עסקי אוויר

דרור ניסן

בארה"ב קיימת זה מכבר- ומשווקת למערב כולו –  תרבות צריכה בלתי מרוסנת, הנשענת על אשראי גורף. צורכים בלי חשבון ובקרה ופעמים רבות גם בלי צורך אמיתי, ובעיקר בלי כסף. קנה היום ושלם שוטף פלוס בבניין ירושלים ננוחם.

הצרכן האמריקני קונה הכל, החל מבתים ומכוניות וכלה בג`אנק פוד, באשראי. לעיתים שכיחות, ללא כל הון מקדמי כלל, ללא חסכונות, בטחונות וערבים, ללא הכנסה קבועה ומסודרת ואף ללא כסף בכלל.

זהו למעשה אחד המקורות החברתיים- תרבותיים למשבר ה"סאב-פריים" – אותו כדור השלג שהחל לגלגל מפולת כלכלית גלובאלית שמלבד בעלי העניין והשחקנים המרכזיים בשווקים , אף משקיף רציני לא מוכן לנבא את קיצה ולאמוד את מימדיה. אדרבא, זקני השווקים וחיות פיננסיות חסרות פניות ופוזיציות, אומרים שאנחנו בכלל במבוא להקדמה. האמת היא שאף אחד לא יודע בדיוק וגם לא בערך לאן זה הולך.

ככל שקוראים יותר, יודעים פחות. רובם המוחלט של הראיונות המוענקים לעיתונות הכלכלית, המקומית והבינלאומית, בפרט ע"י בעלי עניין, הם סוג של נסיון נואש ובוטה להשפיע על השווקים ולאושש אותם.

ביום בו לב לבייב אמר לעיתונות שמניית אפריקה ישראל נמוכה משמעותית משווייה ומי שמוכר אותה הוא חלש אופי – קפצה המנייה ב15 אחוז (שנמחקו בריבית ימים ספורים אחריי הראיון).

וזהו עצם העניין: הימים הללו הם בבחינת שיעור חשוב, המוציא את כל האוויר החם והנפיחות מהכלכלה ופרשניה. לפתע אתה מבין שהכלכלה היא הדבר הכי רחוק ממדע, והמרכיב הספקולטיבי והפסיכולוגיסטי שטמון בהתנהלותה פשוט עצום. יש ימים בהם פסיכוזת ההמונים, החרדות, חרושת השמועות והנברוזות של השווקים הם חזות הכל. הם הם  הדינמיקה הכלכלית. לא שום פרמטר אחר. ככה גם נופלים בנקים ובתי השקעות. כי מה הם בעצם זולת אוויר?  מפולת בבורסה, צלילה מתמדת של המנייה, סדרה בלתי פוסקת של ידיעות שליליות, בריחת הלקוחות הכבדים ואח"כ שאר הלקוחות – כל אלה מפילים בנקים ובתי השקעות  עם מורשת ומוניטין עתירי ימים, ואח"כ גם את המדדים השונים ואת השווקים בכללותם.

יש והתהליך הזה עצמו אורך ימים בלבד. "בר סטנרס" קרס למעשה בפועל, בלילה בו המנייה צנחה מ-80 דולר ל-2 דולר.

ממריאים

פעם מזמן, הכלכלה נשענה על סחר חליפין של סחורות.  לאמור, נתתי קילו תפ"א וקיבלתי תמורתו קילו תפוחי עץ. ואז בא הכסף, ועדיין הריאליות והממשות נשמרו. לפחות בהתחלה.          

משבר הלוואות ה"סאב- פריים" הוא הזדמנות מצויינת להתחקות אחר התנתקותה של הכלכלה מקרקע המציאות והממשות והמראתה לספירות כלכליות וירטואליות בהן הכלכלה נוטלת חופשה ממושכת מהמציאות ומכל ערכים ריאליים של כלכלה.

כל עוד הבנק מכר לי את המוצר שלו, קרי כסף, באמצעות משכנתא שהעניק לי, ואני הלכתי ורכשתי בכסף הזה בית, זו כלכלה סבירה ונהירה (נעזוב רגע את כושר ההחזר).

משעה שהבנק מתחיל לארוז אלפי משכנתאות ששיווק ולמכור אותן לבתי השקעות שונים, לבנקים בעולם וכך הלאה וכך הלאה, ולקרוא לדבר הזה שאינו אלא משחק פרמידה אינסופי: "מכשירים פיננסיים מובנים ומורכבים", זו חוצפה ובוז עמוק למשקיעים. כאן מתחיל להתאדות הכסף וכאן הופכת הכלכלה ל"לופט גשעפט", לעסקי אוויר.

השווקים:

מושג חדש יחסית, נולד עם ראשית עידן הכלכלה הגלובאלית, והשימוש בו הופך יותר ויותר תכוף.

בימינו למעשה, הפוליטיקה, נבחרי הציבור, החברה, התרבות, כל אלה הופכים זירות עקרות. מי אפסיים לטוחני מים. השווקים הם הריבון ואין בילתם. כבר ראינו כותרות בנוסח: "השווקים ממתינים לביבי",  "השווקים נופלים לנוכח בחירת פרץ" וכן הלאה. העיקרון ברור: אין חברה, אין ערכים, אין התגוששויות אידיאולוגיות. נאדה. אין כלום וכלום גם לא באמת חשוב זולת שווקים ושווקים.

צריך לקוות שהמשבר הנוכחי הוא אכן פרמננטי, ארוך ימים, עמוק, מובנה, מתמשך ורב פנים.

צריך בעיקר לקוות שהוא יעמעם משמעותית את זוהרה של הגלובאליזצייה, יקזז דרמטית בעוצמתם וב"מסתוריותם" של השווקים. יוציא את האוויר מהאנליסטים ומכל להקות השוטים והמשטים שמתחזים כאן לענקי כלכלה. ובעיקר צריך לייחל לנסיגת "השווקים" ושובה של הפוליטיקה.

הכלכלה לא יכולה להמשיך להוסיף ולהתנהל כביכול כיישות  בפני עצמה, אקס /על – פוליטית.

 עליה לשוב ולשרת ערכים ותפיסות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אלי אביר

    כל מילה בסלע המתפורר הזה שנקרא כלכלה גלובלית

  2. אלי אביר

    כל מילה בסלע המתפורר הזה שנקרא כלכלה גלובלית

  3. דודי קינג

    לקוות שהמשבר הנוכחי הוא פרמננטי?! אפרופו פורים, הסיפא של המאמר מריח הרבה יותר מדי משנאת המן, ומכיל הרבה פחות מדי אהבת מרדכי. מנקודת מבט אידיאולוגית, התשוקה להרס יכולה להוביל רק לדבר אחד – הרס. היה טוב אם המחשבה שהושקעה במאמר הייתה מושקעת גם במשמעות המציאותית של הצהרות ממין זה. לאיזה סוג של משבר פרמננטי מאחל הכותב? אבטלה מרקיעת שחקים? אחוז עוני המכפיל ומשלש את עצמו? אינפלציה דוהרת וקיצוב? אולי לאיזה משברון לחם קטן? טוב שלא שמענו קריאה לאיזה 1929 קטן, רק בשביל הכיף. אין ספק שהמחשבה והתרבות הכלכלית ההגמונית הנוכחיות רקובות, אבל אפשר ורצוי לתקן ולפעול לשינוי גם בלי להתפלל לשריפה מאכלת והרסנית.

  4. דודי קינג

    לקוות שהמשבר הנוכחי הוא פרמננטי?! אפרופו פורים, הסיפא של המאמר מריח הרבה יותר מדי משנאת המן, ומכיל הרבה פחות מדי אהבת מרדכי. מנקודת מבט אידיאולוגית, התשוקה להרס יכולה להוביל רק לדבר אחד – הרס. היה טוב אם המחשבה שהושקעה במאמר הייתה מושקעת גם במשמעות המציאותית של הצהרות ממין זה. לאיזה סוג של משבר פרמננטי מאחל הכותב? אבטלה מרקיעת שחקים? אחוז עוני המכפיל ומשלש את עצמו? אינפלציה דוהרת וקיצוב? אולי לאיזה משברון לחם קטן? טוב שלא שמענו קריאה לאיזה 1929 קטן, רק בשביל הכיף. אין ספק שהמחשבה והתרבות הכלכלית ההגמונית הנוכחיות רקובות, אבל אפשר ורצוי לתקן ולפעול לשינוי גם בלי להתפלל לשריפה מאכלת והרסנית.

