התחברות-תראבוט: נולדה תנועה פוליטית חדשה

חררדו לייבנר

במוצאי שבת, ה-5 בינואר 2008 התקיים באולם אל-בורג` שבערערה כנס היסוד של תנועת התחברות-תראבוט. לאחר למעלה משנה של מפגשים ודיונים סביב דפי עמדה,[1] התחלות של התארגנויות אזוריות והתחלה של מעורבות מאורגנת ואינטנסיבית במספר מאבקים חשובים, היוזמה להקמת תנועה פוליטית חדשה הפכה לתנועה של ממש. באולם האירועים, שצווי הריסה תלויים ועמודים נגדו ומתבררים בימים אלה בבתי המשפט, התכנסו כ-150 איש, רובם חברות וחברים שהתפקדו לתנועה, אחרים שמתעניינים ותושבים המוקירים את תרומתה של התחברות-תראבוט למאבק בואדי ערה נגד הריסת מבנים ומדיניות החנק התכנוני.

בכנס נבחרה וועדה מתאמת ארצית בת 15 חברים וחברות:

ראובן אברג`יל (ירושלים), אורי אליס (רמת גן), סיגלית גבעון-פדידה (לפיד), אנואר דאוד (נווה שלום), מרסלו וקסלר (תל אביב), אלעד שאול זמיר (יפו), נורית חג`אג` (חולון), נטליה לייבר (אזור), חררדו לייבנר (תל אביב), אילת מעוז (יפו), עאישה סידאוי (ערערה), ג`אבר עסקלה (מע`אר), פאדי שביטה (יפו), יובל תמרי (תל אביב), ניצן תנעמי (נתניה).

להלן מסמך העקרונות המקוצר של התנועה:

התחברות-תראבוט: עקרונות

מסמך העקרונות של תנועת התחברות-תראבוט הולך ומתגבש מתוך דיונים אינטנסיביים בקרב חברות התנועה וחבריה. הנה קטעים מתוך החלקים שגובשו, ונוגעים לכמה מן השאלות בהן עוסקת התנועה.

הקדמה. בישראל – חברה מגודרת ומופרדת, הדורסת את סביבתה, מסכנת את שלום תושביה ומציבה את המדוכאים זה כנגד זה – קשה לחבור יחד כדי לשנות את הסדר הקיים. האליטות השליטות השכילו להתגבר על משברים ולהתעצם בעזרת עיצובו של מערך חברתי, המבוסס על הפרדה שיטתית בין המנושלים והמנוצלים והצבתם זה כנגד זה. נוכח המתקפה על זכויותיהם וערעור עצם הלגיטימיות שלהן, נוטים רוב נפגעי המדיניות הדורסנית להתכנס פנימה, להרכין ראש עד יעבור זעם, לשרוד, להסתדר; במקרה הטוב מנסים הנעשקים לבלום את הפגיעה הישירה באמצעות התמקדות במאבק נקודתי, מנותק מהקשריו הרחבים; במקרים אחרים מנסים הנפגעים אפילו לסמן את עצמם כראויים להתחשבות מיוחדת מצד בעלי-הכוח על-ידי היבדלות מנפגעים אחרים – ובמיוחד מאלה החלשים עוד יותר. זהו חלק מהגיון ההפרדה בין המדוכאים והמנושלים, עליה מושתתות החברה והפוליטיקה בישראל.

תנועת התחברות-תראבוט קמה לאור צורך דחוף לחבר את המאבקים, לחשוף באמצעות חשיבה משותפת הניזונה מהפעילות את הזיקות בין התחומים הנפרדים ולנסח ביחד אסטרטגיות נגד לשינוי. התנועה מבקשת לחבר פעילותה בין מה שבדרך כלל נחשבים לתחומים נפרדים: הפוליטי-מדיני, יחסי יהודים וערבים בתוך ישראל, החברתי-כלכלי, העדתי-מעמדי, מעמד הנשים, זכויות האדם, איכות הסביבה, יחסי דת ומדינה וכן הלאה. בזירות הפעילות השונות נעשית עבודה חשובה; ניסיון רב-ערך נצבר בידי פעילות ופעילים. אך בהיעדר בית פוליטי, מקום שיפגיש בין התנסויות ורגישויות שונות, שיאפשר לבדוק את הקשרים בין מימדים שונים של המציאות החברתית ולחשוב איך ניתן לחבר ביניהם – נותר כל אחד ואחת מאיתנו מבודד/ת בזירת פעילות נפרדת. הקושי אינו ארגוני בלבד. הוא גם פוליטי; בהעדר חזון רדיקלי לא יכולה לקום אלטרנטיבה שמאלית אמיתית לסדר הקיים.

בראש וראשונה, תנועת התחברות-תראבוט הינה מסגרת מחברת ומחזקת של מפגש; פורום פוליטי למען מחשבה משותפת, בניסיון לברר בעיות-יסוד ולבדוק אסטרטגיות כדי להשפיע רעיונית ומעשית על המאבקים לשינוי פוליטי וחברתי. לא תיאוריה מנותקת מפרקטיקה אלא מחשבה מתוך הפעילות למען העמקתה והרחבתה.

שנית, התנועה שואפת להשפיע ככל האפשר על הזירה הפוליטית השמאלית, על מפלגות ותנועות מחאה, על עמותות ומסגרות פעילות. התחברות-תראבוט מבקשת לתרום בגיבוש גישות ואסטרטגיות שיתורגמו לפוליטיקה שמאלית, שתאפשר את בנייתה של האלטרנטיבה שכל כך חסרה לנו כיום.

שלישית, השינוי הכולל, העמוק, מחייב שינוי תודעתי ופוליטי של כלל הציבור. תנועת התחברות-תראבוט שואפת להיות קול משמעותי בציבוריות בישראל ולתרום להתפתחותה של תנועה עממית והמונית, רב-גונית, יהודית-ערבית, שתביא לשינוי פוליטי וחברתי כולל.

