על מצבן של נשים בישראל ותירוצים

איציק ספורטא

אתמול חל יום האישה הבינלאומי וגם בישראל נערכו כמה עצרות, בטלוויזיה החברתית אפשר לצפות בדברי טעם של נשים וגברים בנושא בשתי עצרות בנצרת ותל אביב. בשבוע האחרון פורסמו מספר רב של התייחסויות לנושא מצבן של נשים בחברה בישראל, וכרגיל התמונה אינה מרנינה, אלא שיש כאלה אשר גם הנתונים הללו אינם מבשרים לדידם את כישלונה של המדיניות הכלכלית הקיימת, וכדרכם הם מסנגרים עליה על ידי פרשנות פשטנית של הנתונים שהתקבלו.

הן משרד התמ"ת והן הלמ"ס פרסמו נתונים לגבי מצבן של נשים. בפרסום של התמ"ת נמצא שנשים רבות יותר מגברים פי 2.5 משתכרות שכר מינימום. נשים ערביות בכלל חוגגות יותר מ-50% מהן משתכרות עד שכר מינימום. עוד מעל ל-40% משתכרות בין שכר מינימום לשכר הממוצע כך שמעל ל-75% מן הנשים משתכרות עד השכר הממוצע המשק. בדו"ח של מרכז אדווה הדן בתקציב המדינה בעדשה מגדרית מדווח, בין השאר (בכלל כדאי לקרוא את הדו"ח כולו), ש-62.1% מן הנשים אינן מגיעות לסף המס, כך שכל אלו שמחוקקים חוקים שיהיו מבוססים על החזרי מס לנשים על גני ילדים, למשל, כאילו מתעלמים מהנתונים הללו, כי לפיהם רק מעטות תהננה מההטבה הזאת, אבל בנושא הזה צריך להרחיב במאמר אחר.

על פי הלמ"ס פערי השכר הגבוהים ביותר בין נשים לגברים הם דווקא במקצועות בהן ההשכלה היא רכיב חשוב,  למשל במשלח יד אקדמאי שכרם של נשים הוא 57.5 שקל לשעה לעומת 76.1 שקלים לגברים, ו-66.6 לנשים לעומת 81.7 לגברים במקצועות הניהול. בכלל חצי מהנשים עובדות בשישה מקצועות שנחשבים לנשיים, ביניהן הוראה, מזכירות, פקידות, זבנות וניקיון. הסגרגציה התעסוקתית במיטבה. אז כמו שכתבתי העובדות מדברות, אלא שהמדברים והמדברות בנושא, בחלקן/ם, מוצאים תירוצים למצב הגרוע הזה. 

האורקל מהארץ כותב שהנתונים אינם מבטאים אפליה אלא מצב עניינים טבעי עד כדי כך שהוא מעורר דימוי הנובע מחברת הלקטים ציידים: " אבל האמת היא מעט יותר מורכבת ונעוצה במבנה החברתי שלנו, שבו ברוב המקרים הגבר הוא המפרנס העיקרי, שתפקידו להביא טרף הביתה. לכן הוא מוכן לעבוד שעות נוספות, לנסוע בדרכים ולעבוד בעבודות פיסיות קשות. הוא נמדד לפי כמות הכסף שיביא הביתה, לכן הוא גם אסרטיווי יותר בכל מו"מ על שכר". לא רק זאת מרחיב המומחה לכל דבר : "ויש עוד הבדל אחד שמסביר את פערי השכר: ההשכלה. בחלק מהחברה שלנו, היהודית והערבית כאחד, הקניית ידע והשכלה לנשים אינה בראש סדר העדיפויות. ומאחר שיש קשר ברור בין רמת ההשכלה לגובה השכר, הפערים גדלים". אלא שמה לעשות בדיווח של הלמ"ס נכתב כך: " בשנת 2007 ל- 15.1% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון , לעומת 12.3% מכלל הגברים בני 18 ומעלה". כל חמור שמצוי בנתונים יודע שנשים משכילות מגברים אם כך הטיעון של המומחה נופל, אבל לו כמו לחבריו וחברותיו זה לא ממש מפריע להמשיך לטעון טיעונים מוטעים.

