ותודה לעופר עיני

יוסי דהאן

ב"גלובס" ממשיכים לטפל בפיטורי 300 עובדי "פולגת טקסטיל". מסתבר שהצמד "בארינבוים-גלבוע" לא רק שרוקן את קופת המפעל עם השתלטותו עליו, עתה הם מבצעים תרגיל עוקץ נוסף. על פי ההסדר המתממש חלק מכספי פיצויי הפיטורים ישולמו לעובדים לא חלילה מהונם האישי אלא מכספי המוסד לביטוח לאומי.

העיתון מביא את דבריה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ` על צמד ה"חסלנים" ועל הקשר בין מפעלי הטקסטיל בעיירת פיתוח כקרית גת, אופי מערכת החינוך המקומית ועתיד הילדים הלומדים בה. קרית גת היא משל לעיירות פיתוח נוספות.

"בארינבוים וגלבוע הם דוגמה קלאסית להתנהלות שהורסת את המשק הישראלי. אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם תעשיינים ויש לי הערכה עצומה לאנשים שמקימים מפעל, שמים בו מכונות ומעסיקים בו עובדים – אבל כאן, במקרה של בארינבוים וגלבוע, אנחנו מדברים על חסלני מקומות עבודה. מדובר במאסות של אנשים שכשהיו בתיכון שיכנעו אותם ללכת לבית ספר מקצועי ולא לעשות בגרות כי רצו ידיים עובדות. מנעו מהם לרכוש מקצוע רגיל – ועכשיו הם מיותרים".

מסתבר שההסתדרות ממלאת תפקיד מרכזי בגיבוש ההסכם עם הבעלים ומנסה, יחד עם ועד העובדים של המפעל, להשתיק את מחאת העובדים המתנגדים להסדר שבו יזכו לפיצויי פיטורים מהביטוח הלאומי.

שי ניב בטורו האישי ב"גלובס" תוקף את יושב ראש ההסתדרות עופר עיני על חלקו בפיטורי העובדים.

"כבר בתחילת החודש שעבר איים עיני כי "ירידת הדולר עשויה להביא לפיטורים של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בגלל הירידה הצפויה ברווחיות מהייצוא". הוא הוסיף כי מדובר בכדור שלג, שעלול לפגוע בעיקר בפריפריה. והנה אתמול, בתגובה על סגירתו הצפויה של מפעל פולגת, הוא אמר: "צר לי כי התחזיות שלנו, שצפו פגיעה בעובדים באזורי פריפריה בגלל ההידרדרות בשער הדולר, מתחילות להתממש".

אכן, עיני יכול להגיד היום "אמרתי לכם", אבל במקביל הוא צריך לעשות גם חשבון נפש. ייתכן כי אמירותיו בדבר עשרות אלפי מפוטרים סיפקו תירוץ לבעלי מפעלי תעשייה מסורתית מהפריפריה לעשות את מה שרצו לעשות כבר מזמן: לסגור את הבסטה ולפתוח אותה מחדש בירדן או באחת ממדינות המזרח. לא קל לעשות את זה כשאתה בעל הון שמתגאה בהשקעה בפריפריה, זוכה לשבחים בטקסים מתוקשרים של התאחדות התעשיינים ומדי פעם גם בכותרות חיוביות. זה הרבה יותר קל לעשות את זה כשהדולר יורד. עוד יותר קל כשיו"ר ההסתדרות מגלה הבנה.

במקרה של פולגת טקסטיל, עיני צריך לעשות חשבון נפש כפול. בהודעה לעיתונות ששיגרה אתמול ההסתדרות, הוסבר באריכות כיצד המשבר בשער הדולר תרם לסגירתו של המפעל, שלטענת ההסתדרות נמצא בקשיים פיננסיים כבר תקופה ארוכה במילא. ואולם, כפי שפורסם אתמול ב"גלובס", זה ודאי לא רק הדולר שחיסל את המפעל.

