מה עושים? מקצצים ומפחיתים מס

איציק ספורטא

תארו לכם איזשהו מקצוע שבו לכל שאלה יש את אותה תשובה, נגיד רופא שתמיד נותן אקמול בלי קשר לתלונות החולה. תארו לכם מבחן באוניברסיטה שבו לכל שאלה יש אותה תשובה. האם מישהו היה מעלה בדעתו שמדובר במקצוע רציני ושהמבחן הוא אכן מבחן. אז הנה מצאנו מקצוע כזה והוא מכונה המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. היום על פי הדיווחים בעיתונות יפגשו שר האוצר וצוותו עם ראש הממשלה, וידונו, כמה מפתיע, בקיצוצים בתקציב ובקיצוצים במיסים.

במקום אחד נכתב שנדרש קיצוץ של מיליארד שקל בתקציב השנה הנוכחית ובמקום אחר מדובר על גירעון של עד 4 מיליארד שקל בתקציב השנה הנוכחית. אנחנו רק באפריל וכבר מקצצים בתקציב שהתקבל לפני מספר חודשים. ממה יקצצו, כרגיל משירותים לאזרחים, כי בתקציב הביטחון אי אפשר לגעת, בהחזר חובות אי אפשר גם, אז שוב יתנו פחות לאזרחים. עכשיו אני מבין כשהמצב טוב מקצצים, שהמצב פחות טוב גם מקצצים. אז מתי לא מקצצים כנראה כאשר המצב הוא לא טוב ולא רע, אבל אין כזה מצב, כך שתמיד צריך לקצץ. בשפה הכלכלנית זה נקרא לשמור על משמעת תקציבית.

מלבד לקצץ צריך גם לדאוג לחידוש או העצמת הצמיחה, היינו יכולים לחשוב על הכשרה מקצועית מאסיבית, שיפור רציני בשירותי בריאות, ובכלל השקעה באזרחי המדינה ואלה מצידם יעבדו וישפיעו על הכלכלה לטובה. אבל לא כאן עדיין מאמינים באמונה התפלה, יש הקוראים לכלכלה של צד ההיצע כלכלת וודו (קרוגמן), אחד מעקרונותיה של אותה כלכלה היא שהפחתת מס מגדילה את הכנסות המדינה. אז הנה התוכנית: הגברת הפחתת המס ליחידים 40% מס שולי עד 2012, הפחתת מס חברות ל-20% באותה תקופה, יש לזכור שמס חברות היה 61% בשנת 1986. שיעור הנהנים מהטבות אלה יהיה נמוך, כיון שיותר מ-50% מהשכירים אינם מגיעים לסך המס, בקרב נשים יותר מ-61% מהנשים אשר אינן מגיעות לאותו סף. אבל יש גם סוכרייה לכולם הפחתת המע"מ בחצי אחוז.  נכתב שהתברר לאוצר שהתוכנית הפחתת המיסים הקודמת הייתה טובה ל-2005 ולא לעכשיו לכן יש להאיץ את הרפורמה המתמדת במס. ההתמכרות להפחתת מס מגיעה כבר לרמה שיש צורך בתהליך גמילה, וכמו כל גמילה זה יהיה תהליך קשה.

שכאני חושב על התוכניות הללו אני מגיע למסקנה שלא צריך בכלל משרד אוצר וראשי אגפים לרוב המקבלים שכר מנכ"ל, אלא פקיד אחד שיש לו דף נייר עם התוכנית האולטימטיבית – קיצוץ מתמיד והפחתות מיסים מתמשכות.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ניצן אביב

    מי אמר ממשלת כזב שמדיניותה הניאו-ליברלית קפיטליסטית-חזירית מעשירה, ללא גבול, את בעלי ההון עתירי הממון – מקורבי השלטון מחד ומרוששת את רוב העם, את שכבות הביניים ובמיוחד את שכבות המצוקה, שליבה גס בעניים, בנכים בקשישים, בילדים ובדלת-העם , מאידך – ולא קיבל?
    ממשלת הון=שלטון זו איבדה כל זכות קיום ועליה להיעלם מאופק חיינו ויפה שעה אחת קודם!

