מכתב לאחיות אמיצות

יוסי דהאן

הסופרת אליס ווקר Alice Walker, במאמר אישי יפה בו היא מספרת על ילדותה ונסיונה כשחורה הנתונה למרותם של לבנים, מסבירה מה הבעייה עם הילרי קלינטון מדוע יש לבחור בברק אובמה כמועמד לנשיאות. וכן מדוע יש צורך לדעתה לבנות בריתות חברתיות לא על מגדר וגזע אלא על אמת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. מרגרט

    באם תשים לב לתשובות שנשלחו לכתבה הנבובה של הכותבת השחורה תבין משהו שלא הבנת ואינך רוצה להבין. אתם בפינתכם אינכם מעוניינים בצדק חברתי כולל אלא רק בזכויות ליוצאי מדינות מסוימות. גם העוקץ עוסק במציאות רק בנושאים שובניסטים מזרחיים .
    איפה הייתם ומה עשיתם ביום העגונה?

  2. מרגרט

    באם תשים לב לתשובות שנשלחו לכתבה הנבובה של הכותבת השחורה תבין משהו שלא הבנת ואינך רוצה להבין. אתם בפינתכם אינכם מעוניינים בצדק חברתי כולל אלא רק בזכויות ליוצאי מדינות מסוימות. גם העוקץ עוסק במציאות רק בנושאים שובניסטים מזרחיים .
    איפה הייתם ומה עשיתם ביום העגונה?

  3. עוד מיכל אחת

    אם הבנתי נכון מהמאמר – הבעיה היא שהילרי לבנה. אז איך בדיוק ווקר קוראת לבניית בריתות חברתיות לא על בסיס מגדר וגזע?

  4. עוד מיכל אחת

    אם הבנתי נכון מהמאמר – הבעיה היא שהילרי לבנה. אז איך בדיוק ווקר קוראת לבניית בריתות חברתיות לא על בסיס מגדר וגזע?

  5. יעל

    הפמיניזם השחור איננה תנועה חדשה והדברים במאמר זה מוכרים. אין ספק שלהתיחסות להיות הילרי קלינטון אישה לבנה יש משמעות, באותה המידה בה ישנה משמעות להיות ברק אובמה גבר שחור. יחד עם זאת, הכותבת מתעקשת לשים על כתפיה של קלינטון את כל תחלואי "האישה הלבנה" ללא התייחסות לעשייה הפמיניסטית שלה במהלך השנים או לעשייה שלה כנגד האפליה הקשה בארה"ב כנגד קבוצות מיעוט שונות. אותי מקוממת בעיקר ההתיחסות שמאחדת בין הסיפור האישי, המרגש וקורע הלב ככל שיהיה, לבין הבחירות. הרמיזה, המאוד לא סמויה, על קישור בין הרקע האישי של הכותבת ואובמה לבין החיבור בין הגבירה הלבנה לקלינטון, הוא שערוריתי. יתרה מכך, ובלי להתעלם מעלוות שחוו נשים "שחורות" מהפמיניזם הלבן, או שהיא רואה בנושא הפמיניסטי כמגדיר בעל משמעות או שלא. מצד אחד להגיד כי זהו לא נושא מגדיר למועמדת ומצד שני להציג את המועמדת ככזו שאינה מייצגת את האג'נדה בכלל, מוביל אותי למסקנה כי המטרה בסופו של דבר היא תמיכתהבמועמד אובמה. אם ישנה משמעות להיות קלינטון אישה לבנה, ישנה משמעות להיות אובמה גבר שחור- ואין לסלוח על כך שהכותבת מתחמקת מלהודות בכך שזוהי סיבה מרכזית עבורה לתמיכה.
    אינני יוצאת כנגד בחירה על בסיס זה, אולם זוהי סיבה סקטוריאלית בדומה לסיבה הפמיניסטית, אלא שזו מייצגת סקטור קטן יותר. האמירה הצינית בדבר בחירתה של קלינטון להשתמש בשם בעלה אינה מוסיפה עומק ואמינות לדברים, בעיקר כיוון שרובנו יודעים כי שמה המלא הוא הילרי רודהם קלינטון וכי אין לה כל סיבה להסתיר את הקשרה המשפחתי הרחב והצר. היא לא נישאת על גבו של בן-זוגה, מאחוריה יש הרבה יותר שנות עשייה ציבורית חשובה מאשר אובמה יכול להציג- גם כאישה ראשונה פעילה, גם כסנטורית מצליחה וגם כאישה שהיא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה האמריקאית כבר כמה עשורים. כל זה לא משכנע את הכותבת בדבר היותה מועמדת עצמאית וראויה? האם אין דרך לשכנע להצביע עבור אובמה, עם מעט הידע שיש לגביו ומעט העשייה שמאחוריו, מבלי להפוך את קלינטון לעריצה לבנה התלויה בגבר הלבן שלה להגדרה עצמית והכתבת דעותיה?