  5. יעל פישביין

    אני מסכימה עם רוב דבריך, אך לא עם הנחת המוצא שלך. לא הצרכן האמריקאי אשם במשבר המשכנתאות הנוכחי – אלא הבנק הפדרלי האמריקאי. להאשים את הצרכן האמריקאי במקום את הבנק הפדרלי זה כמו להאשים את הנאנסת במקום את האנס. כי מי שהוליד את המשבר היה הבנק הפדרלי. אי שם בשנות התשעים הבנק הפדרלי בראשו עמד אלן גרינפן, החליט לאפשר לבנקים להנפיק אגרות חוב "מגובות משכנתאות" וההחלטה הזאת היא שחוללה את המשבר. בתי השקעות כמו בר סטרנס שקרס, קנו מהבנקים חבילות משכנתאות, הקימו קרנות, הנפיקו אגרות חוב "מגובות משכנתאות" וסחרו בהן תוך עשיית רווחי עתק. בארה"ב מקבלי משנתא מדורגים לפי דרגות סיכון. המונח המכובס "סאבפריים" מתאר משכנתא בעלת דירוג סיכון גבוה. הבנק הפדרלי, במודע ובחוסר אחריות, אפשר לבתי ההשקעות להנפיק אגרות חוב "מגובות משנתאות" גם כשהגיבוי היה משנתאות מפוקפות שניתנו ללווים בעלי דירוג סיכון גבוה. זה היה תרגיל פיננסי, שכולו התבסס על ההחלטה חסרת האריות של הבנק הפדרלי. אז מה אתה מאשים את תרבות הצריכה באמריקאית?. זה לא שאני בעדה – רחוק מזה, אבל במקרה הנוכחי לא היא האשמה. המקרה הנוכחי מוכיח את המניפולטיביות של המנהיגות הכלכלית האמריקאית, שעושה שימו בחולשות של הצרכן האמריקאי – כדי להגדיל את הנפח של המיגזר הפיננסי, הלא יצרני, האמריקאי.
    ובאשר להתערבות הבנק הפדרלי במשבר. תגיד לי במה זה שונה ממה שעשו אצלנו במשבר המניות הבנקאיות אצלנו?. האם אצלנו לא רצה הממשלה להציל את הבנקים על ידי קנייתם? האם אצלנו זה הזיז למישהו? האם זה שינה את השקפת העולם של חסידי "השוק החופשי"?
    הלקח של התמוטטות המערכת הבנקאית האמריקאית הנוכחית הוא שצריך להילחם על הידוק הפיקוח על הבנקים. איך הפיקוח על הבנקים הירשה לבנק הפועלים להשתתף בחינגא המפוקפקת של "מניות מגובות משכנתאות" האמריקאית, כאשר בארץ אסור לעשות זאת? האם הוא בכלל ידע על זה? אלה שאלות שצריך לברר רגע לפני שכולנו נידרש לשלם את מחיר מחיקת החובות של בנק הפועלים, שהקיע את כספנו בשוק הסאבריים האמריקאי.

  6. יעל פישביין

    אני מסכימה עם רוב דבריך, אך לא עם הנחת המוצא שלך. לא הצרכן האמריקאי אשם במשבר המשכנתאות הנוכחי – אלא הבנק הפדרלי האמריקאי. להאשים את הצרכן האמריקאי במקום את הבנק הפדרלי זה כמו להאשים את הנאנסת במקום את האנס. כי מי שהוליד את המשבר היה הבנק הפדרלי. אי שם בשנות התשעים הבנק הפדרלי בראשו עמד אלן גרינפן, החליט לאפשר לבנקים להנפיק אגרות חוב "מגובות משכנתאות" וההחלטה הזאת היא שחוללה את המשבר. בתי השקעות כמו בר סטרנס שקרס, קנו מהבנקים חבילות משכנתאות, הקימו קרנות, הנפיקו אגרות חוב "מגובות משכנתאות" וסחרו בהן תוך עשיית רווחי עתק. בארה"ב מקבלי משנתא מדורגים לפי דרגות סיכון. המונח המכובס "סאבפריים" מתאר משכנתא בעלת דירוג סיכון גבוה. הבנק הפדרלי, במודע ובחוסר אחריות, אפשר לבתי ההשקעות להנפיק אגרות חוב "מגובות משנתאות" גם כשהגיבוי היה משנתאות מפוקפות שניתנו ללווים בעלי דירוג סיכון גבוה. זה היה תרגיל פיננסי, שכולו התבסס על ההחלטה חסרת האריות של הבנק הפדרלי. אז מה אתה מאשים את תרבות הצריכה באמריקאית?. זה לא שאני בעדה – רחוק מזה, אבל במקרה הנוכחי לא היא האשמה. המקרה הנוכחי מוכיח את המניפולטיביות של המנהיגות הכלכלית האמריקאית, שעושה שימו בחולשות של הצרכן האמריקאי – כדי להגדיל את הנפח של המיגזר הפיננסי, הלא יצרני, האמריקאי.
    ובאשר להתערבות הבנק הפדרלי במשבר. תגיד לי במה זה שונה ממה שעשו אצלנו במשבר המניות הבנקאיות אצלנו?. האם אצלנו לא רצה הממשלה להציל את הבנקים על ידי קנייתם? האם אצלנו זה הזיז למישהו? האם זה שינה את השקפת העולם של חסידי "השוק החופשי"?
    הלקח של התמוטטות המערכת הבנקאית האמריקאית הנוכחית הוא שצריך להילחם על הידוק הפיקוח על הבנקים. איך הפיקוח על הבנקים הירשה לבנק הפועלים להשתתף בחינגא המפוקפקת של "מניות מגובות משכנתאות" האמריקאית, כאשר בארץ אסור לעשות זאת? האם הוא בכלל ידע על זה? אלה שאלות שצריך לברר רגע לפני שכולנו נידרש לשלם את מחיר מחיקת החובות של בנק הפועלים, שהקיע את כספנו בשוק הסאבריים האמריקאי.

  7. שור

    אתה מתעלם מהגידול ברמת הרווחה של מיליוני אנשים בדור האחרון עקב הכלכלה הגלובאלית,
    אתה מתעלם מכך שמדד ג'יני העולמי ירד בדור האחרון כי מאות מיליוני אנשים בסין-הודו-רוסיה-ברזיל-מזרח אירופה שיפרו את מצבם החברתי-כלכלי עקב הגלובאליזציה.

    יש לשיטה הקפיטליסטית-תחרותית חסרונות,
    אבל היא טובה לאנשים הפשוטים יותר מכל שיטה אחרת.

    שור

  8. שור

    אתה מתעלם מהגידול ברמת הרווחה של מיליוני אנשים בדור האחרון עקב הכלכלה הגלובאלית,
    אתה מתעלם מכך שמדד ג'יני העולמי ירד בדור האחרון כי מאות מיליוני אנשים בסין-הודו-רוסיה-ברזיל-מזרח אירופה שיפרו את מצבם החברתי-כלכלי עקב הגלובאליזציה.

    יש לשיטה הקפיטליסטית-תחרותית חסרונות,
    אבל היא טובה לאנשים הפשוטים יותר מכל שיטה אחרת.

    שור

  9. ג'יני השד

    מדד ג'יני לא מודד איכות חיים של אנשים כי אם פערים כלכליים בתוך מדינות וביניהן. ולפי המדד הזה אגב הפערים הללו לא היו גבוהים יותר מעולם.

  10. ג'יני השד

    מדד ג'יני לא מודד איכות חיים של אנשים כי אם פערים כלכליים בתוך מדינות וביניהן. ולפי המדד הזה אגב הפערים הללו לא היו גבוהים יותר מעולם.

  11. אזרח.