 לקריאת המשך המצע לחצו כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אריה

    מקווה שתצטרפו למפלגת העבודה במהירות האפשרית. אין צורך בעוד תנועה שתפצל את הכוחות. עדיף להשפיע מבפנים

  2. אריה

    מקווה שתצטרפו למפלגת העבודה במהירות האפשרית. אין צורך בעוד תנועה שתפצל את הכוחות. עדיף להשפיע מבפנים

  3. ליאור שוורץ

    לא צריך עוד תנועה רדיקאלית שמאלית שמוציאה מתוכה את ה"ציונים" כי אם בהקדמה אתם כותבים"מחברה קולוניאלית לחברה שוויונית ודמוקרטית" אתם פשוט בונים עוד מפלגה אנטי ציונית ,אנט ישראלית -בלי שום סימן היכר ברור חוץ מאשר ענין הריסת הבתים בואדי ערה שאני נגד -אני הייתי יוצא למאבק על הפשרת קרקעות לזוגות צעירים
    בניית אזורי פיתוח ועוד. אבל ככה לא תגיעו לכלום כי לאנשים כמוני אין מקום אצלכם בגלל שאת הזהות שלי אתם בחפץ לב דורסים -העיקר שווין ודמוקרטיה.יש את חד"ש ויש את בל"ד למה צריכים אותכם????

  4. ליאור שוורץ

    לא צריך עוד תנועה רדיקאלית שמאלית שמוציאה מתוכה את ה"ציונים" כי אם בהקדמה אתם כותבים"מחברה קולוניאלית לחברה שוויונית ודמוקרטית" אתם פשוט בונים עוד מפלגה אנטי ציונית ,אנט ישראלית -בלי שום סימן היכר ברור חוץ מאשר ענין הריסת הבתים בואדי ערה שאני נגד -אני הייתי יוצא למאבק על הפשרת קרקעות לזוגות צעירים
    בניית אזורי פיתוח ועוד. אבל ככה לא תגיעו לכלום כי לאנשים כמוני אין מקום אצלכם בגלל שאת הזהות שלי אתם בחפץ לב דורסים -העיקר שווין ודמוקרטיה.יש את חד"ש ויש את בל"ד למה צריכים אותכם????

  5. אמרי

    כל הכבוד! סוף סוף! כן יירבו ויישר כוח!

  6. אמרי

    כל הכבוד! סוף סוף! כן יירבו ויישר כוח!

  7. נפתלי מדר

    שלום רב
    אני לא איתכם!
    היתחברתי לדיוור שלכם מהסיבה החברתית סוציאלית!!
    אני מקווה שהאנשים שמחוברים אליכם אם לא אלא שרואים אותם בימי שישי בהפגנות על הגדר!!

  8. נפתלי מדר

    שלום רב
    אני לא איתכם!
    היתחברתי לדיוור שלכם מהסיבה החברתית סוציאלית!!
    אני מקווה שהאנשים שמחוברים אליכם אם לא אלא שרואים אותם בימי שישי בהפגנות על הגדר!!

  9. רמי הוד

    לפעמים נדמה לי כי המאבק בתנועות השמאל המתקראות "רדיקליות" אינו מאבק פוליטי שמטרתו להגיע לציבור הרחב בישראל אלא מאבק רטורי, אקדמי ומתבדל שמטרתו להיות צודק יותר וללכת לישון בלילה כשאתה יודע כי רעיונתיך ועמדותיך מיוצגים נאמנה על מצע. מסמכים מאין אלו, ראויים ומעניינים כשלעצמם, אינם מקרבים במאומה שינוי פוליטי-חברתי רחב. איני מבין כיצד אמור האדם העובד המחפש אלטרנטיבה שפויה ונגישה לסדר הקיים להתחבר לטקסט כזה ולדומיו. האם עוד תנועה היא שתעשה את השינוי? האם לא שבענו מאינפלציית הארגונים, הפורומים והעמותות שבטוחים כי הם-הם אלו שיביאו את השינוי המיוחל? האם חד"ש אינה שמאלית מדי בשביל אנשי תרבוט היקרים? ואם הנחת היסוד היא מאבק בציונות הקולונאליסטית כיצד ניתן בכלל לדבר על התחברות כלשהי עם הציבור הישראלי הבלתי משוכנע?
    מהי המטרה- ללטש את האידיאולוגיה ואת המשנה הסדורה, לשננן אותה היטב ולהרגיש שאנו צודקים או לנהל מאבק פוליטי- חברתי בעל אופי מעמדי רחב?

  10. רמי הוד

    לפעמים נדמה לי כי המאבק בתנועות השמאל המתקראות "רדיקליות" אינו מאבק פוליטי שמטרתו להגיע לציבור הרחב בישראל אלא מאבק רטורי, אקדמי ומתבדל שמטרתו להיות צודק יותר וללכת לישון בלילה כשאתה יודע כי רעיונתיך ועמדותיך מיוצגים נאמנה על מצע. מסמכים מאין אלו, ראויים ומעניינים כשלעצמם, אינם מקרבים במאומה שינוי פוליטי-חברתי רחב. איני מבין כיצד אמור האדם העובד המחפש אלטרנטיבה שפויה ונגישה לסדר הקיים להתחבר לטקסט כזה ולדומיו. האם עוד תנועה היא שתעשה את השינוי? האם לא שבענו מאינפלציית הארגונים, הפורומים והעמותות שבטוחים כי הם-הם אלו שיביאו את השינוי המיוחל? האם חד"ש אינה שמאלית מדי בשביל אנשי תרבוט היקרים? ואם הנחת היסוד היא מאבק בציונות הקולונאליסטית כיצד ניתן בכלל לדבר על התחברות כלשהי עם הציבור הישראלי הבלתי משוכנע?
    מהי המטרה- ללטש את האידיאולוגיה ואת המשנה הסדורה, לשננן אותה היטב ולהרגיש שאנו צודקים או לנהל מאבק פוליטי- חברתי בעל אופי מעמדי רחב?