  6. יעל

    הפמיניזם השחור איננה תנועה חדשה והדברים במאמר זה מוכרים. אין ספק שלהתיחסות להיות הילרי קלינטון אישה לבנה יש משמעות, באותה המידה בה ישנה משמעות להיות ברק אובמה גבר שחור. יחד עם זאת, הכותבת מתעקשת לשים על כתפיה של קלינטון את כל תחלואי "האישה הלבנה" ללא התייחסות לעשייה הפמיניסטית שלה במהלך השנים או לעשייה שלה כנגד האפליה הקשה בארה"ב כנגד קבוצות מיעוט שונות. אותי מקוממת בעיקר ההתיחסות שמאחדת בין הסיפור האישי, המרגש וקורע הלב ככל שיהיה, לבין הבחירות. הרמיזה, המאוד לא סמויה, על קישור בין הרקע האישי של הכותבת ואובמה לבין החיבור בין הגבירה הלבנה לקלינטון, הוא שערוריתי. יתרה מכך, ובלי להתעלם מעלוות שחוו נשים "שחורות" מהפמיניזם הלבן, או שהיא רואה בנושא הפמיניסטי כמגדיר בעל משמעות או שלא. מצד אחד להגיד כי זהו לא נושא מגדיר למועמדת ומצד שני להציג את המועמדת ככזו שאינה מייצגת את האג'נדה בכלל, מוביל אותי למסקנה כי המטרה בסופו של דבר היא תמיכתהבמועמד אובמה. אם ישנה משמעות להיות קלינטון אישה לבנה, ישנה משמעות להיות אובמה גבר שחור- ואין לסלוח על כך שהכותבת מתחמקת מלהודות בכך שזוהי סיבה מרכזית עבורה לתמיכה.
    אינני יוצאת כנגד בחירה על בסיס זה, אולם זוהי סיבה סקטוריאלית בדומה לסיבה הפמיניסטית, אלא שזו מייצגת סקטור קטן יותר. האמירה הצינית בדבר בחירתה של קלינטון להשתמש בשם בעלה אינה מוסיפה עומק ואמינות לדברים, בעיקר כיוון שרובנו יודעים כי שמה המלא הוא הילרי רודהם קלינטון וכי אין לה כל סיבה להסתיר את הקשרה המשפחתי הרחב והצר. היא לא נישאת על גבו של בן-זוגה, מאחוריה יש הרבה יותר שנות עשייה ציבורית חשובה מאשר אובמה יכול להציג- גם כאישה ראשונה פעילה, גם כסנטורית מצליחה וגם כאישה שהיא חלק בלתי נפרד מהפוליטיקה האמריקאית כבר כמה עשורים. כל זה לא משכנע את הכותבת בדבר היותה מועמדת עצמאית וראויה? האם אין דרך לשכנע להצביע עבור אובמה, עם מעט הידע שיש לגביו ומעט העשייה שמאחוריו, מבלי להפוך את קלינטון לעריצה לבנה התלויה בגבר הלבן שלה להגדרה עצמית והכתבת דעותיה?

