סטארט אפ: השוק החופשי נגד עולמך הפנימי

יריב מוהר

לאחרונה אני מחפש יזמים או קרנות הון-סיכון לקידום רעיון שעלה בראשי, ואני מבקש את עזרתכם:

לא מזמן יצא לי לשמוע תיאוריה פופולרית המעוגנת גם באי אלו מחקרים של תיאוריות אירגוניות, ותמציתה: עולם פנימי, דמיון ויצירתיות פוגעים ביעילות בשוק העבודה. ובאמת קשה לחמוק מן המסקנה שזה נכון, רוב רובו של שוק העבודה כיום מבוסס על עבודות רוטיניות או על עבודות הדורשות ממך להבין תבניות ומוסכמות של התחום בו אתה עוסק – מורכבות ככל שיהיו, עדיין מדובר בדפוס מוסכם.

מכאן שהבאזז סביב יצירתיות הוא פיקציה אפילו במקצועות הנחשבים ליצירתיים (שמודעות הדרושים המפנות אליהן משוועות ל"תותח יצירתי!"). כן, גם העיתונאי, היחצ"ן, המעצב, ראש הממשלה ואפילו הקופירייטר עושים רוב הזמן עבודה הדורשת הרבה יותר יישור קו עם מוסכמות או דרישות חיצוניות, מאשר יצירות גרידא.

למעשה זו האחרונה עשויה לפגוע במהלך העבודה יותר משהיא צפוייה להביא תועלת. במילים אחרות, עובד מיושר עם יצירתיות בינונית טוב אלפי מונים על גאון שחושב מחוץ לקופסה הישנה והמניבה.

טוב היה עושה הלמ"ס כשירות למעסיקים אם היה מביא לידיעתינו כמה כסף מאבד המשק הישראלי בגלל עולמם הפנימי של עובדיו. חישבו על העובד המהרהר מול המסך לכמה שניות במשך שעה אודות מהותם של המשימות אותן הוא אמור לבצע, והאם אין דרך אחרת לעשותן טוב יותר? באופן מצטבר מדובר בבזבוז משווע שעולה למשק ולנו עשרות מיליוני דולרים ורק במקרים נדירים מניב ייעול אמיתי.

לפיכך אני מציע סטארט-אפ פשוט לטובת ציבור המעסיקים שזכויותיו הקנייניות נפגעות מכך: מערכת של כלים לבחון את קורות החיים של המועמד לעבודה וסדרה של מבחנים נוספים שיסייעו לבדוק האם הוא לוקה בעולם פנימי מפותח, דמיון עשיר או יצירתיות ארורה.

המיזם דורש השקעה מינימלית, ויכול לסייע לנפות כבר בשלב ראשוני כל מיני עובדים מהזן המרגיז: מהורהרים, מנותקים, כאלו שחושבים שהמציאו את הגלגל מחדש או כאלו שחלילה יכניסו רעיונות יצירתיים בימינו על התאגדות במקום העבודה. בימים בהם מומצאות מערכות משוכללות לעקוב ולנטר אחרי תפקודו של העובד ואפילו אחרי רמת התפקוד הפיזיולוגית שלו, למערכת זו יתרון ברור.

כל תוכנית עסקית תראה כי היחס בין ההשקעה לעוצמה הכלכלית של שירות זה אמורה להביא לתשואה כבירה. מכאן, כפי שנהוג לומר בדה-מארקרית, האקזיט מתוק וברור. אלא שמשום שרעיון זה עשוי להיחשב בטעות ליצירתי למדיי, אל יתפלא המוציא לפועל שלו כי הוא עלול להיקלע לקשיים לחזור לשוק העבודה. מצד שני ייתכן מאוד שלא יזדקק לכך.

אבל את הכפפה יש להרים כי ככל שמתפשטים כלים אינטרנטיים מסויימים (כמו בלוגים ואתרי תוכן עצמאיים) ומידע חתרני זורם, גוברת היצירתיות על התבניתיות והמשק הישראלי המתקדם שהצלחנו לבסס פה נמצא בסכנה – שלא לדבר על העסק שלך.

