פרקטיקה של נישול בוואדי עארה – היאחזות "מצפה עירון" מול הכפר הלא מוכר דאר אלחנון

יועד וינטר, אורי זקהם וקובי פתר

לא תמיד קל לראות את הגורמים לאפליה ולנישול שמפעילה מדינת ישראל נגד אזרחיה הערבים. אבל מדי פעם מבליח לו איזה אי-צדק קטן, איזו סטייה מוזרה בתנועת גלגלי הבירוקרטיה, שמאירים את השיקולים האפלים המנחים את מדיניות הממשלה כלפי הערבים אזרחי ישראל. כך קרה בשבוע שעבר, כשהחליטה הממשלה להכיר ביישוב "מצפה עירון" בוואדי עארה (הארץ, 4.2.07). מדובר בנקודה הנמצאת בין היישובים חריש וקציר, שהוקמה ב-2003 כהיאחזות צבאית. אכלוס המקום נמשך בסיוע הסוכנות היהודית, ממשלת ישראל ועמותת המתנחלים "אור", המקימה יישובים ליהודים בתוך הקו הירוק. כיום יושבות במקום 39 משפחות שנענו לקריאתה הנרגשת של העמותה: "בואו לייהד את הגליל".

שיתוף הפעולה ההדוק בין הממשלה לעמותה מיישבת של הימין הקיצוני נתקל בהתנגדות מבקר המדינה, שקבל על אי-תקינות ציבורית. גם החברה להגנת הטבע והמשרד לאיכות הסביבה התנגדו בשל הפגיעה בשטחים ירוקים. הנושא נדון כעת בבג"ץ, והחלטת הממשלה נועדה כנראה לקבוע עובדות עוד לפני הדיון בבית המשפט. אכן, מהלך הקמת "מצפה עירון" אינו מחדש הרבה למי שעוקב אחרי מפעל ההתנחלויות והמאחזים בשטחים. רק שכאן מדובר בתחומי הקו הירוק, באזור שבו גרים מאות אלפי אזרחים ערבים במצוקת דיור הולכת ומחמירה.

ואמנם, בסמוך להיאחזות "מצפה עירון" שוכן הכפר הלא-מוכר דאר אלחנון, שתושביו כולם אזרחים ישראלים. הכפר הוקם לפני יותר משמונים שנה, אדמותיו נרכשו ע"י התושבים בתקופת המנדט, והן בבעלותם החוקית עד היום. חוק התכנון והבנייה מ-1965 הגדיר את אדמות הכפר כ"אדמות חקלאיות", וזאת למרות שבתי אבן כבר עמדו במקום עשרות שנים קודם לכן. מכוח אותו חוק הפכו עוד כ-80 כפרים ערבים ברחבי ישראל ל"לא מוכרים", וכיום חיים בהם יותר מ-80,000 אזרחים.

יותר מעשרים שנה מנהלים תושבי דאר אלחנון מאבק עיקש להכרה. לפני כשלושה חודשים פנו מספר חברי כנסת, ביניהם יו"ר וועדת הפנים ח"כ אופיר פינס, אל שר הפנים מאיר שטרית בתביעה להכיר בכפר. פניות דומות הגיעו אל השר גם מכיוונים אחרים, ביניהם מעמותת "במקום". תשובת השר שטרית ניתנה פעמיים: בליל ה-14.11.07 הגיעו מאות שוטרים, מלווים בבולדוזר, כדי להרוס את רחבת הכניסה לדאר אלחנון. במקביל הסביר השר שטרית במכתב לח"כ פינס מדוע אינו מתכוון להכיר בכפר. השר נתלה כמקובל בסיבות "תכנוניות" ואף ציין את ה"איכויות הנופיות המיוחדות" של האזור, שאינן מאפשרות כביכול להקים ישוב "חדש" במקום. אותם נימוקים לא מנעו מהשר שטרית לתמוך בהכרה ב"מצפה עירון" הסמוך, על אדמות שהקצתה המדינה לפני כחמש שנים בלבד. `הארץ` ציין שמספר שרים אף דיברו בגלוי בישיבת הממשלה על חששם מפני "השתלטות ערבית" על האזור. מבלי דעת, כיוונו אותם שרים לכפר ערבי שאדמותיו נמצאות בבעלות פרטית של תושביו ושגילו כגיל העיר תל-אביב. בניוספיק של האתנוקרטיה הישראלית, אין שום קושי לתאר כפר ותיק המנושל מאדמותיו כ"השתלטות ערבית על קרקעות".

