על המתים בקור והדוגמה הסקוטית

יוסף אלגזי

אתמול בבוקר (ב`, 28 בינואר 2008), העיתון בישר: "שני חסרי בית נספו שלשום בלילה בשריפה במבנה נטוש ברחוב הרצל בראשון לציון. חסר בית אחד נשרף למוות והשני מת משאיפת עשן. ההערכה היא שהשניים הדליקו מדורה, בניסיון להתחמם, אולם נרדמו והלהבות אחזו בציודם". לצד הידיעה הזו הופיעה ידיעה נוספת: "בת 83 מתה מקור בנהריה".

בערב, החדשות בישרו שוב, "שני חסרי בית, אחד בן 35 בבת ים והשני כבן 50 בתל אביב, מתו אתמול בשל הקור העז". בשבועות האחרונים הידיעות על חסרי בית המתים בקור הפכו עניין של שיגרה. אומדים את מספרם ב-10.

אם שמתם לב, כתבתי "המתים בקור" ולא "המתים בגלל הקור". לכולנו קר בימים אלה, אבל הקור איננו הורג אותנו. לנו יש בית, (אינני מתכוון דווקא לפנטהאוז של עידן עופר אותו רכש ב-17.5 מיליון דולר או לדירת הפאר של שרי אריסון ששילמה עבורה 13 מיליון דולר), וברשותנו  האמצעים להתגונן מפני הקור, להתחמם.

אם כן, מה הורג את האנשים שמתים בקור? הורגת אותם העובדה שאין להם לא בית, לא מקלט ולא מחסה ראוי; שאין בידם את האמצעים להתחמם; שהם  עניים וחסרי כל. המדינה מפקירה אותם, ואילו החברה שלנו – גם את, גם אתה וגם אני – מפגינים אדישות כלפיהם.

בזכות תוכנית טלוויזיה ששודרה בשבת האחרונה בערוץ Arte למדתי לדעת שבארץ אחת ויחידה בעולם, באמצעות חוק, יחסית חדש, פועלים באורח מעשי למען רווחתם של ההומלסים. הכוונה לסקוטלנד שבה פועל חוק המחייב את המדינה, באמצעות הרשויות המקומיות, לממש את זכותו של כל האזרח לדיור.  משנת 2003 פועל בסקוטלנד חוק ה-Homelessness Act שעניינו אחד: טיפול בחסרי בית.

קראתי את החוק וחומרים נוספים הנוגעים ליישומו בפועל. מאחר ואינני משפטן, אין ביכולתי לשפוט אותו בכלים משפטיים. כל הכוונה שלי היא להעיר את תשומת הלב לעבר ניסיון חיובי בסיוע לאנשים במצוקה.

חוק חסרי הבית בסקוטלנד מהווה צעד אחד קדימה בכל הנוגע לדאגה ולטיפול שהיו נהוגים בעבר בהומלסים בארץ זו. עד אז טופלו חסרי בית שהיו גם חסרי ישע כגון נשים הרות ומשפחות המטופלות בילדים קטנים. חוק חסרי הבית משנת 2003 הרחיב את יריעה, ומעתה מטופלים גם אנשים פגיעים נוספים כגון קשישים, אנשים הסובלים מדרגות שונות של שיטיון (דמנטיה), אנשים שהשתחררו מבתי הכלא, וצעירים בסיכון בגילאים 18 עד 20 הנתונים לסכנה של ניצול מיני וסחטנות אחרת.

החוק מופעל באופן הדרגתי. עד לשנת 2012 הוא יכלול את כל רבדי האוכלוסייה בסקוטלנד שאין ביכולתם להשיג דיור הולם באופן עצמאי. על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לא רק לצפות שחסרי-בית יפנו אליהם, אלא הם נדרשים לאתר אותם ולדאוג שיהיה להם דיור הולם. בשלב הראשון, מוטלת עליהם החובה לפנות אותם ממקומות הסיכון בהם הם נמצאים כגון גנים ציבוריים, מעברי תת-קרקעיים של תחנות רכבת ומטרו, מרתפים של מבנים נטושים, וכדומה, ולהעבירם באופן זמני לבתי מחסה שמציעים גופים וולונטריים למיניהם; ואחרי כן, להבטיח להם דיור קבע הולם; ובמקביל, לטפל בבעיה שהפכה אותם לחסרי בית.

כבר השנה, החוק מאפשר, בין השאר, לשכן כל דורש בכל סביבה שהוא בוחר בה, ולאו דווקא באזור האדמיניסטרטיבי אליו הוא משתייך. מדוע? כדי לאפשר לאנשים אלה לחיות סמוך לקרובי משפחה שלהם ולהימלט מישובים מוכי אבטלה ואו המועדים לפורענויות כגון סמים, אלכוהול, אלימות.