הדבר דומה לתיאוריית התנגשות הציוויליזציות של הנטינגטון, רק שבמקרה זה ההתנגשות היא – כפי שציין הפילוסוף והסוציולוג הגרמני יורגן הברמאס – בין עולם המערכות לעולם החיים. המאבק הוא בין ראציונליות אינסטרומנטלית המיטיבה לדחוק הצידה את כל מה שמפריע, לראציונליות הומאנית שמקשה על הצמיחה הכלכלית עם טרוניות על זקנות במסדרון. זה מתחיל שם, בדברים הקטנים, ומסתיים בעובד שלך, ששילמת לו כסף טוב פר-שעה, שבוהה לכמה שניות מול המקלדת.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה ועוסק בהסברה קריאטיבית לארגונים לשינוי חברתי

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דנה

    הדברים הכתובים הללו הם עדות לכך שהחברה הישראלית איבדה עצמה בנבכי הצויליזציה . זהו ביטוי מובהק שהפכנו להיות רובוטים משוכללים ומשומנים כדי להניע את מכונה שמשתלטת על האזרחים ולצערינו על הדימיון היצירתיות שבלעדיהם אן לא נוכל להניף עצמינו קדימה .
    הנסיון להקים את אותו אתר הוא דוגמא לכך שרק למנכלים מותר להיות יצירתיים כדי ליצור , אבל את כספם הם ירוויחו על ידי דיכוי החשיבה של העובדים שינעו אותו וישתוקקו שיום אחד , כל העבודה הקשה תשתלם , או שהם יקודמו לתפקיד עם ראש יותר גדול אבל עדיים במסגרת דיכוי ואף להביא לדיכויים של העובדים תחתם או לעוד תוספת של כמה פרוטות למשכורת.
    מצער אותי לחשוב שתהיה בעתיד תוכנה שתנפה יצריתיות ומחשה, לאן הגענו? האם חזיונו של ג'ורג' ארוויל מתגשם?
    ואנחנו עוזרים לו לקרות????

  2. דנה

    הדברים הכתובים הללו הם עדות לכך שהחברה הישראלית איבדה עצמה בנבכי הצויליזציה . זהו ביטוי מובהק שהפכנו להיות רובוטים משוכללים ומשומנים כדי להניע את מכונה שמשתלטת על האזרחים ולצערינו על הדימיון היצירתיות שבלעדיהם אן לא נוכל להניף עצמינו קדימה .
    הנסיון להקים את אותו אתר הוא דוגמא לכך שרק למנכלים מותר להיות יצירתיים כדי ליצור , אבל את כספם הם ירוויחו על ידי דיכוי החשיבה של העובדים שינעו אותו וישתוקקו שיום אחד , כל העבודה הקשה תשתלם , או שהם יקודמו לתפקיד עם ראש יותר גדול אבל עדיים במסגרת דיכוי ואף להביא לדיכויים של העובדים תחתם או לעוד תוספת של כמה פרוטות למשכורת.
    מצער אותי לחשוב שתהיה בעתיד תוכנה שתנפה יצריתיות ומחשה, לאן הגענו? האם חזיונו של ג'ורג' ארוויל מתגשם?
    ואנחנו עוזרים לו לקרות????

  3. אהרן לוינשטיין

    כבר היום מדכאים את היצירתיות של העובדים. יש נהלי עבודה ( המונעים מפוליטיקה ארגונית) שגורמת לעובדים להיות " ראש קטן" אחרת הם ננזפים. חוץ מזה בפורומים מחלקתיים סגורים הנמהל שומע את דעת העובדים ומבטל אותה בטעמים שונים כגון : עלות הקמה וכו'. אלא שמאחרי הקלעים הוא מציג את זה למנהלים שלו כהברקה מקורית ויעילה וזוכה לבונוסים וקידום. אז אל תשלו את עצמכם שזה עדיין לא קרה. זה המצב כבר הרבה זמן וגורם לאנשים הטובים באמת לשתוק או להגר לארצות אחרות.

  4. אהרן לוינשטיין

    כבר היום מדכאים את היצירתיות של העובדים. יש נהלי עבודה ( המונעים מפוליטיקה ארגונית) שגורמת לעובדים להיות " ראש קטן" אחרת הם ננזפים. חוץ מזה בפורומים מחלקתיים סגורים הנמהל שומע את דעת העובדים ומבטל אותה בטעמים שונים כגון : עלות הקמה וכו'. אלא שמאחרי הקלעים הוא מציג את זה למנהלים שלו כהברקה מקורית ויעילה וזוכה לבונוסים וקידום. אז אל תשלו את עצמכם שזה עדיין לא קרה. זה המצב כבר הרבה זמן וגורם לאנשים הטובים באמת לשתוק או להגר לארצות אחרות.