  7. רות

    איזו אקרובטיקה של סופרת מובילה!! ווקר מצהירה בראש המאמר שהשיקולים שלה למי משני המועמדים להצביע הם ענייניים בלבד, ואחרי זה מספרת סיפור אישי שהוא הסיפור האמריקני, שעצם סיפורו נועד להסביר, שהיא פשוט אינה יכולה להשאיר בחוץ את נושא הגזע, ולכן היא ויתר הנשים השחורות חייבות לבחור מועמד שחור. השיקול הענייני הוא – לבחור במועמד שחור כי הוא שחור.

    וכדי להוסיף עוד מכה מתחת לחגורה להילרי קלינטון, היא מכנה אותה לאורך המאמר "גב' קלינטון" – להזכיר שעדיין אינה יכולה להתייחס לאישה לבנה בשמה בלבד (כפי שהזכירה בסיפור האישי שלה בעניין קרובת המשפחה הלבנה שלה). כלומר – בעיית הגזע פועלת אצלה לרעת קלינטון עד כדי כך, שאין היא יכולה לראות אותה כאישה עם שם פרטי. וזאת – כאשר אין עיתון בארה"ב שלא מתייחס לקלינטון כ"הילרי" או "הילרי רודהם קלינטון".

    עניין נוסף, אבל צדדי לעניין הבחירות לנשיאות ארה"ב, הוא אזכור הסכסוך הישראלי-פלשתיני. כמו מובן מאליו, מתמודד לבחירות נבחן על ידי השמאל הדמוקרטי שונא המלחמות, הסכסוך במזרח התיכון מסתכם בכיבוש הישראלי של פלשתין. הייתה פעם מדינת פלשתינה ערבית שפרשה כנפיה על מספר יהודים, והנה היהודים הלבנים כבשו את פלשתין השחורה וגירשו את הערבים. אם היהודים יצאו מ"שם", ייעלמו, ואם ארה"ב תצא מאפגניסטן ומעיראק, ישררו השלום והחופש בעולם ולעזאזל מה שיקרה באפגניסטן לנשים ובעיראק לכורדים ול…?. כל זה אינו נאמר במאמר של ווקר, אבל זה המשתמע. עד כדי כך המאמר הזה שטוח.

    בסיכום, ווקר מוכנה לסבול את גב' (Mrs.) קלינטון, האישה הלבנה, רק מבושלת בצלחת, כמו אותו רשע ב"עגבניות ירוקות מבושלות". הבה נמחא כפיים.

  8. רות

    איזו אקרובטיקה של סופרת מובילה!! ווקר מצהירה בראש המאמר שהשיקולים שלה למי משני המועמדים להצביע הם ענייניים בלבד, ואחרי זה מספרת סיפור אישי שהוא הסיפור האמריקני, שעצם סיפורו נועד להסביר, שהיא פשוט אינה יכולה להשאיר בחוץ את נושא הגזע, ולכן היא ויתר הנשים השחורות חייבות לבחור מועמד שחור. השיקול הענייני הוא – לבחור במועמד שחור כי הוא שחור.

    וכדי להוסיף עוד מכה מתחת לחגורה להילרי קלינטון, היא מכנה אותה לאורך המאמר "גב' קלינטון" – להזכיר שעדיין אינה יכולה להתייחס לאישה לבנה בשמה בלבד (כפי שהזכירה בסיפור האישי שלה בעניין קרובת המשפחה הלבנה שלה). כלומר – בעיית הגזע פועלת אצלה לרעת קלינטון עד כדי כך, שאין היא יכולה לראות אותה כאישה עם שם פרטי. וזאת – כאשר אין עיתון בארה"ב שלא מתייחס לקלינטון כ"הילרי" או "הילרי רודהם קלינטון".

