חינוך בשירות העסקים

יוסי דהאן

נדמה שבשנים האחרונות מערכת החינוך הישראלית הופכת לשפחתו של המגזר העסקי. תהל פרוש כתבה בשבועות האחרונים ב"הארץ" על שתי תופעות הנותנות ביטוי לתהליך זה. מעורבותם הגוברת של תאגידים כלכליים בקביעת תכנים בבית הספר, הבאה לידי ביטוי ביוזמות בהן משווקים התאגידים הללו את סחורתם ואת המסרים שלהם באמצעות מה שהם ומשרד החינוך מכנים תכניות חינוכיות. חברת טבע מעבירה שיעורי כימיה, חברת סלקום דואגת לחינוך טכנולוגי ו"דוברת הרבוע הכחול, מרצה לפני תלמידים ובידיה גזיר עיתון שעליו פרסומת לרשת מגה של הרבוע הכחול. אם מאמצים את העיניים אפשר לראות כי במודעה מתוארים מבצעי ההוזלות של הרשת. "קונים יותר משלמים פחות", נכתב שם". כל הפעילות הזו זוכה לחותמת הכשר של " הוועדה לשילוב פרסומת מסחרית בבתי ספר". בז`רגון העכשווי קוראים לפעילות הזו "עסקים למען הקהילה", הפעם הקהילה היא קהילת הילדים, הצרכניים העתידיים והרווח העתידי של התאגידים הללו.

ההיגיון העומד מאחרי מוסד בית הספר בחברה דמוקרטית הוא שזה חייב להיות משוחרר מאינטרסים פוליטיים, כלכליים ואחרים, בית הספר צריך לחנך אנשים לאוטונומיה, אזרחות דמוקרטית וחשיבה ביקורתית, בין היתר חשיבה המופנית גם כלפי תרבות הצריכה, יחסי הכוח בשוק העבודה והסדר הכלכלי והחברתי הקיים. אולם בזמנים שבהם מנהלי בית הספר הפכו לקבצנים, ומנהלי שיווק אגרסיביים זוכים להכשר מוסדי של משרד החינוך, צליל פעמון בית הספר יהיה בקרוב בוא לגדול אתנו בבנק הפועלים.

על מנת למנוע את הרושם שכניסתם של תאגידים כלכליים לכיתות היא פעילות חריגה, משרד החינוך מאמץ בימים אלה את צרכי התאחדות התעשיינים כמטרות מרכזיות של מערכת החינוך בשנים הקרובות, וכך זה נראה על פי התיאור ב"הארץ":

" בגבול שבין תל אביב ליפו, מול הים, במרתף של של בניין משרדי גדול, נבנה חדר ישיבות למנהלים בתעשייה. אלא שבכיסאות הנוחים, כורסאות מנהלים, מול שולחן הישיבות הגדול ומערכת המחשוב המשוכללת, יישבו ילדים – שלרגע, כך מבקשים המתכננים, יוכלו לשוות בנפשם כיצד חש מנהל בתעשייה. חדר המנהלים הזה, שנבנה על ידי העמותה לחינוך של התאחדות התעשיינים, תעשיידע, הוא רק חלק אחד, גם אם סמלי, של תוכנית מקיפה בעלת יעדים לאומיים, שנדונה בימים אלה במשרדי החינוך וראש הממשלה. מטרת התוכנית להגדיל את היקף לימודי המדע והטכנולוגיה, החדשה והמסורתית, בבתי הספר התיכוניים, בין השאר במענה למצוקת כוח האדם בתעשייה ובצה"ל".

"המשק הישראלי" אומרת שרת החינוך "משווע לידיים מקצועיות, ואנחנו רוצים לפתוח את האפשרות לפני תלמידים להשתלב בעבודה רווחית", לדבריה " מחקר שערכה המועצה הלאומית לכלכלה מצא, כי אם תתממש שאיפה זו, יהיה בכך כדי לצמצם את הפערים הכלכליים והחברתיים במדינה" אולם העיתונאית תהל פרוש מציינת כי " גדי פרנק, עורך המחקר, עולה כי המחקר מבוסס על מודלים כלכליים שאינם ודאיים, ואף עלולים להתברר כמוטעים".