  5. גיא

    אכן עולם פנימי הוא פאסה, ויש להסירו

    סטארט אפ: אולי סדנאות לחינוך מחדש, OFFSHORE כדי להוזיל עלויות, מתודולוגיות אין צורך להמציא, יש מודלים מוכחים ויעילים

  6. גיא

    אכן עולם פנימי הוא פאסה, ויש להסירו

    סטארט אפ: אולי סדנאות לחינוך מחדש, OFFSHORE כדי להוזיל עלויות, מתודולוגיות אין צורך להמציא, יש מודלים מוכחים ויעילים

  7. איציק ניסני

    אנשים בינוניים הם הכי מתוגמלים.
    כדאי תמיד למנות תחתיך את הכי שטחיים
    כי הם ידועים מראש
    הם לא יפרצו מסגרות
    הם לא מסכנים ומאיימים על זה שמינה אותם.
    סי לה ווי .

  8. איציק ניסני

    אנשים בינוניים הם הכי מתוגמלים.
    כדאי תמיד למנות תחתיך את הכי שטחיים
    כי הם ידועים מראש
    הם לא יפרצו מסגרות
    הם לא מסכנים ומאיימים על זה שמינה אותם.
    סי לה ווי .

  9. סמולן

    יש תחום מאד ספציפי שבו יצירות היא, אה, יצירתית. מי שממציא משהו שמקדים את זמנו, בפועל עושה לא יותר מאשר לבזבז את זמנם וכספם של האחרים. למשל, מכשיר הפקס הומצא בתחילת המאה ה 19. האין זה שיחוק יצירתי ? האין זה עצוב נורא ? ממש כמו הידיעה שמעפר באת, לעפר תלך, ובדרך יש לך עוד אי אלו שנים של בכיינות משעממת ?

  10. סמולן

    יש תחום מאד ספציפי שבו יצירות היא, אה, יצירתית. מי שממציא משהו שמקדים את זמנו, בפועל עושה לא יותר מאשר לבזבז את זמנם וכספם של האחרים. למשל, מכשיר הפקס הומצא בתחילת המאה ה 19. האין זה שיחוק יצירתי ? האין זה עצוב נורא ? ממש כמו הידיעה שמעפר באת, לעפר תלך, ובדרך יש לך עוד אי אלו שנים של בכיינות משעממת ?

  11. מהנדס

    חברות תוכנה או אינטרנט דווקא מתגמלות על יצירתיות וקריאטיביות ודורשות מהעובדים להיות כמה שיותר ראש גדול וראש פתוח. חברה כמו גוגל, שמשרדי העובדים בנויים יותר כמו טנק חשיבה מאשר כמו משרדון (קיוביקל), מאתגרת את העובדים עם פתרון בעייות הדורשות יצירתיות ומקוריות על מנת שיחשבו על אפליקציות יותר חדשניות ומתוחכמות. כך זה גם בתחום הפירסום.

  12. מהנדס

    חברות תוכנה או אינטרנט דווקא מתגמלות על יצירתיות וקריאטיביות ודורשות מהעובדים להיות כמה שיותר ראש גדול וראש פתוח. חברה כמו גוגל, שמשרדי העובדים בנויים יותר כמו טנק חשיבה מאשר כמו משרדון (קיוביקל), מאתגרת את העובדים עם פתרון בעייות הדורשות יצירתיות ומקוריות על מנת שיחשבו על אפליקציות יותר חדשניות ומתוחכמות. כך זה גם בתחום הפירסום.

  13. יונתן קרוביצקי

    על זה נאמר – כל הפוסל במומו פוסל.
    דיכוי היציתיות בעבודה הוא תוצאה של חוסר יצירתיות של המעסיק. הוא עצמו לא בטוח שיצירתיות שלו מובילה לאנשהוא, ולכן הוא לא רוצה עובדים יצירתיים. אני רוצה להזכיר לציבור הקוראים כי אחנה בדבר הצורך ביצירתיות היא לא המצאה חדשה של איזה גורו הודי שרק עכשיו משולבת בשוק. הנה פסקה מאדם סמית מתוך "עושר האומות":