כיון שיש נשים מצליחות מאוד בכלכלה הישראלית, אף שמספרן מועט, אפשר היה לצפות מהן לפחות להבנה כלשהי בנושא. אלא, שחלקן, משמיעות דברים בעייתיים, למשל, ""אני לא מחשיבה את המגדר כפקטור בבחירת עובדים", הצהירה ברבר צדיק. "אני מאמינה שמי שטובה תצליח. חשוב לי לראות שיהיו מועמדות נשים אבל המוכשר ינצח. אין ספק שיש הבדלים בניהול בין גברים ונשים ברגישות, בעבודת צוות וביעילות. אבל מעבר לזה בתחום העיסקי אין הבדל. הדבר היחיד שמגביל נשים הוא תפקידים הכרוכים בנסיעות מסביב לעולם. נשים יותר קשורות לבית וקשה להן לעזוב לאורך זמן".

הטובה או הטובה ינצחו, נו עולם מריטוקרטי במיטבו. אישה קצת יותר מודעת הייתה אומרת שתעדיף נשים טובות ותבנה את העבודה כך שנסיעות לחו"ל לא תפרענה לקידומן של נשים, כי אם לא מה שונה הטיעון שלה מזה של המומחה שלמעלה. 

גם נשים אחרות מן המצליחות הגיעו למסקנה שמאשימה, כרגיל את הנשים במצבן, "בפאנל בנושא "נשים בקדמת הכלכלה" השתתפו איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, לינדה בן שושן, יו"ר הדס ארזים, רות שטרית, מנכ"ל שטרית מדיה גרופ ורונית הראל בן זאב, סמנכ"ל בכירה ומנהלת היחידה הכלכלית בבורסה לניירות ערך. הנשים שהגיעו לתפקידים בכירים הסכימו כי החסם העיקרי על נשים הוא היעדר רצון לפרוץ קדימה, ולא יכולת פחותה". לא רק שנשים אינן מוכנות לנטוש את הבית ולעבור לגור במקום העבודה, הן גם נעדרות רצון לפרוץ קדימה, באמת לעבוד כל היום זה ממש פריצה קדימה.

כל עוד ימצאו המתרצים את המצב בתרבות, מריטוקרטיה, רצון אישי או סתם בקבלת הסטטוס קוו, המצב ימשיך להיות כמות שהוא נשים, ברובן, תעבודנה בפרך ולא תקבלנה את חלקן הראוי בכלכלה הצומחת. בנורבגיה למשל מקום שלא בדיוק מקבלים בו את מצב העניינים הנתון כקבוע, למשל, בנושא ייצוג נשים במועצות מנהלים, נקבע שחברה שלא יהיו בה 40% אחוז נשים תיסגר, ולא משנה מי ומה, אז הנה רעיון. עוד רעיון, אולי נשים תתוגמלנה על ידי החברה על עבודתן בבית ואז תתגלה מלוא תרומתן לחברה. במצב כזה אני מניח שגם גברים שיראו פתאום שגם להשקעה בבית יש ערך כלכלי יגלו מעורבות גדולה יותר באותו מאמץ במקום לשבת ולהתלונן על שעות העבודה הארוכות והמאומצות שלהם, כביכול.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ר.מ.

    כל עוד הדיון מנותק מהטבע הקולוניאלי של הכלכלה הישראלית ומכניס בסל אחד נשים אשכנזיות מזרחיות ופלסטיניות ישאר הדיון ריק.

  2. ר.מ.

    כל עוד הדיון מנותק מהטבע הקולוניאלי של הכלכלה הישראלית ומכניס בסל אחד נשים אשכנזיות מזרחיות ופלסטיניות ישאר הדיון ריק.

  3. אירית

    סקירת קיפוח הנשים על ידי ספורטא, סקירת בג"צ קצב על ידי בביוף, ובכלל כל האינדקס הנוכחי כולו על טהרת המין החזק. ניראה כמו בית זכוכית ? מקווה שגם הטוקבק הזה לא יצנוזר "כבודה בת מלך פנימה".

  4. אירית

    סקירת קיפוח הנשים על ידי ספורטא, סקירת בג"צ קצב על ידי בביוף, ובכלל כל האינדקס הנוכחי כולו על טהרת המין החזק. ניראה כמו בית זכוכית ? מקווה שגם הטוקבק הזה לא יצנוזר "כבודה בת מלך פנימה".

