על שתי חרפות עיתונאיות

יוסי דהאן

שני אירועים הנוגעים לתקשורת מסעירים בימים אלה את אמריקה. הראשון קשור לעימות הטלוויזיוני שערכה רשת  החדשות ABC עם שני המועמדים לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית – הילרי קלינטון וברק אובמה. ההנחייה של המשדר המיוחד על ידי שני העיתונאים מהרשת George Stephanopoulos (לשעבר יועץ בכיר בממשל קלינטון) ו Charles Gibson  הייתה כה נוראית עד שהקהל שנכח באולם החל לצעוק בוז לשני המנחים. מבקרי התקשורת כינו את ההצגה הזו חרפה ומופע של עליבות עיתונאית, אזרחים רבים התלוננו באתר של רשת החדשות וחלק קראו לפיטוריהם  ובימים האחרונים התארגנה עצומה של עיתונאים נגד התנהלות הרשת. במשך 53 הדקות הראשונות שני העיתונאים לא שאלו אפילו שאלה מרכזית אחת אודות עניינים מרכזיים דוגמת משבר המשכנתאות, מערכת הבריאות האמריקאית, חינוך, אפגניסטן או מדיניות העינויים של המימשל, עניינים שעל פי הסקרים מטרידים מאד את האזרחים האמריקאים.  במקום שאלות על עניינים חשובים אלו המנחים מיחזרו שוב ושוב שאלות על קשריו של אובמה עם הכומר ג`רמיה רייט, או את הסיפור של הילרי קלינטון אודות ירי צלפים בעת ביקורה בבוסניה, סיפורים שנלעסו עד דק בתקשורת האמריקאית. כל זאת בתקווה שאפשר יהיה לחלץ מאחד מהם ציטוט עסיסי צהוב למהדורת החדשות של הרשת. למרות ששני המועמדים ניסו מידי פעם להחזיר את העימות לשאלות של מדיניות, המראיינים לא אפשרו להם את זה. אחת הפעמים שבאים הקשה המנחה צ`ארלי גיבסון על המועמדים הייתה כאשר שאל מדוע הם סבורים שצריך לבטל את הטבות המס שהעניק הנשיא ג`ורג` בוש. כדוגמה הוא סיפר על זוג אמריקאי ממוצע, צמד מרצים באוניברסיטה אמריקאית המשתכרים יחד סכום של 200 אלף דולר לשנה שביטול הטבות המס עלול לפגוע בהם. אלא שמתברר שזוג פרופסורים לא מרוויח 200 אלף דולר בשנה ואלו שמשתכרים סכום כזה נמצאים בקצה העליון של סולם השכר. רק 3.4% מן האמריקאים משתכרים שכר גבוה מ 200 אלף דולר בשנה. אבל השאלה של גיבסון מאפשרת הצצה לתמונת העולם החברתית והערכית של מנחה מרכזי של רשת חדשות אמריקאית.

דיויד ברסטאו כתב ה"ניו יורק טיימס", חושף היום כיצד במהלך תקופה ארוכה, החל מההכנות למלחמה בעירק ועד היום, תדרך הפנטגון עשרות גנרלים בדימוס המופיעים בתחנות הטלוויזיה האמריקאיות כ"מומחים ופרשנים צבאיים", והעביר דרכם את מסריו על מנת להיאבק בביקורת שהופנתה כלפי מדיניות החוץ והבטחון האמריקאית. לחלק מהגנרלים הללו, שחלק מהם גם פעל כלוביסטים, היו קשרים לתאגידים כלכלים המתחרים על מכרזים צבאיים בסכומים של ביליוני דולרים. לצופים שצפו והאזינו לניתוחים "האובייקטיבים" של המומחים הללו לא היה מושג על ניגוד האינטרסים הזה, ולעיתים גם לא לרשתות המעסיקות אותם. הפרשנים הללו בילו שעות רבות בתדרוכים עם אנשי המימשל ביניהם עם סגן הנשיא צ`ייני ושר ההגנה רמספלד כאשר לאחר מכן במסגרת הופעותיהם בטלוויזיה הם חזרו על גרסת המימשל, כאשר כמה מהם מודים שהם עשו זאת כיוון שחששו לאבד את הנגישות לאנשי ממשל בכירים אלו.

