העתיד כבר כאן

איציק ספורטא

לפני כשבוע קראתי כתבה שלא זכתה להתייחסות מיוחדת, איך אפשר לנוכח הקסמים לנוכח המצור על עזה, הציפייה הבלתי נגמרת לדו"ח וינוגרד, וכנס הרצלייה שנמשך ללא סוף, ועוד דברים חשובים אחרים. בכתבה מדווח על כך שחברת מיקרוסופט ביקשה לפני 18 חודשים לאשר פטנט שמטרתו לעקוב אחרי מצבם הפיזיולוגי של עובדים בכדי לפקח גם על ביצועיהם בעבודה וגם על מצבם הפיזי והנפשי.

חברות כדוגמת מיקרוסופט, או לצורך העניין כל חברה עסקית אחרת, מחפשות תמיד לפתח מוצרים חדשים אשר יאפשרו להם לשמר את מעמדן הכלכלי. מהו אותו מוצר פחות חשוב, העיקר שיהיה מוצר שאפשר יהיה לשווקו ולהרוויח בגינו. כיוון שהרווח הוא העיקר השפעת המוצר על חיי בני אדם פחות חשובה.

עובדים ועובדות מצויים היום ברמת פיקוח שכמעט אין שנייה לה, מאז המחלקה הסוציולוגית ב"פורד" בתחילת המאה העשרים שתפקידה היה לעקוב ולוודא שהעובדים שלה מנהלים אורח חיים יאה (לא שותים אלכוהול, ועוד) לא היה מצב שבו עובדים נתונים למעקב מתמיד. במקום אמון ביחסים בין מעביד לעובד יש למעביד היום אמצעים אלקטרוניים שדרכם יכול המעביד לעקוב אחרי עובדיו כל העת, לקבל דיווח על שיחותיו ובכלל תקשר איתו במשך שעות העבודה ומחוצה להן. אם למישהו יש טלפון סלולארי ממקום העבודה המעביד יכול לדעת את מיקומו בכל עת. אם העובד מבצע עבודתו באמצעות מחשב, יכול המעביד לצפות בהודעות הדוא"ל שלו ובכלל לדעת מה העובד עושה בכל שעה משעות היום.

עוד לפני היות המחשב האישי יכלו המעבידים לעקוב אחרי פעולותיהם של עובדים, כאשר בראשית שנות השמונים עבדתי כמפעיל מחשב היה המנהל מגיע בבוקר ובודק עד כמה מהר הגבתי במשך הלילה להודעות מחשב. אז היינו מקישים מפעם לפעם על מקשיי המחשב כדי להטעות את היריב. כי ברגע שעקבו אחרי חשתי שאני צריך למצוא דרך להביס את המערכת. בעבודה אחרת בה היינו מטעינים כסף למכשירים למשיכת כספים, היינו מתעלמים מקריאות בקשר, מה שהיה קל, לעומת נסיונות התחמקות היום כאשר לכל עובד טלפון סלולארי.

זה כנראה לא מספיק וכעת חברת התוכנה הגלובלית מנסה לבחון לא רק את מעשיו של אדם אלא לבחון את מעשיו דרך הפעולות הגופניות שלו שיתורגמו גם למצב נפשי, מן חיבור מתמיד "למכונת אמת" וכיודע הינו מכשיר בעייתי.  בשל כוחם המוגבר של מעבידים וכוחם המתמעט של רוב העובדים לא אתפלא אם רעיון העוועים הזה יצא לפועל, ואז יהפכו העובדים שהיו פעם ידיים עובדות שוב לכלי עבודה כמו כל מכשיר אחר בשימוש המעביד.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אמיתי מן