    דברים שהעתקתי ממאמר שקראתי בעבר.וכמו שאומרים:

    The Chickens are Coming Home to Roost

    המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, המבוססת
    בעיקר על צעדים מוניטריים ,(קביעת שער הריבית, פיקוח על אשראי ועל המערכת הבנקאית) וכמה שפחות על מדיניות פיסקאלית ,(גביית מסים ושימוש בתשלומי העברה, וכן מתן סובסידיות), פיתחה מנגנונים מתוחכמים להפחתת האינפלציה, באמצעות מניפולציות על שער הריבית הנקבעת בבנקים המרכזיים, הקובעים למעשה את עלות הכסף והיקפי האשראי בכל מדינה. כצעד נלווה למדיניות ניאו-ליברלית, הופרטו ויצאו מפיקוח ממשלתי קרנות הפנסיה, וקופות הגמל ,ששיחררו סכומים אסטרונומים של כספים לשווקים הפיננסיים, תוך סיכון עצום של החיסכון שהעובדים חסכו לזמן פרישה. בדרך זו הצליחו מרבית מדינות העולם בעשור האחרון, תחת עינו הפקוחה של הבנק העולמי וקרן המטבע, לשמור על שיעורי אינפלציה נמוכים, באמצעות הורדות חוזרות ונשנות של שערי הריבית, הפרטות, והגדלה משמעותית של נפח האשראי.
    מכיוון שבכלכלה הקפיטליסטית כסף הוא "מוצר" ככל מוצר אחר, גם לכסף יש מחיר, (שיעור הריבית) והפחתת עלותו של הכסף, מביאה להגדלת הביקוש לאשראי. גידול בנפח האשראי פועל בחזרה לכיוון הורדת "מחיר הכסף", דרך מנגנוני המכפילים של המערכת הבנקאית, תוך "ניפוח" כמות הכסף, וכתוצאה מכך, כמויות אדירות של כסף "פנוי", ובמחיר זול, נשפך לשווקים, בחיפוש אפיקי השקעה שיביאו לרווחים מהירים, לכל אלה המשיגים אשראי כזה.
    כיום, את הכסף פחות משקיעים בייצור ובתעשייה, שהפכו בשלב הקפיטליזם המאוחר לפחות אטרקטיביים (את היזמים של המאה ה-19 וה-20 שראו בתעשייה ובייצור לא רק מקור של רווחים אלא גם סוג של "יצירה", החליפו ספקולנטים). מצב זה מוגדר כ… "שיעור הרווח הפוחת". וזאת בגלל השינוי בהרכב ההון. (ההון הקבוע, ביחס להון המשתנה). כך שמרבית הכספים הפנויים שנוצרו בגלל המדיניות המוניטרית הניאו-ליברלית, הופנו לצריכה, ולשני אפיקי השקעה נוספים: בורסות לניירות ערך, ונדל"ן. היום אפשר לקנות כמעט כל דבר בתשלומים ל-24 ואף 36 חודשים, או בתשלומים נדחים. ממכוניות וטלפונים סלולאריים, ועד מוצרי קוסמטיקה.
    בעשור האחרון היתה גאות ללא תקדים במרבית הבורסות לניירות ערך בעולם. מניות עלו ועלו, ללא קשר עם התוצאות העסקיות של החברות. מצד שני, מחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים, ושולשו בתקופה של מספר שנים, כפי שלא היה בעבר. בתוך המולה זו, גם אלה שידם לא מסוגלת לרכוש מוצרים או בתים, רכשו מכל הבא ליד ללא הבחנה, וללא חשיבה לטווח הארוך. דו"ח של סיטי-גרופ קובע ,ש.. 1.5 טריליון דולר , נסחרים כיום במוצרים פיננסים, שהבסיס שלהם הוא משכנתאות על נכסי נדל"ן, שנרכשו במחירים מנופחים. המשבר האחרון בבורסות העולם מוסבר על ידי כך שמשכנתאות בסכומים אדירים ניתנו ללווים ,בשוק הנחות (Sub-Prime) – מסגרת ללווים שאין להם הכנסות מספיקות להחזר המשכנתאות. אבל באחרונה הועלו חששות ,שגם פלח שוק המשכנתאות ה"סולידי", עלול להיפגע. קוראים לזה אפקט AMH שזה שם חברת משכנתאות אמריקאית גדולה העוסקת במשכנתאות "סולידיות", שגם היא נקלעה לקשיים. ההסבר לכך הוא בהינדוס (מהמלה הנדסה) של מוצרים פיננסים מתוחכמים, כגון "קרנות הון סיכון", "קרנות גידור" ועוד שמות שונים, הממנפים, (מהמלה מינוף), סכומי הון עצומים על סמך בסיס צר, ויוצרים בועות פיננסיות מנופחות. ראוי לציין שהבועה האדירה שנוצרה בשווקים הפיננסיים בעולם על ידי הכלכלנים הניאו-ליברלים, בועה שאיפשרה את ה"שגשוג" המדומה של השנים האחרונות, עומדת להתפוצץ. ובכך, הקפיטליזם ,ברדיפתו אחרי בצע הכסף, חופר לעצמו את קברו.

    ו…. ה"פדרל" רזורב, פדרלי,כמו ש"הפטריוט" אכט פטריוטית.

    http://www.youtube.com/watch?v=3ueEfRXZCVA&feature=related

    http://video.google.com/videoplay?docid=-466210540567002553

    Money, Banking and the Federal Reserve

    http://home.hiwaay.net/~becraft/mcfadden.html

    http://www.apfn.org/APFN/money.htm

    http://www.apfn.org/Mind_Control/money/money.htm

    http://www.federal-reserve.net/

  12. אזרח.

    דברים שהעתקתי ממאמר שקראתי בעבר.וכמו שאומרים:

    The Chickens are Coming Home to Roost

    המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, המבוססת
    בעיקר על צעדים מוניטריים ,(קביעת שער הריבית, פיקוח על אשראי ועל המערכת הבנקאית) וכמה שפחות על מדיניות פיסקאלית ,(גביית מסים ושימוש בתשלומי העברה, וכן מתן סובסידיות), פיתחה מנגנונים מתוחכמים להפחתת האינפלציה, באמצעות מניפולציות על שער הריבית הנקבעת בבנקים המרכזיים, הקובעים למעשה את עלות הכסף והיקפי האשראי בכל מדינה. כצעד נלווה למדיניות ניאו-ליברלית, הופרטו ויצאו מפיקוח ממשלתי קרנות הפנסיה, וקופות הגמל ,ששיחררו סכומים אסטרונומים של כספים לשווקים הפיננסיים, תוך סיכון עצום של החיסכון שהעובדים חסכו לזמן פרישה. בדרך זו הצליחו מרבית מדינות העולם בעשור האחרון, תחת עינו הפקוחה של הבנק העולמי וקרן המטבע, לשמור על שיעורי אינפלציה נמוכים, באמצעות הורדות חוזרות ונשנות של שערי הריבית, הפרטות, והגדלה משמעותית של נפח האשראי.
    מכיוון שבכלכלה הקפיטליסטית כסף הוא "מוצר" ככל מוצר אחר, גם לכסף יש מחיר, (שיעור הריבית) והפחתת עלותו של הכסף, מביאה להגדלת הביקוש לאשראי. גידול בנפח האשראי פועל בחזרה לכיוון הורדת "מחיר הכסף", דרך מנגנוני המכפילים של המערכת הבנקאית, תוך "ניפוח" כמות הכסף, וכתוצאה מכך, כמויות אדירות של כסף "פנוי", ובמחיר זול, נשפך לשווקים, בחיפוש אפיקי השקעה שיביאו לרווחים מהירים, לכל אלה המשיגים אשראי כזה.
    כיום, את הכסף פחות משקיעים בייצור ובתעשייה, שהפכו בשלב הקפיטליזם המאוחר לפחות אטרקטיביים (את היזמים של המאה ה-19 וה-20 שראו בתעשייה ובייצור לא רק מקור של רווחים אלא גם סוג של "יצירה", החליפו ספקולנטים). מצב זה מוגדר כ… "שיעור הרווח הפוחת". וזאת בגלל השינוי בהרכב ההון. (ההון הקבוע, ביחס להון המשתנה). כך שמרבית הכספים הפנויים שנוצרו בגלל המדיניות המוניטרית הניאו-ליברלית, הופנו לצריכה, ולשני אפיקי השקעה נוספים: בורסות לניירות ערך, ונדל"ן. היום אפשר לקנות כמעט כל דבר בתשלומים ל-24 ואף 36 חודשים, או בתשלומים נדחים. ממכוניות וטלפונים סלולאריים, ועד מוצרי קוסמטיקה.
    בעשור האחרון היתה גאות ללא תקדים במרבית הבורסות לניירות ערך בעולם. מניות עלו ועלו, ללא קשר עם התוצאות העסקיות של החברות. מצד שני, מחירי הנדל"ן הרקיעו שחקים, ושולשו בתקופה של מספר שנים, כפי שלא היה בעבר. בתוך המולה זו, גם אלה שידם לא מסוגלת לרכוש מוצרים או בתים, רכשו מכל הבא ליד ללא הבחנה, וללא חשיבה לטווח הארוך. דו"ח של סיטי-גרופ קובע ,ש.. 1.5 טריליון דולר , נסחרים כיום במוצרים פיננסים, שהבסיס שלהם הוא משכנתאות על נכסי נדל"ן, שנרכשו במחירים מנופחים. המשבר האחרון בבורסות העולם מוסבר על ידי כך שמשכנתאות בסכומים אדירים ניתנו ללווים ,בשוק הנחות (Sub-Prime) – מסגרת ללווים שאין להם הכנסות מספיקות להחזר המשכנתאות. אבל באחרונה הועלו חששות ,שגם פלח שוק המשכנתאות ה"סולידי", עלול להיפגע. קוראים לזה אפקט AMH שזה שם חברת משכנתאות אמריקאית גדולה העוסקת במשכנתאות "סולידיות", שגם היא נקלעה לקשיים. ההסבר לכך הוא בהינדוס (מהמלה הנדסה) של מוצרים פיננסים מתוחכמים, כגון "קרנות הון סיכון", "קרנות גידור" ועוד שמות שונים, הממנפים, (מהמלה מינוף), סכומי הון עצומים על סמך בסיס צר, ויוצרים בועות פיננסיות מנופחות. ראוי לציין שהבועה האדירה שנוצרה בשווקים הפיננסיים בעולם על ידי הכלכלנים הניאו-ליברלים, בועה שאיפשרה את ה"שגשוג" המדומה של השנים האחרונות, עומדת להתפוצץ. ובכך, הקפיטליזם ,ברדיפתו אחרי בצע הכסף, חופר לעצמו את קברו.

