דו"ח העוני הנעלם

איציק ספורטא

ביום חמישי פורסם המסמך הידוע בשם דו"ח העוני, משום מה יש לי תחושה שעיתוי הפרסום נועד למנוע דיון בדו"ח הזה. יש לי חשש שאילו נתוני הדו"ח היו מדווחים אפילו על ירידה מזערית בשיעור העניים בישראל הפרסום היה נעשה בדרך אחרת שתגביר את חשיפתו התקשורתית ואז היינו שומעים מהנגיד, השר ואפילו ראש הממשלה על פלאי המדיניות שלהם.

התקשורת כמובן כבר עייפה מהעיסוק בנושא הזה, הרי הכלכלה פורחת, וביום חמישי היה יום המסחר השנתי בנושא אהבה, אז מה מבלבלים לנו את המוח עם עוני ושטויות כגון אלו, הרי אין פה ממש עניים. במבט בפרסומים בעיתוני יום שישי, נמצא שבידיעות אחרונות, למשל, הדיווח ניתן בעמוד שמונה, בלי הפניה בעמוד הראשון, אחרי דפים רבים על מה יקרה לאחר הריגתו של עימאד מורנייה. באתר האינטרנט של "הארץ" גם כן אין זכר לנושא, הבלתי חשוב, הזה בעמוד הראשון אלא בהמשך כאילו זה איזה עוד דו"ח, שכמעט אפשר להתעלם ממנו.  

אז הנה נמצאה עוד דרך להעלים את הממצאים הקשים מאוד של הדו"ח הזה. הם קשים כי גם אחרי חמש שנות צמיחה שמתוארות על ידי קרן המטבע הבינלאומית כיוצאת דופן, עדיין עולה כפורח שיעור האנשים שמצבם הכלכלי לא רק שאינו מוטב אלא מורע. לא רק על מבוגרים מדובר אלא גם על ילדים שכידוע עסוקים בענייניהם במקום לתרום לכלכלת המשפחה. אחוז הילדים העניים הגיע ל-35.9%, בעיתונים לפעמים כתוב שליש, עד כמה שאני יודע שליש זה שלושים ושלושה אחוז ושליש ולא כמעט 36%, אבל למה לדקדק בקטנות. תשלומי העברה ומיסים הורידה את האחוז הזה רק ב-13.1%. אחוז הילדים העניים ללא מעורבות המדינה הוא סך הכל 41.3% שיעור שהשתנה מעט מאוד בשנים האחרונות, אז אולי בכלל כדאי לבטל את העיסוק בנושא ואז נחסוך עוד קצת ושיעור הילדים העניים לא יעלה ממש בהרבה. עוד נתון חשוב מגלה שגם משפחות שיש להן בין ילד אחד לשלושה נהנות מעוני באחוז גבוה, מסך המשפחות בעניות, 420000, 147000 הן משפחות עם עד שלושה ילדים.

לא רק ילדים סובלים ממדיניותה מוצלחת של הממשלה, גם שיעור העניים בקרב קשישים גדל, בהפתעה לפחות לפי הדו"ח. אז הנה שתי אוכלוסיות שלפי התפישה הקיימת אינם תורמים לכלכלה לכן כדאי לדרוך עליהם, להשפיל אותם ולהרגיל אותם לחיים, לפחות את הילדים, למה שמצפה להם בבגרותם.

והבגרות שמצפה לילדים אלו ממש לא מרנינה, מסך המשפחות העניות 192500 הן משפחות שבהן ראש המשפחה עובד, 23000 מתוכן משפחות עם שני מפרנסים,  בכל אלה הייתה עליה בשיעור העוני. מסך המשפחות העניות בגיל העבודה כ-59% הן משפחות שבהן לפחות מפרנס או מפרנסת אחת. אז הנה עוד הצלחה של המדיניות הכלכלית. תגמולים וקצבאות של הביטוח הלאומי קוצצו באופן ברוטאלי, שלא להזכיר את תוכנית וויסקונסין המעטירה, כדי שאלו שבגיל העבודה יצאו לעבוד, ביציאה זו הם תרמו לכלכלה שלוש פעמיים, הורידו את האבטלה, חסכו כספי הגמלאות ותרמו לצמיחה. אלא שכאן נעצרה המדיניות במקום לדאוג שאנשים אלה השתכרו שכר ראוי זנחו אותם לגחמותיו של שוק העבודה, בעצם לא גחמות אלא תאוות הרווחים הבלתי נגמרת של המעסיקים, אותם מסכנים שצועקים חמס כל אימת שנפגע איזה אינטרס פעוט שלהם.   