  2. ניצן אביב

    מי אמר ממשלת כזב שמדיניותה הניאו-ליברלית קפיטליסטית-חזירית מעשירה, ללא גבול, את בעלי ההון עתירי הממון – מקורבי השלטון מחד ומרוששת את רוב העם, את שכבות הביניים ובמיוחד את שכבות המצוקה, שליבה גס בעניים, בנכים בקשישים, בילדים ובדלת-העם , מאידך – ולא קיבל?
    ממשלת הון=שלטון זו איבדה כל זכות קיום ועליה להיעלם מאופק חיינו ויפה שעה אחת קודם!

  3. משה כץ

    הסבר
    ככל שהכנסתו של אדם יותר נמוכה כך אחוז יותר גבוהה מהכנסתו הופך להוצאה ולכן למעשה המע"מ הינו מס של 15.5 אחוז מהכנסתו של העני.
    מכיוון שמאה אחוז מהכנסתו של בעל ההכנסה הנמוכה(לפחות, לפעמים אף יותר על חשבון משכון העתיד) הולך להוצאות ישירות כמו מזון, ביגוד, דיור וכדומה ועל רוב מוחלט של הוצאה זו מוטל מע"מ
    הרי המע"מ מוטל על מלוא ההוצאה\הכנסה.
    אם ניקח לעומתי אדם שאצלו רק 50 אחוז מההכנסה הולך להוצאות והשאר לחיסכון הרי שרק על ההוצאה מוטל מע"מ שזה 50% מהכנסתו ולכן הוא משלם רק 7.75 אחוז מע"מ.
    כך ככל שאחוז ההוצאה מההכנסה יורד כלומר ככל שהאדם מרוויח יותר יחסית לצרכיו הרי משולם אחוז נמוך יותר של מע"מ.
    וכל זה מבלי להביא בחשבון את הקומבינות הנפוצות באזורנו על פיהם כמעט כל הוצאה לעצמאי\ בעל עסק מזוכה לפחות במע"מ.
    ולכן אם יש רצון להוריד מיסים הרי שביטול המע"מ הנו הדבר שיקל ביותר על החלשים. ובנוסף גם יחזור מיידית למשק אם על ידי העובדה שממילא אותם אנשים פשוט ירפו מעט את החגורה ויקנו יותר ואם על ידי שיהיה להם אפשרות לחסוך דבר שרק יעזור למשק ויעניק להם איזושהי רשת ביטחון לעתיד.
    בניגוד לביטול מס על העשירים שפשוט יגדיל את "הר השקלים" ולא יתרום כלום למשק.

  4. משה כץ

    הסבר
    ככל שהכנסתו של אדם יותר נמוכה כך אחוז יותר גבוהה מהכנסתו הופך להוצאה ולכן למעשה המע"מ הינו מס של 15.5 אחוז מהכנסתו של העני.
    מכיוון שמאה אחוז מהכנסתו של בעל ההכנסה הנמוכה(לפחות, לפעמים אף יותר על חשבון משכון העתיד) הולך להוצאות ישירות כמו מזון, ביגוד, דיור וכדומה ועל רוב מוחלט של הוצאה זו מוטל מע"מ
    הרי המע"מ מוטל על מלוא ההוצאה\הכנסה.
    אם ניקח לעומתי אדם שאצלו רק 50 אחוז מההכנסה הולך להוצאות והשאר לחיסכון הרי שרק על ההוצאה מוטל מע"מ שזה 50% מהכנסתו ולכן הוא משלם רק 7.75 אחוז מע"מ.
    כך ככל שאחוז ההוצאה מההכנסה יורד כלומר ככל שהאדם מרוויח יותר יחסית לצרכיו הרי משולם אחוז נמוך יותר של מע"מ.
    וכל זה מבלי להביא בחשבון את הקומבינות הנפוצות באזורנו על פיהם כמעט כל הוצאה לעצמאי\ בעל עסק מזוכה לפחות במע"מ.
    ולכן אם יש רצון להוריד מיסים הרי שביטול המע"מ הנו הדבר שיקל ביותר על החלשים. ובנוסף גם יחזור מיידית למשק אם על ידי העובדה שממילא אותם אנשים פשוט ירפו מעט את החגורה ויקנו יותר ואם על ידי שיהיה להם אפשרות לחסוך דבר שרק יעזור למשק ויעניק להם איזושהי רשת ביטחון לעתיד.
    בניגוד לביטול מס על העשירים שפשוט יגדיל את "הר השקלים" ולא יתרום כלום למשק.

