על יושב הראש החדש של מרצ

חנה קים

חיים אורון, ג`ומס כפי שתמיד קראו לו בקיבוץ, הוא איש מורכב. מצד אחד הוא האיש שהביא לפני כשלושה עשורים את בשורת ההפרטה לקיבוצים. אליעזר פישמן, שקנה אז בזול מכל הבא ליד, חייב לו את הפיכתו לאיל-הון, ויש לאורון גם מניות יסוד בהפיכתו של עו"ד שרגא בירן לאיל-נדל"ן משגשג. אורון המשיך במהפכת ההפרטה בכל הצבעותיו על ענייני קרקעות הקיבוצים והמושבים בכנסת, והיחיד במפלגתו שקרא תיגר על כך היה הח"כ לשעבר אילן גילאון, שגם שילם את המחיר וסולק מהכנסת.


מצד שני, ויש צד שני, אורון הוא אחד המובילים של החקיקה החברתית בכנסת, בעיקר חקיקה הנוגעת להגנתם של קשישים. אינני מזלזלת בכך. הוא גם שימש במשך שנים חיץ אפקטיבי יחיד נגד זלילת תקציבי המדינה על ידי מפעל ההתנחלויות הפורח. לא פעם הוא היה הקול היחיד שהושמע נגד מדיניות העוד עז ועוד דונם של משרד הבטחון שהפקיע אדמות של פלשתינאים לצרכי בטחון לכאורה. בניגוד לח"כים אחרים במרצ, אורון התאפיין בעבודת תחקיר ושטח שקטה שהשיגה תוצאות, עם פחות תקשורת ויחסי ציבור.


בעוד שיוסי ביילין ויוסי שריד תמיד נחשבו לנטע זר, אורון הוא בשר מבשרה של מרצ-מפ"ם. בחירתו מקבעת את האנומליה הקיימת היום במפלגה, המדברת על שיוויון וצדק אך דה-פקטו מייצגת בעיקר את האינטרס של התנועה הקיבוצית, שהם כ-3 אחוז בלבד מהחברה. מבחינה זו מרצ היא אכן מפלגה סקטוריאלית-עדתית, שבמשך שנים שלטו בה האדמ"ורית שולמית אלוני ושני האדמ"ורים ממפ"ם מאיר יערי ויעקב חזן. שני האחרונים, אגב, היו מתהפכים בקברם אם היו רואים מה עשתה ההפרטה לקיבוצי השומר הצעיר.


ואגב, בניגוד למה שכתב כאן אחד המגיבים, מרצ היא מפלגה מובהקת של קבלני קולות – יהודים, ערבים ודרוזים, קיבוצניקים ועירוניים. בלעדיהם שום דבר לא זז במפלגה. מי שלא מאמין מוזמן לצפות במסעדת "השובך", שבשכונת רמת ישראל בתל אביב, בכל פעם שהבחירות במרצ מתקרבות, ולשמוע איך נסגרות שם עסקאות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. עזרא

    חני, כנראה שהזמן עצר אצלך מלכת, הקיבוצים כבר מזמן לא 3%, אנחנו בערך חצי מזה ועוד פחות מכך אם מתייחסים להגדרה "קיבוצניק" במהותה המקורית, ללא המוטציות המופרטות המתקראות "קיבוץ מתחדש"

  2. עזרא

    חני, כנראה שהזמן עצר אצלך מלכת, הקיבוצים כבר מזמן לא 3%, אנחנו בערך חצי מזה ועוד פחות מכך אם מתייחסים להגדרה "קיבוצניק" במהותה המקורית, ללא המוטציות המופרטות המתקראות "קיבוץ מתחדש"

  3. יוסי (לא דהאן)

    עתה, אחרי שבלמו את המזרחי שלהם, יכולים נאורי מרצ לשחרר אנחת רווחה, ולהמשיך את האג'נדה האשכנזית שלהם. מעניין מה המזרחי שלהם, רן כהן, יחשוב, יאמר ויעשה עכשיו….

  4. יוסי (לא דהאן)

    עתה, אחרי שבלמו את המזרחי שלהם, יכולים נאורי מרצ לשחרר אנחת רווחה, ולהמשיך את האג'נדה האשכנזית שלהם. מעניין מה המזרחי שלהם, רן כהן, יחשוב, יאמר ויעשה עכשיו….

  5. יואב

    כל מה שכתבה חנה זו אמת לאמיתה. השאלה היא אם לקוראי העוקץ יש עניין בחיזוקה של ההפרטה הקיבוצית, מחירי מים זולים לחקלאים, התעשרותם של בירן ועמיתין בקיבוצי הנדלן – סדר היום של המנהיג החדש. גם לביבי תהיינה בבחירות הבאות סוכריות חברתיות וההבחנה חייבת להיות בקבלות. מרצ השתתפה בממשלות קודמות עם אפס תוצאות בחינוך ובתעשייה – תיקים בהם החזיקה. כשם שעוטפים את המתנחלים בממון החלו בהקמת פילים לבנים להתפלת מים ללא כל צורך ובהשקעות עתק כאשר מספר החקלאים הפעילים ירד לרמת עשרת אלפים יחידות בלבד. האם יש לבוחר הממוצע של מרצ מושג על הישגיו של אבו וילן למעט ראשות הלובי החקלאי? וכל זה מתרחש ביחס לתנועה של אנשים חושבים ואמורים להיות מעורבים בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה. התשובה השגרתית שמרצ נותרה האלטרנטיבה היחידה במדבר הפוליטי מעידה על תהום החבית של השמאל הישראלי ובעיקר על הנביבות של הנוער ממנו מצפים לתסיסה ולתגובה על אירועים ומחדלים.

