התקשורת עם העם

יוסי דהאן

אין חשש שפטריוטיזם לאומני, אופורטוניזם וחנופה יפגעו במעמדם של אנשי תקשורת. אברי גלעד שדר, בדרן, מורה רוחני מואר, שמאלני שהתפכח ולוחם דגול למען איכות הסביבה וזכויות העם הטיבטי, מתפרנס מזה לא רע בשנים האחרונות.

שתי זוטות המבטאות את רוח הנושבת בימים אלה בתקשורת הישראלית.

"ח"כ ג`מאל זחאלקה מבקש מאברי גלעד להתנצל על שקרא לו "מנוול", בתוכנית הבוקר שלו "העולם הבוקר". גלעד כינה את הח"כ כך ביום חמישי (3 באפריל), ואף חזר על כך פעמיים, לטענת הח"כ. זחאלקה פנה במכתב לנציב תלונות הציבור.

הדבר אירע לאחר שאיתן שוורץ הציג בתוכניתו בערוץ 2 קטע וידיאו שבו נראה חבר הכנסת ג`מאל זחאלקה (בל"ד) נואם ומתבטא בחריפות נגד המחסומים בשטחים הכבושים. זחאלקה טוען לא רק נגד גלעד, אלא אף קובל על שהילה קורח, המגישה הנוספת של התוכנית שהיתה באולפן, לא הגיבה על מה שהוא מכנה "הכפשה והשמצה" ו"עברה על כך לסדר היום כאילו דבר לא אירע".

אברי גלעד מסר בתגובה: "לאחר שח"כ זחאלקה קרא למתנחלים ,גזע עליון` כלומר, השתמש בטרמינולוגיה מעולם השלטון הנאצי כדי לתאר את המתנחלים, כשהוא לא מכניס למשוואה את הגורם הפעוט, שמי שהביא על עצמו את איסור הנסיעה בכבישים שסביב יהודה ושומרון הם הפלסטינים שהפליאו לרצוח את המתנחלים".

ובגלי צה"ל גילו רגישות דומה.

"לפני שבועיים רואיין ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) בתחנת השידור הצבאית בתוכנית "מה בוער". המגיש, העיתונאי רינו צרור, ביקש לדבר עם טיבי על העימות המילולי שהתפתח בינו לבין שרת החוץ, ציפי לבני, בכנס בקטאר. בראשית הראיון נשאל טיבי לתגובתו על דרישתו של ח"כ אביגדור ליברמן להדיחו אותו מהכנסת משום שטען בדוחא כי ישראל מפלה לרעה את אזרחיה הערבים ומיישמת משטר אפרטהייד בשטחים. טיבי השיב כי עמיתו לבית המחוקקים הוא "מהגר פשיסטי", וצרור שאל אותו בתגובה: "למה הקללות האלה?" אלא שטיבי סירב לחזור בו וצרור החליט לקטוע את הראיון".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אורנה

    הרי יצא ספר על המתנחלים "אדוני הארץ", כל הפלשתינאים הביאו על עצמם את הטרור? זה בערך כמו שכל היהודים רצחו אתמול את האם וארבעת ילדיה.
    תקשורת מגמתית