  5. עוקצני

    זכור לי במיוחד מאמר שנכתב לפני כמה שבועות ב"כלכליסט" על ידי גאון תורן ממכון שלם, מרכז החשיבה הניאו-שמרני בישראל. הגאון דיבר בלהט על מדיניות קיצוץ המיסים וההפרטה שהובילה, לפיו, לצמיחה משמעותית ולהגברת התחרותיות בכלכלה הישראלית, וציין כי היא נעשתה כצעד "אנטי מחזורי" בזמן השגשוג הכלכלי של שנות ה-2000 המוקדמות. לעומת זאת עכשיו, ממשיך הגאון ומציין, יש משבר כלכלי וחשש לצמיחה נמוכה, ולכן בתור צעד "אנטי מחזורי" צריך מיד ובאופן דחוף… להוריד מיסים ולהפריט!
    קראתי את המאמר עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם, ולא הצלחתי להבין אם הוא רציני או שאולי הוא מסתלבט. או שאולי סתם לא לומדים לוגיקה ישומית בחוג לכלכלה. מדיניות אנטי מחזורית היא תמיד, בכל מצב, להוריד מיסים, לקצץ ולהפריט. אפשר לדעת בדיוק מה הוא המחזור הזה?

  6. עוקצני

    זכור לי במיוחד מאמר שנכתב לפני כמה שבועות ב"כלכליסט" על ידי גאון תורן ממכון שלם, מרכז החשיבה הניאו-שמרני בישראל. הגאון דיבר בלהט על מדיניות קיצוץ המיסים וההפרטה שהובילה, לפיו, לצמיחה משמעותית ולהגברת התחרותיות בכלכלה הישראלית, וציין כי היא נעשתה כצעד "אנטי מחזורי" בזמן השגשוג הכלכלי של שנות ה-2000 המוקדמות. לעומת זאת עכשיו, ממשיך הגאון ומציין, יש משבר כלכלי וחשש לצמיחה נמוכה, ולכן בתור צעד "אנטי מחזורי" צריך מיד ובאופן דחוף… להוריד מיסים ולהפריט!
    קראתי את המאמר עוד פעם, ועוד פעם ועוד פעם, ולא הצלחתי להבין אם הוא רציני או שאולי הוא מסתלבט. או שאולי סתם לא לומדים לוגיקה ישומית בחוג לכלכלה. מדיניות אנטי מחזורית היא תמיד, בכל מצב, להוריד מיסים, לקצץ ולהפריט. אפשר לדעת בדיוק מה הוא המחזור הזה?

  7. דב בינדר

    מהקיצוץ ייפגעו בעיקר בעלי ההכנסות הנמוכות והעניים,מהפחתת המיסים ייהנו בעיקר העשירים וקצת גם בעלי מעמד הביניים,מי שמרויח יותר ייהנה יותר מקיצוץ המיסים,בעלי ההכנסות הנמוכות או שאינם מגיעים לסף המס או שמשלמים מעט מאוד ולכן גם ירויחו מזה מעט מאוד,בקיצור שוב חוזר מעשה גזילת כבשת הרש,כמו בברית מילה שלקטן חותכים והגדול אוכל את העוגה.