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ענת קוזי

    הכי גרוע בהבנת המציאות הישראלית הוא שהמעמד הבינוני הנספג אט אט לתוך קוי העוני(בחלקו חוצה אותם יום יום..)מרגיש אשם. גם פרייר אבל בעיקר אשם. זה מסביר את האלם שנחת פה!,
    כי כל אחד אומר לעצמו_מה אני לא יכול לעשות מליונים? אני טמבל? הנה פלוני היצליח ואני?.
    ועוד שאלות מעיקות כאלה.
    בעצם רבותי וגבירותי- זו השיטה! -הממדרת, אינה מאפשרת ושמורה ליחידי סגולה…-וזה לא בידי שמיים(גנטיים) אלה מדיניות צינית. זיכרו את זה ביום הקלפי חברים(שמאל זה לא רק להשיב שטחי מולדת עליק….).

  2. ענת קוזי

    הכי גרוע בהבנת המציאות הישראלית הוא שהמעמד הבינוני הנספג אט אט לתוך קוי העוני(בחלקו חוצה אותם יום יום..)מרגיש אשם. גם פרייר אבל בעיקר אשם. זה מסביר את האלם שנחת פה!,
    כי כל אחד אומר לעצמו_מה אני לא יכול לעשות מליונים? אני טמבל? הנה פלוני היצליח ואני?.
    ועוד שאלות מעיקות כאלה.
    בעצם רבותי וגבירותי- זו השיטה! -הממדרת, אינה מאפשרת ושמורה ליחידי סגולה…-וזה לא בידי שמיים(גנטיים) אלה מדיניות צינית. זיכרו את זה ביום הקלפי חברים(שמאל זה לא רק להשיב שטחי מולדת עליק….).

  3. זאב מ.

    כבר דובר רבות על הקשר בין השכלה להשתכרות. לצערי, כל עוד אחוז הנושרים ממערכת החינוך (נשירה גלויה וסמויה כאחד) לא ישתנה , כי אז לא ירד אחוז המשפחות העניות . המדיניות הנכונה היא השקעה בחינוך במורים טובים בתוספת שעות לימוד וביצירת מסגרות חינוך הולמות את צרכי הלומדים. לאחר כל זאת נמתין מספר שנים אשר לאחריהן יש סיכוי כי נראה שינוי ממשי באחוז המשפחות העניות . הפתרון של תשלומי העברה והקצבאות הינו פתרון זמני דחוק ולעיתים אף אנטי חינוכי באשר הוא אינו מעודד את המשפחות לחינוך ועבודה.
    צמצום הנשירה מבתי הספר הינו צעד הכרחי ודחוף . הפתרון אינו בחקיקה המונעת נשירה של תלמידים והשארתם בבתי הספר כנושרים סמויים(ראה החלטת הכנסת לפני כחודשיים) אלא ביצירת מסגרות חינוכיות ההולמות את צרכי התלמידים ואת השונות של הלומדים . הנה נתון מעורר חשיבה:
    נתוני הבגרות של מסיימי התיכון העיוני והמקיף בישראל עומדים כיום בממוצע על כ 50 אחוזים. (אחוז זה אינו מביא בחשבון את התלמידים שנשרו מבתי הספר כבר בסיום בית הספר היסודי ועד לכיתה יא.) לו הבאנו בחישוב זה את מספרי הנושרים כי אז אחוז המסיימים עם תעודת בגרות היה נמוך עוד יותר. מה הפלא מהאכזבה הרבה שמביע הציבור ממערכת החינוך? האם תוצאה זו מעידה על מערכת יעילה?! ודאי שלא.תוצאה זו הינה שגיאה של קברניטי החינוך בעשורים האחרונים.קברניטים אשר לא העזו להציג אלטרנטיבות אחרות מסיבות פופוליסטיות.
