לפני יום ויומיים נכתבו מאמרים לרוב על ההישג שבהחלטתו של השופט שפסק שיש לנכות ממס את ההוצאות על טיפול בילדים. לאור ההתלהבות הרבה מהפסיקה רציתי להביא לתשומת ליבכן/ם דו"ח בנושא מעונות לילדים שפורסם ב-2006 על ידי ה-OECD. הדו"ח הינו מפורט וארוך (מעל 400 עמודים). אביא ממנו רק כמה פרטים על הוצאה הממשלתית בנושא, ועל השתתפותם של הורים באותה הוצאה.
לא אתעמק בדו"ח אבל ברור שהרציונאל של מימון והשקעה בילדים בגילים הצעירים עד גיל 3 משמעותי וחשוב גם לעתידם האישי וגם לעתיד החברה בה הם חיים. טבלה אחת מציגה את ההוצאה הציבורית באחוזים מהתוצר לשירותים לילדים בין הגילים 0-6, ההוצאה נעה מ-0.25% בקנדה ל-2% בדנמרק (כאשר בנורבגיה ושבדיה ההוצאה היא 1.7% ובפינלנד 1.3%). ביתר המדינות ההוצאה היא מתחת ל-1%. לא הצלחתי לחשב מה קורה בישראל, גם כיון שבגילים הצעירים אחראי לנושא משרד התמ"ת והאחרים משרד החינוך, אבל נניח שההוצאה הייתה כמו בדנמרק, אזי היה מדובר על 12 מיליארד שקל, ברור לי שאלו אינם המספרים כאן, צריך גם לזכור שכאן יש יותר ילדים וגם בהוצאה דומה הייתה ההשקעה בילד נמוכה יותר מאשר בדנמרק. במדינות בהן ההשקעה גבוהה יותר יש הרבה פחות ילדים עניים וכמו שאפשר לשער גם הפערים בהישגים לימודיים בשנים מאוחרות יותר קטנים מאשר כאן או במדינות אחרות שאינן משקיעות די בנושא.
לא רק זאת חשוב לדעת בכמה משתתפים ההורים בתשלום למעונות בגילים עד 3, בטבלאות משרד התמ"ת שיעור השתתפות ההורים לתינוקות במעונות נע בין 25% למשפחות שההכנסה לנפש שלהן היא עד 955 שקלים לחודש, ל-59% למשפחה שלה הכנסה לנפש בין 2466 ל-2720 שקלים, עד 0% למשפחות שמשתכרות מעל 4000 שקל לחודש לנפש. פה כמובן אין מדובר על מעונות או משפחתונים פרטיים שם שכר הלימוד גבוה בהרבה ובמרכז הארץ מגיע לסביבות 2500 שקל לחודש ויותר, כמו שכר לימוד בשנה במכללה פרטית.
בדנמרק למשל ההשתתפות המקסימאלית של הורים היא בין 30% ל-33% כאשר הממוצע הוא 22% ומשפחות פחות מבוססות משלמות הרבה פחות. בפינלנד השתתפות הורים היא של 15% והמקסימום 200 יורו לילד לחודש. בצרפת עד גיל 3 משלמים 27% מהעלות ובגילים 3-6 השירות הוא חינם. בנורבגיה האחוז המקסימאלי של השתתפות הורים הוא 20. בפורטוגל 11% מהשכר השנתי, בואו נניח שהשכר השנתי הוא השכר הממוצע בישראל, אזי העלות הייתה צריכה להיות 9900 שקל לשנה. בשבדיה השתתפות הורים מכסה בערך 9% מהעלות, בערך 2% מהשכר הממוצע, בישראל זה היה משהו כמו 1800 שקל לשנה. התשלום המקסימאלי להורים לילד אחד הוא 135 דולר אמריקאי לחודש. בארה"ב, מלבד התוכניות שמשרתות את האוכלוסיה הענייה, התשלום הוא על ההורים. משפחות שלהן שכר נמוך משלמות עבור ילד 18% כ- משכרן.
לא הבאתי פה את כל המדינות, אבל אפשר להבין שישראל אינה נמנית עם המפותחות שבהן. הן בשנת 2004 והן ב-2006 פורסמו דיווחים על ידי משרד התמ"ת המשווים את ישראל למדינות אחרות ומציגים את המערכת המשרתת תינוקות ופעוטות.