  8. דב בינדר

    מהקיצוץ ייפגעו בעיקר בעלי ההכנסות הנמוכות והעניים,מהפחתת המיסים ייהנו בעיקר העשירים וקצת גם בעלי מעמד הביניים,מי שמרויח יותר ייהנה יותר מקיצוץ המיסים,בעלי ההכנסות הנמוכות או שאינם מגיעים לסף המס או שמשלמים מעט מאוד ולכן גם ירויחו מזה מעט מאוד,בקיצור שוב חוזר מעשה גזילת כבשת הרש,כמו בברית מילה שלקטן חותכים והגדול אוכל את העוגה.

  9. נתן שקרצ'י

    הם לא רוצים שותפות עם אזרחי המדינה העניים, שהם בדרך כלל העובדים שלהם. הם לא חושבים שהם צריכים לתרום להורדת יחס החוב של ישראל, או במאמץ הבטחוני או החברתי, כמו בגרפים שהצגת מדוח בנק ישראל.
    העשירון העליון שלנו מעוניין בפיתוח מזרח אירופה, סין הודו וקזינואים בלאס ווגאס.
    הם הפוסט ציוניים הכי גדולים במדינה.

    נערי האוצר הם בסך הכל הלובי שלהם.

    ולחשוב שהמשבר הזה נוצר ע"י השווקים היעילים, ולא בגלל איזה ממשלה ריכוזית, ועדיין להמשיך להאמין בעיקרי האמונה של קונצנזוס וושינגטון והאגדה על עקומת לאפר ותיאוריית הטפטוף…

  10. נתן שקרצ'י

    הם לא רוצים שותפות עם אזרחי המדינה העניים, שהם בדרך כלל העובדים שלהם. הם לא חושבים שהם צריכים לתרום להורדת יחס החוב של ישראל, או במאמץ הבטחוני או החברתי, כמו בגרפים שהצגת מדוח בנק ישראל.
    העשירון העליון שלנו מעוניין בפיתוח מזרח אירופה, סין הודו וקזינואים בלאס ווגאס.
    הם הפוסט ציוניים הכי גדולים במדינה.

    נערי האוצר הם בסך הכל הלובי שלהם.

    ולחשוב שהמשבר הזה נוצר ע"י השווקים היעילים, ולא בגלל איזה ממשלה ריכוזית, ועדיין להמשיך להאמין בעיקרי האמונה של קונצנזוס וושינגטון והאגדה על עקומת לאפר ותיאוריית הטפטוף…