    בואו ונראה לשם השוואה מערכות אירופאיות : במספר מדינות אירופאיות לומדים עד כיתה ה כל התלמידים במסגרת אחידה. לאחר מספר מבדקים מדויקים נקבע מי ימשיך לימודיו לגימנסיה ויסיים עם תעודה המאפשרת הגעה ללימודים גבוהים. האחרים מופנים לבתי ספר טכנולוגים ואחרים המעודדים ומשקיעים מאמץ ביצירת מסגרות חינוך מיוחדות לתלמידיהם. התוצאות הן כי מסך כל האוכלוסיה ההולכת לגימנסיה אחוז מסיימי בחינות הבגרות קרוב ל100 אחוז. (לא מפתיע) אחוז מסיימי הבגרות מכלל אוכלוסית בני הגיל הינו 60 אחוז. שאר הלומדים מקבלים תעודות מקבילות של הנדסאים טכנאים ובעלי מקצועות נוספים.בתי ספר אלה אינם סובלים מסטיגמות שליליות חברתיות באשר הם מנסים להציע פתרונות ממשים המאפשרים לבוגרי בית ספר לחוות הצלחות. הצלחות שכה חסרו להם לו לא נעשה השינוי. בתי ספר אלה זוכים לסיוע ציבורי נדיב ביותר. האם התוצאות מפתיעות?! ממש לא! האם ההשקעה הכלכלית מנווטת נכון יותר מאשר אצלנו ? בודאי. אני ער למשמעויות החברתיות שצפות מיד בקרב הקוראים זאת ושואלים האם בכוונתי ליצור מעמדות וחוסר הזדמנויות לאוכלוסיות חלשות…?! התשובה הניצחת היא כי בעשורים האחרונים ביטלנו את החינוך המקצועי סגרנו את החינוך הטכנולוגי ויצרנו את המקיפות. יצרנו מסגרות המנסות להתמודד עם השונות הרבה על ידי "פרויקטים" שלא הניבו תוצאה מספקת. כתצאה מכך הנשירה (גלויה וסמויה) לא ירדה אלא הסתתרה לה בנתונים סטטיסטיים אחרים. הפגיעה ברמת ההישגים הכללית של בית הספר גם היא לא מצוינת בשום מחקר סטטיסטי..כמה משאבים מושקעים ביצירת המסגרות ההולמות את התלמיד המוכשר? ממש לא מספיק.האם מדינת ישראל רשאית שלא לנצל את המשאב הטבעי היחיד שיש לה והוא ההון האנושי?
    אם בעבר היה חשש (כנראה גם מוצדק) של לינק בין המוצא העדתי לבין ההפניה לחינוך המקצועי הרי לאחר תקופה של דור מותר להניח כי חשש זה כבר לא יתממש אך על המדינה תהיה החובה להיות ערה לסכנות שכאלה ולפעול למניעתן.
    אסור לנו כחברה,להבהל מכך ובשל חששות אלה למנוע מיצוי מלא של הפוטנציאל וההון האנושי בדרך המיטבית ביותר.
    רק כך נוכל להסתכל בעוד שנים אל השינוי והצמצום של מספר המשפחות העניות בארצנו.
    אם נשוב לכותרת המאמר המתיחסת לבעית העוני הרי הסיכוי לצמצומה מתחיל בהחלטות חברתיות וחינוכיות אמיצות של מנהיגות אמיצה

