קרל, קרל פולני

גיא בן פורת

קרל פולני (Polanyi), ההיסטוריון הכלכלי האוסטרי, שנמלט לבריטניה מאימת הפשיזם, זוכה בשנים האחרונות לעדנה מחודשת בזכות ניתוחו המבריק של הקפיטליזם ומשבריו. ספרו החשוב The Great Transformation  שנכתב לפני סוף מלחמת העולם השניה נראה רלוונטי יותר מתמיד בעידן הניאו-ליברלי. יש לקוות שמישהו ייקח על עצמו לתרגם את החיבור החשוב הזה לעברית. עד שזה יקרה (ואולי טור צנוע זה יתרום לכך מה שהוא) חשבתי להעלות כמה מחשבות בעניין.

לפני כמה שנים לימדתי באוניברסיטה העברית קורס שכותרתו הייתה "האדם הכלכלי והאדם החברתי" בו ניסיתי לחשוב ביחד עם התלמידים על התפתחות מושג הכלכלה, והזיקות שבין כלכלה, חברה ופוליטיקה כפי שהן מתבטאות אצל הוגים שונים. קרל פולני, לטעמי, היה הציר של הקורס שהתחיל בהוגי המאה ה-18 וסיים בהוגי סוף המאה הקודמת. מדוע פולני? ראשית, בזכות הביקורת החדה על ה"אוטופיה הקפיטליסטית", שנית, והדיון המעמיק בתפקיד המדינה בכלכלה וגבולות ההפרטה, ושלישית, חשוב מכל, היכולת שלו לפרק חלק מהאקסיומות של הליברליזם אותן ניתן גם להשאיל לדיון העכשווי בניאו-ליברליזם.

האוטופיה, קובע פולני כבר בתחילת הטקסט, איננה דווקא התפיסה שניתן לנהל את הכלכלה (כמו שטענו עמיתיו הליברלים, ובראשם הייק) אלא דווקא האמונה העיוורת בקסמי ה"שוק החופשי." אוטופיה זו שהחזיקה מאה שנה במה שכונה "תור הזהב של הליברליזם" מראשית המאה ה-19, התנפצה בשנות השלושים אל מול שתי מלחמות העולם, המשבר הכלכלי הגדול והפשיזם. כלכלה חופשית, טוען פולני, איננה יכולה להתקיים לאורך זמן מבלי להשמיד את החברה עצמה ולכן, אך טבעי שהחברה (באמצעות המדינה)  תתערב בכלכלה מתוך הצורך להתגונן.

פולני מבקש לשבור כאן מוסכמה, הליברליזם איננו "טבעי" כפי שטענו הליברלים בעקבות אדם סמית` אלא מהלך מתוכנן ומתואם שנועד ליצור "שוק חופשי" ומחירו החברתי, כפי שההיסטוריה (הבריטית לדוגמא) מעידה, גבוה. כלכלת שוק איננה מהות טבעית או סדר הדברים הטבעי אלא תופעה חדשה יחסית  – כלכלה המכוונת אך ורק באמצעות מחירי השוק הפועלת על בסיס הנחת היסוד שאנשים פועלים על מנת למקסם רווחים. המחקר ההיסטורי והאנתרופולוגי שהיה שותף לו מוכיח שהכלכלה האנושית, ככלל, הייתה מוטמעת ביחסים חברתיים, בהם סטטוס או הדדיות עמדו מעל רווחיות. התהליך בו אנשים מתחילים לראות את עצמם כאינדיבידואלים כלכליים, ה"ממקסמים רווחים" והמוכרים את כוח עבודתם כדי להתקיים הוא תהליך חברתי-פוליטי ולא ביטוי של הטבע האנושי שנועד לכאורה, אליבא ד`סמית`, "לסחור, להמיר ולהחליף".

יתרה מזאת, כלכלת השוק לא הייתה יכולה להתפתח ללא מוסדות פוליטיים שיאפשרו את השינויים ויווסתו אותם. חשוב להבחין בין שוק חופשי ובין לה-סה-פייר (אי התערבות) השוק החופשי בנוי על התערבות מתמדת ומתוכננת. המהפכה התעשייתית היא דוגמא בולטת, במרכזה יצירה של כלכלת שוק חופשי בה כוח עבודה וחומרי גלם עומדים למכירה – ומאפשרים למכונות לייצר ללא הפרעה. השינויים שכלכלת השוק מחוללת, כמו לדוגמא הפיכת אדמות חקלאיות לאדמות מרעה (וגירוש האיכרים שיהפכו לפועלים) היו בלתי נסבלים אם המדינה לא הייתה מאיטה אותם, מווסתת ומאפשרת לאיכרים להסתגל לשינוי. אולם, כאשר כלכלת השוק מתגברת על הכוחות המתנגדים לה והופכת כל דבר לסחורה היא נתקלת בקשיים מול מה שפולני מכנה "סחורות פיקטיביות" (fictitious commodities ): עבודה, אדמה, וכסף. שלושת אלה אינם סחורות "טבעיות" שנוצרו על מנת להימכר בשוק והפקרתן לכוחות השוק עלולה למוטט את החברה כולה. את העבודה לא ניתן לנתק מהאדם העובד, ירידת מחיר העבודה מערערת את הבטחון הקיומי והסדר החברתי. הפיכת האדמה לסחורה שאין עליה פיקוח היא מתכון לאסון חברתי ואקולוגי. ואת מחירו של ההון הספקולטיבי עליו אין פיקוח למד העולם במשבר הכלכלי של שנות השלושים.