    עניין נוסף, אבל צדדי לעניין הבחירות לנשיאות ארה"ב, הוא אזכור הסכסוך הישראלי-פלשתיני. כמו מובן מאליו, מתמודד לבחירות נבחן על ידי השמאל הדמוקרטי שונא המלחמות, הסכסוך במזרח התיכון מסתכם בכיבוש הישראלי של פלשתין. הייתה פעם מדינת פלשתינה ערבית שפרשה כנפיה על מספר יהודים, והנה היהודים הלבנים כבשו את פלשתין השחורה וגירשו את הערבים. אם היהודים יצאו מ"שם", ייעלמו, ואם ארה"ב תצא מאפגניסטן ומעיראק, ישררו השלום והחופש בעולם ולעזאזל מה שיקרה באפגניסטן לנשים ובעיראק לכורדים ול…?. כל זה אינו נאמר במאמר של ווקר, אבל זה המשתמע. עד כדי כך המאמר הזה שטוח.

    בסיכום, ווקר מוכנה לסבול את גב' (Mrs.) קלינטון, האישה הלבנה, רק מבושלת בצלחת, כמו אותו רשע ב"עגבניות ירוקות מבושלות". הבה נמחא כפיים.

  9. אלי

    קשה לי להבין על מה יצא הקצף נגד מיכתבה (אני מדגיש מיכתבה, משהו הרבה יותר אינטימי ממאמר או כתבה) של אליס וו(ל)קר. אשה שחורה שחוותה בילדותה את כל הזוהמה של הגזענות הלבנה בדרום ומספרת על כך בלשון ברורה. כלום אין הדברים נכונים? אח"כ, כמובן על רקע ילדותה ותכונותיה האישיות היא גדלה להיות סופרת, כנראה סופרת חשובה
    בארצה, בעלת השקפות הומניסטיות מובהקות. ככזו היא אומרת את דעתה על שני המועמדים. אין שום פגם בזווית
    הראיה שלה שלרגע אינה מתימרת להיות מנותקת מהמסלול האישי של חייה. לה, שמכירה היטב את
    ארה"ב, שגדלה בדרום, הדמות של הילארי קלינטון, שגם היא בילתה שנים רבות בדרום, מזכירה ארכי- טיפ מסוים, סוג
    של אדם שמעורר בה דחיה (אם להשתמש בלשון עדינה). היש משהו לא תקין בכך שאת הרגשתה, רשמיה, היא מעלה
    על הכתב ומציעה אותם לקהל הקוראים? וכלום יש מישהו כאן, בבלוג הזה, שלא חושב שהכיבוש הישראלי של השטחים
    הפלשתינאים הוא פשע מלחמה? שצריך להפסיק אותו כשם שמפסיקים מחלה ממארת?
    אנחנו כולנו בעד פלוראליזם, בעד הבעת עמדות חופשית; אין שום דבר בדעותיה של גב' ווקר שלא מצדיק את הכבוד
    הראשוני המגיע לרשימתה- מיכתבה, כאל רשימה של אדם משכיל, בר- דעת. תהא דעתנו אנו על כ"א מהמועמדים
    אשר תהיה.

  10. אלי

    קשה לי להבין על מה יצא הקצף נגד מיכתבה (אני מדגיש מיכתבה, משהו הרבה יותר אינטימי ממאמר או כתבה) של אליס וו(ל)קר. אשה שחורה שחוותה בילדותה את כל הזוהמה של הגזענות הלבנה בדרום ומספרת על כך בלשון ברורה. כלום אין הדברים נכונים? אח"כ, כמובן על רקע ילדותה ותכונותיה האישיות היא גדלה להיות סופרת, כנראה סופרת חשובה
    בארצה, בעלת השקפות הומניסטיות מובהקות. ככזו היא אומרת את דעתה על שני המועמדים. אין שום פגם בזווית
    הראיה שלה שלרגע אינה מתימרת להיות מנותקת מהמסלול האישי של חייה. לה, שמכירה היטב את
    ארה"ב, שגדלה בדרום, הדמות של הילארי קלינטון, שגם היא בילתה שנים רבות בדרום, מזכירה ארכי- טיפ מסוים, סוג
    של אדם שמעורר בה דחיה (אם להשתמש בלשון עדינה). היש משהו לא תקין בכך שאת הרגשתה, רשמיה, היא מעלה
    על הכתב ומציעה אותם לקהל הקוראים? וכלום יש מישהו כאן, בבלוג הזה, שלא חושב שהכיבוש הישראלי של השטחים
    הפלשתינאים הוא פשע מלחמה? שצריך להפסיק אותו כשם שמפסיקים מחלה ממארת?
    אנחנו כולנו בעד פלוראליזם, בעד הבעת עמדות חופשית; אין שום דבר בדעותיה של גב' ווקר שלא מצדיק את הכבוד
    הראשוני המגיע לרשימתה- מיכתבה, כאל רשימה של אדם משכיל, בר- דעת. תהא דעתנו אנו על כ"א מהמועמדים
    אשר תהיה.