ישיבת הממשלה בנושא "מצפה עירון" מעלה באוב את "תוכנית הכוכבים" שהגה אריאל שרון בשנים 1990-1992 בהיותו שר הבינוי והשיכון. בין היתר, נועדה אותה תוכנית "ליצור חיץ בין האוכלוסייה הערבית כדי לקדם את הסכנה הממשית של איחוד בין יישובים ערביים קיימים, קטנים, שיהפכו עם הזמן לערים ערביות גדולות וחזקות". השטח שבין קציר וחריש – הכוכבים הצפוניים בתוכנית – כולל את אדמות דאר אלחנון. שטח זה, אם ייושב ביהודים, כפי שמעוניינת הממשלה לעשות, יוכל לחצוץ בין הכפרים ערערה וכפר קרע בצפון ובין בקה אלע`ארביה בדרום. אכלוס השטח ביהודים הוגדר כאחת ממטרות ההקמה של "מצפה עירון". הדבר נועד למנוע רצף ישובים ערבים בוואדי עארה שעשויים בעתיד לגבול בכפרי המשולש הדרומי. הסירוב המתמשך להכיר בדאר אלחנון הוא חלק ממאמצי ההפרדה האלה.

התמונה המסתמנת בהירה למדי: האפליה השיטתית בין יהודים וערבים בוואדי עארה אינה נובעת מסיבות "תכנוניות" או "סביבתיות", כפי שטוען משרד הפנים. מדובר באובססיה היסטרית המתנחלת בתודעתם של מקבלי ההחלטות גם כשהיא מסתתרת מאחרי מושגים "אובייקטיביים" לכאורה של תכנון הקצאת הקרקעות בישראל. שרים, פקידים ומתכננים במשרד הפנים ובמנהל מקרקעי ישראל מוטרדים עדיין יותר מכל מ"סכנת האיחוד בין יישובים ערבים" ומ"השתלטות ערבית" על קרקעות. נושאים כמו שוויון, צדק חלוקתי, או הקצאת משאבים הוגנת לכלל האזרחים, מטרידים אותם קצת פחות. וכך, החלטת הממשלה להכיר בהיאחזות "מצפה עירון" מסמנת בבירור את קווי המתאר של המאבק לשוויון בישראל: לא ויכוח מקצועי בין מתכננים, כי אם מלחמה בגזענות ממוסדת. בתוך ערפילי המושגים העמומים האופפים את נהלי הנישול של האזרחים הערבים, גם זה משהו.

יועד וינטר, אורי זקהם וקובי פתר – הוועד למען דאר אלחנון

אתר דאר אלחנון: http://www.geocities.com/dar_elhanoun

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עמית

    כל הדרכים המיועדות לטיהור האוכלוסייה ולגירוש המיעוט שננקטו כלפי יהודים במאות השנים שעברו באירופה, נלמדו הייטב ומייושמות היום ע"י היהודים – קודם זה היה בסתר, אח"כ בגלוי בשטחים הכבושים, והיום – בגלוי בתוך הקו הירוק. הכיבוש ושיטותיו הולכות ומשתלטות על כל המדינה, ובמקום שנעלה אנו שוקעים עמוק…עמוק…

  2. עמית

    כל הדרכים המיועדות לטיהור האוכלוסייה ולגירוש המיעוט שננקטו כלפי יהודים במאות השנים שעברו באירופה, נלמדו הייטב ומייושמות היום ע"י היהודים – קודם זה היה בסתר, אח"כ בגלוי בשטחים הכבושים, והיום – בגלוי בתוך הקו הירוק. הכיבוש ושיטותיו הולכות ומשתלטות על כל המדינה, ובמקום שנעלה אנו שוקעים עמוק…עמוק…

  3. איסקנדר

    באתר של היישוב מסופר שבימי הבריטים צורף לערערה,דהיינו כבר מהקמתו לא היה יישוב עצמאי.

  4. איסקנדר

    באתר של היישוב מסופר שבימי הבריטים צורף לערערה,דהיינו כבר מהקמתו לא היה יישוב עצמאי.