צביקה בארינבוים, בעל השליטה בפולגת, חברת האם של פולגת טקסטיל, רכש בשנת 2004 את השליטה בפולגת יחד עם עופר גלבוע תמורת כ-34 מיליון דולר. בתוך ארבעה חודשים בלבד, הוא הספיק למשוך דיבידנדים בסך 34 מיליון דולר (סכום מקרי?) למרות התנגדות העובדים. במקביל, הוא הנפיק את חברת הבת "בגיר", מה שהקנה לו ולשותפו גלבוע רווח של 25 מיליון דולר בזמן קצר. עיני לא שמע על זה?"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נתן שקרצ'י

    קודם כל, מזל טוב לעיני, שהצליח להשיג הסכם קיבוצי עבור כל עובדי קופי בין. מהפך.
    http://news.walla.co.il/?w=//1247681

    רק לפני כמה חודשים הוא ניסה לסגור הסכם ראיסים עם ראשי ארגון בתי הקפה, כמו שהצגתי כאן http://www.restaurants.org.il/artical.asp?f_id=7&a_id=1009

    מסתבר שאיש יחסי הציבור של השנה לומד מהר. מסתבר שמה שחבורת פעילים קטנה יכולה לעשות בעלית קופי טו גו, נו איך קוראים לזה, ארגון עובדים, שביתה, והפגנה מול סניפי הרשת וקריאה לחרם עליהם, יכולה גם ההסתדרות לבצע. לא איזה הסכם ראיסים, שבו הראיס בכלל לא מנסה לארגן את העובדים אלא לחתום הסכם כוללני לכל הענף, בלי לשתף אף עובד ולדעת מה העובדים שהם חותמים עבורם רוצים.

    בכתבה הוא אומר "הצלחנו להכניס רגל בדלת של ענף שבו לא היה לה שום מעמד. אין ספק שמדובר בהסדר פורץ דרך". מעניין מה קורה כשמנסים. כשניסיתי בעבר הלא רחוק לשכנע בכירים בהסתדרות שצריך להפגין או להתחיל לארגן עובדים, אמרו לי שזה מיושן או שאני חולם.

    וגם בבורסה הם עושים בעיות. פתאום הועד דורש לקלוט את עובדי מיקור החוץ/כ"א. אמנם 20 וכמה שנים מאוחר מדי, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.

    הייתכן? האם ההסתדרות מתחילה באמת לארגן עובדים? מכירה בחטא עובדי הקבלן שהייתה שותפה לו?

    אני לא כ"כ בטוח. יותר נראה כמו יחסי ציבור, במיוחד לאור פרשיית פולגת טקסטיל, ובכלל הקשר היותר מדי צמוד בינו לבין התאחדות התעשיינים ושאר הגופים הכלכליים. ובמיוחד לאור העובדה שעיני לא חדש בהסתדרות, ויכל לעשות זאת עוד קודם, בתפקידיו כראש האגף לאיגוד מקצועי, או יו"ר הסתדרות עובדי המדינה.

    לא סתם הוא זכה ביחד עם ראש הת' התעשיינים לפרס אנשי יחסי הציבור של השנה.

    אבל עושה רושם, שכמה פעילים, שמתחילים להתעסק בנושאים שאותם הייתה צריכה לעשות ההסתדרות, גורמים לגוף המסואב הזה קצת להשתנות. קצת לפעול לטובת מה שהם היו אמורים לעשות. וגם זה משהו.

  2. נתן שקרצ'י

    קודם כל, מזל טוב לעיני, שהצליח להשיג הסכם קיבוצי עבור כל עובדי קופי בין. מהפך.
    http://news.walla.co.il/?w=//1247681

    רק לפני כמה חודשים הוא ניסה לסגור הסכם ראיסים עם ראשי ארגון בתי הקפה, כמו שהצגתי כאן http://www.restaurants.org.il/artical.asp?f_id=7&a_id=1009

    מסתבר שאיש יחסי הציבור של השנה לומד מהר. מסתבר שמה שחבורת פעילים קטנה יכולה לעשות בעלית קופי טו גו, נו איך קוראים לזה, ארגון עובדים, שביתה, והפגנה מול סניפי הרשת וקריאה לחרם עליהם, יכולה גם ההסתדרות לבצע. לא איזה הסכם ראיסים, שבו הראיס בכלל לא מנסה לארגן את העובדים אלא לחתום הסכם כוללני לכל הענף, בלי לשתף אף עובד ולדעת מה העובדים שהם חותמים עבורם רוצים.

    בכתבה הוא אומר "הצלחנו להכניס רגל בדלת של ענף שבו לא היה לה שום מעמד. אין ספק שמדובר בהסדר פורץ דרך". מעניין מה קורה כשמנסים. כשניסיתי בעבר הלא רחוק לשכנע בכירים בהסתדרות שצריך להפגין או להתחיל לארגן עובדים, אמרו לי שזה מיושן או שאני חולם.

