נצחון ההיגיון

מאיר בביוף

ברוב זעום, על חודו של קול אחד, אישר אתמול הבג"צ את הסדר הטיעון שנחתם בין הפרקליטות ובין סנגוריו של הנשיא לשעבר, משה קצב. האור הירוק שנתן הבג"צ להסדר זה, גם כשנתקבל, כאמור, ברוב של קול בודד אחד, יטיל את הכורת, כך יש לקוות, על פרשה עגומה ומביכה זו. אישור הסדר הטיעון הוא נצחון ההיגיון והבסתם של מטענים אמוציונליים ויצרי נקם, שמקומם לא יכירם בחברות נאורות ורציונליות.

כי קצב סיים את הקריירה שלו עם אות קין, שלא יימחה מעל מצחו עד אחרון ימיו. החשיפה המציצנית והמפורטת אל תוך נבכי הרגליו המיניים, שסופקו לנו בנדיבות רבה על ידי צהובונינו, בנוסף לסיפוריהן העצובים של קורבנותיו, הפכו את האזרח מספר 1 של המדינה לאפס אחד קטן. אילו בג"צ היה דוחה את הסדר הטיעון, קצב היה יושב, אולי, בכלא. כליאתו היתה, בודאי, מספקת פורקן ליצרי הנקם הקמאיים של פמיניסטיות דגולות מסוגן של שירה דונביץ`, יעל דיין ויעל פז-מלמד, שנתנו לנו פרק מאלף בפמיניזם אשכנזי כשבמקרהו של רמון הן גוננו עליו תוך חשיפת טפריהן. 

קצב, בן קרית מלאכי, שכבר בגיל 24 נבחר לכהן כראש המועצה שלה (אז, עדיין מקומית), יחד עם מאיר שטרית, איש יבנה, וכמה דמויות נוספות שנדחו בבוז על ידי האפרטצ`יקים של מפא"י, התגלגלו לידיה של גח"ל, שקיבלה אותם בזרועות פתוחות. הם נחשבו אז לצעירים מוכשרים ומבטיחים. המהפך של שנת 1977 סלל בפניהם מסלולי קידום חלומיים. בגיל צעיר, יחסית, נבחר קצב לנשיא המדינה. ישראל הותיקה, האשכנזית, לא היתה מסוגלת לעכל את העדפתו על פניו של שמעון פרס. מיודענו, העתונאי גדעון לוי, מצא הקבלה הזויה בין בחירת קצב לנשיא ובין רצח רבין…קמפיין הדה-לגיטימציה לו זכה קצב מקרב הקליקות הותיקות, קומם רבים מאתנו. דודי מחלב ז"ל, בהופעה מבריקה ורהוטה בערוץ 1 , הסביר את מניעיו האמתיים של קמפיין זה. כולנו שמחנו, כי סברנו שקצב יניח על שולחנו סדר-יום חברתי, שהחברה בישראל כה משוועת לו.

אולם, מייד עם היבחרו, ביכר קצב ליילל על חוסר הפרגון מצידן של האליטות הותיקות. הוא נזקק נואשות לכתפו החמה של עמוס עוז, שבוששה מלסעוד אותו. הטיקט החברתי, שסלל את דרכו אל פסגת שאיפותיו, נזנח לחלוטין לטובת ה"ממלכתיות". חיש קל נגלה באישיותו פן העבד כי ימלוך. הוא לא חדל מהתבטלות בפני נציגי השכבות המחוזקות. בו בזמן הוא הביע זלזול רב כלפי האוכלוסיות שתמכו בו. לפני למעלה משנה הוא קיים במשכנו פגישה עם פעילים חברתיים ואנשי חינוך מהמילייה שלנו. כשהעיר לו אחד המשתתפים, שהממשלה מגלה אטימות בנושאים חברתיים, קפץ קצב כנשוך נחש והזהירו לבל יזהה הלה אטימות חברתית עם מעשי הממשלה.

בדיעבד נתחוור, לבושתנו, שתכונת העבד כי ימלוך היא הדבר הפחות גרוע באישיותו המפוקפקת. האיש היה עבד נרצע לתשוקותיו, שבאו על סיפוקן תוך ניצול שררה וכפיפותן של נשים למרותו בכהונותיו השונות, לכל אורכה של הקריירה הציבורית והפוליטית שלו. בצר לו, התכנס קצב לתןך קונכיית המזרחיות שלו והתלהם כלפי האליטות האשכנזיות שעה ארוכה, תוך שבירת שיאים חדשים של ציניות, ואל מול מצלמות הטלויזיה, המיקרופונים ופנקסי העתונאים. זה לא כל כך עזר לו.

קצב התרסק. "נצחונו" בבג"צ הוא נצחון פירוס. כל מפעלו הציבורי והפוליטי התנדף אל תהום הנשיה, או אם תרצו – אל פח הזבל של ההיסטוריה. מה שייזכר ממנו הם אותם סיפורים מבישים ומכוערים, שריח ביבים נודף מהם. טוב עשה הבג"צ כשפסק את שפסק. אולי זה יעזור לנו לשכוח מהר יותר את מעשיו המכוערים של האיש העלוב הזה. 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. חגי נהיר

    "מפעלו הציבורי והפוליטי" של קצב? באיזה מיפעל בדיוק מדובר פה?
    קצב היה עסקן פוליטי קטן ועלוב, שהתמחה בתככים עלובים כמותו, ותו לא. אם זה "מפעלו הציבורי והפוליטי" שיירד לתהום הנשיה, טוב שכך – בלי קשר לפשעי המין שלו.

  2. חגי נהיר

    "מפעלו הציבורי והפוליטי" של קצב? באיזה מיפעל בדיוק מדובר פה?
    קצב היה עסקן פוליטי קטן ועלוב, שהתמחה בתככים עלובים כמותו, ותו לא. אם זה "מפעלו הציבורי והפוליטי" שיירד לתהום הנשיה, טוב שכך – בלי קשר לפשעי המין שלו.

  3. סמי ארגון

    מה ההיגיון לכרוך את חייו המיניים של הנשיא לשעבר, עם מזרחיותו ועם התעללותה של האליטה האשכנזית? כל אחת מפרשות אלה, עומדת בפני עצמה, ומה הטעם לכורכן יחד.

  4. סמי ארגון

    מה ההיגיון לכרוך את חייו המיניים של הנשיא לשעבר, עם מזרחיותו ועם התעללותה של האליטה האשכנזית? כל אחת מפרשות אלה, עומדת בפני עצמה, ומה הטעם לכורכן יחד.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אין מה להוסיף

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אין מה להוסיף

  7. סיגל

    לא מדובר פה בשיכחה של מפעל חיים [גם כן מפעל חיים … של עסקנצ'יק]
    מדובר באלימות משגשגת. היש ספק בלבך שהמותקפים / מותקפות הנוכחיים [לאו דווקא של קצב, אבל מי יודע] יקפידו עוד יותר על חובת השתיקה שנגזרה עליהן / עליהם בהיעדר דין ודיין? האם חשיפת "הרגלי הביבים" של קצב פגעה בו יותר ממה שפגעה בנשים, בהן כבר ניסה קצב לפגוע בחשאי?
    וההאם הגדול, האם היותו "קורבן" לגזענות נחשבת בעיניך נסיבה מקלה?
    פיקששת הפעם לטעמי.

  8. סיגל

    לא מדובר פה בשיכחה של מפעל חיים [גם כן מפעל חיים … של עסקנצ'יק]
    מדובר באלימות משגשגת. היש ספק בלבך שהמותקפים / מותקפות הנוכחיים [לאו דווקא של קצב, אבל מי יודע] יקפידו עוד יותר על חובת השתיקה שנגזרה עליהן / עליהם בהיעדר דין ודיין? האם חשיפת "הרגלי הביבים" של קצב פגעה בו יותר ממה שפגעה בנשים, בהן כבר ניסה קצב לפגוע בחשאי?
    וההאם הגדול, האם היותו "קורבן" לגזענות נחשבת בעיניך נסיבה מקלה?
    פיקששת הפעם לטעמי.

