מי כאן אלים? ראובן אברג`ל או רון חולדאי?

המאבק על כפר שלם, ולו גם הכשלון-של-אחרי-המאבק, הוא אחת התקוות היחידות דעכשיו, קטנה ככל שתהיה, ליצירת גשר בין פליטי הטרגדיה המזרחית ופליטי הנכבה. לכן הוא מצליח לאגד קואליציה, מצומצמת במספרים, אך משתרעת מהאנרכיסטים/ות נגד הגדר ועד למזרחים/יות חרדים/יות. כל חיבור בין הנכבה לבין הטרגדיה המזרחית מסכן את ברוני ההון-שלטון.החיבור הזה מושתת על הגזענות האשכנזית נגד ערבים, ולא רק על מאבקים לאומיים. לכן חושף החיבור את הכרעיים הגזעניות עליהן נשען השלטון החל מ"המדינה היהודית" ההזויה של כתבי הרצל וכלה בכוחנות המתלווה ל"עיר הלבנה" של חולדאי.השלטון שמח להראות את טוב ליבו הנאור כאשר עסקינן ביחסי הפודל-אדון הקיימים בין א-סמול לבין אותם מנוחשלים/יות אותם הוא מתיימר לייצג כל עוד קיים הפרד ומשול: יש סמול חברתי שמדברר את המזרחים כבעייה מעמדית, וסמול פוליטי שמדברר את הפלסטינים כבעיה לאומית.שני ה-סמולים אשכנזיים במהותם. הפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ממש לא מסכנים את עצם קיומה של מדינת ישראל. מזרחים/ות לא כנועים – כן. אנחנו הרוב. המאבק המזרחי-פלסטיני המקשר בין הנכבה לבין סוגיית התקפות של מדינה אשכנזית — וילה בג'ונגל — (על מזרחי המחמד שלה) קורא תיגר על המדינה הזו. אי לכך, המשתתפים/ות בו מודרים/ות ומושתקים/ות ע"י אופנים שונים של אלימות נאורה יותר או פחות. תודה, חררדו, על כך, שאתה מאיר שוב, ודרך ה"אירוע" עם ראובן, את הסכנה שבקישור הנכבה עם הטרגדיה המזרחית. אגב, הבנתי מדיווחים, שבערך 2.5 חברים/ות השתתפו ב"מדרש קשת" שנערך בכפר שלם.
והנה קישור באסקי מהשבוע שחלף על הקישור המזרחי-פלסטיני
http://www.berria.info/blogak/juanma/
המאמר עצמו, עם תמונות, התפרסם בעיתון Berria

אם אכן אמר אברג'יל בפומבי שחולדאי יצטרך לשמור על עצמו יותר מבנאזיר בוטו – אז הוא אכן נסחף והסית לרצח. אפילו שחולדאי הוא ראש עיר אשכנזי, עדיין זה לא עושה אותו אוטומטית לחסין בפני רצח, ואברג'יל, אפילו שהוא מזרחי, אינו יכול להתנער מאחריות על מילים שאמר. אם מחר מישהו יתנקש בחולדאי, ייתכן שהאצבע המאשימה תופנה כלפי אברג'יל.

אלימות מכפילה ומשלשת אלימות, ניתן להסדיר כל בעייה בהדברות ובהבנה של שני הצדדים – אך האם ניתן לצפות

מ"מפוני כפר שלם" שלא יתנגדו לפינויים? סביר להניח שהסיבה שהם עדיין מתגוררים באזור נגזרה ממצבם הכלכלי (לא

תמיד באשמתם – האישי הוא הפוליטי) מסיבה כלכלית או אחרת, מצב זה מזכיר את "ההנחתה" של התחנה המרכזית

החדשה בתוך שכונת מגורים דרומית, האם הנחתה כזו הייתה "ממריאה" בשכונה צפונית – חומר למחשבה?

שני פוליטיקאים שאיבדו את היכולת לתקשר עם העם ולגעת בצרכים שלו.
חולדאי יכול לעצור את ראובן, אולמרט יכול לחסל את בכירי החמאס
הבעיה החברתית בתוך ישראל והבעיה הפלסטינית לא תיפטר באלימות.
nothing comes from violence and nothig never could
והתנגדות לאלימות הטהורה של האדון הלבן תפגע בתוך הקהילה המדוכאת ותעכב את שחרורה.
אלימות היא קללה והיא כולאת את המדכא והמדוכא במרחב חסר פתרון.

צודק ראובן שפינוי כפר שלם הוא עוד שלב בערעור המרקם של הבטחון החברתי
אם זו הייתה כוונתו. וחוץ מזה שצריך להבדיל בין התבטאויות לבין האלימות
בפועל של ראש העיר שהיא הרבה יותר גדולה, עזה, חסרת אנושיות.
אחד הטענות העיקריות של מפוני כפר שלם, שקיים חוק פינוי פיצוי
אך בהתעלמות של הרשות השופטת מהחלק של פיצוי הם פשוט
פינו משפחות באמצע החורף מביתהם ללא כל בקשת פיצוי.

ההתעלמות הבוטה של הרשות השופטת (השופטים) ושל הרשות המבצעת (חולדאי במקומי ואולמרט בארצי)
היא:
1. הודאה באזרחות החשופה של דרי כפר שלם
על רקע מעמדי, אתני ופריפריאלי.
2. הודאה של תמיכה מלאה בבעלי ההון.
3. עיוורון מלא לשיח של זכויות חברתיות.
4. המשך היסטורי לדיכוי חברתי בתוך ישראל.

הנה שיר שכתבתי לאחר ביקור כואב ביותר ביפו ובכפר שלם :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3491570,00.html

בתחילת כהונתו כראש עיר הגיע רון חולדאי לשכונת מעוז אביב. בשכונת מעוז אביב למי שאינו יודע בניינים בני 4 קומות. זו שכונה של אנשי צבא קבע בעבר הרחוק אשר היום חלקם הקשיש עוד מתגורר שם, או הדור השני שלהם או שהדירות נמכרו לצעירים. מיד לאחר שהחל את כהונתו הציע חולדאי לתושבי השכונה [מן הסתם רובם אשכנזים] שהוא ישפץ באופן משמעותי את השכונה: גנים ירוקים ורחבים, גני שעשועים , שבילים, חניות לדיירים. צאו וטיילו בשכונה. רח' בני אפרים וסביבתו. חינם אין כסף זכו התושבים לשיפוץ וטיפוח מרהיב של השכונה. במרחק של 10 דקות שוכנת שכונת התקווה. מוזנחת , צפופה ומכוערת. שתי השכונות שייכות לאותו ראש עיר ונמצאת אגב באותה עיר.

לצערי, סדר העדיפויות של הממונים על הקופה המקומית והארצית נמצא בידי "נבחרי" העם, הם מחליטים לאיזה עשיריון
יש לדאוג ? את מי "חובה" לתגמל ולשדרג? והנתון החשוב ביותר הוא – מה יצא לי באופן אישי מהדאגה לסקטור מסויים? עצוב מאד שאזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים לא זוכים ליחס אוהד ודואג כמו ל"עשירון הנבחר" בגלל שיקולים אישיים או חמריים, נוצר מצב שאוכלוסיה הזקוקה נואשות לטיפול נקודתי, לא מופיעה ברשימת ה"מועדפים"?

ניתן לגזור ממצב זה שאין לתושבי דרום העיר מה להציע לנבחרי העיר, אולי זאת הסיבה האמיתית ליחס המפלה והמקפח שהם זוכים לו.
.