תומכי הפסיכומטרי רוכבים שנית ושלישית

איציק ספורטא

כל פעם שאני קורא מאמר שעוסק בהצדקת השימוש במבחן הפסיכומטרי אני חש חובה להגיב. היום פורסם מאמר על ידי שלושה כותבים וכותבת בעיתון הארץ שעושה את המעשה הזה. הכותבים והכותבות: נשיא האוניברסיטה הפתוחה בן שחר, והפרופסורים והפרופסורית  נבון, צלגוב, ובייט-מרום, שעשו קריירה מהצגת המבחן שאחרים טוענים שאינו אלא משוכה שרירותית שאינה מעידה על יכולתם של אנשים ללמוד ולסיים את הלימודים מוסד להשכלה גבוהה.

בואו ניזכר בקשיים שבהם נתקלו רבים שביקשו להתקבל ללימודי המשפטים, תוצאות הפסיכומטרי היו צריכות להיות בשמיים. גם כאשר הוחלט באוניברסיטת תל אביב, למשל, לקבל סטודנטים וסטודנטיות בתוכניות של העדפה מתקנת נקבע ציון פסיכומטרי שהיום מאפשר כניסה אוטומטית. כל זה קרה בגלל שיש היום מקומות לימוד רבים שנותנים הכשרה משפטית. תלמידי המכללות הם ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמנגנון הממיין של האוניברסיטאות נועד לחסום כניסה של רבים ורבות שמוכשרים למקצועות הנחשבים יוקרתיים. ככל שיקטן הביקוש כך ירדו הציונים הנדרשים מהסטודנטים.

בכלל האוניברסיטאות שמתגאות במיון המדעי שלהן, כביכול, פותחות תוכניות חוץ תקציביות שבהן כל מי ש בא עם פנקס צ`קים פתוח מתקבל. לדוגמה, ללימודי תואר שני בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב נדרש מועמד לעמוד בתנאי סף כמעט בלתי אפשריים. למשל למי שהציון הממוצע בתואר הראשון הוא 90 והציון ב-GMAT המתמטי (מבחן אמריקאי הדומה לפסיכומטרי) 47, כאשר המקסימום הוא 51, לא יתקבל ללימודים, בעוד שמי שמגיע לתוכנית שבה שכר הלימוד עולה על 100000 שקל יתקבל אפילו עם ממוצע 70 בתואר הראשון. כנראה שכסף מעוור גם עיני ממיינים ולא רק עיני צדיקים.

נעשה נסיון לבטל את הפסיכומטרי והוא אכן בוטל למשך שנה אחת אלא שביטולו הביא לקבלת סטודנטים ערבים רבים מידי לדעת שלטונות האוניברסיטאות ולכן בוטל הביטול. הוגש בג"ץ בנושא ונשמעו מספר הערות על ידי השופט לוי שעומדות בניגוד לתפיסות המבוטאות על ידי תומכי הפסיכומטרי: "לכהן מאופקים הטיפו כל חייו שכדי לעשות כסף ולהתעלות בחיים הוא צריך לימודים גבוהים. אבל בלי קורסים ומכונים הסיכוי שלו להתקבל שואף לאפס. הדלפון הזה לא יכול להרשות זאת לעצמו, כדי לרכוש כלי נוסף להצלחה בחיים. כלומר, אתם לוקחים אוכלוסייה שלמה וקובעים שיהיו חוטבי העצים".

כותבי המאמר דנים בנושא הזה ומבטלים אותו מכל וכול: "יתר על כן, הטיעון שמוטב לבטל את הבחינה הפסיכומטרית משום שיש עניים שאין ביכולתם לשאת במחיר ההכנה לוקה באותו כשל שבו לוקה, למשל, הטיעון שאין להוזיל מוצר שרבים מצרכניו עניים משום שעשירית מהם לא יוכלו לעמוד אף במחיר המוזל". אז אותם שאינם יכולים לממן את הקורסים הללו הם השבבים הניתזים בעת מהפכה. באותה נשימה הם טוענים שעניים רבים כן נהנים מכך שהפסיכומטרי קיים. והם מוסיפים ואומרים שקורסי ההכנה בכלל לא עוזרים.

אבל אולי הטיעון העיקרי שלהם הוא שאל לה לכנסת להתערב באוטונומיה של האוניברסיטאות לקבל את מי שהן רוצות. משפטים כמו: "יוזמת חקיקה כזו חוצה את הגבול המתבקש של סמכות הכנסת", "… אלא בעיקר משום שהחקיקה המוצעת עלולה לפגוע קשות ברמת ההשכלה הגבוהה", וגם "ההסבר להצעת החוק ממחיש מדוע מוטב לח"כים להישמר מאימפריאליזם חקיקתי מעין זה".  מילים כדרבנות רק מה קצת היסטריות  בעיקר כאשר הן נאמרות על ידי התומכים שיטה קלוקלת.

