נגד הוצאת ערבית מלימודי החובה

אינדימאג`

חתמו על עצומה.

נגד הוצאת ערבית מלימודי החובה

עצומה

אנו החתומים מטה, אזרחים במדינת ישראל, תלמידים/ות, אנשי-חינוך, אקדמאיים, סטודנטים, הורים ומורים/ות, יהודים וערבים מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית, מביעים את דאגתנו מהחלטת משרד החינוך שלא לכלול את מקצוע הערבית בתוכנית הליבה המחייבת בחינוך העל יסודי בכיתות ז`, ח` ו-ט` בשנה הבאה.

משרד החינוך מונע בכך מתלמידים יהודים בישראל להכיר את שפתם ותרבותם של למעלה ממליון וחצי מאזרחי המדינה ולהתוודע לשפתם ותרבותם של בני האזור, ולבסס את ידיעתם בשפה הערבית בכיתות גבוהות, כשהוא מעביר מסר שלילי ומוותר על הצורך לחשוף את תרבותו של המיעוט הערבי בפני התלמידים היהודים.
להחלטה זו עלולות להיות השלכות חמורות, במיוחד לאור העובדה כי לימוד שפה ותרבות ערבית תורם למיתון עמדות גזעניות וסטריאוטיפיות כלפי האוכלוסיה הערבית.
אנו החתומים מטה דורשים משרת החינוך לבטל את ההחלטה לאלתר ולהבטיח לימוד חובה של השפה הערבית כפי שהיה עד כה.   לחתימה על העצומה לחצו כאן

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רות

    כדי שתלמידים יידעו ערבית, לא מספיק בתוכניות לימודים והוראת חובה. יש צורך לעשות רפורמה בצורת ההוראה ולהתמקד במוטיבציה של התלמיד הממוצע לדעת שפה זרה, ובמיוחד ערבית. תשאלו אנשים ברחוב, וכתשעים אחוז מהאנשים שלמדו ערבית בבתי הספר – לא כולם למדו – יענו לכם שכן, למדו, אבל שכחו הכל. הם לא הפיקו מהשעורים כלום. זה מצב מביש, ולמעשה התלמידים של היום יודעים ערבית ומתעניינים בה אפילו פחות משהתעניינו בשפה הזאת ובתרבותה (אם מפוארת וראויה לחיקוי – לא כאן המקום לדון בכך) הדורות הקודמים.
    לעומת זאת, בשנים האחרונות רב בארץ מספר בני הנוער שמדברים ספרדית. הם למדו זאת מהטלוויזיה, מהטלנובלות, ומקורסים שלקחו בעקבות הצפייה בטלנובלות. לכן, במקום להחזיר את לימודי החובה בערבית לבתי הספר, יש להנהיג הקרנת טלנובלות או אופרות סבון המיועדות לנוער בשפה הערבית, ואחר כך להציג את הערבית לתלמידים בשיעורי בחירה.

  2. רות

    כדי שתלמידים יידעו ערבית, לא מספיק בתוכניות לימודים והוראת חובה. יש צורך לעשות רפורמה בצורת ההוראה ולהתמקד במוטיבציה של התלמיד הממוצע לדעת שפה זרה, ובמיוחד ערבית. תשאלו אנשים ברחוב, וכתשעים אחוז מהאנשים שלמדו ערבית בבתי הספר – לא כולם למדו – יענו לכם שכן, למדו, אבל שכחו הכל. הם לא הפיקו מהשעורים כלום. זה מצב מביש, ולמעשה התלמידים של היום יודעים ערבית ומתעניינים בה אפילו פחות משהתעניינו בשפה הזאת ובתרבותה (אם מפוארת וראויה לחיקוי – לא כאן המקום לדון בכך) הדורות הקודמים.
    לעומת זאת, בשנים האחרונות רב בארץ מספר בני הנוער שמדברים ספרדית. הם למדו זאת מהטלוויזיה, מהטלנובלות, ומקורסים שלקחו בעקבות הצפייה בטלנובלות. לכן, במקום להחזיר את לימודי החובה בערבית לבתי הספר, יש להנהיג הקרנת טלנובלות או אופרות סבון המיועדות לנוער בשפה הערבית, ואחר כך להציג את הערבית לתלמידים בשיעורי בחירה.