  9. רות

    מאיר, לידיעתך: מתוך הזדהות עם דעותיהן של שירה דונביץ ועוד "פמיניסטיות אשכנזיות " שנקבת בשמותיהן אגלה את עיניך לסוד שהרצון העז לראות אנסים מאחורי סורג ובריח משותף לנשים אשכנזיות ומזרחיות, לכל מי שנולדו נשים, וכנראה לא לגברים מזרחיים כמוך. ורצון זה נובע לא רק מ"רגשי נקם" (רגש שדווקא זוכה למקום מכובד בחברה הערבית ולכן גם, אני מניחה, בחברה המזרחית ולכן גם נשים אינן צריכות להתבייש בו) אלא גם מרגש הצדק שטבוע בנו, הנשים. אם יש בתי משפט, ייראה נא הצדק!!
    אין להשוות בין מעשיו של קצב למעשיו של רמון, אבל מספיק מה שרמון עשה כדי לגרום לכך שקשה לי ולנשים אחרות מכל העדות (האין חלוקה אחרת, כגון ברונטיות ובלונדיניות?) לראות אותו מכהן כחבר ממשלה, אחרי שנחשף בהתנהגות כל כך לא נאותה. אטימותו של אהוד אולמרט לרחשי לבן של חלק נכבד של ציבור הבוחרות אינה מפתיעה ולא תוסיף לו קולות בבוא היום.

  10. רות

    מאיר, לידיעתך: מתוך הזדהות עם דעותיהן של שירה דונביץ ועוד "פמיניסטיות אשכנזיות " שנקבת בשמותיהן אגלה את עיניך לסוד שהרצון העז לראות אנסים מאחורי סורג ובריח משותף לנשים אשכנזיות ומזרחיות, לכל מי שנולדו נשים, וכנראה לא לגברים מזרחיים כמוך. ורצון זה נובע לא רק מ"רגשי נקם" (רגש שדווקא זוכה למקום מכובד בחברה הערבית ולכן גם, אני מניחה, בחברה המזרחית ולכן גם נשים אינן צריכות להתבייש בו) אלא גם מרגש הצדק שטבוע בנו, הנשים. אם יש בתי משפט, ייראה נא הצדק!!
    אין להשוות בין מעשיו של קצב למעשיו של רמון, אבל מספיק מה שרמון עשה כדי לגרום לכך שקשה לי ולנשים אחרות מכל העדות (האין חלוקה אחרת, כגון ברונטיות ובלונדיניות?) לראות אותו מכהן כחבר ממשלה, אחרי שנחשף בהתנהגות כל כך לא נאותה. אטימותו של אהוד אולמרט לרחשי לבן של חלק נכבד של ציבור הבוחרות אינה מפתיעה ולא תוסיף לו קולות בבוא היום.

  11. "עיתון אחר"

    איזה "מפעלו הציבורי" של הקצב, מאיר? מה עשה הקצב בטרם הוא הפך לנשיא מדינת הסאוב? למיטב ידיעתי כלום. קצב שיתף פעולה עם מדכאים. אני מבקש להחזירך, מאיר, לאחד מגליונות הירחון הגדול מכולם "עיתון אחר" משנת 1991. כותרתו הייתה זו: "את מי משרתים המזרחים בליכוד?" על שער הגליון הוצב תצלום פרצופו המזוגזג של אחד, מאיר שטרית (יכולת לשים שם באותה מידה את דוודקי לוי, את משה הקצב, ואת רב הגזענים הכהניסטים אלי ישיצ'יק). הכל אותו דבר.

    כל אתה כותב מאיר על בחירתו של הקצב 9 שנים מאוחר יותר (2000) : "כולנו שמחנו, כי סברנו שקצב יניח על שולחנו סדר-יום חברתי, שהחברה בישראל כה משוועת לו. אולם, מייד עם היבחרו, ביכר קצב ליילל על חוסר הפרגון מצידן של האליטות הותיקות. הוא נזקק נואשות לכתפו החמה של עמוס עוז, שבוששה מלסעוד אותו. הטיקט החברתי, שסלל את דרכו אל פסגת שאיפותיו, נזנח לחלוטין לטובת ה"ממלכתיות"."

    לא יודע איפה חיית/חייתם מאיר אבל לאמונות תפלות מהסוג של הנ"ל לא היה מעולם שום ביסוס, ודאי לא אז. אם הקצב מקרית מלאכי לא עשה דבר חברתי אחד בהיותו ח"כ או מחוקק, אז איך (ולמה בדיוק) הוא יכול לעשות משהו "חברתי" כנשיא (חוץ מלשיר קטיושקה קטיושקה במרעה בשיך מוניס כמובן)? קצב זה לא דרעיף מאיר. קצב זה קצב. ריסוקם המוחלט של מזרחים מסוגו של קצב ע"י מזרחים מסוגך שלך מאיר נראה לי כתנאי הכרחי לשחרור המזרחים, הפלסטינים והעניים בישראל. לא רואה שום דרך עוקפת לעניין.

  12. "עיתון אחר"

    איזה "מפעלו הציבורי" של הקצב, מאיר? מה עשה הקצב בטרם הוא הפך לנשיא מדינת הסאוב? למיטב ידיעתי כלום. קצב שיתף פעולה עם מדכאים. אני מבקש להחזירך, מאיר, לאחד מגליונות הירחון הגדול מכולם "עיתון אחר" משנת 1991. כותרתו הייתה זו: "את מי משרתים המזרחים בליכוד?" על שער הגליון הוצב תצלום פרצופו המזוגזג של אחד, מאיר שטרית (יכולת לשים שם באותה מידה את דוודקי לוי, את משה הקצב, ואת רב הגזענים הכהניסטים אלי ישיצ'יק). הכל אותו דבר.

    כל אתה כותב מאיר על בחירתו של הקצב 9 שנים מאוחר יותר (2000) : "כולנו שמחנו, כי סברנו שקצב יניח על שולחנו סדר-יום חברתי, שהחברה בישראל כה משוועת לו. אולם, מייד עם היבחרו, ביכר קצב ליילל על חוסר הפרגון מצידן של האליטות הותיקות. הוא נזקק נואשות לכתפו החמה של עמוס עוז, שבוששה מלסעוד אותו. הטיקט החברתי, שסלל את דרכו אל פסגת שאיפותיו, נזנח לחלוטין לטובת ה"ממלכתיות"."

    לא יודע איפה חיית/חייתם מאיר אבל לאמונות תפלות מהסוג של הנ"ל לא היה מעולם שום ביסוס, ודאי לא אז. אם הקצב מקרית מלאכי לא עשה דבר חברתי אחד בהיותו ח"כ או מחוקק, אז איך (ולמה בדיוק) הוא יכול לעשות משהו "חברתי" כנשיא (חוץ מלשיר קטיושקה קטיושקה במרעה בשיך מוניס כמובן)? קצב זה לא דרעיף מאיר. קצב זה קצב. ריסוקם המוחלט של מזרחים מסוגו של קצב ע"י מזרחים מסוגך שלך מאיר נראה לי כתנאי הכרחי לשחרור המזרחים, הפלסטינים והעניים בישראל. לא רואה שום דרך עוקפת לעניין.

  13. שירי

    אין מקום להכניס לעניין את מוצאו העדתי של קצב. כל ההתייפייפות הפלדמנית הזאת מקוממת.

  14. שירי

    אין מקום להכניס לעניין את מוצאו העדתי של קצב. כל ההתייפייפות הפלדמנית הזאת מקוממת.

  15. אתי

    יש שווים ויש שווים יותר – מעניין אם "משה אחר" בעל סטטוס נמוך יותר היה נאשם באותם סעיפים, מה היה עולה

    בגורלו? האם הייתה ניתנת לו ההגנה/הערעורים/השימועים (בעזרת סנגוריו המבריקים) וכל הפריבילגיות שזכה להם

    הנשיא? לעניות דעתי, היה מרצה עונשו מאחורי סורג ובריח תקופה קצרה לאחר הגשת כתב האישום.

  16. אתי

    יש שווים ויש שווים יותר – מעניין אם "משה אחר" בעל סטטוס נמוך יותר היה נאשם באותם סעיפים, מה היה עולה

    בגורלו? האם הייתה ניתנת לו ההגנה/הערעורים/השימועים (בעזרת סנגוריו המבריקים) וכל הפריבילגיות שזכה להם

    הנשיא? לעניות דעתי, היה מרצה עונשו מאחורי סורג ובריח תקופה קצרה לאחר הגשת כתב האישום.

  17. אירית

    הניתוח שלך היה סביר בדוחק, לו היה מדובר בעבירות ללא קורבן, נניח מעילה או עישון במעלית. .אך יש פה בני אדם, בנות אדם, שנפגעו בגופן, וכל השיקולים שאתה מפרט אינם ממין העניין. אף אחד לא צריך לשלם בגופו כדי לשרת את ההגיון, או את העניין המזרחי או האשכנזי או הלאומי. יתכן שהתוצאה אליה אתה מגיע היא סבירה, אבל אתה גולש להתעלמות וחיפצון של נפגעותיו. לא סוגרים תיקים כי זה "הגיוני" והשיקול הציבורי לא צריך היה להילקח בחשבון, לא כבודו של הנשיא ולא כבוד בית המשפט. שוויון בפני החוק, אכיפה, והשבת המצב לקדמותו. זה לא נעשה, ואין זו הפעם הראשונה ולא האחרונה. נשים בישראל, בשמאל לא פחות מאשר במרכז או בימין, הן מטבע עובר לסוחר, אבל לא ממש "בן אדם". חצי אולי.

    הסיפור של רמון מסריח, אבל הוא לא מצדיק הקלה במקום אחר. צדקת שהפמיניסטיות המנויות לעיל חשפו את פרצופן, ובפרשת קצב, נחשפו עוד כמה "פמיניסטיות-ים" כאלה. אם אלה שומרים על זכויותינו, כנשים, לא צריך אנסים, הם/ן כבר ימסרו את הקורבנות לחברים שלה/םן, וישתיקו את הצעקות במסדרון, שלא ישמעו.

    גועל נפש.
    מרוכז.

  18. אירית

    הניתוח שלך היה סביר בדוחק, לו היה מדובר בעבירות ללא קורבן, נניח מעילה או עישון במעלית. .אך יש פה בני אדם, בנות אדם, שנפגעו בגופן, וכל השיקולים שאתה מפרט אינם ממין העניין. אף אחד לא צריך לשלם בגופו כדי לשרת את ההגיון, או את העניין המזרחי או האשכנזי או הלאומי. יתכן שהתוצאה אליה אתה מגיע היא סבירה, אבל אתה גולש להתעלמות וחיפצון של נפגעותיו. לא סוגרים תיקים כי זה "הגיוני" והשיקול הציבורי לא צריך היה להילקח בחשבון, לא כבודו של הנשיא ולא כבוד בית המשפט. שוויון בפני החוק, אכיפה, והשבת המצב לקדמותו. זה לא נעשה, ואין זו הפעם הראשונה ולא האחרונה. נשים בישראל, בשמאל לא פחות מאשר במרכז או בימין, הן מטבע עובר לסוחר, אבל לא ממש "בן אדם". חצי אולי.

    הסיפור של רמון מסריח, אבל הוא לא מצדיק הקלה במקום אחר. צדקת שהפמיניסטיות המנויות לעיל חשפו את פרצופן, ובפרשת קצב, נחשפו עוד כמה "פמיניסטיות-ים" כאלה. אם אלה שומרים על זכויותינו, כנשים, לא צריך אנסים, הם/ן כבר ימסרו את הקורבנות לחברים שלה/םן, וישתיקו את הצעקות במסדרון, שלא ישמעו.

    גועל נפש.
    מרוכז.

  19. אורלי נוי

    כל מה שאתה אומר היה רלוונטי אילו היינו מדינה מתוקנת, שבה אדם במצבו אכן היה מושלך לפח הזבל של ההיסטוריה (ביטוי קצת גדול בשביל איש כל כך קטן). אבל אנחנו חיים במדינה בה עבריין מין מורשע אחר לא רק שלא ירד מהזירה הציבורית בבושת פנים, אלא אף קודם ומכהן כיום כמשנה לראש הממשלה. והניחוש שלי הוא שלא לחינם עורכי דינו של קצב נלחמים היום למנוע את הקלון, כיוון שיש מצב שהאיש עוד משתעשע במוחו ברעיון של משרה ציבורית אחרת. אני לא יודעת מה היתה עמדתן של יעל דיין והאחרות שציינת בעניינו של רמון וגם אינני יודעת אם היתה להן עמדה זהה. אבל הניסיון לייחס את הביקורת שלהן על עסקת הטיעון ל"יצר נקם קמאי של פמיניסטיות דגולות" והזלזול הבוטה העולה מדבריך הם מסלידים בעיני עד מאד. כמה קל לעשות דה-לגיטימציה של עמדה כלשהי בטענה שהיא "לא רציונאלית, נקמנית, אמוציונאלית" וכו', כמעט כמו שעשתה הציונות מאז ומעולם לטענות הפלסטיניות והמזרחיות, לא? ואגב, כאן המקום גם להזכירך כי ישיבת החירום של ארגוני הנשים לאחר החלטת הבג"ץ התקיימה בבית "אחותי", לא בדיוק התגלמות הפמיניזם האשכנזי. והרצון לראות את קצב מאחורי סורג ובריח, רצון שאני שותפה לו בכל לבי, אין לו כל קשר ליצר נקם אלא לעובדה הפשוטה שבעיני זה מקומו של עבריין מין סדרתי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשיא המדינה, מזרחי או אשכנזי. אמנם אין להתכחש לעובדה שקצב ספג הרבה אש ובוז בשל מזרחיותו, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא חרא של בן אדם ואני גם לא מבינה למה זה רלוונטי בכלל בדיון על פשעי המין שלו. בשורה התחתונה, יש להיזהר מאד מאד שלא לבלבל את קצב עם אריה דרעי- המזרחיות של קצב לא מעניינת אותי כקליפת השום, כיוון שבעיני הוא עבריין מין עלוב נפש ומחליא לפני ואחרי הכל, וכל השאר ממש לא רלוונטי בעיני.

  20. אורלי נוי

    כל מה שאתה אומר היה רלוונטי אילו היינו מדינה מתוקנת, שבה אדם במצבו אכן היה מושלך לפח הזבל של ההיסטוריה (ביטוי קצת גדול בשביל איש כל כך קטן). אבל אנחנו חיים במדינה בה עבריין מין מורשע אחר לא רק שלא ירד מהזירה הציבורית בבושת פנים, אלא אף קודם ומכהן כיום כמשנה לראש הממשלה. והניחוש שלי הוא שלא לחינם עורכי דינו של קצב נלחמים היום למנוע את הקלון, כיוון שיש מצב שהאיש עוד משתעשע במוחו ברעיון של משרה ציבורית אחרת. אני לא יודעת מה היתה עמדתן של יעל דיין והאחרות שציינת בעניינו של רמון וגם אינני יודעת אם היתה להן עמדה זהה. אבל הניסיון לייחס את הביקורת שלהן על עסקת הטיעון ל"יצר נקם קמאי של פמיניסטיות דגולות" והזלזול הבוטה העולה מדבריך הם מסלידים בעיני עד מאד. כמה קל לעשות דה-לגיטימציה של עמדה כלשהי בטענה שהיא "לא רציונאלית, נקמנית, אמוציונאלית" וכו', כמעט כמו שעשתה הציונות מאז ומעולם לטענות הפלסטיניות והמזרחיות, לא? ואגב, כאן המקום גם להזכירך כי ישיבת החירום של ארגוני הנשים לאחר החלטת הבג"ץ התקיימה בבית "אחותי", לא בדיוק התגלמות הפמיניזם האשכנזי. והרצון לראות את קצב מאחורי סורג ובריח, רצון שאני שותפה לו בכל לבי, אין לו כל קשר ליצר נקם אלא לעובדה הפשוטה שבעיני זה מקומו של עבריין מין סדרתי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בנשיא המדינה, מזרחי או אשכנזי. אמנם אין להתכחש לעובדה שקצב ספג הרבה אש ובוז בשל מזרחיותו, אבל זה עדיין לא אומר שהוא לא חרא של בן אדם ואני גם לא מבינה למה זה רלוונטי בכלל בדיון על פשעי המין שלו. בשורה התחתונה, יש להיזהר מאד מאד שלא לבלבל את קצב עם אריה דרעי- המזרחיות של קצב לא מעניינת אותי כקליפת השום, כיוון שבעיני הוא עבריין מין עלוב נפש ומחליא לפני ואחרי הכל, וכל השאר ממש לא רלוונטי בעיני.

  21. טרזן

    הבנתי שההתלהמות שלך התלקחה בגלל "הפמיניסטיות האשכנזיות". עכשיו, לאחר שהתקזזנו עם החרמן חיים רמון, האם אפשר לסמוך עליך שתתמוך בהסדר טיוח גם עבור האנס המזרחי הבא?

  22. טרזן

    הבנתי שההתלהמות שלך התלקחה בגלל "הפמיניסטיות האשכנזיות". עכשיו, לאחר שהתקזזנו עם החרמן חיים רמון, האם אפשר לסמוך עליך שתתמוך בהסדר טיוח גם עבור האנס המזרחי הבא?

  23. יואש אברהמי

    כתבת יפה מאיר, דילגת היטב מעל מהמורות מפריעות, שלחת סנוקרת פה ושם ל"כמה פמיניסטיות אשכנזיות" וגם כאבת את אבדן תחושת הצדק החברתית של ה"עבד כי ימלוך". יש משהו יפה בתמימות העולה מהניתוח שלך. לאורך ה"קריירה" של קצב הוא השאיר אחריו הרבה נשים פגועות,מושפלות,מבוישות ושותקות. מתוך הכרת האטימות והרוע הגברי והמשפטי בחברתנו כלפי נשים, הן העדיפו לחיות עם הכאב והשתיקה בעוד הקצב חסר הבושה ,תאב הכח והשררה ממשיך להתקדם ולשגשג . מי שהיו בסביבתו וב"חצרו" של קצב באותם ימים והתקדמו בעזרתו למחוזות השלטון והכסף,ידעו על מעללי המין ועקיפות החוק שלו אך זה התאים להם וקידם את עיקר עניניהם.
    המחשבה שלך שקצב ינוח אחרי המשפט ויניח לכולנו היא תמימה וילדותית. קצב באופיו ינסה לחזור לחיי שגרה ולהתברג לתפקידים ציבוריים חשובים גם כדי ל"טהר את השרץ" ולהוכיח "שלא קרה כלום " בעברו. רבים מציבורנו השוכח כל, יסייעו בוודאי ל"מסכן" שסרח לחזור לחיי עושר בשגרה. מאחר שלקצב יש קצבה נאה מהמדינה עד קץ ימיו, לא תהיה לו כל בעיה לחזור לשגרה ולסורו. בחברה עם רמת אי צדק חברתי ושחיתות גבוהה התסריט הזה סביר ובנאלי ולכן מקומם כל כך.

  24. יואש אברהמי

    כתבת יפה מאיר, דילגת היטב מעל מהמורות מפריעות, שלחת סנוקרת פה ושם ל"כמה פמיניסטיות אשכנזיות" וגם כאבת את אבדן תחושת הצדק החברתית של ה"עבד כי ימלוך". יש משהו יפה בתמימות העולה מהניתוח שלך. לאורך ה"קריירה" של קצב הוא השאיר אחריו הרבה נשים פגועות,מושפלות,מבוישות ושותקות. מתוך הכרת האטימות והרוע הגברי והמשפטי בחברתנו כלפי נשים, הן העדיפו לחיות עם הכאב והשתיקה בעוד הקצב חסר הבושה ,תאב הכח והשררה ממשיך להתקדם ולשגשג . מי שהיו בסביבתו וב"חצרו" של קצב באותם ימים והתקדמו בעזרתו למחוזות השלטון והכסף,ידעו על מעללי המין ועקיפות החוק שלו אך זה התאים להם וקידם את עיקר עניניהם.
    המחשבה שלך שקצב ינוח אחרי המשפט ויניח לכולנו היא תמימה וילדותית. קצב באופיו ינסה לחזור לחיי שגרה ולהתברג לתפקידים ציבוריים חשובים גם כדי ל"טהר את השרץ" ולהוכיח "שלא קרה כלום " בעברו. רבים מציבורנו השוכח כל, יסייעו בוודאי ל"מסכן" שסרח לחזור לחיי עושר בשגרה. מאחר שלקצב יש קצבה נאה מהמדינה עד קץ ימיו, לא תהיה לו כל בעיה לחזור לשגרה ולסורו. בחברה עם רמת אי צדק חברתי ושחיתות גבוהה התסריט הזה סביר ובנאלי ולכן מקומם כל כך.

  25. ג. אביבי

    כעת כאשר קצב מודה למעשה בהטרדות מיניות, אני סבור שהוא ראוי גם לקלון, בנוסף למה שייגזר עליו, ולהרחקה מהפוליטיקה. כך היה ראוי שייעשה גם עם המטריד האחר – רמון.
    מי שחקרו את שיטות מפא"י לגיוס תמיכה בבחירות בקרב המזרחים העשוקים בשנות ה-50 וה-60, מתארים במאמריהם (בעיקר העיתונאי ברוך נאדל) שיטה של קבליני קולות. הממסד המפא"יניקי יצר קשר עם קבלני קולות בעלי רקע קרימינלי, שמעמדם היה חזק בעיני המזרחים אבל חלש כלפי מעסיקיהם ואלה הביאו את המצביעים עם הפתק ה"נכון". במידה ולא הסתפקו במעמדם אשר מאחורי הקלעים, אפשר היה לסלקם מהדרך בעזרת מערכת החוק. השיטה שוכללה בכך שהכניסו לשורות המפלגה ומוסדותיה "נציגים" מזרחים, שאחד הקריטריונים למיקומם במוסדות השונים היה חולשתם כלפי אדוניהם – בד"כ מדובר באנשים רופסים מבחינה אינטלקטואלית ולעיתים קרובות גם מוסרית. חרות/הליכוד חסכה מעצמה את השלב הקרימינלי, אבל בראשית שנות ה-70, הפוליטיקה הממסדית בריכוזי המזרחים הייתה מלאה בעסקנים מסוג אלה שגידלה מפא"י בשלב ה"משוכלל" ולא היה לה צורך בכ"כ הרבה כאלה. כך התגלגל משה קצב אל הליכוד, שם גם שפר מזלו ומזלם של "מנהיגים" מזרחים אחרים. למי שקידמוהו בתוך הליכוד היה ברור שמדובר באיש קטן, אולי פיקח באינטריגות מפלגתיות אבל חסר כל אינטלקט ורופס מספיק מבחינה מוסרית ע"מ שלא יפחדו מקידומו האיטי. הוא היה נוח לממסד ה'ליכוד'י והועיל לו אלקטורלית. התבוסה של פרס באי-בחירתו לנשיא ב-2000 הייתה משפילה מבחינתו, בעיקר כי הוא הובס ע"י חדל אישים אבל גם בשל מזרחיותו של המתחרה המנצח. אודה ולא אבוש, בחירתו של קצב לנשיאות ב-2000, שעשעה אותי, רק משום ש'לוזרקה' שבר שיא חדש בתבוסתנות, לא קניתי את "הנה, המזרחים שדרגו את מעמדם".
    מסתבר בדיעבד, שמעלליו של האיש הקטן שעלה למעלה, היו ידועים בקרב "חבריו" הפוליטיקאים. התמריץ להפלתו נוצר מייד לאחר שקצב הודיע/רמז על כוונתו להתמודד על ראשות הליכוד עם פרישתו מהנשיאות. אז נפתחה קופת השרצים שהייתה אמורה לבקוע שנים רבות לפני כן אילו מעט יושרה הייתה קיימת בפוליטיקה הישראלית.
    הרווח של הממסד היה כפול. ראשית נפטרים מ"פרענק" שלא הבין את מקומו ומלמדים אותו לקח. ושנית – העיקר – הפרשה נוצלה, ע"י ברוני התקשורת הגזענית, להעמקת הדיסקרדיטציה של המזרחים בכל מוסדות המדינה ולהנמכת ציבור המזרחים בכלל. התשקורת הציונית הלבנבנה חזקה בקרב צבורים רבים את המשוואה "פרענק = סכנה/אסון!", אותה שקדה להפיץ מראשית ימי המדינה.
    ארגוני נשים תבעו את מיצוי הדין עם קצב והדחתו. ההבדל בין הפמיניסטיות המזרחיות לבין חלק ניכר מן האשכנזיות הוא שעמדתן של האחרונות בפרשת ההטרדות המיניות של חיים רמון הייתה אנטי-פמיניסטית מובהקת שצידדה בעבריין והאשימה את הקורבן. יחימוביץ, אלוני, גלאון, יעל דיין וכמובן פז-מלמד גילו לנו שפמיניזם אשכנזי (בגרסתן) לא חורג מהקו הגזעני של השבט האליטיסטי ומפסיק להיות אקטיבי כשמדובר בבן יקיר להן מהגזע הנכון.

  26. ג. אביבי

    כעת כאשר קצב מודה למעשה בהטרדות מיניות, אני סבור שהוא ראוי גם לקלון, בנוסף למה שייגזר עליו, ולהרחקה מהפוליטיקה. כך היה ראוי שייעשה גם עם המטריד האחר – רמון.
    מי שחקרו את שיטות מפא"י לגיוס תמיכה בבחירות בקרב המזרחים העשוקים בשנות ה-50 וה-60, מתארים במאמריהם (בעיקר העיתונאי ברוך נאדל) שיטה של קבליני קולות. הממסד המפא"יניקי יצר קשר עם קבלני קולות בעלי רקע קרימינלי, שמעמדם היה חזק בעיני המזרחים אבל חלש כלפי מעסיקיהם ואלה הביאו את המצביעים עם הפתק ה"נכון". במידה ולא הסתפקו במעמדם אשר מאחורי הקלעים, אפשר היה לסלקם מהדרך בעזרת מערכת החוק. השיטה שוכללה בכך שהכניסו לשורות המפלגה ומוסדותיה "נציגים" מזרחים, שאחד הקריטריונים למיקומם במוסדות השונים היה חולשתם כלפי אדוניהם – בד"כ מדובר באנשים רופסים מבחינה אינטלקטואלית ולעיתים קרובות גם מוסרית. חרות/הליכוד חסכה מעצמה את השלב הקרימינלי, אבל בראשית שנות ה-70, הפוליטיקה הממסדית בריכוזי המזרחים הייתה מלאה בעסקנים מסוג אלה שגידלה מפא"י בשלב ה"משוכלל" ולא היה לה צורך בכ"כ הרבה כאלה. כך התגלגל משה קצב אל הליכוד, שם גם שפר מזלו ומזלם של "מנהיגים" מזרחים אחרים. למי שקידמוהו בתוך הליכוד היה ברור שמדובר באיש קטן, אולי פיקח באינטריגות מפלגתיות אבל חסר כל אינטלקט ורופס מספיק מבחינה מוסרית ע"מ שלא יפחדו מקידומו האיטי. הוא היה נוח לממסד ה'ליכוד'י והועיל לו אלקטורלית. התבוסה של פרס באי-בחירתו לנשיא ב-2000 הייתה משפילה מבחינתו, בעיקר כי הוא הובס ע"י חדל אישים אבל גם בשל מזרחיותו של המתחרה המנצח. אודה ולא אבוש, בחירתו של קצב לנשיאות ב-2000, שעשעה אותי, רק משום ש'לוזרקה' שבר שיא חדש בתבוסתנות, לא קניתי את "הנה, המזרחים שדרגו את מעמדם".
    מסתבר בדיעבד, שמעלליו של האיש הקטן שעלה למעלה, היו ידועים בקרב "חבריו" הפוליטיקאים. התמריץ להפלתו נוצר מייד לאחר שקצב הודיע/רמז על כוונתו להתמודד על ראשות הליכוד עם פרישתו מהנשיאות. אז נפתחה קופת השרצים שהייתה אמורה לבקוע שנים רבות לפני כן אילו מעט יושרה הייתה קיימת בפוליטיקה הישראלית.
    הרווח של הממסד היה כפול. ראשית נפטרים מ"פרענק" שלא הבין את מקומו ומלמדים אותו לקח. ושנית – העיקר – הפרשה נוצלה, ע"י ברוני התקשורת הגזענית, להעמקת הדיסקרדיטציה של המזרחים בכל מוסדות המדינה ולהנמכת ציבור המזרחים בכלל. התשקורת הציונית הלבנבנה חזקה בקרב צבורים רבים את המשוואה "פרענק = סכנה/אסון!", אותה שקדה להפיץ מראשית ימי המדינה.
    ארגוני נשים תבעו את מיצוי הדין עם קצב והדחתו. ההבדל בין הפמיניסטיות המזרחיות לבין חלק ניכר מן האשכנזיות הוא שעמדתן של האחרונות בפרשת ההטרדות המיניות של חיים רמון הייתה אנטי-פמיניסטית מובהקת שצידדה בעבריין והאשימה את הקורבן. יחימוביץ, אלוני, גלאון, יעל דיין וכמובן פז-מלמד גילו לנו שפמיניזם אשכנזי (בגרסתן) לא חורג מהקו הגזעני של השבט האליטיסטי ומפסיק להיות אקטיבי כשמדובר בבן יקיר להן מהגזע הנכון.

  27. ירדנה אלון

    בכל הענשה יש מידה לא מבוטלת של נקמנות ונקמנות זה חלק מהטבע האנושי, "נקמה" בפני עצמה היא לא משהו חיובי או שלילי תלוי באיזה קונטקסט שמים אותה.
    אם החברה מוצאת לנכון להעניש עבריינים ולשלול מהם את החופש או להגביל את החופש שלהם בכל דרך או צורה כמו למשל להחליט שעבריין עבר עבירה שיש עימה קלון ועל כן יוגבל חופש העיסוק שלו (חופש העיסוק זו זכות יסוד) יש כאן מרכיב חשוב וחיובי של "נקמה" מפני שהנקמה באה ממקום של כעס,כעס על המעשה ושוב כעס יכול להיות דבר מאוד נכון ומאוד בריא ומאוד חיובי(בקונטקסט הנכון) מפני שהוא מציב גבולות לתוקפן הוא אומר לו "עד כאן" ומכאן והלאה מה שעשית לא יעבור"
    מי שמנסה לדחוק אל מתחת לשטיח את רגשות הכעס והנקמה או להתייחס אליהם כמשהו שלילי ו "לא יפה" או "לא תרבותי ונאור" ועל כן קמאי ופרימטיבי , בעצם נותן כוח בידיו של המדכא להמשיך ולדכא.
    מפני שמה יש לו למדוכא?באיזה נשק הוא יכול להשתמש כנגד המדכא אם לא בכעס שלו והרצון להעניש את מי שרמס את כבודו ואת זכויותיו?
    ועל כך כתב בהרחבה לא מועטה אלבר קאמי ב-"האדם המורד"

  28. ירדנה אלון

    בכל הענשה יש מידה לא מבוטלת של נקמנות ונקמנות זה חלק מהטבע האנושי, "נקמה" בפני עצמה היא לא משהו חיובי או שלילי תלוי באיזה קונטקסט שמים אותה.
    אם החברה מוצאת לנכון להעניש עבריינים ולשלול מהם את החופש או להגביל את החופש שלהם בכל דרך או צורה כמו למשל להחליט שעבריין עבר עבירה שיש עימה קלון ועל כן יוגבל חופש העיסוק שלו (חופש העיסוק זו זכות יסוד) יש כאן מרכיב חשוב וחיובי של "נקמה" מפני שהנקמה באה ממקום של כעס,כעס על המעשה ושוב כעס יכול להיות דבר מאוד נכון ומאוד בריא ומאוד חיובי(בקונטקסט הנכון) מפני שהוא מציב גבולות לתוקפן הוא אומר לו "עד כאן" ומכאן והלאה מה שעשית לא יעבור"
    מי שמנסה לדחוק אל מתחת לשטיח את רגשות הכעס והנקמה או להתייחס אליהם כמשהו שלילי ו "לא יפה" או "לא תרבותי ונאור" ועל כן קמאי ופרימטיבי , בעצם נותן כוח בידיו של המדכא להמשיך ולדכא.
    מפני שמה יש לו למדוכא?באיזה נשק הוא יכול להשתמש כנגד המדכא אם לא בכעס שלו והרצון להעניש את מי שרמס את כבודו ואת זכויותיו?
    ועל כך כתב בהרחבה לא מועטה אלבר קאמי ב-"האדם המורד"

  29. זאב שפיר

    שוב ושוב משרבבים כותבים באתר את העניין העדתי לשווא.אני חש שנטייה זו נעשית מתוך מגמתיות שנועדה לקדם את הכותביםשבאין להם דבר ערך אמיתי לומר,מנפנפים ב"מזרחיות".השימוש הציני הוא לרועץ,שכן הוא נשחק עד דק ומאבד מהרלוונטיות שלו.
    הכותב מערבב בין הענינים ומנסה "לרקוד בכל החתונות":גם מביע הזדהות עם גורלו הטרגי של מר קצב,גם מגנה את הנשים הרוצות (בצדק) במאסרו,וגם מגנה אותו ואף מבכה את "מפעל חיו".כמובן כל זאת עם עירבוב לא ברור של מוצאו המזרחי,ובעקר בהשוואה ל'פרשת' רמון ומוצאו"המערבי"(?).בקיצור מישמש שיש בו הכל מכל מעורב ב"מזרחיות" והרי לנו דבר מרקחת חסרת ערך ומקוממת.

