ותל אביב הוכרזה על ידי אונסקו כעיר לשימור בגלל בנייני הבאוהאוס שלה אולי אפילו לשקול פנייה לאונסקו

קצת סדר בתעלומה של העברת הקרקע לרומה אפרתי: בוודאות, הקרקע היתה מצויה בידיים פרטיות כבר בשנות השבעים. רומה אפרתי קנתה את הקרע מגורם פרטי, שקנה אותה מגורם פרטי אחר בשנות השבעים. דרך אגב, בכל הסכמי המכירה האלה נכתב במפורש כי על הקרקע חיים אנשים וצריך לפצות אותם, כך שאין שום דרך להגדיר את תושבי מתחם מח"ל-משה דיין כפולשים.

התעלומה היא כיצד הגיעה הקרקע שעליה יושבו המשפחות האלה ב-1949 לידיים פרטיות, עוד לפני שהגיעה לידי רומה אפרתי. עורכת הדין של רומה אפרתי טוענת שהשטח היה שייך ליהודים ולאנגלים לפני 1948, ולכן השטח הזה "ניצל" מהעברה לידי לאפוטרופוס לכנסי נפקדים, כפי שקרה לכל השטחים בסלמה, שהיו כמובן בידי פלסטינים ולכן הוחרמו כולן.

זה, כמובן, לא הופך את המשפחות שיושבו שם לפולשות, משום שהיו להן את כל הסיבות בעולם לחשוב שמעמדן אינו שונה משאר תושבי כפר שלם שנכנסו לנכסים של האפוטרופוס. כמו כן, אין שום עדות לכך שהמשפחות האלה ידעו שמושיבים אותן על קרקע פרטית.

ובכל זאת יש בעיה עם הגרסה של רומה אפרתי. בפני בית המשפט לא הוצגו מסמכים המוכיחים שהשטח הספציפי הזה היה שייך ליהודים או לאנגלים לפני 1948. ולכן, יש בהחלט שגורם ממשלתי כלשהו העביר או מכר את הקרקע הזו לידי גורמים פרטיים אי-שם בעבר, לפני שנות השבעים, כמובן ללא ידיעתם של האנשים שישבו בשטח. הבעיה היא למצוא הוכחה לכך.

בשנים 2002- 2001 ניתנו שני פסקי דין ע"י בית המשפט העליון: פסק הדין האחד הוא זה שניתן בעתירת הקשת המזרחית, אשר למעשה "חיסל" את מושג הרשות במקרקעין, ונתן עדיפות מוחלטת לזכות הקניין הרשומה על פני זכות החזקה, זכות הרשות והטענה לזכויות עבר; פסק הדין השני הוא בפרשת קרסיק, אשר קידש את זכות הקניין הפורמלי שהפכה בישראל לחזקה יותר מהמקובל במדינות המערב הליברליות. מי שחשב שנישול החקלאים יקדם במשהו את תושבי כפר שלם – באה המציאות וטפחה על פניו. כעת פשוט מנשלים גם את אלו וגם את אלו (וגם את הבדווים) לטובת בעלי ההון והאליטות האמיתיות – ולא "האליטות האגרריות" הפיקטיביות. למרות שאני האחרון שאתמוך במתנחלים, אי אפשר גם להתעלם מהתפתחות חדשה שמקורה בפינוי המוצלח של רצועת עזה: הוכח כי בארגון מתאים ובמאמץ מרוכז ניתן לפנות אנשים מבתיהם בכח הזרוע בקלות יחסית. מה שבעבר נחשב כמשימה בלתי אפשרית, הפך לאפשרי. גם מהלכים אלו, מיושמים כיום רק על "מנושלי" הזכויות הפורמליות – בדווים, "פולשים", וחקלאים (בשלב זה בעיקר במחסנים וגני אירועים, אבל אני מניח שעם האוכל יבוא התיאבון).

באמת שההתגייסות הזו למען אותה בעלת קרקע היא חסרת פשר. כל חוש של צדק אבד ונעלם. מזעזע.

בדרך אגב, אעיר כי זו דוגמא טובה ל"תנועה הכפולה" הפרקטיקות הכוחניות שבד"כ מוצאות לפועל הרחק מהעין הולכות ומתקרבות ללב המטרופולין. נקודה למחשבה…

את זה לא נלאה מלהגיד: שבוקר אחד קמו בני אדם קשי יום, וגילו שביתם הראשון והיחיד בארץ ישראל, שבו הם מתגוררים למעלה מחמישים שנה כדיירים מוגנים של חברות ציבוריות, הפך בדרך פלא לרכושה הפרטי של גברת מסתורית שמעולם לא דרכה בשכונה, שבכוונתה של אותה רומה אפרתי לבנות במקום פרוייקט נדלן לעשירים, שמבחינה משפטית הם עתה "פולשים" לרכוש פרטי, שעיריית תל אביב, חברות חלמיש ועמידר, ומינהל מקרקעי ישראל מסייעים לגב' אפרתי ופועלים איתה נגדם, ששופט בישראל גם החליט שהם חייבים לה דמי שכירות שקוזזו מכל פיצוי אפשרי, שמשטרת ישראל, שמזמן שובתת בכל הקשור לתלונות אזרחים רגילים, הפעילה נגדם ארבע מאות שוטרים, שתי כבאיות, מסוק, בולדוזרים, יס"ם, מג"ב וחברת אבטחה פרטית, ושהתקשורת כולה – מראשון ועד אחרון – שותקת, אינה חוקרת, אינה שואלת שאלות קשות, ומצטרפת למסע ההכפשה שלהם כ"עבריינים"