  6. יואב

    כל מה שכתבה חנה זו אמת לאמיתה. השאלה היא אם לקוראי העוקץ יש עניין בחיזוקה של ההפרטה הקיבוצית, מחירי מים זולים לחקלאים, התעשרותם של בירן ועמיתין בקיבוצי הנדלן – סדר היום של המנהיג החדש. גם לביבי תהיינה בבחירות הבאות סוכריות חברתיות וההבחנה חייבת להיות בקבלות. מרצ השתתפה בממשלות קודמות עם אפס תוצאות בחינוך ובתעשייה – תיקים בהם החזיקה. כשם שעוטפים את המתנחלים בממון החלו בהקמת פילים לבנים להתפלת מים ללא כל צורך ובהשקעות עתק כאשר מספר החקלאים הפעילים ירד לרמת עשרת אלפים יחידות בלבד. האם יש לבוחר הממוצע של מרצ מושג על הישגיו של אבו וילן למעט ראשות הלובי החקלאי? וכל זה מתרחש ביחס לתנועה של אנשים חושבים ואמורים להיות מעורבים בפוליטיקה, בחברה ובכלכלה. התשובה השגרתית שמרצ נותרה האלטרנטיבה היחידה במדבר הפוליטי מעידה על תהום החבית של השמאל הישראלי ובעיקר על הנביבות של הנוער ממנו מצפים לתסיסה ולתגובה על אירועים ומחדלים.

  7. עירניק

    לפי איזה סטטיסטיקה אתה סופר? חצי מהאוכלוסיה בישראל מרוכזת במישור החוף, בעיקר מחדרה לגדרה, והשאר מרוכזים בירושלים וב"ש. ממה שנשאר ישנם לא מעט ערבים שכידוע לא התקבלו מעולם לקיבוצים וכמה יאפים שאולי יושבים על קרקע שפעם היתה של השומר הצעיר אבל היום שייכת למיזמי נדל"ן מפוארים.
    הקיבוצים מהווים אפילו פחות מ-3% מהאוכלוסיה, בסביבות האחוז הייתי אומר. אולי חבל שכך.

  8. עירניק

    לפי איזה סטטיסטיקה אתה סופר? חצי מהאוכלוסיה בישראל מרוכזת במישור החוף, בעיקר מחדרה לגדרה, והשאר מרוכזים בירושלים וב"ש. ממה שנשאר ישנם לא מעט ערבים שכידוע לא התקבלו מעולם לקיבוצים וכמה יאפים שאולי יושבים על קרקע שפעם היתה של השומר הצעיר אבל היום שייכת למיזמי נדל"ן מפוארים.
    הקיבוצים מהווים אפילו פחות מ-3% מהאוכלוסיה, בסביבות האחוז הייתי אומר. אולי חבל שכך.

  9. איתן קלינסקי

    אני מציג עצמי כמי שהצביע בבחירות ליו"ר מרץ למועמד שקיבל רק 29% ולא לחיים אורון. יתרה מזאת פעלתי לכך שבסניף בו אני חבר רן כהן יקבל את מירב הקולות. אך יחד עם זאת לא הייתי תולה את האשמה בחיים אורון , כמי שאחראי לתהליך ההפרטה שעבר על התנועה הקיבוצית. לא הייתי עולה על שרטון של הלעזה , שחיים אורון הוא האחראי לכך ששרגא בירן הוא היום מליונר , שהפיק רווחים מתהליכים שפקדו את התנועה הקיבוצית.
    אני בין אלה המצר מאד על כך שאילן גילאון ומוסי רז אינם מייצגים את מרץ בכנסת . אך שוב לא הייתי מייחס לתנועה הקיבוצית או לחיים אורון את האשמה שאילן אינו חבר כנסת.

  10. איתן קלינסקי

    אני מציג עצמי כמי שהצביע בבחירות ליו"ר מרץ למועמד שקיבל רק 29% ולא לחיים אורון. יתרה מזאת פעלתי לכך שבסניף בו אני חבר רן כהן יקבל את מירב הקולות. אך יחד עם זאת לא הייתי תולה את האשמה בחיים אורון , כמי שאחראי לתהליך ההפרטה שעבר על התנועה הקיבוצית. לא הייתי עולה על שרטון של הלעזה , שחיים אורון הוא האחראי לכך ששרגא בירן הוא היום מליונר , שהפיק רווחים מתהליכים שפקדו את התנועה הקיבוצית.
    אני בין אלה המצר מאד על כך שאילן גילאון ומוסי רז אינם מייצגים את מרץ בכנסת . אך שוב לא הייתי מייחס לתנועה הקיבוצית או לחיים אורון את האשמה שאילן אינו חבר כנסת.

  11. נמרוד

    תמיד טוב לקרוא את גב' קים, אשר כה חבל שהפסיקה לכתוב ב"הארץ".
    בנוגע למסעדת השובך – היא כבר מזמן אינה מתפקדת כמקום לסגירת עסקאות ודילים.

  12. נמרוד

    תמיד טוב לקרוא את גב' קים, אשר כה חבל שהפסיקה לכתוב ב"הארץ".
    בנוגע למסעדת השובך – היא כבר מזמן אינה מתפקדת כמקום לסגירת עסקאות ודילים.

  13. דני זמיר

    לחני כמה תיקונים:

    א. ג'ומס לא הביא את בשורת ההפרטה לקיבוצים ולדעתי גם איננו מתומכיה המובהקים בכלל. במונח הפרטה את מתכוונת כנראה להפרטת הקרקעות במסגרת דאגה לאינטרסים של התנועה הקיבוצית על חשבון מה שאת תופסת כאינטרסים חברתיים כלליים. אינני מביע עמדה בעניין זה במסגרת זו אבל כשמדובר על "הפרטה" בקיבוצים מדובר על משהו אחר לגמרי, על שינוי אורח החיים הקיבוצי משיתופי-קולקטיבי, לאינדיבידואלי ובענין זה אני חושב- לא בטוח- שאפילו קיבוצו של ג'מס איננו מופרט. ומכל מקום ג'ומס מהווו בהחלט דוגמה מרעננת וראויה לחבר קיבוץ שלא רעה בשדות זרים שולא זנח את אמונתו הסוציאל דמוקרטית.