  4. זאב מ.

    כבר דובר רבות על הקשר בין השכלה להשתכרות. לצערי, כל עוד אחוז הנושרים ממערכת החינוך (נשירה גלויה וסמויה כאחד) לא ישתנה , כי אז לא ירד אחוז המשפחות העניות . המדיניות הנכונה היא השקעה בחינוך במורים טובים בתוספת שעות לימוד וביצירת מסגרות חינוך הולמות את צרכי הלומדים. לאחר כל זאת נמתין מספר שנים אשר לאחריהן יש סיכוי כי נראה שינוי ממשי באחוז המשפחות העניות . הפתרון של תשלומי העברה והקצבאות הינו פתרון זמני דחוק ולעיתים אף אנטי חינוכי באשר הוא אינו מעודד את המשפחות לחינוך ועבודה.
    צמצום הנשירה מבתי הספר הינו צעד הכרחי ודחוף . הפתרון אינו בחקיקה המונעת נשירה של תלמידים והשארתם בבתי הספר כנושרים סמויים(ראה החלטת הכנסת לפני כחודשיים) אלא ביצירת מסגרות חינוכיות ההולמות את צרכי התלמידים ואת השונות של הלומדים . הנה נתון מעורר חשיבה:
    נתוני הבגרות של מסיימי התיכון העיוני והמקיף בישראל עומדים כיום בממוצע על כ 50 אחוזים. (אחוז זה אינו מביא בחשבון את התלמידים שנשרו מבתי הספר כבר בסיום בית הספר היסודי ועד לכיתה יא.) לו הבאנו בחישוב זה את מספרי הנושרים כי אז אחוז המסיימים עם תעודת בגרות היה נמוך עוד יותר. מה הפלא מהאכזבה הרבה שמביע הציבור ממערכת החינוך? האם תוצאה זו מעידה על מערכת יעילה?! ודאי שלא.תוצאה זו הינה שגיאה של קברניטי החינוך בעשורים האחרונים.קברניטים אשר לא העזו להציג אלטרנטיבות אחרות מסיבות פופוליסטיות.
    בואו ונראה לשם השוואה מערכות אירופאיות : במספר מדינות אירופאיות לומדים עד כיתה ה כל התלמידים במסגרת אחידה. לאחר מספר מבדקים מדויקים נקבע מי ימשיך לימודיו לגימנסיה ויסיים עם תעודה המאפשרת הגעה ללימודים גבוהים. האחרים מופנים לבתי ספר טכנולוגים ואחרים המעודדים ומשקיעים מאמץ ביצירת מסגרות חינוך מיוחדות לתלמידיהם. התוצאות הן כי מסך כל האוכלוסיה ההולכת לגימנסיה אחוז מסיימי בחינות הבגרות קרוב ל100 אחוז. (לא מפתיע) אחוז מסיימי הבגרות מכלל אוכלוסית בני הגיל הינו 60 אחוז. שאר הלומדים מקבלים תעודות מקבילות של הנדסאים טכנאים ובעלי מקצועות נוספים.בתי ספר אלה אינם סובלים מסטיגמות שליליות חברתיות באשר הם מנסים להציע פתרונות ממשים המאפשרים לבוגרי בית ספר לחוות הצלחות. הצלחות שכה חסרו להם לו לא נעשה השינוי. בתי ספר אלה זוכים לסיוע ציבורי נדיב ביותר. האם התוצאות מפתיעות?! ממש לא! האם ההשקעה הכלכלית מנווטת נכון יותר מאשר אצלנו ? בודאי. אני ער למשמעויות החברתיות שצפות מיד בקרב הקוראים זאת ושואלים האם בכוונתי ליצור מעמדות וחוסר הזדמנויות לאוכלוסיות חלשות…?! התשובה הניצחת היא כי בעשורים האחרונים ביטלנו את החינוך המקצועי סגרנו את החינוך הטכנולוגי ויצרנו את המקיפות. יצרנו מסגרות המנסות להתמודד עם השונות הרבה על ידי "פרויקטים" שלא הניבו תוצאה מספקת. כתצאה מכך הנשירה (גלויה וסמויה) לא ירדה אלא הסתתרה לה בנתונים סטטיסטיים אחרים. הפגיעה ברמת ההישגים הכללית של בית הספר גם היא לא מצוינת בשום מחקר סטטיסטי..כמה משאבים מושקעים ביצירת המסגרות ההולמות את התלמיד המוכשר? ממש לא מספיק.האם מדינת ישראל רשאית שלא לנצל את המשאב הטבעי היחיד שיש לה והוא ההון האנושי?
    אם בעבר היה חשש (כנראה גם מוצדק) של לינק בין המוצא העדתי לבין ההפניה לחינוך המקצועי הרי לאחר תקופה של דור מותר להניח כי חשש זה כבר לא יתממש אך על המדינה תהיה החובה להיות ערה לסכנות שכאלה ולפעול למניעתן.
    אסור לנו כחברה,להבהל מכך ובשל חששות אלה למנוע מיצוי מלא של הפוטנציאל וההון האנושי בדרך המיטבית ביותר.
    רק כך נוכל להסתכל בעוד שנים אל השינוי והצמצום של מספר המשפחות העניות בארצנו.
    אם נשוב לכותרת המאמר המתיחסת לבעית העוני הרי הסיכוי לצמצומה מתחיל בהחלטות חברתיות וחינוכיות אמיצות של מנהיגות אמיצה

  5. איילה סבאג מרציאנו

    שלום ספורטא והעוקץ,
    מי שקוראים את הכתבות והמאמרים חשובים שלכם הם אנשים שי להם מחשבים בבתים. בואו ותרדו אל "המיץ של הזבל" אל שכונות המצוק ותערכו הסברה פשוטה בכדי שהעניים יבינו מה קורה עם החיים שלהם אולי משם תתעורר האומה. ברגע שהעניים יבינו ויקלטו מה מצבם האמיתי ושם חיים לא בכבוד כי הם ממש לא מבינים אזיי נוכל לשנות.

  6. איילה סבאג מרציאנו

    שלום ספורטא והעוקץ,
    מי שקוראים את הכתבות והמאמרים חשובים שלכם הם אנשים שי להם מחשבים בבתים. בואו ותרדו אל "המיץ של הזבל" אל שכונות המצוק ותערכו הסברה פשוטה בכדי שהעניים יבינו מה קורה עם החיים שלהם אולי משם תתעורר האומה. ברגע שהעניים יבינו ויקלטו מה מצבם האמיתי ושם חיים לא בכבוד כי הם ממש לא מבינים אזיי נוכל לשנות.