  30. זאב שפיר

    שוב ושוב משרבבים כותבים באתר את העניין העדתי לשווא.אני חש שנטייה זו נעשית מתוך מגמתיות שנועדה לקדם את הכותביםשבאין להם דבר ערך אמיתי לומר,מנפנפים ב"מזרחיות".השימוש הציני הוא לרועץ,שכן הוא נשחק עד דק ומאבד מהרלוונטיות שלו.
    הכותב מערבב בין הענינים ומנסה "לרקוד בכל החתונות":גם מביע הזדהות עם גורלו הטרגי של מר קצב,גם מגנה את הנשים הרוצות (בצדק) במאסרו,וגם מגנה אותו ואף מבכה את "מפעל חיו".כמובן כל זאת עם עירבוב לא ברור של מוצאו המזרחי,ובעקר בהשוואה ל'פרשת' רמון ומוצאו"המערבי"(?).בקיצור מישמש שיש בו הכל מכל מעורב ב"מזרחיות" והרי לנו דבר מרקחת חסרת ערך ומקוממת.

  31. יוסי לוס

    לפי פרסומים רבים שהופיעו בזמן פריצתה לתקשורת של פרשת הניצול המיני של קצב, רבים בכנסת ידעו על מעלליו הסוטים שנמשכו לאורך כל תפקידיו השונים כשר במספר ממשלות. למרות זאת, חברי כנסת שידעו על סטיותיו בחרו בו או לפחות לא הניאו אחרים מלעשות זאת. במובן מסוים, הם מנוולים גדולים יותר מקצב עצמו. אפשר שהוא עבד נרצע לתשוקותיו ואינו יכול לעצור בעצמו. מסכנה גילה. אבל איך יכלו חברי כנסת שידעו את מנהגיו לבחור בו לנשיא המדינה? האם אף הם עבדים עלובים של תשוקותיהם המיניות ולכן הבינו אותו? או אולי ניצול מיני של נשים מעניין אותם כשלג דאשתקד ולא מהווה נימוק משמעותי לפסילתו של אדם לתפקיד כה מכובד.
    כך או כך, הלוואי והיינו יכולים לדעת מי היו הנבלות שבחרו בו כשידעו מיהו ומהם מנהגיו.

  32. יוסי לוס

    לפי פרסומים רבים שהופיעו בזמן פריצתה לתקשורת של פרשת הניצול המיני של קצב, רבים בכנסת ידעו על מעלליו הסוטים שנמשכו לאורך כל תפקידיו השונים כשר במספר ממשלות. למרות זאת, חברי כנסת שידעו על סטיותיו בחרו בו או לפחות לא הניאו אחרים מלעשות זאת. במובן מסוים, הם מנוולים גדולים יותר מקצב עצמו. אפשר שהוא עבד נרצע לתשוקותיו ואינו יכול לעצור בעצמו. מסכנה גילה. אבל איך יכלו חברי כנסת שידעו את מנהגיו לבחור בו לנשיא המדינה? האם אף הם עבדים עלובים של תשוקותיהם המיניות ולכן הבינו אותו? או אולי ניצול מיני של נשים מעניין אותם כשלג דאשתקד ולא מהווה נימוק משמעותי לפסילתו של אדם לתפקיד כה מכובד.
    כך או כך, הלוואי והיינו יכולים לדעת מי היו הנבלות שבחרו בו כשידעו מיהו ומהם מנהגיו.

  33. רתם

    בדרך כלל, אתה כותב מעניין ומורכב. הפעם, חשוב לי להעיר הערה ברורה: האיש בעל השררה, המעסיק החזק, שיש לו כוח לפטר, להכפיש ובמקרה הצורך לשכור לעצמו עורכי דין לעשירים, אונס כי הוא יכול.
    עוד פעם: ביחסי הכוח, האנס לוקח משהו לא שלו בכוח, כ י ה ו א י כ ו ל. כוחו ומעמדו, בחברה פטריארכלית, גורמים לו לחשוב שהוא לא ייתפס. אז אם הוא לא ייתפס, הוא בהחלט ייקח בכוח משהו לא שלו, בלי לשלם על כך.
    קוראים לזה יחסי כוח. לא תשוקות מיניות. מצטערת להרוס לך את הדימוי של איש שתאוותיו רבות והוא אינו יכול לשלוט בהן.

    אבל, אופס, הפעם הוא נתפס

  34. רתם

    בדרך כלל, אתה כותב מעניין ומורכב. הפעם, חשוב לי להעיר הערה ברורה: האיש בעל השררה, המעסיק החזק, שיש לו כוח לפטר, להכפיש ובמקרה הצורך לשכור לעצמו עורכי דין לעשירים, אונס כי הוא יכול.
    עוד פעם: ביחסי הכוח, האנס לוקח משהו לא שלו בכוח, כ י ה ו א י כ ו ל. כוחו ומעמדו, בחברה פטריארכלית, גורמים לו לחשוב שהוא לא ייתפס. אז אם הוא לא ייתפס, הוא בהחלט ייקח בכוח משהו לא שלו, בלי לשלם על כך.
    קוראים לזה יחסי כוח. לא תשוקות מיניות. מצטערת להרוס לך את הדימוי של איש שתאוותיו רבות והוא אינו יכול לשלוט בהן.

    אבל, אופס, הפעם הוא נתפס

  35. טלילה סטן

    לא נמאס לכם, גיבורים גדולים, לזרוק עוד ועוד אבנים על האיש חסר הישע הזה?

    לי אישית כל הסיפור נראה כמו עלילה במקרה הרע וסיפור מאוד מנופח במקרה "הטוב".
    הנשים שהעידו נגדו עדויותיהן מפוקפקות ואשמתו לא הוכחה.

  36. טלילה סטן

    לא נמאס לכם, גיבורים גדולים, לזרוק עוד ועוד אבנים על האיש חסר הישע הזה?

    לי אישית כל הסיפור נראה כמו עלילה במקרה הרע וסיפור מאוד מנופח במקרה "הטוב".
    הנשים שהעידו נגדו עדויותיהן מפוקפקות ואשמתו לא הוכחה.

  37. סיגל

    האינך אותה טלילה סטן שניסתה לבלום בעדותה האמיצה אחד ממינוייו של הרוב [הרב] לאו? אם זכרוני אינו מטעני בתחילת שנות ה 90 עדותך על תקיפה מצידו ערערה על מועמדותו לרב ראשי [לישראל או של ת"א איני זוכרת, שתי המשרות מיותרות באותה מידה בעיני]. אם את היא, אנא נמקי מדוע הוורסיה הנוכחית נדמית לך עורבא פרח. מה נשתנה בהשקפתך או האם יש בידך מידע רלוונטי?

  38. סיגל

    האינך אותה טלילה סטן שניסתה לבלום בעדותה האמיצה אחד ממינוייו של הרוב [הרב] לאו? אם זכרוני אינו מטעני בתחילת שנות ה 90 עדותך על תקיפה מצידו ערערה על מועמדותו לרב ראשי [לישראל או של ת"א איני זוכרת, שתי המשרות מיותרות באותה מידה בעיני]. אם את היא, אנא נמקי מדוע הוורסיה הנוכחית נדמית לך עורבא פרח. מה נשתנה בהשקפתך או האם יש בידך מידע רלוונטי?

  39. איציק ניסני

    מהגמרא :

    אדם שהוא חוטא, אך אינו מזיק מבחינה רוחנית לאחרים.