    ב. משקלם של יערי וחזן במרץ היתה אפס. אני בכלל לא בטוח שכשמפם הצטרפה למרץ הם עוד היו בחיים, אבל גם אם כן כבר לא היתה להם כל השפעה, בוודאי לא של אדמורים, בתוך מרץ.

    ג. וחוץ מזה, למרות הביקורת הלגיטימית על ג'ומס בנושאים שונים בהם עסק בדרכו הציבורית אין ספק שמדובר באדם ישר דרך הגון וראוי.

  14. דני זמיר

    לחני כמה תיקונים:

    א. ג'ומס לא הביא את בשורת ההפרטה לקיבוצים ולדעתי גם איננו מתומכיה המובהקים בכלל. במונח הפרטה את מתכוונת כנראה להפרטת הקרקעות במסגרת דאגה לאינטרסים של התנועה הקיבוצית על חשבון מה שאת תופסת כאינטרסים חברתיים כלליים. אינני מביע עמדה בעניין זה במסגרת זו אבל כשמדובר על "הפרטה" בקיבוצים מדובר על משהו אחר לגמרי, על שינוי אורח החיים הקיבוצי משיתופי-קולקטיבי, לאינדיבידואלי ובענין זה אני חושב- לא בטוח- שאפילו קיבוצו של ג'מס איננו מופרט. ומכל מקום ג'ומס מהווו בהחלט דוגמה מרעננת וראויה לחבר קיבוץ שלא רעה בשדות זרים שולא זנח את אמונתו הסוציאל דמוקרטית.

    ב. משקלם של יערי וחזן במרץ היתה אפס. אני בכלל לא בטוח שכשמפם הצטרפה למרץ הם עוד היו בחיים, אבל גם אם כן כבר לא היתה להם כל השפעה, בוודאי לא של אדמורים, בתוך מרץ.

    ג. וחוץ מזה, למרות הביקורת הלגיטימית על ג'ומס בנושאים שונים בהם עסק בדרכו הציבורית אין ספק שמדובר באדם ישר דרך הגון וראוי.

  15. משה לופינסקי

    1 – פגישותיו עם ברגותי.
    2 – השקפתו הבסיסית שעל ישראל לחזור לגבולות 67 עם אפשרות להחלפת שטחים עד 2%-3%.

  16. משה לופינסקי

    1 – פגישותיו עם ברגותי.
    2 – השקפתו הבסיסית שעל ישראל לחזור לגבולות 67 עם אפשרות להחלפת שטחים עד 2%-3%.

  17. שמאלני

    מרצ כמו כל גוף פוליטי רב שנים אינו חף מטעויות, אבל כמי שמעורה במפלגה ושהצביע לזהבה גלאון עלי להבהיר עניין מסויים: כדי להיות חבר מרצ עליך לשלם 60 לשנה. כדי להצביע בבחירות ליו"ר עליך להיות חבר מעל שנה כדי שתופעת מפקד הארגזים של קבלני קולות לא יקרה. חבל לי שהציבור העירוני פחות מעורה במפלגה, ואינו מתפקד. אני אישית מזמין את כל המגיבים והכותבים פה להתפקד ולהשפיע על המפלגה מבפנים.

  18. שמאלני

    מרצ כמו כל גוף פוליטי רב שנים אינו חף מטעויות, אבל כמי שמעורה במפלגה ושהצביע לזהבה גלאון עלי להבהיר עניין מסויים: כדי להיות חבר מרצ עליך לשלם 60 לשנה. כדי להצביע בבחירות ליו"ר עליך להיות חבר מעל שנה כדי שתופעת מפקד הארגזים של קבלני קולות לא יקרה. חבל לי שהציבור העירוני פחות מעורה במפלגה, ואינו מתפקד. אני אישית מזמין את כל המגיבים והכותבים פה להתפקד ולהשפיע על המפלגה מבפנים.

  19. רצ מרחקים ארוכים

    גילוי נאות: אני חבר ופעיל ברצ, וא"כ במרצ, עוד מלפני הצטרפותם של רן כהן (של"י), אמנון רובינשטיין ומרדכ וירשובסקי (שינוי) וחיים אורון הקיבוצניק ואילן גילאון העירוני (מפ"מ), שלא לדבר על יוסי שריד ויוסי ביילין המפא"יניקים. ועוד הנחת-יסוד עליה אני מבסס את דברי הבאים, המבוטאים בכותרת, שהיא פרי נסיון-חיים "צבורי" ביחד עם הסתכלות מעין מדעית, מזוית-המבט של הסוציולוגיה והפסיכולוגיה החברתית: תהליכים חברתיים וצבוריים מתחילים לא פעם עוד לפני שסימניהם גלויים לעין-כל, ותוצאותיהם – חיוביות או שליליות, תלוי במסתכל – באות לידי בטוי לא פעם רק זמן-מה, קצר או ארוך, לאחר שהסיבה כבר נוצרה (ולפעמים אפילו נעלמה חלקית או לגמרי) והתהליך בעיצומו. במילים אחרות: תוצאות של צעד פוליטי, או החלטה או מעשה (ומחדל) הן לא פעם "תוצאה מושהית", עד כדי כך שאפילו קשה לשייך את התוצאה לסיבתה האמיתית, אלא למשהו אחר, חיצוני לגמרי או מעין 'משתנה מתווך" של משהו 'באמצע'. כך גם לדעתי מצבה של סיעת מרצ בכנסת: גודלה המקסימאלי – 12 מנדטים – היה התוצאה המיידית לכאורה של צירוף הכוחות הפוליטיים הנ"ל, רצ, שינוי ומפ"מ. אבל מי שהכיר וניתח מקרוב את מצבם של 3 הכוחות האלה, יכול היה כבר אז להווכח שבעוד רצ היתה במגמת גידול הפופולאריות שלה בצבור ובכוחה הפוליטי, מפ"מ היתה במדרון החלק בדרך להעלמות מ'המפה'. חבירתה לרצ ויצירת מרצ היתה מבחינת מפ"מ בכלל והקיבוץ-הארצי בפרט 'קרש הצלה'; עין "עוז לתמורה בטרם פורעננות" כברי יצחק בן-אהרון שהביאו להקמתו קודם לכן של ה'מערך' מחיבורם של מפא"י, אחדות-העבודה ומפ"מ. כל כוחם של קיבוצי השומר-הצעיר לא הספיק כדי לבלום את הדרדרותה של מפלגתם. אבל משאביהם הארגוניים-לוגיסטייים, האנושיים והכספיים היו נכס שלרצ ולשינוי לא היו, ונדמה היה להם שביחד יוכלו ליצור סינרגיה, כלומר: העצמה מעבר לסכום כוחותיהם ה'אריתמטי'. זה 'עבד' לטווח-זמן קצר, שאחריו התחילו 'להבשיל' החלקים הדסטרוקטיביים (הרסניים) שבהתחברות הזאת. והתוצאה – מ-12 מנדטים בשיא, מרצ בקושי הכניסה חבר-סיעה חמישי לכנסת הנוכחית, ולא בטוח שזהו סוף הירידה. לא אוסיף על עצמי מידע שיסביר איך יכולתי כבר אז לראות את הדברים ולצפות בתוצאותיהם שיתגלו לאחר ההשהיה, בבחינת "פורענות אחרי התמורה", שצריך היה עוז כדי להכיר בה, אבל היו לי ה'כלים' ונקודת-ההסתכלות שאיפשרו זאת. מאז נסיתי כמה פעמים להצביע על הבעיות ועל רעיונות לפתור אותן, אבל כרגיל לגבי מי שמתריע בשער – לא רצו להקשיב, כי בצל התחושה וה"ניתוח" ש"יותר גרוע כבר לא יכול להיות", קשה היה לקברניטים, כל אחד במשמרתו ובשעתו, להזיז את 'ספינת-מרצ' בפרט, ו'אניית-השמאל' בכלל ממסלולן האינרטי, בו הן נעות בכוח ההתמדה… כנראה אל החדלון והאבדון. ועל כך צר לי וכואב לי.

  20. רצ מרחקים ארוכים

    גילוי נאות: אני חבר ופעיל ברצ, וא"כ במרצ, עוד מלפני הצטרפותם של רן כהן (של"י), אמנון רובינשטיין ומרדכ וירשובסקי (שינוי) וחיים אורון הקיבוצניק ואילן גילאון העירוני (מפ"מ), שלא לדבר על יוסי שריד ויוסי ביילין המפא"יניקים. ועוד הנחת-יסוד עליה אני מבסס את דברי הבאים, המבוטאים בכותרת, שהיא פרי נסיון-חיים "צבורי" ביחד עם הסתכלות מעין מדעית, מזוית-המבט של הסוציולוגיה והפסיכולוגיה החברתית: תהליכים חברתיים וצבוריים מתחילים לא פעם עוד לפני שסימניהם גלויים לעין-כל, ותוצאותיהם – חיוביות או שליליות, תלוי במסתכל – באות לידי בטוי לא פעם רק זמן-מה, קצר או ארוך, לאחר שהסיבה כבר נוצרה (ולפעמים אפילו נעלמה חלקית או לגמרי) והתהליך בעיצומו. במילים אחרות: תוצאות של צעד פוליטי, או החלטה או מעשה (ומחדל) הן לא פעם "תוצאה מושהית", עד כדי כך שאפילו קשה לשייך את התוצאה לסיבתה האמיתית, אלא למשהו אחר, חיצוני לגמרי או מעין 'משתנה מתווך" של משהו 'באמצע'. כך גם לדעתי מצבה של סיעת מרצ בכנסת: גודלה המקסימאלי – 12 מנדטים – היה התוצאה המיידית לכאורה של צירוף הכוחות הפוליטיים הנ"ל, רצ, שינוי ומפ"מ. אבל מי שהכיר וניתח מקרוב את מצבם של 3 הכוחות האלה, יכול היה כבר אז להווכח שבעוד רצ היתה במגמת גידול הפופולאריות שלה בצבור ובכוחה הפוליטי, מפ"מ היתה במדרון החלק בדרך להעלמות מ'המפה'. חבירתה לרצ ויצירת מרצ היתה מבחינת מפ"מ בכלל והקיבוץ-הארצי בפרט 'קרש הצלה'; עין "עוז לתמורה בטרם פורעננות" כברי יצחק בן-אהרון שהביאו להקמתו קודם לכן של ה'מערך' מחיבורם של מפא"י, אחדות-העבודה ומפ"מ. כל כוחם של קיבוצי השומר-הצעיר לא הספיק כדי לבלום את הדרדרותה של מפלגתם. אבל משאביהם הארגוניים-לוגיסטייים, האנושיים והכספיים היו נכס שלרצ ולשינוי לא היו, ונדמה היה להם שביחד יוכלו ליצור סינרגיה, כלומר: העצמה מעבר לסכום כוחותיהם ה'אריתמטי'. זה 'עבד' לטווח-זמן קצר, שאחריו התחילו 'להבשיל' החלקים הדסטרוקטיביים (הרסניים) שבהתחברות הזאת. והתוצאה – מ-12 מנדטים בשיא, מרצ בקושי הכניסה חבר-סיעה חמישי לכנסת הנוכחית, ולא בטוח שזהו סוף הירידה. לא אוסיף על עצמי מידע שיסביר איך יכולתי כבר אז לראות את הדברים ולצפות בתוצאותיהם שיתגלו לאחר ההשהיה, בבחינת "פורענות אחרי התמורה", שצריך היה עוז כדי להכיר בה, אבל היו לי ה'כלים' ונקודת-ההסתכלות שאיפשרו זאת. מאז נסיתי כמה פעמים להצביע על הבעיות ועל רעיונות לפתור אותן, אבל כרגיל לגבי מי שמתריע בשער – לא רצו להקשיב, כי בצל התחושה וה"ניתוח" ש"יותר גרוע כבר לא יכול להיות", קשה היה לקברניטים, כל אחד במשמרתו ובשעתו, להזיז את 'ספינת-מרצ' בפרט, ו'אניית-השמאל' בכלל ממסלולן האינרטי, בו הן נעות בכוח ההתמדה… כנראה אל החדלון והאבדון. ועל כך צר לי וכואב לי.

  21. נועם

    מספיק להתמם. מר"צ הפכה מזמן למפלגה ניאו-ליברלית, שמקדמת מדיניות כלכלית שמחלקת את נכסי המדינה לאוליגרכים ומחזקת את בעלי ההון על חשבון הציבור. מבחינת עמדות כלכליות היא ניצבת בין קדימה לנתניהו.

    זכות קיומה לכאורה – "מתינות מדינית" שממקמת אותה משמאל בנושא "המדיני", לא מצדיקה את הנזק הכבד בצד הכלכלי חברתי.

    חיים אורון אולי איש חביב, אבל מנהיג כריזמטי הוא לא, ובחירתו הופכת את אחוז החסימה לאתגר אמיתי (תלוי באחוזי ההצבעה הכלליים).

    מוטב ששרידי מר"צ יאחדו כוחות עם מפלגת העבודה, ויזרימו שם דם חדש ואנשים טובים.
    ממילא מפלגת שינוי כבר לא חלק ממר"צ, מפ"מ היתה חלק מ"העבודה" לפני שפרשה בעת הקמת מר"צ, ורצ, שהורכבה מפליטי "שלום עכשיו", כבר לא רלוונטית.

    לאחר השבירה החזקה ימינה, והפיכת שרידי עיתון "הארץ" למוסף של "דה-מרקר", לא נותר לכותבים משובחים כמו חנה קים מקום שם. אולי שתפתח בלוג?

  22. נועם

    מספיק להתמם. מר"צ הפכה מזמן למפלגה ניאו-ליברלית, שמקדמת מדיניות כלכלית שמחלקת את נכסי המדינה לאוליגרכים ומחזקת את בעלי ההון על חשבון הציבור. מבחינת עמדות כלכליות היא ניצבת בין קדימה לנתניהו.

    זכות קיומה לכאורה – "מתינות מדינית" שממקמת אותה משמאל בנושא "המדיני", לא מצדיקה את הנזק הכבד בצד הכלכלי חברתי.

    חיים אורון אולי איש חביב, אבל מנהיג כריזמטי הוא לא, ובחירתו הופכת את אחוז החסימה לאתגר אמיתי (תלוי באחוזי ההצבעה הכלליים).

    מוטב ששרידי מר"צ יאחדו כוחות עם מפלגת העבודה, ויזרימו שם דם חדש ואנשים טובים.
    ממילא מפלגת שינוי כבר לא חלק ממר"צ, מפ"מ היתה חלק מ"העבודה" לפני שפרשה בעת הקמת מר"צ, ורצ, שהורכבה מפליטי "שלום עכשיו", כבר לא רלוונטית.

    לאחר השבירה החזקה ימינה, והפיכת שרידי עיתון "הארץ" למוסף של "דה-מרקר", לא נותר לכותבים משובחים כמו חנה קים מקום שם. אולי שתפתח בלוג?

  23. יגאל וילפנד

    מאיר יערי מת בפברואר 1987, וחזן ביולי 1992, מרצ הלכה לבחירות הראשונות ב- 1992 כהתאגדות של מפם, ר"צ ושינוי והתאחדה לכדי מפלגה אחת רק בפברואר 1997 . 2) התנועה הקיבוצית מהווה לצערי פחות משני אחוז מן האוכולסייה בישראל 3) ג'ומס הוא מן המתנגדים הראשיים להפרטה בקיבוצים והוא תומך מתמיד בזרם של הקיבוץ השיתופי בו חברים 28 קיבוצים ועוד כ- 70 קיבוצים פועלים עדיין בעקרונות של השיתוף ובמיוחד בעקרון של שוויון בעבודה וללא דיפרנציאליות. 4) תמכתי בבחירות אלו ברן כהן מתוך תחושה שהוא יכול היה להגיע לציבורים רחבים יותר של שכבות ציבור מעבר לחברים המתפקדים למרצ ומכיוון שכמו ג'ומס וזהבה הם לוחמים גם לשלום ובטחון וגם לצדק סוציאלי וחברתי. 5) עתה משנבחר ג'ומס יש לעשות הכל על מנת להחזיר את מרצ למרכזי ההשפעה והעשייה .
    יגאל וילפנד עין השופט

  24. יגאל וילפנד

    מאיר יערי מת בפברואר 1987, וחזן ביולי 1992, מרצ הלכה לבחירות הראשונות ב- 1992 כהתאגדות של מפם, ר"צ ושינוי והתאחדה לכדי מפלגה אחת רק בפברואר 1997 . 2) התנועה הקיבוצית מהווה לצערי פחות משני אחוז מן האוכולסייה בישראל 3) ג'ומס הוא מן המתנגדים הראשיים להפרטה בקיבוצים והוא תומך מתמיד בזרם של הקיבוץ השיתופי בו חברים 28 קיבוצים ועוד כ- 70 קיבוצים פועלים עדיין בעקרונות של השיתוף ובמיוחד בעקרון של שוויון בעבודה וללא דיפרנציאליות. 4) תמכתי בבחירות אלו ברן כהן מתוך תחושה שהוא יכול היה להגיע לציבורים רחבים יותר של שכבות ציבור מעבר לחברים המתפקדים למרצ ומכיוון שכמו ג'ומס וזהבה הם לוחמים גם לשלום ובטחון וגם לצדק סוציאלי וחברתי. 5) עתה משנבחר ג'ומס יש לעשות הכל על מנת להחזיר את מרצ למרכזי ההשפעה והעשייה .
    יגאל וילפנד עין השופט