    ו…. ה"פדרל" רזורב, פדרלי,כמו ש"הפטריוט" אכט פטריוטית.

    http://www.youtube.com/watch?v=3ueEfRXZCVA&feature=related

    http://video.google.com/videoplay?docid=-466210540567002553

    Money, Banking and the Federal Reserve

    http://home.hiwaay.net/~becraft/mcfadden.html

    http://www.apfn.org/APFN/money.htm

    http://www.apfn.org/Mind_Control/money/money.htm

    http://www.federal-reserve.net/

  13. דני זמיר

    הגלובליזציה לא יכולה לגרום לכך שרמת חייהם של המיליארדים (ולא למיליונים) בסין והודו תשתווה לאלו של אזרחי ארה"ב של אמריקה כי אז כדור הארץ יקרוס סופית, שכן נדרשים משאבים של "חמישה כדורי הארץ" כדי לאפשר השוואת רמת החיים.
    לכן המסקנה הפוכה, הגלובליזציה בנויה על כך ששיישמרו הפערים בין העולם הראשון לאחרים במגוון אמצעים, בין השאר ע"י חבירה לסוכניה בארצות העולם האחר שע"י ניצול אכזרי וציני של המשאבים הלאומיים ותושבי הארצות האלו מבטיחה שקט של האוכלוסיה ההולכת ומתרוששת מאיכות חייה, לטובת מיעוט אפסי ואזרחי הארצות השבעות.
    התוצאה העמקה של הקיטוב והפערים, ואת מחיר השיפור ברמת חייהם של מיעוט הולך וקטן משלם חלק גדל והולך באוכלוסיה,
    הכל נתונים, ומצוי לעיונך בכל הספרות והרשת.

  14. דני זמיר

    הגלובליזציה לא יכולה לגרום לכך שרמת חייהם של המיליארדים (ולא למיליונים) בסין והודו תשתווה לאלו של אזרחי ארה"ב של אמריקה כי אז כדור הארץ יקרוס סופית, שכן נדרשים משאבים של "חמישה כדורי הארץ" כדי לאפשר השוואת רמת החיים.
    לכן המסקנה הפוכה, הגלובליזציה בנויה על כך ששיישמרו הפערים בין העולם הראשון לאחרים במגוון אמצעים, בין השאר ע"י חבירה לסוכניה בארצות העולם האחר שע"י ניצול אכזרי וציני של המשאבים הלאומיים ותושבי הארצות האלו מבטיחה שקט של האוכלוסיה ההולכת ומתרוששת מאיכות חייה, לטובת מיעוט אפסי ואזרחי הארצות השבעות.
    התוצאה העמקה של הקיטוב והפערים, ואת מחיר השיפור ברמת חייהם של מיעוט הולך וקטן משלם חלק גדל והולך באוכלוסיה,
    הכל נתונים, ומצוי לעיונך בכל הספרות והרשת.

  15. גדי ב

    ארה"ב לכודה בין הרטוריקה הניאו ליברלית קפיטליסטית לבין המציאות הייצרנית של העולם הגלובאלי. רטוריקה זו, מאז מלחמת העולם השניה מפמפמת לאמריקאים שהם הדגם החדש והמוצלח מבין אומות העולם ושהקפיטליזם מבטיח צמיחה קבועה ורמת חיים עולה בהתמדה. הפונקציונליזם החברתי מאפשר את קבלתם של אנומליות חברתיות כחלק מהמציאות התחרותית והמוביליות בחברה האמריקאית, וכך החברה חדלה מלהתמודד עם עשרות בעיות חברתיות אדירות העומדות מולה ומתקבלות בהבנה כמו : בורות , השמנת יתר, עצלות, אמונות טפלות, פונדמנטליזם דתי. האמריקאי דורש עלייה ברמת החיים בעוד איכות החומר האנושי נמצאת בנסיגה מתמדת מה שמחייב יצירה ספקולטיבית של איכות חיים באמצעות הלוואות אדירות אשראי רחב ומוצרי אלקטרוניקה שמספקים את האשליה של עלייה ברמת החיים. לי לפחות נדמה שבאירופה יש סבילות גדולה יותר למשברים כלכליים מכיוון שהחברה האירופית בנויה יותר על מסורת ותרבות היסטוריים אשר מלכדים את העמים האירופיים בעיתות משבר כלכלי. רק חזרה מאסיבית למקצועות ייצרניים והפיכת השוק האמריקאי לשוק סגור יותר- במקום רכיבה על כושר הייצור המזרחי יאפשרו המשך שיגשוג או לפחות איזון כלכלי.

  16. גדי ב

    ארה"ב לכודה בין הרטוריקה הניאו ליברלית קפיטליסטית לבין המציאות הייצרנית של העולם הגלובאלי. רטוריקה זו, מאז מלחמת העולם השניה מפמפמת לאמריקאים שהם הדגם החדש והמוצלח מבין אומות העולם ושהקפיטליזם מבטיח צמיחה קבועה ורמת חיים עולה בהתמדה. הפונקציונליזם החברתי מאפשר את קבלתם של אנומליות חברתיות כחלק מהמציאות התחרותית והמוביליות בחברה האמריקאית, וכך החברה חדלה מלהתמודד עם עשרות בעיות חברתיות אדירות העומדות מולה ומתקבלות בהבנה כמו : בורות , השמנת יתר, עצלות, אמונות טפלות, פונדמנטליזם דתי. האמריקאי דורש עלייה ברמת החיים בעוד איכות החומר האנושי נמצאת בנסיגה מתמדת מה שמחייב יצירה ספקולטיבית של איכות חיים באמצעות הלוואות אדירות אשראי רחב ומוצרי אלקטרוניקה שמספקים את האשליה של עלייה ברמת החיים. לי לפחות נדמה שבאירופה יש סבילות גדולה יותר למשברים כלכליים מכיוון שהחברה האירופית בנויה יותר על מסורת ותרבות היסטוריים אשר מלכדים את העמים האירופיים בעיתות משבר כלכלי. רק חזרה מאסיבית למקצועות ייצרניים והפיכת השוק האמריקאי לשוק סגור יותר- במקום רכיבה על כושר הייצור המזרחי יאפשרו המשך שיגשוג או לפחות איזון כלכלי.

