• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מבט אחר על הכלכלה העולמית, כלכלת ישראל וכלכלה מוסרית

יוסי דהאן

ב"כלכליסט" מופיע ראיון ארוך עם ג`וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ` באוניברסיטת קולומביה ובעבר הכלכלן הראשי בבנק העולמי. את דבריו של שטיגליץ הצגנו פעמים רבות באתר, בין היתר הצגנו כאן סקירה על ספרו האחרון על מחיר המלחמה בעירק.בראיון הזה הוא מתייחס ישירות לכלכלת ישראל, למופרכות תיאוריית הפחתת מיסים כמובילה לצמיחה, על ההפרטה כמגדילה פערים חברתיים וכלכליים וחשיבות ההשקעה בשירותים חברתיים.

""המדיניות של סטנלי פישר שיקפה אינטרסים מסחריים"

שטיגליץ נחשב בעיני רבים ל"טראבל מייקר" לא קטן, שלא מהסס להביע עמדות חריגות. הוא עזב את תפקידו ככלכלן הראשי של הבנק העולמי בסערה בשנת 2000, לאחר שהביע ביקורת חריפה על המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים, ובעיקר על קרן המטבע העולמית. באותה תקופה המשנה למנכ"ל הקרן היה סטנלי פישר, לימים נגיד בנק ישראל, ובין השניים היו מספר עימותים. בספרו "אי נחת בגלובליזציה" (2002) כתב שטיגליץ כי פישר רואה את העולם מנקודת המבט של חוגים כלכליים מצומצמים. "המדיניות של פישר בקרן שיקפה בצורה חזקה מאוד את האינטרסים המסחריים של הקהילה הפיננסית במדינות המתועשות, ולא את אלה של המדינות המתפתחות, שכתוצאה מהפעולות של קרן המטבע נכנסו לתקופות של מיתון ושפל כלכלי", הוא אומר.

כאשר החליט פישר בפברואר להוריד את הריבית בישראל, היו מי שמתחו עליו ביקורת וטענו כי הושפע מלחץ התעשיינים. במקרה הזה שטיגליץ דווקא תומך בהחלטתו: "אחד הגורמים המשמעותיים להחלטה זו הוא שער הריבית היחסי, כלומר השער הישראלי לעומת השער האמריקאי, וההשפעה שלו על שער החליפין, גורם קריטי לייצוא הישראלי. הייתי מצפה שיותר נגידי בנקים בעולם יעדכנו שערי ריבית יחד עם הפד. העובדה שהבנק המרכזי של אירופה לא עשה כך תורמת להתחזקות היורו ולהיחלשות הכלכלה האירופית".

החודש פרסם מגזין "אקונומיסט" סקירה מיוחדת על ישראל, בה נטען שכלכלת המדינה בנויה על יסודות רעועים, בראש ובראשונה בשל היעדר ההשקעה בחינוך ובמחקר. שטיגליץ מסכים: "אילו ישראל היתה יכולה להוציא חלק מתקציב הביטחון על השקעה בתשתיות, בחינוך ובמחקר, כלכלתה היתה חזקה יותר", הוא אומר. "ישראל מתמודדת עם בעיה של אי שיוויון גובר, ואפשר היה להשקיע את הכסף בצמצומו. בטווח הארוך זה היה מייצר חברה משגשגת יותר. ברור שההשקעה צריכה להיות יותר בחינוך ובבריאות, ולא לקצץ מסים לעשירים. מדיניות הימין הכלכלי בישראל דומה לימין הכלכלי בארצות הברית, כדוגמת רייגן או בוש הבן. זו יוצרת פער גובר בין העשירים לעניים. בארצות הברית ראינו שהיא אינה מייצרת צמיחה כלכלית לטווח הארוך".

בנימין נתניהו, לעומת זאת, טען שהצמיחה בשנים האחרונות נזקפת לזכות רפורמות שביצע כשר אוצר, כמו קיצוץ קצבאות והפרטה.

"זה לא הצליח כמעט באף מדינה. הפרטה היא מהגורמים העיקריים להגדלת פער חברתי, משום שבארצות רבות ההפרטה הובילה לכך שנכסים יקרי ערך של המדינה נמסרו לידי מספר קטן של אנשים במחיר נמוך מערך השוק שלהם. האנשים האלה עשו רווחים עצומים. פעמים רבות מפריטים מונופולים ממשלתיים בלי לקבוע תנאים מחייבים לבעליהם החדשים, וזה מעכב את התפתחות הכלכלה. נוסף על כך, כלכלת צד ההיצע (גישה לפיה הדרך היעילה לעידוד צמיחה כלכלית היא עידוד הייצור, למשל באמצעות הורדת מס הכנסה ומס רווחי הון, י"ג) היא גישה שנדחתה על ידי כל הכלכלנים המשמעותיים. זו רטוריקה שמשמשת את אלה שמנסים להשיג כספים למען האינטרסים שלהם. ממשל בוש משתמש ברטוריקה של כלכלת שוק חופשי, אבל בעצם מעביר כספים מהאזרח הממוצע לידי העשירים".

כתבת על האלטרנטיבה של "צמיחה מוסרית". מה זה אומר?

"אחד ההיבטים המשמעותיים הוא ההגינות כלפי דור העתיד. אם ננצל עד תום את משאבי הטבע, נותיר לילדינו עולם עני. אנחנו מתייחסים כיום לשניים ממשאבי הטבע היקרים ביותר, אוויר ומים, כאילו הם בחינם. התחממות כדור הארץ גורמת לעליית פני הים, מה שעלול לגרום לכך שאיים באוקיינוס השקט ושליש מבנגלדש יכוסו במים. לארה"ב יש חלק ניכר בגרימת ההתחממות הגלובלית. צמיחה כלכלית שמאפשרת לאזרחים העשירים להרוויח מאוד בזמן שאזרחים אחרים סובלים, היא בעיה מוסרית".

אתה נשמע פסימי לגבי מצב הכלכלה הגלובלית ועתיד כדור הארץ.

"בטווח הקצר אני מאוד פסימי. אנחנו נכנסים לתקופה של האטה משמעותית, והשנים האחרונות היו גרועות גם מבחינת בעיות סביבתיות. אבל אני יותר אופטימי לגבי הטווח הרחוק, כי יש עלייה במודעות. אנחנו רואים את הסכנות שנגרמו מכך שהמטוטלת נעה לכיוון אידיאולוגיית השוק החופשי ולכיוון פוליטיקה של בעלי אינטרסים, וראינו בבירור שהשווקים לא מתקנים את עצמם ללא התערבות ממשלתית. אני אופטימי לגבי התיקון שמתאפשר בתהליכים דמוקרטיים; סביר להניח שאנשים ידרשו שינוי במדיניות הכלכלית, וכך נוכל לתקן חלק מהנזק".

לראיון המלא לחצו כאן

כנראה שיעניין אותך גם: