פגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי - מר ניזאר חסן

האגודה לזכויות האזרח

לכבוד

פרופ` זאב צחור

נשיא המכללה האקדמית ספיר

הנדון: פגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי – מר ניזאר חסן

                                מכתבך מיום 31 בינואר 2008 אל מר חסן (מכתבו של פרופ` צחור מצ"ב).

נמלאנו תדהמה לקרוא במכתבך שבסימוכין את הדרישה שהצבת בפני מר ניזאר חסן, כתנאי להמשך עבודתו האקדמית במכללת ספיר, ולפיה עליו להביע מחויבות "לכיבוד מדי צה"ל" בנוסח "חד משמעי" וללא "התמקחות בעלת גוון פוליטי".

בעקבות תלונה שהוגשה נגד מר חסן, ולפיה הוא דרש מתלמיד שלא להגיע לשיעור כשהוא שהיה לבוש במדי צה"ל, מינית ועדת "בדיקה ושימוע" וזו המליצה לחייב את מר חסן "בהתנצלות בפני הסטודנט על הפגיעה בו והשפלתו, גם אם לא התכוון לכך".

לצורך מכתבנו זה, נצא מנקודת ההנחה, לפיה התנהגותו של מר חסן היתה פוגענית ומעליבה. זאת, מבלי שנקבל את הסימטריה, שציירה הוועדה בין "עמדה כוחנית בעלת אופי לאומני מובהק", שהפגין כביכול מר חסן, לבין "עמדות לאומיות בוטות רווחות… בחברה היהודית".

מכל מקום, לשם הפגת עלבונו האישי של התלמיד די היה בהתנצלות אישית וככל שניתן היה להבין מדברים, שפורסמו הן בשם התלמיד והן בשם ב"כ של מר חסן, התנצלות כזו אכן ניתנה ואף התקבלה.

לנוכח הדברים הללו קשה להבין כיצד גזרת מהמלצות הוועדה את הדרישה, שמר חסן יביע מחוייבות "לכיבוד מדי צה"ל". מר חסן וכל מרצה, סטודנט או אזרח אחר במדינה אינם צריכים להביע כבוד למדי צה"ל או לכל לבוש או סמל אחרים, ובוודאי שאין מקום להעמיד דרישה מעין זו כתנאי להמשך העסקתם.

אפשר שבסמכותך להתנות את העסקתו של מר חסן בכך שיסכים ללמד תלמידים כשהם לבושים במדים חרף המשמעויות הסימבוליות העמוקות, שניתן לייחס לאקט מעין זה. אלא שאתה דורש ממנו גם לשיר שיר הלל ולהביע כבוד למדים וללבישתם.

נניח שלמר חסן אכן יש "הסתייגות עמוקה" כלשון הוועדה, ממדי צה"ל ומיתר "הסמלים המובהקים של ההוויה הישראלית", למשל, בשל מה שהוועדה תיארה כ"תחושותיו ותסכוליו כבן המיעוט הערבי בישראל" או בשל הגורמים ההיסטוריים והחברתיים, שעומדים מאחורי התחושות הללו. דווקא בנסיבות אלו, הדרישה שהפנית אליו, שיפריח הצהרות של "כבוד" למדים או ללבישת מדים היא היא שמצטיירת כ"התמקחות בעלת גוון פוליטי" וחמור מכך – כאקט כוחני של דיכוי והשפלה.

בנוסף יש בדרישתך פגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי. "מחקר, לימוד והוראה בכל תחומי הרוח האנושית, שאין עליהם אזיקים מרוממים את הפרט בחברה ועמו את החברה כולה" (ע"פ 2831/95 אלבה נ` מ"י, פ"ד נ(1) 221, 335). ממש כשם שהבל פיו של גליליי לא הניע את השמש סביב כדור הארץ, כך גם הצהרות הכבוד מן הסוג שדרשת לקבל, מעצם טבען, אינן יכולות לכבד דבר, בוודאי לא את המכללה שבראשותך.

אין טעם לדבר על "העלאת `הקול האחר` " (ראה עמוד 6 לדו"ח הוועדה) שעה שמר חסן נדרש על ידך להשמיע בקולו מחויבות "לכיבוד מדי צה"ל". הקול שישא שיר הלל ל"סמלים המובהקים של ההוויה הישראלית" – חזק ומחריש אוזניים ככל שיהיה – לעולם הוא לא יהיה "הקול האחר".

נבקשך, אפוא, לשוב ולשקול את הדברים שהפנית למר חסן ולמשוך את מכתבך שבסימוכין.  

בכבוד רב ובברכה,  

אבנר פינצ`וק, עו"ד

העתקים:

מר ניזאר חסן

פרופ` רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוסף

    כיבוד המדים הינו כיבוד האדם הלובש אותם כנושא בעול הגנת הארץ במסגרת תפקידו. ברור שהמרצה הנ"ל לא שותף לתחושה זו אולם עליו לכבד אותה כי היא קיימת מעצם היותנו משרתים בצבא. העניין הוא הכבוד ללובש המדים כמקריב קורבן אישי גם אם למרצה הנ"ל חורה עצם היותנו עושים כך .

  2. יוסף

    כיבוד המדים הינו כיבוד האדם הלובש אותם כנושא בעול הגנת הארץ במסגרת תפקידו. ברור שהמרצה הנ"ל לא שותף לתחושה זו אולם עליו לכבד אותה כי היא קיימת מעצם היותנו משרתים בצבא. העניין הוא הכבוד ללובש המדים כמקריב קורבן אישי גם אם למרצה הנ"ל חורה עצם היותנו עושים כך .

  3. איריס חפץ

    הוא זה שמזעזע במיוחד. אם עד עכשיו אפשר היה לחשוב שהוא נתון ללחצים, בא המכתב הזה ומעלה רושם שונה: הוא גם משפיל וגם לא נראה סובל מזה במיוחד. ואפילו לא מתבייש בזה אלא ממש כתוב. המכתב נפתח ב"אני" ומלא בדרישות ופעלים בזמן ציווי. גם נימוסים רעים וגם הורדת פקודות במוסד אקדמי…והכל בטון של צחור לבן ויש גם כמובן לו"ז. רק מספרים היו חסרים בתחילת כל פסקה ובקשה מחסן להגיש את זה בשלושה עותקים ולעבור קודם באפסנאות. בין אם ניזאר חסן ישאר שם או לא, זה נראה כמו מכתב של מוסד צבאי ולא של אקדמיה.
    סיפור מצויין בשביל הפעילים באנגליה שמנסים לקדם חרם אקדמי על ישראל. הרמה להנחתה.

  4. איריס חפץ

    הוא זה שמזעזע במיוחד. אם עד עכשיו אפשר היה לחשוב שהוא נתון ללחצים, בא המכתב הזה ומעלה רושם שונה: הוא גם משפיל וגם לא נראה סובל מזה במיוחד. ואפילו לא מתבייש בזה אלא ממש כתוב. המכתב נפתח ב"אני" ומלא בדרישות ופעלים בזמן ציווי. גם נימוסים רעים וגם הורדת פקודות במוסד אקדמי…והכל בטון של צחור לבן ויש גם כמובן לו"ז. רק מספרים היו חסרים בתחילת כל פסקה ובקשה מחסן להגיש את זה בשלושה עותקים ולעבור קודם באפסנאות. בין אם ניזאר חסן ישאר שם או לא, זה נראה כמו מכתב של מוסד צבאי ולא של אקדמיה.
    סיפור מצויין בשביל הפעילים באנגליה שמנסים לקדם חרם אקדמי על ישראל. הרמה להנחתה.

  5. אירית

    חלק מההסלמה נובעת גם מעצות אחיתופל שמעניקים כביכול חבריו לדרת של חסן. היה ברור לכל בר דעת שבמאבק ישיר נגד צה"ל, הוא לא זה שינצח, היו רבים וטובים וחזקים (!) ממנו שלא הצליחו נגד צה"ל, כולל ראשי ממשלות.
    השאלה מה המטרה של חסן, מה הוא רוצה, כי אם הוא רוצה ללמד שם, אז העידוד מהיציע (בעיקר מחו"ל) לא יקדם את זה, אם הוא רוצה להפוך לפעיל פוליטי, במקום מורה, הוא יאלץ בסוף לצאת לגלות, ואם זה רצונו אז הוא בדרך להצליח.
    טוב היו עושים המעודדים שלו (הנמצאים בעצמם בגלות) אם היו קושרים את המעשה שקרה לו עם קשת רחבה יותר של עימותים מול הסגידה לצבא בישראל. יש עוד הרבה אנשים עם חלחלה טבועה מבעלי מדים, אפילו המפונים מחבל עזה שעל שמם נקבעה תסמונת פסיכלווגית חדשה (אלרגיה ממדים, או בעת מדי צה"ל). לזה היה יותר סיכוי. המטרה צריכה להיות שינוי היחס החברתי בישראל לצה"ל בהקשר ההגמוניה התרבותית שהוא מבקש לנכס (בנוסף לשליטתו המוחלטת מזמן בפוליטיקה בכלכלה וכולי). יש לזה בעלי ברית גם בקרב אנשי מרכז ואף ימין, וכמובן מקרב הציבור החרדי.
    במלחמה של השמאל הרדיקלי נגד צה"ל, כבר הוכרעה המערכה. צה"ל עושה את "תרגיל עזמי", כלומר "אמבוש" עם הגליה. השאלה אם זה כיוון רצוי ומודע, או תופעת לואי שצה"ל כופה והשמאל איכשהו מקבל.

    השאלה אם חסן, במקרה שהפיטורין יעמדו בתוקף, ימצא בסוף עבודה אחרת. הרי בידוע שהשמאל לא יספק לו עבודה, גם משום שאין שם יותר מידי תקציבים, ואם יש – אז קשה מאד להיכנס למקום טוב בתור, קודם יש מקורבים, אחרי כן כל השאר, ובסוף נפגעי צה"ל לדורותיהם. בכל מקרה, צריך גם להדגיש שמצבו של חסן טוב אלפי מונים מיהודי ישראלי שנתקל בצה"ל, בצד הלא נעים שלו. יש להניח שהאגודה לזכויות האזרח לא תטרח להוציא מכתבים. חבל שלא יוצרים חזית פחות צפויה נגד ההטפשה המיליטריסטית של האקדמיה.

    השאלה עכשיו אם צחור מוטרד מהאגודה לזכויות האזרח או מהתורמים האמריקאים שעומדים מאחורי צה"ל ? ומה התימחור של כל אחד מהלחצים האלה. האגודה לזכויות האזרח, במקרה דומה בקרב עובדים שלה (על רקע אחר), היתה נכנעת לתורמים. הכסף כבר מזמן סחף והטביע כל חלקה טובה של סולידריות והגינות, כולל פגיעה אנושה בפרנסה של אדם כדי לרקוד לחליל הפילנתרופים היהודים-אמריקאים המנותקים שמנהלים את ישראל, מכל עבר (שמאל וימין גם יחד).

  6. אירית

    חלק מההסלמה נובעת גם מעצות אחיתופל שמעניקים כביכול חבריו לדרת של חסן. היה ברור לכל בר דעת שבמאבק ישיר נגד צה"ל, הוא לא זה שינצח, היו רבים וטובים וחזקים (!) ממנו שלא הצליחו נגד צה"ל, כולל ראשי ממשלות.
    השאלה מה המטרה של חסן, מה הוא רוצה, כי אם הוא רוצה ללמד שם, אז העידוד מהיציע (בעיקר מחו"ל) לא יקדם את זה, אם הוא רוצה להפוך לפעיל פוליטי, במקום מורה, הוא יאלץ בסוף לצאת לגלות, ואם זה רצונו אז הוא בדרך להצליח.
    טוב היו עושים המעודדים שלו (הנמצאים בעצמם בגלות) אם היו קושרים את המעשה שקרה לו עם קשת רחבה יותר של עימותים מול הסגידה לצבא בישראל. יש עוד הרבה אנשים עם חלחלה טבועה מבעלי מדים, אפילו המפונים מחבל עזה שעל שמם נקבעה תסמונת פסיכלווגית חדשה (אלרגיה ממדים, או בעת מדי צה"ל). לזה היה יותר סיכוי. המטרה צריכה להיות שינוי היחס החברתי בישראל לצה"ל בהקשר ההגמוניה התרבותית שהוא מבקש לנכס (בנוסף לשליטתו המוחלטת מזמן בפוליטיקה בכלכלה וכולי). יש לזה בעלי ברית גם בקרב אנשי מרכז ואף ימין, וכמובן מקרב הציבור החרדי.
    במלחמה של השמאל הרדיקלי נגד צה"ל, כבר הוכרעה המערכה. צה"ל עושה את "תרגיל עזמי", כלומר "אמבוש" עם הגליה. השאלה אם זה כיוון רצוי ומודע, או תופעת לואי שצה"ל כופה והשמאל איכשהו מקבל.

    השאלה אם חסן, במקרה שהפיטורין יעמדו בתוקף, ימצא בסוף עבודה אחרת. הרי בידוע שהשמאל לא יספק לו עבודה, גם משום שאין שם יותר מידי תקציבים, ואם יש – אז קשה מאד להיכנס למקום טוב בתור, קודם יש מקורבים, אחרי כן כל השאר, ובסוף נפגעי צה"ל לדורותיהם. בכל מקרה, צריך גם להדגיש שמצבו של חסן טוב אלפי מונים מיהודי ישראלי שנתקל בצה"ל, בצד הלא נעים שלו. יש להניח שהאגודה לזכויות האזרח לא תטרח להוציא מכתבים. חבל שלא יוצרים חזית פחות צפויה נגד ההטפשה המיליטריסטית של האקדמיה.

    השאלה עכשיו אם צחור מוטרד מהאגודה לזכויות האזרח או מהתורמים האמריקאים שעומדים מאחורי צה"ל ? ומה התימחור של כל אחד מהלחצים האלה. האגודה לזכויות האזרח, במקרה דומה בקרב עובדים שלה (על רקע אחר), היתה נכנעת לתורמים. הכסף כבר מזמן סחף והטביע כל חלקה טובה של סולידריות והגינות, כולל פגיעה אנושה בפרנסה של אדם כדי לרקוד לחליל הפילנתרופים היהודים-אמריקאים המנותקים שמנהלים את ישראל, מכל עבר (שמאל וימין גם יחד).

  7. דוד גיל

    המרצה סובל מחררה כשהוא נתקל בחייל וחשד בסטודנט כנושא נשק רחמנא לצלן. נניח שמפקדיו במילואים של הסטודנט הורו לו לשאת נשק וכך הופיע בכיתה. מהם זכויות האזרח שלו כאשר המרצה תבע ממנו להיעלם מעיניו?
    לאגודה זכויות רבות בחיינו הפרטיים והציבוריים אך להגן על התעמרות בסטודנטים אין זה מתפקידה של האגודה . וההשוואה של חסן לגליליאו רק מוכיחה בורות האגודה בהיסטוריה.
    מדוח הועדה עולה שמדובר במרצה בעל רמה אך סובל מהתפרצויות שקשה לו לרסנן כך שעל המוסד יהיה במוקדם או במאוחר להחליט על המשך העסקתו. ואל דאגה כי הוא שוב יפנה לאגודה ועוד נשמע ממנו גדולות ונצורות.

  8. דוד גיל

    המרצה סובל מחררה כשהוא נתקל בחייל וחשד בסטודנט כנושא נשק רחמנא לצלן. נניח שמפקדיו במילואים של הסטודנט הורו לו לשאת נשק וכך הופיע בכיתה. מהם זכויות האזרח שלו כאשר המרצה תבע ממנו להיעלם מעיניו?
    לאגודה זכויות רבות בחיינו הפרטיים והציבוריים אך להגן על התעמרות בסטודנטים אין זה מתפקידה של האגודה . וההשוואה של חסן לגליליאו רק מוכיחה בורות האגודה בהיסטוריה.
    מדוח הועדה עולה שמדובר במרצה בעל רמה אך סובל מהתפרצויות שקשה לו לרסנן כך שעל המוסד יהיה במוקדם או במאוחר להחליט על המשך העסקתו. ואל דאגה כי הוא שוב יפנה לאגודה ועוד נשמע ממנו גדולות ונצורות.

  9. רועי

    לא ברור האם פרופ' צחור נכנע לרחשי העדר, או שמא עמדתו אכן תואמת את "החלטות הועדה", המשולות, בימים כתיקונם, להחלטות מועצת חכמי התורה.

  10. רועי

    לא ברור האם פרופ' צחור נכנע לרחשי העדר, או שמא עמדתו אכן תואמת את "החלטות הועדה", המשולות, בימים כתיקונם, להחלטות מועצת חכמי התורה.

  11. ניצן אביב

    כל הכבוד והיקר לעו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח על פנייתו לפרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר, בעניין חופש הבטוי והחופש האקדמי של מר ניזאר חסן, מרצה במכללת ספיר

  12. ניצן אביב

    כל הכבוד והיקר לעו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח על פנייתו לפרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר, בעניין חופש הבטוי והחופש האקדמי של מר ניזאר חסן, מרצה במכללת ספיר

  13. דב בינדר

    וכמו שאסור לפטר אדם מעבודתו בגלל שרותו במילואים אסור גם לפגוע בו במקום לימודיו מאותה סיבה,ניזאר חסן עשה מעשה שלא ייעשה הוא ניצל את סמכותו כמורה לפגיעה בחייל צה"ל מפני שהוא חייל צה"ל,במדינת ישראל נהוג לכבד את מדי צה"ל וניזאר חסן ניסה לבזות אותם,אין במדינת ישראל לאף אחד זכות לבזות את המדים או את הלובש אותם והמרצה הזה ניצל את העובדה שבכיתה הוא בעל הסמכות כדי לבזות לובש מדים ועל זה אין סליחה ואין כפרה,אני יודע שאני מגיב בהעוקץ שזה אתר אינטרנט המנוהל ע"י שמאלנים וכמעט משוכנע שתגובתי זו לא תודפס אבל אני מרגיש חייב להביע את דעתי כפטריוט ישראלי,30 שנה שרתתי במילואים ועברתי מלחמות אם כי כנהג ולא כלוחם אבל גם כנהג הייתי בשטחי אש ותחת אש לא פעם ולא פעמיים.
    אני חוזר ומדגיש שפגיעה במדי צה"ל זה מעשה שאסור לעשות ובודאי לא במוסד אקדמי ואחת כמה וכמה במקום כמו שדרות המופגזת יום יום ע"י האויב וע"י מרצה המזדהה עם האויב.