  7. איציק ניסני

    הנכים הכלליים (לא נכי תאונות ולא נכי צהל)כבר לא נספרים יותר
    מתחילים בילד
    ילד שנולד נכה או הפך לכזה ממחלה מצריך השקעה רבה יותר והוריו שוקעים במדמנת הכלכלה החדשה בישראל .
    וכשהופך הוא נכה כללי הוא כבר לא נספר ,
    ואז כשהוא מתבגר צריך במוגבלות שלו להתחרות וולהמריא אל על.
    ואז הוא מתרסק פעם אחר פעם על מסלול ההמראה .
    אין יותר מי שמרחם על עניים -פחות מזה על ילדי בית הספר.
    ועל הנכים לא ירחם עוד לעולם.
    ישאירם לבדם
    ותמיד יצטרכו הם לזחול על ארבע
    בחול הלוהט כדי להגיע
    אל תחנת הנדבה
    שותתי דם עלבון זיעת רעב ודמעות צמא .

  8. איציק ניסני

    הנכים הכלליים (לא נכי תאונות ולא נכי צהל)כבר לא נספרים יותר
    מתחילים בילד
    ילד שנולד נכה או הפך לכזה ממחלה מצריך השקעה רבה יותר והוריו שוקעים במדמנת הכלכלה החדשה בישראל .
    וכשהופך הוא נכה כללי הוא כבר לא נספר ,
    ואז כשהוא מתבגר צריך במוגבלות שלו להתחרות וולהמריא אל על.
    ואז הוא מתרסק פעם אחר פעם על מסלול ההמראה .
    אין יותר מי שמרחם על עניים -פחות מזה על ילדי בית הספר.
    ועל הנכים לא ירחם עוד לעולם.
    ישאירם לבדם
    ותמיד יצטרכו הם לזחול על ארבע
    בחול הלוהט כדי להגיע
    אל תחנת הנדבה
    שותתי דם עלבון זיעת רעב ודמעות צמא .

  9. ד.ר

    קודם כל, אם המעסיקים הקשורים בוויסקונסין היו לוקחים לעבודה שכירים במשרה מלאה המשתכרים כמו שצריך, בשכר מינימום ומעלה, התרומה לצמיחה היתה גדולה בהרבה. שנית כל, התכנית אפילו לא חוסכת את הקצבאות, אלא מעבירה אותן למפעילי התכנית יחד עם הוצאות תפעוליות ואחרות שהמדינה מתחייבת לכסות, כמו בכל חוזה של הפרטת שירותים, ודאי וודאי במדינה בה הרגולציה דפוקה\משותקת\לא קיימת כמו ישראל. יוצא שבמקום שהמדינה תוציא X על קצבאות ועל הכשרת מובטלים לעבודה בצורה שתתרום למשק באמת, המדינה מוציאה X-פלוס שהולכים לכיסים של בעלי התאגידים המפעילים את התכנית, מקבלת עובדים שלא יודעים לעשות כלום ומייצרת עוד ועוד שכירים עניים.
    הסיפור הזה ילך בכל קונסטלציה בה תופעל התכנית, בין אם במודל של תגמול לפי שלילת קצבאות ובין אם לפי השמה.

  10. ד.ר

    קודם כל, אם המעסיקים הקשורים בוויסקונסין היו לוקחים לעבודה שכירים במשרה מלאה המשתכרים כמו שצריך, בשכר מינימום ומעלה, התרומה לצמיחה היתה גדולה בהרבה. שנית כל, התכנית אפילו לא חוסכת את הקצבאות, אלא מעבירה אותן למפעילי התכנית יחד עם הוצאות תפעוליות ואחרות שהמדינה מתחייבת לכסות, כמו בכל חוזה של הפרטת שירותים, ודאי וודאי במדינה בה הרגולציה דפוקה\משותקת\לא קיימת כמו ישראל. יוצא שבמקום שהמדינה תוציא X על קצבאות ועל הכשרת מובטלים לעבודה בצורה שתתרום למשק באמת, המדינה מוציאה X-פלוס שהולכים לכיסים של בעלי התאגידים המפעילים את התכנית, מקבלת עובדים שלא יודעים לעשות כלום ומייצרת עוד ועוד שכירים עניים.
    הסיפור הזה ילך בכל קונסטלציה בה תופעל התכנית, בין אם במודל של תגמול לפי שלילת קצבאות ובין אם לפי השמה.

  11. שור

    לא נכון שדוח העוני הועלם מהתקשורת, הוא סוקר בראש הכותרות בכל העיתונים ובראש מהדורות החדשות באמצעי התקשורת שאני קראתי, שמעתי וראיתי.

    לא נכון שדוח העוני מראה על החמרת המצב, הוא מראה על יציבות בעוני לאחר שנים של גידול מהיר.
    מדובר לפי חוקרי הביטוח הלאומי בדוח חצי שנתי שמבוסס על נתונים חלקיים של סקר ההכנסות של הלמ"ס, יש להמתין לדוח אמין יותר בקיץ 2008.