  5. ירדנה אלון

    אינני רואה כל רע בכך שאיציק או מאיר יתנו סקירה על מצבן של הנשים בשוק העבודה או בהקשר של קצב,הרי באותה מידה יכולנו גם אנחנו ,אני ואת ועוד נשים שנכנסות לאתר וקוראות ומגיבות לעשות זאת, בחרנו שלא לעשות זאת כל אחת וטעמיה עימה ,אז איציק או מאיר עשו זאת, טוב שיש מי שעושה זאת היו זמנים שדברים מסוג זה לא היו כלל על האג'נדה החברתית,נכון יחד עם זאת שיש קול נשי שרק נשים יכולות לבטא כשם שיש קול גברי שרק גברים יכולים לבטא, אולם בנושאים כמו זה של הרשימה שאיציק כתב מבחינתי זה היינו הך מי מעלה את הנושא גבר או אישה, מצידי שיהיה חייזר ובלבד שהנושא יועלה וידובר בו.

  6. ירדנה אלון

    אינני רואה כל רע בכך שאיציק או מאיר יתנו סקירה על מצבן של הנשים בשוק העבודה או בהקשר של קצב,הרי באותה מידה יכולנו גם אנחנו ,אני ואת ועוד נשים שנכנסות לאתר וקוראות ומגיבות לעשות זאת, בחרנו שלא לעשות זאת כל אחת וטעמיה עימה ,אז איציק או מאיר עשו זאת, טוב שיש מי שעושה זאת היו זמנים שדברים מסוג זה לא היו כלל על האג'נדה החברתית,נכון יחד עם זאת שיש קול נשי שרק נשים יכולות לבטא כשם שיש קול גברי שרק גברים יכולים לבטא, אולם בנושאים כמו זה של הרשימה שאיציק כתב מבחינתי זה היינו הך מי מעלה את הנושא גבר או אישה, מצידי שיהיה חייזר ובלבד שהנושא יועלה וידובר בו.

  7. טל

    "ויש עוד הבדל אחד שמסביר את פערי השכר: ההשכלה. בחלק מהחברה שלנו, היהודית והערבית כאחד, הקניית ידע והשכלה לנשים אינה בראש סדר העדיפויות. ומאחר שיש קשר ברור בין רמת ההשכלה לגובה השכר, הפערים גדלים". אלא שמה לעשות בדיווח של הלמ"ס נכתב כך: " בשנת 2007 ל- 15.1% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון , לעומת 12.3% מכלל הגברים בני 18 ומעלה". כל חמור שמצוי בנתונים יודע שנשים משכילות מגברים
    מסתבר שלא כל חמור.

  8. טל

    "ויש עוד הבדל אחד שמסביר את פערי השכר: ההשכלה. בחלק מהחברה שלנו, היהודית והערבית כאחד, הקניית ידע והשכלה לנשים אינה בראש סדר העדיפויות. ומאחר שיש קשר ברור בין רמת ההשכלה לגובה השכר, הפערים גדלים". אלא שמה לעשות בדיווח של הלמ"ס נכתב כך: " בשנת 2007 ל- 15.1% מכלל הנשים בנות 18 ומעלה היה תואר ראשון , לעומת 12.3% מכלל הגברים בני 18 ומעלה". כל חמור שמצוי בנתונים יודע שנשים משכילות מגברים
    מסתבר שלא כל חמור.

  9. שרון ירושלים

    אחרי מה שכתב אדון בביוף על מר קצב ( נשיא ותאנסי) לא בא לי לקרוא יותר אף מילה שלו בהעוקץ ובכלל
    פשוט מאמר נוראי גברי אלים שהופך את הקורבן לתליין
    תנו לנשים להיות פמנסטיות
    אם בא לכם תכתבו צק לארגון נשים
    אל תכתבו מאמרים
    שבוע נפלא למאבק

  10. שרון ירושלים

    אחרי מה שכתב אדון בביוף על מר קצב ( נשיא ותאנסי) לא בא לי לקרוא יותר אף מילה שלו בהעוקץ ובכלל
    פשוט מאמר נוראי גברי אלים שהופך את הקורבן לתליין
    תנו לנשים להיות פמנסטיות
    אם בא לכם תכתבו צק לארגון נשים
    אל תכתבו מאמרים
    שבוע נפלא למאבק