  14. דב בינדר

    וכמו שאסור לפטר אדם מעבודתו בגלל שרותו במילואים אסור גם לפגוע בו במקום לימודיו מאותה סיבה,ניזאר חסן עשה מעשה שלא ייעשה הוא ניצל את סמכותו כמורה לפגיעה בחייל צה"ל מפני שהוא חייל צה"ל,במדינת ישראל נהוג לכבד את מדי צה"ל וניזאר חסן ניסה לבזות אותם,אין במדינת ישראל לאף אחד זכות לבזות את המדים או את הלובש אותם והמרצה הזה ניצל את העובדה שבכיתה הוא בעל הסמכות כדי לבזות לובש מדים ועל זה אין סליחה ואין כפרה,אני יודע שאני מגיב בהעוקץ שזה אתר אינטרנט המנוהל ע"י שמאלנים וכמעט משוכנע שתגובתי זו לא תודפס אבל אני מרגיש חייב להביע את דעתי כפטריוט ישראלי,30 שנה שרתתי במילואים ועברתי מלחמות אם כי כנהג ולא כלוחם אבל גם כנהג הייתי בשטחי אש ותחת אש לא פעם ולא פעמיים.
    אני חוזר ומדגיש שפגיעה במדי צה"ל זה מעשה שאסור לעשות ובודאי לא במוסד אקדמי ואחת כמה וכמה במקום כמו שדרות המופגזת יום יום ע"י האויב וע"י מרצה המזדהה עם האויב.

  15. דני זמיר

    אם ניזאר חסן משמיע את הקול האחר וחשוב לו לעבוד כאן ולהתעמת עם המציאות כאן מתוך תחושת מחוייבות ושייכות לארץ הזו, הבחירה שלו לאבד מקום עבודה בגלל התנהגות מבזה ולא חד פעמית שלו- היא בעיניי ילדותית ואוילית.
    אבל ניזאר חסן בחר בחירות מהותיות הרבה יותר כשהוא מסרב לדבר בעברית שבה הוא שולט ומעדיף אנגלית כדי להכחיש כל זכות קיום לעם שבתוכו הוא חי ופועל, (שלא לדבר על סירובו לדבר עם התקשורת הישראלית, דוגמה להדדער כל תפיסה דמוקרטית מהותית אצל מר חסן).
    אני חושב שמרחב הזכויות וחופש הביטוי צריך להיות מוגבל על ידי כבוד לאחר .
    מי שמלמד במכללת ספיר המ ופגזת על ידי ארגוני טרור ומתנהג בשנאה ובבוז לאדם משום שהוא חייל או קצין בצה"ל לא ראוי שילמד שם ומותר למכללה לתבוע מאדם שבחר במכוון בהתנהגות ציבורית מ בזה להתנצל ציבורית.
    אני חושב שזה יותר מאשר הגיוני ומתבקש שאדם שמתעב באופן מוצהר וגלוי את ה עם שלי את השפה שלי את התרבות שלי ואת כל מה שאני, תיעוב עד כדי החרמת השפה שלי וכלי הביטוי שלי וביזוי מי ששותף להגנה על קיומה של הארץ הזו (סליחה אם זה שמע דרמטי) ולא מסוגל להתנצל על כשלון חמור שלו, לא יהיה חלק ממוסד אקדמאי ישראלי. (ובכלל לא מובנת לי הציבעות הזו: אם אנחנו כל כך איומים ומגעילים עד כדי כך שהשפה וכלי הביטוי שלנו מוחרמים אז למה לבוא לעבוד כאן?ה).

    ולאיריס חפץ, את באמת לא צריכה תירוץ כדי להצטרף לקהל המחרימים, אלא שדבר אחד לא מובן לי: איך תמיכה בחרם קולקטיבי של מדינה אחת בעולם שמעשיה, איך להגיד, לא ממש בשורה הראשונה של העוולות שאומות וחברות בעולם מבצעות, מת יישבת עם תפיסת עולם דמוקרטית? כלומר: את פועלת גם להחרמת סין, סעודיה, רוסיה, סודן ואחרות? למה האובססיה הזו נגד ישראל דווקא?

  16. דני זמיר

    אם ניזאר חסן משמיע את הקול האחר וחשוב לו לעבוד כאן ולהתעמת עם המציאות כאן מתוך תחושת מחוייבות ושייכות לארץ הזו, הבחירה שלו לאבד מקום עבודה בגלל התנהגות מבזה ולא חד פעמית שלו- היא בעיניי ילדותית ואוילית.
    אבל ניזאר חסן בחר בחירות מהותיות הרבה יותר כשהוא מסרב לדבר בעברית שבה הוא שולט ומעדיף אנגלית כדי להכחיש כל זכות קיום לעם שבתוכו הוא חי ופועל, (שלא לדבר על סירובו לדבר עם התקשורת הישראלית, דוגמה להדדער כל תפיסה דמוקרטית מהותית אצל מר חסן).
    אני חושב שמרחב הזכויות וחופש הביטוי צריך להיות מוגבל על ידי כבוד לאחר .
    מי שמלמד במכללת ספיר המ ופגזת על ידי ארגוני טרור ומתנהג בשנאה ובבוז לאדם משום שהוא חייל או קצין בצה"ל לא ראוי שילמד שם ומותר למכללה לתבוע מאדם שבחר במכוון בהתנהגות ציבורית מ בזה להתנצל ציבורית.
    אני חושב שזה יותר מאשר הגיוני ומתבקש שאדם שמתעב באופן מוצהר וגלוי את ה עם שלי את השפה שלי את התרבות שלי ואת כל מה שאני, תיעוב עד כדי החרמת השפה שלי וכלי הביטוי שלי וביזוי מי ששותף להגנה על קיומה של הארץ הזו (סליחה אם זה שמע דרמטי) ולא מסוגל להתנצל על כשלון חמור שלו, לא יהיה חלק ממוסד אקדמאי ישראלי. (ובכלל לא מובנת לי הציבעות הזו: אם אנחנו כל כך איומים ומגעילים עד כדי כך שהשפה וכלי הביטוי שלנו מוחרמים אז למה לבוא לעבוד כאן?ה).

    ולאיריס חפץ, את באמת לא צריכה תירוץ כדי להצטרף לקהל המחרימים, אלא שדבר אחד לא מובן לי: איך תמיכה בחרם קולקטיבי של מדינה אחת בעולם שמעשיה, איך להגיד, לא ממש בשורה הראשונה של העוולות שאומות וחברות בעולם מבצעות, מת יישבת עם תפיסת עולם דמוקרטית? כלומר: את פועלת גם להחרמת סין, סעודיה, רוסיה, סודן ואחרות? למה האובססיה הזו נגד ישראל דווקא?

  17. יואש

    פרטי המקרה האמיתי אינם ידועים לי ואפשר להניח שהכיסוי העתונאי לא היטיב עם העובדות בשטח, אבל הכללה אחת הייתי רוצה לעשות בנוגע לכבוד הדדי שבין מרצים ושומעים באקדמיה.
    אילו מרצה יהודי היה מעיר באפן פוגעני לתלמידה מוסלמית שבאה בלבוש המגלה רק את עיניה, היה בכך יחס פוגע ומעליב על רקע דתי או לאומי, כנל הערה של מרצה יהודי או ערבי לתלמידה שלבושה באופן חשוף ובוטה.
    כל הערה פוגענית מצד בעל עמדה בכירה בכל כתת לימוד ואולם באקדמיה כלפי מי מקהל תלמידיו, היא התנהגות שלילית שיש להוקיעה ולמנוע אותה.
    על רקע זה ההתקפה על צחור כמנהל מוסד אקדמי אינה תורמת לחיזוק הסובלנות הלאומית , העדתית והמגדרית .
    אולם ההרצאות באקדמיה אינו זירה לסגירת חשבונות מכל סוג שהוא בין המרצים לתלמידים. היא מקום לדיון וניתוח מעמיק של דעות וחילוקי דעות על פרשנותן ,תוך סובלנות הדדית ומתן כבוד לדעה מנוגדת.
    יש להניח שבמכללת ספיר לומדים זה לצד זה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים ,נשים וגברים שיש ביניהם חילוקי דעות והשקפות בנושאים רבים, ועם זאת כולם מכבדים את כללי ההתנהגות במכללה בה הם לומדים (ומלמדים).
    על מנהלי ומנהיגי המכללה לוודא שכללי ההתנהגות והנימוס ,כבוד הדדי לזולת השונה, נשמרים ומכובדים ומי שאינו יכול לכבד את כללי המקום, יתכבד ויחפש לו אכסניה אחרת שבה יוכל להתנהג ולפעול אחרת.

  18. יואש

    פרטי המקרה האמיתי אינם ידועים לי ואפשר להניח שהכיסוי העתונאי לא היטיב עם העובדות בשטח, אבל הכללה אחת הייתי רוצה לעשות בנוגע לכבוד הדדי שבין מרצים ושומעים באקדמיה.
    אילו מרצה יהודי היה מעיר באפן פוגעני לתלמידה מוסלמית שבאה בלבוש המגלה רק את עיניה, היה בכך יחס פוגע ומעליב על רקע דתי או לאומי, כנל הערה של מרצה יהודי או ערבי לתלמידה שלבושה באופן חשוף ובוטה.
    כל הערה פוגענית מצד בעל עמדה בכירה בכל כתת לימוד ואולם באקדמיה כלפי מי מקהל תלמידיו, היא התנהגות שלילית שיש להוקיעה ולמנוע אותה.
    על רקע זה ההתקפה על צחור כמנהל מוסד אקדמי אינה תורמת לחיזוק הסובלנות הלאומית , העדתית והמגדרית .
    אולם ההרצאות באקדמיה אינו זירה לסגירת חשבונות מכל סוג שהוא בין המרצים לתלמידים. היא מקום לדיון וניתוח מעמיק של דעות וחילוקי דעות על פרשנותן ,תוך סובלנות הדדית ומתן כבוד לדעה מנוגדת.
    יש להניח שבמכללת ספיר לומדים זה לצד זה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים ,נשים וגברים שיש ביניהם חילוקי דעות והשקפות בנושאים רבים, ועם זאת כולם מכבדים את כללי ההתנהגות במכללה בה הם לומדים (ומלמדים).
    על מנהלי ומנהיגי המכללה לוודא שכללי ההתנהגות והנימוס ,כבוד הדדי לזולת השונה, נשמרים ומכובדים ומי שאינו יכול לכבד את כללי המקום, יתכבד ויחפש לו אכסניה אחרת שבה יוכל להתנהג ולפעול אחרת.

  19. ניצן אביב

    תגובה לדב בינדר:
    פטריוטיות היא מפלטו של הנבל.

  20. ניצן אביב

    תגובה לדב בינדר:
    פטריוטיות היא מפלטו של הנבל.

  21. איציק ניסני

    סיפור המרצה הערבי שסילק קצין צהל במכללה
    יחזור מחר עם רופא ערבי שיתחמק מחרתיים(בגלל היפוקרטס לא יביע בקול)לטפל בקצין צהל בבית החולים .
    ובנוסף
    כל מה שיש כאן זוהי פרובוקציה במזיד ומניפולטיבית של מרצה שכנראה אצלו זוהי שיטה להתקוטט או ל"אתגר".
    מר חסן מומחה בתקשורת ובדרמה קיבל את המבוקש לו :כולם מדברים עליו .
    אבל האמת הוא ברנש המחשיב עצמו כמומחה בתקשורת מרצה באנגלית מעודד אנטי לאומיות בכיתה .
    וזה לא משום שהוא פלורליסטי או פוסט איסלאם או פוסט ציונות זה משום שבא לו להשתלח במין תרגיל משפיל לי ולך
    אבל כתרגיל מותר גם לי ולכן.
    נניח והיה נכנס לכיתה קצין בדואי לבוש מדי צהל??או קצין דרוזי??
    איך היה מגיב אז ?
    ונניח וחסן היה רופא ערבי העובד בבית חולים ישראלי יהודי ברובו .
    הרי מתוך דבריו הוא לא היה מטפל בישראלי פצוע לבוש מדי חייל ישראלי שנשלח להגן עליו למנוע התקפת טירור מעזה בקסמים ???
    .ואיך הוא היה מגיב לחייל בדואי ישראלי פצוע ??? האם היה מטפל בו ???.
    לו אני מנהל בית ספר הייתי מסלק כל פרובוקטור ומניפולטור כולל חסן
    זה מוסד חינוכי אקדמי ולא במת התאטרון של חסן

  22. איציק ניסני

    סיפור המרצה הערבי שסילק קצין צהל במכללה
    יחזור מחר עם רופא ערבי שיתחמק מחרתיים(בגלל היפוקרטס לא יביע בקול)לטפל בקצין צהל בבית החולים .
    ובנוסף
    כל מה שיש כאן זוהי פרובוקציה במזיד ומניפולטיבית של מרצה שכנראה אצלו זוהי שיטה להתקוטט או ל"אתגר".
    מר חסן מומחה בתקשורת ובדרמה קיבל את המבוקש לו :כולם מדברים עליו .
    אבל האמת הוא ברנש המחשיב עצמו כמומחה בתקשורת מרצה באנגלית מעודד אנטי לאומיות בכיתה .
    וזה לא משום שהוא פלורליסטי או פוסט איסלאם או פוסט ציונות זה משום שבא לו להשתלח במין תרגיל משפיל לי ולך
    אבל כתרגיל מותר גם לי ולכן.
    נניח והיה נכנס לכיתה קצין בדואי לבוש מדי צהל??או קצין דרוזי??
    איך היה מגיב אז ?
    ונניח וחסן היה רופא ערבי העובד בבית חולים ישראלי יהודי ברובו .
    הרי מתוך דבריו הוא לא היה מטפל בישראלי פצוע לבוש מדי חייל ישראלי שנשלח להגן עליו למנוע התקפת טירור מעזה בקסמים ???
    .ואיך הוא היה מגיב לחייל בדואי ישראלי פצוע ??? האם היה מטפל בו ???.
    לו אני מנהל בית ספר הייתי מסלק כל פרובוקטור ומניפולטור כולל חסן
    זה מוסד חינוכי אקדמי ולא במת התאטרון של חסן

  23. האפגני

    אני מתקשה להבין מאיפה הבאת את השטות שנזאר חסן מסרב לדבר עברית. למיטב הבנתי הוא מרצה בעברית. ואם התכוונת שהוא נמנע מראיונות בעברית, הרי שבמוסף "הארץ" של היום מתפרסם ראיון נרחב איתו. לא שאני ממליץ על מנוי למקומון הקפיטליזם המקומי, אבל תוכל למצוא אותו באינטרנט, ובחינם!!!
    אגב, העברית שלו לא פחות טובה משלך, וההכרות שלו עם יהודי ישראל ודאי מעמיקה ואינטליגנטית מההכרות שלך עם הערבים במדינה.
    בהחלט יתכן שחסן הגיב למדים בצורה רפלקסיבית. אתה מגיב לנושא בצורה פבלובית – אבל נובח על העץ הלא נכון.

  24. האפגני

    אני מתקשה להבין מאיפה הבאת את השטות שנזאר חסן מסרב לדבר עברית. למיטב הבנתי הוא מרצה בעברית. ואם התכוונת שהוא נמנע מראיונות בעברית, הרי שבמוסף "הארץ" של היום מתפרסם ראיון נרחב איתו. לא שאני ממליץ על מנוי למקומון הקפיטליזם המקומי, אבל תוכל למצוא אותו באינטרנט, ובחינם!!!
    אגב, העברית שלו לא פחות טובה משלך, וההכרות שלו עם יהודי ישראל ודאי מעמיקה ואינטליגנטית מההכרות שלך עם הערבים במדינה.
    בהחלט יתכן שחסן הגיב למדים בצורה רפלקסיבית. אתה מגיב לנושא בצורה פבלובית – אבל נובח על העץ הלא נכון.

