תרופות לא מה שחשבתם

יוסי לוס

היום התפרסמה כתבה על חברות התרופות שמזמן כבר ברור שהצלת חיים והקלה על כאבים הן מטרות בעלות חשיבות משנית עבורן. מסתבר ממחקר עדכני שכמות הכסף שהן מוציאות על שיווק הוא כפול מזה שהן מוציאות על מחקר ופיתוח של תרופות. עניינן בשטיפת מוחנו בחצאי אמיתות ובדימויים מוטים עולה על כל דבר אחר. יש לזכור זאת, כאשר מצדיקים ניסויים בבעלי חיים בנימוק של הצלת חיים. יש לזכור זאת, גם כאשר נאבקים על הכנסת תרופות לסל התרופות. יש לזכור זאת, כאשר מספרים לנו שרוצים את טובתנו אבל למעשה ממתגים אל מול עינינו מחלות ומעוררים בליבנו פחדים אינספור.

אין בכך שום דבר מיוחד לתחום הבריאות. זהו מאפיין קבוע של השוק "החופשי". ברגע שיש תחרות, מופיעות פרסומות ואלה עולות המון כסף. אז המחירים עולים (לאט לאט בלי שנרגיש) והשירות מידרדר (לאט לאט וכשמרגישים זה מאוחר מדי). אז יש נשים יפות שמוכנות להפוך לדימויים מיניים תמורת פרסום ותשלום. אז יש לכלוך צעקני של המרחב הציבורי. אז יש ערפול של התודעה וגירוי מטמטם של החושים. אז המציאות הולכת ומיטשטשת, ואת מקומה תופס ריצוד אינסופי בעל קצב הולך ומתגבר של דימויים, תמונות, צבעים וסמלים. אז אמת ושקר מפסיקים להיות הפכים.

אני נוטה להאמין שגם המנהלים של חברות אלה היו מעדיפים שעבודתם תסייע יותר לאנשים חולים מאשר תטמטם אותם, את בני משפחותיהם ואת כל השאר בדימויים של תרופות ומחלות. אבל גם הם כלואים בחופשיות לכאורה של השוק. במסגרת "חופש" זה הם אינם חייבים לספק מזור לחולים. מה שהם חייבים לספק זה רווח הולך וגדל משנה לשנה לבעלי המניות. "החופש" הזה מכריח אותם שלא להסתפק ברווח של השנה הקודמת אלא להביא רווח גדול יותר שאם לא, הם ייוותרו ללא עבודה. בעבר יכלו אנשים לייצר או לקנות ולמכור תוך רווח מסוים שממנו הם חיו או אף התעשרו. הדבר נכון גם לגבי חברות. מרגע שמושא המסחר כבר אינו מוצרים אלא מניות, הייצור או אף הרכישה של מוצרים לשם מכירתם הופך לשולי. מכיוון שמה שנסחר הוא מניות, מי שקונה אותן (בעלי המניות) דורש שערכן יעלה. כך או אחרת, העיקר שערך המניות יעלה. לשם כך, חייבים להגדיל את הרווחים משנה לשנה. שנה אחת קונים מניות כשהן בעלות ערך מסוים, כדי שערכן יהיה גבוה יותר, החברה חייבת להראות רווח גדול יותר. אז בעלי המניות יממשו את רווחיהם וימכרו את המניות לבעלי מניות אחרים שיתבעו את ליטרת הבשר שלהם בשנה שלאחר מכן. מי שצריך לספק את ליטרת הבשר הוא מנהלי החברות אשר תובעים אותה מכל מי שמצוי תחתיהם, דרך העובדים ועד לצרכן שנמצא הנמוך ביותר. בדיוק בגלל שהצרכן מצוי בתחתית שרשרת המזון הזו, משתדלים לשכנע אותו פעם אחר פעם שהוא תמיד צודק, ותמיד יקשיבו לו, ותמיד יבקשו לספק אותו. אילו באמת היו עושים זאת, לא היו צריכים למרוח אותנו באינספור פרסומות שאומרות לנו זאת.

המנהלים מקבלים שכר גבוה מאד לא בגלל שהם ראויים לכך אלא כדי לטמטם גם אותם כדי שיוכלו להמשיך במעשי הזוועה שהם עושים בלי להתמוטט. כך, מנהלי החברות מקבלים שכר גבוה שבאמצעותו הם קונים בתי מידות מוקפים בחומות במקומות שהעוני בקושי מצליח להגיע אליהם ורוכשים לעצמם אינספור פינוקים. למרבה האירוניה, אין הם יכולים להתחבא כך גם מפני מחלות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אוהד

    נו באמת, איך אפשר להתייחס ברצינות למאמר כל כך שטחי ושבלוני. בלי דוגמאות של ממש, בלי תובנות מקוריות, עמוס בקלישאות פטרוניות על ה"ציבור המטומטם" שטוף המוח.