  17. טלילה סטן

    פיתויים של אלה לעלות על מרוץ העכברושים של הקפיטליזם נועד לשעבד אותם לעשירי תבל. הם העבדים של העולם המודרני שפיתה אותם לרכוש מוצרים שיכלו להסתדר בלעדיהם. כמו הלבנים שפיתו את האינדיאנים בחרוזים צבעוניים. אמהות עוזבות ילדים ונוסעות כדי להתעשר, אך למעשה להתעשק (להיות עשוקות) אצל עשירי המערב והכל "בזכות" החלום (או שמא הסיוט) האמריקאי, שהוא-הוא האופיום להמונים.

    ועוד קנוניה קפיטליסטית היא הפמיניזם המשכנע נשים שעליהן "להגשים את עצמן", וכך מצטרפות המוני פתיות לשוק העבודה וגורמות לאבטלה ולהורדת שכר.

  18. טלילה סטן

    פיתויים של אלה לעלות על מרוץ העכברושים של הקפיטליזם נועד לשעבד אותם לעשירי תבל. הם העבדים של העולם המודרני שפיתה אותם לרכוש מוצרים שיכלו להסתדר בלעדיהם. כמו הלבנים שפיתו את האינדיאנים בחרוזים צבעוניים. אמהות עוזבות ילדים ונוסעות כדי להתעשר, אך למעשה להתעשק (להיות עשוקות) אצל עשירי המערב והכל "בזכות" החלום (או שמא הסיוט) האמריקאי, שהוא-הוא האופיום להמונים.

    ועוד קנוניה קפיטליסטית היא הפמיניזם המשכנע נשים שעליהן "להגשים את עצמן", וכך מצטרפות המוני פתיות לשוק העבודה וגורמות לאבטלה ולהורדת שכר.

  19. חמור

    מדד ג'יני עלה בדור האחרון בהתמדה בארה"ב, בישראל, ובעוד מדינות שאימצו כלכלת שוק.

  20. חמור

    מדד ג'יני עלה בדור האחרון בהתמדה בארה"ב, בישראל, ובעוד מדינות שאימצו כלכלת שוק.

  21. שור

    יש מדינות בהן הפער החברתי גדל (כלומר ירידה במדד ג'יי),
    יש מדינות בהן הוא כלה.

    אבל כמשודדים את הפער החברתי העלמי של כל אוכלוסיית העולם,
    יש מגמה ברורה של ירידה מאז שנות ה- 80 של המאה העשרים,
    זאת בשל הצטרפות מיליארדי אנשים בסין, הודו, מזרח אירופה ודרום אמריקה לשוק הגלובאלי.
    משמעות הדברים היא שהגידול ברמת החיים של מיליארדי אנשים במדינות אלו היה בשיעור גבוה יותר מהגידול ברמת החיים של מאות מיליוני המדינות העשירות-קפיטליסטיות.

    מי שמעוניין יוכל לחפש נתונים ברשת על מדד ג'יני העולמי.

    שור

  22. שור

    יש מדינות בהן הפער החברתי גדל (כלומר ירידה במדד ג'יי),
    יש מדינות בהן הוא כלה.

    אבל כמשודדים את הפער החברתי העלמי של כל אוכלוסיית העולם,
    יש מגמה ברורה של ירידה מאז שנות ה- 80 של המאה העשרים,
    זאת בשל הצטרפות מיליארדי אנשים בסין, הודו, מזרח אירופה ודרום אמריקה לשוק הגלובאלי.
    משמעות הדברים היא שהגידול ברמת החיים של מיליארדי אנשים במדינות אלו היה בשיעור גבוה יותר מהגידול ברמת החיים של מאות מיליוני המדינות העשירות-קפיטליסטיות.

    מי שמעוניין יוכל לחפש נתונים ברשת על מדד ג'יני העולמי.

    שור

  23. שור

    לפי תחזיות האקו-פריקים הרי כבר מזמן אין לנו מקום בכדור הארץ חחחחח
    שכן רמת החיים הממוצעת בדורות האחרונים גדלה בקצב מהיר פי כמה מנבואות הזעם שלהם.

    האמת היא דני,
    שחוקי הכלכלה 'מתחשבים' בהידלדלות משאבי הטבע ולכן מחיריהם עולים (נפט, דשנים, מתכות).
    העלייה במחירים היחסיים של משאבי טבע מגדילה כדאיות כלכלית של מחקר ופיתוח של חלופות ירוקות.
    ואכן בדנמרק קרוב ל-30% מהאנרגיה מיוצר מטורבינות רוח,
    ממשלת שבדיה שמה יעד של 100% חשמל ירוק בתוך שנים ספורות,
    וגם במדינות תעשייתיות כמו גרמניה, ארה"ב, בריטניה, ספרד ועוד יש כדאיות כלכלית למעבר לאנרגיה ירוקה.
    החברות הישראליות אורמת וסולל נהנות ממגמה זו שתלך ותתעצם.

    ובמונחים כלכליים, ייתכן שהגידול ברמת החיים של מיליארדי סינים בדור הקרוב תיעשה עם פגיעה קטנה יותר בכדור הארץ, מאשר הגידול שהיה ברמת החיים של תושבי המערב לפני עשרות שנים.

    שור

  24. שור

    לפי תחזיות האקו-פריקים הרי כבר מזמן אין לנו מקום בכדור הארץ חחחחח
    שכן רמת החיים הממוצעת בדורות האחרונים גדלה בקצב מהיר פי כמה מנבואות הזעם שלהם.

    האמת היא דני,
    שחוקי הכלכלה 'מתחשבים' בהידלדלות משאבי הטבע ולכן מחיריהם עולים (נפט, דשנים, מתכות).
    העלייה במחירים היחסיים של משאבי טבע מגדילה כדאיות כלכלית של מחקר ופיתוח של חלופות ירוקות.
    ואכן בדנמרק קרוב ל-30% מהאנרגיה מיוצר מטורבינות רוח,
    ממשלת שבדיה שמה יעד של 100% חשמל ירוק בתוך שנים ספורות,
    וגם במדינות תעשייתיות כמו גרמניה, ארה"ב, בריטניה, ספרד ועוד יש כדאיות כלכלית למעבר לאנרגיה ירוקה.
    החברות הישראליות אורמת וסולל נהנות ממגמה זו שתלך ותתעצם.

    ובמונחים כלכליים, ייתכן שהגידול ברמת החיים של מיליארדי סינים בדור הקרוב תיעשה עם פגיעה קטנה יותר בכדור הארץ, מאשר הגידול שהיה ברמת החיים של תושבי המערב לפני עשרות שנים.

    שור

  25. אמיר פכר-אריה

    באירופה יש גידול בשימוש באנרגיה "ירוקה" מסיבות פוליטיות לא מסיבות של כלכליות.
    אם ה"שוק" היה המניע העקרי של מעבר לאנרגיה מתחדשת אז חברות האנרגיה הגדולות Shel Axcon ואחרות
    היו "ה" אירגונים שדוחפים לשם.
    עד כמה שידוע לי לא זה המצב.

  26. אמיר פכר-אריה

    באירופה יש גידול בשימוש באנרגיה "ירוקה" מסיבות פוליטיות לא מסיבות של כלכליות.
    אם ה"שוק" היה המניע העקרי של מעבר לאנרגיה מתחדשת אז חברות האנרגיה הגדולות Shel Axcon ואחרות
    היו "ה" אירגונים שדוחפים לשם.
    עד כמה שידוע לי לא זה המצב.