  3. שמואל

    כבר נתקלתי ברבים (שישה ליתר דיוק, בעיקר מזרחים דוברי ערבית) שטוענים שאם הניסוח של העצומה היה נייטרלי, הם היו חותמים עליה. כדי לא להיות סתם עוד קוטר, אני מציע נוסח חלופי:

    "אנו החתומים מטה, אזרחים במדינת ישראל, תלמידים/ות, אנשי-חינוך, אקדמאיים, סטודנטים, הורים ומורים/ות, יהודים וערבים מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית, מביעים את דאגתנו מהחלטת משרד החינוך שלא לכלול את מקצוע הערבית בתוכנית הליבה המחייבת בחינוך העל יסודי בכיתות ז', ח' ו-ט' בשנה הבאה.

    מזה כ- 60 שנה טוענת המדינה היהודית שמטרתה היא להשתלב במזרח התיכון. המצב הנתון כיום הוא שהשפה הערבית היא שפת האיזור (כמו הארמית בזמנה), לכן ההחלטה להוציא את הערבית מתוכנית הליבה היא אחת משתיים: הודאה בכשלון המערכת ללמד את השפה, או קבלה למעשה של הטענה כי ישראל היא נטע זר באיזור.

    אנו החתומים מטה דורשים משרת החינוך לבטל את ההחלטה לאלתר ולהבטיח לימוד חובה של השפה הערבית כפי שהיה עד כה."

  4. שמואל

    כבר נתקלתי ברבים (שישה ליתר דיוק, בעיקר מזרחים דוברי ערבית) שטוענים שאם הניסוח של העצומה היה נייטרלי, הם היו חותמים עליה. כדי לא להיות סתם עוד קוטר, אני מציע נוסח חלופי:

    "אנו החתומים מטה, אזרחים במדינת ישראל, תלמידים/ות, אנשי-חינוך, אקדמאיים, סטודנטים, הורים ומורים/ות, יהודים וערבים מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית, מביעים את דאגתנו מהחלטת משרד החינוך שלא לכלול את מקצוע הערבית בתוכנית הליבה המחייבת בחינוך העל יסודי בכיתות ז', ח' ו-ט' בשנה הבאה.

    מזה כ- 60 שנה טוענת המדינה היהודית שמטרתה היא להשתלב במזרח התיכון. המצב הנתון כיום הוא שהשפה הערבית היא שפת האיזור (כמו הארמית בזמנה), לכן ההחלטה להוציא את הערבית מתוכנית הליבה היא אחת משתיים: הודאה בכשלון המערכת ללמד את השפה, או קבלה למעשה של הטענה כי ישראל היא נטע זר באיזור.

    אנו החתומים מטה דורשים משרת החינוך לבטל את ההחלטה לאלתר ולהבטיח לימוד חובה של השפה הערבית כפי שהיה עד כה."

  5. רתם

    אני לא רוצה לעשות העתק וגזור של השאלות שהעליתי בפוסט אחר, על הגזענות, לכאן. אני גם לא לגמרי בטוחה שהבנתי את שמואל עד הסוף, ואשמח להבהרה. את רות הבנתי וגם את כאבה.
    רק אומר שוב, התלבטתי המון אם לחתום או לא, ובאופן אבסורדי החלטתי לא לחתום. מאמינה בכל לבי שהמדינה צריכה לחבב את השפה על התלמידים, ולא לחייב.
    מקווה שלערבית יבואו כאן ימים טובים יותר וגם להשתלבות במרחב הערבי. אז אולי נשמע פרסומת ברדיו על אבא שחלם בלילה סיוט: המורה לערבית הורידה את הילד/ה שלו לרמה נמוכה יותר, והאמא אומרת לו בוא נעשה לו מינוי על עיתון נוער בערבית…אולי אל פג'ר?

  6. רתם

    אני לא רוצה לעשות העתק וגזור של השאלות שהעליתי בפוסט אחר, על הגזענות, לכאן. אני גם לא לגמרי בטוחה שהבנתי את שמואל עד הסוף, ואשמח להבהרה. את רות הבנתי וגם את כאבה.
    רק אומר שוב, התלבטתי המון אם לחתום או לא, ובאופן אבסורדי החלטתי לא לחתום. מאמינה בכל לבי שהמדינה צריכה לחבב את השפה על התלמידים, ולא לחייב.
    מקווה שלערבית יבואו כאן ימים טובים יותר וגם להשתלבות במרחב הערבי. אז אולי נשמע פרסומת ברדיו על אבא שחלם בלילה סיוט: המורה לערבית הורידה את הילד/ה שלו לרמה נמוכה יותר, והאמא אומרת לו בוא נעשה לו מינוי על עיתון נוער בערבית…אולי אל פג'ר?

  7. דב בינדר

    רצוי מאוד שילמדו ערבית בבתי הספר היהודיים ויש לעודד את התלמידים לזה אבל לעודד אין פרושו להכריח,תלמיד שיכריחו אותו דוקא לא ילמד או ילמד אבל לא יגיע להשגים ראויים,קיימות אפשרויות רבות לעודד את התלמידים ללמוד ערבית ברצון ובעיקר בבתי הספר התיכוניים שם הם כבר קצת גדלו ומתחילים להבין את חשיבות השפה הנוספת,אפשר גם לפטור תלמיד מלימודי צרפתית אם ילמד במקומה ערבית וזה כולל גם את בתי הספר של אליאנס ששם הצרפתית היא חובה,באיזורינו חשובה הערבית ולצרפתית אין כאן כמעט ערך,כמובן שזה לא יבוא על חשבון האנגלית שעוד יותר חשובה.

  8. דב בינדר

    רצוי מאוד שילמדו ערבית בבתי הספר היהודיים ויש לעודד את התלמידים לזה אבל לעודד אין פרושו להכריח,תלמיד שיכריחו אותו דוקא לא ילמד או ילמד אבל לא יגיע להשגים ראויים,קיימות אפשרויות רבות לעודד את התלמידים ללמוד ערבית ברצון ובעיקר בבתי הספר התיכוניים שם הם כבר קצת גדלו ומתחילים להבין את חשיבות השפה הנוספת,אפשר גם לפטור תלמיד מלימודי צרפתית אם ילמד במקומה ערבית וזה כולל גם את בתי הספר של אליאנס ששם הצרפתית היא חובה,באיזורינו חשובה הערבית ולצרפתית אין כאן כמעט ערך,כמובן שזה לא יבוא על חשבון האנגלית שעוד יותר חשובה.

  9. כהן רחל

    אני בעד הניסוח הנטרלי וחותמת על עצומה משום שחשוב ללמוד שפה נוספת ולתת לתלמידים בחירה בלימוד שפות ואת השפה הערבית כחובה מפני שחשוב להבין את בני העם החי בקרבינו , וחשוב להוסיף לתוכנית הלימודים בשפה הערבית גם ערבית מדוברת ולא רק ערבית ספרותית.

  10. כהן רחל

    אני בעד הניסוח הנטרלי וחותמת על עצומה משום שחשוב ללמוד שפה נוספת ולתת לתלמידים בחירה בלימוד שפות ואת השפה הערבית כחובה מפני שחשוב להבין את בני העם החי בקרבינו , וחשוב להוסיף לתוכנית הלימודים בשפה הערבית גם ערבית מדוברת ולא רק ערבית ספרותית.