    תרצה בזאת או לא אבל בעלי המניות של החברות הללו הם אני ואתה, דרך קרנות ההשתלמות והפנסיה שלנו. בניגוד לדבריך כאן, התשואה מקורה אינה רק בעליית ערך המניות, אלא גם ובעיקר תשואה מדיבידנדים, הנובעים מרווחים כתוצאה ממכירת מוצרים של ממש.

    הבעיה היא בכלל לא במנגנון השוק, אשר רק מאפשר סחר ללא מגבלות כראוי למדינה המכבדת את זכויות אזרחיה. הבעיה נעוצה בפערים מעמדיים שאינם קשורים למנגנון השוק, אלא לאופן חלוקת העושר בחברה .

    הסימפטום לבעיה זו מתבטא בכך ש- 19 משפחות שולטות במשק ומחזיקות בשליטה בחברות ציבוריות בהן אני ואתה מושקעים. במקום שהחברות ישרתו את האינטרס של כלל המשקיעים, הן משרתות את האינטרס של בעלי השליטה. במקום שהן יחלקו דיבידנדים לכלל בעלי המנויות, הן מחזירות ריבית על "חוב בעלים", לבעלי השליטה בלבד.

    צריך רפורמה בשוק ההון, שלא תאפשר שליטת יחידים (כולל חברות החזקות) בחברות ציבוריות ותעודד חלוקת דיבידנדים. צריך גם קרנות השקעה אתיות שיעדיפו חברות העומדות בסטנדרטים של העסקה הוגנת, כפי שיהיו בקרוב קרנות השקעה "כשרות" בחסות הבד"ץ.

  2. אוהד

    נו באמת, איך אפשר להתייחס ברצינות למאמר כל כך שטחי ושבלוני. בלי דוגמאות של ממש, בלי תובנות מקוריות, עמוס בקלישאות פטרוניות על ה"ציבור המטומטם" שטוף המוח.

    תרצה בזאת או לא אבל בעלי המניות של החברות הללו הם אני ואתה, דרך קרנות ההשתלמות והפנסיה שלנו. בניגוד לדבריך כאן, התשואה מקורה אינה רק בעליית ערך המניות, אלא גם ובעיקר תשואה מדיבידנדים, הנובעים מרווחים כתוצאה ממכירת מוצרים של ממש.

    הבעיה היא בכלל לא במנגנון השוק, אשר רק מאפשר סחר ללא מגבלות כראוי למדינה המכבדת את זכויות אזרחיה. הבעיה נעוצה בפערים מעמדיים שאינם קשורים למנגנון השוק, אלא לאופן חלוקת העושר בחברה .

    הסימפטום לבעיה זו מתבטא בכך ש- 19 משפחות שולטות במשק ומחזיקות בשליטה בחברות ציבוריות בהן אני ואתה מושקעים. במקום שהחברות ישרתו את האינטרס של כלל המשקיעים, הן משרתות את האינטרס של בעלי השליטה. במקום שהן יחלקו דיבידנדים לכלל בעלי המנויות, הן מחזירות ריבית על "חוב בעלים", לבעלי השליטה בלבד.

    צריך רפורמה בשוק ההון, שלא תאפשר שליטת יחידים (כולל חברות החזקות) בחברות ציבוריות ותעודד חלוקת דיבידנדים. צריך גם קרנות השקעה אתיות שיעדיפו חברות העומדות בסטנדרטים של העסקה הוגנת, כפי שיהיו בקרוב קרנות השקעה "כשרות" בחסות הבד"ץ.

  3. שגית

    אף אחד לא מוכן לתת מקום לקמפיין שאומר תוכלו בריא ותחיו בריא ואז פשוט לא תהיו חולים. אם מישהו יגיד את זה מספיק בקול רם תעשיית התרופות תיפול ואיתה תעשיית החלב שמפיצה מחלות בקרב בני האדם ואיתה תעשיית הג'אנק השורצת ופושה בכל.
    אפשר שהעשירים יקחו כמה תרופות (רעלים) שהם רוצים שהעניים פשוט יעברו לאוכל טבעי..