  2. אירית

    שיקוף והשלמה מסויימת לויכוח על ההשוואה בין מעשי ישראל בשטחים לנאצים מצויים בשפע לאחרונה בדיונים בצפון אמריקה. מינויו של פרופסור ריצ'רד פאלק (יהודי) מומחה למשפט בינלאומי – לועדת הבדיקה של האו"מ את מעשי ישראל בשטחים, עורר את העניין במלוא עוזו. פאלק השווה את הכיבוש לנאצים, אך הוא גם השווה את המתקפה על עירק בידי ארצות הברית, לתוקפנות של היטלר באירופה. כתוצאה מכך החל ויכוח מרתק בשמאל האמריקאי על הלגיטימיות וגם על התועלת (או העדרם) מן השימוש בהשוואה וגם מן המונח "ציונאצי". בתור ישראלית, המתבוננת קצת מן הצד, הויכוח מעניין במיוחד, שכן בישראל נעשה שימוש בהשוואה זו בשיח הפנימי, כך שאין לבוא בטענות לכאורה שנציגי הפלשתינים חוזרים על הטיעון הישראלי.
    עמדתו של מרק מרקוזה http://www.redpepper.org.uk/article1172.html
    ולגבי ההבנחה בין ביקורת לגיטימית ובין "סטראוטיפים" על יהודים (בקשר לויכוח על "הלובי היהודי") –
    The very existence of a public discussion about the “Israel lobby” has roused cries of “Jewish conspiracy theories”. It is entirely legitimate to examine the political clout, tactics, resources, social composition and system of alliances of the pro-Israel forces in the USA, a conglomeration that includes but reaches beyond the “Israel lobby”. It is entirely legitimate to debate the degree to which US (or British) policy on Israel is driven by domestic political considerations (as long as one also asks what shapes the relevant domestic constituencies and where their power derives from), to argue about who’s wagging whom, the tail or the dog (Israeli and US elites), to identify the facts regarding the wealth of some Jews or the influence of some Jewish social groups and how it is used on behalf of Israel – all of these political realities can and should be specified and analysed.

    But it is not possible to engage in this discussion realistically and usefully in the absence of an understanding of the history and role of Jewish stereotypes. It has to be conducted with a vigilant care for precise discriminations: between a Jew, some Jews, many Jews, most Jews, and the Jews; between Judaism, Jewishness, and Zionism; between conspiracies and convergent interests; between degrees and types and contexts of “power”. Failure to make these discriminations concedes vital ground to the Zionists and disarms the Palestine solidarity movement.

    בעיני זה קצת דומה לילדים שאומרים "רק לי מותר לקלל את ההורים שלי, לך אסור". כלומר, כאשר פלשתיני משתמש בדימויים סטראוטיפים זה נתפס רע, ואילו כאשר יהודי או ישראלי יהודי עושה זאת – זה לגיטימי.

  3. המדוכדך המגחך

    א. רוצחי נשים וילדים הם רוצחים.
    ב. טרוריסטים שמתפוצצים בבתי קפה ובאוטובוסים הם רוצחים ארורים.
    ג. אי שוויון , קיפוח, אפליה, סגרים, מחסומים ודיכוי מולידים התנגדות.
    ד. התנגדות מולידה מאבק.
    ה. מאבק מייצר קרבנות ו…גם גיבורים.
    ו. גיבורים משמשים דוגמה וסמל.
    ז. מוכרחים לפגוע בטרוריסטים.
    ח. הפגיעה בהם מייצרת התנגדות
    ט. ההתנגדות מייצרת רוצחים
    חד גדיא…

  4. נועמן

    ושיטרח לבדוק מה קורה סביב ההתנחליויות. עוד אכזבה.

  5. נתן.

    כאשר אתה מרגיש חזק ובטוח בקיומך ,קל להיות מוסרי ונאור ואפילו להיות סובלני כלפיי ציבור גדול שחי בקרבך שולל את זכות קיומה כמדינת העם היהודי ,מסרב למלא את חובתיו האזרחיות ונציגיו הנבחרים עסוקים בפרובוקציות תמידיות
    כלפיי מדינתם.

    מלחמת לבנון השנייה שבה צה"ל הובס(צריך להגיד את האמת גם אם היא כואבת) ע"י ארגון גרילה קטן,ערערה מאד את ביטחונם של אזרחיי המדינה היהודים ואת האמונה המוצקת שקיומנו כאן מובטח.

    בנסיבות כאלו ,הסובלנות והסבלנות הולכים ופוחתים ,וטוב שכך.