על פי החזון המשותף להתאחדות התעשיינים ולשרת החינוך יש להתייחס לבית הספר כמוסד להכשרה מקצועית. אז מדוע יש צורך במשרד החינוך, עדיף לשלוח את הילדים למוסדות להכשרה מקצועית שבמשרד העבודה. כזכור לפני כשנה חזרה שרת החינוך נפעמת מביקורה בסינגפור, בעיקר ממערכת החינוך המקצועי שם. כפי שכתב על כך כאן איציק בהרחבה, בין היתר, אמרה אז השרה:

"אנחנו חברה יותר שוויונית שמתנגדת להנשרת תלמידים ומתנגדת למיון, אבל צריך להבין את המחיר שאנחנו משלמים על זה. אני חושבת שעד הסיור הזה לא הבנתי אותו ממש. הסיור הזה גרם לי לעצור ולהבין שהמערכת משלמת בשם השוויוניות ובשם הדמוקרטיה הוא באמת גבוה".

והוסיפה, "מרוב שרצינו שוויון הרגנו את כולם . מרוב חשש לאפליה ביטלנו את החינוך הטכנולוגי, ובדיעבד זאת הייתה כנראה טעות. כל כך פחדנו שמסלול טכנולוגי יוצר דור של חוטבי עצים שואבי מים, שנתנו לחלשים להוריד למטה את החזקים וכולם הלכו בעצם לאיבוד".  

עתה מגיע שלב מימוש החזון.  ברור מי אמורים להיות הפועלים העתידיים של החברים מהתאחדות התעשיינים, הם לא עומדים להגיע מרמת אביב, עומר או מכבים, השרה שומרת שהחלשים לא יורידו אותם למטה.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מוטי טסלר

    השלב הבא חברים לפי הקצב הזה הוא הפרטת בתי הספר בישראל.
    תחי הגלובליזציה!

  2. מוטי טסלר

    השלב הבא חברים לפי הקצב הזה הוא הפרטת בתי הספר בישראל.
    תחי הגלובליזציה!

  3. אבי

    מה קרה ליולי תמיר?

  4. אבי

    מה קרה ליולי תמיר?

  5. איציק ניסני

    מספיק לחפש את מטבע החינוך מתחת לחלון הראווה של התאגידים.
    צריך .
    להרגיל את המורים והמנהלים לביקורת מבחוץ ולביקורת עצמית
    מערכת החינוך חייבת
    להרגיל את המנהלים לשאוף להצלחה .
    מורים יצטרכו
    כחלק מזה לתת הערכות משוב למנהלים .
    מנהלים גרועים יורחקו
    מערכת החינוך חייבת
    למצוא דרך להחזיר לכשרות את כלהמורים והמנהלים המבולבלים עם פרדיגמות לא מוצלחות.
    ןמורים מוצלחים יהוו
    דוגמא במקום תאגידי המסחר .
    להציב לכל קבוצה מטרות .
    וגם ללמד אותם קצת בוכלטריה ….:
    בניית שדולות מכל המנהלים והמורים גם ממגזרי המיעוטים לוועדות החינוך והכספים ובכלל פן ינגסו בהם .

  6. איציק ניסני

    מספיק לחפש את מטבע החינוך מתחת לחלון הראווה של התאגידים.
    צריך .
    להרגיל את המורים והמנהלים לביקורת מבחוץ ולביקורת עצמית
    מערכת החינוך חייבת
    להרגיל את המנהלים לשאוף להצלחה .
    מורים יצטרכו
    כחלק מזה לתת הערכות משוב למנהלים .
    מנהלים גרועים יורחקו
    מערכת החינוך חייבת
    למצוא דרך להחזיר לכשרות את כלהמורים והמנהלים המבולבלים עם פרדיגמות לא מוצלחות.
    ןמורים מוצלחים יהוו
    דוגמא במקום תאגידי המסחר .
    להציב לכל קבוצה מטרות .
    וגם ללמד אותם קצת בוכלטריה ….:
    בניית שדולות מכל המנהלים והמורים גם ממגזרי המיעוטים לוועדות החינוך והכספים ובכלל פן ינגסו בהם .