    לא נכון גם שיש ירידה חדה בפער החברתי (מדד ג'יני) לפי הדוח שפורסם אתמול, דבר שהועלם משום מה בפוסט הזה, מכיוון שמדובר בשינוי טכני בהגדרות הלמ"ס ("קיטום הכנסות גבוהות").

    כן נכון שממשלת השמאל אולמרט-ברק-רמון-ליבני לא מנצלת את הצמיחה והגידול המהיר בהכנסות המדינה, שבאו כתוצאה מהמדינייות של נתניהו, בכדי להקטין במהירות את שיעור העוני.

    שור

  12. שור

    לא נכון שדוח העוני הועלם מהתקשורת, הוא סוקר בראש הכותרות בכל העיתונים ובראש מהדורות החדשות באמצעי התקשורת שאני קראתי, שמעתי וראיתי.

    לא נכון שדוח העוני מראה על החמרת המצב, הוא מראה על יציבות בעוני לאחר שנים של גידול מהיר.
    מדובר לפי חוקרי הביטוח הלאומי בדוח חצי שנתי שמבוסס על נתונים חלקיים של סקר ההכנסות של הלמ"ס, יש להמתין לדוח אמין יותר בקיץ 2008.

    לא נכון גם שיש ירידה חדה בפער החברתי (מדד ג'יני) לפי הדוח שפורסם אתמול, דבר שהועלם משום מה בפוסט הזה, מכיוון שמדובר בשינוי טכני בהגדרות הלמ"ס ("קיטום הכנסות גבוהות").

    כן נכון שממשלת השמאל אולמרט-ברק-רמון-ליבני לא מנצלת את הצמיחה והגידול המהיר בהכנסות המדינה, שבאו כתוצאה מהמדינייות של נתניהו, בכדי להקטין במהירות את שיעור העוני.

    שור

  13. המילכוד הפוליטי

    כי כשמצביעים לשמאל הציוני, הכסף יגיע בסופו של דבר לקיבוצים ואו לצפון תל אביב ולרחביה ולדניה.

    כשמצביעים לימין הכסף הולך להתנחלויות , אבל גם מפלגת העבודה תומכת בהתנחלויות. ההתנחלויות הן ההמשך הישיר של הקיבוצים.

    אז איזו הצבעה היא הצבעה נטו עבור החברה ומצוקות של החלקים ה"אחרים"?

    לש"ס יש מנהג לקפוץ על כל עגלה, הערבים נשארים דפוקים , להם יש מפלגות מחוץ למימסד הציוני.

    המדינה הזו לא אוהבת עניי לא זקנים לא נצולי שואה, לא נכים, לא מחוסרי דיור..אולי בעם היהודי יש פגם , אולי אנחנו לא יודעים לכבד בני אדם באשר הם.

  14. המילכוד הפוליטי

    כי כשמצביעים לשמאל הציוני, הכסף יגיע בסופו של דבר לקיבוצים ואו לצפון תל אביב ולרחביה ולדניה.

    כשמצביעים לימין הכסף הולך להתנחלויות , אבל גם מפלגת העבודה תומכת בהתנחלויות. ההתנחלויות הן ההמשך הישיר של הקיבוצים.

    אז איזו הצבעה היא הצבעה נטו עבור החברה ומצוקות של החלקים ה"אחרים"?

    לש"ס יש מנהג לקפוץ על כל עגלה, הערבים נשארים דפוקים , להם יש מפלגות מחוץ למימסד הציוני.

    המדינה הזו לא אוהבת עניי לא זקנים לא נצולי שואה, לא נכים, לא מחוסרי דיור..אולי בעם היהודי יש פגם , אולי אנחנו לא יודעים לכבד בני אדם באשר הם.