  4. שגית

    אף אחד לא מוכן לתת מקום לקמפיין שאומר תוכלו בריא ותחיו בריא ואז פשוט לא תהיו חולים. אם מישהו יגיד את זה מספיק בקול רם תעשיית התרופות תיפול ואיתה תעשיית החלב שמפיצה מחלות בקרב בני האדם ואיתה תעשיית הג'אנק השורצת ופושה בכל.
    אפשר שהעשירים יקחו כמה תרופות (רעלים) שהם רוצים שהעניים פשוט יעברו לאוכל טבעי..

  5. איציק ניסני

    כל תרופה (לא חיסון)שמקבלת אישור בישראל הנה תרופה מועתקת (גנרית)או תרופה מקורית(אתית)
    שתי התרופות מפותחות במעבדה גם אם אין עליהם פטנט
    כאשר ההשקעה בתרופות אתיות הינן הגבוהה ביותר בזמן ובכסף לעומת כל השקעה במוצר הומני(לשימוש אדם) אחר
    על התרופות לעבור ייצור (סטרילי או אספטי או כימי בנוהל GMP) עם חומרי גלם שגם הם מיוצרים בנוהל GMP וכולם מיוצרים בולידציה מלאה(ליצר באותם תנאים לקבל אותם תוצאות) ולאחר ייצור החומר הפעיל =API עובר לשלב בדיקות עמידות בתנאי אכסון, שילוב עם תרופות אחרות ולאחר שהתברר שהתרופה לא מזיקה במינון שנקבע עוברת לקבוצת ניסוי על פי ובהתאם לנוהלים מחמירים ביותר .ולאחר שהתרופה מיטיבה או משאירה את החולה באותו מצב שהיה יוצאת לשוק .
    זכותם של היצרנים לקבל את השקעתם וזכותם של החולים להאריך ולשפר איכות חייהם וכל עוד המשוואה קיימת המצב יימשך.ולסיום
    לפחות כאן יש תועלת מיידית .תמה אני מה התועלת ברכב חדיש ,דירה חדשה או חטיפים וחומרי היגיינה שם הרווח הרבה יותר ואם לא תהיה התרופה גם לא יהיה מי שישתמש בה

  6. איציק ניסני

    כל תרופה (לא חיסון)שמקבלת אישור בישראל הנה תרופה מועתקת (גנרית)או תרופה מקורית(אתית)
    שתי התרופות מפותחות במעבדה גם אם אין עליהם פטנט
    כאשר ההשקעה בתרופות אתיות הינן הגבוהה ביותר בזמן ובכסף לעומת כל השקעה במוצר הומני(לשימוש אדם) אחר
    על התרופות לעבור ייצור (סטרילי או אספטי או כימי בנוהל GMP) עם חומרי גלם שגם הם מיוצרים בנוהל GMP וכולם מיוצרים בולידציה מלאה(ליצר באותם תנאים לקבל אותם תוצאות) ולאחר ייצור החומר הפעיל =API עובר לשלב בדיקות עמידות בתנאי אכסון, שילוב עם תרופות אחרות ולאחר שהתברר שהתרופה לא מזיקה במינון שנקבע עוברת לקבוצת ניסוי על פי ובהתאם לנוהלים מחמירים ביותר .ולאחר שהתרופה מיטיבה או משאירה את החולה באותו מצב שהיה יוצאת לשוק .
    זכותם של היצרנים לקבל את השקעתם וזכותם של החולים להאריך ולשפר איכות חייהם וכל עוד המשוואה קיימת המצב יימשך.ולסיום
    לפחות כאן יש תועלת מיידית .תמה אני מה התועלת ברכב חדיש ,דירה חדשה או חטיפים וחומרי היגיינה שם הרווח הרבה יותר ואם לא תהיה התרופה גם לא יהיה מי שישתמש בה

  7. לילך

    בתחום זה ממציאים חדשות לבקרים "הפרעות נפשיות" חדשות, וזאת כדי להגדיל את מעגל צרכני התרופות. התוצאה היא שהפסיכיאטריה הופכת לכלי שיטור חברתי ושהחופש האישי של פרטים מצטמצם, כי פתאום כל התנהגות טריוויאלית כבר הופכת לכזאת ש"דורשת טיפול", ב"תרופות" כמובן.

  8. לילך

    בתחום זה ממציאים חדשות לבקרים "הפרעות נפשיות" חדשות, וזאת כדי להגדיל את מעגל צרכני התרופות. התוצאה היא שהפסיכיאטריה הופכת לכלי שיטור חברתי ושהחופש האישי של פרטים מצטמצם, כי פתאום כל התנהגות טריוויאלית כבר הופכת לכזאת ש"דורשת טיפול", ב"תרופות" כמובן.