  11. זהר עתי

    נראה כי המגיבים למעלה קראו סלקטיבית.

    ווקר אומרת מפורשות כי גם עם ברק אובמה היא לא לחלוטין מסכימה- היא לא מסכימה לחלוטין עם מדיניות החוץ שלו. הוא אינו מצהיר מפורשות כי הוא יסיר את החרם הכלכלי מעל לקובה. היא אומרת כי כל צורה של קולוניאליזם וכיבוש איננה מקובלת עליה, ואומרת כי הפוטנציאל של אובמה לסגת מן האימפריאליזם הוא גדול יותר מאשר של קלינטון- וכמובן שהדבר נכון- קלינטון היא "חברה טובה של ישראל" במובן האנכרוניסטי והמצוי- ואינה מבקרת את ישראל. אני מקווה לטובת ישראל ופלשתין כי תקוותיה של ווקר ישאו פרי, שאובמה יבחר, ושאופתע מאוד מאוד לראות את החרם האמריקאי הראשון על הכיבוש הישראלי. אולי לא תהיה לחונטת ההון-שלטון-כיבוש את האפשרות להמשיך ולחפור לכולנו את הקבר.
    קלינטון נושאת בלבנותה מורשת קולוניאלית בכך שאיננה מצהירה שתסיר את החרם על קובה, בכך שהיא איננה מתעקשת על ראיית כל האנשים כשווי זכויות וערך, ובזאת גם בביקורת חלקית מאוד אם לא נעדרת לחלוטין על הכיבוש בישראל. זוהי הכוונה וזה מה שכתוב שם.

  12. זהר עתי

    נראה כי המגיבים למעלה קראו סלקטיבית.

    ווקר אומרת מפורשות כי גם עם ברק אובמה היא לא לחלוטין מסכימה- היא לא מסכימה לחלוטין עם מדיניות החוץ שלו. הוא אינו מצהיר מפורשות כי הוא יסיר את החרם הכלכלי מעל לקובה. היא אומרת כי כל צורה של קולוניאליזם וכיבוש איננה מקובלת עליה, ואומרת כי הפוטנציאל של אובמה לסגת מן האימפריאליזם הוא גדול יותר מאשר של קלינטון- וכמובן שהדבר נכון- קלינטון היא "חברה טובה של ישראל" במובן האנכרוניסטי והמצוי- ואינה מבקרת את ישראל. אני מקווה לטובת ישראל ופלשתין כי תקוותיה של ווקר ישאו פרי, שאובמה יבחר, ושאופתע מאוד מאוד לראות את החרם האמריקאי הראשון על הכיבוש הישראלי. אולי לא תהיה לחונטת ההון-שלטון-כיבוש את האפשרות להמשיך ולחפור לכולנו את הקבר.
    קלינטון נושאת בלבנותה מורשת קולוניאלית בכך שאיננה מצהירה שתסיר את החרם על קובה, בכך שהיא איננה מתעקשת על ראיית כל האנשים כשווי זכויות וערך, ובזאת גם בביקורת חלקית מאוד אם לא נעדרת לחלוטין על הכיבוש בישראל. זוהי הכוונה וזה מה שכתוב שם.

  13. ניצן אביב

    יישר-כח לזהר עתי. כל מילה בסלע!

  14. ניצן אביב

    יישר-כח לזהר עתי. כל מילה בסלע!