    וגם בבורסה הם עושים בעיות. פתאום הועד דורש לקלוט את עובדי מיקור החוץ/כ"א. אמנם 20 וכמה שנים מאוחר מדי, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא.

    הייתכן? האם ההסתדרות מתחילה באמת לארגן עובדים? מכירה בחטא עובדי הקבלן שהייתה שותפה לו?

    אני לא כ"כ בטוח. יותר נראה כמו יחסי ציבור, במיוחד לאור פרשיית פולגת טקסטיל, ובכלל הקשר היותר מדי צמוד בינו לבין התאחדות התעשיינים ושאר הגופים הכלכליים. ובמיוחד לאור העובדה שעיני לא חדש בהסתדרות, ויכל לעשות זאת עוד קודם, בתפקידיו כראש האגף לאיגוד מקצועי, או יו"ר הסתדרות עובדי המדינה.

    לא סתם הוא זכה ביחד עם ראש הת' התעשיינים לפרס אנשי יחסי הציבור של השנה.

    אבל עושה רושם, שכמה פעילים, שמתחילים להתעסק בנושאים שאותם הייתה צריכה לעשות ההסתדרות, גורמים לגוף המסואב הזה קצת להשתנות. קצת לפעול לטובת מה שהם היו אמורים לעשות. וגם זה משהו.

  3. משה כץ

    מה קורה פה?
    עופר עייני עם המעשיקים. יוסי ווסרמן עובד אצל יולי תמיר. את מי שכחתי?

    ובלי או עם קשר מכיוון שלפולגת אין נושים שמנסים לפרק את המפעל ואם יש יש מהיכן לשלם להם (מעל 60 מליון מהדוידנדים וההנפקה) שיעבירו את המפעל לעובדים שיפעילו בעצמם וירוויחו לעצמם ולחייב את מדינת ישראל לרכוש רק בגדים תוצרת הארץ(מדים ושאר ירקות) גם אם זה טיפה יותר יקר לפחות הכסף נשאר בארץ וחלקו מחליף קצבאות

  4. משה כץ

    מה קורה פה?
    עופר עייני עם המעשיקים. יוסי ווסרמן עובד אצל יולי תמיר. את מי שכחתי?

    ובלי או עם קשר מכיוון שלפולגת אין נושים שמנסים לפרק את המפעל ואם יש יש מהיכן לשלם להם (מעל 60 מליון מהדוידנדים וההנפקה) שיעבירו את המפעל לעובדים שיפעילו בעצמם וירוויחו לעצמם ולחייב את מדינת ישראל לרכוש רק בגדים תוצרת הארץ(מדים ושאר ירקות) גם אם זה טיפה יותר יקר לפחות הכסף נשאר בארץ וחלקו מחליף קצבאות

  5. איציק ש.

    מהרבה בחינות עם חברים כמו עופר עיני לא צריך אויבים.

  6. איציק ש.

    מהרבה בחינות עם חברים כמו עופר עיני לא צריך אויבים.

  7. איציק ניסני

    ברנבוים למד מדויד פדרמן
    ברנבוים קנה למטרת חיסול מותג ניצל את המשאבים והקשרים החזיר לעצמו את ההשקעה ממש כמו
    דויד פדרמן ,
    דויד פדרמן רכש בהלוואה מבנק את כרמל אולפינים ומייד החזיר לעצמו את כל כספע ההשקעה במאות מיליוני דולרים כדיווידנד שחילק לעצמו (זה קרה לפני כ-5 שנים ) אבל השאיר את המפעל הריווחי והמזהם .
    ברנבוים שיכלל את השיטה גם הוסיף לעצמו כסף בהנפקה וגם זרק את הפועלים.
    עיני שומר על שקט תעשייתי על ידי זה שעוזר לחנוק .

  8. איציק ניסני

    ברנבוים למד מדויד פדרמן
    ברנבוים קנה למטרת חיסול מותג ניצל את המשאבים והקשרים החזיר לעצמו את ההשקעה ממש כמו
    דויד פדרמן ,
    דויד פדרמן רכש בהלוואה מבנק את כרמל אולפינים ומייד החזיר לעצמו את כל כספע ההשקעה במאות מיליוני דולרים כדיווידנד שחילק לעצמו (זה קרה לפני כ-5 שנים ) אבל השאיר את המפעל הריווחי והמזהם .
    ברנבוים שיכלל את השיטה גם הוסיף לעצמו כסף בהנפקה וגם זרק את הפועלים.
    עיני שומר על שקט תעשייתי על ידי זה שעוזר לחנוק .