  15. ירדנה אלון

    איציק מביא נתונים ועובדות שכמובן מאחוריהן מסתתרות נפשות חיות ופועלות שהם מעמד הפרולטריון והעניים בישראל,אינני מתווכחת עם הנתונים והעובדות וגם עם המסקנות אולם יש לי הערות כלפי התגובות.
    אחד המגיבים כתב כאן כי נתוני הבגרות של בתי הספר העיוניים מראים כי רק חמישים אחוז מצליחים לזכות בתעודת הבגרות שתיתן להם כרטיס כניסה לאקדמיה אם ירצו ואם יוכלו.
    אני רוצה להצביע כאן על תופעה שהדהימה אותי,כפי שכתבתי כאן לא אחת אני אם לבן בכיתה י"א,אני כרגע חד הורית ומתקיימת על הבטחת הכנסה אלה הן עובדות ביוגראפיות, יש כמוני עוד אמהות רבות ויש כמוני לא מעט משפחות שהכנסתן קטנה למרות שההורים עובדים והן עניות,נתונים אלה ידועים לבית הספר, מה שהדהים אותי הוא ההשפעה של הנתונים היבשים האלה על היחס של המורים כלפי תלמידים שבאים מרקע כזה, הסטיגמה היא שאם אתה ילד לאם חד הורית או בן למשפחה ענייה(לא משנה כרגע הסיבות)אתה מראש לא יוצלח כאילו העוני זה משהו גנטי ולא עניין פינאנסי גרידא ועל כן המורים ללא יוצא מן הכלל בעיקר בבתי ספר הממוקמים בשכונות עוני או שרוב האוכלוסייה בהן ענייה אפריורי מורידים ציונים לתלמידים במיוחד בציוני המגן שניתנים לפני הבחינה עצמה הבן שלי עשה עד עתה שלושה מבחני בגרות ציוני המגן שלו היו נמוכים בחמש עשרה נקודות מן הציונים בבחינת הבגרות את ציוני המגן נותנים המורים בבית הספר בו לומד התלמיד,ועל כן בשיקלול הסופי של הציונים הציון יוצא תמיד יותר נמוך,זה לא "קרה" במבחן אחד זה קרה בשלושה מבחנים שונים עם מורים שונים אז לעניות דעתי זה מראה על שיטה,שיטה שבה מראש המורים עצמם באים עם סטיגמות ודיעות קדומות וככה מכשילים תלמידים על מנת לאמת איזושהי תיאוריה שאם אתה עני מבחינה פינאנסית אתה גם בטח עני אינטלקטואלית או עני מנטלית בקיצור אצל מורים בישראל עוני כלכלי הולך כמו סוס ועגלה עם עוני אינטלקטואלי או מנטלי,למזלו של בני אצלו זה לא הולך ככה וכל פעם בדרך כלשהי הוא מנצח את השיטה וזה לא בגלל שהוא פתאום חורש את החומר כמה ימים לפני הבחינה ממש לא ההתנהלות שלו לפני הבחינות היא לא שונה מההתנהלות שלו ביומיום,לנוכח העובדות האלה והתוצאות וההפרש הגדול בין ציוני המגן שנותנים המורים (לדוגמא ציון המגן בלשון היה 62 הציון בבגרות היה 80)ציון המגן בהיסטוריה שניתן ע"י המורה שלימד ביומיום היה 70 הציון בבגרות היה 85 )ואותו דבר באזרחות) אני פשוט לא יכולה להימנע מהתחושה שהמורים עצמם מנסים לאמת תיאוריה של עוני מול אינטלקט,אני גם לא יכולה להימנע מלהצביע על עוד תופעה "מוזרה" כל כמה שנים עושים איבחונים לתלמידים שבודקים גם את רמת האיי,קיו, של התלמיד לפני האיבחון היחס מאוד מזלזל (שוב בבתי הספר הממוקמים בשכונות עוני או בשכונות שמרבית האוכלוסייה ענייה)ואז באים תוצאות האיבחון במקרה הפרטי שלנו בפעם הראשונה הראו האיבחונים על איי קיו גבוה מן הממצוע (126) ומרגע שהתקבלו האיבחונים השתנה היחס כלפיו מן הקצה לקצה וכך קרה גם בשנה שעברה האיבחונים הראו על תוצאות ויכולות מעל הממוצע ואז לכמה חודשים שוב השתנה היחס בכל פעם שהילד מקבל התייחסות שגורמת לי להגיע לבית הספר כמו דרקון יורק אש ולנופף בתוצאות האיבחונים ואני מעמידה את המורים על מקומם משתנה היחס מן הקצה לקצה עד ששוב גוברת התיאוריה על המבט על האינדבדואל
    אני סבורה שהיה כדאי שמישהו יעשה מחקר בנושא ויבדוק מפני שהמסקנה שלי היא סובייקטיבית לחלוטין הייתי רוצה להעמיד אותה במבחן האובייקטיביות.