  25. הילה

    על המשצבת שניזאר חסן מנסה לשבת כבר יושבים יותר מדי.
    צפוף שם, חם שם, ויותר מדי לח.
    אם מענינת אותו תמיכה של אירופאים הוא יצטרך לריב על המשבצת של גדעון לוי ואודי אלוני ועוד מהסוג שיודעים לדבר יפה וטוב ממנו ומקושרים ממנו
    בקיצור הוא הולך לריב על משבצת מסובכת מאד…

  26. הילה

    על המשצבת שניזאר חסן מנסה לשבת כבר יושבים יותר מדי.
    צפוף שם, חם שם, ויותר מדי לח.
    אם מענינת אותו תמיכה של אירופאים הוא יצטרך לריב על המשבצת של גדעון לוי ואודי אלוני ועוד מהסוג שיודעים לדבר יפה וטוב ממנו ומקושרים ממנו
    בקיצור הוא הולך לריב על משבצת מסובכת מאד…

  27. איריס חפץ

    לאפגני, תודה על ההפניה לראיון. קראתי אותו וזו הפעם הראשונה שאני קוראת משהו לגבי עמדתו של ניזאר חסן בענין. יצא טוב ומעט הקרדיט שעוד נתתי לאנשי המכללה שניהלו את העסק שם, גם פג.
    ולדני,
    איך? איך הצלחת לכתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים בתגובה אחת?
    ראשית, אני לא מחרימה את ישראל ואני גם לא תומכת בחרם קולקטיבי עליה. מאיפה השטות הזו?
    יכול להיות שיש לי אובססיה בענין ואני מין בן אדם מוזר שהמקום שבו הוא נולד וגדל נוגע בו יותר מאשר מקומות אחרים. לו הייתי נולדת למשפחה טיבטית גולה בשוויץ בטח הייתי בעד פעולות נגד סין. אם היית רואה אותי לא היה לך ספק שאני לא טיבטית וגם לא אשכנזיה. וזה אומר שיש לי ענין עם ישראל ועם הציונות שמחקה את תרבותי, כך שהיום אני יכולה לחיות בנוחות בין לא יהודים. אבל עזוב, משהו רגשי של בנות…
    אני כמעט ולא עושה כלום בענין החרם, כך שלעשות מזה אובססיה זה כבוד שלא מגיע לי. נסה אצל הפעילים האמיתיים.
    ובענין הטיעון שלך: אם יש מורה בבית הספר של הילדים שלי שמתעלל בילדים אחרים, אז אני יכולה להיות יותר אובססיבית. ולו המורים שם היו אומרים לי שבבתי ספר אחרים זה יותר גרוע, זה היה נראה לי טיעון קלוקל כמו שלך. וכשהילדים שלי מרביצים לאחרים, אז אני נהיית ממש ממש אובססיבית, ולא מעניין אותי שמקס ומוריץ עשו דברים יותר רעים. אולי אצלכם במשפחה זה טיעון שעובד, אותי לא מעניין ברמת המשפחה, הקהילה או המדינה שיש אחרים יותר גרועים. אני אחראית קודם לשלי.
    מי שמארגן את החרם האקדמי על ישראל הם בעיקר ארגונים באירופה וארה"ב שיש בהם מעט מאוד ישראלים. ויש גם החרמות של תוצרת ישראלית מהשטחים למשל, שזה ענין נפרד. והסיפור של ניזאר חסן הוא סיפור מצויין בשבילם לקדם את הענין. כיוון שזה כתוב ושקוף ואחרי שקראתי את הכתבה אני רק מתחזקת בדעתי. בלי קשר בכלל למה שחסן עצמו יעשה או יאמר. והתהליך הזה קורם עור וגידים. עד לא מזמן אסור היה להגיד את המילה אפרטהייד כשדובר על ישראל. היום, ליד הראיון עם חסן, יש ראיון עם א"ב יהושוע ואפילו קטן הרוח הזה קורא לישראל מדינת אפרטהייד. ומה בא אחרי ההכרה הזו?…שלושה ניחושים. מי שרוצה למנוע את זה, זו הדקה התשעים.
    באופן אישי אני מתנגדת להחרמה שתפגע באוכלוסיה החלשה, למרות שאני לא יודעת איך אפשר לפגוע בתושבי שדרות יותר, כי המדינה שלהם ממילא, זו שאמורה לדאוג להם, מחרימה אותם באופן שיטתי מהרגע שבו זרקו אותם לשם בערפל וסיפרו להם שכשהוא יתפזר הם יראו שהם בירושלים. בזמן שהם מופגזים יושב לו ברק עם זוגתו וסועד במסעדה "יוקרתית" (יעני, אוכל שרצים לא כשרים). חרם אקדמי, אבל, יפגע באליטה שיכולה לעשות משהו כדי לשנות את המצב. האקדמיה הזו מדבררת את הצבא, עושה לו מקום של כבוד ומשפטי ראווה. מה שצחור עשה זה מעשה של פשיסט, שמבקש שיקדשו מדים ודגל. וזה סימן רע לחברה, כמו שאתה גם מדברר אותה, שלא יכולה להכיל קול אחר. וזה כולל כמובן הכלה של קול של מתנחלים, נכים, עניים ומה שלא מתאים לאג'נדה.
    והכי חשוב:
    ניזאר חסן לא בא ללמד אצל היהודים אלא היהודים באו אליו לארץ שבה הוא נולד. ולדעתי אם היית יכול להכיל איזה קול אחר, במקום לפסול כל אחד שחושב אחרת בצורות מצורות שונות, היית גם יכול לדבר פעם עם איזה פלסטיני וללמוד גם על העובדה הפשוטה הזו. ובינתיים מי שהולך הם היהודים: אני מכירה לפחות כמה מרצים שכבר לא מלמדים בספיר, כי הם מצאו משהו טוב יותר בגולה או בישראל. מי שמפסיד מזה בעיקר זו החברה הישראלית שנהיית יותר הומוגנית ומסוגרת. עוד מעט גם גדר לאורך הגבול עם מצריים?

  28. איריס חפץ

    לאפגני, תודה על ההפניה לראיון. קראתי אותו וזו הפעם הראשונה שאני קוראת משהו לגבי עמדתו של ניזאר חסן בענין. יצא טוב ומעט הקרדיט שעוד נתתי לאנשי המכללה שניהלו את העסק שם, גם פג.
    ולדני,
    איך? איך הצלחת לכתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים בתגובה אחת?
    ראשית, אני לא מחרימה את ישראל ואני גם לא תומכת בחרם קולקטיבי עליה. מאיפה השטות הזו?
    יכול להיות שיש לי אובססיה בענין ואני מין בן אדם מוזר שהמקום שבו הוא נולד וגדל נוגע בו יותר מאשר מקומות אחרים. לו הייתי נולדת למשפחה טיבטית גולה בשוויץ בטח הייתי בעד פעולות נגד סין. אם היית רואה אותי לא היה לך ספק שאני לא טיבטית וגם לא אשכנזיה. וזה אומר שיש לי ענין עם ישראל ועם הציונות שמחקה את תרבותי, כך שהיום אני יכולה לחיות בנוחות בין לא יהודים. אבל עזוב, משהו רגשי של בנות…
    אני כמעט ולא עושה כלום בענין החרם, כך שלעשות מזה אובססיה זה כבוד שלא מגיע לי. נסה אצל הפעילים האמיתיים.
    ובענין הטיעון שלך: אם יש מורה בבית הספר של הילדים שלי שמתעלל בילדים אחרים, אז אני יכולה להיות יותר אובססיבית. ולו המורים שם היו אומרים לי שבבתי ספר אחרים זה יותר גרוע, זה היה נראה לי טיעון קלוקל כמו שלך. וכשהילדים שלי מרביצים לאחרים, אז אני נהיית ממש ממש אובססיבית, ולא מעניין אותי שמקס ומוריץ עשו דברים יותר רעים. אולי אצלכם במשפחה זה טיעון שעובד, אותי לא מעניין ברמת המשפחה, הקהילה או המדינה שיש אחרים יותר גרועים. אני אחראית קודם לשלי.
    מי שמארגן את החרם האקדמי על ישראל הם בעיקר ארגונים באירופה וארה"ב שיש בהם מעט מאוד ישראלים. ויש גם החרמות של תוצרת ישראלית מהשטחים למשל, שזה ענין נפרד. והסיפור של ניזאר חסן הוא סיפור מצויין בשבילם לקדם את הענין. כיוון שזה כתוב ושקוף ואחרי שקראתי את הכתבה אני רק מתחזקת בדעתי. בלי קשר בכלל למה שחסן עצמו יעשה או יאמר. והתהליך הזה קורם עור וגידים. עד לא מזמן אסור היה להגיד את המילה אפרטהייד כשדובר על ישראל. היום, ליד הראיון עם חסן, יש ראיון עם א"ב יהושוע ואפילו קטן הרוח הזה קורא לישראל מדינת אפרטהייד. ומה בא אחרי ההכרה הזו?…שלושה ניחושים. מי שרוצה למנוע את זה, זו הדקה התשעים.
    באופן אישי אני מתנגדת להחרמה שתפגע באוכלוסיה החלשה, למרות שאני לא יודעת איך אפשר לפגוע בתושבי שדרות יותר, כי המדינה שלהם ממילא, זו שאמורה לדאוג להם, מחרימה אותם באופן שיטתי מהרגע שבו זרקו אותם לשם בערפל וסיפרו להם שכשהוא יתפזר הם יראו שהם בירושלים. בזמן שהם מופגזים יושב לו ברק עם זוגתו וסועד במסעדה "יוקרתית" (יעני, אוכל שרצים לא כשרים). חרם אקדמי, אבל, יפגע באליטה שיכולה לעשות משהו כדי לשנות את המצב. האקדמיה הזו מדבררת את הצבא, עושה לו מקום של כבוד ומשפטי ראווה. מה שצחור עשה זה מעשה של פשיסט, שמבקש שיקדשו מדים ודגל. וזה סימן רע לחברה, כמו שאתה גם מדברר אותה, שלא יכולה להכיל קול אחר. וזה כולל כמובן הכלה של קול של מתנחלים, נכים, עניים ומה שלא מתאים לאג'נדה.
    והכי חשוב:
    ניזאר חסן לא בא ללמד אצל היהודים אלא היהודים באו אליו לארץ שבה הוא נולד. ולדעתי אם היית יכול להכיל איזה קול אחר, במקום לפסול כל אחד שחושב אחרת בצורות מצורות שונות, היית גם יכול לדבר פעם עם איזה פלסטיני וללמוד גם על העובדה הפשוטה הזו. ובינתיים מי שהולך הם היהודים: אני מכירה לפחות כמה מרצים שכבר לא מלמדים בספיר, כי הם מצאו משהו טוב יותר בגולה או בישראל. מי שמפסיד מזה בעיקר זו החברה הישראלית שנהיית יותר הומוגנית ומסוגרת. עוד מעט גם גדר לאורך הגבול עם מצריים?

  29. יואש

    באיבחת חרבך הלשונית הפכת את צחור(היונה) לפאשיסט, ואת ניזאר לקדוש ממכה שמארח בטובו את היהודים בארצו(שאינה ארצם לטעמך?), ומתנדב להורות להם מוסר ודעת בעוד המרצים היהודים "נוטשים" לחו"ל. להיות שמאלי אם את מגדירה עצמך כך זה לא מחייב לעשות כל יום חרקירי בישראלי אחר משום שלא פעל לפי הקודקס שלך. אין ספק שיש לך קריטריונים מוסריים גבוהים ,אנא בבקשה הפעילי אותם ולפני הכל על עצמך. …עם קצת סובלנות וסבלנות.

  30. יואש

    באיבחת חרבך הלשונית הפכת את צחור(היונה) לפאשיסט, ואת ניזאר לקדוש ממכה שמארח בטובו את היהודים בארצו(שאינה ארצם לטעמך?), ומתנדב להורות להם מוסר ודעת בעוד המרצים היהודים "נוטשים" לחו"ל. להיות שמאלי אם את מגדירה עצמך כך זה לא מחייב לעשות כל יום חרקירי בישראלי אחר משום שלא פעל לפי הקודקס שלך. אין ספק שיש לך קריטריונים מוסריים גבוהים ,אנא בבקשה הפעילי אותם ולפני הכל על עצמך. …עם קצת סובלנות וסבלנות.

  31. אחת מהנגב

    בשום מקום לא נכתב שצחור פשיסט, רק במקלדת שלך. מה שהוא עשה עשו בהרבה דיקטטורות ומשטרים פשיסטיים אחרים. ככה זה. תתמודדו.
    ולא לכל דבר צריך להיות סובלני. למעשים כאלו, כמו של פרופסור שחור לא צריך לגלות סובלנות.

  32. אחת מהנגב

    בשום מקום לא נכתב שצחור פשיסט, רק במקלדת שלך. מה שהוא עשה עשו בהרבה דיקטטורות ומשטרים פשיסטיים אחרים. ככה זה. תתמודדו.
    ולא לכל דבר צריך להיות סובלני. למעשים כאלו, כמו של פרופסור שחור לא צריך לגלות סובלנות.

  33. גיא בן-פורת

    לימדתי בעבר בספיר (גילוי נאות) ואני מבקש דווקא לומר מילה טובה או יותר על זאב צחור, למרות שעמדותי אינן כעמדותיו, אני מכבד אותו ואת פועלו. צחור בנה מוסד אקדמי לתפארת במקום בו היה נחוץ יותר מכל. בספיר לימדו ומלמדים לא מעט מרצים שניתן להגדירם רדיקלים, בתמיכתו של צחור. ולמותר לציין את הקושי לקיים מוסד אקדמי בתנאים של השנתיים האחרונות. צחור איננו פשיסט ואף לא קרוב לזה ועשה למען הפריפריה לפחות כמו רוב כותבי האתר הזה. חלק מההשתלחויות כאן מתאימות לטוקבבקים של אתרים אחרים.

    הניסוח בו בחר צחור "כבוד למדים" איננו מוצלח אבל ניתן בהחלט לדרוש ממרצה שיכבד את לובש המדים, בדיוק כמו שנידרש לכבד תלמיד חובש כיפה, לובש חולצה כתומה, כאפיה או אישה ברעלה. עמדת המרצה היא עמדה של כוח וחכמה קטנה להתעמר ולהעליב מעמדה זו. הטיעון של חסן ש"נבהל מהמדים", איך נאמר בעדינות, רחוק מלשכנע. אין בתביעה זו שום פחיתות כבוד, מרצה שבחר ללמד במכללה הפתוחה לציבור יילמד גם לובשי מדים לסוגיהם וייתבקש לכבדם, כבוד זה לא צריך למנוע ממנו לומר את דיעותיו בגנות הכיבוש ומובן שדיעותיו אינן סיבה להפסקת עבודתו.

    אגב, ה אם המרצים שצידדו בתביעתו של חסן שתלמידים לא יבואו לכיתה במדים היו דורשים בזמן שהותם בשבתון בארצות הברית מתלמידי ה ROTC (סטודנטים המשלבים את לימודיהם בשירות צבאי) לצאת מן הכיתה?

  34. גיא בן-פורת

    לימדתי בעבר בספיר (גילוי נאות) ואני מבקש דווקא לומר מילה טובה או יותר על זאב צחור, למרות שעמדותי אינן כעמדותיו, אני מכבד אותו ואת פועלו. צחור בנה מוסד אקדמי לתפארת במקום בו היה נחוץ יותר מכל. בספיר לימדו ומלמדים לא מעט מרצים שניתן להגדירם רדיקלים, בתמיכתו של צחור. ולמותר לציין את הקושי לקיים מוסד אקדמי בתנאים של השנתיים האחרונות. צחור איננו פשיסט ואף לא קרוב לזה ועשה למען הפריפריה לפחות כמו רוב כותבי האתר הזה. חלק מההשתלחויות כאן מתאימות לטוקבבקים של אתרים אחרים.

    הניסוח בו בחר צחור "כבוד למדים" איננו מוצלח אבל ניתן בהחלט לדרוש ממרצה שיכבד את לובש המדים, בדיוק כמו שנידרש לכבד תלמיד חובש כיפה, לובש חולצה כתומה, כאפיה או אישה ברעלה. עמדת המרצה היא עמדה של כוח וחכמה קטנה להתעמר ולהעליב מעמדה זו. הטיעון של חסן ש"נבהל מהמדים", איך נאמר בעדינות, רחוק מלשכנע. אין בתביעה זו שום פחיתות כבוד, מרצה שבחר ללמד במכללה הפתוחה לציבור יילמד גם לובשי מדים לסוגיהם וייתבקש לכבדם, כבוד זה לא צריך למנוע ממנו לומר את דיעותיו בגנות הכיבוש ומובן שדיעותיו אינן סיבה להפסקת עבודתו.

    אגב, ה אם המרצים שצידדו בתביעתו של חסן שתלמידים לא יבואו לכיתה במדים היו דורשים בזמן שהותם בשבתון בארצות הברית מתלמידי ה ROTC (סטודנטים המשלבים את לימודיהם בשירות צבאי) לצאת מן הכיתה?

  35. מיכל22

    יש מרוויחים מכל השטות הזו- שהתנפחה למימדי ענק- כאילו אין צרות אמיתיות בארץ הזו- ראו שאר כתבות העוקץ.
    ה – סטודנט – עושה על – ה- פרשה – > סרט ! איזה כיף בהינף פה כבר יש סרט. בטח את יחסי הציבור הוא יקדם על חשבון אלו שלימדו אותו…אולי נזכה סוף סוף בגלובוס זהב או משהו כזה.
    ועניין אחרון – גם אני לא הייתי מוכנה להשבע אימונים למדי צה"ל – מה זאת השטות הפשיסטית הזו? ועוד בספיר? זו לא מכללה לאנשים חושבים?

  36. מיכל22

    יש מרוויחים מכל השטות הזו- שהתנפחה למימדי ענק- כאילו אין צרות אמיתיות בארץ הזו- ראו שאר כתבות העוקץ.
    ה – סטודנט – עושה על – ה- פרשה – > סרט ! איזה כיף בהינף פה כבר יש סרט. בטח את יחסי הציבור הוא יקדם על חשבון אלו שלימדו אותו…אולי נזכה סוף סוף בגלובוס זהב או משהו כזה.
    ועניין אחרון – גם אני לא הייתי מוכנה להשבע אימונים למדי צה"ל – מה זאת השטות הפשיסטית הזו? ועוד בספיר? זו לא מכללה לאנשים חושבים?

  37. שרון

    האם ה "זכות המוחלטת של סטודנט, של כל סטודנט, להכנס לכיתה במדים" כוללת גם מדי החיזבאללה? האם הזכות המוחלטת הזו כוללת גם מדי צה"ל מלוכלכים, קרועים ומעלים צחנה, או רק מדים מדוגמים שעברו ביקורת פתע של מ"צ?
    תמהני!

    בכל מקרה, לכבוד הזכות החדשה שנולדה (להלן: הזכות ללבוש מדים) אני מציעה לסטודנטים המתנגדים לצחור להכנס לכיתה בשבוע הבא במדים צבאיים של צבא איטליה, או במדים של השוטר אזולאי, או במדי צה"ל עם נעל אדומה ונעל שחורה, או כל וריאציה אחרת המאפשרת להם לבטא את זכותם הסטודנטיאלית החדשה והמוחלטת (אגב, האם מדי אחות נחשבים?)

