הבחירות המקדימות מאוד בארה"ב החלו בשבוע שעבר, בחודשים הקרובים יקבע מי יהיו המועמדים לנשיאות בשתי המפלגות היחידות, בעצם יש עוד הרבה מפלגות אבל הן אינן מיוצגות כמעט בשום דבר, בעיקר לא ברמה הארצית.
על המפלגה הרפובליקנית אין לי מה לומר כיון שאני סולד מעמדותיהם של כל המועמדים. דרך אגב, בישראל כאשר דנים במועמדים ומועמדות חושבים על כיצד זה ישפיע על ישראל. בעיתון הארץ מפעם לפעם מדרגים את המועמדים על הבסיס הזה בחיים לא הייתי מצביע לאף אחד מהמועמדים שתומכים בישראל כי כל עמדותיהם האחרות אינן מקובלות עלי, ואולי עדיף שיבחר נשיא בארה"ב שאינו תומך מובהק בישראל כי רק אדם כזה יצליח, אולי, להביא את הצדדים הניצים למשהו שיהיה ממשי ולא איזה הסכם שאף אחד לא מקיים.
מה שקורה במפלגה הדמוקרטית מעניין הרבה יותר, ברגע זה יש שני מועמדים ומועמדת אחת, אחד משני המועמדים שחור, רק חצי, אבל בעניין שחוריות גם חצי הוא שלם. השני, לבן דרומי, והשלישית אישה. אילו הייתי אזרח ארה"ב למי מהם הייתי מצביע? צריך לזכור ששלושתם מבוססים עד מבוססים מאוד אף ששני הגברים צמחו במעמד הבלתי מבוסס בעליל. אין ספק שהצבעה לאישה או לשחור הינה בעלת משמעות עמוקה מעבר להיותם פורצי דרך לתפקיד הבכיר הזה. אם כך אצטרך לבחור אחד מהשניים הללו, או אחת מהשתיים, אצטרך לבחור במי שמייצג/ת את האוכלוסיה המופלית ביותר שסבלה בעבר וממשיכה לסבול בהווה. כך שסביר שאם זה היה הקריטריון הייתי בוחר באובמה. כיון שנשים הן רוב האוכלוסיה אולי, בעצם, ראוי היה לבחור דווקא קלינטון.
אבל יש שאלה נוספת שטרם דנתי בא, מה על עמדותיהם של המועמדים? נניח שאובמה היה רדיקאלי מקלינטון בעמדותיו המדיניות והחברתיות, האם הייתי מעדיף אותו בכל מקרה על קלינטון? כנראה שכן, במצב ההפוך הייתי מעדיף את קלינטון. אם כבר מגיעים לעמדות מה על המועמד הלבן, אדוארדס, הלה מבטא עמדות המקובלות עלי הרבה יותר מאלו של המועמד והמועמדת האחרים, הוא תומך באיגודים מקצועיים, הוא מאמין במאבק בבעלי ההון כאשר זה נחוץ, ועוד. למשל, בנושא ביטוח בריאות הוא מעמיד תוכנית הרבה יותר מקיפה מהמועמדת והמועמד האחרים ואינו חושש ממאבק בבעלי האינטרסים, בעיקר חברות הביטוח. הוא אינו מדבר על פשרה ופשרנות אלא על מאבק, כי זה מה שצריך כדי לספק לאזרחי ארה"ב ביטוח בריאות סביר בעלות סבירה. היום העלות גבוהה מאוד גם לפרטים וגם למשק והתוצאות גרועות, מה גם שכ-45 מיליון איש אינם מבוטחים כלל.
אז הנה הבעיה, למי להצביע לזה שעמדותיו קרובות לעמדותיי או לאלו המייצגים אוכלוסיות שייצוגן נמוך ומצבן הכלכלי גרוע? האמת אין לי תשובה אלא שהנטייה שלי תהיה להצביע לזה שעמדותיו קרובות לליבי.