  9. יעל

    אם לנתח את הקריירה של עופר עיני הרי שאת דרכו לצמרת הוא קיבל על מגש של כסף. בתחילה ע"י עמיר פרץ, לאחר מכן בעקבות התפוררות מבנה ההסתדרות. מי שמכיר את ההסתדרות מבין כי היום לא נותרו שם כמעט מנהיגים. את המועצות המקומיות הם רוקנו מתוכן כמעט לגמרי, אין פעילות שוטפת כמעט אלא בבעיות נקודתיות וגם הן מוגבלות, אין שיניים, אין סנקציות נגד מעסיקים, אין כמעט סכסוכי עבודה ולמעשה ועדי העובדים נותרו כמעט חסרי כוח או יכולת לקבל סכסוכי עבודה.
    תקופת כהונתו של עופר עיני כמזכ"ל ההסתדרות הינה התקופה היפה ביותר למעסיקים. העובדים הפכו לבני ערובה בידי עופר עיני. אולם לדעתי לא לעולם חוסן.
    אין צל של ספק כי אם בבחירות הבעיות לא תעלה מפלגת העבודה לשלטון ורוב הסיכויים שזה לא יקרה, הרי שאהוד ברק יזרוק את עופר עיני והעובדים הפשוטים שהיו נאמנים לעופר עיני כבר לא יגלו יותר נאמנות. ההסתדרות מאבדת אט אט את כושר ההרתעה שלה. חבל.

  10. יעל

    אם לנתח את הקריירה של עופר עיני הרי שאת דרכו לצמרת הוא קיבל על מגש של כסף. בתחילה ע"י עמיר פרץ, לאחר מכן בעקבות התפוררות מבנה ההסתדרות. מי שמכיר את ההסתדרות מבין כי היום לא נותרו שם כמעט מנהיגים. את המועצות המקומיות הם רוקנו מתוכן כמעט לגמרי, אין פעילות שוטפת כמעט אלא בבעיות נקודתיות וגם הן מוגבלות, אין שיניים, אין סנקציות נגד מעסיקים, אין כמעט סכסוכי עבודה ולמעשה ועדי העובדים נותרו כמעט חסרי כוח או יכולת לקבל סכסוכי עבודה.
    תקופת כהונתו של עופר עיני כמזכ"ל ההסתדרות הינה התקופה היפה ביותר למעסיקים. העובדים הפכו לבני ערובה בידי עופר עיני. אולם לדעתי לא לעולם חוסן.
    אין צל של ספק כי אם בבחירות הבעיות לא תעלה מפלגת העבודה לשלטון ורוב הסיכויים שזה לא יקרה, הרי שאהוד ברק יזרוק את עופר עיני והעובדים הפשוטים שהיו נאמנים לעופר עיני כבר לא יגלו יותר נאמנות. ההסתדרות מאבדת אט אט את כושר ההרתעה שלה. חבל.

  11. ניצן אביב

    עופר עיני, משת"פ התאחדות התעשיינים, לא היה זה שיזם את שביתת עובדי קופי-בין ולא היה לו קמצוץ של נגיעה לענין מלכתחילה. הוא וההסתדרות קפצו על העגלה לאחר שהסיפור התחיל ביוזמתו של בחור צעיר, אלון-לי גרין, פעיל חברתי בן 20, שבחל בשיטות הניצול המחפירות שם ואירגן ועד עובדים, עפ"י החוק, שהחל בשביתה. רק אז נרתמה ההסתדרות לסייע , כמוצא שלל רב, באמצעות עורכי-הדין שלה . הכבוד מגיע לאלון-לי גרין הצעיר על יוזמתו ולא לעופר עיני.
    וכמו שכתב כאן איציק ש.: עם חברים כמו עופר עיני – לא צריך אויבים! ראו פרשות "פולגת", עובדי הקבלן ומיקור חוץ המנוצלים עד עפר! אייה ההסתדרות? ההסתדרות המסואבת ועופר עיני בראשה – הביתה!

