כשאיציק ואני חשבנו על הקמת האתר לפני למעלה מארבע שנים, תכננו שחלק לא קטן מתוכן האתר יעסוק בעניינים ונושאים שאינם עוסקים אך ורק בסדר היום הפוליטי. עם הזמן, כמו בשאר העניינים בישראל, המציאות השתלטה עלינו והעניינים החוץ פוליטיים, ביניהם הפניות לעניינים ואתרים אחרים, נדחקו הצידה. אז הנה כמה הפניות לא אקטואליות.
בשבועות האחרונים הייתי עסוק יחד עם דר` פאינה מילמן-סיוון מאוניברסיטת חיפה בארגון כנס בינלאומי על גלובליזציה וזכויות עובדים – "Labor Rights in the Era of Globalization", הכנס נערך מטעם החטיבה לזכויות אדם במכללה האקדמית למשפטים. בין הנושאים שנידונו בכנס: האם הזכות לעבודה והזכות לפנאי הן זכויות אדם, מעמדה של הזכות לשכר מינימום כזכות אדם, האם ניתן להצדיק כבילה בשוק העבודה, מה המשמעות של משפט עבודה בינלאומי, והאם יש לנתק בין החלה של חוקי עבודה לטריטוריה. להרצאות ולהערות על ההרצאות לחצו כאן.
David Brooks, בעל טור ב"ניו יורק טיימס", מציג אחד מטוריו האחרונים את הזוכים ב Sidney Awards, פרסים המוענקים לכותבים הטובים ביותר של כתבות מגזין כל שנה. אחד הזוכים הוא Nick Paumgarten, מ"הניו יורקר" – “There and Back Again” הכתבה עוסקת בתרבות הנסיעות לעבודה. פאומגרטן מציין שאחד מכל ששה אמריקאים מבלה לפחות 90 דקות ביום בנסיעה לעבודה. מספר אלה שמבלים יותר מ 180 דקות ליום מגיע ל 3.5 מיליון אנשים, מספר כפול מזה שב 1990. פאומגרטן מציין את הפרדוקס שאנשים שכביכול אמורים להיות רציונליים על פי מודל ההסבר הכלכלי, ממשיכים לנסוע זמן ארוך כל כך למרות שהדבר הופך אותם לאומללים. מייקל לואיס אחד מכותבי כתבות המגזין הטובים ביותר כיום, מצייר פרופיל של משקיע בבורסה שהבטיח למשקיעים שהשקיעו כסף בחברתו שהוא יכול להביס את השוק, ואכן הוא לא הצליח ובכלל השוק זה לא מה שמספרים לנו.
להמלצות על כתבות נוספות שזכו בפרס לחצו כאן.
Philosophy Bites הוא אתר פילוסופי מעניין הכולל ראיונות עם פילוסופים על ספריהם. אחד הראיונות האחרונים נערך עם הפילוסוף הפוליטי הבריטי, G. A. Cohen, כהן הוא אחד הפילוסופים הפוליטיים המעניינים ביותר הכותבים כיום. לספרו האחרון יש את הכותרת המעניינת.
If You`re an Egalitarian, How Come You`re So Rich?"", בו הוא מבקר, בין היתר, את תורת הצדק של רולס ומסביר מה הבעיה עם התפיסה המרקסיסטית כיום.
בראיון הרדיופוני הזה כהן מסביר כיצד אנחנו צריכים לחשוב על אי שוויון ועושר.
הפילוסוף קוואמי אנתוני אפיה, שספרו "קוסמופוליטיות" תורגם לאחרונה לעברית, כותב על ענף פילוסופי חדש – "פילוסופיה ניסויית", פילוסופיים ידועים בכך שהניסויים היחידים שהם עורכים הם "ניסויים מחשבתיים" המתבצעים מתוך מעמקי הכורסה. עתה במחלקות בפילוסופיה מקימים מעבדות ניסוייות לניסויים פילוסופיים, מתקיימים כנסים ויש אפילו ג`ורנל מקצועי לענף הזה.
בויכוח שניהלתי לפני שנים מספר עם ג'רי כהן העליתי בפניו את העובדה כי, בדבריו אודות שוויון ועושר הוא איננו עוסק כלל בדרך בה אדם צובר את עושרו: האם הוא, למשל, מנצל לשם כך אחרים, הרויח בהגרלה, מוכר את כוח עבודתו וכד'. לצערי, תשובה ממשית מצדו של הפרופ' כהן לא ניתנה עד עצם היום הזה…
בויכוח שניהלתי לפני שנים מספר עם ג'רי כהן העליתי בפניו את העובדה כי, בדבריו אודות שוויון ועושר הוא איננו עוסק כלל בדרך בה אדם צובר את עושרו: האם הוא, למשל, מנצל לשם כך אחרים, הרויח בהגרלה, מוכר את כוח עבודתו וכד'. לצערי, תשובה ממשית מצדו של הפרופ' כהן לא ניתנה עד עצם היום הזה…
לינק לכתבה נוספת וטובה מאוד שפורסמה השנה על ידי יזם הון הסיכון והמסאי פול גראהם. "אי שוויון וסיכון" עוסקת בהשלכות ההרסניות שיש לחתירה אחרי ביטול אי השוויון בחברה. גרהאם מציע להתייחס לקשר הקיים בין עושר לעוצמה ולא לאי השוויון כשלעצמו כמה שגורם לחוליים חברתיים:
http://www.paulgraham.com/inequality.html
המאמר גם תורגם לעברית
http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=445#comments
לינק לכתבה נוספת וטובה מאוד שפורסמה השנה על ידי יזם הון הסיכון והמסאי פול גראהם. "אי שוויון וסיכון" עוסקת בהשלכות ההרסניות שיש לחתירה אחרי ביטול אי השוויון בחברה. גרהאם מציע להתייחס לקשר הקיים בין עושר לעוצמה ולא לאי השוויון כשלעצמו כמה שגורם לחוליים חברתיים:
http://www.paulgraham.com/inequality.html
המאמר גם תורגם לעברית
http://www.capitalism.co.il/wordpress-he/?p=445#comments