  27. לשור

    אז כנראה שהנפט נמצא בשפע, עד שיום אחד בשנות ה-70 הוא שילש את מחירו כי הוא פשוט התאדה, ואז שוב נמצא בשפע, ואז בתחילת שנות ה-90 שוב נעלם באופן מסתורי, ואז חזר, ועכשיו הוא בכלל נמצא רק על המאדים.
    שלא לדבר על זה שבהולנד במאה ה-17 כנראה הלכו ונכחדו הטוליפים (צבעונים)…

  28. לשור

    אז כנראה שהנפט נמצא בשפע, עד שיום אחד בשנות ה-70 הוא שילש את מחירו כי הוא פשוט התאדה, ואז שוב נמצא בשפע, ואז בתחילת שנות ה-90 שוב נעלם באופן מסתורי, ואז חזר, ועכשיו הוא בכלל נמצא רק על המאדים.
    שלא לדבר על זה שבהולנד במאה ה-17 כנראה הלכו ונכחדו הטוליפים (צבעונים)…

  29. עמיר

    "ייתכן שהגידול ברמת החיים של מיליארדי סינים בדור הקרוב תיעשה עם פגיעה קטנה יותר בכדור הארץ, מאשר הגידול שהיה ברמת החיים של תושבי המערב לפני עשרות שנים"

    כדאי שתתעורר מההזיה הזאת (ועל הדרך מעוד כמה…)
    כבר היום, זיהום האוויר שם נוראי, וזה לא הולך להשתפר בעתיד הנראה לעין. אין דבר, העיקר שהשוק תחרותי – מהי כבר איכות החיים והבריאות של מאות מיליונים מול היכולת להתחרות בשוק ה"חופשי"

  30. עמיר

    "ייתכן שהגידול ברמת החיים של מיליארדי סינים בדור הקרוב תיעשה עם פגיעה קטנה יותר בכדור הארץ, מאשר הגידול שהיה ברמת החיים של תושבי המערב לפני עשרות שנים"

    כדאי שתתעורר מההזיה הזאת (ועל הדרך מעוד כמה…)
    כבר היום, זיהום האוויר שם נוראי, וזה לא הולך להשתפר בעתיד הנראה לעין. אין דבר, העיקר שהשוק תחרותי – מהי כבר איכות החיים והבריאות של מאות מיליונים מול היכולת להתחרות בשוק ה"חופשי"

  31. שור

    אתה צודק שממשלות מסבסדות אנרגיה ירוקה,
    אבל ככל שמחיר הנפט עולה כן עלויות הסבסוד נמוכות יותר,
    ובמספר מקרים אף אין צורך בסבסוד.
    השוק עושה את שלו.

  32. שור

    אתה צודק שממשלות מסבסדות אנרגיה ירוקה,
    אבל ככל שמחיר הנפט עולה כן עלויות הסבסוד נמוכות יותר,
    ובמספר מקרים אף אין צורך בסבסוד.
    השוק עושה את שלו.

  33. שור

    כתבו כאן שמשאבי הטבע מידלדלים,
    ועניתי שהשוק 'מתחשב' בכך שכן המחירים עולים.
    אם בעתיד יסתבר שהמשאבים אינם מידלדלים, או שהביקושים ירדו (בגלל השימוש הגובר בחלופות ירוקות),
    אזי המחיר יירד.

    שור

  34. שור

    כתבו כאן שמשאבי הטבע מידלדלים,
    ועניתי שהשוק 'מתחשב' בכך שכן המחירים עולים.
    אם בעתיד יסתבר שהמשאבים אינם מידלדלים, או שהביקושים ירדו (בגלל השימוש הגובר בחלופות ירוקות),
    אזי המחיר יירד.

    שור

  35. עידן

    עליית המחירים של משאבי הטבע עקב דילדולם מעידה יותר מכל על כשל שוק מאשר גדולה של השיטה הקפיטיליסטית.

    עיקר הנזק האקולוגי כתוצאה משימוש במשאבי טבע בלתי מתחדשים נעשה בזמן שההיצע רחב יחסית. אמנם כאשר המשאב עומד וכלה, וכתוצאה מכך ההיצע יורד, קיימת עליית מחירים המעודדת שימוש בחלופות, ואולם הדבר קורה כאשר עיקר הנזק האקולוגי כבר נעשה.

    בעצם, במשך כמה עשרות שנים, מחירי הנפט והפחם היו זולים בהרבה מאשר עלותם האמיתית, על ידי סבסוד סביבתי(לא בהכרח על ידי שינויי אקלים, שניתן לפקפק עד כמה הם באמת קשורים לרמות Co2) ובין דורי.

    כעת הגיע מועד הפירעון.

  36. עידן

    עליית המחירים של משאבי הטבע עקב דילדולם מעידה יותר מכל על כשל שוק מאשר גדולה של השיטה הקפיטיליסטית.

    עיקר הנזק האקולוגי כתוצאה משימוש במשאבי טבע בלתי מתחדשים נעשה בזמן שההיצע רחב יחסית. אמנם כאשר המשאב עומד וכלה, וכתוצאה מכך ההיצע יורד, קיימת עליית מחירים המעודדת שימוש בחלופות, ואולם הדבר קורה כאשר עיקר הנזק האקולוגי כבר נעשה.

    בעצם, במשך כמה עשרות שנים, מחירי הנפט והפחם היו זולים בהרבה מאשר עלותם האמיתית, על ידי סבסוד סביבתי(לא בהכרח על ידי שינויי אקלים, שניתן לפקפק עד כמה הם באמת קשורים לרמות Co2) ובין דורי.

    כעת הגיע מועד הפירעון.

  37. אזרח.

    אם לינדון ג'ונסון היה שומע וקורא את התיאוריות הקלקליות שלך על נפלאות השווקים,וגומר,הוא היה אומר את זה:

    " לנאום על כלכלה ,זה קצת כמו להשתין במורד הרגל שלך. בשבילך זה מרגיש חם, אבל אף-פעם לא בשביל מישהו אחר.
    לינדון ג'ונסון .

  38. אזרח.

    אם לינדון ג'ונסון היה שומע וקורא את התיאוריות הקלקליות שלך על נפלאות השווקים,וגומר,הוא היה אומר את זה:

    " לנאום על כלכלה ,זה קצת כמו להשתין במורד הרגל שלך. בשבילך זה מרגיש חם, אבל אף-פעם לא בשביל מישהו אחר.
    לינדון ג'ונסון .

  39. חמור

    אנא ממך, במקום לדבר גבוהה-גבוהה, היכנס לאתר הבנק העולמי והבא לנו נתון סטטיסטי אחד שמצביע על ירידה באי השוויון הגלובלי.

    בהצלחה.

    חמור

  40. חמור

    אנא ממך, במקום לדבר גבוהה-גבוהה, היכנס לאתר הבנק העולמי והבא לנו נתון סטטיסטי אחד שמצביע על ירידה באי השוויון הגלובלי.

    בהצלחה.

    חמור

  41. נתן.

    מי שחושב שהמשבר הנוכחי מסמן את קץ השיטה הקפיטליסטית ,שוגה באשליות, מכיון שזוהי מהות הקפיטליזים בבסיסו- גאות ושפל וחוזר חלילה.

    במילים אחרות: – > גאות כלכלית- >עשיית רווחים- >התרסקות-> הפסדים->גאות כלכלית->עשית רווחים וחוזר חלילה

  42. נתן.

    מי שחושב שהמשבר הנוכחי מסמן את קץ השיטה הקפיטליסטית ,שוגה באשליות, מכיון שזוהי מהות הקפיטליזים בבסיסו- גאות ושפל וחוזר חלילה.

    במילים אחרות: – > גאות כלכלית- >עשיית רווחים- >התרסקות-> הפסדים->גאות כלכלית->עשית רווחים וחוזר חלילה

  43. שי נ.

    הקפיטליזם לא יכול להיעלם. הוא כבר טבוע עמוק מדי באנושות עד שמדברים על תקופה שנייה של "קפיטליזם מאוחר" וכו'. היום אנו עדים להשפעה התרבותית העמוקה של הקפיטליזם שמתאפיין בין היתר בקשרים הבינאישיים כפי שניתן לראות בכתביו של זיגמונד באומן (בעיקר האחרון – "אהבה נזילה"), ובחשיבה עצמה כפי ששם לב אריך פרום בהמשגתו את ה"טיפוס הקפיטליסטי" שלא נמצא בחברות לא קפיטליסטיות. אם יראה כאילו הקפיטליזם נעלם זה יהיה רק משום שהוא כל-כך בדם ליבנו שכבר לא רואים אותו אבל הכל מוכפף להיגיון שלו. אנו עדים גם מבחינה חברתית כיצד הספרה הכלכלית והתכנים השיווקיים משתלטים על החיים כולם. אם בעבר מרקס דיבר על ת"תודעה מעמדית" הרי שכיום קודם כל אנו צריכים לבדוק שמדובר בבני אדם בעלי חשיבה אנושית ולא ביורים כלכליים מראשיתם. פוקו גם כן הרחיב זאת כשדיבר על המשמוע של העצמי והטכנולוגיה של העצמי. זהו לא דבר שמגיע מלמעלה למטה, מאילי ההון אל הציבור, אלא הציבור עושה זאת לעצמו בשמחה רבה.