  6. שמרלינג

    יוסי דהאן, אתה צריך לקבל את זה שיש אנשים שחושבים אחרת ממך. אתה יכול לקרוא להם אופורטוניסטים או להגיד שהם מתחנפים לקהלם. אותם דברים בדיוק אפשר להגיד גם עליך, ולפי אותו היגיון.
    גם אני סובר שזחאלקה מנוול גדול מאוד, אולם אולי מוטב שלא אגיד זאת בקול רם שכן אז יוכלו לטעון נגדי כל מיני דברים. לטעמי, אי אפשר להיות שוחר שלום וגם להשלים עם טיפוסים כאלה מן הפוליטיקה הערבית-ישראלית.
    זכותו של צרור למנוע מטיבי להתבטא כפי שהתבטא, כמו גם שזכותו היתה לאפשר לו לאמר את הדברים. אבל אולי בעיני אנשים משכילים, נאורים ושואפי שוויון כמוך זה דבר לא ראוי שצרור לא מתיישר לאידיאולוגיה שלך.
    לא פעם ראשונה או עשירית שאני נתקל בגישה הזו באתר 'העוקץ'.

  7. יואב

    כל חברי הכנסת הנמנים על המפלגות הערביות הינם מסיתים שאין כל הבדל ביניהם לבין המטיפים במסגדי עזה ובגדה. הם נהנים מחופש הביטוי אך אין כל צורך לראיינם בערוצי התקשורת הכתובה והמדוברת. שיפעלו בקרב בוחריהם אותם הם אמורים לייצג אם כי הם מתכחשים לבעיותיהם ומתמקדים בנושא הפלשתיני בלבד. מי הכריח את רינו צרור לראיין את טיבי ואת אברי גלעד לראיין את זחאלקה? יצר הפרובוקציה ותגובותיהם היו צפויות. מדובר בחברי כנסת שנבחרו כדין מבלי שהמשטר הדמוקרטי חייב לתת להם במה לשיקוצים למעט דברים אותם הם משמיעים בכנסת עצמה. הזמנתם לראיונות בעיתונות או בטלביזיה הינה מאזו סאדיזם כפי שצפוי בראיונות עם ליברמן, הלל וייס ובן גביר. ובמפורש לא מדובר בסתימת פיות אלא בריסון עצמי של עתונאים. אגב, זחאלקה – ממלא המקום של האפיפיור בשארה – הוזמן על ידי עמיתתנו טרבלסי לככב בסרטה אודות האשכנזים כמומחה אנטרופולוגי ליחסי מזרחים ואשכנזים, מה שעורר מורת רוח קשה בקרב הצופים. הצבעתי לפניה על הפאשלה בהזמנתו שפגמה במסרים של הסרט. אחמד טיבי לא היה יועצו הרפואי של עראפת (שלא סבל מסיבוכים גניקולוגיים) אלא יועצו המדיני וכאשר מראיינים אותו לא מצפים ממנו להתייחס לבעיותיה של עירו ותושביה.

  8. איסקנדר

    אברי הינו מגיש ומראיין ולא מנפק מחשבות ודעות.
    ככזה אסורהיה לו להביע דעתו על דברי זחאלקה.

    מאידך קשה שלא להבין את התגובה לדברים שאמר זחאלקה.בודאי שאין לקבל לא את דברי זחאלקה ולא את תגובת אברי.

    לגבי רינו צרור הדברים מעט שונים.אין סיבה שיאפשר דיבורים לא ראויים בתכנית שלו,במיוחד לאחר שאיפשר לטיבי לחזור בו.

    ברור שהערבים לא למדו לקח.במקום לומר דבריהם במינון לא מתלהם וללא קללות ומילים מקוממות הם לא מסוגלים להתגבר על עצמם וגולשים לאמירות המשרתות אותנו.
    צריך רק לקוות שסאדאת חדש לא יופיע בזירה הפוליטית הערבית המקומית והעולמית.