כל השנים גורמים אינטרסנטיים שם מתנגדים לכל תכנית של ביטוח בריאות ממלכתי בשעה שאצל השכנה מצפון קנדה יש ביטוח בריאות ממלכתי מהטובים ביותר,האמריקאי הפשוט מודע לזה ומאוד מקנא אבל בארה"ב בעל המאה הוא בעל הדעה,שום מימשל עד היום לא העז אפילו לחשוב על ביטוח בריאות ממלכתי כי את תעמולת הבחירות שלו מממנים בעלי הון שהאינטרס שלהם הוא שלא יהיה כזה,עובדים במקומות שיש בהם איגוד מקצועי חזק יש להם ביטוח כזה אבל לא מלא לגמרי ולא לכל המשפחת אלא לעובד בלבד,ביטוח בריאות שם הוא יקר מאוד ולהיות חולה שם זה מאוד מאוד יקר,הרופאים פוחדים מתביעות משפטיות ולכן על כל דבר קטן שולחים את החולה לסידרה של בדיקות שרובן אינן נחוצות יש שמועות שמכונים מסוימים לבדיקות רפואיות משלמים"עמלות"לרופאים השולחים אליהם אנשים לבדיקה.
בכל מדינות האיחוד האירופי יש ביטוח בריאות ממלכתי מעולה וכך גם בקנדה.
הגיע הזמן שיהיה ביטוח כזה גם לאמריקאים ובזול.
כל השנים גורמים אינטרסנטיים שם מתנגדים לכל תכנית של ביטוח בריאות ממלכתי בשעה שאצל השכנה מצפון קנדה יש ביטוח בריאות ממלכתי מהטובים ביותר,האמריקאי הפשוט מודע לזה ומאוד מקנא אבל בארה"ב בעל המאה הוא בעל הדעה,שום מימשל עד היום לא העז אפילו לחשוב על ביטוח בריאות ממלכתי כי את תעמולת הבחירות שלו מממנים בעלי הון שהאינטרס שלהם הוא שלא יהיה כזה,עובדים במקומות שיש בהם איגוד מקצועי חזק יש להם ביטוח כזה אבל לא מלא לגמרי ולא לכל המשפחת אלא לעובד בלבד,ביטוח בריאות שם הוא יקר מאוד ולהיות חולה שם זה מאוד מאוד יקר,הרופאים פוחדים מתביעות משפטיות ולכן על כל דבר קטן שולחים את החולה לסידרה של בדיקות שרובן אינן נחוצות יש שמועות שמכונים מסוימים לבדיקות רפואיות משלמים"עמלות"לרופאים השולחים אליהם אנשים לבדיקה.
בכל מדינות האיחוד האירופי יש ביטוח בריאות ממלכתי מעולה וכך גם בקנדה.
הגיע הזמן שיהיה ביטוח כזה גם לאמריקאים ובזול.
האם זה בסדר להצביע למועמד בגלל צבע עורו או המין שלו? במערכת דמוקרטית אמורים לדעתי להצביע למי שהכי קרוב לדעות שלך. לכן אם הצבעת אחרת והצבעת לפי מין או צבע עור של המועמד אתה בעצם מפלה מחדש – פשוט הפוך. ואם כל הזמן נעשה את החישובים של עור ומין בבחירות שלנו – האם זו באמת תהיה התקדמות?
האם זה בסדר להצביע למועמד בגלל צבע עורו או המין שלו? במערכת דמוקרטית אמורים לדעתי להצביע למי שהכי קרוב לדעות שלך. לכן אם הצבעת אחרת והצבעת לפי מין או צבע עור של המועמד אתה בעצם מפלה מחדש – פשוט הפוך. ואם כל הזמן נעשה את החישובים של עור ומין בבחירות שלנו – האם זו באמת תהיה התקדמות?
"אלו המייצגים אוכלוסיות שייצוגן נמוך ומצבן הכלכלי גרוע?"– מוצא איננו מעיד על ייצוג — אשה או שחור עשויים בהחלט לייצג אינטרסים זרים ואפילו מזיקים לאוכלוסיות המוצא שלהם — ולאוכלוסיות המוצא אין בהכרח אינטרסים אחידים.
"אלו המייצגים אוכלוסיות שייצוגן נמוך ומצבן הכלכלי גרוע?"– מוצא איננו מעיד על ייצוג — אשה או שחור עשויים בהחלט לייצג אינטרסים זרים ואפילו מזיקים לאוכלוסיות המוצא שלהם — ולאוכלוסיות המוצא אין בהכרח אינטרסים אחידים.