  12. ניצן אביב

    עופר עיני, משת"פ התאחדות התעשיינים, לא היה זה שיזם את שביתת עובדי קופי-בין ולא היה לו קמצוץ של נגיעה לענין מלכתחילה. הוא וההסתדרות קפצו על העגלה לאחר שהסיפור התחיל ביוזמתו של בחור צעיר, אלון-לי גרין, פעיל חברתי בן 20, שבחל בשיטות הניצול המחפירות שם ואירגן ועד עובדים, עפ"י החוק, שהחל בשביתה. רק אז נרתמה ההסתדרות לסייע , כמוצא שלל רב, באמצעות עורכי-הדין שלה . הכבוד מגיע לאלון-לי גרין הצעיר על יוזמתו ולא לעופר עיני.
    וכמו שכתב כאן איציק ש.: עם חברים כמו עופר עיני – לא צריך אויבים! ראו פרשות "פולגת", עובדי הקבלן ומיקור חוץ המנוצלים עד עפר! אייה ההסתדרות? ההסתדרות המסואבת ועופר עיני בראשה – הביתה!

  13. ניצן אביב

    בהמשך לפוסט הקודם שלי, מתבררים עתה פרטי ההסכם בין הנהלת 'קופי בין' לבין ההסתדרות והדברים אינם נראים, על-פניהם, כניצחון של העובדים וההסתדרות, כפי שזו מנסה להציג בציבור:
    "דה מרקר" מהיום, על ההסכם ב"קופי בין":
    רוב סעיפיו של ההסדר בין ההסתדרות להנהלת הרשת, שהושג לאחר מאבק ארוך של העובדים, מ-ע-ו-ג-נ-י-ם [הדגשה שלי נ.א.] ממילא בחוקי התעסוקה.
    "ידיעות-כלכלה": מה בדיוק השיגו עובדי "קופי בין"? –
    מסתבר, כי שניים מהסעיפים המרכזיים בהסכם, חסרי משמעות. גם סעיף מענק ההתמדה אינו רלוונטי, כי הוא ניתן לאחר שנה, ורוב העובדים עוזבים לאחר פחות משנה. כמו כן, אין מדובר בהסכם קיבוצי מחייב, אלא בהסדר שתלוי ברצון שני הצדדים. סעיף אחר בהסדר קובע, כי כל עובד יתחייב ל-5 משמרות לפחות בשבוע, אבל חלק מהעובדים מעוניינים בפחות משמרות. בנוסף, העובדים יזכו לארוחות מסובסדות, אלא שעד עכשיו אכלו בחינם.
    עפ"י כתבה של רותי סיני ב"הארץ" מהיום:
    "ההסתדרות התחייבה לקנות מהרשת כיבוד בסך 250 אלף שקל בשנה. !!!???
    לסיכום: זריעת חול בעיניים ובכך מתהדרים עופר עיני וההסתדרות!

    .

  14. ניצן אביב

    בהמשך לפוסט הקודם שלי, מתבררים עתה פרטי ההסכם בין הנהלת 'קופי בין' לבין ההסתדרות והדברים אינם נראים, על-פניהם, כניצחון של העובדים וההסתדרות, כפי שזו מנסה להציג בציבור:
    "דה מרקר" מהיום, על ההסכם ב"קופי בין":
    רוב סעיפיו של ההסדר בין ההסתדרות להנהלת הרשת, שהושג לאחר מאבק ארוך של העובדים, מ-ע-ו-ג-נ-י-ם [הדגשה שלי נ.א.] ממילא בחוקי התעסוקה.
    "ידיעות-כלכלה": מה בדיוק השיגו עובדי "קופי בין"? –
    מסתבר, כי שניים מהסעיפים המרכזיים בהסכם, חסרי משמעות. גם סעיף מענק ההתמדה אינו רלוונטי, כי הוא ניתן לאחר שנה, ורוב העובדים עוזבים לאחר פחות משנה. כמו כן, אין מדובר בהסכם קיבוצי מחייב, אלא בהסדר שתלוי ברצון שני הצדדים. סעיף אחר בהסדר קובע, כי כל עובד יתחייב ל-5 משמרות לפחות בשבוע, אבל חלק מהעובדים מעוניינים בפחות משמרות. בנוסף, העובדים יזכו לארוחות מסובסדות, אלא שעד עכשיו אכלו בחינם.
    עפ"י כתבה של רותי סיני ב"הארץ" מהיום:
    "ההסתדרות התחייבה לקנות מהרשת כיבוד בסך 250 אלף שקל בשנה. !!!???
    לסיכום: זריעת חול בעיניים ובכך מתהדרים עופר עיני וההסתדרות!

    .