  7. זאב שפיר

    חבל שכבוד השרה נדרשה להרחיק עד למזרח -הרחוק בשביל להפנים תובנה כה פשוטה של החיוניות ,החשיבות של החינוך הטכנולוגי לצימצום העוני וקידום השויון.רק המצקצקים בלשונם וחסידי ה'פוליטי קורקט' נוסח אמריקה(בתוכם כבוד השרה הנועה אחרי צווי האופנה) תובעים בחוסר תבונה שויון בין הזרמים וביטול החינוך הטכנולוגי. זו איוולת להחזיק בדעה כאילו מי שהולך למסלול המקצועי הם ילדי עיירות הפיתוח והשכונות המוחלשות!זה בפרוש לא כך! הזכות (כן הזכות!) ללימוד במסלול הטכנולוגי זו אופציה שצריכה להיות בפני כל תלמיד\ה בישראל.שלילת האופציה הזו היא עיוות ופגיעה בזכותו של כל תלמיד להכיר ואולי לבחור במסלול זה.לשם השקיפות והגילוי הנאות אני מעיד על עצמי כמי שבחר במסלול בי"ס מקצועי(תעודה ומקצוע) ואף לימד בבי"ס מקצועי.אני מאוד הצטערתי שבפני בני כלל לא עלתה האפשרות לבחון או\ו לבחור במסלול מקצועי.
    די לרדידות המחשבתית ולסיסמאות הסרק הריקות:חינוך ומסלול מקצועי אינו "הסללה" המיועדת לשכבות המוחלשות כדי שישמשו 'חוטבי עצים ושואבי מים' לדרי רמת-אביב.טענות אלה הו סיסמאות ריקות ושטוחות ובטח לא נכונות .הגיע הזמן לשוב ולהכיר שגם מי שעושהעבודה פיזית אינו פחות ממי שהולך לעבודת עריכת- דין או היי- טק וראוי לכבוד ושכר לא פחות מאלו ואולי אף יותר.

  8. זאב שפיר

    חבל שכבוד השרה נדרשה להרחיק עד למזרח -הרחוק בשביל להפנים תובנה כה פשוטה של החיוניות ,החשיבות של החינוך הטכנולוגי לצימצום העוני וקידום השויון.רק המצקצקים בלשונם וחסידי ה'פוליטי קורקט' נוסח אמריקה(בתוכם כבוד השרה הנועה אחרי צווי האופנה) תובעים בחוסר תבונה שויון בין הזרמים וביטול החינוך הטכנולוגי. זו איוולת להחזיק בדעה כאילו מי שהולך למסלול המקצועי הם ילדי עיירות הפיתוח והשכונות המוחלשות!זה בפרוש לא כך! הזכות (כן הזכות!) ללימוד במסלול הטכנולוגי זו אופציה שצריכה להיות בפני כל תלמיד\ה בישראל.שלילת האופציה הזו היא עיוות ופגיעה בזכותו של כל תלמיד להכיר ואולי לבחור במסלול זה.לשם השקיפות והגילוי הנאות אני מעיד על עצמי כמי שבחר במסלול בי"ס מקצועי(תעודה ומקצוע) ואף לימד בבי"ס מקצועי.אני מאוד הצטערתי שבפני בני כלל לא עלתה האפשרות לבחון או\ו לבחור במסלול מקצועי.
    די לרדידות המחשבתית ולסיסמאות הסרק הריקות:חינוך ומסלול מקצועי אינו "הסללה" המיועדת לשכבות המוחלשות כדי שישמשו 'חוטבי עצים ושואבי מים' לדרי רמת-אביב.טענות אלה הו סיסמאות ריקות ושטוחות ובטח לא נכונות .הגיע הזמן לשוב ולהכיר שגם מי שעושהעבודה פיזית אינו פחות ממי שהולך לעבודת עריכת- דין או היי- טק וראוי לכבוד ושכר לא פחות מאלו ואולי אף יותר.

  9. טרזן

    "בגבול שבין תל אביב ליפו, מול הים, במרתף של של מבנה צבאי גדול, נבנה חדר ישיבות למפקדים. אלא שבכיסאות הנוחים, כורסאות מנהלים, מול הבורקאס ומערכת המחשוב המשוכללת, יישבו ילדים – שלרגע, כך מבקשים המחנכים, יוכלו לחוש את בדידותו של המפקד עם הפלאסמה…"
    "במרתף אחר, בחדר ישיבות עגום למראה, תשב חבורת ילדים שתתבקש ע"י המחנכים לשמש וועדת חקירה הבודקת את הכשלים של הילדים עם הפלאסמות…"
    החינוך חייב להיות רלבנטי!

  10. טרזן

    "בגבול שבין תל אביב ליפו, מול הים, במרתף של של מבנה צבאי גדול, נבנה חדר ישיבות למפקדים. אלא שבכיסאות הנוחים, כורסאות מנהלים, מול הבורקאס ומערכת המחשוב המשוכללת, יישבו ילדים – שלרגע, כך מבקשים המחנכים, יוכלו לחוש את בדידותו של המפקד עם הפלאסמה…"
    "במרתף אחר, בחדר ישיבות עגום למראה, תשב חבורת ילדים שתתבקש ע"י המחנכים לשמש וועדת חקירה הבודקת את הכשלים של הילדים עם הפלאסמות…"
    החינוך חייב להיות רלבנטי!

  11. עודד אפרתי

    מאמר פטרנליסטי ממגדל השן. חינוך טכנולוגי הרבה יותר מאתגר, מביא סיפוק ומאאפשר מימוש עצמי,

  12. עודד אפרתי

    מאמר פטרנליסטי ממגדל השן. חינוך טכנולוגי הרבה יותר מאתגר, מביא סיפוק ומאאפשר מימוש עצמי,

  13. איציק ש.

    לאיציק ניסני:
    כל מה שמתחיל במילים "שמערכת החינוך…" איננו יותר ממליצות חסרות תוכן. בלי שינוי בסיסי באיכות המורים, שום תכנית כזאת לא תצלח. לצערי התאגידים ישלמו יותר למוריהם ולכן הם יספקו את הקטעים האיכותיים יותר מבחינת היכולת הדידקטית של המורים- לא התכנים. הדרך היחידה היא תהליך לא קצר של לפחות הכפלת שכר המורים והוצאה לפנסיה מוקדמת ונדיבה של רבים מהמורים הקיימים. כמובן שמשרד האוצר היה רוצה להחליף מורים באמצעות מכתבי פיטורים ל30000 מורים ולקדם קצת את שכר הנישארים. את שיפור האיכות היה משרד האוצר רוצה לקדם באמצעים מישמעתיים – חיזוק סמכותו של המנהל, אפשרות לפטר מורים וכד'.

  14. איציק ש.

    לאיציק ניסני:
    כל מה שמתחיל במילים "שמערכת החינוך…" איננו יותר ממליצות חסרות תוכן. בלי שינוי בסיסי באיכות המורים, שום תכנית כזאת לא תצלח. לצערי התאגידים ישלמו יותר למוריהם ולכן הם יספקו את הקטעים האיכותיים יותר מבחינת היכולת הדידקטית של המורים- לא התכנים. הדרך היחידה היא תהליך לא קצר של לפחות הכפלת שכר המורים והוצאה לפנסיה מוקדמת ונדיבה של רבים מהמורים הקיימים. כמובן שמשרד האוצר היה רוצה להחליף מורים באמצעות מכתבי פיטורים ל30000 מורים ולקדם קצת את שכר הנישארים. את שיפור האיכות היה משרד האוצר רוצה לקדם באמצעים מישמעתיים – חיזוק סמכותו של המנהל, אפשרות לפטר מורים וכד'.

  15. דני זמיר

    בבתי הספר של הילדים שלי, במקומות בהם אני מבצע שירות מילואים, מנענו בכוחות עצמנו כניסת התאגידים וסילוקם במקומות בהם הצליחו תחילה להכנס בתוך מספר דקות (!) ע"י פנייה ישירה ל"אחראים" באותםן מוסדות. (מנהלת ביה"ס, מפקד האוגדה- בהתאמה)
    פעולה אזרחית אקטיבית פשוטה ומהירה מצליחה נקודתית.
    כדי למנף אותה צריך שיווק תקשורתי חברתי.

  16. דני זמיר

    בבתי הספר של הילדים שלי, במקומות בהם אני מבצע שירות מילואים, מנענו בכוחות עצמנו כניסת התאגידים וסילוקם במקומות בהם הצליחו תחילה להכנס בתוך מספר דקות (!) ע"י פנייה ישירה ל"אחראים" באותםן מוסדות. (מנהלת ביה"ס, מפקד האוגדה- בהתאמה)
    פעולה אזרחית אקטיבית פשוטה ומהירה מצליחה נקודתית.
    כדי למנף אותה צריך שיווק תקשורתי חברתי.

  17. משה לוי

    אני מסכים עם השרה יולי תמיר אך בשינוי קל.
    אני מציע שתעביר לתוכנית את כל החזקים שברובם אשכנזים וכך נגיע להישגים גבוהים מאד בעולם הגלובלי טכנולוגי ואת החלשים ללמד את המדעי הרוח ואת האומנויות ומדעי המדינה.
    נראה לי שרק טוב יכול לצאת מזה.
    הרי במצב הנוכחי הכל נראה קטסטרופלי כאשר האליטות ווהאריסטקרטיה שולטת במדינה אז אם נעשה שינוי לא יכול להיות יותר רע.
    הכלכלה תקפוץ יותר וניתן יהיה לממן הרבה יותר אוכלוסיות חלשות שיילמדו לעשות רוח ואולי אם היחס הנוכחי יישאר אפילו השכר שלהם יהיה גבוה יותר מאנשי הצווארון הכחול שהולבש על האיש הלבן.
    ולענין השלטון הוא יעבור לידיים שכנראה יזיקו פחות.