אובמה, קלינטון ומועמדי המפלגה הרפובליקנית מייצגים בדיוק את אותם אינטרסים תאגידיים – אחרת לא היו מצליחים לצבור את הסכום ההתחלתי אפילו בשביל קמפיין אחד במסצ'וסטס.
אובמה, קלינטון ומועמדי המפלגה הרפובליקנית מייצגים בדיוק את אותם אינטרסים תאגידיים – אחרת לא היו מצליחים לצבור את הסכום ההתחלתי אפילו בשביל קמפיין אחד במסצ'וסטס.
במפלגה הרפובליקנית ישנו מועמד מעניין מאד ששמו רון פול, שהינו חבר הקונגרס הרפובליקני היחיד שהצביע נגד המלחמה בעירק. הוא מביע עמדות אמיצות מאד כנגד המדיניות האימפריאלית של ארצו ו יוצא חוצץ נגד המיליטריזם הניאו-קונסרווטיבי. מיותר לציין שהוא גורר תגובות נזעמות מצד חברי מפלגתו, אבל הוא הצליח לסחוף אחריו תמיכה עממית נרחבת וגם גייס כסף רב מאין ספור תורמים ברחבי ארה"ב. באייווה הוא הצליח להשיג 10% מהקולות- הישג די נאה למי שנחשב למועמד שולי, שאינו מקבל כמעט תשומת לב תקשורתית.
רון פול הוא ליברטריאני במהותו, ובהתאם לכך עמדותיו הכלכליות רואות בכל 'התערבות ממשלתית' אסון. אולם גם כך הוא בעיני המועמד המעניין ביותר.
בצד הדמוקרטי ישנו דניס קוסיניץ' מאוהיו, שהוא ללא ספק הסוציאל-דמוקראט היחיד בזירת במתחרים. הוא תומך מושבע באיגודי עובדים, תומך בביטול כל הסכמי הסחר הבינלאומיים, התנגד מלכתחילה למלחמה בעירק (מה שאי אפשר לומר על קלינטון ואדוארדס), ואף הגיש הצעת חוק בקונגרס לביטוח בריאות כולל חינם לכל האזרחים, ללא התערבות חברות הביטוח. הוא, כמובן, מקבל יחס של ביטול ושל לעג ע"י התקשורת.
מועמד אחר בשם מייק גראבל, שהיה בעבר סנטור מטעם מדינת אלסקה והיה בין המתנגדים הפעילים למלחמת ויטנאם, הצליח לנפק בעימות הטלוויזיוני את אחד מרגעי האמת היחידים שנראו במהלך הקמפיין הלעוס והפלסטי הזה: בתשובה לשאלת המנחה לגבי חבריו הוא אמר: 'כל המועמדים שאתם רואים על הבמה מכרו את עצמם ואת המפלגה הדמוקרטית לוול-סטריט.'
מאז, הוא לא הוזמן לאף עימות נוסף.
לגבי שאר המועמדים: בעיני הם וריאציות שונות של הישן והמוכר.
במפלגה הרפובליקנית ישנו מועמד מעניין מאד ששמו רון פול, שהינו חבר הקונגרס הרפובליקני היחיד שהצביע נגד המלחמה בעירק. הוא מביע עמדות אמיצות מאד כנגד המדיניות האימפריאלית של ארצו ו יוצא חוצץ נגד המיליטריזם הניאו-קונסרווטיבי. מיותר לציין שהוא גורר תגובות נזעמות מצד חברי מפלגתו, אבל הוא הצליח לסחוף אחריו תמיכה עממית נרחבת וגם גייס כסף רב מאין ספור תורמים ברחבי ארה"ב. באייווה הוא הצליח להשיג 10% מהקולות- הישג די נאה למי שנחשב למועמד שולי, שאינו מקבל כמעט תשומת לב תקשורתית.
רון פול הוא ליברטריאני במהותו, ובהתאם לכך עמדותיו הכלכליות רואות בכל 'התערבות ממשלתית' אסון. אולם גם כך הוא בעיני המועמד המעניין ביותר.