 שווה במיוחד לצפות בסרטון המרתק הזה על פעולת הפנטגון, על אחד התדרוכים של שר ההגנה רמספלד לפרשנים ומומחים אלו בעקבות מה שמכונה "מרד הגנרלים". התבטאויות של מספר גנרלים שלא קשורים לחבורה הזו, שקראו לרמספלד להתפטר. בעקבות קריאות אלו שזכו להד תקשורתי רמספלד כינס עשרות מהמומחים והפרשנים הללו על מנת ליצור תגובת נגד לרושם שנוצר בתקשורת. המסר שיצא מהפגישה המשותפת הוא שיש לתאר את הגנרלים הקוראים להתפטרותו כמיעוט שולי וחריג, המומחים והפרשנים לא אכזבו ופעלו לפי הוראותיו.

אצלנו תופעה כזו לא יכולה להתרחש. ולו בשל העובדה שממילא במקרים מסוימים כגון של רוני דניאל, אהוד יערי, בן כספית, שלטונות הצבא והביטחון רגועים לחלוטין, גרסתם זוכה לתפוצה וגיבוי מוחלטים ללא תדריכים וללא חוזים צבאיים. אבל מה באשר לגנרלים הפרשנים והמומחים הבטחוניים הרבים האחרים המאכלסים את מסכינו.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אירית

    הניו יורק טיימז מפחית מחלקו שלו בקומבינה. אותה כתבה יכלה להתפרסם ב"זמן אמת" רק שזה לא היה כדאי. במקום זה נתנו לגודית מילר להפיץ פרופוגנדה.

    בישראל זה יותר פשוט ממה שאתה כותב. לא העיתונאים, אפילו, אלא בעלי העיתונים עצמם. נמרודי ומוזס הם כבר בעצמם פיגורות בעלות עמדה פוליטית צבאית מגמתית, למה לקנות כתבים אם אפשר לקנות בזול את הבעלים. ומסתבר שגם מר שוקן גידל לו "גודית מילרים" מדובר צה"ל ומקומות אחרים, ועצם עין בכונת מכוון, לטובת עצמו והביזנס. מה רוצים מאזובי הקיר הכתבים הצבאיים ? הבעיה היא שעכשיו מתחילים לשנות את הסוסים הטרויאנים לפי הנעל של המפלגה הדמוקרטית, זה לא שנקבל יותר "אמת" אלא ספין מכיוון אחר, אולי משופר קצת. פה בארץ עוד לא התחילו לדון ב"איראנגייט והתקשורת", עד שיגיעו למלחמת עירק, הנכדים שלנו כבר ישכחו על מה מדובר, ומה המהומה.

    כמעט אפשר להגיד שחונטת רייגן-בוש גידלה לה סוס טרויאני גדול מאד בישראל, ובזה עדיין לא התחילו לדון, בעמקר ב"מחירים" ששילמה "החברה הישראלית".

  2. טרזן

    גם גבר-גבר, גם מדבר יפה, גם ידע למי היה נשק להשמדה המונית, וגם מבין בצנטריפוגות. וכל כך קשה הוא עובד עלינו, שהכירו בו כנכה צה"ל בעקבות השחיקה שגרמה לו מלאכתו בשירות האומה. נשמה.

  3. Reuven

    Amos Gilad, a certified invalid, is now employed full time in the service of the Israeli Goverment.

    Where exactly has he been handicapped is not clear, but you are dearly paying for his handicapped services.

  4. איציק ניסני

    אמת וצדק ארדוף!!!
    אשיג??
    אמת:
    האמת צריכה להאמר והיא כתובה על הקיר.
    קול המון רוצה לראות איך מתפתלים בזירת מסך הLCD המדינאים =הגלדיאטורים
    אבל.
    את זה העיתונאים מטעם(בעלים=הון=שלטון) בכל דמוקרטיה מרסנים.
    צא ולמד.
    לפני, בזמן ואחרי כל עימות בנשק חם מכל סוג בכל מקום בארצנו או בעולם
    תמיד מוקפצים מיני דרגות הכתף או צווארון לתשקורת.
    וכולם כאחד מעבירים את הזמן בין הפרסומות בהרגעות שקרעות ערכות חלולות שמעולם לא הוכחו .
    והיות ובכל מקום בעיתונים הללו מזמן עטפו דגים ,במקרה המריח .או נגבו משהו אחר במקרה המסריח ..
    אז התשקורת לא זוכרת כלום ולא לומדת לקח
    ותמיד מאביסה אותנו רוכשי העיתונים בניתוחים הערכות ציפיות לעוסות .
    צדק ,התשמע קולי ?
    לא טוב ההתגוללות על שום נכה ונכה צהל בפרט .
    יש כאן השמצה בוטה באלוף לוחם שבחר מחצית חיים להגן עלינו (ערבים ויהודים)ללא הפסקה..
    אין לאלוף בעיה של משכורת כי יש לו פנסיה ואין לו בעיה של קשרים כי הוא חכם.
    נכות זה לא פטור ממס וזה לא סימן לניצול .
    נכות זה סימן אמיתי שנפגע וכלוחם הוא נאבק על צדקתו.