נוסח החוק מגלה יותר גמישות ויותר חמלה כלפי חסרי-בית שהידרדרו למצב הזה שלא מרצונם. הכוונה למשל, למי שסולקו ממגוריהם בשל אי-פירעון חובות משכנתא לבנקים ובשל פיגורים בתשלום שכר דירה; או, כאלה שהסביבה שלהם מאשימה אותה בהתנהגות "אנטי-חברתית". לאנשים אלה, מציעים מוסדות הרווחה פתרון דיור זמני; ובמקביל, הם גם מחפשים יחד איתם פתרון לבעיה שבגינה נותרו ללא קורת גג. שנה לאחר מכן, כדי לקבל דיור קבע,  נערכת בדיקה,  האם אנשים אלה עבדו למימון פירעון חובותיהם הכספיים. החל משנת 2012 כל חסר בית יהיה רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו שהוא יתבע מהרשויות לממש את זכותו לדיור.

אני מציע לארגונים חברתיים ללמוד את החוק משנת 2003 לשיכון הומלסים הנהוג בסקוטלנד ואת הדרכים ליישומו. כשהמטרה היא, להכין הצעת חוק דומה שתתאם את התנאים בישראל, ולתבוע מהרשויות לאמץ אותה הלכה למעשה, ומהר ככל האפשר. אסור  להפקיר את חסרי הבית לקור, לרעב, לעוני ולייאוש. המדינה והחברה חייבים לדאוג לצרכיהם של ההומלסים וגם של האנשים שאומנם יש להם קורת גג, אך אין להם את אמצעים להתגונן מפני הקור, הגשם ושאר פגעי הטבע. קבוצה אנושית גדולה בישראל שחייבים לטפל בה באורח מיידי בסערה המתחוללת בימים אלה היא האוכלוסייה הבדווית בנגב. נזכור, בשנים עברו, ילדים בדווים חלו ומתו בחורף הקר.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסי לוס

    החברות המשכנות שאחראיות על מציאות פתרונות דיור לזכאים על פי חוק, פותרות את מצוקת הדיור על ידי פינוי משפחות מדירות במרכז הארץ בהן הן גרות בסמיכות לבני משפחותיהם וזוכים אגב כך לתמיכה נפשית וחומרית. החברות מוכרות את הדירות במחיר גבוה ומעבירות את החלשים שבינינו למקומות מוכי אבטלה, סמים ופשע שבהם מחיר הדירות נמוך יותר ובהם אין למשפחות אלה כל סיכוי לשינוי מציאות חייהם.

  2. יוסי לוס

    החברות המשכנות שאחראיות על מציאות פתרונות דיור לזכאים על פי חוק, פותרות את מצוקת הדיור על ידי פינוי משפחות מדירות במרכז הארץ בהן הן גרות בסמיכות לבני משפחותיהם וזוכים אגב כך לתמיכה נפשית וחומרית. החברות מוכרות את הדירות במחיר גבוה ומעבירות את החלשים שבינינו למקומות מוכי אבטלה, סמים ופשע שבהם מחיר הדירות נמוך יותר ובהם אין למשפחות אלה כל סיכוי לשינוי מציאות חייהם.

  3. מהפכן

    כאן צריך מהפיכה. מדיבורים וחוקים של המדינה הבורגנית הזו כבר שבענו. הדיבורים הם גם כך עורבא פרח, ואת החוקים ממילא אף אחד לא מקיים במדינה הארורה הזאת. הם ממילא בגדר המלצה בלבד.

    ועוד דבר קטן: הארגוניים החברתיים הם לא יותר טובים מהבורגנות, עידן עופר ושרי אריסון, גם כך הם משמשים אותם כמכבסת כספים לצורך תרומות הפטורות ממס. אם לא הארגונים החברתיים, אזי כל ההומלסים, הרעבים והמסכנים היו עולים כבר מזמן על מאורת הנחשים הזו, שקוראים לה הכנסת, ושורפים אותה עד היסוד במקום להישרף לבד במאורות וקרנות הרחוב, שהבורגנים הנאורים ומשתפי הפעולה איתם בארגונים החברתיים מוכנים ברוב חסדיהם לזרוק לנו.

    הארגונים האלה כדבריו של כלכלן ואיש רוח מוכר דומים הם לאותו הכומר, שעבורו פעילותו זו אינה אלא "המים הטהורים שבהם מקדש הכומר את רוגזו של האציל". אגב, גם הדיבורים וההזדעזעות הצבועה של אנשים רבים היא כזאת. ישנם הרבה מאוד אנשים, בין השאר ובעיקר חברי הארגונים החברתיים, הרואים את עצמם כמלכי המלכים של מעמד הפועלים, ובפועל תפקידם היחיד הוא להרוויח כסף מהעניין המעמדי. איך קוראים לזה היום במחוזותינו: "לעשות לביתם".

    כל אותם האנשים והארגונים החברתיים עליהם משתייכים, כדברי אותו הכלכלן והפילוסוף, "כלכלנים, פילנטרופים, הומאניטרים, משפרי מצבם של המעמדות העובדים, עסקנים בדרכי צדקה, אגודות צער בעלי חיים, מייסדי אגודות שיכרות, מתקנים יושבי קרנות מין המין המגוון ביותר", אינם רוצים לקיים את תנאי החיים של החברה המודרנית בלי המלחמות והסכנות הנובעות מהם בהכרח.