  11. שולה פרסלר

    נגיד, אבל רק נגיד (זה לא יקרה) ומישהו באמת יתייחס לעצומה וילמדו ערבית מכיתה א' ועד סוף תיכון, אז? אז ידעו ערבית. איזה שיטחי לחשוב שזה מה שיעשה אותנו חלק מהמזרח התיכון, זה מה שיקרב אותנו לסובבים אותנו, זה יביא אותנו להסיר דעות קדומות. במקום להלחם על ערבית כמקצוע חובה, יש לחייב דברים אחרים, אפקטים יותר כמו מפגשים חודשיים בין בתי ספר ערבים ויהודים, כדאי אפילו להתחיל מגני הילדים. ליזום מפגשים של סופרים ואנשי רוח עם ילדים משני הכיוונים, סופר ערבי בבית ספר יהודי וההיפך. מפגשים, כל מיני מפגשים, פנים מול פנים, להרגיש, לראות, לשמוע את האנשים, ה א נ ש י ם משני הכיוונים. לימוד לבגרות בערבית הוא טכני מידי, הוא שילוב וקירוב מלאכותי. אין בלימוד ערבית כדי לעשות שינוי מהותי.

  12. שולה פרסלר

    נגיד, אבל רק נגיד (זה לא יקרה) ומישהו באמת יתייחס לעצומה וילמדו ערבית מכיתה א' ועד סוף תיכון, אז? אז ידעו ערבית. איזה שיטחי לחשוב שזה מה שיעשה אותנו חלק מהמזרח התיכון, זה מה שיקרב אותנו לסובבים אותנו, זה יביא אותנו להסיר דעות קדומות. במקום להלחם על ערבית כמקצוע חובה, יש לחייב דברים אחרים, אפקטים יותר כמו מפגשים חודשיים בין בתי ספר ערבים ויהודים, כדאי אפילו להתחיל מגני הילדים. ליזום מפגשים של סופרים ואנשי רוח עם ילדים משני הכיוונים, סופר ערבי בבית ספר יהודי וההיפך. מפגשים, כל מיני מפגשים, פנים מול פנים, להרגיש, לראות, לשמוע את האנשים, ה א נ ש י ם משני הכיוונים. לימוד לבגרות בערבית הוא טכני מידי, הוא שילוב וקירוב מלאכותי. אין בלימוד ערבית כדי לעשות שינוי מהותי.

  13. יוסי ברנע

    ראשית הערה לשמואל- למה אתה מתכוון שאתה כותב שישראל היא מדינה יהודית?
    לעצם העניין, העצומה יש בה ממש, אבל היא לא עונה לנקודה המרכזית המעוותת במדינה בהקשר השפות. מתברר כי השפה העברית שהיא שפת המדינה, שפת רוב האזרחים, אינה בגדר נחלת כל האזרחים מגיל צעיר. במה שמכונה המגזר הערבי לומדים עברית רק מכיתה ג' או ד'. שליטה טובה בשפה העברית היא תנאי הכרחי לניעות סוציו- אקונומית וזו דעה גם של מי שאינו אוהד את הדומיננטיות שלה, כפי שעלה מסקר שערך חוקר מבר אילן.
    המצב הרצוי הוא שליטה שלכל האוכלוסיה או לפחות רובה בערבית כמו בעברית. אבל אם לא ניתן להשיג זאת חשוב מאוד כי כל האוכלוסיה תשלוט ברמה טובה בעברית ומגיל צעיר.

  14. יוסי ברנע

    ראשית הערה לשמואל- למה אתה מתכוון שאתה כותב שישראל היא מדינה יהודית?
    לעצם העניין, העצומה יש בה ממש, אבל היא לא עונה לנקודה המרכזית המעוותת במדינה בהקשר השפות. מתברר כי השפה העברית שהיא שפת המדינה, שפת רוב האזרחים, אינה בגדר נחלת כל האזרחים מגיל צעיר. במה שמכונה המגזר הערבי לומדים עברית רק מכיתה ג' או ד'. שליטה טובה בשפה העברית היא תנאי הכרחי לניעות סוציו- אקונומית וזו דעה גם של מי שאינו אוהד את הדומיננטיות שלה, כפי שעלה מסקר שערך חוקר מבר אילן.
    המצב הרצוי הוא שליטה שלכל האוכלוסיה או לפחות רובה בערבית כמו בעברית. אבל אם לא ניתן להשיג זאת חשוב מאוד כי כל האוכלוסיה תשלוט ברמה טובה בעברית ומגיל צעיר.