    וגם אינו חוטא בכדי להכעיס את בוראו (כמו רוב החוטאים, שאינם חוטאים בכדי להכעיס, אלא חוטאים מפני שנח להם ללכת בשרירות לבם אחר תאוות העולם הזה).

    אין לקללו כלל, אלא יש להתפלל עליו שיחזור למוטב ויעבוד את בוראו.

    אבל אדם החוטא ומחטיא את הרבים.
    או שיש בידו שררה ומנצלה על מנת למנוע תורה מישראל.

    או בכדי להצר לתלמידי חכמים וכדומה, הרי שאין להתפלל על אדם כזה שיחזור בתשובה, כי בכל רגע ורגע הוא מונע תורה וקדושה מישראל, והרי הוא ממשנאי ה' אשר מצוה לשנאתם.

    כמו שנאמר בתהלים משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכן הדין לענין אנשים המפיצים ברבים דברי אפיקורסות כדי להטעות את ישראל, בכל צורה שהיא, או אנשים המפיצים דברי שנאה כנגד תלמידי חכמים וכנגד תורתינו הקדושה.

    כל אלה אנו מתפללים עליהם שירחם ה' על שארית עמו ויאבד את אלה הרשעים. אם כי לא לנו ניתנה הרשות לפגוע בהם כמובן. וכבר ביארנו בהלכות כבוד הורים, כי אף על פי שיש לו לאדם לכבד את הוריו גם אם אינם שומרי תורה ומצוות, כל זה דוקא אם אינם שומרים תורה ומצוות אך גם אינם מונעים ממנו לשמור תורה.

    אבל אם הם רודפים אותו ומנגחים את הדת בשנאה, מנעם ה' מכבוד ואין שום חיוב לכבדם כלל. אבל אותם טועים שעושים איסורים ואינם מקימים את המצוות, אין לקללם חלילה, אלא להתפלל לשלומם מבחינה רוחנית, שיעשו כל ישראל אגודה אחת לעבוד את בוראם.

    אז מה אתם אומרים ?

    האם נשיא או שר דתיים החוטא ומחטיא אחרים יכול להתפלל עבור עצמו שיחזור למוטב או נידון הוא לעונש??

  40. איציק ניסני

    מהגמרא :

    אדם שהוא חוטא, אך אינו מזיק מבחינה רוחנית לאחרים.

    וגם אינו חוטא בכדי להכעיס את בוראו (כמו רוב החוטאים, שאינם חוטאים בכדי להכעיס, אלא חוטאים מפני שנח להם ללכת בשרירות לבם אחר תאוות העולם הזה).

    אין לקללו כלל, אלא יש להתפלל עליו שיחזור למוטב ויעבוד את בוראו.

    אבל אדם החוטא ומחטיא את הרבים.
    או שיש בידו שררה ומנצלה על מנת למנוע תורה מישראל.

    או בכדי להצר לתלמידי חכמים וכדומה, הרי שאין להתפלל על אדם כזה שיחזור בתשובה, כי בכל רגע ורגע הוא מונע תורה וקדושה מישראל, והרי הוא ממשנאי ה' אשר מצוה לשנאתם.

    כמו שנאמר בתהלים משנאיך ה' אשנא, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי. וכן הדין לענין אנשים המפיצים ברבים דברי אפיקורסות כדי להטעות את ישראל, בכל צורה שהיא, או אנשים המפיצים דברי שנאה כנגד תלמידי חכמים וכנגד תורתינו הקדושה.

    כל אלה אנו מתפללים עליהם שירחם ה' על שארית עמו ויאבד את אלה הרשעים. אם כי לא לנו ניתנה הרשות לפגוע בהם כמובן. וכבר ביארנו בהלכות כבוד הורים, כי אף על פי שיש לו לאדם לכבד את הוריו גם אם אינם שומרי תורה ומצוות, כל זה דוקא אם אינם שומרים תורה ומצוות אך גם אינם מונעים ממנו לשמור תורה.

    אבל אם הם רודפים אותו ומנגחים את הדת בשנאה, מנעם ה' מכבוד ואין שום חיוב לכבדם כלל. אבל אותם טועים שעושים איסורים ואינם מקימים את המצוות, אין לקללם חלילה, אלא להתפלל לשלומם מבחינה רוחנית, שיעשו כל ישראל אגודה אחת לעבוד את בוראם.

    אז מה אתם אומרים ?

    האם נשיא או שר דתיים החוטא ומחטיא אחרים יכול להתפלל עבור עצמו שיחזור למוטב או נידון הוא לעונש??

  41. שרון

    וארכאי.

    פוסט שממשיך לנגן על המיתר הקרוע מרוב שימוש של מזרחים- אשכנזים, מזרחים אמיתיים ומזרחים מחמד, גברים לבנים וגברים שחורים ויחסי הכוחות ביניהם, "צערן של הקורבנות" הוא הביטוי הכי אמפתי שהצליח הכותב לדלות מעטו, -זאת לצד "הרגליו המיניים" הסטרילי והחיוור – כיאה לכותב נאור ורציונלי.

    אבל כל זה, כל זה – הולך ומתנדף מהאוויר הציבורי בישראל כמו צחנת גזים שהחבר'ה משחררים יחדיו במילואים, ואת האוויר ממלאים צלילים חדשים, קולות נשים, רבותי המכובדים, קולות נשים! והקול הזה ילך ויגדל, וימשיך להגיד ולספר מה החבר'ה עשו, ואיך החבר'ה שתקו, וחיפו והכפישו, ושיטו ושילמו שלמונים – מזרחים ואשכנזים, מזרחים אמיתיים ומזרחים מחמד, גברים לבנים וגברים שחורים – קול אשה ימשיך לדבר, למרות ההפחדות, ולמרות קבורת החמור של הקייס הנשיאותי, ולמרות פוסטים נאורים שיסבירו לנו כמה טוב שכך קרה. נקודת האל חזור מאחורינו.

  42. שרון

    וארכאי.

    פוסט שממשיך לנגן על המיתר הקרוע מרוב שימוש של מזרחים- אשכנזים, מזרחים אמיתיים ומזרחים מחמד, גברים לבנים וגברים שחורים ויחסי הכוחות ביניהם, "צערן של הקורבנות" הוא הביטוי הכי אמפתי שהצליח הכותב לדלות מעטו, -זאת לצד "הרגליו המיניים" הסטרילי והחיוור – כיאה לכותב נאור ורציונלי.

    אבל כל זה, כל זה – הולך ומתנדף מהאוויר הציבורי בישראל כמו צחנת גזים שהחבר'ה משחררים יחדיו במילואים, ואת האוויר ממלאים צלילים חדשים, קולות נשים, רבותי המכובדים, קולות נשים! והקול הזה ילך ויגדל, וימשיך להגיד ולספר מה החבר'ה עשו, ואיך החבר'ה שתקו, וחיפו והכפישו, ושיטו ושילמו שלמונים – מזרחים ואשכנזים, מזרחים אמיתיים ומזרחים מחמד, גברים לבנים וגברים שחורים – קול אשה ימשיך לדבר, למרות ההפחדות, ולמרות קבורת החמור של הקייס הנשיאותי, ולמרות פוסטים נאורים שיסבירו לנו כמה טוב שכך קרה. נקודת האל חזור מאחורינו.

  43. נחמן

    כולכם דנים במעשי קצב ואני רוצה להאיר על בעיה נוספת שאולי היא פחות חשובה ממעשיו אך השפעתה עלולה להיות הרסנית בהמשך.
    הפרקליטות, בליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר חקירה ממושכת ואינטנסיבית, הודיעו ברבים שנגד קצב יוגש כתב אישום על אונס (כפול? אני לא זוכר), לא פחות. כל מה שקרה מאז ועד סיבוב הפרסה שהוביל לכתב האישום הנוכחי ולעסקת הטיעון זה השימוע. שום חקירה נוספת, שום עדויות חדשות, רק פגישה עם עורכי הדין של קצב.
    הקול של השופטת פרוקצ'ה, שאישרה את העסקה, מוסיף הסתייגות שהפרקליטות לא הצליחה להסביר את השינוי הזה. אם עסקת הטיעון אינה מוצדקת אז ודאי שהפרקליטות והיועץ המשפטי צריכים לשלם מחיר כבד, אבל גם אם עסקת הטיעון מוצדקת הם צריכים לשלם מחיר כבד על כך שזרקו את כל שנות האדם, כספי המיסים וכבוד המערכת הציבורית לזבל עם ההודעה על טיוטת כתב אישום שלא נשאר ממנה דבר. אם שני פרקליטים, בכירים ומוצלחים ככל שיהיו, מצליחים בפגישה או שתיים לגלות לפרקליטות וליועץ המשפטי דברים שגורמים להם, שוב, לאחר חקירה כל-כך ממושכת, להפוך על פיו את כתב האישום אז משהו במערכת רקוב לחלוטין, וימשיך להיות רקוב כי כולם מתרכזים בקצב.
    אגב, לדעתי, בניגוד לרמון, קצב לעולם לא יוכל לשמש בתפקיד ציבורי בכיר כי המילה אונס הוזכרה יותר מידי פעמים ובנוסף הוא בייש את עצמו באופן שלא ישכח לו, בניגוד לרמון שכנראה פעל מאחורי הקלעים ושמר על שתיקה מכובדת מול המצלמות.