    אם ניקח את "בלייד ראנר" לדוגמא, הרי זה לא ששם יש קפיטליזם, זה ששם לא יכול להיות שום דבר אחר. איזו נבואה מעוררת חלחלה.

  44. שי נ.

    הקפיטליזם לא יכול להיעלם. הוא כבר טבוע עמוק מדי באנושות עד שמדברים על תקופה שנייה של "קפיטליזם מאוחר" וכו'. היום אנו עדים להשפעה התרבותית העמוקה של הקפיטליזם שמתאפיין בין היתר בקשרים הבינאישיים כפי שניתן לראות בכתביו של זיגמונד באומן (בעיקר האחרון – "אהבה נזילה"), ובחשיבה עצמה כפי ששם לב אריך פרום בהמשגתו את ה"טיפוס הקפיטליסטי" שלא נמצא בחברות לא קפיטליסטיות. אם יראה כאילו הקפיטליזם נעלם זה יהיה רק משום שהוא כל-כך בדם ליבנו שכבר לא רואים אותו אבל הכל מוכפף להיגיון שלו. אנו עדים גם מבחינה חברתית כיצד הספרה הכלכלית והתכנים השיווקיים משתלטים על החיים כולם. אם בעבר מרקס דיבר על ת"תודעה מעמדית" הרי שכיום קודם כל אנו צריכים לבדוק שמדובר בבני אדם בעלי חשיבה אנושית ולא ביורים כלכליים מראשיתם. פוקו גם כן הרחיב זאת כשדיבר על המשמוע של העצמי והטכנולוגיה של העצמי. זהו לא דבר שמגיע מלמעלה למטה, מאילי ההון אל הציבור, אלא הציבור עושה זאת לעצמו בשמחה רבה.

    אם ניקח את "בלייד ראנר" לדוגמא, הרי זה לא ששם יש קפיטליזם, זה ששם לא יכול להיות שום דבר אחר. איזו נבואה מעוררת חלחלה.

  45. אבי

    שי, מה זה בדיוק "קפיטליזם מאוחר"?
    בנוסף, אם אתה טוען שהקפיטליזם כבר הפך לדרך המחשבה שלנו, אז מרקס צדק, אנחנו לא יצורים חושבים ועצמאיים, משום שכל מבנה העל שלנו, מעוצב בהתאם לבסיס הקפיטליסטי.

  46. אבי

    שי, מה זה בדיוק "קפיטליזם מאוחר"?
    בנוסף, אם אתה טוען שהקפיטליזם כבר הפך לדרך המחשבה שלנו, אז מרקס צדק, אנחנו לא יצורים חושבים ועצמאיים, משום שכל מבנה העל שלנו, מעוצב בהתאם לבסיס הקפיטליסטי.

  47. שי נ.

    קיימות הלכה למעשה שתי תקופות קפיטליסטיות נפרדות: הקפיטליזם הלאומי של מפעלים ובעלי המפעלים וקפיטליזם גלובלי שאתה מכיר כקפיטליזם ניאו-ליברלי או כקפיטליזם פוסט-תעשייתי. העניין הוא, שגם שתי התקופות הללו מלוות בשינויים חברתיים-תרבותיים מרחיקי לכת.
    הסוציולוג וובר התייחס בעבר להווי המדינתי בשלושה מימדים: הכלכלי, התרבותי והפוליטי, כאשר אדם יכול לצבור עוצמה בכל אחד מהמימדים הללו. בעידן הנוכחי ההפרדה הזו הולכת ומתעמעמת משום שהכלכלה הפכה לכלכלה פוליטית וגם לכלכלה תרבותית. מלחמות פורצות וכיבושים נמשכים בגלל מניעים כלכליים ופרקטיקות תרבותיות פועלות על-פי הגיון כלכלי לכל דבר (לדוג' ניתן לראות את הרשתות הרומנטיות ברשת שבהן בני אדם עושים סקר שוק בין מועמדים).
    כתבת: "מרקס צדק, אנחנו לא יצורים חושבים ועצמאיים, משום שכל מבנה העל שלנו, מעוצב בהתאם לבסיס הקפיטליסטי." משנתו של מרקס היא משנה קונפליקטואלית חברתית, קרי, שמדובר במאבקים בין עובדים למעבידים, בין אזרחים למדינה וכך הלאה. הוא לא דיבר מבחינת הנפש האנושית עצמה. את ההרחבה הזאת עושה אריך פרום כשהוא מגדיר את הטיפוס הקפיטליסטי. לא מדובר כאן על מבנה העל במונח החברתי שלו שממנו משתמעת צורה של דיכוי שמגיעה מלמעלה כלפי מטה, אלא בצורת דיכוי של האדם את עצמו.

    בכל אופן הסקירה הזו רדודה במקרה הטוב ואם תרצה הרחבה בנוגע לשתי התקופות הקפיטליסטיות אז אני אשלח לך.

    יש ניתוח מומלץ של אריק אולין רייט שבו הוא מדבר כבר על 4 מעמדות ולא שתיים: הקפיטליסטים, המנהלים, הבורגנות הזעירה והפועלים.

  48. שי נ.

    קיימות הלכה למעשה שתי תקופות קפיטליסטיות נפרדות: הקפיטליזם הלאומי של מפעלים ובעלי המפעלים וקפיטליזם גלובלי שאתה מכיר כקפיטליזם ניאו-ליברלי או כקפיטליזם פוסט-תעשייתי. העניין הוא, שגם שתי התקופות הללו מלוות בשינויים חברתיים-תרבותיים מרחיקי לכת.
    הסוציולוג וובר התייחס בעבר להווי המדינתי בשלושה מימדים: הכלכלי, התרבותי והפוליטי, כאשר אדם יכול לצבור עוצמה בכל אחד מהמימדים הללו. בעידן הנוכחי ההפרדה הזו הולכת ומתעמעמת משום שהכלכלה הפכה לכלכלה פוליטית וגם לכלכלה תרבותית. מלחמות פורצות וכיבושים נמשכים בגלל מניעים כלכליים ופרקטיקות תרבותיות פועלות על-פי הגיון כלכלי לכל דבר (לדוג' ניתן לראות את הרשתות הרומנטיות ברשת שבהן בני אדם עושים סקר שוק בין מועמדים).
    כתבת: "מרקס צדק, אנחנו לא יצורים חושבים ועצמאיים, משום שכל מבנה העל שלנו, מעוצב בהתאם לבסיס הקפיטליסטי." משנתו של מרקס היא משנה קונפליקטואלית חברתית, קרי, שמדובר במאבקים בין עובדים למעבידים, בין אזרחים למדינה וכך הלאה. הוא לא דיבר מבחינת הנפש האנושית עצמה. את ההרחבה הזאת עושה אריך פרום כשהוא מגדיר את הטיפוס הקפיטליסטי. לא מדובר כאן על מבנה העל במונח החברתי שלו שממנו משתמעת צורה של דיכוי שמגיעה מלמעלה כלפי מטה, אלא בצורת דיכוי של האדם את עצמו.

    בכל אופן הסקירה הזו רדודה במקרה הטוב ואם תרצה הרחבה בנוגע לשתי התקופות הקפיטליסטיות אז אני אשלח לך.

    יש ניתוח מומלץ של אריק אולין רייט שבו הוא מדבר כבר על 4 מעמדות ולא שתיים: הקפיטליסטים, המנהלים, הבורגנות הזעירה והפועלים.