במקום לדאוג לכך שהאוניברסיטאות סוף סוף תקיימנה את תפקידן האזרחי של הגברת השוויון, דואגים הכותבים לשמר לעצמם את סמכות המיון שאינה אלא כלי לשימור הסטטוס קוו הכלכלי חברתי. לא אחת הובאה ההצעה לנקוט בשיטה שבה יקבעו המתקבלים והמתקבלות בהגרלה. אני מצפה שפעם אחת לפחות תעשנה האוניברסיטאות ניסוי שבו חצי מהסטודנטים יתקבלו בהגרלה וחצי על פי הדרך הרגילה ואז נראה איזה מהרעיונות מופרך יותר, שימוש במבחן סתמי ויקר או שימוש בקובייה שמצויה בכל משחק שש בש.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יוליה טבחוב

    משחר ההיסטוריה, או יותר נכון, משחר תחילת לימודיי האקדמיים, לימדו אותנו את קודש תהליך בדיקת ההשערות. בכל פעם שיש צורך לקבוע קשר, אפילו מתאמי, בין דברים, יש צורך בקבוצת ביקורת, אחרת המחקר הולך לפח. באופן מפתיע, כזה הוא מבחן הפסיכומטרי. על אף שכבודם של מפתחיו במקומו מונח, ההרצה שלו היא ההיפך מכל מה שמטיפים לו:
    אם היה רצון אמיתי לבדוק, אם אכן המבחן מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, היו מקבלים באותה שנה מספר שווה של סטודנטים עם פסיכומטרי ובלי פסיכומטרי (על פי מבחני מיון רלוונטיים לתחום ספציפי או ציוני בגרויות נבחרות) ואז, במחקר אורך, היו משווים בין הצלחתן היחסית של שתי הקבוצות. רק מחקר אורך מקיף יכול לומר אם המבחן בצורתו הנוכחית אכן מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים. מן הסתם, זה לא נעשה, וגם לא ייעשה, אם התקציבים ימשיכו לטפטף כמו שהם טפטפו עד עכשיו. וגם, תראו לי מוסד ממשלתי/אקדמי אחד שאי פעם קם והודה בטעותו…
    זאת ועוד – לא נעשה עדיין מאמץ להפוך את המבחן הזה ללא-תלוי-תרבות, בהתחשב בכך שיש במדינתנו ערב-רב של תרבויות, ולכן כל סטודנט שנה א' לפסיכולוגיה שעשה את קורס "מבחנים והערכה" יכול להגיד שהמבחן הוא בחלקו הרב דרקוני.
    אגב, אין בדבריי שום רמז לכך שאין צורך לדעת אנגלית או עברית ברמה מספקת כדי לצלוח לימודים אקדמיים, או במקרים מסוימים גם חשיבה כמותית טובה. לכן, ההצעה המדברת על שיטת ההגרלה, שבה לכל מועמד יש סיכוי שווה להתקבל, נשמעת לי מופרכת. נכון שיש טענה שמי שלא מתאים – ינשור. אבל למה לטפח תקוות שווא, לבזבז משאבים של הפרט ושל המדינה, ולגרום לעוגמת נפש של הסטודנטים האחרים ושל המרצים, שרוצים להתקדם ולשמור על רמת לימודים גבוהה??
    ואל תקימו כאן צעקה גדולה לגבי אפליה וכד'. יש צורך במבחני מיון לאוניברסיטה, חד וחלק. יש צורך בפיתוח מבחני מיון רלוונטיים לתחום הנלמד, ונכון שזה תקציב וזמן וכו', אבל יש בזה צורך! כל דבר אחר שהוא לא מבחני מיון ספציפיים, לעתים בתוספת ראיונות אישיים, יהיה עוול, הן לסטודנט המיועד והן למערכת האקדמית.
    האם מישהו בכלל טרח לברר מה קרה באוניברסיטאות באותה השנה שביטלו את הפסיכומטרי? מי נכנס, איך נכנס, על פי אילו קריטריונים, ומה היתה יכולת השרידה שלו במערכת? הרי אפשר לדבר על ערבים ואפליה שנים (ואכן מדברים) אבל מישהו טרח לשאול, למשל, את המתרגלים בטכניון, איך הם התמודדו עם הקהל הזה? מישהו התעניין מה היה שם בפועל, בשטח, מפי האנשים שממש היו צריכים ללמוד וללמד באותו מחזור?
    כולנו יודעים ש12 שנות לימוד, שהן אמנם 12 שנים לכולם, על הנייר, לא שוות מבחינת התוכן שלהן במקומות שונים בארץ, ולפעמים גם יש הבדלים תהומיים בין שכונות שונות באותה עיר. אם רוצים שמערכת ההשכלה הגבוהה באמת ובתמים תשים קץ לאפליה בחינוך, ועם זאת תשמור על רמה גבוהה של לימודים, יש צורך לפתח את המכינות, ולתת בסיס טוב לפני הכניסה לאקדמיה. אין זה סוד שהבסיס הזה לא ניתן, ברוב המקרים, בתיכון. למעשה, בתיכון אף אחד לא מדבר על לימודים גבוהים, התיכון הוא בית חרושת לבגרויות. מעטים מקבלים באמת בסיס ראוי ללימודים גבוהים, כזה המאפשר לסטודנט להתחיל את לימודיו בתחושה שהוא לא נכנס למשהו שגדול עליו, ומדברים שם שפה שהוא לא מבין.
    הפסיכומטרי הוא בעייתי, ואף יותר בעייתית, כפי שאמרתי, היא הקביעה החד-משמעית וה"מדעית" לגבי יכולת הניבוי שלו, שכל סטודנט שנה א' יכול להפריך אותה בקלות, אם רק יחשוב על זה קצת. עם זאת, יש צורך במבחני מיון, שייקח שנים לפתחם ולתקפם, והרבה מאמץ, אבל הוא מאמץ ששווה את התמורה.