    בנימה אישית, אומר שאני לא סובלת שנכנסים אנשים במדים לכיתה, כי כל דבר הבל שהם אומרים בהרצאה מתקבל ברצינות יתר מתוקף היותם לובשי מדים (והדבר פוגע בזכות היחסית של סטודנט – של כל סטודנט! – לשיוויון). בנוסף, המדים מרתיעים אותי מעט, וזה פוגע בזכותי המוחלטת- המוחלטת בעליל! – לשלוות נפש בזמן הלימודים.

    מובן מאליו שהמכתב פלצני, מתנשא ופחדני.

  38. שרון

    האם ה "זכות המוחלטת של סטודנט, של כל סטודנט, להכנס לכיתה במדים" כוללת גם מדי החיזבאללה? האם הזכות המוחלטת הזו כוללת גם מדי צה"ל מלוכלכים, קרועים ומעלים צחנה, או רק מדים מדוגמים שעברו ביקורת פתע של מ"צ?
    תמהני!

    בכל מקרה, לכבוד הזכות החדשה שנולדה (להלן: הזכות ללבוש מדים) אני מציעה לסטודנטים המתנגדים לצחור להכנס לכיתה בשבוע הבא במדים צבאיים של צבא איטליה, או במדים של השוטר אזולאי, או במדי צה"ל עם נעל אדומה ונעל שחורה, או כל וריאציה אחרת המאפשרת להם לבטא את זכותם הסטודנטיאלית החדשה והמוחלטת (אגב, האם מדי אחות נחשבים?)

    בנימה אישית, אומר שאני לא סובלת שנכנסים אנשים במדים לכיתה, כי כל דבר הבל שהם אומרים בהרצאה מתקבל ברצינות יתר מתוקף היותם לובשי מדים (והדבר פוגע בזכות היחסית של סטודנט – של כל סטודנט! – לשיוויון). בנוסף, המדים מרתיעים אותי מעט, וזה פוגע בזכותי המוחלטת- המוחלטת בעליל! – לשלוות נפש בזמן הלימודים.

    מובן מאליו שהמכתב פלצני, מתנשא ופחדני.

  39. דני זמיר

    ציטוט: "איך? איך הצלחת לכתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים בתגובה אחת?"
    רמתך המוסרית איריס ניכרת מהעובדה ששפטת והחלטת מי אני – את מי אני מכיר ואיך אני מדבר- על סמך העובדה שאני חושב אחרת אבל ממש אחרת ממך. לכן אני ישר "מדבר" משהו ומישהו: כי את מדברת בעד עצמך, אבל מי שלא חושב כמוך ולא בחר לחיות בברלין אלא נשאר כאן הוא כמובן "מדברר".
    ההתלהבות שלך מכך שמקרה ניזאר יכול להיות סיוע למחרימי ישראל הופכת אותך לשותפה ואם את לא- קבלי את התנצלותי ופשוט תכתבי במפורש ובלי פניקה: אני נגד החרמת ישראל.
    אני קורא את התגובות שלך כאן ואני פשוט לא מאמין לך שהמקום הזה יקר וחשוב לך,( והדבר האחרון שמעניין אותי זה אם את נראית כמו אשכנזיה או לא).
    גם לי יש הרבה ביקורת על ההתרחשויות כאן במיוחד בצד החברתי כלכלי.דווקא בגלל זה ובגלל שיש מספיק נושאים ראויים להיאבק ולטפל בהם הפיכתו של ניזאר חסן אדם שבז ומתעב כל דבר שקשור ליצירה ישראלית יהודית כאן ושיחסו לבני אדם מחפיר ליקיר זכויות האזרח, זה פשוט פארסה.

    וד.א. איריס קשה להתאפק מלהציע לך כשאת כותבת שחסן נולד כאן לפני "שהיהודים" באו, שזה נכון כמו לכתוב שאני נולדתי לפני שהערבים ניסו לחזור. ההסטוריה לא התחילה ב1948 ואפילו לא ב1917, אז ההתחשבנות שלך קצת ארכאית ולא רלבנטית, בעיניי.

  40. דני זמיר

    ציטוט: "איך? איך הצלחת לכתוב כל כך הרבה דברים לא נכונים בתגובה אחת?"
    רמתך המוסרית איריס ניכרת מהעובדה ששפטת והחלטת מי אני – את מי אני מכיר ואיך אני מדבר- על סמך העובדה שאני חושב אחרת אבל ממש אחרת ממך. לכן אני ישר "מדבר" משהו ומישהו: כי את מדברת בעד עצמך, אבל מי שלא חושב כמוך ולא בחר לחיות בברלין אלא נשאר כאן הוא כמובן "מדברר".
    ההתלהבות שלך מכך שמקרה ניזאר יכול להיות סיוע למחרימי ישראל הופכת אותך לשותפה ואם את לא- קבלי את התנצלותי ופשוט תכתבי במפורש ובלי פניקה: אני נגד החרמת ישראל.
    אני קורא את התגובות שלך כאן ואני פשוט לא מאמין לך שהמקום הזה יקר וחשוב לך,( והדבר האחרון שמעניין אותי זה אם את נראית כמו אשכנזיה או לא).
    גם לי יש הרבה ביקורת על ההתרחשויות כאן במיוחד בצד החברתי כלכלי.דווקא בגלל זה ובגלל שיש מספיק נושאים ראויים להיאבק ולטפל בהם הפיכתו של ניזאר חסן אדם שבז ומתעב כל דבר שקשור ליצירה ישראלית יהודית כאן ושיחסו לבני אדם מחפיר ליקיר זכויות האזרח, זה פשוט פארסה.

    וד.א. איריס קשה להתאפק מלהציע לך כשאת כותבת שחסן נולד כאן לפני "שהיהודים" באו, שזה נכון כמו לכתוב שאני נולדתי לפני שהערבים ניסו לחזור. ההסטוריה לא התחילה ב1948 ואפילו לא ב1917, אז ההתחשבנות שלך קצת ארכאית ולא רלבנטית, בעיניי.

  41. אהרון תמוז

    האם יש קישור להתנצלות האישית שניתנה לסטודנט אייל כהן ושניתקבלה על ידו ?

  42. אהרון תמוז

    האם יש קישור להתנצלות האישית שניתנה לסטודנט אייל כהן ושניתקבלה על ידו ?

  43. איריס חפץ

    יואש,
    לא כתבתי בשום מקום שצחור הוא פשיסט. כתבתי, ואני עדיין עומדת מאחורי זה, שהמעשה שהוא עשה הוא פשיסטי. אני לא מכירה לא אותו ולא את חסן ואין לי לכן שום יכולת להגיד על מי מהם משהו, אלא רק על מעשיהם. וזה גם לא חשוב לצורך העניין אם האחד בחייו האישיים או המקצועיים הוא כזה או אחר. לצחור דווקא פירגנתי בהתחלה חשיבה מורכבת יותר. כאן זה גם מופיע:
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=1723&t=pages
    אחרי שקראתי את המכתב שלו, כבר לא יכולתי להחזיק בדעה הזו. בתור מנהל מוסד אקדמי, יש לו מחוייבות לתת גיבוי למרצים שלו. מותר לו גם לחשוב אחרת כמובן, אבל מסתבר שהוא השמיץ את חסן עוד טרם הועדה המגוכחת הזו. אולי אתה רגיל ליחסי עבודה כאלו או חושב שכשמדובר בערבים זה בסדר. בכל מקרה צחור הראה שכשמדובר במרצים יהודים, הוא יודע להתמודד עם הקונפליקט במסגרת המכללה ובלי הורדות ידיים. קשה לי לדמיין איזה שהוא מוסד אקדמי לא בישראל שהמנהל שלו היה מוציא מכתב כזה אלים לעובד שלו. גם אם מרצה היה גונב מהאוניברסיטה משהו, המכתב היה נראה אחרת. וחסן בסך הכל הביע דעה שונה מהקונצנזוס. לא גנב ולא הרג אף אחד.
    ולגיא,
    יש הבדל גדול בין מדים לבין סממן דתי, אלא אם מדינת ישראל מצהירה שהצבא הוא הדת שלה. בדיוק כמו שמושארף קיבל ביקורת על רצונו להיות דמוקרטיה וגם ללבוש מדים כמנהיג, שזה שילוב בעייתי, הביקורת הזו לא שונה כשמדובר במוסד אקדמי. ולא מדובר כאן במרצה מול סטודנט, אלא במרצה פלסטיני מול סטודנט יהודי. למי יש יותר כוח אנחנו רואים: התקשורת, הכנסת, ועדת החקירה או השימוע או הקרטוע ואי ההעסקה: כולם עובדים לרעתו של המרצה במקרה הזה ולטובת הסטודנט החלש והמסכן. איך היהודי נהיה בסוף תמיד הקורבן… התעלמות מהפן הזה היא חוסר הבנה של משמעות ההקשר בו קורה כל הסיפור הזה או התעלמות.

  44. איריס חפץ

    יואש,
    לא כתבתי בשום מקום שצחור הוא פשיסט. כתבתי, ואני עדיין עומדת מאחורי זה, שהמעשה שהוא עשה הוא פשיסטי. אני לא מכירה לא אותו ולא את חסן ואין לי לכן שום יכולת להגיד על מי מהם משהו, אלא רק על מעשיהם. וזה גם לא חשוב לצורך העניין אם האחד בחייו האישיים או המקצועיים הוא כזה או אחר. לצחור דווקא פירגנתי בהתחלה חשיבה מורכבת יותר. כאן זה גם מופיע:
    http://www.kedma.co.il/index.php?id=1723&t=pages
    אחרי שקראתי את המכתב שלו, כבר לא יכולתי להחזיק בדעה הזו. בתור מנהל מוסד אקדמי, יש לו מחוייבות לתת גיבוי למרצים שלו. מותר לו גם לחשוב אחרת כמובן, אבל מסתבר שהוא השמיץ את חסן עוד טרם הועדה המגוכחת הזו. אולי אתה רגיל ליחסי עבודה כאלו או חושב שכשמדובר בערבים זה בסדר. בכל מקרה צחור הראה שכשמדובר במרצים יהודים, הוא יודע להתמודד עם הקונפליקט במסגרת המכללה ובלי הורדות ידיים. קשה לי לדמיין איזה שהוא מוסד אקדמי לא בישראל שהמנהל שלו היה מוציא מכתב כזה אלים לעובד שלו. גם אם מרצה היה גונב מהאוניברסיטה משהו, המכתב היה נראה אחרת. וחסן בסך הכל הביע דעה שונה מהקונצנזוס. לא גנב ולא הרג אף אחד.
    ולגיא,
    יש הבדל גדול בין מדים לבין סממן דתי, אלא אם מדינת ישראל מצהירה שהצבא הוא הדת שלה. בדיוק כמו שמושארף קיבל ביקורת על רצונו להיות דמוקרטיה וגם ללבוש מדים כמנהיג, שזה שילוב בעייתי, הביקורת הזו לא שונה כשמדובר במוסד אקדמי. ולא מדובר כאן במרצה מול סטודנט, אלא במרצה פלסטיני מול סטודנט יהודי. למי יש יותר כוח אנחנו רואים: התקשורת, הכנסת, ועדת החקירה או השימוע או הקרטוע ואי ההעסקה: כולם עובדים לרעתו של המרצה במקרה הזה ולטובת הסטודנט החלש והמסכן. איך היהודי נהיה בסוף תמיד הקורבן… התעלמות מהפן הזה היא חוסר הבנה של משמעות ההקשר בו קורה כל הסיפור הזה או התעלמות.

  45. פטריוט

    מתפתח מחול שדים שבכל מקרה ישראל תצא ממנו בשן ועין.
    אולי חסן אדם אימפולסיבי ורגשני ולא תיכנן בקור רוח,מראש, את דבריו כלפי הסטודנט.אולי.אבל מהסבריו ניתן להסיק שהוא נתקל בעבר בסטודנטים לובשי מדים והתאפק מלהעיר להם עד שקש כלשהו(ידיעה שהרתיחה אותו? אירוע מעצבן? לילה מבאס?)הוציא ממנו את דרישתו.
    סביר שהוא נתן לעצמו דין וחשבון מה עלולות להיות תוצאות הדבר.
    סביר ששום נימוק אנושי/ אנוכי(קריירה,מכובדות מקצועית,שם טוב בחוגים מקצועיים) לא היה מספיק חזק כדי למנוע ממנו להיכנס לנישה הזו של מעורר מהומות ולאומני קיצוני.

    קיימת גם אפשרות שהכל מתוכנן כדי לגרור את החברה והמדינה לויכוחים על אופיה של המדינה=דמוקרטית/לא דמוקרטית.כל מיני יפי נפש רופסים יתנצלו,ירגישו רע עם מדינתם,בעוד ששונאיה לתאבון יחככו ידיים בהנאה ויחייכו באושר וסיפוק לנוכח ההתפתלות
    הרופסת של מי שמנסים להעלות נימוקים פטריוטיים.

    חסן,לטעמי ולדעתי,השיג בדיוק את מה שתיכנן-לייצור פרובוקציה שבמהלכה תתבוסס המדינה בברד הבליסטראות המיועדות ליצור לה דה לגיטימציה.
    פשוט יותר מיפאני.
    מדינה וחברה לכודים במיתקפת דה לגיטימציה לה ולעצם הצדק שבקיומה.
    מה קל יותר לעשות זאת אחרי ה"חגיגות" סביב וינוגרד, בהן נאמרו דברים חמורים כלפ אנשיי הצבא ושרי ההמשלה.

    סביר שחסן לא היה מעיז לדרוש את דרישתו מהסטודנט בזמנים אחרים.

    מעשהו וה"חגיגות" סביבו מספקים נשק יקר המציאות בו מזדרזים לאחוז כמובן גם אוהבינו בארצות הנאורות, הצדק, המוסר ואהבת האדם כדי לקעקע עוד יותר את בסיס קיומנו כאן.

    באשר לדרישתו של חסן מהסטודנט-חב'ז.בלתי לגיטימית מכל וכל.הוא לא בא ערום,מטונף ומסריח,או כל כיסוי גוף בלתי לגיטימי בחברה שלנו.
    חסן התקבל ללמד במוסד שאין בתקנון התארגנותו והתאגדותו שום איסור על הופעה ללימודים במדים צבאיים.
    דרישתו היא פרי גחמה(חהחהחה,גחמה)שלו שאינו יכול להצדיקה בשום תרוץ או הסבר.
    חסן ותומכיו דורשים שהמוסד ייכנע לגחמותיהם בשעה שעליהם להיכנע למה שחוקי ונכון במוסד הזה.
    אם לא מתאים לחסן פתוחה בפניו הדלת.איש לא איים על רקתו באקדח ואילצו,או מאלצו, ללמד שם.

    באשר לאגודה לזכויות……..,ואם מדברים על זכויות, קשה לראות כיצד רק לחסן יש זכויות,במקרה הרע,או שזכויותיו גוברות על זכויות הסטודנט והמוסד,במקרה הטוב.אין ספק שמעשיה מביישים את שמה,אם יש לה כזה.

    "כבוד למדים".גם לדעתי זו דרישה שאילמלא ההתקפות על הלגיטימיות לא היתה באה לעולם.היא לא מוצלחת כי היא מתנצלת.צריך כבוד לאדם.הסטודנט נהג בצורה ודרך הנורמטיבית ביותר שמתקיימת כל הזמן בכל מקום במדינתנו.
    הוא לא זקוק לאישורו של איש כדי ללבוש מדים אלו.(בחנויות הבגדים ניתן לקנות בגדים בצבע מדי צהל ואף זהים להם בדוגמה.לא כל לובש בגדים כאלה הינו חייל.

    נרים כוסית חלב גמלים(יין אסור למוסלם לשתות) לכבוד חסן והשגו.

    כן ירבו.

  46. פטריוט

    מתפתח מחול שדים שבכל מקרה ישראל תצא ממנו בשן ועין.
    אולי חסן אדם אימפולסיבי ורגשני ולא תיכנן בקור רוח,מראש, את דבריו כלפי הסטודנט.אולי.אבל מהסבריו ניתן להסיק שהוא נתקל בעבר בסטודנטים לובשי מדים והתאפק מלהעיר להם עד שקש כלשהו(ידיעה שהרתיחה אותו? אירוע מעצבן? לילה מבאס?)הוציא ממנו את דרישתו.
    סביר שהוא נתן לעצמו דין וחשבון מה עלולות להיות תוצאות הדבר.
    סביר ששום נימוק אנושי/ אנוכי(קריירה,מכובדות מקצועית,שם טוב בחוגים מקצועיים) לא היה מספיק חזק כדי למנוע ממנו להיכנס לנישה הזו של מעורר מהומות ולאומני קיצוני.

    קיימת גם אפשרות שהכל מתוכנן כדי לגרור את החברה והמדינה לויכוחים על אופיה של המדינה=דמוקרטית/לא דמוקרטית.כל מיני יפי נפש רופסים יתנצלו,ירגישו רע עם מדינתם,בעוד ששונאיה לתאבון יחככו ידיים בהנאה ויחייכו באושר וסיפוק לנוכח ההתפתלות
    הרופסת של מי שמנסים להעלות נימוקים פטריוטיים.

    חסן,לטעמי ולדעתי,השיג בדיוק את מה שתיכנן-לייצור פרובוקציה שבמהלכה תתבוסס המדינה בברד הבליסטראות המיועדות ליצור לה דה לגיטימציה.
    פשוט יותר מיפאני.
    מדינה וחברה לכודים במיתקפת דה לגיטימציה לה ולעצם הצדק שבקיומה.
    מה קל יותר לעשות זאת אחרי ה"חגיגות" סביב וינוגרד, בהן נאמרו דברים חמורים כלפ אנשיי הצבא ושרי ההמשלה.

