סטלין בישראל

יוסי דהאן

ידיעה מעצבנת מהבוקר. "תמונת השר על כל כרטיס אירוע" זו הכותרת של החשיפה המרעישה של ציפי שוחט הבוקר ב"הארץ". שוחט מגלה הבוקר לקוראי העיתון שממשיכיו של סטלין שולטים במשרד המדע, התרבות והספורט. וכך היא כותבת:

"דרישה יוצאת דופן ותמוהה הונחתה באחרונה בפני מנהלי מוסדות התרבות בישראל. בהודעות על גובה התמיכה בהם שקיבלו המוסדות ממשרד התרבות לפני ימים אחדים הזדקרו שתי שורות שמעולם לא הופיעו קודם לכן, וכעת הן הודגשו במיוחד: "תנאי בסיסי להעברת התשלומים", כך נכתב, "הוא התחייבותכם להדגיש את הסיוע שמתקבל ממשרד המדע, התרבות והספורט – מינהל התרבות – בכל אחד מפרסומיכם בשנת 2008"….

"כל זה מביא לבלבול, שלא לומר לדאגה. כי לא ברור מה יהיה תנאי הסף הבא להעברת כספי התמיכה מצד המדינה. אולי, למשל, יידרשו המוסדות בעתיד לפרסם את תמונת השר או המנכ"ל במודעות על אירועים או על כרטיסים?".

איני מכיר מספיק את פועלם של השר ראלב מג`אדלה ומנכ"ל משרדו יואב רוזן, אבל ממספר ידיעות שקראתי בחודשים האחרונים על שני אלה, בין היתר, ידיעה מלפני מספר שבועות שלפיה איים המנכ"ל רוזן שיבטל את תמיכת המשרד אם לא יתאפשר לו לנאום בטקס הפתיחה של פסטיבל הסרטים הדוקומנטאריים דוק-אביב, אני מקבל את הרושם שבריונות פוליטית אינה זרה לשר ולמנכ"לו.  אבל גם בריונים פוליטיים יכולים להיות צודקים מידי פעם.

הדרישה של המשרד ממוסדות תרבות שיפרסמו בפרסומיהם את העובדה שהמשרד שותף לתמיכה באירוע היא דרישה סבירה, צודקת וראויה. ראשית פרסום עובדה זו תורם לשקיפות ציבורית, הוא מגלה לאזרחים באילו אירועי תרבות תומכת המדינה בכספי המיסים שהם משלמים. אם הדבר יהפוך לנוהג, האזרחים גם יוכלו לדעת באילו אירועי תרבות המדינה אינה תומכת ואז תהיה בידיהם האפשרות להשיג את השגותיהם. שנית, אין שום סיבה למנוע מהמדינה פרסום מידע כזה כאשר כל גוף פרטי שתומך באירועי תרבות, בין היתר רשת הרהיטים שסיפקה את הכיסאות ורשת המסעדות שסיפקה את הקייטרינג,  מקפידים ודואגים לכך  שעובדה זו תזכה לציון בולט. אני מניח שלציפי שוחט אין שום בעייה שגופים פרטיים מציינים את עובדת היותם מממנים של הארוע, עבורה זה מובן מאליו שמצויין שרשתות פלאפונים מפרסמות אירועי תרבות וקוקה קולה מקימה כפר מוסיקה, אולם ציון העובדה שכספי ציבור מממנים אירועי תרבות זה ממש פשיזם.

יתרה מזאת, לעיתים קרובות כספי הציבור הם מקור המימון המרכזי של אירועי תרבות רבים בעוד שהגופים הפרטיים תורמים רק חלק מזערי למימון האירוע. תופעה זו מתרחשת לא רק בתחום התרבות אלא גם בתחומים אחרים כגון תחום החינוך.  תאגידים כלכליים וקרנות פרטיות למדו ליצור מראית עין ציבורית מטעה באמצעות מערכת יחסי ציבור מתוחכמת כאילו הם המממנים היחידים והבלעדיים של קרנות, מפעלים ואירועים חינוכיים. כך למשל איל ההון היהודי אדגר ברונפמן בשותפות עם המדינה יצרו את "קרן קרב" – קרן העוסקת בפרויקטים חינוכיים. רוב המימון לקרן מקורו בכספי ציבור אולם מבחינת יחסי הציבור נוצר הרושם שהמימון הוא בלעדי של איל ההון שהחליף את המדינה במתן שירותי חינוך. תרומת המדינה הועלמה מתודעת הציבור. זהו אחד מהטריקים היצירתיים והייחודים להפרטה הישראלית, הפרטה עם היד עמוק בכיס הציבורי. אבל בזה כידוע אין שום דבר "יוצא דופן ותמוה".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דב בינדר