    בהיעדר סולידאריות בסיסית, ולו באופן רעיוני, הלגיטימציה להתייחסות המעביד לעובדיו ככלי עבודה באופן גלוי ובוטה הינה המציאות היומיומית עבור מאות אלפי עובדי קבלן שזמנם הפרטי כבר מזמן רלוונטי כמו זכויותיהם לתנאים בסיסיים, או במילים אחרות, ברגע שהם עוטים על גופם את המדים, אנושיותם נשארת בבית, לפחות בעיני המעסיק. עדיין לא הגענו כמובן לקטסטרופות בעניין, זו רק מגמה זוחלת ומכרסמת, והרי בארצות הברית המצב הרבה יותר מוקצן. בקיצור, אין תלונות, זאת אומרת יש, אבל למי יש זמן להקשיב לחפצים?… איפה הקאצ'? לפחות לתחושת הערך הירודה מתלווה תחושת חופש גדולה, כי בתחתית אין כל כך מה לאבד. לא כל שכן המנהלים הזוטרים ושאר עובדים במעמד דומה, של אותן חברות או של אחרות, מתחסדות יותר או פחות, כמו מייקרוסופט, אוו! דוגמה מצויינת! למה פאן אופטיקון כשאפשר שוטר אישי צמוד המדווח בכל רגע נתון על מצבך הפיסי, הנפשי, בקרוב משטרת מחשבות, אז תחשבו חיובי הא?

  2. אמיתי מן

    בהיעדר סולידאריות בסיסית, ולו באופן רעיוני, הלגיטימציה להתייחסות המעביד לעובדיו ככלי עבודה באופן גלוי ובוטה הינה המציאות היומיומית עבור מאות אלפי עובדי קבלן שזמנם הפרטי כבר מזמן רלוונטי כמו זכויותיהם לתנאים בסיסיים, או במילים אחרות, ברגע שהם עוטים על גופם את המדים, אנושיותם נשארת בבית, לפחות בעיני המעסיק. עדיין לא הגענו כמובן לקטסטרופות בעניין, זו רק מגמה זוחלת ומכרסמת, והרי בארצות הברית המצב הרבה יותר מוקצן. בקיצור, אין תלונות, זאת אומרת יש, אבל למי יש זמן להקשיב לחפצים?… איפה הקאצ'? לפחות לתחושת הערך הירודה מתלווה תחושת חופש גדולה, כי בתחתית אין כל כך מה לאבד. לא כל שכן המנהלים הזוטרים ושאר עובדים במעמד דומה, של אותן חברות או של אחרות, מתחסדות יותר או פחות, כמו מייקרוסופט, אוו! דוגמה מצויינת! למה פאן אופטיקון כשאפשר שוטר אישי צמוד המדווח בכל רגע נתון על מצבך הפיסי, הנפשי, בקרוב משטרת מחשבות, אז תחשבו חיובי הא?

  3. יונתן שחם

    לאחרונה סיימתי לקרוא את 'מכונת הארגון' של יהודה שנהב. הספר מציע קריאה ביקורתית בתופעה של צמיחת תיאוריית הניהול, ומציד תזה שלפיה התיאוריות הניהוליות ה'מדעיות' שימשו להתגברות על קונפליקט העבודה בין המאות התשע עשרה והעשרים. מאוד מומלץ.

  4. יונתן שחם

    לאחרונה סיימתי לקרוא את 'מכונת הארגון' של יהודה שנהב. הספר מציע קריאה ביקורתית בתופעה של צמיחת תיאוריית הניהול, ומציד תזה שלפיה התיאוריות הניהוליות ה'מדעיות' שימשו להתגברות על קונפליקט העבודה בין המאות התשע עשרה והעשרים. מאוד מומלץ.