    למעשה הם רוצים לשמר את החברה ללא כל היסודות והכאב ראש, שנובע מהסכנות אליהם דוחפת אותנו החברה הזאת. למעשה הם לא רוצים לשנות כלום, הם מעוניינים בהמשכה של אותה חברה רק ללא היסודות המהפכניים שבה. כפי שכתב שוב אותו כלכלן ואיש רוח "הם רוצים בבורגנות בלי הפרולטריון", ובמיוחד בלי זה המהפכני. למעשה מושא הביקורת העיקרי שלהם על הבורגנות הוא, שיותר משהיא יוצרת פרולטריון חסר כל היא יוצרת פרולטריון מהפכני. זו הבעייה העיקרית שלהם, קרי הפרולטריון המהפכני.

    וכך הוא ממשיך וכותב על הסוציאליזם הבורגני הזה: "צורה שנייה שיטתית פחות ומעשית יותר, של סוציאליזם זה ביקשה להבאיש את ריחה של כל תנועה מהפכנית בעיני מעמד הפועלים, על ידי ההוכחה, כי לא שינוי פוליטי זה או אחר, אלא רק שינוי תנאי החיים החומריים, היחסים הכלכליים, עשוי להביא לו לתועלת".

    "אולם בשינוי תנאי החיים החומריים", כך הוא ממשיך וכותב, "אין סוציאליזם זה רואה בשום פנים ביטול יחסי הייצור הבורגניים, אשר ייתכן בדרך מהפכנית בלבד, אלא שיפורים מנהליים, המתחוללים על יסוד יחסי ייצור אלה, כלומר שאינם משנים ולא כלום ביחס שבין ההון והעבודה השכירה, אלא לכל המוטב מצמצמים לה לבורגנות הוצאות שלטונה ומפשטים את משק המדינה".

    מסחר חופשי! לטובת המעמד העובד. מכסי מגן! לטובת המעמד העובד. תאי כלא! לטובת המעמד העובד. זה דברו האחרון. דבר האמת של הסוציאליזם הבורגני. הסוציאליזם של הבורגנות, עליו נמנים אותם ארגונים חברתיים, ומוציאי לחמם ממלחמת המעמדות, כלומר אותם עסקנים בירוקרטיים, שעומדים בראש כל הארגונים הללו, כל עיקרו הוא בעצם התואנה, שהבורגנים הם בורגנים – לטובת המעמד העובד.

    לסיכום: מי שרוצה לעשות שיקום ויעשה (= מהפכה), ובייחוד היגע הזמן להפסיק לדבר ולהיות צבוע. אגב הכלכלן ואיש הרוח שציינתי בראשית דברי למי שעדיין לא הבין היה קרל מרקס, והדברים כאן הנם ציטוטים, ולקוחים ברובם מן המניפסט הקומוניסטי, שנכתבו כנבואה חיה, שמתקיימת עד היום אחת לאחת.

  4. מהפכן

    כאן צריך מהפיכה. מדיבורים וחוקים של המדינה הבורגנית הזו כבר שבענו. הדיבורים הם גם כך עורבא פרח, ואת החוקים ממילא אף אחד לא מקיים במדינה הארורה הזאת. הם ממילא בגדר המלצה בלבד.

    ועוד דבר קטן: הארגוניים החברתיים הם לא יותר טובים מהבורגנות, עידן עופר ושרי אריסון, גם כך הם משמשים אותם כמכבסת כספים לצורך תרומות הפטורות ממס. אם לא הארגונים החברתיים, אזי כל ההומלסים, הרעבים והמסכנים היו עולים כבר מזמן על מאורת הנחשים הזו, שקוראים לה הכנסת, ושורפים אותה עד היסוד במקום להישרף לבד במאורות וקרנות הרחוב, שהבורגנים הנאורים ומשתפי הפעולה איתם בארגונים החברתיים מוכנים ברוב חסדיהם לזרוק לנו.

    הארגונים האלה כדבריו של כלכלן ואיש רוח מוכר דומים הם לאותו הכומר, שעבורו פעילותו זו אינה אלא "המים הטהורים שבהם מקדש הכומר את רוגזו של האציל". אגב, גם הדיבורים וההזדעזעות הצבועה של אנשים רבים היא כזאת. ישנם הרבה מאוד אנשים, בין השאר ובעיקר חברי הארגונים החברתיים, הרואים את עצמם כמלכי המלכים של מעמד הפועלים, ובפועל תפקידם היחיד הוא להרוויח כסף מהעניין המעמדי. איך קוראים לזה היום במחוזותינו: "לעשות לביתם".

    כל אותם האנשים והארגונים החברתיים עליהם משתייכים, כדברי אותו הכלכלן והפילוסוף, "כלכלנים, פילנטרופים, הומאניטרים, משפרי מצבם של המעמדות העובדים, עסקנים בדרכי צדקה, אגודות צער בעלי חיים, מייסדי אגודות שיכרות, מתקנים יושבי קרנות מין המין המגוון ביותר", אינם רוצים לקיים את תנאי החיים של החברה המודרנית בלי המלחמות והסכנות הנובעות מהם בהכרח.

    למעשה הם רוצים לשמר את החברה ללא כל היסודות והכאב ראש, שנובע מהסכנות אליהם דוחפת אותנו החברה הזאת. למעשה הם לא רוצים לשנות כלום, הם מעוניינים בהמשכה של אותה חברה רק ללא היסודות המהפכניים שבה. כפי שכתב שוב אותו כלכלן ואיש רוח "הם רוצים בבורגנות בלי הפרולטריון", ובמיוחד בלי זה המהפכני. למעשה מושא הביקורת העיקרי שלהם על הבורגנות הוא, שיותר משהיא יוצרת פרולטריון חסר כל היא יוצרת פרולטריון מהפכני. זו הבעייה העיקרית שלהם, קרי הפרולטריון המהפכני.

    וכך הוא ממשיך וכותב על הסוציאליזם הבורגני הזה: "צורה שנייה שיטתית פחות ומעשית יותר, של סוציאליזם זה ביקשה להבאיש את ריחה של כל תנועה מהפכנית בעיני מעמד הפועלים, על ידי ההוכחה, כי לא שינוי פוליטי זה או אחר, אלא רק שינוי תנאי החיים החומריים, היחסים הכלכליים, עשוי להביא לו לתועלת".

    "אולם בשינוי תנאי החיים החומריים", כך הוא ממשיך וכותב, "אין סוציאליזם זה רואה בשום פנים ביטול יחסי הייצור הבורגניים, אשר ייתכן בדרך מהפכנית בלבד, אלא שיפורים מנהליים, המתחוללים על יסוד יחסי ייצור אלה, כלומר שאינם משנים ולא כלום ביחס שבין ההון והעבודה השכירה, אלא לכל המוטב מצמצמים לה לבורגנות הוצאות שלטונה ומפשטים את משק המדינה".

    מסחר חופשי! לטובת המעמד העובד. מכסי מגן! לטובת המעמד העובד. תאי כלא! לטובת המעמד העובד. זה דברו האחרון. דבר האמת של הסוציאליזם הבורגני. הסוציאליזם של הבורגנות, עליו נמנים אותם ארגונים חברתיים, ומוציאי לחמם ממלחמת המעמדות, כלומר אותם עסקנים בירוקרטיים, שעומדים בראש כל הארגונים הללו, כל עיקרו הוא בעצם התואנה, שהבורגנים הם בורגנים – לטובת המעמד העובד.

    לסיכום: מי שרוצה לעשות שיקום ויעשה (= מהפכה), ובייחוד היגע הזמן להפסיק לדבר ולהיות צבוע. אגב הכלכלן ואיש הרוח שציינתי בראשית דברי למי שעדיין לא הבין היה קרל מרקס, והדברים כאן הנם ציטוטים, ולקוחים ברובם מן המניפסט הקומוניסטי, שנכתבו כנבואה חיה, שמתקיימת עד היום אחת לאחת.

  5. שמוליק

    בריטניה (ולא רק סקוטלנד) היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שהזכות לדיור בה מעוגנת בחוק.
    זה נכון שעיגון הזכות בחוק עשוי לשפר את המצב, אבל זהו פתרון חקיקתי שלא בטוח שהוא המפתח לשיפור המיוחל.
    בפינלנד, שבה אין עיגון חקיקתי לזכות לדיור (והזכות מוכרת בחוקה הפינית), ושבה אפילו אין חוק ספציפי לאנשים חסרי בית, מצב האנשים חסרי הבית טוב יותר. המצב הוא כזה בגלל שפינלנד שמה דגש חברתי כולל על אזרחיה המוחלשים, דואגת להם בכתב – לא בהכרח תוך תיוג ספציפי, ודבר לא פחות חשוב – משקיעה את המשאבים הדרושים ליישום חקיקה חברתית כוללת. מה שמביא אותי לחבר קצה זה להתחלה: גם אם תהיה זכות מעוגנת בחוק, כל עוד לא יהיו משאבים לגבות את החוק (ראו למשל חוק ההסדרים) זה לא יביא אותנו רחוק. אגב, גם בבריטניה, הכתיבה יפה, השירותים – שבפועל לא מגובים במשאבים כנדרש – נראים קצת פחות טוב.
    אני לא נגד עיגון זכות בחקיקה; אני בעד חשיבה אסטרטגית כדי לראות מהם הערוצים שבהם הכי כדאי להשקיע משאבים שישפיעו בצורה אפקטיבית.

  6. שמוליק

    בריטניה (ולא רק סקוטלנד) היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שהזכות לדיור בה מעוגנת בחוק.
    זה נכון שעיגון הזכות בחוק עשוי לשפר את המצב, אבל זהו פתרון חקיקתי שלא בטוח שהוא המפתח לשיפור המיוחל.
    בפינלנד, שבה אין עיגון חקיקתי לזכות לדיור (והזכות מוכרת בחוקה הפינית), ושבה אפילו אין חוק ספציפי לאנשים חסרי בית, מצב האנשים חסרי הבית טוב יותר. המצב הוא כזה בגלל שפינלנד שמה דגש חברתי כולל על אזרחיה המוחלשים, דואגת להם בכתב – לא בהכרח תוך תיוג ספציפי, ודבר לא פחות חשוב – משקיעה את המשאבים הדרושים ליישום חקיקה חברתית כוללת. מה שמביא אותי לחבר קצה זה להתחלה: גם אם תהיה זכות מעוגנת בחוק, כל עוד לא יהיו משאבים לגבות את החוק (ראו למשל חוק ההסדרים) זה לא יביא אותנו רחוק. אגב, גם בבריטניה, הכתיבה יפה, השירותים – שבפועל לא מגובים במשאבים כנדרש – נראים קצת פחות טוב.
    אני לא נגד עיגון זכות בחקיקה; אני בעד חשיבה אסטרטגית כדי לראות מהם הערוצים שבהם הכי כדאי להשקיע משאבים שישפיעו בצורה אפקטיבית.