    סביר שחסן לא היה מעיז לדרוש את דרישתו מהסטודנט בזמנים אחרים.

    מעשהו וה"חגיגות" סביבו מספקים נשק יקר המציאות בו מזדרזים לאחוז כמובן גם אוהבינו בארצות הנאורות, הצדק, המוסר ואהבת האדם כדי לקעקע עוד יותר את בסיס קיומנו כאן.

    באשר לדרישתו של חסן מהסטודנט-חב'ז.בלתי לגיטימית מכל וכל.הוא לא בא ערום,מטונף ומסריח,או כל כיסוי גוף בלתי לגיטימי בחברה שלנו.
    חסן התקבל ללמד במוסד שאין בתקנון התארגנותו והתאגדותו שום איסור על הופעה ללימודים במדים צבאיים.
    דרישתו היא פרי גחמה(חהחהחה,גחמה)שלו שאינו יכול להצדיקה בשום תרוץ או הסבר.
    חסן ותומכיו דורשים שהמוסד ייכנע לגחמותיהם בשעה שעליהם להיכנע למה שחוקי ונכון במוסד הזה.
    אם לא מתאים לחסן פתוחה בפניו הדלת.איש לא איים על רקתו באקדח ואילצו,או מאלצו, ללמד שם.

    באשר לאגודה לזכויות……..,ואם מדברים על זכויות, קשה לראות כיצד רק לחסן יש זכויות,במקרה הרע,או שזכויותיו גוברות על זכויות הסטודנט והמוסד,במקרה הטוב.אין ספק שמעשיה מביישים את שמה,אם יש לה כזה.

    "כבוד למדים".גם לדעתי זו דרישה שאילמלא ההתקפות על הלגיטימיות לא היתה באה לעולם.היא לא מוצלחת כי היא מתנצלת.צריך כבוד לאדם.הסטודנט נהג בצורה ודרך הנורמטיבית ביותר שמתקיימת כל הזמן בכל מקום במדינתנו.
    הוא לא זקוק לאישורו של איש כדי ללבוש מדים אלו.(בחנויות הבגדים ניתן לקנות בגדים בצבע מדי צהל ואף זהים להם בדוגמה.לא כל לובש בגדים כאלה הינו חייל.

    נרים כוסית חלב גמלים(יין אסור למוסלם לשתות) לכבוד חסן והשגו.

    כן ירבו.

  47. דודי נתן

    אני לא מכיר את ניזאר חסן, כן שמעתי תלמידים שמאד אוהבים אותו.
    גם זאב מאד מוערך ובצדק, ואין שום ספק שספיר נבנתה כמכללה מגוונת, ואף רדיקלית בזכות הסובלנות הרבה של צחור לאפשרויות שונות.
    לפעמים אני מהרהר בשאלה, אם ניזאר חסן היה ראש המכללה, האם היה מקבל את צחור כמרצה? נראה לי שלא.
    ולענין, ניזאר חסן פגע בכוונה בסטודנט, ועדת המשמעת המופעלת בספיר במקרים שכאלו (והיא הופעלה פעמים נוספות בעוד הקשרים…) החליטה.
    אני מניח שהניסוח על כיובד מדי צהל ללא התפתלויות – או משהו כזה, בא להגיד בדיוק את זה.
    אין כאן קריאה להאלהת המדים, אין כאן קריאה למיליטריזם.
    אם היה הפוך היו דורשים את כיבוד הרעלה ככזו…..

    אוטומטים הא?

  48. דודי נתן

    אני לא מכיר את ניזאר חסן, כן שמעתי תלמידים שמאד אוהבים אותו.
    גם זאב מאד מוערך ובצדק, ואין שום ספק שספיר נבנתה כמכללה מגוונת, ואף רדיקלית בזכות הסובלנות הרבה של צחור לאפשרויות שונות.
    לפעמים אני מהרהר בשאלה, אם ניזאר חסן היה ראש המכללה, האם היה מקבל את צחור כמרצה? נראה לי שלא.
    ולענין, ניזאר חסן פגע בכוונה בסטודנט, ועדת המשמעת המופעלת בספיר במקרים שכאלו (והיא הופעלה פעמים נוספות בעוד הקשרים…) החליטה.
    אני מניח שהניסוח על כיובד מדי צהל ללא התפתלויות – או משהו כזה, בא להגיד בדיוק את זה.
    אין כאן קריאה להאלהת המדים, אין כאן קריאה למיליטריזם.
    אם היה הפוך היו דורשים את כיבוד הרעלה ככזו…..

    אוטומטים הא?

  49. איריס חפץ

    חבל, חבל שאתה בוחר להוריד בערכם של אנשים אחרים כדרך לדיון. וחבל שעל זה נסוב הדיון בכלל. אתה הופך את זה למשהו אישי בינינו, בזמן שאנחנו לא מכירים והסתדרנו מצויין עם זה עד עכשיו. שנינו. לפני כמה ימים כתב כאן חזי מחלב נגד נסיון של מישהו להגיד שהעובדה שאתה מוכן לשלוח את ילדיך למלחמה אומרת שאתה מקריב אותם. ואני מצטרפת לחזי. אני יכולה לקבל את זה שאתה מאמין שמה שאתה עושה הוא נכון ופועל בהתאם ולא לוקחת לך את האהבה שלך לילדים שלך, למשל, או את שיקול הדעת.
    אתה לעומת זאת, חוזר ועושה פסיכולוגיזציה שלי: אובססיה, פאניקה ושאר תיאורים ששמורים לנשים (רק היסטריה עוד לא היתה לנו כאן). בסיבוב הקודם שלנו בדיונים כאן, לפני כמה שנים, כתבתי לך שאין לי ענין לנהל מלחמות והורדות ידיים. חשבתי, מכיוון שאתה פנית אלי כאן, שאולי אחרי כמה שנים משהו השתנה. כנראה שטעיתי.
    מכיוון שכבר השתחררתי מהצבא הישראלי, ועזבתי את ישראל כדי למנוע מהילדים שלי להיות חלק ממנו, אני לא מקבלת יותר פקודות ממילואימניקים או עורכי דין או גברים בכלל. אין לי תשובות של כן ולא והייתי שמחה לו זה היה דיון על השאלות המעניינות ששרון העלתה. זו היתה ההזדמנות לדון עליהן, אבל זה כנראה אי אפשר.
    כי צחור או אתה או רוב הישראלים כל כך שבויים בחשיבה גברית של כן ולא, שכל מה שלא מתאים לתמונת עולמם מיד מוצא בטכס גירוש שדים.
    אתה בחרת לקרוא את הדברים שלי בדרך שלך, ואין לי שליטה על זה. לי זה נראה לא הוגן לבנות דיאגרמות של "הלנו או לצרינו" ולכפות על מישהו להיכנס אליהם. בפעם הקודמת כשעשית את זה ופרשתי, זה היה אגב על הקול האחר של המתנחלים שאתה לא יכולת לסבול ואני ניסיתי להגיד שיש כאן משהו להקשיב לו. אני לא לוקחת לאף דרום אפריקאי גולה או לא שקרא boycott me את העובדה שדרום אפריקה היתה יקרה לו, בדיוק כמו שאני לא לוקחת את זה לאף ישראלי וגם ישראלי שלובש כתום הוא מישהו שישראל יכולה להיות מאוד יקרה לו לא פחות מלך. כשזה אופי הטיעונים שלך, כל מה שאתה עושה זה דה-אבלואציה של אנשים. יופי. ניצחת.
    ניזאר חסן הוא לא מי שמעניין כאן כשלעצמו, וזו הטעות שלך. מי שמעניין זה צחור והעומדים מאחוריו: זו החברה הישראלית. שלא יכולה להכיל אנשים שאומרים משהו אחר מהקונצנזוס (ולגזור איזו סימטריה בין הרוב עם התקשורת והכוחות האחרים שלו לבין הקולות הנדירים שיוצאים נגדו זו טעות שאת המחיר עליה ישלמו היושבים בציון). השטויות שכתבת בתגובה הראשונה שלך, הן כל העובדות הלא נכונות. האפגני כתב לך על זה, והתייחס להתניה שלך להגיב ככה. אז הצטרפת למקהלה של הקוראים להעלים את השד. לא נראה לי הישג גדול, אבל אולי בגלל שאני רחוקה (אתה באמת חושב שאם תכתוב שאני חיה בברלין זה ישנה משהו? אתה מתנגד גם לישראלים שמארגנים לישראל צוללות מברלין? לכל הניאוקונס שמארגנים לישראלים את החיים בק"ק ציון? נראה לך שמישהו היה מסוגל לקבל את הדעות שלי כשחייתי בישראל? הרי אני לא במקרה כאן…ולא רק אני. אומרים שיש כאן בית קפה של ישראלים, מפגשים שלהם וכו'. בביקורים שלי בישראל, וגם של הילדים שלי, אנחנו נתקלים בעיקר באנשים שמקנאים בנו ושואלים איך עושים את זה.)
    אז גם אם היית מצליח לסגור לי את המקלדת, איך זה ישנה את העובדה שמי שישאר בסוף אלו המופגזים משדרות שלא אכפת לך שהם מזרחים?

  50. איריס חפץ

    חבל, חבל שאתה בוחר להוריד בערכם של אנשים אחרים כדרך לדיון. וחבל שעל זה נסוב הדיון בכלל. אתה הופך את זה למשהו אישי בינינו, בזמן שאנחנו לא מכירים והסתדרנו מצויין עם זה עד עכשיו. שנינו. לפני כמה ימים כתב כאן חזי מחלב נגד נסיון של מישהו להגיד שהעובדה שאתה מוכן לשלוח את ילדיך למלחמה אומרת שאתה מקריב אותם. ואני מצטרפת לחזי. אני יכולה לקבל את זה שאתה מאמין שמה שאתה עושה הוא נכון ופועל בהתאם ולא לוקחת לך את האהבה שלך לילדים שלך, למשל, או את שיקול הדעת.
    אתה לעומת זאת, חוזר ועושה פסיכולוגיזציה שלי: אובססיה, פאניקה ושאר תיאורים ששמורים לנשים (רק היסטריה עוד לא היתה לנו כאן). בסיבוב הקודם שלנו בדיונים כאן, לפני כמה שנים, כתבתי לך שאין לי ענין לנהל מלחמות והורדות ידיים. חשבתי, מכיוון שאתה פנית אלי כאן, שאולי אחרי כמה שנים משהו השתנה. כנראה שטעיתי.
    מכיוון שכבר השתחררתי מהצבא הישראלי, ועזבתי את ישראל כדי למנוע מהילדים שלי להיות חלק ממנו, אני לא מקבלת יותר פקודות ממילואימניקים או עורכי דין או גברים בכלל. אין לי תשובות של כן ולא והייתי שמחה לו זה היה דיון על השאלות המעניינות ששרון העלתה. זו היתה ההזדמנות לדון עליהן, אבל זה כנראה אי אפשר.
    כי צחור או אתה או רוב הישראלים כל כך שבויים בחשיבה גברית של כן ולא, שכל מה שלא מתאים לתמונת עולמם מיד מוצא בטכס גירוש שדים.
    אתה בחרת לקרוא את הדברים שלי בדרך שלך, ואין לי שליטה על זה. לי זה נראה לא הוגן לבנות דיאגרמות של "הלנו או לצרינו" ולכפות על מישהו להיכנס אליהם. בפעם הקודמת כשעשית את זה ופרשתי, זה היה אגב על הקול האחר של המתנחלים שאתה לא יכולת לסבול ואני ניסיתי להגיד שיש כאן משהו להקשיב לו. אני לא לוקחת לאף דרום אפריקאי גולה או לא שקרא boycott me את העובדה שדרום אפריקה היתה יקרה לו, בדיוק כמו שאני לא לוקחת את זה לאף ישראלי וגם ישראלי שלובש כתום הוא מישהו שישראל יכולה להיות מאוד יקרה לו לא פחות מלך. כשזה אופי הטיעונים שלך, כל מה שאתה עושה זה דה-אבלואציה של אנשים. יופי. ניצחת.
    ניזאר חסן הוא לא מי שמעניין כאן כשלעצמו, וזו הטעות שלך. מי שמעניין זה צחור והעומדים מאחוריו: זו החברה הישראלית. שלא יכולה להכיל אנשים שאומרים משהו אחר מהקונצנזוס (ולגזור איזו סימטריה בין הרוב עם התקשורת והכוחות האחרים שלו לבין הקולות הנדירים שיוצאים נגדו זו טעות שאת המחיר עליה ישלמו היושבים בציון). השטויות שכתבת בתגובה הראשונה שלך, הן כל העובדות הלא נכונות. האפגני כתב לך על זה, והתייחס להתניה שלך להגיב ככה. אז הצטרפת למקהלה של הקוראים להעלים את השד. לא נראה לי הישג גדול, אבל אולי בגלל שאני רחוקה (אתה באמת חושב שאם תכתוב שאני חיה בברלין זה ישנה משהו? אתה מתנגד גם לישראלים שמארגנים לישראל צוללות מברלין? לכל הניאוקונס שמארגנים לישראלים את החיים בק"ק ציון? נראה לך שמישהו היה מסוגל לקבל את הדעות שלי כשחייתי בישראל? הרי אני לא במקרה כאן…ולא רק אני. אומרים שיש כאן בית קפה של ישראלים, מפגשים שלהם וכו'. בביקורים שלי בישראל, וגם של הילדים שלי, אנחנו נתקלים בעיקר באנשים שמקנאים בנו ושואלים איך עושים את זה.)
    אז גם אם היית מצליח לסגור לי את המקלדת, איך זה ישנה את העובדה שמי שישאר בסוף אלו המופגזים משדרות שלא אכפת לך שהם מזרחים?

  51. ירדנה אלון

    אינני מכירה את פרטי המיקרה למעט מה שקראתי עליו בעיתונות ושמעתי בראיונות ברדיו,ואלה כידוע לא מקור אינפורמטיבי מספיק אמין על מנת לחרוץ על המקרה הספציפי הזה דיעה לכאן או לכאן.מה שכן כל הנושא העלה אצלי הרהורים על מקומה של הפוליטיקה והדעות הפוליטיות בין כתלי בתי הספר והאקדמיה,כבוגרת של מערכת החינוך הישראלי, והן כהורה שילדו מתחנך בימים אלה בין כתליה אני מוצאת את עצמי תוהה ,עד כמה הפוליטיקה נכנסה למערכת הלימודים ומה מקומה ומה מידת ההשפעה שלי הן כאזרחית והן כהורה ששולח את ילדו ללמוד בין כתליה
    בית הספר למן היסודי ועד לאקדמיה נועד כך אנו רוצים להאמין להיות מקום שבו מקנים לנו או לילדנו השכלה ודעת על חשיבותם של ההשכלה והדעת אין צורך להכביר במילים שכן כולנו מכירים ומסכימים בדבר חשיבותם, אולם מתי הופך בית הספר או האקדמיה למקום ששם במקום ללמוד דעת ולהשכיל הוא הופך למקום של שטיפת מוח רעיונית ואידאולוגית?מתי הופך שיעור היסטוריה משיעור של למידת עובדות ושימור של זכרון קולקטיבי מקומי או אוניברסאלי,לשיעור על פרשנויות של עובדות שבו המפרש ותהיה זה המערכת החינוכית או המורה או המרצה כך שצד אחד תמיד יוצג באופן שלילי ודמוני וצד שני יהפוך קורבן של נסיבות ורוע?,מתי הופכים שיעורי הספרות לשיעורים שבהם מונצחת תרבות אחת כתרבות אליטיסטית ותרבות אחרת כנחותה ופרימטיבית? מתי הופכים שיעורי תנ"ך משיעורים של מורשת לשיעורים של החזרה בתשובה(וההפך) וכל זאת במעטה של הקניית השכלה ודעת.מהו הגבול בין הקניית השכלה ודעת ושטיפת מוח אידאולוגית?(ואין זה משנה כלל אם האידאולוגיה ימנית או שמאלית) הייכן עובר הגבול בין הקניית האהבה לארץ ולתושביה לבין חינוך לפטריוטיזם ומיליטריזם בשם אהבת הארץ?
    מהו חלקנו כאזרחים בתכנים שמעבירים לילדנו?מהי מידת ההשפעה שנותנים לנו לבחור את התכנים הן כאזרחים הן כמלמדים הן כהורים,ולאילו קונפליקטים אנו דנים את ילדינו כשהמערכת מלמדת סולם ערכים אחד ואנחו מחנכים בבית על פי סולם ערכים שונה לחלוטין? עד כמה מותר להכניס תכנים פוליטיים למערכת החינוך?מה מידת החופש שיש למורה או למרצה להעביר לתלמידיו את מערכת הערכים והאידאולוגיה הפוליטית האישית שלו?ומה קורה כשהוא נפגש בתלמיד שמערכת הערכים והתכנים שהוא הביא מהבית שונה לחלוטין? אני לפחות זוכרת תלמיד אחד כזה מימי ילדותי ונעורי היה זה כמדומני גדי אלגזי שבילדתו ובנעוריו בשל היותו שייך לזרם הקומוניסטי עוד מבית הוריו המערכת החינוכית של אותם ימים לא הפסיקה להתעמת איתו (או הוא איתה).אני סבורה שפרשת המרצה והמלואימניק הציפה שנית שאלות אלה שמשום מה אנחנו הן כאזרחים,כהורים,כמורים,כמחנכים,כמרצים,תמיד נוגעים בה נגיעות שמעל לפני השטח,אולם מסרבים באמת לדון בהם לעומק ולגלות כי יש מקום לדרוש שינויים אולם אילו שינויים?בשל רבגוניותה של החברה הישראלית צריך להיות להטוטן לא קטן על מנת לבנות מערכת כזאת שתדע לשים את הגבול במקום הנכון שבין הקניית השכלה ודעת לבין שטיפות מוח אידאולוגיות לא משנה מאיזה צד פוליטי של המפה.
    נ.ב. מאן דהוא מן המגיבים כתב כאן כי "ניזאר חסן לא בא ללמד אצל היהודים אלא יהודים באו אליו לארץ שבה הוא נולד"……זוהי אמירה שטוענת בעצם ומשווה את הישראלים לצלבנים,כלומר הישראליות היא סוג של צלבנות מודרנית אלה הטענות של הפשלתינאים (ולא רק גם אחמדינאג'אד ודומיו השוו את ישראל למדינת הצלבנות ) כנגד השיבה למולדת,זהו ויכוח שהחל עוד לפני עשרות שנים ועסקו בו אנשי רוח ,מדינאים,ופוליטיקאים ,בינהם גם א.ב. יהושוע שכונה כאן שוב ע"י מאן דהוא מן המגיבים "קטן הרוח הזה" אפשר להסכים עם התובנות של א.ב.יהושוע ואפשר שלא להסכים איתו כלל אולם מי שעוסק בנושא הזה של ההשוואה בין ישראליות וצלבנות איננו קטן רוח אולם אין הוא זקוק לציון ממני על גדלות רוחו כאילו שגדלות רוח ניתנת למדידה או כימות.
    מי שטוען טענות מען אלו לא יכול לקרוא לעצמו מזרחי (אלא אם כן הוא מתייחס למזרחיות שלו אך ורק בהיבט של מוצא אתני ואז הופך את מזרחיותו למהותנית)שכן מזרחיות היא השקפת עולם הבאה לטעון כי אנחנו חלק מן האזור (תמיד היינו)חזרנו אליו ואנו מבקשים להשתלב בו(לא להיטמע להשתלב)