  9. יוחאי

    ואין זה משנה כלל מי המרואין. מי שמקשיב או צופה בראיון הוא מספיק נבון ובר דעת כדי לשפוט בעצמו את הדברים ולקבוע עמדה ביחס לדובר. אלא שנדמה כי כותב המאמר החמיץ את העניין החשוב של הימים האחרונים שהוא – ההתקרנפות הכמעט מוחלטת של התקשורת ביחסה השלילי כלפי הנשיא לשעבר של ארה"ב ג'ימי קרטר. התקרנפות מבישה שנעשתה בעקבות יחסם הילדותי והמרושע של הפוליטקאים שלנו כלפי האורח. לפחות אלי ישי מצא לנכון לפגוש את הנשיא לשעבר וחבל ששוחחו רק בעניין גלעד שליט, עניין חשוב מאד ודחוף מאד, ולא המשיכו לשוחח בעניינים אחרים. התנהגותה של התקשורת הדיפה צחנה לא נעימה של משטר טוטאליטרי, לא של תרבות דמוקרטית שבה לגיטימי לחלוק על הממשלה והמימסד הפוליטי. ובוודאי שאין מקום להחרמתו של אורח חשוב שאין חולק על תרומתו לשלום. אלא שמעבר להחרמה דאגה התקשורת לבזות את האיש וללגלג עליו. מעשה אווילי ונבזי גם יחד.

  10. אורלי נוי

    אני רוצה להאיר עוד שתי נקודות בקשר להתנהלות הדפוקה של התקשורת הישראלית. הראשונה קשורה בלשון הסימטרית בה הם נוקטים בבואם לתאר את התפרעויות המתנחלים נגד פלסטינים ופעילי שמאל ותיאורם כ"עימותים" בין שני הצדדים. רק ביום שישי האחרון מתנחלי חברון פרעו במפגיני שמאל ובכל זאת כל הדיווחים דיברו על "עימותים", כאילו הם לא יודעים שמדובר בקבוצה אלימה ומופרעת שעושה שפטים בכל מי שלא לרוחה.
    הנקודה השניה קשורה לאימוץ הפאתטי של התקשורת את כל אזהרות המטה ללוחמה בטרור לגבי הנסיעה לסיני. במשך יותר משבוע כותרות ענק אדומות הזהירו שמי שנוסע לסיני "דמו בראשו", נתנו כותרת לכל התלהמות של מערכת הביטחון והציגו את מי שבחר לנסוע בכל זאת לסיני כסהרורי ובלתי אחראי (אני עצמי עליתי לשידור באחת מתוכניות הבוקר ממעבר הגבול בטאבה וננזפתי בסמכותיות על ידי הגברת יעל משאלי שפיקפקה באדנותיות בשיקול הדעת והכישורים ההוריים שלי). אבל אף לא אחד מכל כלי התקשורת שואל את האדונים המכובדים האלה איך הם מסבירים את העובדה שאחרי הכל, לא קרה דבר. הם הרי דיברו על רמת וודאות כמעט מוחלטת, אז מה קרה? המפגעים התחרטו? נתפסו? נבהלו? חזרו? לא היו? מה? למה? אין שואל, ומכיוון שכך- גם אין עונה.

  11. בניהו

    התקשורת מוטה וחד צדדית. שמאלה.

    זה שאנשים כמוכם לא רואים את זה מעורר מחשבות עצובות על הבועה השמאלית בתוכה אתם מצויים.
    הרוב המכריע של אנשי התקשורת בארץ מצביע שמאלה מהליכוד.
    הטרמינולוגיה היא טרמינולוגיה שמאלית, כמעט תמיד: כיבוש, שטחים כבושים, גדה מערבית, חמושים פלסטינים.

    קוזקים נגזלים. פתטי

  12. מחמוד

    חברי הכנסת הערבים מביאים לעצמם והיותר חשוב שמביאים לנו רק הרס חברתי וכלכלי

    אני מאוד רוצה לראות שלום בין ערבי ישראל והיהודים ומאוד לא מענייין אותי כל הפלסטינים והבעיות שלהם

    שהם יפתרו את שלהם ואנחנו את שלנו .. אנחנו צעירם והחיים רק לפנינו .. איך נוכל לעצב אותם יפה כשאתם בכנסת

    סוגרים לנו את הפתח לחיים חברתיים יותר שקטים ושלווים ..