בצד הדמוקרטי ישנו דניס קוסיניץ' מאוהיו, שהוא ללא ספק הסוציאל-דמוקראט היחיד בזירת במתחרים. הוא תומך מושבע באיגודי עובדים, תומך בביטול כל הסכמי הסחר הבינלאומיים, התנגד מלכתחילה למלחמה בעירק (מה שאי אפשר לומר על קלינטון ואדוארדס), ואף הגיש הצעת חוק בקונגרס לביטוח בריאות כולל חינם לכל האזרחים, ללא התערבות חברות הביטוח. הוא, כמובן, מקבל יחס של ביטול ושל לעג ע"י התקשורת.
מועמד אחר בשם מייק גראבל, שהיה בעבר סנטור מטעם מדינת אלסקה והיה בין המתנגדים הפעילים למלחמת ויטנאם, הצליח לנפק בעימות הטלוויזיוני את אחד מרגעי האמת היחידים שנראו במהלך הקמפיין הלעוס והפלסטי הזה: בתשובה לשאלת המנחה לגבי חבריו הוא אמר: 'כל המועמדים שאתם רואים על הבמה מכרו את עצמם ואת המפלגה הדמוקרטית לוול-סטריט.'
מאז, הוא לא הוזמן לאף עימות נוסף.
לגבי שאר המועמדים: בעיני הם וריאציות שונות של הישן והמוכר.
נעים יותר להתעסק עם הבחירות האלה מאשר עם דוח וינוגרד והברירה בין אולמרט, ברק ביבי וליברמן (וגיידמק).
נעים יותר להתעסק עם הבחירות האלה מאשר עם דוח וינוגרד והברירה בין אולמרט, ברק ביבי וליברמן (וגיידמק).
הוא קורץ לקיצונים מ"ימין" ומ"שמאל" אם אפשר להשאיל את המושגים האלה לשם.
הוא לא אומר שהוא מאמין בתיאוריות קונספירציה שבוש הרס את התאומים, אבל הוא אומר שוב ושוב שצריך לחקור מה באמת היה שם ושלדעתו האמת עוד לא התגלתה.
מצד שני, הוא חטא בגזענות לא קטנה בעברו, והוא מקבל תרומות ותמיכה פומבית מכל מיני אירגונים ניאו-נאצים (stormfront, Don Black). זה מה שהיה לאתר האולטרא דמוקרטי דיילי קוס להגיד עליו:
http://www.dailykos.com/storyonly/2007/12/26/85617/090
אם אתה נגד מעורבות אמריקאית כלשהיא במזרח התיכון, העמקת התמיכה הממשלתית באוכלוסיה וכו', ויש לך זכות הצבעה, עדיף לבחור מישהו מהמפלגה הדמוקרטית נראה לי.
הוא קורץ לקיצונים מ"ימין" ומ"שמאל" אם אפשר להשאיל את המושגים האלה לשם.
הוא לא אומר שהוא מאמין בתיאוריות קונספירציה שבוש הרס את התאומים, אבל הוא אומר שוב ושוב שצריך לחקור מה באמת היה שם ושלדעתו האמת עוד לא התגלתה.
מצד שני, הוא חטא בגזענות לא קטנה בעברו, והוא מקבל תרומות ותמיכה פומבית מכל מיני אירגונים ניאו-נאצים (stormfront, Don Black). זה מה שהיה לאתר האולטרא דמוקרטי דיילי קוס להגיד עליו:
http://www.dailykos.com/storyonly/2007/12/26/85617/090
אם אתה נגד מעורבות אמריקאית כלשהיא במזרח התיכון, העמקת התמיכה הממשלתית באוכלוסיה וכו', ויש לך זכות הצבעה, עדיף לבחור מישהו מהמפלגה הדמוקרטית נראה לי.