  25. משה לופינסקי

    זוהי עובדה עצובה מבחינתה של מר"צ, אבל כל מצביעיה הם אשכנזים חילוניים וותיקים וילדיהם. במילים אחרות – מר"צ מראש מוגבלת לכ-35%-40% של הצבור. בתוך צבור זה קבלה מר"צ כ-12% (15 ח"כים).
    מרצ זכתה רק ב-5 ח"כים, אך אילמלא גבר פרץ על פרס (נצחון פרץ היה מאד דחוק) בעבודה ופרס היה ניצב בראש רשימת העבודה, כי אז יש להניח היתה מגיעה מר"צ לכ-7 מנדטים.
    הירוקים קבלו קולות השווים לשלשה מנדטים שבהם היו זוכים אלמלא הופיעו במפוצל. לפי הערכותיהם של מומחי בחירות שונים לפחות ח"כ אחד (וכנראה שניים) מבין השלשה באו ע"ח מר"צ.
    ב-92 כשהופיעה מר"צ עם "שנוי" קבלה מר"צ 12 ח"כים, כך שירידה ל-9 ללא מפלגת שנוי נראית סבירה. כפי שהסברתי, שני אירועים הורידו את מר"צ מ-9 ל-5: הופעת הירוקים ונצחון פרץ על פרס.
    ב-1954 לאחר הפילוג בין "אחדות העבודה" ומפ"מ, קבלה מפ"מ 9 מנדטים (אני הצבעתי אז לראשונה) ולמעשה זהו גודלה של מר"צ כיום.

  26. משה לופינסקי

    זוהי עובדה עצובה מבחינתה של מר"צ, אבל כל מצביעיה הם אשכנזים חילוניים וותיקים וילדיהם. במילים אחרות – מר"צ מראש מוגבלת לכ-35%-40% של הצבור. בתוך צבור זה קבלה מר"צ כ-12% (15 ח"כים).
    מרצ זכתה רק ב-5 ח"כים, אך אילמלא גבר פרץ על פרס (נצחון פרץ היה מאד דחוק) בעבודה ופרס היה ניצב בראש רשימת העבודה, כי אז יש להניח היתה מגיעה מר"צ לכ-7 מנדטים.
    הירוקים קבלו קולות השווים לשלשה מנדטים שבהם היו זוכים אלמלא הופיעו במפוצל. לפי הערכותיהם של מומחי בחירות שונים לפחות ח"כ אחד (וכנראה שניים) מבין השלשה באו ע"ח מר"צ.
    ב-92 כשהופיעה מר"צ עם "שנוי" קבלה מר"צ 12 ח"כים, כך שירידה ל-9 ללא מפלגת שנוי נראית סבירה. כפי שהסברתי, שני אירועים הורידו את מר"צ מ-9 ל-5: הופעת הירוקים ונצחון פרץ על פרס.
    ב-1954 לאחר הפילוג בין "אחדות העבודה" ומפ"מ, קבלה מפ"מ 9 מנדטים (אני הצבעתי אז לראשונה) ולמעשה זהו גודלה של מר"צ כיום.

  27. אלי

    גם אני חבר מרצ, לא כל- כך הרבה שנים אבל מספיק כדי לגבש עמדה על תחלואיה. נקל לראות מהדברים הכתובים לעיל
    עד כמה חלוקות הדעות בין חברי המפלגה או הרוצים בטובתה. אפילו ביחס לעובדות- ישנן גירסאות שונות. הייתי אומר
    שני דברים: ראשית, וכל כמה שישמע הדבר בומבסטי, מרץ היום, בזירה הפרלמנטרית, היא ברירת המחדל של מדינת
    ישראל. כל מפלגה אחרת טומנת בחובה את זרעי הפורענות שעלולים להביא את קיצה. זה דבר אחד. דבר שני, וזוהי
    לדעתי המשימה המרכזית המוטלת על שכמו של היו"ר הנבחר, היא הקוהרנטיות. לגרום לכך שתיווצר המידה הדרושה
    של קוהרנטיות בין חברי המפלגה. קוהרנטיות שהיא בסיס הכרחי להצלחתה של כל מפלגה. היום המצב ממש מייאש. לכן זו משימה גדולה מהחיים. האם ג'ומס מסוגל לשאת בה?
    אני נזכר באימרה: "נסתרות דרכי האל". בעזרת האל- שיצליח!

  28. אלי

    גם אני חבר מרצ, לא כל- כך הרבה שנים אבל מספיק כדי לגבש עמדה על תחלואיה. נקל לראות מהדברים הכתובים לעיל
    עד כמה חלוקות הדעות בין חברי המפלגה או הרוצים בטובתה. אפילו ביחס לעובדות- ישנן גירסאות שונות. הייתי אומר
    שני דברים: ראשית, וכל כמה שישמע הדבר בומבסטי, מרץ היום, בזירה הפרלמנטרית, היא ברירת המחדל של מדינת
    ישראל. כל מפלגה אחרת טומנת בחובה את זרעי הפורענות שעלולים להביא את קיצה. זה דבר אחד. דבר שני, וזוהי
    לדעתי המשימה המרכזית המוטלת על שכמו של היו"ר הנבחר, היא הקוהרנטיות. לגרום לכך שתיווצר המידה הדרושה
    של קוהרנטיות בין חברי המפלגה. קוהרנטיות שהיא בסיס הכרחי להצלחתה של כל מפלגה. היום המצב ממש מייאש. לכן זו משימה גדולה מהחיים. האם ג'ומס מסוגל לשאת בה?
    אני נזכר באימרה: "נסתרות דרכי האל". בעזרת האל- שיצליח!