  5. קובי

    השאלה איננה אם דאר אלחנון יהיה עצמאי או לא, אלא אם ירשו לתושבים להשאר על אדמתם, לבנות בית, לקבל חשמל, וכו'. כרגע עומדת הצעה על הפרק לספח את הישוב לערערה, הצעה לה הסכימו כל הצדדים הנוגעים בדבר, אבל משרד הפנים מסרב ורוצה לפנות את כולם.

  6. קובי

    השאלה איננה אם דאר אלחנון יהיה עצמאי או לא, אלא אם ירשו לתושבים להשאר על אדמתם, לבנות בית, לקבל חשמל, וכו'. כרגע עומדת הצעה על הפרק לספח את הישוב לערערה, הצעה לה הסכימו כל הצדדים הנוגעים בדבר, אבל משרד הפנים מסרב ורוצה לפנות את כולם.

  7. יועד

    בימי המנדט דאר אלחנון היה עובדה מוכרת ונחשב hamlet של ערערה.
    במעמד זה הכפר שכן במקומו משנות ה-20 ועד שבא חוק התכנון והבנייה ב-1965.
    עד 1965 דאר אלחנון לא נבדל מכפרים ערביים רבים אחרים, שהמשיכו להתנהל תחת משטר צבאי, אבל לפי נהלי התכנון המנדטוריים.
    כפי שקרה, באופן שרירותי לחלוטין, החל מ-1965 הכפר מוגדר "לא מוכר" ובתיו מוגדרים "לא חוקיים" – יעני מועדים להריסה.
    זה סיפור שחוזר על עצמן, בוריאציות שונות, בחלק גדול מהכפרים הלא מוכרים.

    השאלה שעל הפרק היום היא לא האם יתקיים הכפר כישוב עצמאי, אלא האם יתקיים בכלל. המדיניות המוצהרת של משרד הפנים היא להרוס את בתי הכפר ולאלץ את תושביו לעזוב אותו.

    היום אדמות דאר אלחנון מסופחות למועצה האזורית מנשה, ששולטת על חלק גדול מאדמות ואדי עארה, במגמה ליישבם ביהודים. לפני כשנתיים הסכימו ראשי המועצות של מנשה וערערה על הצעה לפיה יסופח השטח של דאר אלחנון לערערה, כצעד ראשון להכרה בכפר כשכונה בערערה. התושבים הסכימו, שר הפנים פינס תמך, אבל שני השרים שבאו אחריו (בר-און והשר הנוכחי שטרית), גנזו את ההצעה והתחילו להפעיל צווי הריסה.

    אני מקווה שההסבר הזה ברור.

  8. יועד

    בימי המנדט דאר אלחנון היה עובדה מוכרת ונחשב hamlet של ערערה.
    במעמד זה הכפר שכן במקומו משנות ה-20 ועד שבא חוק התכנון והבנייה ב-1965.
    עד 1965 דאר אלחנון לא נבדל מכפרים ערביים רבים אחרים, שהמשיכו להתנהל תחת משטר צבאי, אבל לפי נהלי התכנון המנדטוריים.
    כפי שקרה, באופן שרירותי לחלוטין, החל מ-1965 הכפר מוגדר "לא מוכר" ובתיו מוגדרים "לא חוקיים" – יעני מועדים להריסה.
    זה סיפור שחוזר על עצמן, בוריאציות שונות, בחלק גדול מהכפרים הלא מוכרים.

    השאלה שעל הפרק היום היא לא האם יתקיים הכפר כישוב עצמאי, אלא האם יתקיים בכלל. המדיניות המוצהרת של משרד הפנים היא להרוס את בתי הכפר ולאלץ את תושביו לעזוב אותו.

    היום אדמות דאר אלחנון מסופחות למועצה האזורית מנשה, ששולטת על חלק גדול מאדמות ואדי עארה, במגמה ליישבם ביהודים. לפני כשנתיים הסכימו ראשי המועצות של מנשה וערערה על הצעה לפיה יסופח השטח של דאר אלחנון לערערה, כצעד ראשון להכרה בכפר כשכונה בערערה. התושבים הסכימו, שר הפנים פינס תמך, אבל שני השרים שבאו אחריו (בר-און והשר הנוכחי שטרית), גנזו את ההצעה והתחילו להפעיל צווי הריסה.