  2. יוליה טבחוב

    משחר ההיסטוריה, או יותר נכון, משחר תחילת לימודיי האקדמיים, לימדו אותנו את קודש תהליך בדיקת ההשערות. בכל פעם שיש צורך לקבוע קשר, אפילו מתאמי, בין דברים, יש צורך בקבוצת ביקורת, אחרת המחקר הולך לפח. באופן מפתיע, כזה הוא מבחן הפסיכומטרי. על אף שכבודם של מפתחיו במקומו מונח, ההרצה שלו היא ההיפך מכל מה שמטיפים לו:
    אם היה רצון אמיתי לבדוק, אם אכן המבחן מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, היו מקבלים באותה שנה מספר שווה של סטודנטים עם פסיכומטרי ובלי פסיכומטרי (על פי מבחני מיון רלוונטיים לתחום ספציפי או ציוני בגרויות נבחרות) ואז, במחקר אורך, היו משווים בין הצלחתן היחסית של שתי הקבוצות. רק מחקר אורך מקיף יכול לומר אם המבחן בצורתו הנוכחית אכן מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים. מן הסתם, זה לא נעשה, וגם לא ייעשה, אם התקציבים ימשיכו לטפטף כמו שהם טפטפו עד עכשיו. וגם, תראו לי מוסד ממשלתי/אקדמי אחד שאי פעם קם והודה בטעותו…
    זאת ועוד – לא נעשה עדיין מאמץ להפוך את המבחן הזה ללא-תלוי-תרבות, בהתחשב בכך שיש במדינתנו ערב-רב של תרבויות, ולכן כל סטודנט שנה א' לפסיכולוגיה שעשה את קורס "מבחנים והערכה" יכול להגיד שהמבחן הוא בחלקו הרב דרקוני.
    אגב, אין בדבריי שום רמז לכך שאין צורך לדעת אנגלית או עברית ברמה מספקת כדי לצלוח לימודים אקדמיים, או במקרים מסוימים גם חשיבה כמותית טובה. לכן, ההצעה המדברת על שיטת ההגרלה, שבה לכל מועמד יש סיכוי שווה להתקבל, נשמעת לי מופרכת. נכון שיש טענה שמי שלא מתאים – ינשור. אבל למה לטפח תקוות שווא, לבזבז משאבים של הפרט ושל המדינה, ולגרום לעוגמת נפש של הסטודנטים האחרים ושל המרצים, שרוצים להתקדם ולשמור על רמת לימודים גבוהה??
    ואל תקימו כאן צעקה גדולה לגבי אפליה וכד'. יש צורך במבחני מיון לאוניברסיטה, חד וחלק. יש צורך בפיתוח מבחני מיון רלוונטיים לתחום הנלמד, ונכון שזה תקציב וזמן וכו', אבל יש בזה צורך! כל דבר אחר שהוא לא מבחני מיון ספציפיים, לעתים בתוספת ראיונות אישיים, יהיה עוול, הן לסטודנט המיועד והן למערכת האקדמית.
    האם מישהו בכלל טרח לברר מה קרה באוניברסיטאות באותה השנה שביטלו את הפסיכומטרי? מי נכנס, איך נכנס, על פי אילו קריטריונים, ומה היתה יכולת השרידה שלו במערכת? הרי אפשר לדבר על ערבים ואפליה שנים (ואכן מדברים) אבל מישהו טרח לשאול, למשל, את המתרגלים בטכניון, איך הם התמודדו עם הקהל הזה? מישהו התעניין מה היה שם בפועל, בשטח, מפי האנשים שממש היו צריכים ללמוד וללמד באותו מחזור?
    כולנו יודעים ש12 שנות לימוד, שהן אמנם 12 שנים לכולם, על הנייר, לא שוות מבחינת התוכן שלהן במקומות שונים בארץ, ולפעמים גם יש הבדלים תהומיים בין שכונות שונות באותה עיר. אם רוצים שמערכת ההשכלה הגבוהה באמת ובתמים תשים קץ לאפליה בחינוך, ועם זאת תשמור על רמה גבוהה של לימודים, יש צורך לפתח את המכינות, ולתת בסיס טוב לפני הכניסה לאקדמיה. אין זה סוד שהבסיס הזה לא ניתן, ברוב המקרים, בתיכון. למעשה, בתיכון אף אחד לא מדבר על לימודים גבוהים, התיכון הוא בית חרושת לבגרויות. מעטים מקבלים באמת בסיס ראוי ללימודים גבוהים, כזה המאפשר לסטודנט להתחיל את לימודיו בתחושה שהוא לא נכנס למשהו שגדול עליו, ומדברים שם שפה שהוא לא מבין.
    הפסיכומטרי הוא בעייתי, ואף יותר בעייתית, כפי שאמרתי, היא הקביעה החד-משמעית וה"מדעית" לגבי יכולת הניבוי שלו, שכל סטודנט שנה א' יכול להפריך אותה בקלות, אם רק יחשוב על זה קצת. עם זאת, יש צורך במבחני מיון, שייקח שנים לפתחם ולתקפם, והרבה מאמץ, אבל הוא מאמץ ששווה את התמורה.