אין לגנות התעניינות במתחולל בעולמה של הטובה בידידותינו. אך אנו כידוע איננו המדינה החמישים ומשהו שלה, וברוך השם איננו צריכים להתלבט בין אובמה או קלינטון או להבדיל – ג'וליאני. נטייתנו לסגוד לכל מה שמריח אמריקאי, בין אם זה חיובי ונשגב, בין אם זה בינוני ופסול, אינה מוסיפה לנו לא כבוד ולא הדר: מכסימום אנו נראים וודאי כמו קריקאטורות של יאנקי-דודלים מצחיקים, מגוחכים. לשם המחשת סגידתינו, הרשו לי להביא דוגמא מעצבנת מ"קול-ישראל", רשת א'. באחת מתוכניותיה (שמפאת הכבוד שאני רוכש לרשת, לא אציין את שמה), יש התעקשות בלתי-מוסברת, לציין מידי שבוע בשבוע את חמשת ה….. המובילים בארצות-הברית. נראה, כי אם יציינו לשם האיזון האמנותי גם חמשת המובילים בארצות אחרות, יחשב הדבר בעיני מישהו לבגידה ב"מולדת". את האמריקניזציה, כמו כל 'זציה' אחרת יש לעשות במינון סביר ומכובד.
אין לגנות התעניינות במתחולל בעולמה של הטובה בידידותינו. אך אנו כידוע איננו המדינה החמישים ומשהו שלה, וברוך השם איננו צריכים להתלבט בין אובמה או קלינטון או להבדיל – ג'וליאני. נטייתנו לסגוד לכל מה שמריח אמריקאי, בין אם זה חיובי ונשגב, בין אם זה בינוני ופסול, אינה מוסיפה לנו לא כבוד ולא הדר: מכסימום אנו נראים וודאי כמו קריקאטורות של יאנקי-דודלים מצחיקים, מגוחכים. לשם המחשת סגידתינו, הרשו לי להביא דוגמא מעצבנת מ"קול-ישראל", רשת א'. באחת מתוכניותיה (שמפאת הכבוד שאני רוכש לרשת, לא אציין את שמה), יש התעקשות בלתי-מוסברת, לציין מידי שבוע בשבוע את חמשת ה….. המובילים בארצות-הברית. נראה, כי אם יציינו לשם האיזון האמנותי גם חמשת המובילים בארצות אחרות, יחשב הדבר בעיני מישהו לבגידה ב"מולדת". את האמריקניזציה, כמו כל 'זציה' אחרת יש לעשות במינון סביר ומכובד.
אני מגיב למשפט הבא:
"בעיתון הארץ מפעם לפעם מדרגים את המועמדים על הבסיס הזה בחיים לא הייתי מצביע לאף אחד מהמועמדים שתומכים בישראל כי כל עמדותיהם האחרות אינן מקובלות עלי".
השאלה העולה כאן היא האם העמדה של תמיכה בישראל כפי שמדרג עיתון הארץ כן מקובלת עלינו.
מי שיגיד שכן, ושהטעות של מועמד כזה היא רק בנושאים אחרים, מזכיר ב"הפוך על הפוך" את עמדת מפ"ם בשנות החמישים שטענה שברית המועצות טועה רק בנושא אחד, הנושא הישראלי פלסטיני.
בעיני מה שהארץ מכנה "תומכים בישראל" הוא לאמיתו של דבר "תומכים בכיבוש". ככל שהארץ מתאר את המועמד כיותר "פרו ישראלי" כן העמדות שלו מסוכנות יותר לכולנו בארץ- ישראלים ופלטינים. בוש הוא כמובן הדוגמה הטובה ביותר לנשיא "פרו ישראלי" שהביא אסון על כל תושבי הארץ והאיזור.
אני מגיב למשפט הבא:
"בעיתון הארץ מפעם לפעם מדרגים את המועמדים על הבסיס הזה בחיים לא הייתי מצביע לאף אחד מהמועמדים שתומכים בישראל כי כל עמדותיהם האחרות אינן מקובלות עלי".
השאלה העולה כאן היא האם העמדה של תמיכה בישראל כפי שמדרג עיתון הארץ כן מקובלת עלינו.
מי שיגיד שכן, ושהטעות של מועמד כזה היא רק בנושאים אחרים, מזכיר ב"הפוך על הפוך" את עמדת מפ"ם בשנות החמישים שטענה שברית המועצות טועה רק בנושא אחד, הנושא הישראלי פלסטיני.
בעיני מה שהארץ מכנה "תומכים בישראל" הוא לאמיתו של דבר "תומכים בכיבוש". ככל שהארץ מתאר את המועמד כיותר "פרו ישראלי" כן העמדות שלו מסוכנות יותר לכולנו בארץ- ישראלים ופלטינים. בוש הוא כמובן הדוגמה הטובה ביותר לנשיא "פרו ישראלי" שהביא אסון על כל תושבי הארץ והאיזור.