  52. ירדנה אלון

    אינני מכירה את פרטי המיקרה למעט מה שקראתי עליו בעיתונות ושמעתי בראיונות ברדיו,ואלה כידוע לא מקור אינפורמטיבי מספיק אמין על מנת לחרוץ על המקרה הספציפי הזה דיעה לכאן או לכאן.מה שכן כל הנושא העלה אצלי הרהורים על מקומה של הפוליטיקה והדעות הפוליטיות בין כתלי בתי הספר והאקדמיה,כבוגרת של מערכת החינוך הישראלי, והן כהורה שילדו מתחנך בימים אלה בין כתליה אני מוצאת את עצמי תוהה ,עד כמה הפוליטיקה נכנסה למערכת הלימודים ומה מקומה ומה מידת ההשפעה שלי הן כאזרחית והן כהורה ששולח את ילדו ללמוד בין כתליה
    בית הספר למן היסודי ועד לאקדמיה נועד כך אנו רוצים להאמין להיות מקום שבו מקנים לנו או לילדנו השכלה ודעת על חשיבותם של ההשכלה והדעת אין צורך להכביר במילים שכן כולנו מכירים ומסכימים בדבר חשיבותם, אולם מתי הופך בית הספר או האקדמיה למקום ששם במקום ללמוד דעת ולהשכיל הוא הופך למקום של שטיפת מוח רעיונית ואידאולוגית?מתי הופך שיעור היסטוריה משיעור של למידת עובדות ושימור של זכרון קולקטיבי מקומי או אוניברסאלי,לשיעור על פרשנויות של עובדות שבו המפרש ותהיה זה המערכת החינוכית או המורה או המרצה כך שצד אחד תמיד יוצג באופן שלילי ודמוני וצד שני יהפוך קורבן של נסיבות ורוע?,מתי הופכים שיעורי הספרות לשיעורים שבהם מונצחת תרבות אחת כתרבות אליטיסטית ותרבות אחרת כנחותה ופרימטיבית? מתי הופכים שיעורי תנ"ך משיעורים של מורשת לשיעורים של החזרה בתשובה(וההפך) וכל זאת במעטה של הקניית השכלה ודעת.מהו הגבול בין הקניית השכלה ודעת ושטיפת מוח אידאולוגית?(ואין זה משנה כלל אם האידאולוגיה ימנית או שמאלית) הייכן עובר הגבול בין הקניית האהבה לארץ ולתושביה לבין חינוך לפטריוטיזם ומיליטריזם בשם אהבת הארץ?
    מהו חלקנו כאזרחים בתכנים שמעבירים לילדנו?מהי מידת ההשפעה שנותנים לנו לבחור את התכנים הן כאזרחים הן כמלמדים הן כהורים,ולאילו קונפליקטים אנו דנים את ילדינו כשהמערכת מלמדת סולם ערכים אחד ואנחו מחנכים בבית על פי סולם ערכים שונה לחלוטין? עד כמה מותר להכניס תכנים פוליטיים למערכת החינוך?מה מידת החופש שיש למורה או למרצה להעביר לתלמידיו את מערכת הערכים והאידאולוגיה הפוליטית האישית שלו?ומה קורה כשהוא נפגש בתלמיד שמערכת הערכים והתכנים שהוא הביא מהבית שונה לחלוטין? אני לפחות זוכרת תלמיד אחד כזה מימי ילדותי ונעורי היה זה כמדומני גדי אלגזי שבילדתו ובנעוריו בשל היותו שייך לזרם הקומוניסטי עוד מבית הוריו המערכת החינוכית של אותם ימים לא הפסיקה להתעמת איתו (או הוא איתה).אני סבורה שפרשת המרצה והמלואימניק הציפה שנית שאלות אלה שמשום מה אנחנו הן כאזרחים,כהורים,כמורים,כמחנכים,כמרצים,תמיד נוגעים בה נגיעות שמעל לפני השטח,אולם מסרבים באמת לדון בהם לעומק ולגלות כי יש מקום לדרוש שינויים אולם אילו שינויים?בשל רבגוניותה של החברה הישראלית צריך להיות להטוטן לא קטן על מנת לבנות מערכת כזאת שתדע לשים את הגבול במקום הנכון שבין הקניית השכלה ודעת לבין שטיפות מוח אידאולוגיות לא משנה מאיזה צד פוליטי של המפה.
    נ.ב. מאן דהוא מן המגיבים כתב כאן כי "ניזאר חסן לא בא ללמד אצל היהודים אלא יהודים באו אליו לארץ שבה הוא נולד"……זוהי אמירה שטוענת בעצם ומשווה את הישראלים לצלבנים,כלומר הישראליות היא סוג של צלבנות מודרנית אלה הטענות של הפשלתינאים (ולא רק גם אחמדינאג'אד ודומיו השוו את ישראל למדינת הצלבנות ) כנגד השיבה למולדת,זהו ויכוח שהחל עוד לפני עשרות שנים ועסקו בו אנשי רוח ,מדינאים,ופוליטיקאים ,בינהם גם א.ב. יהושוע שכונה כאן שוב ע"י מאן דהוא מן המגיבים "קטן הרוח הזה" אפשר להסכים עם התובנות של א.ב.יהושוע ואפשר שלא להסכים איתו כלל אולם מי שעוסק בנושא הזה של ההשוואה בין ישראליות וצלבנות איננו קטן רוח אולם אין הוא זקוק לציון ממני על גדלות רוחו כאילו שגדלות רוח ניתנת למדידה או כימות.
    מי שטוען טענות מען אלו לא יכול לקרוא לעצמו מזרחי (אלא אם כן הוא מתייחס למזרחיות שלו אך ורק בהיבט של מוצא אתני ואז הופך את מזרחיותו למהותנית)שכן מזרחיות היא השקפת עולם הבאה לטעון כי אנחנו חלק מן האזור (תמיד היינו)חזרנו אליו ואנו מבקשים להשתלב בו(לא להיטמע להשתלב)

  53. דני זמיר

    התשובות שלך חשובות ואני מודה לך עליהן ולו משום שאת מאפשרת לי, כל עוד האתר מפרסם זאת, להציג בפניך, לפחות לנסות, כמה את שבויה בסטיגמות של עצמך ובדיעות קדומות נטולות כלהקשר ענייני.
    למשל שדרות והמזרחים.
    סתם ככה לשם העניין: שנ יים מדודיי (דודים ישירים, אחיהם של אמי) ומשפחתם, בני דודיהם ועוד כ 10 משפחות שעזבו ב15 השנים האחרונות את הקיבוץ בדרום שבו גדלתי מתגוררים בשדרות, בשכונה הקווקזית (שנראית כמו הצרות שלנו כי נבנתה במהירות שיא ע"י הקבלן הזול..).
    הם גרים שם כי זה מה שהכסף שהם קיבלו עם עזיבתם את הקיבוץ הספיק והיום הם מבוגרים מדי ואף אחד לא יקנה מהם את הבית. הם לא מתלוננים וגם ההורים שלי שנשארו תחת אש קסאמים ובלי פנסיה ועתיד בקיבוץ הסמוך לשדרות לא, ואפילו אני לא מתלונן.
    בין השאר אני לא מתלונן בגלל שאני חושב שהבעיית הקסאמים, שדרות ושאר יישובי עוטף עזה (שמשום מה לא ממש מעניינים אותך. למה באמת?) לא ממש פתירה.
    הם גם לא מתלונננים, כי הם באו הנה דרך ארוכה מאגנטינה למקום שהם מאמינים שהוא מולדת, בנו פה בית בעשר אצבעות בלי לפגוע באיש, והם מגזע הלא מוותרים והלא בורחים, גם כשקשה.

    אבל את מה אכפת לך? רק המזרחיים גרים בשדרות ונעזבים לעצמם, רק על שדרות יורים קסאמים, ואילו צחור ואני וכל אחד שחושב אחרת ממך ישר משוייך לאותו צד שאין לו נגיעה לעולם לשדרות, ושהוא גבר ומיליטריסטי וכו וכו'.
    אז מי כאן פועל ברפלקס מותנה מבין שנינו?

    לא הבנתי אילו עובדות תיקן האפגני. ניזאר חסן סירב לדבר עם התקשורת הישראלית עד הראיון בסופש עם הארץ וגם סירב לדבר איתה בעברית. הבן אדם פרובוקטור גדול ולעניות דעתי קולנוען קטן, בלי קשר לדיעותיו.

    חסן עלב ופגע בסטודנטים, בז בריש גלי לישראל ולתושביה היהודים והערבים (כן, אני חייב לתקן הוא עולב גם בפלסטינאים) אבל כמו בתסמונת הקרבן יש סטודנטים שזה דווקא "עושה להם אתזה". ואולי , כמו שטוען חברי אבנר פ. הוא באמת מורה יוצא דופן. נו אז?

    מכל מקום אני רוצה להתנצל אם נפגעת ממה שכתבתי. אני חושב שאם הסיבה שאת חיה מחוץ לישראל היא כדי שהילד שלך לא ילחם זו הכרעתך כלא ציונית, ואני מקבל את זה, וזה גם נראה לי מידע רבלנטי לדיון.
    בכל מקרה גם אם אני חושב שאת מציגה באופן עקבי עמדה לא לוגית ולא ריאלית אין לי שום רצון להפוך את זה לעלבון אישי. לכן, בלי לפגוע ובכל הכנות, חשוב לי לכתוב לך שלהגיד שוב ושוב שישראל כוחנית תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות שבה ישראל פועלת וללא כל רעיון ריאלי איך להתקדם אז הקול שלך הופך את הדיון לעקר.
    בואי נעשה נסיון ותציעי רעיון בענין שדרות וישיובי עוטף עזה וקסאמי עזה. מה עושים איריס? יוצאים מגוש קטיף? יוצאים מפילדלפי? כובשים הכל בחזרה? ממשיכים לנתק מחשמל? מפרקים את הגדר ואת המוצבים ומחזירים אתהנשק לימ"חים? באמת מעניין אותי לשמוע מה את חושבת הפתרון האפשרי.

    ולהערה אחרונה ומסיימת לגבי ניזאר חסן יתן השמחה, תקראי בקפידה את הראיון ב"הארץ" ותסבירי לי למה כל כך חשוב לו ללמד ארץ וחברה שמתנהגים בצורה נפשעת כל כך לשיטתו.

  54. דני זמיר

    התשובות שלך חשובות ואני מודה לך עליהן ולו משום שאת מאפשרת לי, כל עוד האתר מפרסם זאת, להציג בפניך, לפחות לנסות, כמה את שבויה בסטיגמות של עצמך ובדיעות קדומות נטולות כלהקשר ענייני.
    למשל שדרות והמזרחים.
    סתם ככה לשם העניין: שנ יים מדודיי (דודים ישירים, אחיהם של אמי) ומשפחתם, בני דודיהם ועוד כ 10 משפחות שעזבו ב15 השנים האחרונות את הקיבוץ בדרום שבו גדלתי מתגוררים בשדרות, בשכונה הקווקזית (שנראית כמו הצרות שלנו כי נבנתה במהירות שיא ע"י הקבלן הזול..).
    הם גרים שם כי זה מה שהכסף שהם קיבלו עם עזיבתם את הקיבוץ הספיק והיום הם מבוגרים מדי ואף אחד לא יקנה מהם את הבית. הם לא מתלוננים וגם ההורים שלי שנשארו תחת אש קסאמים ובלי פנסיה ועתיד בקיבוץ הסמוך לשדרות לא, ואפילו אני לא מתלונן.
    בין השאר אני לא מתלונן בגלל שאני חושב שהבעיית הקסאמים, שדרות ושאר יישובי עוטף עזה (שמשום מה לא ממש מעניינים אותך. למה באמת?) לא ממש פתירה.
    הם גם לא מתלונננים, כי הם באו הנה דרך ארוכה מאגנטינה למקום שהם מאמינים שהוא מולדת, בנו פה בית בעשר אצבעות בלי לפגוע באיש, והם מגזע הלא מוותרים והלא בורחים, גם כשקשה.

    אבל את מה אכפת לך? רק המזרחיים גרים בשדרות ונעזבים לעצמם, רק על שדרות יורים קסאמים, ואילו צחור ואני וכל אחד שחושב אחרת ממך ישר משוייך לאותו צד שאין לו נגיעה לעולם לשדרות, ושהוא גבר ומיליטריסטי וכו וכו'.
    אז מי כאן פועל ברפלקס מותנה מבין שנינו?

    לא הבנתי אילו עובדות תיקן האפגני. ניזאר חסן סירב לדבר עם התקשורת הישראלית עד הראיון בסופש עם הארץ וגם סירב לדבר איתה בעברית. הבן אדם פרובוקטור גדול ולעניות דעתי קולנוען קטן, בלי קשר לדיעותיו.

    חסן עלב ופגע בסטודנטים, בז בריש גלי לישראל ולתושביה היהודים והערבים (כן, אני חייב לתקן הוא עולב גם בפלסטינאים) אבל כמו בתסמונת הקרבן יש סטודנטים שזה דווקא "עושה להם אתזה". ואולי , כמו שטוען חברי אבנר פ. הוא באמת מורה יוצא דופן. נו אז?

    מכל מקום אני רוצה להתנצל אם נפגעת ממה שכתבתי. אני חושב שאם הסיבה שאת חיה מחוץ לישראל היא כדי שהילד שלך לא ילחם זו הכרעתך כלא ציונית, ואני מקבל את זה, וזה גם נראה לי מידע רבלנטי לדיון.
    בכל מקרה גם אם אני חושב שאת מציגה באופן עקבי עמדה לא לוגית ולא ריאלית אין לי שום רצון להפוך את זה לעלבון אישי. לכן, בלי לפגוע ובכל הכנות, חשוב לי לכתוב לך שלהגיד שוב ושוב שישראל כוחנית תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות שבה ישראל פועלת וללא כל רעיון ריאלי איך להתקדם אז הקול שלך הופך את הדיון לעקר.
    בואי נעשה נסיון ותציעי רעיון בענין שדרות וישיובי עוטף עזה וקסאמי עזה. מה עושים איריס? יוצאים מגוש קטיף? יוצאים מפילדלפי? כובשים הכל בחזרה? ממשיכים לנתק מחשמל? מפרקים את הגדר ואת המוצבים ומחזירים אתהנשק לימ"חים? באמת מעניין אותי לשמוע מה את חושבת הפתרון האפשרי.

    ולהערה אחרונה ומסיימת לגבי ניזאר חסן יתן השמחה, תקראי בקפידה את הראיון ב"הארץ" ותסבירי לי למה כל כך חשוב לו ללמד ארץ וחברה שמתנהגים בצורה נפשעת כל כך לשיטתו.

  55. גיא בן-פורת

    העובדה שאת חיה בברלין איננה מעלה ואיננה מורידה וכמובן שאיננה קשורה לזכותך להשתתף בשיח הזה או בכל שיח אחר. אני נוטה לחושב שרוב רובם של אלה שאינם כאן לא ברחו מכאן מכיוון שנרדפו אלא מכיוון שמצאו אלטרנטיבה טובה יותר, כלכלית, פוליטית או מוסרית. זכותם, רק שיחסכו לנו את סיפורי הנרדפות. זה לא לעניין.

    אני מבדיל בין מדים ובין סממנים דתיים, אבל במקרה הזה זה לא משנה. החובה שלי כמרצה, כמו זו של כל אחד אחר, היא לתת כבוד לאדם גם אם הלבוש שהוא לובש נוגד את עמדותי המוסריות. מה לעשות, בישראל יש חובת מילואים, תלמידים באנויברסיטה הם לעיתים מילואימניקים והם עשויים/עלולים להגיע לשיעור במדים. אפשר בהחלט להתווכח על השאלה אם ראוי שיישבו תלמידים במדים בכיתה, אפשר גם להחליט שלא (ואז מן הראוי שהמוסד יימצא להם פיתרון). בכל מקרה, ההחלטה לא צריכה להיעשות על גבו של תלמיד בכיתה מעמדת כוח של מרצה. זה ההבדל בין דיון וחופש דיעה (עליה חייבים להגן) ובין התעמרות.