  18. משה לוי

    אני מסכים עם השרה יולי תמיר אך בשינוי קל.
    אני מציע שתעביר לתוכנית את כל החזקים שברובם אשכנזים וכך נגיע להישגים גבוהים מאד בעולם הגלובלי טכנולוגי ואת החלשים ללמד את המדעי הרוח ואת האומנויות ומדעי המדינה.
    נראה לי שרק טוב יכול לצאת מזה.
    הרי במצב הנוכחי הכל נראה קטסטרופלי כאשר האליטות ווהאריסטקרטיה שולטת במדינה אז אם נעשה שינוי לא יכול להיות יותר רע.
    הכלכלה תקפוץ יותר וניתן יהיה לממן הרבה יותר אוכלוסיות חלשות שיילמדו לעשות רוח ואולי אם היחס הנוכחי יישאר אפילו השכר שלהם יהיה גבוה יותר מאנשי הצווארון הכחול שהולבש על האיש הלבן.
    ולענין השלטון הוא יעבור לידיים שכנראה יזיקו פחות.

  19. יואש אברהמי

    יש באתר העוקץ הרבה תגובות מדודות , שקולות ומבוססות ידע. מצער לראות איך מותקפת היזמה של תעשיידע בטענות שאינן ממין הענין , הנובעות פשוט מחוסר ידע וחוסר הכרת הענין שעליו מגיבים.
    כחוקר במחקר GEM מחקר יזמות בינלאומי הנערך כיום במרכז עירא באונ' בן גוריון ,בו משתתפות 42 מדינות ב 2007 אנו משווים את רמת היזמות ומאפייני היזמות במדינות המשתתפות ובודקים את מאפייני הרקע להתפתחות יזמות והקמת עסקים חדשים . במהלך המחקר חשפנו פעם אחר פעם את הצטמצמות החינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל שפוגע ביכולות לפתח ולתחזק תעשייה ברמה גבוהה שתתחרה בשווקים הגלובליים. היכולת הזו נבנית במערכות החינוך ובישראל כידוע מצב מערכות החינוך אינו מזהיר. מדובר במהנדסים וטכנאים ברמה גבוהה שצמיחתם מחייבת הכשרה ברמה גבוהה ולא בקורסי הכשרה של משרד העבודה או התמת. לא מדובר כאן בהחדרת פרסומת לבתי ספר ו"השתלטות" על מוחות הילדים הצעירים חסרי יכולת להבחין במה ש"מוכרים" להם.
    מי שפרט את הענין של הכשרה טכנולוגית נדרשת בבתי הספר להליכי פרסום זולים מבטא בורות וחוסר הבנה משווע של הענין. אז לפני שעולים על בריקדות: קצת למידה וענווה לא תזיק.

  20. יואש אברהמי

    יש באתר העוקץ הרבה תגובות מדודות , שקולות ומבוססות ידע. מצער לראות איך מותקפת היזמה של תעשיידע בטענות שאינן ממין הענין , הנובעות פשוט מחוסר ידע וחוסר הכרת הענין שעליו מגיבים.
    כחוקר במחקר GEM מחקר יזמות בינלאומי הנערך כיום במרכז עירא באונ' בן גוריון ,בו משתתפות 42 מדינות ב 2007 אנו משווים את רמת היזמות ומאפייני היזמות במדינות המשתתפות ובודקים את מאפייני הרקע להתפתחות יזמות והקמת עסקים חדשים . במהלך המחקר חשפנו פעם אחר פעם את הצטמצמות החינוך הטכנולוגי והמקצועי בישראל שפוגע ביכולות לפתח ולתחזק תעשייה ברמה גבוהה שתתחרה בשווקים הגלובליים. היכולת הזו נבנית במערכות החינוך ובישראל כידוע מצב מערכות החינוך אינו מזהיר. מדובר במהנדסים וטכנאים ברמה גבוהה שצמיחתם מחייבת הכשרה ברמה גבוהה ולא בקורסי הכשרה של משרד העבודה או התמת. לא מדובר כאן בהחדרת פרסומת לבתי ספר ו"השתלטות" על מוחות הילדים הצעירים חסרי יכולת להבחין במה ש"מוכרים" להם.
    מי שפרט את הענין של הכשרה טכנולוגית נדרשת בבתי הספר להליכי פרסום זולים מבטא בורות וחוסר הבנה משווע של הענין. אז לפני שעולים על בריקדות: קצת למידה וענווה לא תזיק.