כלכלת השוק, המכוונת בידי כוחות פוליטיים, הופכת יותר ויותר דברים לסחורות ומנתקת אותם מהקשרן (embedded) החברתי. זו איננה רק שאלה של עוני ועניים אלא גם של ריסוק המעגלים החברתיים ושל ערעור הסדר החברתי עצמו. דוגמא מאוחרת יותר היא עיירות הכורים בתקופת תאצ`ר שריסקה את המבנה החברתי והסולידאריות. או, לחילופין האיגודים המקצועיים והסולידאריות כפי שמראה קן לואץ` ב"סיפורים מהמסילה" בו הפועל המופקר למותו מסמל את מות הסולידאריות. אבל, כלכלת השוק איננה יכולה לשמר את עצמה לאורך זמן וכאשר הסדר החברתי מתערער צפויה החברה להגיב. אחד המושגים המרכזיים בהם משתמש פולני הוא ה"תנועה הכפולה" (The Double Movement) כדי להסביר את עליית הפשיזם. חלקה הראשון של התנועה הוא תהליכי הליברליזציה היוצרים עוד ועוד סחורות המנותקות מהקשרן החברתי. אולם, חלקה השני של התנועה הכפולה, הוא הניסיון של החברה להגן על עצמה מפני איומי השוק. שוב, בניגוד לאקסיומה, אומר פולני דווקא ההגנה מפני השוק החופשי (המתוכנן!)  היא בדרך כלל ספונטאנית, מצוקה חברתית מקבלת את ביטויה בחקיקה חברתית ומדיניות מגינה.

יהיה זה במקרה הטוב נאיבי לצפות שאנשים בשעות שעולמם חרב עליהם ימתינו בסבלנות עד שהשוק "יאזן את עצמו" (או, לחילופין, עד שהצמיחה "תחלחל למטה"). במקרה הטוב, האיום של כלכלת השוק וערעור הסדר החברתי מצמיח מדינת רווחה, במקרה הרע הוא מצמיח את הפשיזם. ערעור הסדר החברתי, אבדן האמונה בקסם של כוחות השוק והפחד מהכאוס הם המתכון לאסון החברתי של התנכרות ושנאה. זו בדיוק הסכנה עליה מבקש פולני להצביע, הרלוונטית כל כך לזמנים אלה, של כניעה מוחלטת לכוחות השוק. המסקנה של פולני, כמו אחרים בני דורו (קיינס לדוגמא) הייתה שמדינת הרווחה היא כורח פוליטי המתבטא בהגנה על דברים חיוניים לחברה שאינם יכולים להישאר נתונות לכוחות השוק. את הלקח, קובע פולני, כבר למדנו לפני אמצע המאה הקודמת ולא סביר שנחזור שוב להאמין באוטופיה של השוק החופשי. חומר למחשבה לעורכי הדה-מארקר?    

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נחמן

    אני ממש לא בקיא בתחום, אבל בכל זאת מפתיע שלא שמעתי עליו עד עכשיו. מהתיאור שלך נראה שצריך לעמוד בכניסה לכנסת ולחלק תרגום של המאמר הזה (ואולי גם בכניסה של ועידת העסקים, בטח אם נחכה קצת היא גם תתקיים בכנסת אז אפשר לחסוך דלק…).

    מתי בעלי ההון יבינו שברגע שזה יגיע לפאשיזם, הפגנות, מהומות ושריפות כל הונם לא יהיה שווה פרוטה? אולי הם כבר מבינים את זה ולכן מפזרים השקעות בעולם ולא שמים הכול כאן?

  2. נחמן

    אני ממש לא בקיא בתחום, אבל בכל זאת מפתיע שלא שמעתי עליו עד עכשיו. מהתיאור שלך נראה שצריך לעמוד בכניסה לכנסת ולחלק תרגום של המאמר הזה (ואולי גם בכניסה של ועידת העסקים, בטח אם נחכה קצת היא גם תתקיים בכנסת אז אפשר לחסוך דלק…).