  5. פנסיונר

    דמוקרטיה:מדינת ישראל הפסיקה להיות דמוקרטית כבר הרבה שנים. מאז שרוב חברי הכנסת נבחרים בדרך לא דמוקרטית, ומי שבוחר את חברי הכנסת הם בעלי ההון הגדול באמצעות העיתונים ואמצעי התקשורת המצויים רק בידי ההון הגדול.לכן אין פלא כי חבריי הכנסת הנמושות נכנעים ללא מאבק להון הגדול. ו/או הרבנים שגם הם ידועים כדמוקרטים ! וכולל אל הדמוקרטיה של קדימה ,וליברמן.
    אין פלא שגם מימין וגם השמאל מושפעים מיתיחסות התקשורת אל נבחריהם וגם התקשורת יודעת היטב את רצונם של אדונם. [ראה עיתונאים בכירים שעברו מבית אחד לשני באופן אוטומטי משתנות דעותיהים]
    ופתאום הפכו למי שאינם יודעים לנסח שאלה לראש הממשלה ולדרוש תגובה , והפכים עצמם למשל ולשנינה.
    וגם הצבא מקבל חלק מכוחו מההון כי בגמר התפקיד הצבאי צריך למצוא תפקיד אזרחי, ןלכן הוא מפעיל את כוחו כלפי העיתונאים [הנמושות] ודורש שיתוף פעולה . והעיתונאים כדי שיוכלו להופיע כגנרלים משפיעים משרתים את אדוניהם הקצונה הבכירה וההון הגדול.
    ולכן קטן מאוד הסכוי כי נקבל עיתונות לוחמת בזמן הקרוב.

  6. עמוס

    תופעות גלעד וצרור הן ביטוי זעיר לים ההסתה וההתנכלות המילולית שמרשים לעצמם אנשי תקשורת בצורה גורפת כלפי צד אחד של המפה הפוליטית. "קצוות קשת הדעות" בדיונים תקשורתיים, שאף פעם לא באמת אפשרו מגוון אמיתי של דיעות, מתהדקות עתה (סביב צוארם של אנשים הגונים) לרווח הזעיר שבין גלעד לליברמן, ובין לינור לאליצור, ובין אהוד ודני יתום. ונגע ימין בימין ודמים בדמים.
    גם לא מדובר בהבעת דיעה לגיטימית של קריין, וברור שכינוי "מנוול" לאיש ימין היתה מסתיימת בהתנצלות ונזיפה. אבל כלפי ערבי מותר הכל. מה מנוול בדרישה ההומנית של זחאלקה להקל במחסומים? מה בדרישה הזו מצדיק כינוי "מנוול" אפילו מפי הוגה דיעות פוליטי האמון על שיטת ימימה כמו גלעד? מה בכלל יודע גלעד, וכמה דוחות הוא קרא – על המחסומים, על היקפם, על הצורך בהם, על האסון שהם ממיטים על החקלאות והכלכלה הכפרית, על האסונות הבריאותיים וההומניטריים שהם המיטו? מה בכלל יודע גלעד על משהו, לעזאזל?

    לידיעת מר צרור – הבת שלי סיפרה לי מזועזעת על עשרות ילדי מתנחלים מסביבות התנחלות "מעון" המקיפים נער פלסטיני רועה ויחף, בשירת הקנטה "אין לך אוכל! אין לך אוכל!". ואם זה לא גזע אדונים, עליון בעיני עצמו, ואם אסור פתאום להשתמש בביטוי ובהשוואה הזו (למה? כי רק ליהודים היתה שואה ולכן רק להם מותר להיות גזענים? כי שדרן ברדיו עדיף על נבחר ציבור ערבי, כלומר נחות?), ואם לאפרטהייד המחריד אסור לקרוא בשם – אז מה נותר לאדם הגון, כשהוא כבר לא אחד-נגד-מאה אלא אחד נגד מסע דה-לגיטימציה אינטנסיבי, בלתי פוסק, בעידוד הימין הגזעני, נגד עצם היכולת והזכות להביע דיעה אחרת.

    נותר רק לנחש איזה תגובות מנוולות באמת היה מקבל "מנוול" כמו הנביא עמוס, וכמה פעמים היו מנתקים לו את המיקרופון, על קריאתו: "צאו אל ערי שומרון וראו – מהומות רבות בתוכה, עשוקים בקרבה".