  11. חררדו לייבנר

    רמי,
    אני מניח שאם קראת את שמות החברות והחברים שנבחרו לוועדה הארצית של התחברות-תראבוט יכולת לשים לב לאחד המאפיינים המשותפים לכל מי שזיהית את שמה\ו: כולם א\נשים שלא הולכים לישון בשקט אחרי תרגילים רטוריים, כולם פעילות ופעילים מאוד בתחומים שונים, מאוד מעשיים ומאוד מחוברים\ות למאבקים ממשיים. אם לא שמת לב, אז אנא תעבור על השמות שוב. אם אינך מזהה מספיק שמות, אז בבקשה תשאל את מי שכן מכיר.
    ואחרי שבררת קצת, למה נראה לך שפעילות ופעילים פוליטיים וחברתיים העוסקים ברוב הימים והשעות במאבקים בקרב אנשים עובדים (או מובטלות) בשר ודם מכל הסוגים והתודעות, מבקשים לשבת יחד מדי פעם, להחליף חוויות, למשג את המציאות בה הם נתקלים, לנסח לעצמם עקרונות ולדון באסטרטגיות של פעילותם וגם לצבור כוח פוליטי? אולי יש לך הסבר אחר לתופעה מאשר הסטייה החולנית לה רמזת?

  12. חררדו לייבנר

    רמי,
    אני מניח שאם קראת את שמות החברות והחברים שנבחרו לוועדה הארצית של התחברות-תראבוט יכולת לשים לב לאחד המאפיינים המשותפים לכל מי שזיהית את שמה\ו: כולם א\נשים שלא הולכים לישון בשקט אחרי תרגילים רטוריים, כולם פעילות ופעילים מאוד בתחומים שונים, מאוד מעשיים ומאוד מחוברים\ות למאבקים ממשיים. אם לא שמת לב, אז אנא תעבור על השמות שוב. אם אינך מזהה מספיק שמות, אז בבקשה תשאל את מי שכן מכיר.
    ואחרי שבררת קצת, למה נראה לך שפעילות ופעילים פוליטיים וחברתיים העוסקים ברוב הימים והשעות במאבקים בקרב אנשים עובדים (או מובטלות) בשר ודם מכל הסוגים והתודעות, מבקשים לשבת יחד מדי פעם, להחליף חוויות, למשג את המציאות בה הם נתקלים, לנסח לעצמם עקרונות ולדון באסטרטגיות של פעילותם וגם לצבור כוח פוליטי? אולי יש לך הסבר אחר לתופעה מאשר הסטייה החולנית לה רמזת?

  13. אלי

    אני מציע לכל אלו שמחרפים את התנועה החדשה בשם הציונות- לא לשאת את שם הציונות לשוא. הציונות מעולם לא
    קבעה בפרוגרמה המקורית שלה כי היא דוגלת במדינה יהודית. קחו את גדולי הציונות- חיים וייצמן, מרטין בובר, קפלנסקי, תנועת איחוד- ברית שלום, משה סמילנסקי, השומר הצעיר, עליה חדשה, ועוד רבים רבים, כולם דיברו על
    מדינה דו- לאומית. למעשה, חפיפה בין ציונות למדינה יהודית זה אמצעי תעמולה של הימין, שרק לאחרונה, בעשר- עשרים
    השנים האחרונות, הוא יצאה לציבור, וראה זה פלא, אפילו כאלו שסולדים מהימין, מתעבים אותו, קונים
    את הסחורה הרקובה הזאת.
    ומלה לתנועה החדשה. עצם העובדה שבמים העומדים, העומדים זה שנים, המעלים צחנה, של הפוליטיקה הישראלית, קמה
    מפלגה חדשה, זה כשלעצמו תהליך מבורך. אכן, השמאל הרדיקלי, כפי שהוא נקרא, צריך להתאגד ולהקים גוף פוליטי
    שיצטרף לזירה הפרלמנטרית ויופיע בבחירות לכנסת. הגיעה השעה. מזמן הגיעה השעה. אולי "התחברות" זה הגוף. נחיה ונראה. השאלה הגדולה היא אם חררדו ליבנר ואורי אבנרי ונשי מחסום ווטש ונשים בשחור וכל אותם רסיסים נפלאים
    של השמאל הרדיקלי, מסוגלים להתגבר על חילוקי הדעות ביניהם, ואולי ובעיקר על מאבקי האגו שלהם, ולפעול במשותף.
    אם זה יהיה אפשרי- עשינו כברת דרך ענקית להצלת הציונות. הציונות האוטונטית, לא זו של תעמולת הימין.

  14. אלי

    אני מציע לכל אלו שמחרפים את התנועה החדשה בשם הציונות- לא לשאת את שם הציונות לשוא. הציונות מעולם לא
    קבעה בפרוגרמה המקורית שלה כי היא דוגלת במדינה יהודית. קחו את גדולי הציונות- חיים וייצמן, מרטין בובר, קפלנסקי, תנועת איחוד- ברית שלום, משה סמילנסקי, השומר הצעיר, עליה חדשה, ועוד רבים רבים, כולם דיברו על
    מדינה דו- לאומית. למעשה, חפיפה בין ציונות למדינה יהודית זה אמצעי תעמולה של הימין, שרק לאחרונה, בעשר- עשרים
    השנים האחרונות, הוא יצאה לציבור, וראה זה פלא, אפילו כאלו שסולדים מהימין, מתעבים אותו, קונים
    את הסחורה הרקובה הזאת.
    ומלה לתנועה החדשה. עצם העובדה שבמים העומדים, העומדים זה שנים, המעלים צחנה, של הפוליטיקה הישראלית, קמה
    מפלגה חדשה, זה כשלעצמו תהליך מבורך. אכן, השמאל הרדיקלי, כפי שהוא נקרא, צריך להתאגד ולהקים גוף פוליטי
    שיצטרף לזירה הפרלמנטרית ויופיע בבחירות לכנסת. הגיעה השעה. מזמן הגיעה השעה. אולי "התחברות" זה הגוף. נחיה ונראה. השאלה הגדולה היא אם חררדו ליבנר ואורי אבנרי ונשי מחסום ווטש ונשים בשחור וכל אותם רסיסים נפלאים
    של השמאל הרדיקלי, מסוגלים להתגבר על חילוקי הדעות ביניהם, ואולי ובעיקר על מאבקי האגו שלהם, ולפעול במשותף.
    אם זה יהיה אפשרי- עשינו כברת דרך ענקית להצלת הציונות. הציונות האוטונטית, לא זו של תעמולת הימין.