חשוב להדגיש עכשו את מה שהרשויות (עיריה, עמידר) עשו (או לא – העירייה פתאום עומדת מהצד, ומחלקת הרווחה כלל לא בקרה במקום), את שקריו של עו"ד משה הרצוג, בא כוחה של רומה אפרתי (למשל: כמה שהאשה הזו מסכנה. חיפוש בפסקי דין מגלה שהיא ובעלה שלום אפרתי ז"ל ושותפו שאול אגם, ומקודם עג'מי, מעורבים בשורה של סכסוכים משפטיים דומים בחברות נדלן שונות, המאפיינים פעילות עסקית תוססת בתחום הנדלן), ואת התביעות הפוליטיות והחברתיות

לא נשכח ולא נסלח

כל הכבוד לפעילים ולחררדו ולתושבים על המאבק. אני מקווה שהמאבק ממש לא ייגמר כאן. לפי מה שמירון רפפורט כותב, אולי עוד יש סיכוי לחייב את העירייה והמדינה בפיצויים הוגנים לערך הבתים, ועל עגמת הנפש, שאינני יודעת כיצד אפשר לאמוד אותה.

חוק הוא חוק!!! האדמה נרכשה בכספם של הזוג אפרתי.
וזכותם המלאה על רכושם! תפסיקו לרחם על פושעים פולשים ומפירי חוק!!!

מירון רפפורט כבר הבהיר את עיקר הדברים הנוגעים לרכישת הקרקע כקרקע פרטית. עדיין חסר לנו מידע לגבי ראשית התהליך, כלומר, האם הקרקע נכללה כאדמות נפקדים עם ראשית המדינה או לא?, ומתי היא התגלגלה כקרקע פרטית? מה שידוע לנו הוא בעת רכישתה על ידי אפרתי הקרקע נכתב בחוזה הרכישה כי הקרקע תפוסה על הרוכשים חלה חובת הפינוי. בעת ההיא פירוש הדבר היה תהליך של פינוי-פיצוי. בשנות ה- 90 הלכה והשתנתה תפיסת החוק (יחד עם חוקי היסוד) ונוצרה התשתית החוקתית והקונצפטואלית שהביאה את הנתק בין הפינוי לבין הפיצוי ולהתייחס לזכות הקניין כמקודשת וגוברת על כל תפיסה אחרת.

לדעתי זהו הניסוח העקרוני של התופעה.
מפוני כבר שלם הם הנפגעים הראשונים מהברית הזאת, אבל אחריהם עומדים בתור רבים וטובים – המון אנשים תל-אביבים "רגילים" שמגלים שהעיריה לא חושבת עליהם בכלל (!) כשהיא מתכננת את העתיד העירוני.
הייתי מעוניינת להצטרף למאבק הזה – למי צריך לפנות?

אך כדאי להזכיר כאן שוב, את תגובתו הנוספת של חררדו לייבנר, המזכיר את שינוי תפיסת החוק [יחד עם חוקי היסוד] שעל-פיהם נוצרה התשתית החוקתית והקונצפטואלית שהביאה את הנתק בין הפינוי לבין הפיצוי ולהתייחס לזכות הקניין כ "מ-ק-ו-ד-ש-ת" [ההדגשה שלי נ.א.] וגוברת על כל תפיסה אחרת, קרי: התפיסה הניאו-ליברלית, הקפיטליסטית הרדיקלית-חזירית – גברה בכנסת על עמדות חברתיות ועל-כך יש לבוא בטענות כלפי נבחרי הציבור האטומים – שלוחינו בכנסת וגם, כמובן, אל עצמנו, רוב העם הפסיבי שאינו מגיב על המכות הניחתות עליו – ולנסות, בכל-זאת לשנות את תפיסת המדיניות החברתית-כלכלית הנפשעת, הנתעבת והקלוקלת שפשתה בחברתנו.

יש לזכור שכל התהליך נעשה באופן חוקי לחלוטין, בית המשפט גזר על תשלום פיצויים למשפחות
אך מיד קיזז אותו בגובה ש"כד שלא שולם במשך עשרות שנים….
זו חלק מבעיה מאוד חמורה בתפיסה המשפטית ישראלית, הדיון הוא רק על מה חוקי או לא חוקי
ולא על מה מוסרי וחברתי.

אני עוסק בתחום המשפט ומעניין אותי זכויות הפרט
המאמר שכתבת , עורר אצלי עניין ואודה באם תפרט לי במייל חוזר במה דברים אמורים

נייד 0546684225