  5. יריב מ

    אחד האבסורדים, כך שמעתי ממקורות מהימנים, הוא שנהנהלת "הארץ", שדיווח על ההמצאה, החליטה לא מזמן שעובדי המערכת יעבירו כרטיס שעות ויקבלו כסף לפי שעה, במדוייק. התחושה הייתה שהארץ משלם לעובדים יותר מדיי כשאין פיקוח מדוקדק על זמן הימצאותם בעבודה.
    אם החלת המדיניות הזו התברר שמשכורות עובדי הארץ עלו באופן משמעותי, על אף עוגמת הנפש מחוסר האמון. זה לא משום שאנשים סתם נשארו בעבודה, אלא שבכל מקרה היו נשארים שעות נוספות שבעבר לא תוגמלו ואפילו לא העיזו לבקש תגמול עליהם. וזה אגב דימוי הסחטנים של העובדים.

  6. יריב מ

    אחד האבסורדים, כך שמעתי ממקורות מהימנים, הוא שנהנהלת "הארץ", שדיווח על ההמצאה, החליטה לא מזמן שעובדי המערכת יעבירו כרטיס שעות ויקבלו כסף לפי שעה, במדוייק. התחושה הייתה שהארץ משלם לעובדים יותר מדיי כשאין פיקוח מדוקדק על זמן הימצאותם בעבודה.
    אם החלת המדיניות הזו התברר שמשכורות עובדי הארץ עלו באופן משמעותי, על אף עוגמת הנפש מחוסר האמון. זה לא משום שאנשים סתם נשארו בעבודה, אלא שבכל מקרה היו נשארים שעות נוספות שבעבר לא תוגמלו ואפילו לא העיזו לבקש תגמול עליהם. וזה אגב דימוי הסחטנים של העובדים.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ישנו סרט הנקרא "יס-מן", מוקרן בימים אלו בערוץ הסרטים. הסרט מתאר פעילים אקטיביסטים כנגד ארגון הסחר העולמי. מומלץ

  8. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    ישנו סרט הנקרא "יס-מן", מוקרן בימים אלו בערוץ הסרטים. הסרט מתאר פעילים אקטיביסטים כנגד ארגון הסחר העולמי. מומלץ

  9. אלי

    לא צריך ללכת רחוק. ספרו המפורסם של הסופר הבריטי הנפלא- אלדוס הקסלי, הנושא את השם "עולם אמיץ חדש" מתאר מצב דומה. אם כאן מצבו
    האישי של העובד מידי יום ביומו נמצא תחת מעקב, בספרו של הקסלי ישנה דרך יותר יעילה- מראש, דרך התכנון הגנטי,
    החברה דואגת לכך שרק זן רצוי של בני אדם יצא לאויר העולם. (ליתר דיוק שני זנים- מנהלים לחוד ועובדים לחוד). יש
    לציין שספרו של הקסלי מדבר על המערב. המערב "התרבותי" וה- "דמוקרטי".
    איפה שהוא, הספר הזה הוא מעין אח תאום לספרו של אורוול- "1984".
    שימו לב ששני הסופרים הם בריטיים. כל הכבוד להם לבריטים הללו, שהיום, תחת צילה של ארה"ב, בריטניה מאבדת
    גובה. חבל מאד.

  10. אלי

    לא צריך ללכת רחוק. ספרו המפורסם של הסופר הבריטי הנפלא- אלדוס הקסלי, הנושא את השם "עולם אמיץ חדש" מתאר מצב דומה. אם כאן מצבו
    האישי של העובד מידי יום ביומו נמצא תחת מעקב, בספרו של הקסלי ישנה דרך יותר יעילה- מראש, דרך התכנון הגנטי,
    החברה דואגת לכך שרק זן רצוי של בני אדם יצא לאויר העולם. (ליתר דיוק שני זנים- מנהלים לחוד ועובדים לחוד). יש
    לציין שספרו של הקסלי מדבר על המערב. המערב "התרבותי" וה- "דמוקרטי".
    איפה שהוא, הספר הזה הוא מעין אח תאום לספרו של אורוול- "1984".
    שימו לב ששני הסופרים הם בריטיים. כל הכבוד להם לבריטים הללו, שהיום, תחת צילה של ארה"ב, בריטניה מאבדת
    גובה. חבל מאד.