  15. רפאל פרטוש

    ללא ספק אלימות, ניצול, ודה לגיטימציה הן המציאות כאן ובכל מקום , וניזונות מלחץ בלתי פוסק ועצום המקיף את התרבות האנושית בעבר ובהווה . הפרד ומשול, וצורות רבות של אופיום להמונים מקבעות האטימות, והאדישות ביחס לתופעות הנ"ל.
    ניסוח המצע חשוב, אך לדעתי חשובה ויעילה הרבה יותר המעורבות והפעילות החברתית בקרב בני הנוער וקהילות רבות ושונות-מפני ששינוי מגמה, יחס כלפי השונה, וקבלתו אינם סיסמאות ריקות, אלא תהליך מתמשך ובד"כ אטי.
    למרות שהפחד מהשונה, ודיכוי חיוניותו מזינים את כוחות השוק והשלטון, טיפוח הקשר והחיבור לדור הבא הינו העיקר.
    שמחה, יצירה ,ופעילות כנה של כל אחד למען ויחד עם הילדים/ות יאפשרו מימוש הרעיונות והמטרות שניסחתם. בברכה.

  16. רפאל פרטוש

    ללא ספק אלימות, ניצול, ודה לגיטימציה הן המציאות כאן ובכל מקום , וניזונות מלחץ בלתי פוסק ועצום המקיף את התרבות האנושית בעבר ובהווה . הפרד ומשול, וצורות רבות של אופיום להמונים מקבעות האטימות, והאדישות ביחס לתופעות הנ"ל.
    ניסוח המצע חשוב, אך לדעתי חשובה ויעילה הרבה יותר המעורבות והפעילות החברתית בקרב בני הנוער וקהילות רבות ושונות-מפני ששינוי מגמה, יחס כלפי השונה, וקבלתו אינם סיסמאות ריקות, אלא תהליך מתמשך ובד"כ אטי.
    למרות שהפחד מהשונה, ודיכוי חיוניותו מזינים את כוחות השוק והשלטון, טיפוח הקשר והחיבור לדור הבא הינו העיקר.
    שמחה, יצירה ,ופעילות כנה של כל אחד למען ויחד עם הילדים/ות יאפשרו מימוש הרעיונות והמטרות שניסחתם. בברכה.

  17. רמי הוד

    יש לי כבוד גדול מאוד למספר רב של אנשים שמופיעים ברשימה ואני מודע היטב לפעילות הפוליטית הענפה שלהם. קטונתי מלהגדיר מיהו פעיל פוליטי ומיהו לא. אם זה מה שהבנת אני מתנצל. אני מבקר את התוכן ואת מה שנראה לי כגישה פוליטית שגויה.
    הדגשת האנטי ציונות הוא אקט בלתי מחבר ובלתי נגיש כלפי רוב האוכולוסייה בישראל .עודף הארגונים והתנועות אינו תורם לשיח הפוליטי-חברתי השמאלי. אני מעדיף את הגישה של לשנות מתוך מפלגות קיימות גם אם זה אומר, חלילה וחס, לשתף פעולה ולהיות חלק בגוף שרבים מחבריו אינם מסכימים אחד לאחד על פרשנותם לכיבוש חיפה והטבח בטנטורה. לעניות דעתי- פוליטיקה שמאלית, בגלל התהודה הקטנה שיש לדעותינו בציבור הרחב, צריכה לשאוף ליצירת קואליציות, בריתות והגדלת החזית השמלאית.
    אני לחלוטין לא מקבל את הביקורת על חד"ש אותה שמעתי ממספר פעילים בתרבוט שאני מאוד מעריך וכמו כן אני לחלוטין לא מקבל את האנטי ציונות כהנחת יסוד של תנועה פוליטית. מה פירוש להיות אנטי ציוני ולבקר השכם וערב את הקמת המדינה? מה הערך הפוליטי-פרקטי של זה? וכן, יש תחושה של התבדלות ולא התחברות. איני מבין כיצד ניתן להרחיב מעגלים כך.

  18. רמי הוד

    יש לי כבוד גדול מאוד למספר רב של אנשים שמופיעים ברשימה ואני מודע היטב לפעילות הפוליטית הענפה שלהם. קטונתי מלהגדיר מיהו פעיל פוליטי ומיהו לא. אם זה מה שהבנת אני מתנצל. אני מבקר את התוכן ואת מה שנראה לי כגישה פוליטית שגויה.
    הדגשת האנטי ציונות הוא אקט בלתי מחבר ובלתי נגיש כלפי רוב האוכולוסייה בישראל .עודף הארגונים והתנועות אינו תורם לשיח הפוליטי-חברתי השמאלי. אני מעדיף את הגישה של לשנות מתוך מפלגות קיימות גם אם זה אומר, חלילה וחס, לשתף פעולה ולהיות חלק בגוף שרבים מחבריו אינם מסכימים אחד לאחד על פרשנותם לכיבוש חיפה והטבח בטנטורה. לעניות דעתי- פוליטיקה שמאלית, בגלל התהודה הקטנה שיש לדעותינו בציבור הרחב, צריכה לשאוף ליצירת קואליציות, בריתות והגדלת החזית השמלאית.
    אני לחלוטין לא מקבל את הביקורת על חד"ש אותה שמעתי ממספר פעילים בתרבוט שאני מאוד מעריך וכמו כן אני לחלוטין לא מקבל את האנטי ציונות כהנחת יסוד של תנועה פוליטית. מה פירוש להיות אנטי ציוני ולבקר השכם וערב את הקמת המדינה? מה הערך הפוליטי-פרקטי של זה? וכן, יש תחושה של התבדלות ולא התחברות. איני מבין כיצד ניתן להרחיב מעגלים כך.

  19. אירית

    יש מעט שינוי בשיח, שכן מחיאות הכפיים הרגילות נחלשו ונשמעים אפילו קולות ספקניים.
    השטאנץ הזה לא עבד עד עכשיו, מה החידוש ?

    אני בעד התנתקות חד צדדית מהניסיון לשנות בדרך של התנגדות פוליטית, בדפוס הרגיל ועם כסף זר המייצר כמה משרות (לא שאני מזלזלת בכמה משרות) ל"פעילים". התברר כבר שהדפוס הזה מחזק את הממסד, שזקוק לתדמית הזו שהארגונים מייצרים עבורו.