  3. מור

    בתור מי שמתפרנסת כיום משיעורי עזר לילדים בשכונות וערי מצוקה, אני רוצה להעלות טיעון אחד, משמעותי בעיני, שהועלה בכתבה המקורית אך לא בפרסום פה. הטענה היא כי כאשר יתבטלו מבחני הפסיכומטרי, המיקוד יעבור למבחני הבגרות. מבחני הבגרות בעייתיים בפני עצמם, וכל מי שמפקפק או מפקפקת בדבר מוזמנת לגשת לכל תיכון בעיר תל אביב ולראות באיזה כיתה נמצאים ילדים מאיזה שכונה…
    מבחני הבגרות תלויים בדרך בה ילדים וילדות מציגים את עצמם בפני המורה שלהם הרבה יותר ממבחני הפסיכומטרי (חצי מציון הבגרות מורכב מציון מגן, שהמורה נותן לתלמידים המועדפים עליו ולא צריך לתת לעיו דין וחשבון), ולגבי המכונים היקרים – הם יקרים פחות ממכוני השלמת הבגרויות. זאת ועוד, כדי לעבור מבחן פסיכומטרי בהצלחה דרושים כחודשיים מאומצים. כדי לשפר בגרויות דרושה שנה במקרה הטוב (מכיוון שבדרך כלל צריך לשפר לפחות ארבעה-חמישה מקצועות כדי להיכנס לאוניברסיטה). הזמן הוא גורם חשוב, כי בזמן זה אי אפשר לעבוד (והרי המשכורת היא סכום גבוה פי כמה מכל תשלום למכון זה או אחר).
    בקיצור, אמנם שיטת הפסיכומטרי בעייתית מאוד, אבל גם הסתמכות על הבגרויות בלבד לא נראית לי מספקת. כדאי לשקול את האופצייה ההגיונית – בחינת יכולת הסטודנטים ללמוד באוניברסיטה על ידי יכולתם ללמוד באוניברסיטה… כלומר, קבלת כל הסטודנטים המעוניינים בכך לשנה הראשונה, ומיון לקראת השנה השניה.

  4. מור

    בתור מי שמתפרנסת כיום משיעורי עזר לילדים בשכונות וערי מצוקה, אני רוצה להעלות טיעון אחד, משמעותי בעיני, שהועלה בכתבה המקורית אך לא בפרסום פה. הטענה היא כי כאשר יתבטלו מבחני הפסיכומטרי, המיקוד יעבור למבחני הבגרות. מבחני הבגרות בעייתיים בפני עצמם, וכל מי שמפקפק או מפקפקת בדבר מוזמנת לגשת לכל תיכון בעיר תל אביב ולראות באיזה כיתה נמצאים ילדים מאיזה שכונה…
    מבחני הבגרות תלויים בדרך בה ילדים וילדות מציגים את עצמם בפני המורה שלהם הרבה יותר ממבחני הפסיכומטרי (חצי מציון הבגרות מורכב מציון מגן, שהמורה נותן לתלמידים המועדפים עליו ולא צריך לתת לעיו דין וחשבון), ולגבי המכונים היקרים – הם יקרים פחות ממכוני השלמת הבגרויות. זאת ועוד, כדי לעבור מבחן פסיכומטרי בהצלחה דרושים כחודשיים מאומצים. כדי לשפר בגרויות דרושה שנה במקרה הטוב (מכיוון שבדרך כלל צריך לשפר לפחות ארבעה-חמישה מקצועות כדי להיכנס לאוניברסיטה). הזמן הוא גורם חשוב, כי בזמן זה אי אפשר לעבוד (והרי המשכורת היא סכום גבוה פי כמה מכל תשלום למכון זה או אחר).
    בקיצור, אמנם שיטת הפסיכומטרי בעייתית מאוד, אבל גם הסתמכות על הבגרויות בלבד לא נראית לי מספקת. כדאי לשקול את האופצייה ההגיונית – בחינת יכולת הסטודנטים ללמוד באוניברסיטה על ידי יכולתם ללמוד באוניברסיטה… כלומר, קבלת כל הסטודנטים המעוניינים בכך לשנה הראשונה, ומיון לקראת השנה השניה.

  5. מאי

    העובדות מעידות על עצמן,בין עורכי הדין הטובים ביותר ישנם כאלה שלמדו במכללות עם פסיכומטרי של 500 יאאלה להפריט לימודי רפואה ולהגשים חלום של הרבה נחשלים/נכשלים.

  6. מאי

    העובדות מעידות על עצמן,בין עורכי הדין הטובים ביותר ישנם כאלה שלמדו במכללות עם פסיכומטרי של 500 יאאלה להפריט לימודי רפואה ולהגשים חלום של הרבה נחשלים/נכשלים.

  7. אביעד

    קיומן של המכללות אינו מעיד בהכרח על גדודי סטודנטים מוכשרים שאינם מצליחים להכנס לאוניברסיטאות. הוא מעיד ראשית כל על ביקוש למקצועות מסויימים (שלאו דווקא צריך. עורכי דין נוספים למשל לא צריך לדעתי), ושנית על כך שאין מספיק אוניברסיטאות בישראל (לפחות עבור תחומים מסויימים)- כלומר ממדיניות הזנחה של הממשלה.
    כנ"ל גם לגבי התוכניות החוץ תקציביות, שבנוסף לנ"ל מעידות גם על הניהול הלקוי של האוניברסיטאות שנאלצות לפנות למקורות שכאלו תוך כדי התפשרות על הדרישות האקדמיות.

    בסופו של דבר צריך אמצעי מיון כלשהו כי יש מספר מקומות מוגבל. אם יבוטל הפסיכומטרי, הלחץ יעבור לבגרויות. ואז כל תופעת מכוני ההכנה לפסיכומטרי רק תעבור באחת לשוק מכוני ההכנה לבגרויות, ושוב יהיו קורסים יקרים, ושוב תהיה אפליה לתלמידים עשירים ובסה"כ נעביר את הבעיה כמה שנים אחורה.
    כל זה נובע שוב מהזנחה של הממשלה שהזנתה את מעמד בחינות הבגרות, עד כדי כך שהפכו למסנן בלתי אמין לקבלה לאוניברסיטה.

    בשורה התחתונה הבעיה האמיתית אינה הפסיכומטרי, שהוא רק סימפטום לבעיה האמיתית של הזנחה וחסור ניהול נכון של מערכת החינוך (התיכוני והגבוה) בישראל.

  8. אביעד

    קיומן של המכללות אינו מעיד בהכרח על גדודי סטודנטים מוכשרים שאינם מצליחים להכנס לאוניברסיטאות. הוא מעיד ראשית כל על ביקוש למקצועות מסויימים (שלאו דווקא צריך. עורכי דין נוספים למשל לא צריך לדעתי), ושנית על כך שאין מספיק אוניברסיטאות בישראל (לפחות עבור תחומים מסויימים)- כלומר ממדיניות הזנחה של הממשלה.
    כנ"ל גם לגבי התוכניות החוץ תקציביות, שבנוסף לנ"ל מעידות גם על הניהול הלקוי של האוניברסיטאות שנאלצות לפנות למקורות שכאלו תוך כדי התפשרות על הדרישות האקדמיות.

    בסופו של דבר צריך אמצעי מיון כלשהו כי יש מספר מקומות מוגבל. אם יבוטל הפסיכומטרי, הלחץ יעבור לבגרויות. ואז כל תופעת מכוני ההכנה לפסיכומטרי רק תעבור באחת לשוק מכוני ההכנה לבגרויות, ושוב יהיו קורסים יקרים, ושוב תהיה אפליה לתלמידים עשירים ובסה"כ נעביר את הבעיה כמה שנים אחורה.
    כל זה נובע שוב מהזנחה של הממשלה שהזנתה את מעמד בחינות הבגרות, עד כדי כך שהפכו למסנן בלתי אמין לקבלה לאוניברסיטה.

    בשורה התחתונה הבעיה האמיתית אינה הפסיכומטרי, שהוא רק סימפטום לבעיה האמיתית של הזנחה וחסור ניהול נכון של מערכת החינוך (התיכוני והגבוה) בישראל.

  9. נתן.

    יש מצב נתון שבו יש עודף ביקוש על היצע ,והפיתרון ההוגן ביותר למצב הזה הוא הבחינה הפסיכומטרית.

  10. נתן.

    יש מצב נתון שבו יש עודף ביקוש על היצע ,והפיתרון ההוגן ביותר למצב הזה הוא הבחינה הפסיכומטרית.

  11. מורה

    כמורה בבית ספר ב"עיירת פיתוח" אני רואה עד כמה מבחני הבגרות והפיכת כל מערכת החינוך לתלויה או פועלת רק עבור מבחני הבגרות הם דרך בדוקה יעילה ומכוונת לפגיעה בשכבות החלשות, וזאת מכיוון שכמות הנקודות הרבה והחומר הרב שצריך להעביר לא מאפשר לתקן ליקויים לימודיים במהלך התיכון ובעצם מציב חלק גדול מהתלמידים כתת-הישגיים וכמי שמראש המצב עבורם אבוד.
    הפסיכומטרי מבחינה זו הוא עוד נדבך שמציב הישגיות תלויית כלכלה ומעמד מעל יכולות ואפשרויות אמיתיות, וזאת מכיוון שהלמידה איננה "למידה אמיתית" אלא למידה שעיקרה הוא עניין של אמצעים ונגישות.
    דרך אג האם אתם מכירים מחקר שמאשש את טענותיי?

  12. מורה

    כמורה בבית ספר ב"עיירת פיתוח" אני רואה עד כמה מבחני הבגרות והפיכת כל מערכת החינוך לתלויה או פועלת רק עבור מבחני הבגרות הם דרך בדוקה יעילה ומכוונת לפגיעה בשכבות החלשות, וזאת מכיוון שכמות הנקודות הרבה והחומר הרב שצריך להעביר לא מאפשר לתקן ליקויים לימודיים במהלך התיכון ובעצם מציב חלק גדול מהתלמידים כתת-הישגיים וכמי שמראש המצב עבורם אבוד.
    הפסיכומטרי מבחינה זו הוא עוד נדבך שמציב הישגיות תלויית כלכלה ומעמד מעל יכולות ואפשרויות אמיתיות, וזאת מכיוון שהלמידה איננה "למידה אמיתית" אלא למידה שעיקרה הוא עניין של אמצעים ונגישות.
    דרך אג האם אתם מכירים מחקר שמאשש את טענותיי?

  13. נוגה

    אתה צודק ויש ספרות שעוסקת בזה שהמעכרת כולה מכוונת למבחנים, כולל מבחני הישגים למיניהם. יש הרבה באנגלית, גם זה עלה לדיון בשיח האמריקאי, למרות שמצד שני גם במדינות מסוימות מודדים מורים על פי ציוני התלמידים ויש תעשיה שלמה של מדידות והערכות.
    לגבי מבחני מיון לאוניברסיטה-
    אפשר להחליט על מבחנים מורכבים ויקרים אבל אמינים יותר, כפי שלמשל עשו (לפני די הרבה שנים) בבי"ס לתלמידי חו"ל באונ' העברית, ולפי השיטה האמריקאית- תעודת בגרות, גליונות הערכה, שאלות שהמועמד עונה עליהן (כמו מטרה בלימודים), קורות חייםועוד. לכל מועמד נוצר תיק, וכל המרכיבים משפיעים על הקבלה.

  14. נוגה

    אתה צודק ויש ספרות שעוסקת בזה שהמעכרת כולה מכוונת למבחנים, כולל מבחני הישגים למיניהם. יש הרבה באנגלית, גם זה עלה לדיון בשיח האמריקאי, למרות שמצד שני גם במדינות מסוימות מודדים מורים על פי ציוני התלמידים ויש תעשיה שלמה של מדידות והערכות.
    לגבי מבחני מיון לאוניברסיטה-
    אפשר להחליט על מבחנים מורכבים ויקרים אבל אמינים יותר, כפי שלמשל עשו (לפני די הרבה שנים) בבי"ס לתלמידי חו"ל באונ' העברית, ולפי השיטה האמריקאית- תעודת בגרות, גליונות הערכה, שאלות שהמועמד עונה עליהן (כמו מטרה בלימודים), קורות חייםועוד. לכל מועמד נוצר תיק, וכל המרכיבים משפיעים על הקבלה.

  15. יובל

    אף פעם לא הבנתי בדיוק למי עוזרת הבחינה הפסיכומטרית (חוץ מאשר לכל מי שעושה ממנה כסף, כמובן) וכעת, כשאני חלק ממערכת אקדמית שבה אין כזאת בחינה (באנגליה) אני לא מסוגל להבין את הנחיצות שלה. כאן הקבלה לתואר ראשון היא על סמך בחינות הבגרות ומכתבי המלצה של המורים. זה נותן את הכבוד הראוי לשנות הלימוד הרבות שבהן הידע נבנה ומתגבש (בניגוד לפסיכומטרי שאליו לומדים במבצע בזק של חודשים ספורים) ויש גם מיון עצמי על סמך תחומי הלימוד (תחומים כמותיים נותנים יתרון בחוגים להנדסה וכו'). אפילו בקבלה לתואר שני, ששם כן דורשים GMAT, שזה מעיין מבחן פסיכומטרי, עדיין יש יותר משקל לתואר הראשון.

  16. יובל

    אף פעם לא הבנתי בדיוק למי עוזרת הבחינה הפסיכומטרית (חוץ מאשר לכל מי שעושה ממנה כסף, כמובן) וכעת, כשאני חלק ממערכת אקדמית שבה אין כזאת בחינה (באנגליה) אני לא מסוגל להבין את הנחיצות שלה. כאן הקבלה לתואר ראשון היא על סמך בחינות הבגרות ומכתבי המלצה של המורים. זה נותן את הכבוד הראוי לשנות הלימוד הרבות שבהן הידע נבנה ומתגבש (בניגוד לפסיכומטרי שאליו לומדים במבצע בזק של חודשים ספורים) ויש גם מיון עצמי על סמך תחומי הלימוד (תחומים כמותיים נותנים יתרון בחוגים להנדסה וכו'). אפילו בקבלה לתואר שני, ששם כן דורשים GMAT, שזה מעיין מבחן פסיכומטרי, עדיין יש יותר משקל לתואר הראשון.

  17. אלעד

    נוגה – את הרי יודעת ששיטת הראיונות האישיים נוצרה בארה"ב במטרה לסנן "לא רצויים" כמו יהודים, מהגרים, שחורים, נכים, אנשים שטינם במיינסטרים מבחינת אישיות, וכו'. יישום ראיונות אישיים בישראל תבטיח שללימודים גבוהים יתקבלו רק וואספים (יהודים לבנים אשכנזים גברים וכו'). ראה לימודי רפואה בארץ.

    (התעצלתי לחפש לינק לביסוס ההיסטורי לגבי התפתחות הראיונות בארה"ב. אחפש אם תבקשו).

  18. אלעד

    נוגה – את הרי יודעת ששיטת הראיונות האישיים נוצרה בארה"ב במטרה לסנן "לא רצויים" כמו יהודים, מהגרים, שחורים, נכים, אנשים שטינם במיינסטרים מבחינת אישיות, וכו'. יישום ראיונות אישיים בישראל תבטיח שללימודים גבוהים יתקבלו רק וואספים (יהודים לבנים אשכנזים גברים וכו'). ראה לימודי רפואה בארץ.

    (התעצלתי לחפש לינק לביסוס ההיסטורי לגבי התפתחות הראיונות בארה"ב. אחפש אם תבקשו).

  19. שמרלינג

    הפסיכומטרי באמת לא משקף סיכויי הצלחה בלימודים משום שעל מנת להצליח בלימודים צריך כישורים נוספים שלא כל כך קשורים לאנטליגנציה או I.Q. השקעה, בגרות נפשית וכישורים חברתיים חשובים גם הם. המטרה של הפסיכומטרי היא לא בהכרח לנבא את סיכויי ההצלחה של הסטודנט בלימודיו, אלא למיין את המועמדים על פי רמת האנטיליגנציה שלהם. בכך אולי הוא עושה עבודה לא רעה.

    דבר נוסף, על בסיס מחקר שקראתי עליו בעיתון, הוכח שכל קורסי ההכנה לפסיכומטרי היקרים לא מוכיחים את עצמם ובכל אופן כמעט אף נבחן שמתחיל עם ציון 500 לא יצליח לגרד את ה 600 בזכות קורס.
    עקב כך, לדעתי, הפסיכומטרי הוא למעשה כלי שמקטין את התלות בבגרויות ומסייע דווקא לאוכלוסיות חלשות שלמדו בבתי ספר גרועים יותר. הפסיכומטרי גם עוזר לאלה שגרים במרבית הישובים בארץ שבהם כמות ההעתקות בבחינות הבגרות קטנה משמעותית מאשר כאלה שגרים ביישובים אחרים. ברור לכולם פה למי הכוונה.

  20. שמרלינג

    הפסיכומטרי באמת לא משקף סיכויי הצלחה בלימודים משום שעל מנת להצליח בלימודים צריך כישורים נוספים שלא כל כך קשורים לאנטליגנציה או I.Q. השקעה, בגרות נפשית וכישורים חברתיים חשובים גם הם. המטרה של הפסיכומטרי היא לא בהכרח לנבא את סיכויי ההצלחה של הסטודנט בלימודיו, אלא למיין את המועמדים על פי רמת האנטיליגנציה שלהם. בכך אולי הוא עושה עבודה לא רעה.

    דבר נוסף, על בסיס מחקר שקראתי עליו בעיתון, הוכח שכל קורסי ההכנה לפסיכומטרי היקרים לא מוכיחים את עצמם ובכל אופן כמעט אף נבחן שמתחיל עם ציון 500 לא יצליח לגרד את ה 600 בזכות קורס.
    עקב כך, לדעתי, הפסיכומטרי הוא למעשה כלי שמקטין את התלות בבגרויות ומסייע דווקא לאוכלוסיות חלשות שלמדו בבתי ספר גרועים יותר. הפסיכומטרי גם עוזר לאלה שגרים במרבית הישובים בארץ שבהם כמות ההעתקות בבחינות הבגרות קטנה משמעותית מאשר כאלה שגרים ביישובים אחרים. ברור לכולם פה למי הכוונה.

  21. מיכל22

    למה בכלל צריך למיין בשנה ראשונה לאונ'? יש לתת הזדמנות לכל אחד ללמוד באוניברסיטה. אין קשר בין לימודי התיכון והאונ'. יש תלמידי תיכון "גרועים" שהפכו לחוקרים ופרופ' מעולים, שהרי גם שיטות החינוך ביסודי ובתיכון הן בעייתיות.
    האוניברסיטה הפתוחה – נחשבת למעולה – מקבלת כל אחד – וזה נמדד ביכולתו להתמודד עם לימודיו. היא מעניקה קורסי תמיכה ולמידה למתקשים- כך גם היום חלק מהאונ' והמכללות – כמו תוכניות מיוחדות למה שמכונה "ליקויי למידה" (שם נורא). האופציה להשכלה חייבת להיות שוויונית ופתוחה לכל.

  22. מיכל22

    למה בכלל צריך למיין בשנה ראשונה לאונ'? יש לתת הזדמנות לכל אחד ללמוד באוניברסיטה. אין קשר בין לימודי התיכון והאונ'. יש תלמידי תיכון "גרועים" שהפכו לחוקרים ופרופ' מעולים, שהרי גם שיטות החינוך ביסודי ובתיכון הן בעייתיות.
    האוניברסיטה הפתוחה – נחשבת למעולה – מקבלת כל אחד – וזה נמדד ביכולתו להתמודד עם לימודיו. היא מעניקה קורסי תמיכה ולמידה למתקשים- כך גם היום חלק מהאונ' והמכללות – כמו תוכניות מיוחדות למה שמכונה "ליקויי למידה" (שם נורא). האופציה להשכלה חייבת להיות שוויונית ופתוחה לכל.

  23. שור

    שוק ההשכלה הגבוהה בישראל הוא בולשביקי במהותו, ולכן הולך ודועך.
    מול ביקושים גדולים לרכישת השכלה גבוהה,
    עומד ה"אח הגדול" בדמות קרטל המל"ג שמונע גידול בהיצע מטעמים אנוכיים,
    המל"ג מונע הקמת אוניברסיטאות ומכללות חדשות,
    המל"ג מונע פתיחת חוגים חדשים ומתן תארים מתקדמים במכללות קיימות,
    ולכן גורם להיצע קטן מול ביקוש הולך וגדל.

    התוצאה היא שעל כל מקום באקדמיה מתמודדים הרבה מועמדים,
    יש צורך בכלי, כמו המבחן הפסיכומטרי, בכדי להתאים את הביקוש הגדול להיצע המוגבל.
    אבל בפועל – הפסיכומטרי הוא גם כלי להדרת מיעוטים מההשכלה,
    בד"כ למזרחיים, ערבים, עולים ובני פריפריה קשה יותר להצליח בפסיכומטרי,
    אלפי צעירים ישראלים שיכולים לרכוש תואר ראשון ומעלה – נידחים !
    אז מה יצא לנו ?
    שכ"ל נמוך מאוד, סבסוד ציבורי גבוה מאוד, ועשרות אלפים של ערבים, מזרחיים, עולים ובני פריפריה שאינם מתקבלים.
    התוצאה היא שכולנו מסבסדים בעיקר את החמישון העליון ברכישת השכלה גבוהה,
    את בניהם של הפרופסורים האמידים מרמת אביב, של עורכי הדין המיליונרים ממגדלי ת"א, של רואי החשבון העשירים מכפר שמריהו.

    הפתרון הוא פתיחת שוק ההשכלה הגבוהה לתחרות חופשית:
    ביטול מוחלט של המל"ג והסרת מיגבלות מהתפתחות השוק (מלבד פיקוח על איכות),
    שכר המרצים ייקבע בהסכמים בכל מוסד ולא באופן ארצי,
    העלאת שכ"ל באופן חד ומתן מילגות ביד רחבה לרוב הסטודנטים,
    העברת תקציבי המדינה (5 מיליארד ש"ח השנה) ישירות לסטודנטים לפי קריטריונים של שיוויון חברתי,
    כל זה יביא לגידול וזינוק בהיצע ההשכלה הגבוה ולשגשוג של האקדמיה בארץ, כולל בתארים מתקדמים.

    ולאן בורחים המוחות כיום הדורטורנטים הישראליים ?
    בעיקר לאוניברסיטאות בארה"ב שפורחות ומשגשגות בגלל השוק החופשי.

    שור

  24. שור

    שוק ההשכלה הגבוהה בישראל הוא בולשביקי במהותו, ולכן הולך ודועך.
    מול ביקושים גדולים לרכישת השכלה גבוהה,
    עומד ה"אח הגדול" בדמות קרטל המל"ג שמונע גידול בהיצע מטעמים אנוכיים,
    המל"ג מונע הקמת אוניברסיטאות ומכללות חדשות,
    המל"ג מונע פתיחת חוגים חדשים ומתן תארים מתקדמים במכללות קיימות,
    ולכן גורם להיצע קטן מול ביקוש הולך וגדל.