    In the progress of the division of labour, the employment of the far
    greater part of those who live by labour, that is, of the great body
    of the people, comes to be confined to a few very simple operations;
    frequently to one or two. But the understandings of the greater part
    of men are necessarily formed by their ordinary employments. The man
    whose whole life is spent in performing a few simple operations, of
    which the effects, too, are perhaps always the same, or very nearly
    the same, has no occasion to exert his understanding, or to exercise
    his invention, in finding out expedients for removing difficulties
    which never occur. He naturally loses, therefore, the habit of such
    exertion, and generally becomes as stupid and ignorant as it is
    possible for a human creature to become. The torpor of his mind
    renders him not only incapable of relishing or bearing a part in any
    rational conversation, but of conceiving any generous, noble, or
    tender sentiment, and consequently of forming any just judgment
    concerning many even of the ordinary duties of private life. Of the
    great and extensive interests of his country he is altogether
    incapable of judging; and unless very particular pains have been taken
    to render him otherwise, he is equally incapable of defending his
    country in war. The uniformity of his stationary life naturally
    corrupts the courage of his mind, and makes him regard, with
    abhorrence, the irregular, uncertain, and adventurous life of a
    soldier. It corrupts even the activity of his body, and renders him
    incapable of exerting his strength with vigour and perseverance in any
    other employment, than that to which he has been bred. His dexterity
    at his own particular trade seems, in this manner, to be acquired at
    the expense of his intellectual, social, and martial virtues. But in
    every improved and civilized society, this is the state into which the
    labouring poor, that is, the great body of the people, must
    necessarily fall, unless government takes some pains to prevent it.
    (אדם סמית "עושר האומות", חלק ג' מאמר א')

    אדם סמית מציע לא פחות מהתערבות ממשלתית, כי פגיעה ה"יצירתיות" היא, לדידו, מביאה לחורבן החברה.
    מייצרי מערכות השעבוד האינטלקטואלי יורים לעצמם ברגל, לכל הפחות.
    נו, הפסד כולו שלהם.

  14. יונתן קרוביצקי

    על זה נאמר – כל הפוסל במומו פוסל.
    דיכוי היציתיות בעבודה הוא תוצאה של חוסר יצירתיות של המעסיק. הוא עצמו לא בטוח שיצירתיות שלו מובילה לאנשהוא, ולכן הוא לא רוצה עובדים יצירתיים. אני רוצה להזכיר לציבור הקוראים כי אחנה בדבר הצורך ביצירתיות היא לא המצאה חדשה של איזה גורו הודי שרק עכשיו משולבת בשוק. הנה פסקה מאדם סמית מתוך "עושר האומות":

    In the progress of the division of labour, the employment of the far
    greater part of those who live by labour, that is, of the great body
    of the people, comes to be confined to a few very simple operations;
    frequently to one or two. But the understandings of the greater part
    of men are necessarily formed by their ordinary employments. The man
    whose whole life is spent in performing a few simple operations, of
    which the effects, too, are perhaps always the same, or very nearly
    the same, has no occasion to exert his understanding, or to exercise
    his invention, in finding out expedients for removing difficulties
    which never occur. He naturally loses, therefore, the habit of such
    exertion, and generally becomes as stupid and ignorant as it is
    possible for a human creature to become. The torpor of his mind
    renders him not only incapable of relishing or bearing a part in any
    rational conversation, but of conceiving any generous, noble, or
    tender sentiment, and consequently of forming any just judgment
    concerning many even of the ordinary duties of private life. Of the
    great and extensive interests of his country he is altogether
    incapable of judging; and unless very particular pains have been taken
    to render him otherwise, he is equally incapable of defending his
    country in war. The uniformity of his stationary life naturally
    corrupts the courage of his mind, and makes him regard, with
    abhorrence, the irregular, uncertain, and adventurous life of a
    soldier. It corrupts even the activity of his body, and renders him
    incapable of exerting his strength with vigour and perseverance in any
    other employment, than that to which he has been bred. His dexterity
    at his own particular trade seems, in this manner, to be acquired at
    the expense of his intellectual, social, and martial virtues. But in
    every improved and civilized society, this is the state into which the
    labouring poor, that is, the great body of the people, must
    necessarily fall, unless government takes some pains to prevent it.
    (אדם סמית "עושר האומות", חלק ג' מאמר א')

    אדם סמית מציע לא פחות מהתערבות ממשלתית, כי פגיעה ה"יצירתיות" היא, לדידו, מביאה לחורבן החברה.
    מייצרי מערכות השעבוד האינטלקטואלי יורים לעצמם ברגל, לכל הפחות.
    נו, הפסד כולו שלהם.

  15. מוסיק

    לא הבנתי אם מדובר בדחקה של הפוך על הפוך או סתם בדמגוגיה

    נראה לי שהבעיה שלך טמונה בהגדרה של מה זה יצירתיות
    יצירתיות בשיח הישראלי של היום היא לא לצייר ציור או לכתוב רומן אלה לדעת לקחת את חוקי המשחק הקיימים וזה יכול להיות ברפואה, בהנדסה או בכדורגל ולדעת להתנהל בתוך המערכת בדרך שיוצרת אינטגרציה של דברים ובדיקת גבולות (ולא מזיק לחצות גבולות מידי פעם). זה יכול להתבטא באלגוריתם חכם, תכנון מס נכון, יזמות חברתית,דיאגנוזה רפואית נכונה, זיהוי מהר של תקלה, מסירה למתפרצת …..