  11. אתי

    בכל פעם שאני קוראת על ה"קידמה" במעמד האישה אני מצטמררת מהסיבה שהיא כמעט בלתי נראית לדעתי ולדאבוני הרב, נשים מאיישות תפקידים "זוטרים" לכאורה, אך אם נכנסים לעובי הקורה, מגלים שיש בכוחן וכישוריהן למלא מעל ומעבר לתפקידים שהועידו עבורן, אך ברוב המקרים אם לא בכולם יש מי שדואגים לערער את ביטחונן ולזלזל בכישוריהן נסיונן ובידע המצטבר שלהן, כדי לשמור על המצב הקיים (הנשים ה"בעייתיות" שדרשו זכויותיהן מתוקף החוק ידעו איך להניא אותן "מחשיבתן היצירתית" החל באיומי פיטורין וכלה בהטלת סנקציות, כאשר כל הדרכים כשרות). קיימים חוקים לשוויון הזדמנויות, איסור אפליה וכבוד האדם וחירותו אך האם יש אכיפה לחוקים אלה? תיאורטית אולי אך מעשית ברוב המקרים – לא!.
    חל שיפור מזערי במעמד האישה העובדת ולעניות דעתי אם לא תהיה סולדיריות בין הנשים (באשר הן ללא הבדלי דת גזע ולאום) מצבנו יקפא על שמריו עוד שנים רבות. חובה על הנשים שהן 50% מהאוכלסיה לעלות נושא כאוב זה לסדר היום בכל הזדמנות (לא רק ביום האישה הבינ"ל) כדי להצעיד את הנשים לקידמה אמיתית ולא מזוייפת

  12. אתי

    בכל פעם שאני קוראת על ה"קידמה" במעמד האישה אני מצטמררת מהסיבה שהיא כמעט בלתי נראית לדעתי ולדאבוני הרב, נשים מאיישות תפקידים "זוטרים" לכאורה, אך אם נכנסים לעובי הקורה, מגלים שיש בכוחן וכישוריהן למלא מעל ומעבר לתפקידים שהועידו עבורן, אך ברוב המקרים אם לא בכולם יש מי שדואגים לערער את ביטחונן ולזלזל בכישוריהן נסיונן ובידע המצטבר שלהן, כדי לשמור על המצב הקיים (הנשים ה"בעייתיות" שדרשו זכויותיהן מתוקף החוק ידעו איך להניא אותן "מחשיבתן היצירתית" החל באיומי פיטורין וכלה בהטלת סנקציות, כאשר כל הדרכים כשרות). קיימים חוקים לשוויון הזדמנויות, איסור אפליה וכבוד האדם וחירותו אך האם יש אכיפה לחוקים אלה? תיאורטית אולי אך מעשית ברוב המקרים – לא!.
    חל שיפור מזערי במעמד האישה העובדת ולעניות דעתי אם לא תהיה סולדיריות בין הנשים (באשר הן ללא הבדלי דת גזע ולאום) מצבנו יקפא על שמריו עוד שנים רבות. חובה על הנשים שהן 50% מהאוכלסיה לעלות נושא כאוב זה לסדר היום בכל הזדמנות (לא רק ביום האישה הבינ"ל) כדי להצעיד את הנשים לקידמה אמיתית ולא מזוייפת

  13. אשה

    תודה איציק. אחרי שיום האם הפך ליום המשפחה בעוד יש חלוקת עבודה לא שוויונית בין נשים לגברים בבית נשאר לנו את יום האישה הבינלאומי.

    אם אני לא טועה נתון נוסף חשוב הוא בשנה האחרונה מספר הנשים קורבנות אלימות במשפחה עלה.

  14. אשה

    תודה איציק. אחרי שיום האם הפך ליום המשפחה בעוד יש חלוקת עבודה לא שוויונית בין נשים לגברים בבית נשאר לנו את יום האישה הבינלאומי.

    אם אני לא טועה נתון נוסף חשוב הוא בשנה האחרונה מספר הנשים קורבנות אלימות במשפחה עלה.

  15. פמיניסט סוציאליסט

    אדרבא – כיתבו מאמר והוא יפורסם.

  16. פמיניסט סוציאליסט

    אדרבא – כיתבו מאמר והוא יפורסם.