    התוצאה היא שעל כל מקום באקדמיה מתמודדים הרבה מועמדים,
    יש צורך בכלי, כמו המבחן הפסיכומטרי, בכדי להתאים את הביקוש הגדול להיצע המוגבל.
    אבל בפועל – הפסיכומטרי הוא גם כלי להדרת מיעוטים מההשכלה,
    בד"כ למזרחיים, ערבים, עולים ובני פריפריה קשה יותר להצליח בפסיכומטרי,
    אלפי צעירים ישראלים שיכולים לרכוש תואר ראשון ומעלה – נידחים !
    אז מה יצא לנו ?
    שכ"ל נמוך מאוד, סבסוד ציבורי גבוה מאוד, ועשרות אלפים של ערבים, מזרחיים, עולים ובני פריפריה שאינם מתקבלים.
    התוצאה היא שכולנו מסבסדים בעיקר את החמישון העליון ברכישת השכלה גבוהה,
    את בניהם של הפרופסורים האמידים מרמת אביב, של עורכי הדין המיליונרים ממגדלי ת"א, של רואי החשבון העשירים מכפר שמריהו.

    הפתרון הוא פתיחת שוק ההשכלה הגבוהה לתחרות חופשית:
    ביטול מוחלט של המל"ג והסרת מיגבלות מהתפתחות השוק (מלבד פיקוח על איכות),
    שכר המרצים ייקבע בהסכמים בכל מוסד ולא באופן ארצי,
    העלאת שכ"ל באופן חד ומתן מילגות ביד רחבה לרוב הסטודנטים,
    העברת תקציבי המדינה (5 מיליארד ש"ח השנה) ישירות לסטודנטים לפי קריטריונים של שיוויון חברתי,
    כל זה יביא לגידול וזינוק בהיצע ההשכלה הגבוה ולשגשוג של האקדמיה בארץ, כולל בתארים מתקדמים.

    ולאן בורחים המוחות כיום הדורטורנטים הישראליים ?
    בעיקר לאוניברסיטאות בארה"ב שפורחות ומשגשגות בגלל השוק החופשי.

    שור

  25. גיא בן-פורת

    הבעיה איננה הפסיכומטרי אלא אי השוויון. בין אם הדגש יעבור לבחינות הבגרות (ואז מן הסתם ייפתחו קורסים לשיפור ציוני הבגרות) או קבלת כולם לשנה א' (קורס פרטי באקונומטריקה?) אי השוויון יישתקף בתוצאות.

    ההצעה של איציק להגרלה היא בהחלט אפשרית באותם מקצועות שהדרישות הן תוצאה של ביקושים גבוהים (משפטים וניהול) ולא של דרישות ידע גבוהות (ועובדה, אותם בוגרי מכללות הופכים ברובם גם הם לעורכי דין). אינני בטוח שזה יעבוד בלימודי רפואה או הנדסה בה הפערים בידע יבואו במהרה לידי ביטוי.

    כאמור, הפסיכומטרי איננו הבעיה, אי השוויון הוא הבעיה.

  26. גיא בן-פורת

    הבעיה איננה הפסיכומטרי אלא אי השוויון. בין אם הדגש יעבור לבחינות הבגרות (ואז מן הסתם ייפתחו קורסים לשיפור ציוני הבגרות) או קבלת כולם לשנה א' (קורס פרטי באקונומטריקה?) אי השוויון יישתקף בתוצאות.

    ההצעה של איציק להגרלה היא בהחלט אפשרית באותם מקצועות שהדרישות הן תוצאה של ביקושים גבוהים (משפטים וניהול) ולא של דרישות ידע גבוהות (ועובדה, אותם בוגרי מכללות הופכים ברובם גם הם לעורכי דין). אינני בטוח שזה יעבוד בלימודי רפואה או הנדסה בה הפערים בידע יבואו במהרה לידי ביטוי.

    כאמור, הפסיכומטרי איננו הבעיה, אי השוויון הוא הבעיה.

  27. מיכל22

    ממתי השכלה צריכה להתנהל כ"שוק חופשי" עלק? כבר שכחנו שתרבות והשכלה אלו הם צרכים אנושיים שלא פועלים כמו חנות מכולת- משלמים מקבלים. המדינה היא זו שצריכה לסבסד השכלה גבוהה ותשואתה תבוא כשאותם דורות של משכילים יוכלו גם להתפרנס בכבוד.
    כמובן בכפוף לשוק…שעד אז, בסמוך לסיבסודה של המדינה את האונ' – גם השוק אולי יהיה שוויוני יותר בתגמוליו..ואם אפשר סוציאלי יותר.
    אני פוגשת גמלאים מהדור שזוכים לקבל פנסיה – הם מה זה מרחמים עלינו..העובדים כעבדים, ללא תנאים- באונ'.

  28. מיכל22

    ממתי השכלה צריכה להתנהל כ"שוק חופשי" עלק? כבר שכחנו שתרבות והשכלה אלו הם צרכים אנושיים שלא פועלים כמו חנות מכולת- משלמים מקבלים. המדינה היא זו שצריכה לסבסד השכלה גבוהה ותשואתה תבוא כשאותם דורות של משכילים יוכלו גם להתפרנס בכבוד.
    כמובן בכפוף לשוק…שעד אז, בסמוך לסיבסודה של המדינה את האונ' – גם השוק אולי יהיה שוויוני יותר בתגמוליו..ואם אפשר סוציאלי יותר.
    אני פוגשת גמלאים מהדור שזוכים לקבל פנסיה – הם מה זה מרחמים עלינו..העובדים כעבדים, ללא תנאים- באונ'.