    תודה

  13. קרן

    לא פעם בזמן האחרון הוא טען (בתכנית בגלי צה"ל) שמי שמאמין בדרך השמאל הוא "חולה נפש"

  14. דרור ק

    כלומר, כדי לתקוף את דעותיו של אחמד טיבי צריך אדם להיות טהור גזע שיכול להמציא אילן יוחסין של מאה דורות בפלסטין הכבושה? ומישהו בדק פעם את אילן היוחסין של מר טיבי, שמא הסתננו לשם אלמנטים מהגרים חלילה? האם אחמד טיבי נתקל אי פעם בגנים ציבוריים שנועדו ליהודים בלבד? האם הוא נתקל פעם בעיר ישראלית בשלט "ערבים אינם רצויים כאן"? האם פסלו אותו מחברות בכנסת עקב היותו ערבי? האם חה"כ טיבי מנצל את מעמדו כחבר כנסת כדי להילחם בבעיית הכפרים הבלתי מוכרים או בבעיית הקצאת אדמות המדינה לחקלאים ערבים, או שהוא פשוט נמצא שם כדי ליהנות מהמשכורת והחסינות? ואחרי כל זה הוא מעז לנסוע לקטר ולצעוק שבישראל יש אפרטהייד? לא פלא שמצבם של הפלסטינים קשה כל כך אם אלה המנהיגים שהם מסוגלים להוציא מקרבם.

    אכן, תגובותיו של אברי גלעד אינן אינטליגנטיות במיוחד. גם הכינוי "מנוול" איננו מעיד על אנינות בבחירת מילים, אבל אילו היה אומר על ראש הממשלה אולמרט "מנוול" או "מושחת" זו הייתה נחשבת ביקורת חריפה ולגיטימית, לא כן? אם כן מדוע חה"כ זחאלקה, שההתבטאויות שלו רחוקות מלהיות עדינות, חסין מפני ביקורת כזאת? כיוון שהוא ערבי? האם גישה כזאת איננה גישה גזענית?

  15. שלומי

    אם זו "לא פעם ראשונה או עשירית" שאתה נתקל ב"גישה כזו" באתר העוקץ – אתה מוזמן לנבור בארכיון ולמצוא רשימות, פוסטים ותגובות בהם ניתן חופש ביטוי גם לדעות שאינן דומות לאלו של עורכי האתר (תגובה של דן בן דוד שהייתה לפוסט היא דוגמה בולטת).
    אתה צריך להבחין ביו ויכוח ענייני, בו ניתנת במה להשמעת עמדותיו של אדם אחר (דבר שנעשה אפילו בבלוג פאשיסטי מהסוג האמור), לבין סתימת פיות וצנזור עמדות שאינן עולות בקנה אחד עם אלו של הצד שמנגד (כמו הדוגמה של לוחם הזכויות, רינו צרור).
    נכון -" זכותו של צרור" למנוע מטיבי להתבטא. חכם יותר להתמודד עם טענות לגופן.

  16. מלי טמיר

    כל הכבוד לאברי גלעד. אנחנו לא צריכים להתבייש בהתישבותנו במולדת, תולדה של גירוש שנאה ושואה. אין לנו ארץ אחרת. הבא להשמידנו, כן גם מילים עלולות לגרוף לכך יש להדוף אותו.

  17. עודד אפרתי

    התורה היחידה שמנחה את התנהגות המתנחלים הינה תורת ישראל שמגדירה את עם ישראל כעם סגולה. כל איטנרפטיה עם השוואה שלילית ל"גזע העליון", מוצדקת.

  18. אלון

    סילקו כבר את אילן פפה ואת עזמי בשארה ועכשיו נשארה לעשות דה לגיטימציה למי שנשאר והאשמה כמובן שלא לדבר על מדינת ישראל ומדיניותיה האלימה. אלא מה. מי שיעיז לדבר באלימות על האלימות שבחוץ ייענש. כלומר הדיבור על האלימות אסור. אבל האלימות של המשטר מותרת. כך אם נפסיק לדבר באלימות על האלימות המתרחשת בחוץ, אולי לא יראו שמדובר באלימות שמשויכת לכובש. ואם לא יראו שמתרחשת אלימות. אז אין מה להאשים את ישראל בחגיגות שנות השישם.

  19. סמולן

    אם ג'מאל זחאלקה יפגוש דיקטטור פשיסטי (ורצחני למדי), הם יתחבקו. זה מה שקורה בדרך כלל כאשר איש בל"ד מבקר בדמשק.