  17. ירדנה אלון

    את כותבת ….." אם לא תהיה סולידריות בין הנשים מצבם יקפא על שמריו עוד שנים רבות"……אידאולוגית אני בהחלט מסכימה איתך ואני סבורה שכל אישה שקוראה את המשפט הזה תסכים איתו בכל ליבה רק שהמציאות טופחת על פניינו ,והמציאות היא שנשים נאבקות על מקומות עבודה לפרנסתן הרבה יותר מאשר גברים, אם גבר או אישה יתחרו על מקום עבודה ועל אותה מישרה המעביד תמיד יעדיף גבר על פני אישה כך שנוצר מצב שנשים נאלצות להאבק הן נגד הגברים על מקום עבודה והן ביינן לבין עצמן ועל כן קשה להן יותר לאחד את השורות ,וזה נעשה הרבה יותר ברור ואלים (כן אלים אתן קוראות נכון) באירגונים פמיניסטיים שם על כל משרה שנוצרת או מתפנה מתחרות כמה נשים וכשמדובר בפרנסה או ביוקרה אישית (שיש כאלה שמכנות אותה קריירה) הן לא בוחלות באמצעים על מנת להשיג את המשרה המיוחלת.אנחנו חיות בחברה שמקדשת את התחרותיות ומקדשת את האימרה שכל האמצעים מקדשים את המטרה,צריך לשים את הדברים על השולחן.זאת המציאות ומתוך כך שזאת המציאות אשמח אם תאמרי לי איך מתוך מציאות שכזאת תצמח סולידריות נשית? איך ניתן ליישם את האידאולוגיה של סולידריות נשית מתוך מציאות כזאת שבה א-יש מעט משרות,כלומר מרחב המחייה מאוד מצומצם,עליו מתחרים הן נשים והן גברים, וכשאין גבר מתחרה בסביבה יש מספר נשים שמתחרות עליה.אני באופן אישי אשמח לשמוע פתרון .

  18. ירדנה אלון

    את כותבת ….." אם לא תהיה סולידריות בין הנשים מצבם יקפא על שמריו עוד שנים רבות"……אידאולוגית אני בהחלט מסכימה איתך ואני סבורה שכל אישה שקוראה את המשפט הזה תסכים איתו בכל ליבה רק שהמציאות טופחת על פניינו ,והמציאות היא שנשים נאבקות על מקומות עבודה לפרנסתן הרבה יותר מאשר גברים, אם גבר או אישה יתחרו על מקום עבודה ועל אותה מישרה המעביד תמיד יעדיף גבר על פני אישה כך שנוצר מצב שנשים נאלצות להאבק הן נגד הגברים על מקום עבודה והן ביינן לבין עצמן ועל כן קשה להן יותר לאחד את השורות ,וזה נעשה הרבה יותר ברור ואלים (כן אלים אתן קוראות נכון) באירגונים פמיניסטיים שם על כל משרה שנוצרת או מתפנה מתחרות כמה נשים וכשמדובר בפרנסה או ביוקרה אישית (שיש כאלה שמכנות אותה קריירה) הן לא בוחלות באמצעים על מנת להשיג את המשרה המיוחלת.אנחנו חיות בחברה שמקדשת את התחרותיות ומקדשת את האימרה שכל האמצעים מקדשים את המטרה,צריך לשים את הדברים על השולחן.זאת המציאות ומתוך כך שזאת המציאות אשמח אם תאמרי לי איך מתוך מציאות שכזאת תצמח סולידריות נשית? איך ניתן ליישם את האידאולוגיה של סולידריות נשית מתוך מציאות כזאת שבה א-יש מעט משרות,כלומר מרחב המחייה מאוד מצומצם,עליו מתחרים הן נשים והן גברים, וכשאין גבר מתחרה בסביבה יש מספר נשים שמתחרות עליה.אני באופן אישי אשמח לשמוע פתרון .

  19. רונית

    ליבי נחמץ בכל פעם כשמגיע יום האישה הבינלאומי וכל העיתונים מתמלאים בפרצופים של נשים מצליחות. מה לעשות, רובנו יותר חכמות מהרבה גברים אבל אנחנו פחות טובות בהבנה כלכלית, פחות מונעות על ידי כוח ופחות חושקות בעמדות כוח. לכן תמיד נישאר בשוליים, מיעוט שטוב בהבנה ריגשית וטיפולית, שרוצה לגדל ילדים, שימצא בקונפליקט מתמיד משלל התפקידים שהטבע והחברה נתנו בידנו. וברובנו לא נופיע גם בשנה הבאה על גבי הכרומונים ולא נרוויח מספיק כסף כמו גברים.