    אני מקווה שההסבר הזה ברור.

  9. דרור ק

    השערורייה הזאת נמשכת כבר הרבה יותר מדי זמן, וכבר אין לאן להוליך את הכעס והבושה. כאילו לא די בכל הצרות הקיימות, עכשיו מינו על משרד הפנים את מאיר שטרית, כאילו אנשים לא סובלים מספיק במדינה הזאת, אבל האמת היא שגם שרי פנים ראויים ממנו לא תיקנו את העוול ועל כך הבושה והכעס. היבוא של ההתנחלויות אל תוך תחומי הקו הירוק הוא תופעה שנמשכת כבר זמן-מה והיא מסוכנת מאוד, לא רק לערבים אלא גם ליהודים. תופעת "הגרעינים התורניים", למשל, צריכה להיפסק, ויתר הרעיונות המוזרים והמסוכנים מבית המדרש של המתנחלים.

  10. דרור ק

    השערורייה הזאת נמשכת כבר הרבה יותר מדי זמן, וכבר אין לאן להוליך את הכעס והבושה. כאילו לא די בכל הצרות הקיימות, עכשיו מינו על משרד הפנים את מאיר שטרית, כאילו אנשים לא סובלים מספיק במדינה הזאת, אבל האמת היא שגם שרי פנים ראויים ממנו לא תיקנו את העוול ועל כך הבושה והכעס. היבוא של ההתנחלויות אל תוך תחומי הקו הירוק הוא תופעה שנמשכת כבר זמן-מה והיא מסוכנת מאוד, לא רק לערבים אלא גם ליהודים. תופעת "הגרעינים התורניים", למשל, צריכה להיפסק, ויתר הרעיונות המוזרים והמסוכנים מבית המדרש של המתנחלים.

  11. איציק ניסני

    המדינה מתייחסת לקרקעות מדינה רווית זיעה ודם יהודי וערבי ללא תכנון אמיתי ערכי יסודי וזה עובר כחוט השני בכל מקום מ1948 כולל בשטחי גוש עציון .
    אני ,כחבר באירגוני הסביבה , מקבל תלונות ורואה סביבי מקרוב חריגות בניה (להעשרת אנשי הון מקורבים ) ובניה רוויה בקרקעות מזוהמות ללא טיפול מהערים גדולות ועד הפריפריה .

    מנהל מקרקעי ישראל אינו מתנהל .ואין מי שיעצור את המחדל אולי משום שהוא שייך למשרד רה"מ ???

    המצב נעשה למרעית עין רע יותר בכפרי ערבים ,אך לא פחות מזה גם מקומות יהודיים שם אין "במקום" ואין "בזכות "

    והנה הצעה

    וכל יישוב נפגע, מנושל ,נספח,לא מוצהר ,מוזנח , "יאמץ "עיר חוקית ויגיש התנגדויות לכל בניה באותה עיר חוקית לסירבול המצב עד שהבעיה תיפתר אחת ולתמיד.
    ויפה שעה אחת קודם .

  12. איציק ניסני

    המדינה מתייחסת לקרקעות מדינה רווית זיעה ודם יהודי וערבי ללא תכנון אמיתי ערכי יסודי וזה עובר כחוט השני בכל מקום מ1948 כולל בשטחי גוש עציון .
    אני ,כחבר באירגוני הסביבה , מקבל תלונות ורואה סביבי מקרוב חריגות בניה (להעשרת אנשי הון מקורבים ) ובניה רוויה בקרקעות מזוהמות ללא טיפול מהערים גדולות ועד הפריפריה .

    מנהל מקרקעי ישראל אינו מתנהל .ואין מי שיעצור את המחדל אולי משום שהוא שייך למשרד רה"מ ???

    המצב נעשה למרעית עין רע יותר בכפרי ערבים ,אך לא פחות מזה גם מקומות יהודיים שם אין "במקום" ואין "בזכות "

    והנה הצעה

    וכל יישוב נפגע, מנושל ,נספח,לא מוצהר ,מוזנח , "יאמץ "עיר חוקית ויגיש התנגדויות לכל בניה באותה עיר חוקית לסירבול המצב עד שהבעיה תיפתר אחת ולתמיד.
    ויפה שעה אחת קודם .