    בסופו של דבר את עושה דברים דומים למה שדני זמיר עושה בשימוש בקטגוריות והכללות. לא אמרת פשיסט, אמרת כמדומני "מעשה פשיסטי". השתלחת בצחור והפכת אותו למיצג "בעיה של החברה הישראלית." לא כל גבר שכותב כאן מפעיל סמכות של גנרל או אחרת.

  56. גיא בן-פורת

    העובדה שאת חיה בברלין איננה מעלה ואיננה מורידה וכמובן שאיננה קשורה לזכותך להשתתף בשיח הזה או בכל שיח אחר. אני נוטה לחושב שרוב רובם של אלה שאינם כאן לא ברחו מכאן מכיוון שנרדפו אלא מכיוון שמצאו אלטרנטיבה טובה יותר, כלכלית, פוליטית או מוסרית. זכותם, רק שיחסכו לנו את סיפורי הנרדפות. זה לא לעניין.

    אני מבדיל בין מדים ובין סממנים דתיים, אבל במקרה הזה זה לא משנה. החובה שלי כמרצה, כמו זו של כל אחד אחר, היא לתת כבוד לאדם גם אם הלבוש שהוא לובש נוגד את עמדותי המוסריות. מה לעשות, בישראל יש חובת מילואים, תלמידים באנויברסיטה הם לעיתים מילואימניקים והם עשויים/עלולים להגיע לשיעור במדים. אפשר בהחלט להתווכח על השאלה אם ראוי שיישבו תלמידים במדים בכיתה, אפשר גם להחליט שלא (ואז מן הראוי שהמוסד יימצא להם פיתרון). בכל מקרה, ההחלטה לא צריכה להיעשות על גבו של תלמיד בכיתה מעמדת כוח של מרצה. זה ההבדל בין דיון וחופש דיעה (עליה חייבים להגן) ובין התעמרות.

    בסופו של דבר את עושה דברים דומים למה שדני זמיר עושה בשימוש בקטגוריות והכללות. לא אמרת פשיסט, אמרת כמדומני "מעשה פשיסטי". השתלחת בצחור והפכת אותו למיצג "בעיה של החברה הישראלית." לא כל גבר שכותב כאן מפעיל סמכות של גנרל או אחרת.

  57. אלי

    כדאי לקרוא היטב את דבריו של עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ביחס לדרישתו של פרופ' צחור ממר חסן.
    בעוד שהוועדה שמינתה המכללה המליצה לדרוש מחסן… "להתנצל בפני בסטודנט על הפגיעה בו והשפלתו, גם אם לא
    התכוון לכך", ואף שניתן להבין מהפרסומים בשם הסטודנט ובשם מר חסן שהתנצלות כזו אכן נעשתה ע"י חסן ואף
    התקבלה ע"י הסטודנט, בא צחור ודורש מחסן "להביע מחוייבות לכיבוד מדי צה"ל בנוסח חד משמעי וללא התמקחות
    בעלת גוון פוליטי". התנצלות שאותה העמיד צחור כתנאי להמשך העסקתו של חסן.
    ההבדל "הקטן" הזה הוא שורש הבעיה. הדרישה ממרצה ערבי להצהיר קבל עם ועדה על סגידתו בפני צבא שהוא אויבו
    בנפש, אחרת יפוטר, זה הדבר המעורר שאט נפש, המחליא כל בן תרבות. אם זה לא פשיזם, פשיזם של האליטה
    המסתתרת מאחורי קיר המגן של האקדמיה, שום הגדרה אחרת של פשיזם לא תיסכון.

  58. אלי

    כדאי לקרוא היטב את דבריו של עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ביחס לדרישתו של פרופ' צחור ממר חסן.
    בעוד שהוועדה שמינתה המכללה המליצה לדרוש מחסן… "להתנצל בפני בסטודנט על הפגיעה בו והשפלתו, גם אם לא
    התכוון לכך", ואף שניתן להבין מהפרסומים בשם הסטודנט ובשם מר חסן שהתנצלות כזו אכן נעשתה ע"י חסן ואף
    התקבלה ע"י הסטודנט, בא צחור ודורש מחסן "להביע מחוייבות לכיבוד מדי צה"ל בנוסח חד משמעי וללא התמקחות
    בעלת גוון פוליטי". התנצלות שאותה העמיד צחור כתנאי להמשך העסקתו של חסן.
    ההבדל "הקטן" הזה הוא שורש הבעיה. הדרישה ממרצה ערבי להצהיר קבל עם ועדה על סגידתו בפני צבא שהוא אויבו
    בנפש, אחרת יפוטר, זה הדבר המעורר שאט נפש, המחליא כל בן תרבות. אם זה לא פשיזם, פשיזם של האליטה
    המסתתרת מאחורי קיר המגן של האקדמיה, שום הגדרה אחרת של פשיזם לא תיסכון.

  59. נתן.

    הראיה במדים כדבר שלילי בהכרח(כפי שמציג אותה ניזאר בראיון בהארץ ), היא גישה ילדותית שאופינית לשמאל הסהרורי שמנותק מהמציאות.

    מדים וצבא ,מאפשרים לאנשים להיות חופשיים, לדגמה – ללא הצבא האמריקאי והרוסי סביר להניח שיהודים לא היו יכולים לשבת היום בגרמניה ולקרוא לחרם על מדינת ישראל.

  60. נתן.

    הראיה במדים כדבר שלילי בהכרח(כפי שמציג אותה ניזאר בראיון בהארץ ), היא גישה ילדותית שאופינית לשמאל הסהרורי שמנותק מהמציאות.

    מדים וצבא ,מאפשרים לאנשים להיות חופשיים, לדגמה – ללא הצבא האמריקאי והרוסי סביר להניח שיהודים לא היו יכולים לשבת היום בגרמניה ולקרוא לחרם על מדינת ישראל.

  61. פיהי

    אדון ניזאר ניצל מעמד של מרצה ,לכפות על תלמיד מעמדותיו ואף להעליבו . לגיטימיות מפוקפקת למדי. ברחוב יועיל מר ניזאר לעבור לעברו השני של הכביש .אך על זה כבר "רצו" ההתנצלויות מצד לצד והתקבלו.
    החלטת הועדה היא חסרת כול תשתית הגיונית , באופן שאפילו מעלה גיחוך. אז תפסיקו להסתתר בכול פשלה מאחורי השמאלנות. חוסר תבונה יכול גם להיות בשמאל …למרבה הפלא. ממן זה ה היא תגובתו הראשונית של ניזאר וכך מפליאים להשלים מר צחור וחבורת הפראים מ"ספיר" … כי בג'ונגל כמו בג'ונגל…העדר שועט…כועס…וזה לא אישי…זה רק עקרוני חברים.

  62. פיהי

    אדון ניזאר ניצל מעמד של מרצה ,לכפות על תלמיד מעמדותיו ואף להעליבו . לגיטימיות מפוקפקת למדי. ברחוב יועיל מר ניזאר לעבור לעברו השני של הכביש .אך על זה כבר "רצו" ההתנצלויות מצד לצד והתקבלו.
    החלטת הועדה היא חסרת כול תשתית הגיונית , באופן שאפילו מעלה גיחוך. אז תפסיקו להסתתר בכול פשלה מאחורי השמאלנות. חוסר תבונה יכול גם להיות בשמאל …למרבה הפלא. ממן זה ה היא תגובתו הראשונית של ניזאר וכך מפליאים להשלים מר צחור וחבורת הפראים מ"ספיר" … כי בג'ונגל כמו בג'ונגל…העדר שועט…כועס…וזה לא אישי…זה רק עקרוני חברים.

  63. איריס חפץ

    על התשובות, שהן, דני וגיא, נוגעות בדיוק בבעיה: שניכם רוצים פתרון ושניכם רוצים החלטה ועיצה בלי להיות מסוגלים להישאר בתוך הקונפליקט. אני אנסה להסביר את עצמי קצת יותר טוב:
    מה שצחור עשה, וכן מה לעשות הוא עשה את זה כגבר ישראלי לבן איש מילואים בעבר ומנהל בהווה וזה בא עם כל הזכויות הוחובות והטוב והרע שיש עם זה, הוא למנוע דיון. מה היה לנו כאן? מרצה פלסטיני אומר לתלמיד לבוש מדים של הצבא שמחסל באותו זמן את בני עמו, שהוא לא מוכן להתדיין איתו שהוא במדים. בשביל הפלסטיני זה ענין גדול, בשביל הסטודנט שחי בחברה שבה המדים זה דבר יומיומי והוא בחיים שלו לא נתקל בהדרה, זה נופל מהשמים סביר להניח. לרוב הוא זה שנותן את הפקדות. כישראלים, נראה לנו נורמלי לגמרי שגבר יסתובב במדים. עכשיו, יכול להיות שמדובר בסרבן שירות בשטחים, או בפקיד אפסנאות או בטייס הטונה. כשהוא עם מדים, הוא מייצג וזה תפקידם של המדים. לעשות אותך אנונימי, שייך, מייצג (גם אם אתה לא מודע לזה, כמו שאני הייתי לא מודעת לזה כשלבשתי אותם).
    ועכשיו בא חסן ואומר: אופס. יש כאן משהו שלי הוא לא רגיל. הוא אומר את זה מעמדת המיעוט המדוכא. הישראלי נעלב מהאקט (באופן מובן) והולך להראות לו מי הבוס כאן. ומראה לו.
    ומה שחסן עושה כאן, דני, זה מה שהתשובות שלי עושות לך ושלך עושות לי: מעוררות דיון, מעלות פן אחר. למה אתה יכול לקבל את זה מישראלית שהיא יהודיה ולא מישראלי שהוא פלסטיני?
    זה מה ששרון עשתה כשהיא סיפרה איך היא כאישה מרגישה בהרצאה ליד לובש מדים. אפשר היה לעשות על זה דיון, להציג את הפנים השונים של הסיפור ולראות מה יש כאן. אבל רוב הישראלים, כולל הממסד, בחרו להכחיד את הדיון: רצו לתקשורת שכתבה דברים לא נכונים, הקימו ועדה שמצאה מה שרצתה למצוא וצחור כתב את המכתב המביש הזה (ומה לעשות, גיא, אם אתרגם אותו לאיטלקית, ספרדית, גרמנית או צרפתית ואראה לאנשים שדוברים את השפה, הם יגידו עליו שהוא כתוב כמו מכתב פשיסטי, ובענין הזה בחרתי טוב את המילים שלי בתגובה ההיא, שלא כמו תמיד בטוקבקים, כדי לא לקחת לצחור את האנושיות שלו ולא לעשות ממנו "כזה", כי רק ככה יש דרך חזרה).
    עכשיו כשיש קונפליקט, אם רוצים לפתור אותו צריך להסתכל על הצד השני. גם אם לי נראה לא מעליב להגיד לבת שלי ליד החבר שלה משהו על גובה מכנסי השורשים שלה, ואותה זה מעליב. אז אין לי ברירה אלא לנסות לקבל את זה. זה בכלל לא משנה מה זה נראה לי. וזה נכון כאן לשני הצדדים.
    אם היו שואלים אותי הייתי מציעה זה להשאיר קודם כל כאופציה פתוחה את האפשרות שחסן צודק מהמקום שלו ושלשיעורים שלו יבואו בלי מדים. רק מהמקום הזה אפשר בכלל לדבר. אם אתם אומרים: יש חובה וצריך לכבד וכל זה. אז אין על מה לדבר. זה לפחות מה שצחור אומר. ומה שהמעשה שלו אומר יותר בגדול, זה שאין אפשרות לדיאלוג עם הפלסטינים שחיים בישראל. כי אם למישהו מהם תהיה דעה אחרת שקשורה לחייו כאזרח במדינה, הוא יעוף. (מותר לו שיהיו לו דעות אחרות על מתכונים לחומוס כמובן ואם הוא היה פצפיסט יהודי קשה לי להאמין שהוא היה צריך לחתום על דבר כזה). זה נכון וזה המצב וזה לא חדש. וגיא, סיפורי הנרדפות הם אמיתיים (לא שלי, אני כמובן קורבן קטן מאוד של המציאות הישראלית): יש מרצים רבים שלא התקבלו לאף אוניברסיטה בישראל והם היום בחו"ל והם נאלצו לעשות את זה (לא כמוני שהיתה לה בחירה). זו עובדה שהם נדדו בין כמה מקומות וספיר, בגלל פתיחותה שיתכן שהפרחים עליה מגיעים לצחור עצמו, קלטה אותם לסיבוב או שניים. עכשיו תאר לך איך חי מישהו שיש לו אמא זקנה לטפל בה והוא לא יכול לעזוב למקום שמציעים לו בברקלי, נגיד.
    אני רואה סביבי גם ישראלים רבים שנקודת המבט שלהם על החיים השתנתה בעקבות חברות עם לא-ישראלים שהם פגשו בהודו או באמריקה. פתאום מישהי פוגשת טייס ולא מתעלפת מזה או חושבת שלהיות פילוסוף זה יותר נחשב, נגיד. או אומרת שזה לא מובן מאליו שילד ילך לצבא. אז לישראלים היתה יכולה להיות אפשרות לקבל נקודת מבט אחרת על החיים בלי לצאת בכלל…ומה רע בעוד זוית? למה זה כל כך מאיים?
    ומה שאני מציעה זה דווקא כן להתלונן: החברה הישראלית מקדשת את כל הלא מתלוננים, ועוד דני מוסיף שזה איזה גזע כזה, של לא מתלוננים. נשמע רע, דני, גם אם לא התכוונת. כי כשאתה לא מתלונן או עסוק במילוי חובות, ואתה מבקש מאנשים לא להתלונן: אתה לוקח להם את הדבר היחיד שעוד נשאר להם: את הרגש ואת החירות להרגיש שהם לא במקום שבו היו רוצים להיות (והרי משם יכולה לצמוח מוטיבציה לשינוי). ולמה לך מותר להתלונן על המצב הכלכלי ועל אי השוויון? הרי יבואו העשירים ויגידו לך לא להתלונן (אל תדאג, כשאשכנזי עושה את זה הוא מעביר ביקורת ולא מתלונן…) ואם היית מזרחי היו אומרים לך שאתה "מקופח מקצועי" ו"בכיין" ושאר כינויים ששמורים למזרחים. ואם היית ניצול שואה היו דרכים אחרות לסתום לך את הפה, כי אסור להתלונן ואין קושי והכל נהדר. רק מה, לא ישנים בלילות מרוב שנהדר…
    ואני יותר דואגת למזרחים בשדרות וסולידרית איתם, בהחלט. קודם כל הם המשפחה שלי. וכמובן כי הם דוכאו שנים, הם לא בחרו להגיע לשדרות אלא חלמו על ירושלים והוליכו אותם בכחש. ואז הכניסו אותם לעיירות האלו, בתנאי חינוך גרועים, בלי עבודה ופמפמו להם ש"כולנו עם אחד". אבל הם עבדו אצל הקיבוצניקים, ולא היו איתם עם אחד. הקיבוצניקים לא עבדו אצלם ככל הידוע לי. והם היו צריכים למחוק את הערביות שלהם, הקיבוצניקים לא היו צריכים להפסיק עם ההורה וקטיושקה. והיום, מי שאני רואה מסביבי בברלין, אלו ישראלים כאלו שלמדו ויכולים לצאת. רובם אשכנזים ומעט מזרחיות "שהתחתנו טוב". והם יצאו ויוצאים. ולאן יצאו תושבי שדרות? מקסימום רילוקיישן לסופשבוע שגאידמק אירגן.
    אני נותנת כאן קישור לראיון שעשתה אסנת טרבלסי עם רחל אוליאל, תושבת שדרות: שם נמצא הכל. כולל החיים המשותפים שהיו יכולים להיות עם תושבי עזה: http://www.kedma.co.il/index.php?id=1691&t=pages
    אני יודעת שאני לא מציעה שום הצעה אטרקטיבית: אין פתרון של זבנג וגמרנו ואין מילה אחת על חונק עזה, אלא תהליך מפרך של התחשבנות עם העבר כדי להגיע להווה טוב יותר ולאיזה עתיד. האלטרנטיבה נראית לי פחות מושכת כמובן (אחרת לא הייתי כאן).
    ובענין חו"ל ומקום מגורי: אני כן מאמינה שאני מייצגת איזו "אחת שלא חוטפת קאסמים אבל יש לה מה להגיד". וזה גם נכון, אלא שזה ייצוג. גם כשהסתובבתי בירושלים חשבו שאין לי מה להגיד, וזו הבעיה. שבישראל כדי שתהיה לך עמדת דיבור אתה צריך להיות איזה בטחוניסט. או לפחות אישה שעלתה על האוטובוס הלא נכון: אבל תסתכלו על מה ששרון ונשים אחרות כותבות כאן. איזה מעמד יש למדים? איזו הילה זה קושר לדובר? מה המשמעות של נשק בכיתה? יש על זה כל כך הרבה מחקרים על מה זה עושה לחברה: למה לא להשתמש בידע הזה?
    המעשה של צחור לא מאפשר שום דיון, והוא משל למה שקורה בחברה הישראלית: אחדות דעים, הדרה של כל מי שחושב אחרת, התגייסות של התקשורת לתופף לגנרלים ולאנשי הממון. יוסי לוס כתב על זה פוסט למעלה.
    כן, אז יש לי הצעה קשה: להישאר בתוך הקונפליקט. להבין שיש כאן אנשים שגרו בפלסטין וישראל לפני שרוב היהודים הגיעו אליה. שהם גורשו ושהם פליטים בארצם או מחוצה לה. שחלקם מבינים שלישראלים אין מקום אחר ללכת אליו. ולנסות ליצור איתם דיאלוג ולא כיפופי ידיים. להבין מה הממסד הישראלי הזה עשה להם ולמזרחים ולקבוצות חלשות אחרות באוכלוסיה, שהיום הולכות וגדלות ולא מדובר רק בתהליכים מקומיים כבר. ורק אחר כך אפשר יהיה להמשיך. כי אם לא מתלוננים ועושים פרצופים של הכל בסדר אבל יודעים שלא הכל בסדר (אחרת למה אתה כאן, דני?), אז עסוקים רק בהחלקת הקמטים ובמילוי השברים ורק מטליאים.
    ומה שאני מציעה כאן נכון לכל משא ומתן: אין כאן שום חדש. מדובר בתהליך שבו בני אדם צריכים להבין קודם שיש להם אינטרס משותף (לחיות בארץ הזו בשלום). אם עושים מהצד השני לא הומני ולוקחים לו את המוטיבים האנושיים שלו ועושים ממנו רק אחד שרוצה כל הזמן להרע לשני וללדת ילדים שאמורים להיכנס לאינקובטור כדי למות בו מחוסר חשמל, אז אין על מה לדבר. כי לדבר רק אנשים יכולים.