  20. רונית

    ליבי נחמץ בכל פעם כשמגיע יום האישה הבינלאומי וכל העיתונים מתמלאים בפרצופים של נשים מצליחות. מה לעשות, רובנו יותר חכמות מהרבה גברים אבל אנחנו פחות טובות בהבנה כלכלית, פחות מונעות על ידי כוח ופחות חושקות בעמדות כוח. לכן תמיד נישאר בשוליים, מיעוט שטוב בהבנה ריגשית וטיפולית, שרוצה לגדל ילדים, שימצא בקונפליקט מתמיד משלל התפקידים שהטבע והחברה נתנו בידנו. וברובנו לא נופיע גם בשנה הבאה על גבי הכרומונים ולא נרוויח מספיק כסף כמו גברים.

  21. אתי מלוד

    כל עוד לא תהיה אכיפה מוגברת ומודעות לנזק הבלתי הפיך של האלימות על כל צורותיה (פיזית, מילולית, כלכלית וכו'), לא ניתן למזער או למגר תופעה שלילית ומסוכנת זו בתוך החברה.
    מדובר בכלל האוכלוסיה ובפרט בקרב נשים, אמנם המודעות לנושא קיימת, ארגונים ועמותות נשים למיניהם עושות עבודת קודש בנושא ורובן בהתנדבות ללא משאבים ותקציב מינימלי הנדרש לפעילותן בקידום דרכים והמלצות לשיפור המצב, אך ללא התערבות מדינית והקצאת משאבים מינימליים (אישורים בירוקרטיים למיניהם) לתפקודן, רוב הסיכויים שהמצב לא ישתפר. לעניות דעתי, מיגור תופעת האלימות צריך להיות בראש סדר העדיפויות מאחר ותופעה זו גוררת בעקבותיה תופעות שליליות נוספות כמו: עוני, פשע ועבריינות.
    נקודה חשובה – אם המדינה הייתה מקצה תקציב לבעיות בוערות דוגמאת מיגור האלימות, ארגוני ועמותות הנשים יכלו להתפנות וטפל ביתר שאת בנושא – שיפור מעמד האישה ובמציאת דרכים ופתרונות ליישום השינוי בשטח.

  22. אתי מלוד

    כל עוד לא תהיה אכיפה מוגברת ומודעות לנזק הבלתי הפיך של האלימות על כל צורותיה (פיזית, מילולית, כלכלית וכו'), לא ניתן למזער או למגר תופעה שלילית ומסוכנת זו בתוך החברה.
    מדובר בכלל האוכלוסיה ובפרט בקרב נשים, אמנם המודעות לנושא קיימת, ארגונים ועמותות נשים למיניהם עושות עבודת קודש בנושא ורובן בהתנדבות ללא משאבים ותקציב מינימלי הנדרש לפעילותן בקידום דרכים והמלצות לשיפור המצב, אך ללא התערבות מדינית והקצאת משאבים מינימליים (אישורים בירוקרטיים למיניהם) לתפקודן, רוב הסיכויים שהמצב לא ישתפר. לעניות דעתי, מיגור תופעת האלימות צריך להיות בראש סדר העדיפויות מאחר ותופעה זו גוררת בעקבותיה תופעות שליליות נוספות כמו: עוני, פשע ועבריינות.
    נקודה חשובה – אם המדינה הייתה מקצה תקציב לבעיות בוערות דוגמאת מיגור האלימות, ארגוני ועמותות הנשים יכלו להתפנות וטפל ביתר שאת בנושא – שיפור מעמד האישה ובמציאת דרכים ופתרונות ליישום השינוי בשטח.

  23. שרה

    ענת שניידר מובילה מאבק צודק ואמיץ של מורות נגד רפורמת אופק חדש, שמו המכובס של דו"ח דברת להפרטת החינוך הציבורי.
    מנהיגה חברתית אמיתית .
    מומלץ להכנס לאתר שלה ולתמוך בקול רם.

  24. שרה

    ענת שניידר מובילה מאבק צודק ואמיץ של מורות נגד רפורמת אופק חדש, שמו המכובס של דו"ח דברת להפרטת החינוך הציבורי.
    מנהיגה חברתית אמיתית .
    מומלץ להכנס לאתר שלה ולתמוך בקול רם.