    בתחילת שנות ה-50 היו כאן הרבה אוהדי סטלין,עוד לא ידעו איזה רוצח הוא והעריצו אותו בעיקר בגלל תמיכתו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל,הוא תמך לא כל כך בגלל אהבתו לנו אלא יותר נגד האנגלים שהשפעתם אז היתה גדולה מאוד במצרים ובירדן,הוא ידע שמי שישלוט כאן יהיה בן גוריון הסוציאליסט וחשבו לקבל כאן השפעה דרך מפלגות השמאל הישראליות ובעיקר מפ"ם,בתחילה הם גם סיפקו לנו נשק דרך צ'כוסלובקיה,הרובים ה"צ'כים"שצה"ל קיבל אז בכמויות גדולות היו בעצם רובי מאוזר גרמנים שיוצרו או אוכסנו בצ'כוסלובקיה,אנשי מפ"ם אפילו הצהירו אז ש"ברית המועצות היא מולדתנו השניה"בתקופת משפט הרופאים במוסקבה היו בין אנשי מפ"ם שהאמינו לסטלין ופרשו ממפ"ם והקימו את סיעת השמאל שהתקיימה פחות משנה וחלק מאנשיה חזרו למפ"ם,משה סנה שהיה ממייסדי ומנהיגי מפ"ם עבר אז למפלגה הקומוניסטית ואמר ש"מוטב לטעות עשר פעמים יחד עם ברית המועצות מאשר להיות צודק פעם אחת בעמדה הפוכה"עד היום חלק משירי תנועות הנוער של השמאל מתורגמים מרוסית כתוצאה מההשפעה הרוסית אז.

  2. חנה קים

    בתחילה גם אני חשבתי שמדובר בשר תרבות סטאליניסטי נורא. הכותרת של הידיעה יצרה רושם כזה. לאחר שקראתי את הידיעה הבנתי שמדובר למעשה בסוג של מאמר, שיש בו הבעת דעה, בנוסף למידע שהופיע בו. מין יצור אנדרוגינוסי כזה, קצת מידע, קצת דעה, שני דברים שבעולם העיתונות אמורים להיות צהובים זה לזה. ואז, לאחר שסיימתי לקרוא, שאלתי את עצמי מה לא בסדר בדרישת המדינה לציין את תרומתה או חסותה לאירוע זה או אחר. אני מסכימה לחלוטין עם דבריו של יוסי. נראה לי שמדובר בשיבוש מערכות שמוביל לחוסר מודעות, או שמא יש לומר חוסר תודעה. הציבור צריך לדעת באיזה אירועים או מפעלים הוא תומך בכספיו. שמותיהם של התורמים הפרטיים ממילא ממלאים את ארצנו, ממחלקות בבתי החולים, דרך אגפים במוזיאונים ועד לתוכניות של הצגות התיאטרון.

  3. דני זמיר

    הדרישה של משרד התרבות יותר מלגיטימית.

  4. גבי

    מסכים במאה אחוז. הסתרת התמיכה של המדינה בפרוייקטים תרבותיים, כלכליים וחברתיים משמרת את האשלייה הניאוליברלית שהשקעות ממשלתיות לעולם ייכשלו. הברנז'ה הדה-מרקרית עושה ימים כלילות לשימור הבלוף הזה ומן הראוי שמשרדים ממשלתיים אחרים ייצטרפו למשרד המדע, התרבות והספורט וידגישו את ההשקעה הממשלתית בפרוייקטים שלהם.

  5. נסים מוסק

    עכשיו ינתן פתחון פה לדמגוגים פופוליסטים לתקוף סרטים והצגות בטיעונים המוכרים, שאמנים "פוגעים בבטחון המדינה" בסיוע כספי מדינה. השקיפות אמנם חשובה, אבל שיתחילו בנושאים חשובים יותר שבהם המדינה מחלקת מיליארדים מתחת לשולחן, לעמותות קיצוניות של מתנחלים ולמפלגות דתיות.

  6. יואב

    לא כל מה שאומר שר התרבות ראוי לתגובה אבל העליהום של התקשורת בעקבות כל התבטאות שלו הינה תופעה גזענית. הוא אמר לכתב שהוא מצפה לעונש ראוי לביתר עבור השתוללות מתמשכת במשחקי הקבוצה והועלו לשידור מנהלי הקבוצה שהטיחו בו הערות גזעניות מחוצפות שלא היו מעיזים להשמיע לו היה איש ש"ס שאינו צופה כלל במשחקים ובוודאי לא בטלביזיה. מה לעשות אבל כנראה צודק קרטר המאשים אותנו באפרטייד גם בתחומי הקו הירוק.

  7. משה כץ

    על כל תלוש משכורת של עובד ציבור, על כל אירוע של המדינה, ביחוד על אירועים לעובדי הציבור וכמובן על תלושי השכר של השרים וחברי הכנסת, על הכיסאות והשולחנות של הח"כים, עובדי משרד האוצר, ביטוח לאומי ועוד

    יופיע בגדול, מה בגדול, בענק – "זכור האדם העומד מולך הוא זה שמשלם את שכרך"