  29. מלי

    מי דיבר על חצי מהחברה? הוא במפורש דיבר על חצי מ3 אחוז. שזה בערך המספר שאתה ציינת.

  30. מלי

    מי דיבר על חצי מהחברה? הוא במפורש דיבר על חצי מ3 אחוז. שזה בערך המספר שאתה ציינת.

  31. ענבל

    הנסיון לגבוש דיעה על סמך מידע שגוי, מוטה ומטעה הוא זילזול של הכותבת ביושר האנטלקטואלי שלה ושל הקוראים שלה.

    האם המאמר הזה אמור לשפוך אור על נושא השינויים במרצ, או סתם להכפיש, כי זה מה שאופנתי לעשות כרגע?

    המאמר נראה לי מגמתי, וזה לא מכובד בשום קנה מידה.

    ולגבי מרצ – אכן חבל שאורון נבחר. כל אחד משני המועמדים האחרים, הוא יותר אקטיבי ממנו ובעל רעיונות רעננים ואפשרות להגיע לקהלים חדשים ולעשיה מגוונת יותר.

    לא נורא, כפי ששרדנו את ביילין, נשרוד גם את ג'ומס. כרגע, אין למרצ תחליף כיוון שהיא המפלגה היחידה המחוייבת לחלוטין לנושאים כמו זכויות נשים ומיעוטים, איכות סביבה, זכויות הפרט, זכויות בעלי חיים ומנהל תקין (דהיינו – ללא שחיתות וכד', מין עוף מוזר כזה במקומותינו…). גם אם נסתכל סביב בעיין סלחנית , לא נמצא שום מפלגה אחרת שהוכיחה את עצמה בכל הנושאים האלו , או שמחוייבת אליהם כיום ולו חלקית.

    על כן, כדאי לנו דוקא לנסות להשפיע על מרצ מבפנים ולחזק אותה, ולא לשפוך את התינוק עם מיי האמבט.
    זה: או מרצ- או כלום. אין לנו הרבה ברירות.

  32. ענבל

    הנסיון לגבוש דיעה על סמך מידע שגוי, מוטה ומטעה הוא זילזול של הכותבת ביושר האנטלקטואלי שלה ושל הקוראים שלה.

    האם המאמר הזה אמור לשפוך אור על נושא השינויים במרצ, או סתם להכפיש, כי זה מה שאופנתי לעשות כרגע?

    המאמר נראה לי מגמתי, וזה לא מכובד בשום קנה מידה.

    ולגבי מרצ – אכן חבל שאורון נבחר. כל אחד משני המועמדים האחרים, הוא יותר אקטיבי ממנו ובעל רעיונות רעננים ואפשרות להגיע לקהלים חדשים ולעשיה מגוונת יותר.

    לא נורא, כפי ששרדנו את ביילין, נשרוד גם את ג'ומס. כרגע, אין למרצ תחליף כיוון שהיא המפלגה היחידה המחוייבת לחלוטין לנושאים כמו זכויות נשים ומיעוטים, איכות סביבה, זכויות הפרט, זכויות בעלי חיים ומנהל תקין (דהיינו – ללא שחיתות וכד', מין עוף מוזר כזה במקומותינו…). גם אם נסתכל סביב בעיין סלחנית , לא נמצא שום מפלגה אחרת שהוכיחה את עצמה בכל הנושאים האלו , או שמחוייבת אליהם כיום ולו חלקית.

    על כן, כדאי לנו דוקא לנסות להשפיע על מרצ מבפנים ולחזק אותה, ולא לשפוך את התינוק עם מיי האמבט.
    זה: או מרצ- או כלום. אין לנו הרבה ברירות.

  33. אמיר פכר-אריה

    מרצ היא המפלגתה של ה"אצולה-המשרתת-יפת-הנפש" של ישראל,
    זה כמובן הרבה יותר טוב משאר הקניבלים בצמרת.
    אבל מי שרוצה שינוי כיוון ממשי, וחושב שאיכשהו מרצ תהיה חוד החנית שלו, צפוי לאכזבה.
    הבחירה באורון ולא בכהן רק מראה את זה שוב.

    כדי ליצור חברה טובה יותר צריך לדאוג לשיוויון כלכלי גדול ולתת לארגונים עממים
    (בעיקר ארגוני עובדים) יותר ויותר כח פוליטי
    איכשהו במרצ זכויות עובדים נדחקות תמיד לסוף העמוד.

    נ"ב אני לא מקבל את האמירה "מרצ – כי אין שמאל אחר".י

  34. אמיר פכר-אריה

    מרצ היא המפלגתה של ה"אצולה-המשרתת-יפת-הנפש" של ישראל,
    זה כמובן הרבה יותר טוב משאר הקניבלים בצמרת.
    אבל מי שרוצה שינוי כיוון ממשי, וחושב שאיכשהו מרצ תהיה חוד החנית שלו, צפוי לאכזבה.
    הבחירה באורון ולא בכהן רק מראה את זה שוב.

    כדי ליצור חברה טובה יותר צריך לדאוג לשיוויון כלכלי גדול ולתת לארגונים עממים
    (בעיקר ארגוני עובדים) יותר ויותר כח פוליטי
    איכשהו במרצ זכויות עובדים נדחקות תמיד לסוף העמוד.