  11. יואב

    תריסר שנים שרת בלינדה באגף התקציבים, מהן ארבע כאחראי לתקציב מערכת הבטחון. מדובר ב-51 מיליארד שקל או 16% מתקציב המדינה. ומה אומר בלינדה עם סיום תפקידו? "מערכת הבטחון קבלה המשימה לבצע התייעלות על פי תכנית שהגשתה היתה אמורה להיות לפני 6 חודשים. תוכנית כזו לא הוגשה. מדובר בגיל פרישה אחיד של 45 שנה גם לקציני עורף כאשר המשמעות היא מימון המדינה משך 40 שנות לאחר פרישת הקצין לגמלאות . בשנת 1986 עלה תקציב הגמלאות של משרתי הקבע מיליארד שקלים ואילו בשנת 2010 תהיה העלות 5 מיליארד או 10% מסך התקציב. במשרד הבטחון 2100 עובדים שמהם 500 מיותרים לחלוטין. בנושא המילואים יש שימוש קל ובזבזני שתוצאותיו הן השתמטות צודקת מהגיוס. אשר לשירות חובה 30% מהחייבים אינם מתגייסים ואי השיוויון חייב להיפתר על ידי קיצור השירות. התקציב מסבסד במאות מליוני שקלים את התעשיות הבטחוניות שלמעט רפאל יש צורך להפריט, כדוגמת אלביט הריווחית משום ניהולה המוצלח. תקציבי המוסד והשבכ גדלו מאד בשנים האחרונות כאשר יש מידה רבה של כפילויות בין הגופים ". בלינדה טוען כי למערכת הפוליטית יש רגשי נחיתות בהתמודדות על תקציב הבטחון כי מוסדות הבטחון מפעילים בחוכמה לחצים כדי להשיג מטרותיהם. הם מסתירים נתונים גם ממשרד האוצר במקום להיות שקופים לציבור, למקבלי ההחלטות, לכנסת ולתקשורת.
    המסקנה היא חד משמעית: אין למדינת ישראל מערכת בטחון אלא יש מערכת בטחון שיש לה מדינה בדמות פרה חולבת. מזה עשור תקציב הבטחון המקורי שאושר בכנסת לא נשמר ונדרשה לו תוספת שבשנים מסויימות הגיעה עד למחצית התקציב המקורי. אם אכן נדרש קיצוץ תקציבי, הפתרון הוא במערכת הבטחון גם אם היא מתלהמת באימת האיומים.בקיצור, יש מאין לקחת והרבה.

  12. יואב

    תריסר שנים שרת בלינדה באגף התקציבים, מהן ארבע כאחראי לתקציב מערכת הבטחון. מדובר ב-51 מיליארד שקל או 16% מתקציב המדינה. ומה אומר בלינדה עם סיום תפקידו? "מערכת הבטחון קבלה המשימה לבצע התייעלות על פי תכנית שהגשתה היתה אמורה להיות לפני 6 חודשים. תוכנית כזו לא הוגשה. מדובר בגיל פרישה אחיד של 45 שנה גם לקציני עורף כאשר המשמעות היא מימון המדינה משך 40 שנות לאחר פרישת הקצין לגמלאות . בשנת 1986 עלה תקציב הגמלאות של משרתי הקבע מיליארד שקלים ואילו בשנת 2010 תהיה העלות 5 מיליארד או 10% מסך התקציב. במשרד הבטחון 2100 עובדים שמהם 500 מיותרים לחלוטין. בנושא המילואים יש שימוש קל ובזבזני שתוצאותיו הן השתמטות צודקת מהגיוס. אשר לשירות חובה 30% מהחייבים אינם מתגייסים ואי השיוויון חייב להיפתר על ידי קיצור השירות. התקציב מסבסד במאות מליוני שקלים את התעשיות הבטחוניות שלמעט רפאל יש צורך להפריט, כדוגמת אלביט הריווחית משום ניהולה המוצלח. תקציבי המוסד והשבכ גדלו מאד בשנים האחרונות כאשר יש מידה רבה של כפילויות בין הגופים ". בלינדה טוען כי למערכת הפוליטית יש רגשי נחיתות בהתמודדות על תקציב הבטחון כי מוסדות הבטחון מפעילים בחוכמה לחצים כדי להשיג מטרותיהם. הם מסתירים נתונים גם ממשרד האוצר במקום להיות שקופים לציבור, למקבלי ההחלטות, לכנסת ולתקשורת.
    המסקנה היא חד משמעית: אין למדינת ישראל מערכת בטחון אלא יש מערכת בטחון שיש לה מדינה בדמות פרה חולבת. מזה עשור תקציב הבטחון המקורי שאושר בכנסת לא נשמר ונדרשה לו תוספת שבשנים מסויימות הגיעה עד למחצית התקציב המקורי. אם אכן נדרש קיצוץ תקציבי, הפתרון הוא במערכת הבטחון גם אם היא מתלהמת באימת האיומים.בקיצור, יש מאין לקחת והרבה.