קצרה היריעה מלהתייחס לאיכות המעונות והדרישות ממפעיליהם במדינות השונות וגם בזה כדאי להתעמק. אבל כמו שאתם שמים לב ברוב המדינות שהצגתי כאן, מלבד ארה"ב, ההשקעה הציבורית היא גדולה, השתתפות ההורים יחסית נמוכה בלי שום הכרה בהוצאות וכל השטויות האלה.
ואחרי שיעבור ניתן יהיה לומר כי מדינת ישראל משתתפת בשיעור של 100% בסבסוד מעונות פרטיים ל-14% העליון של הנשים השכירות.
ואחרי שיעבור ניתן יהיה לומר כי מדינת ישראל משתתפת בשיעור של 100% בסבסוד מעונות פרטיים ל-14% העליון של הנשים השכירות.
על אף השטחיות של הבדיקה (בארץ) – ההשוואה חשובה מאוד. יש עוד מימד של השוואה והוא הפיקוח על החינוך לגיל 0 עד 3 – שהוא מינימלי ביותר.
על אף השטחיות של הבדיקה (בארץ) – ההשוואה חשובה מאוד. יש עוד מימד של השוואה והוא הפיקוח על החינוך לגיל 0 עד 3 – שהוא מינימלי ביותר.
הצדק דורש שהוצאות של אדם כדי שיוכל לבצע את עבודתו יוכרו לצרכי מס. ואין חולק על כך שהוצאות על עזרה בבית ועל מעונות הן חלק מההשקעה של נשים (בעיקר) בעבודה שלהן. משרד האוצר מתנגד? צריך למצוא את התקציב לשם כך. כשרוצים תמיד נמצא תקציב.
הצדק דורש שהוצאות של אדם כדי שיוכל לבצע את עבודתו יוכרו לצרכי מס. ואין חולק על כך שהוצאות על עזרה בבית ועל מעונות הן חלק מההשקעה של נשים (בעיקר) בעבודה שלהן. משרד האוצר מתנגד? צריך למצוא את התקציב לשם כך. כשרוצים תמיד נמצא תקציב.
יוסי לוי כתב על כך פוסט מאיר עיניים:
http://www.notes.co.il/joseph/42785.asp
יוסי לוי כתב על כך פוסט מאיר עיניים:
http://www.notes.co.il/joseph/42785.asp
הגדלת עשות במידע הרב שהבאת על מנת להצדיק עניין שהוא א'ב' בחינוך. כל איש חינוך יודע שהגיל הרך הוא הגיל הפורמטיבי בו מוטבעים ערכי היסוד ודפוסי ההתנהגות .
ילדים רבים אינם מגיעים למעונות – ונמצאים בהשגחה ללא הדרכה או הכשרה מקצועית – כאשר הוריהם לא יודעים בדיוק מה קורה להם. הגיע זמן שמדינה נאורה (האמנם נאורה?) כישראל תגלה יחס פרואקטיב אל ילדיה.
טיפוח ילדים בגיל הרך – מבטיח את הירידה באלימות בשכרות בסמים ושאר מרעין בישין.
בני הנוער האלימים של היום – היו לפני כמה שנים פעוטות ללא פתרונות חינוכיים ראויים. ללא אוזן קשבת ילדים שגדלו ללא תשומת לב לה זקוק כל פעוט. מעונות יום אף מבטיחים אם שקטה בעבודה. אם שחוזרת לילדיה רגועה ומסוגלת להעניק להם זמן איכות גם אם הוא קצר.
ההשקעה בילדים לא רק ראויה מבחינה ערכית היא גם משתלמת. היא עשויה לחסוך הרבה כספים שיוצאו מאוחר יותר למסגרות טיפוליות ושיקומיות.
לצערי רבים מהישראלי עדיין אינם רואים את החשיבות בהענקת מסגרות חינוך איכותיות לילדים צעירים. חשוב להבהיר וליידע על כך.זה בגיל בו מתרחשת אצל הילד הלמידה המעמיק והמרובה ביותר. תחשוב מה הוא לומד – מרגע בואו לאוויר העולם עד היותו ילד בן 3 שנים. וגם – מה הוא יוכל ללמוד אם יהיה במסגרות מתאימות.
בברכת יוניסף: לכל ילד בעולם: בריאות, חינוך שוויון והגנה – לקידום האנושות!
רינה יצחקי
דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף
הגדלת עשות במידע הרב שהבאת על מנת להצדיק עניין שהוא א'ב' בחינוך. כל איש חינוך יודע שהגיל הרך הוא הגיל הפורמטיבי בו מוטבעים ערכי היסוד ודפוסי ההתנהגות .