אמנם יש ויכוחים על זה, אבל בעיניי פמיניזם וגם לחימה בגזענות פרושם יציאה נגד מהותנות (essentialism), כלומר לחימה במי שמקנים ערכים רק על סמך תכונות חיצוניות. להיות אישה ו/או להיות שחור, חצי, רבע או שמינית – עוד לא אומר הרבה על הבנאדם. יש נשים לבנות שתמכו במלחמה בעירק, יש גברים שחורים עם מדיניות כלכלית בעייתית וכו' וכו'. ההצלחה שלנו תהיה כשכולם – גברים, נשים, לבנות ושחורות – ייאמצו מדיניות שהיא פמיניסטית, אנטי גזענית, סוציאליסטית וכו' וכו'.
אמנם יש ויכוחים על זה, אבל בעיניי פמיניזם וגם לחימה בגזענות פרושם יציאה נגד מהותנות (essentialism), כלומר לחימה במי שמקנים ערכים רק על סמך תכונות חיצוניות. להיות אישה ו/או להיות שחור, חצי, רבע או שמינית – עוד לא אומר הרבה על הבנאדם. יש נשים לבנות שתמכו במלחמה בעירק, יש גברים שחורים עם מדיניות כלכלית בעייתית וכו' וכו'. ההצלחה שלנו תהיה כשכולם – גברים, נשים, לבנות ושחורות – ייאמצו מדיניות שהיא פמיניסטית, אנטי גזענית, סוציאליסטית וכו' וכו'.
שיקוץ, מה שמראה שיש גם מנוולים שמתנגדים למלחמה בעירק. ליברטריאנים באמריקה זה מועדון חברתי לבן וגזעני, שמידי פעם מבלבל את השמאל (בגלל עמדות נחרצות בתחום זכויות הפרט והאזרח, ועמדה אנטי התערבותית שכמובן מצמצמת סכנה להתלקחות מלחמות אימפריאליות.). איכס מרוכז ומוסווה. הוא אולי לא ממש ניאו נאצי אבל בהחלט מסתובב בחוגים המקורבים.
שיקוץ, מה שמראה שיש גם מנוולים שמתנגדים למלחמה בעירק. ליברטריאנים באמריקה זה מועדון חברתי לבן וגזעני, שמידי פעם מבלבל את השמאל (בגלל עמדות נחרצות בתחום זכויות הפרט והאזרח, ועמדה אנטי התערבותית שכמובן מצמצמת סכנה להתלקחות מלחמות אימפריאליות.). איכס מרוכז ומוסווה. הוא אולי לא ממש ניאו נאצי אבל בהחלט מסתובב בחוגים המקורבים.
תראו אצלינו ש"ס עוזרים למי?
הגמלאים עוזרים לזקנים?
מופז, שיט רית, פואד (זה לא ערבי) לא אשכנזים !
לבני לא אשה ?
ועוד ועוד
תראו אצלינו ש"ס עוזרים למי?
הגמלאים עוזרים לזקנים?
מופז, שיט רית, פואד (זה לא ערבי) לא אשכנזים !
לבני לא אשה ?
ועוד ועוד
http://news.walla.co.il/?w=//1219429
http://news.walla.co.il/?w=//1219429
תשמיצו כאוות נפשכם אבל זו דמוקרטיה מלהיבה לעומת הקרקס שהיה ברוסיה, הדיקטטורה של סין והאוננות הישראלית. הפריימריס המתקיימות תחילה במדינות שוליות יכולות לקבוע גורלם של מועמדים שנחשבו לא מכבר כמי שאי אפשר להביסם והעימותים מחייבים הצגת עמדות ברורה בשאלות מפתח מקומיות וביחסי חוץ של מעצמת על. לי חסר המועמד ההיספאני בשל האחוז הגבוה של מצביעים אלה והיחסים המורכבים של ארה"ב עם שכנותיה הקרובים והרחוקים ביבשת אמריקה. ונודה על האמת שישראל באמת לא עומדת במרכז או בשולי המירוץ לנשיאות כאשר בני השיח הצפויים לנשיא החדש הם אולמרט, ביבי או ברק שכל אחד משעמם מחברו ואיש מהם לא טרח לעמוד בהבטחותיו המפורשות לנשיאים הקודמים. אין מועמד רציני המתייחס לישראל כבעלת ברית אלא כתחנת מעבר של משכילים יהודים ילידי ישראל ועולי רוסיה בדרכם לארץ הבחירה. הסכסוך הישראלי-ערבי באמת אינו מעניין את הבוחר האמריקאי בשל ההכרה שכל נשיא יפעל בעניין על פי האינטרס של ארה"ב בלבד.