  7. ניצן אביב

    הסיכוי לממש את הצעת החוק של יוסף אלגזי, עפ"י המודל והנוהג בסקוטלנד, כפי שהיא מופיעה במאמרו המרגש,
    בתנאים הקיימים בארץ של מדיניות ניאו-ליברלית נפשעת וקפיטליזם-חזירי מתועב ובנוסף לכך גם הרוח הרעה של הלאומנות, הגזענות , הפשיזם ושנאת הזר והשונה שפשו בארץ כאש בשדה קוצים – סיכוי זה שואף לאפס!
    זכרו את קריאתו המבישה של ראש עיריית תל-אביב-יפו חולדאי, לראש הממשלה, לסייע לו לפתור ולהסיר מעליו את בעייתם של כ-200 פליטי דארפור, השרויים במצוקה נוראה, ששוכנו במקלטים ובמרתפים בתנאים אל-אנושיים, על-פי כל אמת מידה.
    להזכירכם: תקציבה השנתי של עת"א הוא תקציב עתק, עצום ורב ולמרות זאת "אין בידו לפתור את בעייתם של 200 איש! והוא דורש להוציאם מהמקלטים בתואנה "הבטחונית" כביכול, שהמקלטים נועדו רק לתקופת מלחמה ועליהם לעמוד ריקים!!
    אם זו איננה אטימות-לב ורשעות, איני יודע אטימות-לב ורשעות מהן!
    והדברים אמורים, כמובן, גם וביתר תוקף, ביחס לאוכלוסיה הבדווית שאחדים מביניהם אושפזו בימים האחרונים בבי"ח בגלל היפותרמיה.
    האוכלוסיה הבדווית מכירה ויודעת את נחת זרועה של הממשלה באמצעות נציגיה "הסיירת הירוקה" ואחרים המנסים לנשלם ולסלקם בכוח הזרוע מאדמתם עליה ישבו שנים רבות לפני קום המדינה.
    מן "הכפרים הבלתי מוכרים" נמנעים תשתיות חשמל ומים, מרפאות ומוסדות חינוך, שדותיהם הזרועים נחרשים ומרוססים מן האויר ברעלים ואפילו צריפי הפח שלהם נהרסים מתוך כוונה לסלקם מאדמתם.
    והציבור בארץ, ברובו הגדול, מפגין לא רק אדישות ואטימות אלא גם בוז ושינאה תהומית מחפירה ונתעבת.
    מי אמר פשיזם ולא קיבל?

  8. ניצן אביב

    הסיכוי לממש את הצעת החוק של יוסף אלגזי, עפ"י המודל והנוהג בסקוטלנד, כפי שהיא מופיעה במאמרו המרגש,
    בתנאים הקיימים בארץ של מדיניות ניאו-ליברלית נפשעת וקפיטליזם-חזירי מתועב ובנוסף לכך גם הרוח הרעה של הלאומנות, הגזענות , הפשיזם ושנאת הזר והשונה שפשו בארץ כאש בשדה קוצים – סיכוי זה שואף לאפס!
    זכרו את קריאתו המבישה של ראש עיריית תל-אביב-יפו חולדאי, לראש הממשלה, לסייע לו לפתור ולהסיר מעליו את בעייתם של כ-200 פליטי דארפור, השרויים במצוקה נוראה, ששוכנו במקלטים ובמרתפים בתנאים אל-אנושיים, על-פי כל אמת מידה.
    להזכירכם: תקציבה השנתי של עת"א הוא תקציב עתק, עצום ורב ולמרות זאת "אין בידו לפתור את בעייתם של 200 איש! והוא דורש להוציאם מהמקלטים בתואנה "הבטחונית" כביכול, שהמקלטים נועדו רק לתקופת מלחמה ועליהם לעמוד ריקים!!
    אם זו איננה אטימות-לב ורשעות, איני יודע אטימות-לב ורשעות מהן!
    והדברים אמורים, כמובן, גם וביתר תוקף, ביחס לאוכלוסיה הבדווית שאחדים מביניהם אושפזו בימים האחרונים בבי"ח בגלל היפותרמיה.
    האוכלוסיה הבדווית מכירה ויודעת את נחת זרועה של הממשלה באמצעות נציגיה "הסיירת הירוקה" ואחרים המנסים לנשלם ולסלקם בכוח הזרוע מאדמתם עליה ישבו שנים רבות לפני קום המדינה.
    מן "הכפרים הבלתי מוכרים" נמנעים תשתיות חשמל ומים, מרפאות ומוסדות חינוך, שדותיהם הזרועים נחרשים ומרוססים מן האויר ברעלים ואפילו צריפי הפח שלהם נהרסים מתוך כוונה לסלקם מאדמתם.
    והציבור בארץ, ברובו הגדול, מפגין לא רק אדישות ואטימות אלא גם בוז ושינאה תהומית מחפירה ונתעבת.
    מי אמר פשיזם ולא קיבל?