ילדים רבים אינם מגיעים למעונות – ונמצאים בהשגחה ללא הדרכה או הכשרה מקצועית – כאשר הוריהם לא יודעים בדיוק מה קורה להם. הגיע זמן שמדינה נאורה (האמנם נאורה?) כישראל תגלה יחס פרואקטיב אל ילדיה.
טיפוח ילדים בגיל הרך – מבטיח את הירידה באלימות בשכרות בסמים ושאר מרעין בישין.
בני הנוער האלימים של היום – היו לפני כמה שנים פעוטות ללא פתרונות חינוכיים ראויים. ללא אוזן קשבת ילדים שגדלו ללא תשומת לב לה זקוק כל פעוט. מעונות יום אף מבטיחים אם שקטה בעבודה. אם שחוזרת לילדיה רגועה ומסוגלת להעניק להם זמן איכות גם אם הוא קצר.
ההשקעה בילדים לא רק ראויה מבחינה ערכית היא גם משתלמת. היא עשויה לחסוך הרבה כספים שיוצאו מאוחר יותר למסגרות טיפוליות ושיקומיות.
לצערי רבים מהישראלי עדיין אינם רואים את החשיבות בהענקת מסגרות חינוך איכותיות לילדים צעירים. חשוב להבהיר וליידע על כך.זה בגיל בו מתרחשת אצל הילד הלמידה המעמיק והמרובה ביותר. תחשוב מה הוא לומד – מרגע בואו לאוויר העולם עד היותו ילד בן 3 שנים. וגם – מה הוא יוכל ללמוד אם יהיה במסגרות מתאימות.
בברכת יוניסף: לכל ילד בעולם: בריאות, חינוך שוויון והגנה – לקידום האנושות!
רינה יצחקי
דוברת הוועד הישראלי למען יוניסף
בגיל הרך, זה קודם כל את אמא שלהם. אחכ" את אבא, את יתר המשפחה ואת הקהילה הקרובה.
לו היו מלמדים, מחנכים, ואפילו מתגמלים, כן, מתגמלים אימהות צעירות לגדל, לטפח ולהיות, פשוט להיות עם הילדים שלהן, הילדים היו מקבלים את מה שהם צריכים ולא יוכלו לקבל לעולם משום מעון בעולם.
חבל שבתוך מערכת השיקולים הכלכלית, שהפכה עבור נשים רבות להיות מערכת שיקולים ההשרדותית, האמת הפשוטה הזאת הופכת להיות עולם הולך ונעלם, או שמורת טבע לעשירים בלבד.
בגיל הרך, זה קודם כל את אמא שלהם. אחכ" את אבא, את יתר המשפחה ואת הקהילה הקרובה.
לו היו מלמדים, מחנכים, ואפילו מתגמלים, כן, מתגמלים אימהות צעירות לגדל, לטפח ולהיות, פשוט להיות עם הילדים שלהן, הילדים היו מקבלים את מה שהם צריכים ולא יוכלו לקבל לעולם משום מעון בעולם.
חבל שבתוך מערכת השיקולים הכלכלית, שהפכה עבור נשים רבות להיות מערכת שיקולים ההשרדותית, האמת הפשוטה הזאת הופכת להיות עולם הולך ונעלם, או שמורת טבע לעשירים בלבד.
לאורנה…
כאב חד הורי מוזר לי לקרוא שתינוקות צריכים קודם את אמא ואחרי זה את אבא.
לאורנה…
כאב חד הורי מוזר לי לקרוא שתינוקות צריכים קודם את אמא ואחרי זה את אבא.
אני מורידה את הכובע. בכל זאת תודה שזה נדיר, אתה אחד מאלף.
בחודש האחרון נתגלו מקרי התעללות ואינוס אצל נשים חרדיות שלכל אחת מהן תריסר גורים. המסקנה שלי היא שיש להעניש מרבי ילדים אלה ולהפסיק להעניק להן תמיכות משום אי רצונן להשתמש באמצעי מניעה. אחת האמהות מרובת הילדים הוגדרה כמטורפת ולא יעלה על הדעת לתמוך בהריונותיה במצבה בכל חברה אנושית. אני מצפה שיוניצף ידאג לסתימת רחמיהן של החרדיות במקום לעודד ילודה פרועה בחסות רבנים חשוכים.