    מערכת החינוך מדכא יצירתיות בדרך של כפיית פתרונות וחוסר עידוד לחשיבה וזה מתחיל מגיל אפס. אולי זה נראה לכם תמים לשאול את הילד מה ציירת? אבל זו למשל דוגמא לשליחת מסר סמוי לילד – אתה אמור לצייר משהו שאני המבוגר מכיר ומזהה. אפשר למשל להגיד לילד – אני מאוד אוהב את הציור שלך, אני רואה שהשתמשת בהרבה אדום וכדומה. (לא ששאלה כזו תהרוס את הילד אבל זו דוגמא לגישה שמדכאת יצירתיות והאפקט מצטבר)

  16. מוסיק

    לא הבנתי אם מדובר בדחקה של הפוך על הפוך או סתם בדמגוגיה

    נראה לי שהבעיה שלך טמונה בהגדרה של מה זה יצירתיות
    יצירתיות בשיח הישראלי של היום היא לא לצייר ציור או לכתוב רומן אלה לדעת לקחת את חוקי המשחק הקיימים וזה יכול להיות ברפואה, בהנדסה או בכדורגל ולדעת להתנהל בתוך המערכת בדרך שיוצרת אינטגרציה של דברים ובדיקת גבולות (ולא מזיק לחצות גבולות מידי פעם). זה יכול להתבטא באלגוריתם חכם, תכנון מס נכון, יזמות חברתית,דיאגנוזה רפואית נכונה, זיהוי מהר של תקלה, מסירה למתפרצת …..

    מערכת החינוך מדכא יצירתיות בדרך של כפיית פתרונות וחוסר עידוד לחשיבה וזה מתחיל מגיל אפס. אולי זה נראה לכם תמים לשאול את הילד מה ציירת? אבל זו למשל דוגמא לשליחת מסר סמוי לילד – אתה אמור לצייר משהו שאני המבוגר מכיר ומזהה. אפשר למשל להגיד לילד – אני מאוד אוהב את הציור שלך, אני רואה שהשתמשת בהרבה אדום וכדומה. (לא ששאלה כזו תהרוס את הילד אבל זו דוגמא לגישה שמדכאת יצירתיות והאפקט מצטבר)

  17. אלונה

    טוב, למה זה לא מפתיע אותי.
    שלום,
    אשמח לשמוע מי זה ההוגה. הברמאס וכל החבר'ה מאסכולת פרנקפורט מדברים הרבה על הרציונליות האינסטרומנטלית והכפפת הספירה של החירות לספירה של ההכרח שהתחילה עוד אצל מרקס . אבל באמת, היישום של זה לתיאוריות סוציולוגיות של שוק העבודה, זה מעניין, מאוד אשמח לשמוע פרטים, פה או במייל
    poriss@gmail.com
    תודה רבה , כל טוב ומיזוג מגניב בין חירות להכרח

  18. אלונה

    טוב, למה זה לא מפתיע אותי.
    שלום,
    אשמח לשמוע מי זה ההוגה. הברמאס וכל החבר'ה מאסכולת פרנקפורט מדברים הרבה על הרציונליות האינסטרומנטלית והכפפת הספירה של החירות לספירה של ההכרח שהתחילה עוד אצל מרקס . אבל באמת, היישום של זה לתיאוריות סוציולוגיות של שוק העבודה, זה מעניין, מאוד אשמח לשמוע פרטים, פה או במייל
    poriss@gmail.com
    תודה רבה , כל טוב ומיזוג מגניב בין חירות להכרח

  19. שור

    היצירתיות הנובעת מעולמו הפנימי של העבוד היא נכס לחברות רבות,
    אותן חברות שסוגלות להשתמש בנכס הזה הן אלו המצליחות בשוק העולמי.
    למזלנו יש חברות ישראליות רבות העושות שימוש בנכס הזה, ולכן ישראל מובילה בעולם באופן יחסי בהשקעות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים.

    שור

  20. שור

    היצירתיות הנובעת מעולמו הפנימי של העבוד היא נכס לחברות רבות,
    אותן חברות שסוגלות להשתמש בנכס הזה הן אלו המצליחות בשוק העולמי.
    למזלנו יש חברות ישראליות רבות העושות שימוש בנכס הזה, ולכן ישראל מובילה בעולם באופן יחסי בהשקעות במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים.

    שור