  9. סמולן

    הם הסיקים בהודו. והדת הסיקית בנתה מצב, שבו כל אדם יכול להכנס לכל מקדש סיקי, 24 שעות ביממה, ולקבל אוכל דלוח אך מזין, ומיטה צרה לישון בה. וכמדומה, שהדבר לא מפריע להם להיות קפיטליסטים חזיריים גאים. מן הסתם אפשר לממש את הרעיון הזה גם בבתי כנסת, מסגדים, בתי ספר, מסעדות ומשרדים.

    באותו עניין, גם ז'בוטינסקי ראה ב"מעון" עקרון חברתי יסודי. אולי אפשר לשכן זמנית כמה הומלסים בספריה של מצודת זאב… (ולקורא בנימין נתניהו: זו דרך זולה ונפלאה לקדם את המותג שלך).

  10. סמולן

    הם הסיקים בהודו. והדת הסיקית בנתה מצב, שבו כל אדם יכול להכנס לכל מקדש סיקי, 24 שעות ביממה, ולקבל אוכל דלוח אך מזין, ומיטה צרה לישון בה. וכמדומה, שהדבר לא מפריע להם להיות קפיטליסטים חזיריים גאים. מן הסתם אפשר לממש את הרעיון הזה גם בבתי כנסת, מסגדים, בתי ספר, מסעדות ומשרדים.

    באותו עניין, גם ז'בוטינסקי ראה ב"מעון" עקרון חברתי יסודי. אולי אפשר לשכן זמנית כמה הומלסים בספריה של מצודת זאב… (ולקורא בנימין נתניהו: זו דרך זולה ונפלאה לקדם את המותג שלך).

  11. מהפכן

    לא מזמן קיבלו הבדואים, הגרים במדבר יהודה בסמיכות לירושלים ומעלה אדומים מכתב בו נתבקשו לפנות את "הזבל", שנמצא במקום מגוריהם. כאשר הם פנו לעיריית ירושלים, כדי לברר מהו אותו "זבל", הם נדהמו לשמוע כי……מדובר על האהלים בהם הם גרים.

    זו המדינה "הנאורה", שמר אלגזי מבקש מהארגונים לחוקק חוקים בעבורה. מדינה ליברלו פשיסטית ודמוקרטיה סלקטיבית של קובץ אדונים, הרואה באנשים זבל. במעוז הטורבו קפיטליזם-קניבליזם והניאו ליברליזם הפשיסטי הזה, קיימים גם כך הרבה חוקים. לדוגמא חוקי עבודה לרוב, שאף אחד אינו עוקף אותם, ושכפי שכתבתי הם הנם בגדר המלצה בלבד.

    הבעייה הנה, שלמעשה המדינה היא המפר העיקרי של חוקי העובדה הללו, כפי שכבר נכתב רבות באתר זה, וגם באתרים אחרים, באין ספור כתבות ומאמרים. הרי כמה פקחים מקצה המדינה לאכיפת החוקים הללו. לפי אותם הדיווחים לא יותר מעשר!!!

    בנוסף לחוסר האכיפה, המדינה מדרבנת על ידי עצימת עין את התופעה הזו, ובפועל היא בעצמה מוציאה מכרזי הפסד, ואף לא משלמת את כל התנאים של אלה העובדים בעבורה, בין אם הללו עובדי קבלן או עובדים אחרים. המדינה הזו היא לא יותר מהוועד הפועל של הבורגנות, העסקים ובעלי ההון. שום חוק לא יעזור במדינת הפשיזם והניאו ליברליזם הזה, החוקים הללו גם כך נועדו לשרת רק קובץ אדונים של דמוקרטיה סלקטיבית במיוחד.

    מי שלא מבין את הבעייה היסודית הזו, וטוען משהו אחר, עוסק באחיזת עניים ותו לא. את הפשיזם, הקפיטליזם והניאו ליברליזם הזה, לא ניתן לתקן. יש לבער אותם מן העולם, "למען בער את הרע מקרביך", כפי שנאמר במקורותינו. לנו העובדים אין מה להפסיד אלא את האזיקים שעל ידינו, לכל היותר את הקבר שלנו.

  12. מהפכן

    לא מזמן קיבלו הבדואים, הגרים במדבר יהודה בסמיכות לירושלים ומעלה אדומים מכתב בו נתבקשו לפנות את "הזבל", שנמצא במקום מגוריהם. כאשר הם פנו לעיריית ירושלים, כדי לברר מהו אותו "זבל", הם נדהמו לשמוע כי……מדובר על האהלים בהם הם גרים.

    זו המדינה "הנאורה", שמר אלגזי מבקש מהארגונים לחוקק חוקים בעבורה. מדינה ליברלו פשיסטית ודמוקרטיה סלקטיבית של קובץ אדונים, הרואה באנשים זבל. במעוז הטורבו קפיטליזם-קניבליזם והניאו ליברליזם הפשיסטי הזה, קיימים גם כך הרבה חוקים. לדוגמא חוקי עבודה לרוב, שאף אחד אינו עוקף אותם, ושכפי שכתבתי הם הנם בגדר המלצה בלבד.