    מתי בעלי ההון יבינו שברגע שזה יגיע לפאשיזם, הפגנות, מהומות ושריפות כל הונם לא יהיה שווה פרוטה? אולי הם כבר מבינים את זה ולכן מפזרים השקעות בעולם ולא שמים הכול כאן?

  3. אמיר פכר-אריה

    אנשים, בדרך-כלל, פועלים מתוך הרגל ואינסטיקט, לא מתוך מחשבה, התאוררות מההרגל באה, אם בכלל, רק לאחר שמשהו (או מישהו) חבט בפרצופם.
    לא לבעלי ההון,( שנהנים מהמצב הקיים או לחכ"ים (שנהנים גם הם מהמצב או מודעים לו ממילא) צריך להסביר את הסכנה שבפירוק החברה אלא לציבור הכללי.
    ישראל היא, עדיין, למרות הכול, מדינה דמוקרטית.
    ככל שיותר בעלי זכות בחירה יהיו יותר חסופים לשקר של "הטוב שמרעיפים עלינו בעלי המאה"
    יש יותר סיכוי לתקומתו של גוף פוליטי שירסן את העשירים.

  4. אמיר פכר-אריה

    אנשים, בדרך-כלל, פועלים מתוך הרגל ואינסטיקט, לא מתוך מחשבה, התאוררות מההרגל באה, אם בכלל, רק לאחר שמשהו (או מישהו) חבט בפרצופם.
    לא לבעלי ההון,( שנהנים מהמצב הקיים או לחכ"ים (שנהנים גם הם מהמצב או מודעים לו ממילא) צריך להסביר את הסכנה שבפירוק החברה אלא לציבור הכללי.
    ישראל היא, עדיין, למרות הכול, מדינה דמוקרטית.
    ככל שיותר בעלי זכות בחירה יהיו יותר חסופים לשקר של "הטוב שמרעיפים עלינו בעלי המאה"
    יש יותר סיכוי לתקומתו של גוף פוליטי שירסן את העשירים.

  5. יהודית קנולר

    כתוב מעולה ותודה שהשכלת אותי.

  6. יהודית קנולר

    כתוב מעולה ותודה שהשכלת אותי.

  7. נחמן

    הבדיחה הידועה על שני עולים מהגוש הקומוניסטי לשעבר עלולה להתממש גם במקרה שלנו:
    "מה המשפחה שלך הייתה לפני שהגעתם?"
    "היינו בעלי קרקעות – כשהקומוניזם עלה נשארנו בלי כלום וברחנו. מה עם המשפחה שלך?"
    "היינו קומוניסטים – כשגילינו שכל הכסף נגנב מהמדינה נשארנו בלי כלום וברחנו"

  8. נחמן

    הבדיחה הידועה על שני עולים מהגוש הקומוניסטי לשעבר עלולה להתממש גם במקרה שלנו:
    "מה המשפחה שלך הייתה לפני שהגעתם?"
    "היינו בעלי קרקעות – כשהקומוניזם עלה נשארנו בלי כלום וברחנו. מה עם המשפחה שלך?"
    "היינו קומוניסטים – כשגילינו שכל הכסף נגנב מהמדינה נשארנו בלי כלום וברחנו"

  9. שגית

    אולי כדאי לפרסם את המאמר בהארץ וב YNET

  10. שגית

    אולי כדאי לפרסם את המאמר בהארץ וב YNET

  11. יובל מלוא

    מצוין!
    סיכום טוב של חלק מהנקודות החשובות. מסכים גם בנוגע לתרגום, אם כי צריכים הקדמה מתאימה שתסביר מדוע ספר מ-1944 רלוונטי גם כיום (והוא בהחלט רלוונטי, רק שצריכים ליצור את ההקשר). האם האנשים הנכונים יקראו אותו. אני חושש שכאן האימרה הבאה מתאימה:
    Those who matter don't mind and those who mind don't matter

  12. יובל מלוא

    מצוין!
    סיכום טוב של חלק מהנקודות החשובות. מסכים גם בנוגע לתרגום, אם כי צריכים הקדמה מתאימה שתסביר מדוע ספר מ-1944 רלוונטי גם כיום (והוא בהחלט רלוונטי, רק שצריכים ליצור את ההקשר). האם האנשים הנכונים יקראו אותו. אני חושש שכאן האימרה הבאה מתאימה:
    Those who matter don't mind and those who mind don't matter

  13. עופר סיטבון

    ברכות על הפוסט.
    מזה כמה חודשים מתנהלים מגעים לתרגום הספר עם כמה הוצאות ספרים. נקווה לבשורות טובות שכן פולאני אכן חשוב ורלוונטי מתמיד.

  14. עופר סיטבון

    ברכות על הפוסט.
    מזה כמה חודשים מתנהלים מגעים לתרגום הספר עם כמה הוצאות ספרים. נקווה לבשורות טובות שכן פולאני אכן חשוב ורלוונטי מתמיד.