    נ"ב אני לא מקבל את האמירה "מרצ – כי אין שמאל אחר".י

  35. מרצניק

    אכן מפלגה ניאו-ליברלית. אפשר רק להריח את סרחון הניאו-ליברליזם וההפרטה הנודפות מהצעות חוק כגון:

    חוק שכר המינימום (1987)
    חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994)
    חוק הדיור הציבורי (1998)
    חוק יסוד: זכויות חברתיות (2003)

    לעזאזל עם הניאו-ליברלים האלה! עכשיו הם מתחפשים לחברתיים??

  36. מרצניק

    אכן מפלגה ניאו-ליברלית. אפשר רק להריח את סרחון הניאו-ליברליזם וההפרטה הנודפות מהצעות חוק כגון:

    חוק שכר המינימום (1987)
    חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1994)
    חוק הדיור הציבורי (1998)
    חוק יסוד: זכויות חברתיות (2003)

    לעזאזל עם הניאו-ליברלים האלה! עכשיו הם מתחפשים לחברתיים??

  37. יואב

    איש מחברי מרצ שכתבו כאן אינו יודע מדוע הינו חבר או אוהד את המפלגה האומללה הזו. לאחר שחיקת האבודה אפשר לקבוע שהשמאל הממסדי קורס (ראו הדוח על מצבה הכספי של מרצ). האלטרנטיבה היא מהפיכה בסגנון ד"ש וככל שהיוזמה תוקדם יהיה קל יותר לשקם את המצב הטראגי. אובייקטיבית יש למחנה השמאל בסיס לתקומה. צריך רק להזיז הישבנים ולפעול מול המחנה הסהרורי של הימין שצובר כוח בשל החילדון שלנו.

  38. יואב

    איש מחברי מרצ שכתבו כאן אינו יודע מדוע הינו חבר או אוהד את המפלגה האומללה הזו. לאחר שחיקת האבודה אפשר לקבוע שהשמאל הממסדי קורס (ראו הדוח על מצבה הכספי של מרצ). האלטרנטיבה היא מהפיכה בסגנון ד"ש וככל שהיוזמה תוקדם יהיה קל יותר לשקם את המצב הטראגי. אובייקטיבית יש למחנה השמאל בסיס לתקומה. צריך רק להזיז הישבנים ולפעול מול המחנה הסהרורי של הימין שצובר כוח בשל החילדון שלנו.

  39. אמיר פכר-אריה

    מה שאתה כותב הוא נכון, במרצ יושבים פוליטקאים הגונים וטובי-לב
    אבל גם בממשלת רבין וגם בממשלת ברק כאשר היה צריך לצאת לרחוב וגם ולאיים בפירוק הממשלה
    כדי ליצור שינו ממשי במדיניות אנשי מרצ היו נחמדים ומנומסים.
    ככך לא מובילים שינוי.
    והיו המון מאבקים ראוים אז הינה כמה, רק על סמך הזיכרון הקולקל שלי:
    – אכיפת שכר הוגן לעובדים זרים (שבממשלת רבין היה עוזר גם למו"מ הפלסטינים כי הם היו רוב הזרים)
    – מס רווחי הון
    – השתתפות מלאה ואמיתית של הממשלה בממימון מערכת הבריאות
    – לא לתת יד ל"רפורמות" במס שפרושם יותר כסף לעשירים ממילא
    – לא לתת יד להמשך הבניה בעי"ש

    זה לא אומר שאני מצביע חד"ש (כי סטלין עוד לא מספיק זמן עמוק באדמה בשביל זה)

    אבל צריך מפלגה עם מחויבות לעובדים עם מבנה אירגוני שיצור וישמור על מחויבות כזו.
    מי שרוצה את הכול שלי צריך להראות לי איך המפלגה שלו מנהלת עיר, ועד עובדים ובית ספר.

  40. אמיר פכר-אריה

    מה שאתה כותב הוא נכון, במרצ יושבים פוליטקאים הגונים וטובי-לב
    אבל גם בממשלת רבין וגם בממשלת ברק כאשר היה צריך לצאת לרחוב וגם ולאיים בפירוק הממשלה
    כדי ליצור שינו ממשי במדיניות אנשי מרצ היו נחמדים ומנומסים.
    ככך לא מובילים שינוי.
    והיו המון מאבקים ראוים אז הינה כמה, רק על סמך הזיכרון הקולקל שלי:
    – אכיפת שכר הוגן לעובדים זרים (שבממשלת רבין היה עוזר גם למו"מ הפלסטינים כי הם היו רוב הזרים)
    – מס רווחי הון
    – השתתפות מלאה ואמיתית של הממשלה בממימון מערכת הבריאות
    – לא לתת יד ל"רפורמות" במס שפרושם יותר כסף לעשירים ממילא
    – לא לתת יד להמשך הבניה בעי"ש

    זה לא אומר שאני מצביע חד"ש (כי סטלין עוד לא מספיק זמן עמוק באדמה בשביל זה)

    אבל צריך מפלגה עם מחויבות לעובדים עם מבנה אירגוני שיצור וישמור על מחויבות כזו.
    מי שרוצה את הכול שלי צריך להראות לי איך המפלגה שלו מנהלת עיר, ועד עובדים ובית ספר.

  41. about Meretz

    Meretz is a dying horse. Oron or not, the trend is clear.
    Liberal askenazi jews who tries to protect their privileges. That is all. Its name should be changed to: WIMPS PARTY: Whites Israeli Middle calss Protestants

  42. about Meretz

    Meretz is a dying horse. Oron or not, the trend is clear.
    Liberal askenazi jews who tries to protect their privileges. That is all. Its name should be changed to: WIMPS PARTY: Whites Israeli Middle calss Protestants

  43. רון וייס

    גם פועלת לשלום ולסיום הכיבוש וגם פועלת להקטנת הפערים בחברה הישראלית.עדיפה על מפלגת העבודה.

  44. רון וייס

    גם פועלת לשלום ולסיום הכיבוש וגם פועלת להקטנת הפערים בחברה הישראלית.עדיפה על מפלגת העבודה.