    הבעייה הנה, שלמעשה המדינה היא המפר העיקרי של חוקי העובדה הללו, כפי שכבר נכתב רבות באתר זה, וגם באתרים אחרים, באין ספור כתבות ומאמרים. הרי כמה פקחים מקצה המדינה לאכיפת החוקים הללו. לפי אותם הדיווחים לא יותר מעשר!!!

    בנוסף לחוסר האכיפה, המדינה מדרבנת על ידי עצימת עין את התופעה הזו, ובפועל היא בעצמה מוציאה מכרזי הפסד, ואף לא משלמת את כל התנאים של אלה העובדים בעבורה, בין אם הללו עובדי קבלן או עובדים אחרים. המדינה הזו היא לא יותר מהוועד הפועל של הבורגנות, העסקים ובעלי ההון. שום חוק לא יעזור במדינת הפשיזם והניאו ליברליזם הזה, החוקים הללו גם כך נועדו לשרת רק קובץ אדונים של דמוקרטיה סלקטיבית במיוחד.

    מי שלא מבין את הבעייה היסודית הזו, וטוען משהו אחר, עוסק באחיזת עניים ותו לא. את הפשיזם, הקפיטליזם והניאו ליברליזם הזה, לא ניתן לתקן. יש לבער אותם מן העולם, "למען בער את הרע מקרביך", כפי שנאמר במקורותינו. לנו העובדים אין מה להפסיד אלא את האזיקים שעל ידינו, לכל היותר את הקבר שלנו.

  13. נפתלי מדר

    אני חוזר כמו מנטרה להפגין על כל דבר שזז!!
    הדבר הזה הוא הפיתרון לכל הבעיות הסוצליות בארץ אוכלת יושביה!!

  14. נפתלי מדר

    אני חוזר כמו מנטרה להפגין על כל דבר שזז!!
    הדבר הזה הוא הפיתרון לכל הבעיות הסוצליות בארץ אוכלת יושביה!!

  15. משה לוי

    אני מסכים עם כל מילה שלך וחושב שיש להתחיל את המשימה ע"י בניית מסגרת או תוכנית עבודה למהפכה המתבקשת וזאת ע"י יצירת תשתית רעיונית ועקרונות ברורים מה צריך לעשות.( בסגנון המניפסט ).
    יש למצוא את הדרך המתאימה לקבוצות המיוחדות הנמצאות בתחומי ישראל.
    אני מזמין אותך ואחרים החושבים כמוך לגלגל את העניין או להפנות אותנו למקום שבו העניין כבר מתגלגל.

    משה לוי

  16. משה לוי

    אני מסכים עם כל מילה שלך וחושב שיש להתחיל את המשימה ע"י בניית מסגרת או תוכנית עבודה למהפכה המתבקשת וזאת ע"י יצירת תשתית רעיונית ועקרונות ברורים מה צריך לעשות.( בסגנון המניפסט ).
    יש למצוא את הדרך המתאימה לקבוצות המיוחדות הנמצאות בתחומי ישראל.
    אני מזמין אותך ואחרים החושבים כמוך לגלגל את העניין או להפנות אותנו למקום שבו העניין כבר מתגלגל.

    משה לוי

  17. מהפכן

    אתה יכול לפנות למייל הבא: pniyot11@walla.com . אגב כל מי, שרוצה לשנות את המצב מוזמן לפנות למייל זה.

  18. מהפכן

    אתה יכול לפנות למייל הבא: pniyot11@walla.com . אגב כל מי, שרוצה לשנות את המצב מוזמן לפנות למייל זה.

  19. ערן ג.

    רוב רובם של ההומלסים (הבודדים) לא הגיעו לחיים ברחוב בגלל מצב כלכלי ירוד. מדובר באנשים עם פגיעות נפשיות אשר מקשות עליהם להתפרנס, ולהתמודד עם המגורים בבית, מוזר ככל שזה נשמע. כך למשל בירושלים, כאשר התכוננו לימי השלג האחרונים וערכו מבצע לאיתור הומלסים, חלקם לא הסכימו לעבור להשתכן במלון ונשארו ברחוב.

  20. ערן ג.

    רוב רובם של ההומלסים (הבודדים) לא הגיעו לחיים ברחוב בגלל מצב כלכלי ירוד. מדובר באנשים עם פגיעות נפשיות אשר מקשות עליהם להתפרנס, ולהתמודד עם המגורים בבית, מוזר ככל שזה נשמע. כך למשל בירושלים, כאשר התכוננו לימי השלג האחרונים וערכו מבצע לאיתור הומלסים, חלקם לא הסכימו לעבור להשתכן במלון ונשארו ברחוב.

  21. שמוליק

    רב רובם של חסרי הבית לא סובלים מבעיות בבריאות הנפש, כך לפחות לפי מרבית המחקרים המתפרסמים בעולם היום, למי שמסתמך על מחקרים. דוח של משרד הרווחה מדבר על איזור ה-25%, מספר דומה לנתונים בספרות העולם.
    זה שמישהו לא רוצה "להתפנות" מהרחוב לא אומרת שהוא בהכרח משוגע, יכול להיות שלמרות שהוא חסר בית יש לא מגוון שיקולים שביניהם הוא מכריע לטובת הישארות ברחוב.

  22. שמוליק

    רב רובם של חסרי הבית לא סובלים מבעיות בבריאות הנפש, כך לפחות לפי מרבית המחקרים המתפרסמים בעולם היום, למי שמסתמך על מחקרים. דוח של משרד הרווחה מדבר על איזור ה-25%, מספר דומה לנתונים בספרות העולם.
    זה שמישהו לא רוצה "להתפנות" מהרחוב לא אומרת שהוא בהכרח משוגע, יכול להיות שלמרות שהוא חסר בית יש לא מגוון שיקולים שביניהם הוא מכריע לטובת הישארות ברחוב.

  23. גיל

    חוסר ההבנה שמאפיין חלק גדול מהתגובות לנושא הסבוך הזה,
    חוסר המוכנות להבחין במורכבות שמאפיינת פעולה של מדינה ביורוקרטית מודרנית,
    חוסר הרצון להעמיק וללמוד,
    הוא שמונע את האפשרות לשינוי.

    במדינה דמוקרטית, העשירים תמיד יהיו המובילים, אבל העניים יקבעו עד כמה הם יהיו עניים.
    רק סולידריות תביא לכך שחלק מהתופעות המחפירות יותר של העוני יטופלו.

    אבל מאבק חברתי סולידרי אפשרי רק אם יהיה רצון להעמיק, ללמוד, לזהות את הצרכים הבוערים באמת,
    ולנסות להתמודד עמם, תוך הבנה שהמאבק הוא של כל החלשים יחד, למול החזקים. ולא של חלש אחד מול אחר.

  24. גיל

    חוסר ההבנה שמאפיין חלק גדול מהתגובות לנושא הסבוך הזה,
    חוסר המוכנות להבחין במורכבות שמאפיינת פעולה של מדינה ביורוקרטית מודרנית,
    חוסר הרצון להעמיק וללמוד,
    הוא שמונע את האפשרות לשינוי.

    במדינה דמוקרטית, העשירים תמיד יהיו המובילים, אבל העניים יקבעו עד כמה הם יהיו עניים.
    רק סולידריות תביא לכך שחלק מהתופעות המחפירות יותר של העוני יטופלו.

    אבל מאבק חברתי סולידרי אפשרי רק אם יהיה רצון להעמיק, ללמוד, לזהות את הצרכים הבוערים באמת,
    ולנסות להתמודד עמם, תוך הבנה שהמאבק הוא של כל החלשים יחד, למול החזקים. ולא של חלש אחד מול אחר.

  25. סמי ארגון

    ההכרה כי נחוצה כאן מהפכה חברתית-כלכלית הפכה מזה זמן רב להיות ברורה וחדה. אתה כמו אחרים, כולל אותי, קוראים מידי פעם את "קריאת-הגבר-המהפכן". אולם, לצערי כל קריאה כזו נופלת על אוזניים ערלות, ונעלמת ומתפוגגת ברעש הסביבתי הצורם. לאחרונה קראתי כתבת מוסף 'הארץ' של ארי שביט בשם : "האופורטוניסט", שבו הוא מראיין ומציג את השקפת עולמו של עו"ד שרגא בירן, לאחר פירסום ספרו בתחום. יש לו הצעות נהדרות כנראה איך וכיצד להילחם בעוני, שניתן לתמצתן בציטוט מדבריו: "….במקום החיבור בין הון לשלטון צריך לבוא חיבור בין שלטון לעוני". היינו, על הפוליטקאים להתחבר למצוקותיהם של שכבות רבות, במקום ל"הסתלבט" עם העשירים… יפה, אבל??….
    ובכן, רבים כותבים ומדברים ומציעים, ולעיתים גם מברברים, ותחלס אין רואים אף לא צל של מעש באופק.

  26. סמי ארגון

    ההכרה כי נחוצה כאן מהפכה חברתית-כלכלית הפכה מזה זמן רב להיות ברורה וחדה. אתה כמו אחרים, כולל אותי, קוראים מידי פעם את "קריאת-הגבר-המהפכן". אולם, לצערי כל קריאה כזו נופלת על אוזניים ערלות, ונעלמת ומתפוגגת ברעש הסביבתי הצורם. לאחרונה קראתי כתבת מוסף 'הארץ' של ארי שביט בשם : "האופורטוניסט", שבו הוא מראיין ומציג את השקפת עולמו של עו"ד שרגא בירן, לאחר פירסום ספרו בתחום. יש לו הצעות נהדרות כנראה איך וכיצד להילחם בעוני, שניתן לתמצתן בציטוט מדבריו: "….במקום החיבור בין הון לשלטון צריך לבוא חיבור בין שלטון לעוני". היינו, על הפוליטקאים להתחבר למצוקותיהם של שכבות רבות, במקום ל"הסתלבט" עם העשירים… יפה, אבל??….
    ובכן, רבים כותבים ומדברים ומציעים, ולעיתים גם מברברים, ותחלס אין רואים אף לא צל של מעש באופק.