    נשמע כמו אותו סוג של התארגנות קליקאית (איפה קונים כרטיס ?).

    מכל מקום, כאמור גם ייצור של כמה משרות מבורך הוא לעומת שפע המשרות המייצרות מלחמה מנגד בצורה ישירה.
    המודל של כסף זר לליבוי עלי התאנה הוכיח עצמו כהרסני אפילו, מן הטעם שגם לתורמים יש אינטרס לשמר את המצב פה, כולל אירופה. העשייה המשמעותית במחאה כיום היא בקשה לשיקום פליטים, כולל נפגעי הריסת בתים מפה ומשם (כפר שלם או ואדי ערה), וכניראה אפילו יהיה מועיל יותר לבקש שהשיקום יעשה בחו"ל.
    כל תמיכה אחרת מחזקת את הממסד הקיים. חשוב להזכיר שהתורמים מחו"ל אם הם יהודים, מטרתם היא שימור וחיזוק המצב הקיים. אם הם לא יהודים אלא "קרנות של האיחוד למיניהן" (קל וחומר קרנות אמריקאיות), מוטב שיקדישו את הכסף לשינוי מדינית החוץ של ממשלותיהם, המאפשרות את המצב הקיים ואף מעודדות אותו. כל מנגנון הסכסכנות הצבועה הזו, שמגיעה מחו"ל, כבר שקוף במטרתו. לדעתי לפחות.
    אירופה מדברת באותם שני קולות שישראל מדברת בהם, אז ראוי שהשמאל שם יתחיל בביתו פנימה, כי הכספים הבאמת גדולים מגיעים מחו"ל לתמיכה בממשלות ישראל ובמעשיהם כולל הנישולים מכל הסוגים שמשתלשלים מהמצב.

  20. אירית

    יש מעט שינוי בשיח, שכן מחיאות הכפיים הרגילות נחלשו ונשמעים אפילו קולות ספקניים.
    השטאנץ הזה לא עבד עד עכשיו, מה החידוש ?

    אני בעד התנתקות חד צדדית מהניסיון לשנות בדרך של התנגדות פוליטית, בדפוס הרגיל ועם כסף זר המייצר כמה משרות (לא שאני מזלזלת בכמה משרות) ל"פעילים". התברר כבר שהדפוס הזה מחזק את הממסד, שזקוק לתדמית הזו שהארגונים מייצרים עבורו.

    נשמע כמו אותו סוג של התארגנות קליקאית (איפה קונים כרטיס ?).

    מכל מקום, כאמור גם ייצור של כמה משרות מבורך הוא לעומת שפע המשרות המייצרות מלחמה מנגד בצורה ישירה.
    המודל של כסף זר לליבוי עלי התאנה הוכיח עצמו כהרסני אפילו, מן הטעם שגם לתורמים יש אינטרס לשמר את המצב פה, כולל אירופה. העשייה המשמעותית במחאה כיום היא בקשה לשיקום פליטים, כולל נפגעי הריסת בתים מפה ומשם (כפר שלם או ואדי ערה), וכניראה אפילו יהיה מועיל יותר לבקש שהשיקום יעשה בחו"ל.
    כל תמיכה אחרת מחזקת את הממסד הקיים. חשוב להזכיר שהתורמים מחו"ל אם הם יהודים, מטרתם היא שימור וחיזוק המצב הקיים. אם הם לא יהודים אלא "קרנות של האיחוד למיניהן" (קל וחומר קרנות אמריקאיות), מוטב שיקדישו את הכסף לשינוי מדינית החוץ של ממשלותיהם, המאפשרות את המצב הקיים ואף מעודדות אותו. כל מנגנון הסכסכנות הצבועה הזו, שמגיעה מחו"ל, כבר שקוף במטרתו. לדעתי לפחות.
    אירופה מדברת באותם שני קולות שישראל מדברת בהם, אז ראוי שהשמאל שם יתחיל בביתו פנימה, כי הכספים הבאמת גדולים מגיעים מחו"ל לתמיכה בממשלות ישראל ובמעשיהם כולל הנישולים מכל הסוגים שמשתלשלים מהמצב.

  21. אורלי בנימין

    גם אני אוהבת לצחוק על מחלת הפצלת המפורסמת שלנו. הפורום הרחב ביותר שמצליח להסכים מספיק הוא שלושה והרביעית כבר מוכרחה להקים תנועה. אבל תאראבוט, שאני חברה בה, היא לא עוד פיצול. בתאראבוט פעילים אנשים שהם בפועל פעילים כיחידים וכחלק מארגונים שונים: מקדמים מטרות סוציאל-דמוקרטיות מכל הסוגים ומערערים את הלגיטימציה של הדיכויים הרבים שמסביב. אף אחד ואף אחת, כך נדמה לי, לא מגיע או מגיעה לתאראבוט בכדי לוותר על פעילויות שונות בארגוני השמאל על גווניהם.

    אז למה תאראבוט? מפני שבארגונים שכבר עברו תהליכי מיסוד, היסוד הדמוקרטי העממי נוטה להעלם. הפעיל והפעילה משתתפים ברמות שונות אבל לימוד, התלבטות בקול רם, דיאלוג, הם לאו דווקא שם המשחק. זאת במיוחד נוכח התופעה המפורסמת של דינמיקות שונות של מיסוד ומבנים ארגוניים/ניהוליים שמקשה מאד על השפעה מחוץ למסגרת הפרוייקטים שכבר זכו למימון. כן לחצי מימון הופכים בהרבה מסגרות קיימות להיות קריטריון מרכזי בהתדיינות ובהתעסקות בהם.

    בתאראבוט קורה מבחינה זו משהו אחר שאפשר לכנותו דיאלוג. שיתוף בספקות ובסימני שאלה. התחבטות סביב שאלות מטרידות מזוויות חדשניות. אני מציעה לבדוק ולמדוד את רמת ההקשבה, ובמיוחד את רמת הנכונות להקשבה, בטרם שופטים ומכריזים מה נכון ומה לא נכון מה דרוש ומה לא.