  15. שמואל

    שולה, הידיעה עצמה לא תהפוך אותנו לחלק מהמזרח התיכון, אבל זאת התחלה. לעניות דעתי, דווקא מכיוון שאנחנו מדינה דמוקרטית, יש חשיבות עצומה לכך שאזרחי ישראל היהודים יצרכו תקשורת ערבית מכלי ראשון. אוי ואבוי למי שסומך על כתבינו לעינייני ערבים כדי להבין מה שמתרחש "אי שם, רחוק רחוק, במדינות ערב". השנים כבר יעשו את השאר (לא כל דבר אפשר לתקן ביום אחד).

  16. שמואל

    שולה, הידיעה עצמה לא תהפוך אותנו לחלק מהמזרח התיכון, אבל זאת התחלה. לעניות דעתי, דווקא מכיוון שאנחנו מדינה דמוקרטית, יש חשיבות עצומה לכך שאזרחי ישראל היהודים יצרכו תקשורת ערבית מכלי ראשון. אוי ואבוי למי שסומך על כתבינו לעינייני ערבים כדי להבין מה שמתרחש "אי שם, רחוק רחוק, במדינות ערב". השנים כבר יעשו את השאר (לא כל דבר אפשר לתקן ביום אחד).

  17. נפתלי מדר

    חתמתי כמובן.

  18. נפתלי מדר

    חתמתי כמובן.

  19. רחל

    ברור מאליו שערבית היא שפה חשובה לנו ביותר. אנחנו מוקפים בדוברי ערבית במדינה וומחוצה לה. דע את אוייבך – זהו מסר חשוב. אך זוהי גם דרך להכרת השכנים ואולי שיפור דרכי תקשורת יובילו מתישהו לאפשרות להתקרבות והבנה טובה יותר.

  20. רחל

    ברור מאליו שערבית היא שפה חשובה לנו ביותר. אנחנו מוקפים בדוברי ערבית במדינה וומחוצה לה. דע את אוייבך – זהו מסר חשוב. אך זוהי גם דרך להכרת השכנים ואולי שיפור דרכי תקשורת יובילו מתישהו לאפשרות להתקרבות והבנה טובה יותר.

  21. חני רבינוביץ

    בתור מי שלמדה שפה וספרות ערבית מבי"ס עממי, אני חושבת שהדבר חשוה ביותר ולולא היו מחייבים אןתי בבי"ס עממי ללמוד, לא הייתי מתוודעת לשפה ולא הייתי ממשיכה גם בבי"ס תיכון, מגמה ערבית , בגרות ואפילו באוניברסיטה. הלוואי שלא היינו צריכים להכריח, בלי זה , ועם הדעות הקדומות וגזעניות, שרווחות לצערנו הרב בציבור, צעירים לא יגשו לשפה זו. כשלמדתי שפה זו, גליתי את הקשר בין שפה זו לעברית, דבר שגם כן משך אותי להמשיך בשפה זו. גם חשיבןת חברתית היתה אז, כאשר עשו לנו גם פגישות ומחנות קיץ למשל, עם נוער ערבי ואלו היו בהחלט חוויות חשובות בחיי.

  22. חני רבינוביץ

    בתור מי שלמדה שפה וספרות ערבית מבי"ס עממי, אני חושבת שהדבר חשוה ביותר ולולא היו מחייבים אןתי בבי"ס עממי ללמוד, לא הייתי מתוודעת לשפה ולא הייתי ממשיכה גם בבי"ס תיכון, מגמה ערבית , בגרות ואפילו באוניברסיטה. הלוואי שלא היינו צריכים להכריח, בלי זה , ועם הדעות הקדומות וגזעניות, שרווחות לצערנו הרב בציבור, צעירים לא יגשו לשפה זו. כשלמדתי שפה זו, גליתי את הקשר בין שפה זו לעברית, דבר שגם כן משך אותי להמשיך בשפה זו. גם חשיבןת חברתית היתה אז, כאשר עשו לנו גם פגישות ומחנות קיץ למשל, עם נוער ערבי ואלו היו בהחלט חוויות חשובות בחיי.