  49. אבי

    תודה שי
    רק תיקון קטן, קפיטליזם ניאו-ליברלי נהגה כבר בראשית המאה ה-20 והוא פשוט תיקון ועדכון לתיאוריה הליברלית הכלכלית הקלאסית שטענה ל"יד נעלמה" באופן מוחלט (הניאו-ליברליזם מסכים שישנם מקרים יוצאי דופן של כשלי שוק שבהם על המדינה להתערב, אבל מדובר במקרים יוצאי דופן בלבד ועל ההתערבות להיות קטנה ככל שניתן).
    למעשה אתה מסכים עם מרקס, שההווייה קובעת את התודעה ומכיוון שהווייתנו קפיטליסטית, כך גם תודעתנו.

  50. אבי

    תודה שי
    רק תיקון קטן, קפיטליזם ניאו-ליברלי נהגה כבר בראשית המאה ה-20 והוא פשוט תיקון ועדכון לתיאוריה הליברלית הכלכלית הקלאסית שטענה ל"יד נעלמה" באופן מוחלט (הניאו-ליברליזם מסכים שישנם מקרים יוצאי דופן של כשלי שוק שבהם על המדינה להתערב, אבל מדובר במקרים יוצאי דופן בלבד ועל ההתערבות להיות קטנה ככל שניתן).
    למעשה אתה מסכים עם מרקס, שההווייה קובעת את התודעה ומכיוון שהווייתנו קפיטליסטית, כך גם תודעתנו.

  51. שור

    ובכל זאת ארה"ב היתה יש ותהיה כלכלה קפיטליסטית במהותה,
    על יתרונותיה וחסרונותיה.
    חלק מהשיטה הקפיטליסטית-פרקטית כפי שנהוגה במדינות המערביות העשירות (והשיוויוניות יחסית ליתר העולם) זו התערבות ממשלתית במקרים של כשלי שוק, מניעת בועתיות, מדיניות אנטי מחזורית וכדומה.

    אני מדבר על פרקטיקה , לא על תיאוריות .

    שור

  52. שור

    ובכל זאת ארה"ב היתה יש ותהיה כלכלה קפיטליסטית במהותה,
    על יתרונותיה וחסרונותיה.
    חלק מהשיטה הקפיטליסטית-פרקטית כפי שנהוגה במדינות המערביות העשירות (והשיוויוניות יחסית ליתר העולם) זו התערבות ממשלתית במקרים של כשלי שוק, מניעת בועתיות, מדיניות אנטי מחזורית וכדומה.

    אני מדבר על פרקטיקה , לא על תיאוריות .

    שור

  53. שור

    מדד ג'יני העולמי ירד בדור האחרון.
    תוכל למצוא בעצמך נתונים על כך במקרורות שונים, כמו קרן המטבעי.
    ולא מזמן היתה באקונומיסט כתבה גדולה בנידון.

    ועוד משהו,
    אי שיוויון הוא לא תוצאה של כלכלת שוק, להיפך.
    כלכלת שוק מביאה להגדלת השיוויוניות (בהתעלמות ממשתנים אחרים כמו ההומוגניות של האכולוסיה) כי מגדילה שכר עבודה ומקטינה תשואה על ההון (ריבית + רווחים).
    למה ? כי זו טבעה של תחרותיות, להקטין רווח א-נורמלי.

    לא לחינם מדד ג'יני הוא נמוך מאוד במדינות צפון אירופה שמבוססות על כלכלת שוק.
    מדד ג'יני הנמוך ביותר בעולם הוא בדנמרק, מדינה בעלת כלכלה מאוד קפיטליסטית- תחרותית, שוק העבודה הוא מהגמישים בעולם (קל לפטר עובדים), רוב הכלכלה מבוססת על שוק פרטי-תחרותי, שדות תעופה הופרטו וכדומה.

    כלכלת שוק מביאה ליותר שיוויון חברתי-כלכלי בכמה דרכים :

    1. התחרותיות עצמה מביאה כאמור לתשואה נמוכה על הון. תבדוק מה התשואה הממוצעת להון במדינות קפיטליסטיות מול מדינות עם כלכלה יותר ריכוזית, ותשווה זאת לנתוני עוני ופער חברתי.
    נקודה זו מהווה הבדל בין כל המדינות הקפיטליסטיות (גם ארה"ב ואנגליה מצד אחד וגם שבדיה ודנמרק מצד שני) מול המדינות עם הכלכלה הריכוזית.

    2. כלכלת שוק יוצרת עושר אדיר המאפשר לממשלה לפתח מערכת רווחה חברתית נדיבה בכדי להקטין עוד יותר את הפער החברתי.
    נקודה זו אופיינית בעיקר למדינות אירופה, ופחות בארה"ב ובאנגליה.
    אך במדינות עם כלכלה ריכוזית, מערכת הרווחה החברתית והבטחון הסוציאלי הרבה יותר נמוכים, פשוט כי אין מספיק עושר כלכלי.

    3. בכלכלת שוק יש פחות אפליה לרעה על רק אתני ומגדרי. בדוק כמה מהנדסים ועורכי דין ערבים עובדים בחברות ממשלתיות בישראל וכמה בשוק הפרטי. לצערנו אפלייה תמיד קיימת, אולם כאשר הכלכלה מבוססת על שוק ועל תחרות, להרי מיש מחרים פוגע בכושר התחרותיות שלו ולכן נוצר תמריץ כלכלי לפחות אפלייה על רקע אתני ומגדרי.

    מקווה שהסברתי טוב,

    שור

  54. שור

    מדד ג'יני העולמי ירד בדור האחרון.
    תוכל למצוא בעצמך נתונים על כך במקרורות שונים, כמו קרן המטבעי.
    ולא מזמן היתה באקונומיסט כתבה גדולה בנידון.

    ועוד משהו,
    אי שיוויון הוא לא תוצאה של כלכלת שוק, להיפך.
    כלכלת שוק מביאה להגדלת השיוויוניות (בהתעלמות ממשתנים אחרים כמו ההומוגניות של האכולוסיה) כי מגדילה שכר עבודה ומקטינה תשואה על ההון (ריבית + רווחים).
    למה ? כי זו טבעה של תחרותיות, להקטין רווח א-נורמלי.

    לא לחינם מדד ג'יני הוא נמוך מאוד במדינות צפון אירופה שמבוססות על כלכלת שוק.
    מדד ג'יני הנמוך ביותר בעולם הוא בדנמרק, מדינה בעלת כלכלה מאוד קפיטליסטית- תחרותית, שוק העבודה הוא מהגמישים בעולם (קל לפטר עובדים), רוב הכלכלה מבוססת על שוק פרטי-תחרותי, שדות תעופה הופרטו וכדומה.

    כלכלת שוק מביאה ליותר שיוויון חברתי-כלכלי בכמה דרכים :

    1. התחרותיות עצמה מביאה כאמור לתשואה נמוכה על הון. תבדוק מה התשואה הממוצעת להון במדינות קפיטליסטיות מול מדינות עם כלכלה יותר ריכוזית, ותשווה זאת לנתוני עוני ופער חברתי.
    נקודה זו מהווה הבדל בין כל המדינות הקפיטליסטיות (גם ארה"ב ואנגליה מצד אחד וגם שבדיה ודנמרק מצד שני) מול המדינות עם הכלכלה הריכוזית.

    2. כלכלת שוק יוצרת עושר אדיר המאפשר לממשלה לפתח מערכת רווחה חברתית נדיבה בכדי להקטין עוד יותר את הפער החברתי.
    נקודה זו אופיינית בעיקר למדינות אירופה, ופחות בארה"ב ובאנגליה.
    אך במדינות עם כלכלה ריכוזית, מערכת הרווחה החברתית והבטחון הסוציאלי הרבה יותר נמוכים, פשוט כי אין מספיק עושר כלכלי.

    3. בכלכלת שוק יש פחות אפליה לרעה על רק אתני ומגדרי. בדוק כמה מהנדסים ועורכי דין ערבים עובדים בחברות ממשלתיות בישראל וכמה בשוק הפרטי. לצערנו אפלייה תמיד קיימת, אולם כאשר הכלכלה מבוססת על שוק ועל תחרות, להרי מיש מחרים פוגע בכושר התחרותיות שלו ולכן נוצר תמריץ כלכלי לפחות אפלייה על רקע אתני ומגדרי.

    מקווה שהסברתי טוב,

    שור