    באווירת הבידוד האינטלקטואלי הרווחת כלכך, התקרבות על בסיס ההתנגדות ללאומנות, לגזענות, לשוביניזם, לדומיננטיות הטרוסקסואלית – היא התנסות מרחיבת אופקים ומחזקת. לא במקום פעילות. לקראת פעילות.

  22. אורלי בנימין

    גם אני אוהבת לצחוק על מחלת הפצלת המפורסמת שלנו. הפורום הרחב ביותר שמצליח להסכים מספיק הוא שלושה והרביעית כבר מוכרחה להקים תנועה. אבל תאראבוט, שאני חברה בה, היא לא עוד פיצול. בתאראבוט פעילים אנשים שהם בפועל פעילים כיחידים וכחלק מארגונים שונים: מקדמים מטרות סוציאל-דמוקרטיות מכל הסוגים ומערערים את הלגיטימציה של הדיכויים הרבים שמסביב. אף אחד ואף אחת, כך נדמה לי, לא מגיע או מגיעה לתאראבוט בכדי לוותר על פעילויות שונות בארגוני השמאל על גווניהם.

    אז למה תאראבוט? מפני שבארגונים שכבר עברו תהליכי מיסוד, היסוד הדמוקרטי העממי נוטה להעלם. הפעיל והפעילה משתתפים ברמות שונות אבל לימוד, התלבטות בקול רם, דיאלוג, הם לאו דווקא שם המשחק. זאת במיוחד נוכח התופעה המפורסמת של דינמיקות שונות של מיסוד ומבנים ארגוניים/ניהוליים שמקשה מאד על השפעה מחוץ למסגרת הפרוייקטים שכבר זכו למימון. כן לחצי מימון הופכים בהרבה מסגרות קיימות להיות קריטריון מרכזי בהתדיינות ובהתעסקות בהם.

    בתאראבוט קורה מבחינה זו משהו אחר שאפשר לכנותו דיאלוג. שיתוף בספקות ובסימני שאלה. התחבטות סביב שאלות מטרידות מזוויות חדשניות. אני מציעה לבדוק ולמדוד את רמת ההקשבה, ובמיוחד את רמת הנכונות להקשבה, בטרם שופטים ומכריזים מה נכון ומה לא נכון מה דרוש ומה לא.

    באווירת הבידוד האינטלקטואלי הרווחת כלכך, התקרבות על בסיס ההתנגדות ללאומנות, לגזענות, לשוביניזם, לדומיננטיות הטרוסקסואלית – היא התנסות מרחיבת אופקים ומחזקת. לא במקום פעילות. לקראת פעילות.

  23. חררדו לייבנר

    אנחנו מתכוונים לבנות תנועה עממית. אין לנו אגורה, לא ממקור זר ולא ממקור מקומי, זולת מה שאספנו בעצמנו הפעילים והפעילות והסביבה הקרובה שלנו. לכל היותר נסתייע פה ושם בתשתיות (מקום מפגש, תחבורה, פקס) של מסגרות קרובות לנו מבחינה רעיונית. כך גם נשאר, איננו פונים לא לקרנות ולא לגופים או למליונרים. את פעילותנו נממן מעצמנו וממעגלי התמיכה שנצליח לגייס מהאנשים שסביבנו.

  24. חררדו לייבנר

    אנחנו מתכוונים לבנות תנועה עממית. אין לנו אגורה, לא ממקור זר ולא ממקור מקומי, זולת מה שאספנו בעצמנו הפעילים והפעילות והסביבה הקרובה שלנו. לכל היותר נסתייע פה ושם בתשתיות (מקום מפגש, תחבורה, פקס) של מסגרות קרובות לנו מבחינה רעיונית. כך גם נשאר, איננו פונים לא לקרנות ולא לגופים או למליונרים. את פעילותנו נממן מעצמנו וממעגלי התמיכה שנצליח לגייס מהאנשים שסביבנו.

  25. אירית

    נשמע טוב, בהצלחה.!
    (לא צריך להישמע מופתע ונעלב, רוב (כל ?) התנועות-ארגונים ממומנים על ידי קרנות או תורמים, וזה אף פעם לא כסף מקומי).

    כתושבת הגליל, אשמח לראות התמקדות בפעילות מקומית דוקא, בקטן. הרי לא חסר "פוליטיקה גבוהה" לטעמי, וגם לא מנהיגי מקלדת או אקדמיה וכל מיני התפצלויות של ביקורת על הביקורת, אבל האנשים במקום מתקשים ליצור גשרים חיוביים.
    . אם לוקחים את הגליל בהשוואה ליפו למשל, פה אין בכלל דיאלוג, לאו דוקא פוליטי, אלא בכלל. יש הרבה יותר גזענות מתוך הפרדה ובורות. וגם משום שאזור חקלאי יתאפיין ביצריות ובמיקוד על טריטוריה קונקרטית.
    למשל, סתם דוגמא, לא מוכר לי מוסד תרבותי משותף, מן הסוג שיש בתל אביב או ירושלים. חנות-בית קפה-מוסד אמנותי-תרבותי נאה ומסביר פנים שמקרב את בעלי "הראש הדומה" משתי הקבוצות. על בסיס הרצאות, ספרים, שפה, וכמובן אוכל וחקלאות שזה מאופי המקום (למשל קידום סחר הדדי קטן של מוצרים מקומיים אקולוגיים). יש אינטרסים משותפים, כלכליים וכאלה הקשורים לאורח חיים, מול הכלכלה התאגידית הטורפת.

    יש עכשיו בגליל קצת סיוע לעסקים קטנים, אפשר היה לחשוב על משהו "מלמטה" ולא מאד אליטיסטי (קצת פחות, נאמר, מהמרכז). אשמח לסייע.

  26. אירית

    נשמע טוב, בהצלחה.!
    (לא צריך להישמע מופתע ונעלב, רוב (כל ?) התנועות-ארגונים ממומנים על ידי קרנות או תורמים, וזה אף פעם לא כסף מקומי).