  16. ירדנה אלון

    איציק מביא נתונים ועובדות שכמובן מאחוריהן מסתתרות נפשות חיות ופועלות שהם מעמד הפרולטריון והעניים בישראל,אינני מתווכחת עם הנתונים והעובדות וגם עם המסקנות אולם יש לי הערות כלפי התגובות.
    אחד המגיבים כתב כאן כי נתוני הבגרות של בתי הספר העיוניים מראים כי רק חמישים אחוז מצליחים לזכות בתעודת הבגרות שתיתן להם כרטיס כניסה לאקדמיה אם ירצו ואם יוכלו.
    אני רוצה להצביע כאן על תופעה שהדהימה אותי,כפי שכתבתי כאן לא אחת אני אם לבן בכיתה י"א,אני כרגע חד הורית ומתקיימת על הבטחת הכנסה אלה הן עובדות ביוגראפיות, יש כמוני עוד אמהות רבות ויש כמוני לא מעט משפחות שהכנסתן קטנה למרות שההורים עובדים והן עניות,נתונים אלה ידועים לבית הספר, מה שהדהים אותי הוא ההשפעה של הנתונים היבשים האלה על היחס של המורים כלפי תלמידים שבאים מרקע כזה, הסטיגמה היא שאם אתה ילד לאם חד הורית או בן למשפחה ענייה(לא משנה כרגע הסיבות)אתה מראש לא יוצלח כאילו העוני זה משהו גנטי ולא עניין פינאנסי גרידא ועל כן המורים ללא יוצא מן הכלל בעיקר בבתי ספר הממוקמים בשכונות עוני או שרוב האוכלוסייה בהן ענייה אפריורי מורידים ציונים לתלמידים במיוחד בציוני המגן שניתנים לפני הבחינה עצמה הבן שלי עשה עד עתה שלושה מבחני בגרות ציוני המגן שלו היו נמוכים בחמש עשרה נקודות מן הציונים בבחינת הבגרות את ציוני המגן נותנים המורים בבית הספר בו לומד התלמיד,ועל כן בשיקלול הסופי של הציונים הציון יוצא תמיד יותר נמוך,זה לא "קרה" במבחן אחד זה קרה בשלושה מבחנים שונים עם מורים שונים אז לעניות דעתי זה מראה על שיטה,שיטה שבה מראש המורים עצמם באים עם סטיגמות ודיעות קדומות וככה מכשילים תלמידים על מנת לאמת איזושהי תיאוריה שאם אתה עני מבחינה פינאנסית אתה גם בטח עני אינטלקטואלית או עני מנטלית בקיצור אצל מורים בישראל עוני כלכלי הולך כמו סוס ועגלה עם עוני אינטלקטואלי או מנטלי,למזלו של בני אצלו זה לא הולך ככה וכל פעם בדרך כלשהי הוא מנצח את השיטה וזה לא בגלל שהוא פתאום חורש את החומר כמה ימים לפני הבחינה ממש לא ההתנהלות שלו לפני הבחינות היא לא שונה מההתנהלות שלו ביומיום,לנוכח העובדות האלה והתוצאות וההפרש הגדול בין ציוני המגן שנותנים המורים (לדוגמא ציון המגן בלשון היה 62 הציון בבגרות היה 80)ציון המגן בהיסטוריה שניתן ע"י המורה שלימד ביומיום היה 70 הציון בבגרות היה 85 )ואותו דבר באזרחות) אני פשוט לא יכולה להימנע מהתחושה שהמורים עצמם מנסים לאמת תיאוריה של עוני מול אינטלקט,אני גם לא יכולה להימנע מלהצביע על עוד תופעה "מוזרה" כל כמה שנים עושים איבחונים לתלמידים שבודקים גם את רמת האיי,קיו, של התלמיד לפני האיבחון היחס מאוד מזלזל (שוב בבתי הספר הממוקמים בשכונות עוני או בשכונות שמרבית האוכלוסייה ענייה)ואז באים תוצאות האיבחון במקרה הפרטי שלנו בפעם הראשונה הראו האיבחונים על איי קיו גבוה מן הממצוע (126) ומרגע שהתקבלו האיבחונים השתנה היחס כלפיו מן הקצה לקצה וכך קרה גם בשנה שעברה האיבחונים הראו על תוצאות ויכולות מעל הממוצע ואז לכמה חודשים שוב השתנה היחס בכל פעם שהילד מקבל התייחסות שגורמת לי להגיע לבית הספר כמו דרקון יורק אש ולנופף בתוצאות האיבחונים ואני מעמידה את המורים על מקומם משתנה היחס מן הקצה לקצה עד ששוב גוברת התיאוריה על המבט על האינדבדואל
    אני סבורה שהיה כדאי שמישהו יעשה מחקר בנושא ויבדוק מפני שהמסקנה שלי היא סובייקטיבית לחלוטין הייתי רוצה להעמיד אותה במבחן האובייקטיביות.

  17. שחר

    הממשלה הורידה את אחוז הילדים העניים או לא? זה היה נכון לעשות תשלומי העברה או לא?

  18. שחר

    הממשלה הורידה את אחוז הילדים העניים או לא? זה היה נכון לעשות תשלומי העברה או לא?