  9. טרזן

    לפני כשנתיים הביא כאן יוסי דהאן (כמדומני) פן אחר של אותה בעיה: במאמר שפורסם בחו"ל נחשפה העובדה המצמררת שחברות הביטוח הרפואי בארה"ב מוציאות על עורכי-דין, שתפקידם להדוף "תביעות", סכומי עתק המגמדים את ההוצאות הרפואיות (אינני זוכר את המספרים).
    עורכי-דין, פרסומאים, יחצ"נים — מה להם ולבריאות שלנו, לעזאזל?
    הבריאות אינה "מוכרת" כזכות אדם ברוב העולם, וכתוצאה מכך (לצד סיבות נוספות) תעשיית הבריאות הופכת בצעדי ענק מגרורה שקטה של "חברת השפע", הנהנית מהערכה ציבורית, למפלצת טורפת הכובשת לעצמה טריטוריות חדשות ללא הרף.
    אבל זה לא הכל, הדברים מתקשרים עם עוד זוועות: לאחרונה שודר בערוץ 8 של "יס" סרט שצולם בהודו ועניינו ניסויים רפואיים בבני-אדם. בסרט נחשף עולם תחתון של ראיסים הודים "כבדים", המביאים מאסות של מועמדים לניסויים רפואיים עבור תאגידי התרופות הגלובאליים. כפי שניתן לנחש, האנשים מאשרים בחתימת ידם (בד"כ טביעת אגודל) כי הבינו והסכימו ליטול חלק בהרפתקה. למותר לציין שהאומללים אינם מקבלים תמורה (הראיסים דווקא עושים הון) והם אסירי תודה וחדורי אמון תמים ברופאים ש"עושים הכל למענם".
    ואסור לשכוח לרגע את הזוועה החמורה, האכזרית, והמזיקה מכל – ניסויים בבעלי-חיים – תרבות פסאודו-מדעית הנהנית מתמיכה רחבה (של הציבור ותאגידי התרופות גם יחד), שבה לא אעסוק כאן.

  10. טרזן

    לפני כשנתיים הביא כאן יוסי דהאן (כמדומני) פן אחר של אותה בעיה: במאמר שפורסם בחו"ל נחשפה העובדה המצמררת שחברות הביטוח הרפואי בארה"ב מוציאות על עורכי-דין, שתפקידם להדוף "תביעות", סכומי עתק המגמדים את ההוצאות הרפואיות (אינני זוכר את המספרים).
    עורכי-דין, פרסומאים, יחצ"נים — מה להם ולבריאות שלנו, לעזאזל?
    הבריאות אינה "מוכרת" כזכות אדם ברוב העולם, וכתוצאה מכך (לצד סיבות נוספות) תעשיית הבריאות הופכת בצעדי ענק מגרורה שקטה של "חברת השפע", הנהנית מהערכה ציבורית, למפלצת טורפת הכובשת לעצמה טריטוריות חדשות ללא הרף.
    אבל זה לא הכל, הדברים מתקשרים עם עוד זוועות: לאחרונה שודר בערוץ 8 של "יס" סרט שצולם בהודו ועניינו ניסויים רפואיים בבני-אדם. בסרט נחשף עולם תחתון של ראיסים הודים "כבדים", המביאים מאסות של מועמדים לניסויים רפואיים עבור תאגידי התרופות הגלובאליים. כפי שניתן לנחש, האנשים מאשרים בחתימת ידם (בד"כ טביעת אגודל) כי הבינו והסכימו ליטול חלק בהרפתקה. למותר לציין שהאומללים אינם מקבלים תמורה (הראיסים דווקא עושים הון) והם אסירי תודה וחדורי אמון תמים ברופאים ש"עושים הכל למענם".
    ואסור לשכוח לרגע את הזוועה החמורה, האכזרית, והמזיקה מכל – ניסויים בבעלי-חיים – תרבות פסאודו-מדעית הנהנית מתמיכה רחבה (של הציבור ותאגידי התרופות גם יחד), שבה לא אעסוק כאן.