    האינתיפדה השניה העלתה הרבה נקודות למחשבה… הנה כמה
    א) הציונות הדתית טעתה, וזו לא ראשית גאולתנו, וגם לא קץ מגולה. את זה הוכיח להם אריק שרון כאשר הדגים שיהודי יכול לגרש יהודי.

    ב) באותו מובן, התברר שהתיאוריה שכונתה בשנות ה 70-80-90 "שמאל", ועיקרה היה לעשות שלום תמורת שטחים, וכן הלאה, אינה עובדת. כלומר, הפלסטינים מסרבים לגמרי להתנהג לפי התיאוריה. לכל דבר ועניין, הם מתנהגים בדיוק כמו שהימין מנבא.

    ג) לכן, איש שמאל עקבי, צריך להפוך לאיש ימין. או להפסיק להיות עקבי. קבוצה קטנה של אנשי שמאל, החליטה ללכת על אזוטריקה: הם טוענים שמעבר לרצחניות האלימה של הפלסטינים מסתתרת רדיפת שלום נואשת, ולעומת זאת מעבר לניסיון הנואש, הבלתי יאומן כמעט של היהודים לעשות שלום גם עם דמויות כדוגמת יאסר עראפת, מסתתר קולוניאליזם דורסני ותאב דם. לקבוצה הזו קוראים כיום "שמאל רדיקאלי", והם חמודים ומקוריים, כמו שנהוג בהרבה מקומות של עידן חדש ואזוטריקה.

    ד) אברי גלעד, ככה זה נראה, יותר בעניין של רציונאליזם רמב"מיסטי. בין שתי תיאוריות לא הכי טובות על מצב היקום וכמות האפיציקלים, אומר משה, יש לבחור את זו שהכי מתאימה לניסיון. ובניסיון, עד כמה שהדבר מטריד, הימין מלך. כבר עשרים שנה, שכל מה שכל ימני אידיוט אומר, מתממש לחלוטין.

    ה) וחבל שכך.

  20. עמוס

    תופעות גלעד וצרור הן ביטוי זעיר לים ההסתה וההתנכלות המילולית שמרשים לעצמם אנשי תקשורת בצורה גורפת כלפי צד אחד של המפה הפוליטית. "קצוות קשת הדעות" בדיונים תקשורתיים, שאף פעם לא באמת אפשרו מגוון אמיתי של דיעות, מתהדקות עתה (סביב צוארם של אנשים הגונים) לרווח הזעיר שבין גלעד לליברמן, ובין לינור לאליצור, ובין אהוד ודני יתום. ונגע ימין בימין ודמים בדמים.
    גם לא מדובר בהבעת דיעה לגיטימית של קריין, וברור שכינוי "מנוול" לאיש ימין היתה מסתיימת בהתנצלות ונזיפה. אבל כלפי ערבי מותר הכל. מה מנוול בדרישה ההומנית של זחאלקה להקל במחסומים? מה בדרישה הזו מצדיק כינוי "מנוול" אפילו מפי הוגה דיעות פוליטי האמון על שיטת ימימה כמו גלעד? מה בכלל יודע גלעד, וכמה דוחות הוא קרא – על המחסומים, על היקפם, על הצורך בהם, על האסון שהם ממיטים על החקלאות והכלכלה הכפרית, על האסונות הבריאותיים וההומניטריים שהם המיטו? מה בכלל יודע גלעד על משהו, לעזאזל?

    לידיעת מר צרור – הבת שלי סיפרה לי מזועזעת על עשרות ילדי מתנחלים מסביבות התנחלות "מעון" המקיפים נער פלסטיני רועה ויחף, בשירת הקנטה "אין לך אוכל! אין לך אוכל!". ואם זה לא גזע אדונים, עליון בעיני עצמו, ואם אסור פתאום להשתמש בביטוי ובהשוואה הזו (למה? כי רק ליהודים היתה שואה ולכן רק להם מותר להיות גזענים? כי שדרן ברדיו עדיף על נבחר ציבור ערבי, כלומר נחות?), ואם לאפרטהייד המחריד אסור לקרוא בשם – אז מה נותר לאדם הגון, כשהוא כבר לא אחד-נגד-מאה אלא אחד נגד מסע דה-לגיטימציה אינטנסיבי, בלתי פוסק, בעידוד הימין הגזעני, נגד עצם היכולת והזכות להביע דיעה אחרת.