  64. איריס חפץ

    על התשובות, שהן, דני וגיא, נוגעות בדיוק בבעיה: שניכם רוצים פתרון ושניכם רוצים החלטה ועיצה בלי להיות מסוגלים להישאר בתוך הקונפליקט. אני אנסה להסביר את עצמי קצת יותר טוב:
    מה שצחור עשה, וכן מה לעשות הוא עשה את זה כגבר ישראלי לבן איש מילואים בעבר ומנהל בהווה וזה בא עם כל הזכויות הוחובות והטוב והרע שיש עם זה, הוא למנוע דיון. מה היה לנו כאן? מרצה פלסטיני אומר לתלמיד לבוש מדים של הצבא שמחסל באותו זמן את בני עמו, שהוא לא מוכן להתדיין איתו שהוא במדים. בשביל הפלסטיני זה ענין גדול, בשביל הסטודנט שחי בחברה שבה המדים זה דבר יומיומי והוא בחיים שלו לא נתקל בהדרה, זה נופל מהשמים סביר להניח. לרוב הוא זה שנותן את הפקדות. כישראלים, נראה לנו נורמלי לגמרי שגבר יסתובב במדים. עכשיו, יכול להיות שמדובר בסרבן שירות בשטחים, או בפקיד אפסנאות או בטייס הטונה. כשהוא עם מדים, הוא מייצג וזה תפקידם של המדים. לעשות אותך אנונימי, שייך, מייצג (גם אם אתה לא מודע לזה, כמו שאני הייתי לא מודעת לזה כשלבשתי אותם).
    ועכשיו בא חסן ואומר: אופס. יש כאן משהו שלי הוא לא רגיל. הוא אומר את זה מעמדת המיעוט המדוכא. הישראלי נעלב מהאקט (באופן מובן) והולך להראות לו מי הבוס כאן. ומראה לו.
    ומה שחסן עושה כאן, דני, זה מה שהתשובות שלי עושות לך ושלך עושות לי: מעוררות דיון, מעלות פן אחר. למה אתה יכול לקבל את זה מישראלית שהיא יהודיה ולא מישראלי שהוא פלסטיני?
    זה מה ששרון עשתה כשהיא סיפרה איך היא כאישה מרגישה בהרצאה ליד לובש מדים. אפשר היה לעשות על זה דיון, להציג את הפנים השונים של הסיפור ולראות מה יש כאן. אבל רוב הישראלים, כולל הממסד, בחרו להכחיד את הדיון: רצו לתקשורת שכתבה דברים לא נכונים, הקימו ועדה שמצאה מה שרצתה למצוא וצחור כתב את המכתב המביש הזה (ומה לעשות, גיא, אם אתרגם אותו לאיטלקית, ספרדית, גרמנית או צרפתית ואראה לאנשים שדוברים את השפה, הם יגידו עליו שהוא כתוב כמו מכתב פשיסטי, ובענין הזה בחרתי טוב את המילים שלי בתגובה ההיא, שלא כמו תמיד בטוקבקים, כדי לא לקחת לצחור את האנושיות שלו ולא לעשות ממנו "כזה", כי רק ככה יש דרך חזרה).
    עכשיו כשיש קונפליקט, אם רוצים לפתור אותו צריך להסתכל על הצד השני. גם אם לי נראה לא מעליב להגיד לבת שלי ליד החבר שלה משהו על גובה מכנסי השורשים שלה, ואותה זה מעליב. אז אין לי ברירה אלא לנסות לקבל את זה. זה בכלל לא משנה מה זה נראה לי. וזה נכון כאן לשני הצדדים.
    אם היו שואלים אותי הייתי מציעה זה להשאיר קודם כל כאופציה פתוחה את האפשרות שחסן צודק מהמקום שלו ושלשיעורים שלו יבואו בלי מדים. רק מהמקום הזה אפשר בכלל לדבר. אם אתם אומרים: יש חובה וצריך לכבד וכל זה. אז אין על מה לדבר. זה לפחות מה שצחור אומר. ומה שהמעשה שלו אומר יותר בגדול, זה שאין אפשרות לדיאלוג עם הפלסטינים שחיים בישראל. כי אם למישהו מהם תהיה דעה אחרת שקשורה לחייו כאזרח במדינה, הוא יעוף. (מותר לו שיהיו לו דעות אחרות על מתכונים לחומוס כמובן ואם הוא היה פצפיסט יהודי קשה לי להאמין שהוא היה צריך לחתום על דבר כזה). זה נכון וזה המצב וזה לא חדש. וגיא, סיפורי הנרדפות הם אמיתיים (לא שלי, אני כמובן קורבן קטן מאוד של המציאות הישראלית): יש מרצים רבים שלא התקבלו לאף אוניברסיטה בישראל והם היום בחו"ל והם נאלצו לעשות את זה (לא כמוני שהיתה לה בחירה). זו עובדה שהם נדדו בין כמה מקומות וספיר, בגלל פתיחותה שיתכן שהפרחים עליה מגיעים לצחור עצמו, קלטה אותם לסיבוב או שניים. עכשיו תאר לך איך חי מישהו שיש לו אמא זקנה לטפל בה והוא לא יכול לעזוב למקום שמציעים לו בברקלי, נגיד.
    אני רואה סביבי גם ישראלים רבים שנקודת המבט שלהם על החיים השתנתה בעקבות חברות עם לא-ישראלים שהם פגשו בהודו או באמריקה. פתאום מישהי פוגשת טייס ולא מתעלפת מזה או חושבת שלהיות פילוסוף זה יותר נחשב, נגיד. או אומרת שזה לא מובן מאליו שילד ילך לצבא. אז לישראלים היתה יכולה להיות אפשרות לקבל נקודת מבט אחרת על החיים בלי לצאת בכלל…ומה רע בעוד זוית? למה זה כל כך מאיים?
    ומה שאני מציעה זה דווקא כן להתלונן: החברה הישראלית מקדשת את כל הלא מתלוננים, ועוד דני מוסיף שזה איזה גזע כזה, של לא מתלוננים. נשמע רע, דני, גם אם לא התכוונת. כי כשאתה לא מתלונן או עסוק במילוי חובות, ואתה מבקש מאנשים לא להתלונן: אתה לוקח להם את הדבר היחיד שעוד נשאר להם: את הרגש ואת החירות להרגיש שהם לא במקום שבו היו רוצים להיות (והרי משם יכולה לצמוח מוטיבציה לשינוי). ולמה לך מותר להתלונן על המצב הכלכלי ועל אי השוויון? הרי יבואו העשירים ויגידו לך לא להתלונן (אל תדאג, כשאשכנזי עושה את זה הוא מעביר ביקורת ולא מתלונן…) ואם היית מזרחי היו אומרים לך שאתה "מקופח מקצועי" ו"בכיין" ושאר כינויים ששמורים למזרחים. ואם היית ניצול שואה היו דרכים אחרות לסתום לך את הפה, כי אסור להתלונן ואין קושי והכל נהדר. רק מה, לא ישנים בלילות מרוב שנהדר…
    ואני יותר דואגת למזרחים בשדרות וסולידרית איתם, בהחלט. קודם כל הם המשפחה שלי. וכמובן כי הם דוכאו שנים, הם לא בחרו להגיע לשדרות אלא חלמו על ירושלים והוליכו אותם בכחש. ואז הכניסו אותם לעיירות האלו, בתנאי חינוך גרועים, בלי עבודה ופמפמו להם ש"כולנו עם אחד". אבל הם עבדו אצל הקיבוצניקים, ולא היו איתם עם אחד. הקיבוצניקים לא עבדו אצלם ככל הידוע לי. והם היו צריכים למחוק את הערביות שלהם, הקיבוצניקים לא היו צריכים להפסיק עם ההורה וקטיושקה. והיום, מי שאני רואה מסביבי בברלין, אלו ישראלים כאלו שלמדו ויכולים לצאת. רובם אשכנזים ומעט מזרחיות "שהתחתנו טוב". והם יצאו ויוצאים. ולאן יצאו תושבי שדרות? מקסימום רילוקיישן לסופשבוע שגאידמק אירגן.
    אני נותנת כאן קישור לראיון שעשתה אסנת טרבלסי עם רחל אוליאל, תושבת שדרות: שם נמצא הכל. כולל החיים המשותפים שהיו יכולים להיות עם תושבי עזה: http://www.kedma.co.il/index.php?id=1691&t=pages
    אני יודעת שאני לא מציעה שום הצעה אטרקטיבית: אין פתרון של זבנג וגמרנו ואין מילה אחת על חונק עזה, אלא תהליך מפרך של התחשבנות עם העבר כדי להגיע להווה טוב יותר ולאיזה עתיד. האלטרנטיבה נראית לי פחות מושכת כמובן (אחרת לא הייתי כאן).
    ובענין חו"ל ומקום מגורי: אני כן מאמינה שאני מייצגת איזו "אחת שלא חוטפת קאסמים אבל יש לה מה להגיד". וזה גם נכון, אלא שזה ייצוג. גם כשהסתובבתי בירושלים חשבו שאין לי מה להגיד, וזו הבעיה. שבישראל כדי שתהיה לך עמדת דיבור אתה צריך להיות איזה בטחוניסט. או לפחות אישה שעלתה על האוטובוס הלא נכון: אבל תסתכלו על מה ששרון ונשים אחרות כותבות כאן. איזה מעמד יש למדים? איזו הילה זה קושר לדובר? מה המשמעות של נשק בכיתה? יש על זה כל כך הרבה מחקרים על מה זה עושה לחברה: למה לא להשתמש בידע הזה?
    המעשה של צחור לא מאפשר שום דיון, והוא משל למה שקורה בחברה הישראלית: אחדות דעים, הדרה של כל מי שחושב אחרת, התגייסות של התקשורת לתופף לגנרלים ולאנשי הממון. יוסי לוס כתב על זה פוסט למעלה.
    כן, אז יש לי הצעה קשה: להישאר בתוך הקונפליקט. להבין שיש כאן אנשים שגרו בפלסטין וישראל לפני שרוב היהודים הגיעו אליה. שהם גורשו ושהם פליטים בארצם או מחוצה לה. שחלקם מבינים שלישראלים אין מקום אחר ללכת אליו. ולנסות ליצור איתם דיאלוג ולא כיפופי ידיים. להבין מה הממסד הישראלי הזה עשה להם ולמזרחים ולקבוצות חלשות אחרות באוכלוסיה, שהיום הולכות וגדלות ולא מדובר רק בתהליכים מקומיים כבר. ורק אחר כך אפשר יהיה להמשיך. כי אם לא מתלוננים ועושים פרצופים של הכל בסדר אבל יודעים שלא הכל בסדר (אחרת למה אתה כאן, דני?), אז עסוקים רק בהחלקת הקמטים ובמילוי השברים ורק מטליאים.
    ומה שאני מציעה כאן נכון לכל משא ומתן: אין כאן שום חדש. מדובר בתהליך שבו בני אדם צריכים להבין קודם שיש להם אינטרס משותף (לחיות בארץ הזו בשלום). אם עושים מהצד השני לא הומני ולוקחים לו את המוטיבים האנושיים שלו ועושים ממנו רק אחד שרוצה כל הזמן להרע לשני וללדת ילדים שאמורים להיכנס לאינקובטור כדי למות בו מחוסר חשמל, אז אין על מה לדבר. כי לדבר רק אנשים יכולים.

  65. דני זמיר

    התגובה שלך מרתקת ומעניינת ומעלה נקודות חשובות מאד בעיניי לדיון שלצערי קשה לי להרחיב בהן דרך המימד של כתיבת תגובות בבלוג.
    אני חושב שהטענה שלך שרק דרך רקע בטחוניסטי אפשר לרכוז עמדת השפעה ודיבור בציבור הישראלי , היא עובדתית לא נכונה. שירות צבאי ובטחוני שימש ומשמש למי שהגיע לקצה הפירמידה קרש קפיצה לפוליטיקה ולעסקים, אך אם תתבונני במרחב הויכוח הציבורי והפוליטי היום תמצאי רוב חד משמעי למי שבא מהעולם האזרחי ללא הילה צבאית, כולל ראש הממשלה הנוכחי.
    ההבחנה שאת עושה בין תושבי שדרות מדור "המייסדים" שלא בחרו להגיע לשדרות לבין תושבי הקיבוצים שכן בחרו, היא נכונה לבחירה הראשונית של ההגעה, היא מאד לא נכונה לרוב האוכלוסיה שם היום. רוב תושבי שדרות ויישובי עוקף עזה הלא צעירים, נשארים היכן שהם מחוסר ברירה ולא מתוך בחירה.
    מותר לך להעדיף את אלו מתוכם שהם מזרחים, גזענות זה ענין של העדפה פרטית, אבל גזענות איננה צורה של צדק מתקן בשום אופן למי שאוחז בתפיסת עולם הומניסטית.

    הדבר הכי מרתק בעיניי, תוצאה של הדיון כאן שהלך רחוק מאד מהנושא של הכתבה שממה התפתח, שלא ממש הצלחת להגיד משהו ברור או להציע משהו מוחשי ואופרטיבי בענין עזה וקסאמיה.
    זאת בדיוק הבעיה איריס. דיעות ועמדות המבוססים על רעיונות תיאורטיים מעמיקים ומעניינים, לא יכולים לשרוד כשאין בהם כל התייחסות רלבנטית למציאות.
    שבוע טוב מהגליל, ישראל.

  66. דני זמיר

    התגובה שלך מרתקת ומעניינת ומעלה נקודות חשובות מאד בעיניי לדיון שלצערי קשה לי להרחיב בהן דרך המימד של כתיבת תגובות בבלוג.
    אני חושב שהטענה שלך שרק דרך רקע בטחוניסטי אפשר לרכוז עמדת השפעה ודיבור בציבור הישראלי , היא עובדתית לא נכונה. שירות צבאי ובטחוני שימש ומשמש למי שהגיע לקצה הפירמידה קרש קפיצה לפוליטיקה ולעסקים, אך אם תתבונני במרחב הויכוח הציבורי והפוליטי היום תמצאי רוב חד משמעי למי שבא מהעולם האזרחי ללא הילה צבאית, כולל ראש הממשלה הנוכחי.
    ההבחנה שאת עושה בין תושבי שדרות מדור "המייסדים" שלא בחרו להגיע לשדרות לבין תושבי הקיבוצים שכן בחרו, היא נכונה לבחירה הראשונית של ההגעה, היא מאד לא נכונה לרוב האוכלוסיה שם היום. רוב תושבי שדרות ויישובי עוקף עזה הלא צעירים, נשארים היכן שהם מחוסר ברירה ולא מתוך בחירה.
    מותר לך להעדיף את אלו מתוכם שהם מזרחים, גזענות זה ענין של העדפה פרטית, אבל גזענות איננה צורה של צדק מתקן בשום אופן למי שאוחז בתפיסת עולם הומניסטית.

    הדבר הכי מרתק בעיניי, תוצאה של הדיון כאן שהלך רחוק מאד מהנושא של הכתבה שממה התפתח, שלא ממש הצלחת להגיד משהו ברור או להציע משהו מוחשי ואופרטיבי בענין עזה וקסאמיה.
    זאת בדיוק הבעיה איריס. דיעות ועמדות המבוססים על רעיונות תיאורטיים מעמיקים ומעניינים, לא יכולים לשרוד כשאין בהם כל התייחסות רלבנטית למציאות.
    שבוע טוב מהגליל, ישראל.

  67. דודי נתן

    והרי יכל היה לעורר דיון בלי כל בעיה

  68. דודי נתן

    והרי יכל היה לעורר דיון בלי כל בעיה

  69. דודי נתן

    זה נראה אמנם כמו פרופגנדה לטובת זאב צחור ומכללת ספיר אבל זה לא
    פשוט הזדמנות להרחיב קצת.
    במכללת ספיר יש מגמה ברורה של עידוד העיסוק הפוליטי
    מי שיבוא יראה מודעת של משרד הדיקאן בנוסח
    "פעילות פוליטית מותרת ואף רצויה"

    הענין עם ניזאר חסן הוא העלבון, וכנראה העקרון, כי האיש פשוט יכל להתנצל לא..
    ולאחרי זה יכל לנצל את הענין ליצור דיון לא?
    הוא בחר שלא.

  70. דודי נתן

    זה נראה אמנם כמו פרופגנדה לטובת זאב צחור ומכללת ספיר אבל זה לא
    פשוט הזדמנות להרחיב קצת.
    במכללת ספיר יש מגמה ברורה של עידוד העיסוק הפוליטי
    מי שיבוא יראה מודעת של משרד הדיקאן בנוסח
    "פעילות פוליטית מותרת ואף רצויה"

    הענין עם ניזאר חסן הוא העלבון, וכנראה העקרון, כי האיש פשוט יכל להתנצל לא..
    ולאחרי זה יכל לנצל את הענין ליצור דיון לא?
    הוא בחר שלא.