  11. יוסי לוס

    תודה רבה על התוספת החשובה שהוספת למה שכתבתי.
    אכן, כן רבים מאיתנו הם באופן עקיף, מרצונם ושלא מרצונם, שותפים בשוק ההון. על בסיס זה, אלה שמתפרנסים ממניפולציות פיננסיות חוקיות, בין אם הם ברוקרים בבורסה, "אנשי עסקים" או עיתונאים בעיתוני הון, יכולים לטעון שהם פועלים לכאורה לטובת הציבור הרחב שמושקע בעקיפין בשוק ההון, ואף לשכנע בכך את עצמם ורבים אחרים. זהו בדיוק אחד הנדבכים החשובים בסוד הצלחתם. בדרך זו מוסתרות פונקציות נוספות של פעולתו של שוק ההון. הם עושים זאת, תוך התעלמות גמורה מהמשמעות החשובה שנגזרת בהכרח מהפעילות של שוק ההון והיא העדפת ההון על העבודה והפיכה הולכת וגוברת של האנשים העובדים למיותרים. אי אפשר לוותר על העובדים לגמרי שכן הם מייצרים את המוצרים שמספקים את הבסיס הפיזי שמאפשר לשוק ההון להתנהל. שוק ההון אינו מבקש לפתח את החברה, לייעל אותה, לאפשר לה להתקיים באופן רציונאלי עם סביבתה אלא משתמש בה כמגרש משחקים. בלי מגרש המשחקים אי אפשר לשחק, אבל המטרה היא לנצח במשחק. "הבעיה" מבחינת שחקני ההון היא שמגרש המשחקים ובובות המשחק אינם חפצים סתמיים אלא בני אדם וסביבה חיה ונושמת בעלת צרכים, רצונות…

    כמובן שערך המניות עולה גם בגלל ייצור של מוצרים ממש אלא שאלה אינם בהכרח מוצרים מועילים, דרושים, ידידותיים לסביבה אלא מניפולציות מתמשכות וואריאציות אינסופיות של מוצרים קיימים רק כדי לגרום לאנשים לזרוק את מה שכבר רכשו ולהחליפו בגרסא החדשה והמעודכנת לכאורה יותר. כך מייצרים עוד זבל, מזהמים את הסביבה, ממשיכים לעורר תשוקה לעוד ועוד מוצרים מיותרים ומטמטמים את התודעה.

  12. יוסי לוס

    תודה רבה על התוספת החשובה שהוספת למה שכתבתי.
    אכן, כן רבים מאיתנו הם באופן עקיף, מרצונם ושלא מרצונם, שותפים בשוק ההון. על בסיס זה, אלה שמתפרנסים ממניפולציות פיננסיות חוקיות, בין אם הם ברוקרים בבורסה, "אנשי עסקים" או עיתונאים בעיתוני הון, יכולים לטעון שהם פועלים לכאורה לטובת הציבור הרחב שמושקע בעקיפין בשוק ההון, ואף לשכנע בכך את עצמם ורבים אחרים. זהו בדיוק אחד הנדבכים החשובים בסוד הצלחתם. בדרך זו מוסתרות פונקציות נוספות של פעולתו של שוק ההון. הם עושים זאת, תוך התעלמות גמורה מהמשמעות החשובה שנגזרת בהכרח מהפעילות של שוק ההון והיא העדפת ההון על העבודה והפיכה הולכת וגוברת של האנשים העובדים למיותרים. אי אפשר לוותר על העובדים לגמרי שכן הם מייצרים את המוצרים שמספקים את הבסיס הפיזי שמאפשר לשוק ההון להתנהל. שוק ההון אינו מבקש לפתח את החברה, לייעל אותה, לאפשר לה להתקיים באופן רציונאלי עם סביבתה אלא משתמש בה כמגרש משחקים. בלי מגרש המשחקים אי אפשר לשחק, אבל המטרה היא לנצח במשחק. "הבעיה" מבחינת שחקני ההון היא שמגרש המשחקים ובובות המשחק אינם חפצים סתמיים אלא בני אדם וסביבה חיה ונושמת בעלת צרכים, רצונות…

    כמובן שערך המניות עולה גם בגלל ייצור של מוצרים ממש אלא שאלה אינם בהכרח מוצרים מועילים, דרושים, ידידותיים לסביבה אלא מניפולציות מתמשכות וואריאציות אינסופיות של מוצרים קיימים רק כדי לגרום לאנשים לזרוק את מה שכבר רכשו ולהחליפו בגרסא החדשה והמעודכנת לכאורה יותר. כך מייצרים עוד זבל, מזהמים את הסביבה, ממשיכים לעורר תשוקה לעוד ועוד מוצרים מיותרים ומטמטמים את התודעה.