הדולר הזול מגביר את תחרות המוצרים והשירותים של המדינה בשווקי העולם וכל איוושה של וול סטריט מהדהדת כצונאמי בבורסות העולם כולו. את מדיניותה מבקרות מרבית מדינות העולם אך אין לה תחליף כשומר השקט היחסי בעלות אדירה ובתמורה זעומה להשקעה זו.
ושכחתי להזכיר כי הם מחזיקים בכלא את פולארד עד שישראל תואיל לפנות את המאחז הראשון בגדה.
תשמיצו כאוות נפשכם אבל זו דמוקרטיה מלהיבה לעומת הקרקס שהיה ברוסיה, הדיקטטורה של סין והאוננות הישראלית. הפריימריס המתקיימות תחילה במדינות שוליות יכולות לקבוע גורלם של מועמדים שנחשבו לא מכבר כמי שאי אפשר להביסם והעימותים מחייבים הצגת עמדות ברורה בשאלות מפתח מקומיות וביחסי חוץ של מעצמת על. לי חסר המועמד ההיספאני בשל האחוז הגבוה של מצביעים אלה והיחסים המורכבים של ארה"ב עם שכנותיה הקרובים והרחוקים ביבשת אמריקה. ונודה על האמת שישראל באמת לא עומדת במרכז או בשולי המירוץ לנשיאות כאשר בני השיח הצפויים לנשיא החדש הם אולמרט, ביבי או ברק שכל אחד משעמם מחברו ואיש מהם לא טרח לעמוד בהבטחותיו המפורשות לנשיאים הקודמים. אין מועמד רציני המתייחס לישראל כבעלת ברית אלא כתחנת מעבר של משכילים יהודים ילידי ישראל ועולי רוסיה בדרכם לארץ הבחירה. הסכסוך הישראלי-ערבי באמת אינו מעניין את הבוחר האמריקאי בשל ההכרה שכל נשיא יפעל בעניין על פי האינטרס של ארה"ב בלבד.
הדולר הזול מגביר את תחרות המוצרים והשירותים של המדינה בשווקי העולם וכל איוושה של וול סטריט מהדהדת כצונאמי בבורסות העולם כולו. את מדיניותה מבקרות מרבית מדינות העולם אך אין לה תחליף כשומר השקט היחסי בעלות אדירה ובתמורה זעומה להשקעה זו.
ושכחתי להזכיר כי הם מחזיקים בכלא את פולארד עד שישראל תואיל לפנות את המאחז הראשון בגדה.
להתקנא בפוליטיקה של המפלגות בארה"ב שגם דנה בנושאים מהותיים כמו ביטוח בריאות, מיסים, הוצאות חברתיות וכמובן המלחמה בעירק,
וגם יש בה אשה מועמדת, מועמד שחור, מועמד מורמוני, מועמד יוניוניסטי ועוד.
הלוואי עלינו שהדיון הציבורי יהיה פחות בספינים המושחתים מבית היוצר של אולמרט-רמון-ליבני-ברק
וידונו יותר במהות.
שור
להתקנא בפוליטיקה של המפלגות בארה"ב שגם דנה בנושאים מהותיים כמו ביטוח בריאות, מיסים, הוצאות חברתיות וכמובן המלחמה בעירק,
וגם יש בה אשה מועמדת, מועמד שחור, מועמד מורמוני, מועמד יוניוניסטי ועוד.
הלוואי עלינו שהדיון הציבורי יהיה פחות בספינים המושחתים מבית היוצר של אולמרט-רמון-ליבני-ברק
וידונו יותר במהות.
שור