  15. יואש

    עיני מפשל בגדול כמזכל ההסתדרות. חלק גדול מהעובדים אינם נספרים כלל על ידו. אלו שזקוקים לגיבוי מההסתדרות גורמים לו במקרה הטוב כאב ראש וכאבי גוף נוספים. עיני מכל מקום, אינו מזיז עצמו אלא רק במקרים שבהם יש תהודה תקשורתית ומשהו לניפוח האגו שלו(ראה מקרה קופי-בין). נכון שצריך לשבחו על נושא קטן וחשוב כמו קופי-בין אבל כאלה יש רבים שהוא לא נקף עד היום אצבע לטובתם וכך גם במקרים של עובדי קבלן למיניהם שהממשלה היא המעסיק הגדול שמנצל אותם.
    בארינבוים וגלבוע עשו סיבוב על פולגת , זרקו את העובדים, אימללו עיר שלמה שנשענת על תעשייה זו וגם יזכו בסוף לתמיכה ממשלתית לסיבוב הבא שלהם. הם היחידים שצוחקים כל הדרך לבנק, אולי גם תרמו משהו לעיני לריכוך והשתקה ומבחינתם הכל תקין ושריר ואפשר להמשיך לקומבינה הבאה.

  16. יואש

    עיני מפשל בגדול כמזכל ההסתדרות. חלק גדול מהעובדים אינם נספרים כלל על ידו. אלו שזקוקים לגיבוי מההסתדרות גורמים לו במקרה הטוב כאב ראש וכאבי גוף נוספים. עיני מכל מקום, אינו מזיז עצמו אלא רק במקרים שבהם יש תהודה תקשורתית ומשהו לניפוח האגו שלו(ראה מקרה קופי-בין). נכון שצריך לשבחו על נושא קטן וחשוב כמו קופי-בין אבל כאלה יש רבים שהוא לא נקף עד היום אצבע לטובתם וכך גם במקרים של עובדי קבלן למיניהם שהממשלה היא המעסיק הגדול שמנצל אותם.
    בארינבוים וגלבוע עשו סיבוב על פולגת , זרקו את העובדים, אימללו עיר שלמה שנשענת על תעשייה זו וגם יזכו בסוף לתמיכה ממשלתית לסיבוב הבא שלהם. הם היחידים שצוחקים כל הדרך לבנק, אולי גם תרמו משהו לעיני לריכוך והשתקה ומבחינתם הכל תקין ושריר ואפשר להמשיך לקומבינה הבאה.

  17. דני

    זורעים זרעים ולא חול. זורים חול, יעני משליכים או מפזרים חול.

  18. דני

    זורעים זרעים ולא חול. זורים חול, יעני משליכים או מפזרים חול.

  19. ניצן אביב

    תודה דני.
    העדרה של הגהה וחיפזון בהקלדה היו בעוכרי.

  20. ניצן אביב

    תודה דני.
    העדרה של הגהה וחיפזון בהקלדה היו בעוכרי.

  21. אבי

    לשם מה מפעל בירדן כשאת ה'מכה' הגדולה הבאה אפשר להנחית כאן, בישראל.
    אפשר עוד השתלטות בורסאית וריקון הקופה, ניסיון בשיטה המדוברת כבר יש… ואפשר גם בשיטת "מפעל מאושר" – גם לקבל מהמדינה כסף להקמה, לחלק משכורות ודיוודנדים שמנים במיוחד ולסגור בקול ענות חלושה ואם אפשר אז איזו הזרמת הון או שתיים של המדינה ל"הצלת המפעל".

  22. אבי

    לשם מה מפעל בירדן כשאת ה'מכה' הגדולה הבאה אפשר להנחית כאן, בישראל.
    אפשר עוד השתלטות בורסאית וריקון הקופה, ניסיון בשיטה המדוברת כבר יש… ואפשר גם בשיטת "מפעל מאושר" – גם לקבל מהמדינה כסף להקמה, לחלק משכורות ודיוודנדים שמנים במיוחד ולסגור בקול ענות חלושה ואם אפשר אז איזו הזרמת הון או שתיים של המדינה ל"הצלת המפעל".

  23. יהודית קנולר

    מצמרר. ריקון הקופה של החברה לא נעשה בתום לב. אין סעיף מתאים בחוק להעמיד את המנהלים לדין?

  24. יהודית קנולר

    מצמרר. ריקון הקופה של החברה לא נעשה בתום לב. אין סעיף מתאים בחוק להעמיד את המנהלים לדין?