    נותר רק לנחש איזה תגובות מנוולות באמת היה מקבל "מנוול" כמו הנביא עמוס, וכמה פעמים היו מנתקים לו את המיקרופון, על קריאתו: "צאו אל ערי שומרון וראו – מהומות רבות בתוכה, עשוקים בקרבה".

  21. בני זאדה

    אמירתו של אברי גלעד, היא אכן מרושעת. וזאת בלשון המעטה. היא נוגדת ומפרה את כל כללי האתיקה בתקשורת ואת המוסריות שבמצב האבסורדי שבין ישראל לפלסטינים. אנחנו עם כובש. נקודה. המתנחלים אכן מתנהגים בהתנשאות כלפי העם הפלסטיני. יושבים בתוך גרונם של הפלסטינים בשטחים. תגובתו של גלעד מקוממת עוד יותר. הוא מאשים את הקרבן. בתקופה הזאת יש אכן טרנד בתקשורת לתקוף פוליטיקאים ונציגים פלסטיניים. נכון שהמצב הוא מאוד מסובך. אבל יש הרבה עיתונאים שמאבדים את הראש ואת חוש הצדק. זוהי תגובה של פחד, שנאה וייאוש. אל ננהג בחוסר סבלנות. אנו חייבים להמשיך לקוות.

  22. טרזן

    יש לו עדנה לאחרונה, ואולי יש לזה קשר לפוזה החדשה שלו – ג'נטלמן אנין טעם. השעמומון החנפני שלו בטלביזיה ממש לא מזיק, אבל הממלכתיות שלו בגל"צ זה סיפור שונה. התגובה של טיבי ("מהגר פשיסטי") על רפש שהטיל בו ליברמן אינה מצדיקה את סתימת פיו – כך מדברים גם בכנסת. סביר יותר שצרור חושש מסתימת פיו שלו, ומעלה מדי פעם עולה לאדוניו.

  23. אלי

    מצא חן בעיניי הקטע של עמוס (או "עמוס", קשה לדעת). ר' לעיל

  24. יוסי דהאן

    התכנה של האתר סובלת מליקוי, כאשר כותרת התגובה ארוכה מידי הוא הופך אותה אוטומטית ל"ללא נושא". אנא כתבי את מה שכתבת בתגובתך כנושא בתוכן התגובה.

  25. נסים מוסק

    בוא לא נהפוך את רינו צרור לשק חבטות. זו תופעה מתרחבת בתקשורת השמאלנית עלק, שהיא הופכת ללאומנית יותר ויותר, כחלק ממגמה שמשקפת גם שמאלנים רבים ממכרי. דווקא הם, ההומניים הפכו לסותמי פיות בהמיים בהתנדבות. בניגוד לעבר שבו עיתונאים התקרנפו כדי להתרפס בפני פוליטיקאים, דווקא היום יש פתיחות בתקשורת ומותר להביע דעות פוליטיות חריגות. לכן רינו צרור ואברי גלעד לא מעלים מנחה לאדוניהם. זה פשוט הם. זה חלק מהמהות שלהם. עכשיו בעלי ההון אך הם השליטים האמיתיים בתקשורת ובכלל. בעיתונות הכלכלית הצנזורה הכבדה מוטלת על כל כתבה ובכל נושא שחושף את מעללי תשע עשרה המשפחות שקיבלו את המדינה במתנה. שם הכל חשאי ולא תשמע אף לא מילת ביקורת אחת על סטף ורטהיימר או פישמן וכל השאר. לא צריך יותר להתקרנף או להיות עבד מזרחי. חוץ מזה הקרנף הוא בעל חי חמוד וסתם נטפלתי עליו.