    כתושבת הגליל, אשמח לראות התמקדות בפעילות מקומית דוקא, בקטן. הרי לא חסר "פוליטיקה גבוהה" לטעמי, וגם לא מנהיגי מקלדת או אקדמיה וכל מיני התפצלויות של ביקורת על הביקורת, אבל האנשים במקום מתקשים ליצור גשרים חיוביים.
    . אם לוקחים את הגליל בהשוואה ליפו למשל, פה אין בכלל דיאלוג, לאו דוקא פוליטי, אלא בכלל. יש הרבה יותר גזענות מתוך הפרדה ובורות. וגם משום שאזור חקלאי יתאפיין ביצריות ובמיקוד על טריטוריה קונקרטית.
    למשל, סתם דוגמא, לא מוכר לי מוסד תרבותי משותף, מן הסוג שיש בתל אביב או ירושלים. חנות-בית קפה-מוסד אמנותי-תרבותי נאה ומסביר פנים שמקרב את בעלי "הראש הדומה" משתי הקבוצות. על בסיס הרצאות, ספרים, שפה, וכמובן אוכל וחקלאות שזה מאופי המקום (למשל קידום סחר הדדי קטן של מוצרים מקומיים אקולוגיים). יש אינטרסים משותפים, כלכליים וכאלה הקשורים לאורח חיים, מול הכלכלה התאגידית הטורפת.

    יש עכשיו בגליל קצת סיוע לעסקים קטנים, אפשר היה לחשוב על משהו "מלמטה" ולא מאד אליטיסטי (קצת פחות, נאמר, מהמרכז). אשמח לסייע.

  27. ליאור שוורץ

    אורלי כתבת "באווירת הבידוד האינטלקטואלי הרווחת כלכך, התקרבות על בסיס ההתנגדות ללאומנות, לגזענות, לשוביניזם, לדומיננטיות הטרוסקסואלית – היא התנסות מרחיבת אופקים ומחזקת. לא במקום פעילות. לקראת פעילות."

    לדעתי זו בדיוק הבעיה של ההתארגנות -אני בדעה שצריך מפלגה סוציאל דמוקרטית חדשה בישראל-שבתוכה יש ציונים-ואנטי ציונים וכאלה שמבינים שהבעיה היא מעמדית ולא שבטית הייתי מחבר בין חלקים ממפלגת העבודה למפלגת דאם
    לחלקים ממרצ וחדש.

    התארגנות של אנשים עובדים בנאים ,שומרים ,מלצרים ,מורים,עובדי יצור- אנשי הצוארון הכי כחול (אדום) שיש. וככאלה החוויה האינטלקטואלית ממש לא חשובה להם מה שחשוב זה זכויות ולגמור את החודש.אישית אני חושב שעודף אינטלקטואליות בתנועות פוליטיות גורם להם בסופו של דבר לגווע כי עסוקים בויכוחים וחיפושים כל הזמן.ולטעמי הניסיון הרב תרבותי הגלובלי וריסוק המדינה רק מביא לאסון או לשעמום במקרה הקל.

  28. ליאור שוורץ

    אורלי כתבת "באווירת הבידוד האינטלקטואלי הרווחת כלכך, התקרבות על בסיס ההתנגדות ללאומנות, לגזענות, לשוביניזם, לדומיננטיות הטרוסקסואלית – היא התנסות מרחיבת אופקים ומחזקת. לא במקום פעילות. לקראת פעילות."

    לדעתי זו בדיוק הבעיה של ההתארגנות -אני בדעה שצריך מפלגה סוציאל דמוקרטית חדשה בישראל-שבתוכה יש ציונים-ואנטי ציונים וכאלה שמבינים שהבעיה היא מעמדית ולא שבטית הייתי מחבר בין חלקים ממפלגת העבודה למפלגת דאם
    לחלקים ממרצ וחדש.

    התארגנות של אנשים עובדים בנאים ,שומרים ,מלצרים ,מורים,עובדי יצור- אנשי הצוארון הכי כחול (אדום) שיש. וככאלה החוויה האינטלקטואלית ממש לא חשובה להם מה שחשוב זה זכויות ולגמור את החודש.אישית אני חושב שעודף אינטלקטואליות בתנועות פוליטיות גורם להם בסופו של דבר לגווע כי עסוקים בויכוחים וחיפושים כל הזמן.ולטעמי הניסיון הרב תרבותי הגלובלי וריסוק המדינה רק מביא לאסון או לשעמום במקרה הקל.

  29. טליה

    רציתי לשאול מדוע אתם לא פשוט מצטרפים לחד"ש?

  30. טליה

    רציתי לשאול מדוע אתם לא פשוט מצטרפים לחד"ש?

  31. אורלי בנימין

    שמעת על הברית החברתית שמוביל אורי זילברשייד? המדובר בפעולה שנמשכת כבר כמעט שנתיים שבה מנסים להקים את אותה קואליציה רחבה של איגודים מקצועיים, ארגוני סטודנטים, תנועות נוער ותנועות חברתיות אחרות שאתה מדבר עליה מתוך כוונה להעמיק את הפעולה הסוציאל-דמוקרטית. הברית הזו ממוקדת לחלוטין בזכויות עובדים, בשכר בכבוד ובמאבק ציבורי שיחזק אותם. הנה למשל סדר היום ש המפגש האחרון – נראה כאילו אתה כתבת אותו:

    א) המשך בניין התנועה – הקמת מטות/סניפים אזוריים.

    ב) דרכים לחיזוק התנועה בחודשים הקרובים – צירוף גופים נוספים ומעורבות התנועה במאבקים "קטנים".

    ג) התפתחויות כלליות – הופעתה של שאיפה לדמוקרטיה השתתפותית בקרב הסטודנטים, המורים ובגופים אחרים והשלכותיה על המערכות השונות והמאבקים החברתיים.

    ד) בהתאם להתפתחויות: שביתת מרצי האוניברסיטאות.

    בכדי לקבל הזמנות לישיבות אלו אפשר לכתוב לאורי z-uri@013.net

    למשל במאבק המורים הם היו מאד מרכזיים והצליחו לחבר למאבק גם קבוצת הורים משמעותית. אני לא יודעת אם דעם הם בענין של להצטרף אליהם או לפעול במשותף איתם אבל החזון שאתה מדבר עליו, מתקיים וזקוק לאנשים בכדי להמריץ ולחזק אותו. האם אתה חלק מההתארגנות הזו? כדאי. זקוקים לך שם. ישנם לא מעטים שעושים עבודה במסגרת הברית החברתית והם גם חברים בתאראבוט. זה לא אומר שהם יותר אינטלקטואלים מפעילים. זה אומר שהם מחזקים בפעילות שלהם בברית החברתית דגשים שמתחדדים במרחב אחר. החשוב בצורה כזו של פעולה הוא שלאורך זמן, תכנים שהתגבשו במרחב אחד מחלחלים אל האחר ומזינים אותו. אנשים נוספים נפתחים לרעיונות ולצורות דיבור ולאפשרות לפעול במשותף בכיוונים שלא התקיימו קודם.
    אני מסכימה איתך – אנחנו צריכים לחזק בישראל את האנטי-גלובליזציה ובמיוחד את ההתנגדות לביטוייה הכוחניים המקומיים. זה לא תהליך שיקרה רק כי נכריז שאנחנו מקימים תנועה רחבה. את התנועה הרחבה הזו צריך לבנות בתוך ובין התנועות הקיימות. והנקודה החשובה: רבים וטובים פועלים בכיוון הזה באופן יומיומי. יחד עם זאת, אנחנו עדיין מעטים מדי.

  32. אורלי בנימין

    שמעת על הברית החברתית שמוביל אורי זילברשייד? המדובר בפעולה שנמשכת כבר כמעט שנתיים שבה מנסים להקים את אותה קואליציה רחבה של איגודים מקצועיים, ארגוני סטודנטים, תנועות נוער ותנועות חברתיות אחרות שאתה מדבר עליה מתוך כוונה להעמיק את הפעולה הסוציאל-דמוקרטית. הברית הזו ממוקדת לחלוטין בזכויות עובדים, בשכר בכבוד ובמאבק ציבורי שיחזק אותם. הנה למשל סדר היום ש המפגש האחרון – נראה כאילו אתה כתבת אותו:

    א) המשך בניין התנועה – הקמת מטות/סניפים אזוריים.

    ב) דרכים לחיזוק התנועה בחודשים הקרובים – צירוף גופים נוספים ומעורבות התנועה במאבקים "קטנים".

    ג) התפתחויות כלליות – הופעתה של שאיפה לדמוקרטיה השתתפותית בקרב הסטודנטים, המורים ובגופים אחרים והשלכותיה על המערכות השונות והמאבקים החברתיים.

    ד) בהתאם להתפתחויות: שביתת מרצי האוניברסיטאות.

    בכדי לקבל הזמנות לישיבות אלו אפשר לכתוב לאורי z-uri@013.net

    למשל במאבק המורים הם היו מאד מרכזיים והצליחו לחבר למאבק גם קבוצת הורים משמעותית. אני לא יודעת אם דעם הם בענין של להצטרף אליהם או לפעול במשותף איתם אבל החזון שאתה מדבר עליו, מתקיים וזקוק לאנשים בכדי להמריץ ולחזק אותו. האם אתה חלק מההתארגנות הזו? כדאי. זקוקים לך שם. ישנם לא מעטים שעושים עבודה במסגרת הברית החברתית והם גם חברים בתאראבוט. זה לא אומר שהם יותר אינטלקטואלים מפעילים. זה אומר שהם מחזקים בפעילות שלהם בברית החברתית דגשים שמתחדדים במרחב אחר. החשוב בצורה כזו של פעולה הוא שלאורך זמן, תכנים שהתגבשו במרחב אחד מחלחלים אל האחר ומזינים אותו. אנשים נוספים נפתחים לרעיונות ולצורות דיבור ולאפשרות לפעול במשותף בכיוונים שלא התקיימו קודם.
    אני מסכימה איתך – אנחנו צריכים לחזק בישראל את האנטי-גלובליזציה ובמיוחד את ההתנגדות לביטוייה הכוחניים המקומיים. זה לא תהליך שיקרה רק כי נכריז שאנחנו מקימים תנועה רחבה. את התנועה הרחבה הזו צריך לבנות בתוך ובין התנועות הקיימות. והנקודה החשובה: רבים וטובים פועלים בכיוון הזה באופן יומיומי. יחד עם זאת, אנחנו עדיין מעטים מדי.

  33. רמי הוד

    העדר תנועה כזו, כפי שמתאר ליאור, היא העקב אכילס של השמאל. כל המחלוקות וההגדרות המפלגות, הבלתי רלוונטיות, הוויכוחים האקדמיים והקטנים הם בעוכרינו. ציונים, לא ציונים, אנטי ציונים- מה אני אגיד לכם, מאוד משנה.
    יש להסכים על מספר עקרונות ובראש ובראשונה מאבק חברתי כולל ואלטרנטיבה ריאלית וברת-קיימא למשטר הקפיטליסטי הנורא וכמובן התנגדות לכיבוש וכינון הסכם שלום על בסיס שתי מדינות.

  34. רמי הוד

    העדר תנועה כזו, כפי שמתאר ליאור, היא העקב אכילס של השמאל. כל המחלוקות וההגדרות המפלגות, הבלתי רלוונטיות, הוויכוחים האקדמיים והקטנים הם בעוכרינו. ציונים, לא ציונים, אנטי ציונים- מה אני אגיד לכם, מאוד משנה.
    יש להסכים על מספר עקרונות ובראש ובראשונה מאבק חברתי כולל ואלטרנטיבה ריאלית וברת-קיימא למשטר הקפיטליסטי הנורא וכמובן התנגדות לכיבוש וכינון הסכם שלום על בסיס שתי מדינות.

  35. נתן.

    אף נציג לאתיופים, לרוסים, לדתיים-לאומיים, לתושבי עירות-פיתוח,לחרדים ולאנשים שגרים צפונה לנתניה ודרומה לתל-אביב.

    השמאל ה"רדיקלי" במיטבו.

  36. נתן.

    אף נציג לאתיופים, לרוסים, לדתיים-לאומיים, לתושבי עירות-פיתוח,לחרדים ולאנשים שגרים צפונה לנתניה ודרומה לתל-אביב.

    השמאל ה"רדיקלי" במיטבו.

  37. עממיקו

    אתם רואים מצב שהערבים יישבו באותה רשימה עם הומואים? אני לא.