  44. נחמן

    כולכם דנים במעשי קצב ואני רוצה להאיר על בעיה נוספת שאולי היא פחות חשובה ממעשיו אך השפעתה עלולה להיות הרסנית בהמשך.
    הפרקליטות, בליווי צמוד של היועץ המשפטי לממשלה, לאחר חקירה ממושכת ואינטנסיבית, הודיעו ברבים שנגד קצב יוגש כתב אישום על אונס (כפול? אני לא זוכר), לא פחות. כל מה שקרה מאז ועד סיבוב הפרסה שהוביל לכתב האישום הנוכחי ולעסקת הטיעון זה השימוע. שום חקירה נוספת, שום עדויות חדשות, רק פגישה עם עורכי הדין של קצב.
    הקול של השופטת פרוקצ'ה, שאישרה את העסקה, מוסיף הסתייגות שהפרקליטות לא הצליחה להסביר את השינוי הזה. אם עסקת הטיעון אינה מוצדקת אז ודאי שהפרקליטות והיועץ המשפטי צריכים לשלם מחיר כבד, אבל גם אם עסקת הטיעון מוצדקת הם צריכים לשלם מחיר כבד על כך שזרקו את כל שנות האדם, כספי המיסים וכבוד המערכת הציבורית לזבל עם ההודעה על טיוטת כתב אישום שלא נשאר ממנה דבר. אם שני פרקליטים, בכירים ומוצלחים ככל שיהיו, מצליחים בפגישה או שתיים לגלות לפרקליטות וליועץ המשפטי דברים שגורמים להם, שוב, לאחר חקירה כל-כך ממושכת, להפוך על פיו את כתב האישום אז משהו במערכת רקוב לחלוטין, וימשיך להיות רקוב כי כולם מתרכזים בקצב.
    אגב, לדעתי, בניגוד לרמון, קצב לעולם לא יוכל לשמש בתפקיד ציבורי בכיר כי המילה אונס הוזכרה יותר מידי פעמים ובנוסף הוא בייש את עצמו באופן שלא ישכח לו, בניגוד לרמון שכנראה פעל מאחורי הקלעים ושמר על שתיקה מכובדת מול המצלמות.

  45. יודית שחר

    כפמיניסטית מיזרחית אני משתאה לנוכח השוביניזם והסתירות הפנימיות בפוטט המטופש הנ"ל.
    נמאס לי לקרוא באתר הזה, אני מבטלת את המנוי שלי,
    התחלתם להביא פטפוטי ביצים אינפנטיליים שלא שווים אפילו קטילה.
    זה עוקץ זה? זה אפילו לא מיץ במיה לחסרי שיניים ומוח.

  46. יודית שחר

    כפמיניסטית מיזרחית אני משתאה לנוכח השוביניזם והסתירות הפנימיות בפוטט המטופש הנ"ל.
    נמאס לי לקרוא באתר הזה, אני מבטלת את המנוי שלי,
    התחלתם להביא פטפוטי ביצים אינפנטיליים שלא שווים אפילו קטילה.
    זה עוקץ זה? זה אפילו לא מיץ במיה לחסרי שיניים ומוח.

  47. אירית

    נחמן העלית נקודה חשובה. להזכיר שהליך דומה מתקיים כבר כמה חודשים בתיק עבירות המין של ראובן גרוס. התחיל גם כן בקול חצוצרות ונגמר בנפיחה שקטה, ולא משום שינוי בראיות אלא משום זהות הפרקליט. מה שיתכן וקורה הוא שהנאשם-חשוד מעלה פצצות אחרות, שהפרקליטות לא רוצה שתדע עליהן. קוראים לזה ,דיל מסריח בעברית. ולכן, נוצר מצב מעניין שללא שינוי בראיות, הנאשם לפתע יוצא נקי. קרה גם עם העצור פרנקל והחשוד קרת בפרשת תע"א, שבאופן פלאי הושתקו, כולם שוחררו מהר, והוטל צו איסור פרסום. האם זה כתוצאה משינוי בראיות ? לא ממש.

    עורכי דין צמרת, מעבר לידע משפטי, משתבחים ביכולתם להנדס דילים, וגם להם יש שפנים בכובע לתת לנאשם. ככל שהם יותר תותחים ככה יש להם יותר נשק להשכיר.

    אני לא רוצה להגות על דל מחשבתי אפשרות גרועה יותר, שהם מאיימים או "קונים" מישהו במערכת, באותו זמן. חס ושלום,לא יעלה על הדעת.

    אני מזכירה בהקשר זה את תיק שרון בבלגיה (סברה ושתילה, זוכרים מישהו ?). הציבור שם התרשם שהתיק נעלם כאשר מישהו העלה ראיות בנושא של פרשת דוטרו (הפדופילים בצמרת). יש לזה גם ראיות נסיבתיות מן העיתוי של פרסומים ומקורם בישראל, וגם עורכת הדין שייצגה את שרון היא זו שייצגה את משפחות הנרצחות בפרשת הפדופיליה.
    אז שם אמרו שזה לגיטימי כי התביעה בבלגיה מושחתת ורקובה ממילא מן היסוד, ומה פה ? נקיים וצחים כשלג כמובן.


    ליודית שחר. צודקת ממש. איזה מין פוסט ?

  48. אירית

    נחמן העלית נקודה חשובה. להזכיר שהליך דומה מתקיים כבר כמה חודשים בתיק עבירות המין של ראובן גרוס. התחיל גם כן בקול חצוצרות ונגמר בנפיחה שקטה, ולא משום שינוי בראיות אלא משום זהות הפרקליט. מה שיתכן וקורה הוא שהנאשם-חשוד מעלה פצצות אחרות, שהפרקליטות לא רוצה שתדע עליהן. קוראים לזה ,דיל מסריח בעברית. ולכן, נוצר מצב מעניין שללא שינוי בראיות, הנאשם לפתע יוצא נקי. קרה גם עם העצור פרנקל והחשוד קרת בפרשת תע"א, שבאופן פלאי הושתקו, כולם שוחררו מהר, והוטל צו איסור פרסום. האם זה כתוצאה משינוי בראיות ? לא ממש.

    עורכי דין צמרת, מעבר לידע משפטי, משתבחים ביכולתם להנדס דילים, וגם להם יש שפנים בכובע לתת לנאשם. ככל שהם יותר תותחים ככה יש להם יותר נשק להשכיר.

    אני לא רוצה להגות על דל מחשבתי אפשרות גרועה יותר, שהם מאיימים או "קונים" מישהו במערכת, באותו זמן. חס ושלום,לא יעלה על הדעת.

    אני מזכירה בהקשר זה את תיק שרון בבלגיה (סברה ושתילה, זוכרים מישהו ?). הציבור שם התרשם שהתיק נעלם כאשר מישהו העלה ראיות בנושא של פרשת דוטרו (הפדופילים בצמרת). יש לזה גם ראיות נסיבתיות מן העיתוי של פרסומים ומקורם בישראל, וגם עורכת הדין שייצגה את שרון היא זו שייצגה את משפחות הנרצחות בפרשת הפדופיליה.
    אז שם אמרו שזה לגיטימי כי התביעה בבלגיה מושחתת ורקובה ממילא מן היסוד, ומה פה ? נקיים וצחים כשלג כמובן.


    ליודית שחר. צודקת ממש. איזה מין פוסט ?