רוני מלקאי כמשל

אורי וולמן

בשקט רב ואולי מפני שהיא התפרסמה במדור אשר מעניין כמעט אך ורק את הביצה התקשורתית הפרובנציאלית שלנו עברה לה הידיעה כי הכתבת ממוצא אתיופי רוני מלקאי, סירבה להיות הכתבת לענייני העדה האתיופית, ולפיכך עזבה את ערוץ 10. לכאורה מדובר בידיעה איזוטרית, אך היא טומנת בחובה משמעות הרת גורל לגבי חוסר הבנתם של קברניטי התקשורת בכל הנוגע לקליטתם בכלי תקשורת של עיתונאים ממוצא רוסי, אתיופי וערבי אשר דרכם לתקשורת הכתובה והאלקטרונית הייתה חסומה כמעט כליל בעשור האחרון  .

 לא פעם אנו עדים לכך כי כתב ממוצא רוסי מסקר את המיגזר הרוסי וכתב ממוצא ערבי נשלח לסקר בעיות מוניצפליות בכפרים ערבים. כנראה שרבים מעורכי החדשות נופלים לאותו בור בחשיבתם כי עיתונאים אלו דוברים את השפה המקומית, מכירים את המנטליות ולכן סביר להניח שהם יסקרו זאת בצורה הטובה ביותר, אך נהפוך הוא. דווקא עיתונאי לא "נייטיב" יכול להציג תמונה ברורה יותר,חפה מכל שיקול אינטימי או ריגשי.

קחו למשל את כתבותיו המרתקות של העיתונאי ריאד עלי. כמעט של שבוע, בתוכנית "היומן" של ערוץ אחד מציב עלי בפני צופיו  מראה דיי עגומה של החברה הישראלית בשלל נושאים, כאשר רק חלק קטן ממנה נוגע לסכסוך היהודי- ערבי. רוצה לומר, עלי הצליח לנתק עצמו מאותה חשיבה מאובנת ואטומה הגורמת לחפיפה בין מוצא העיתונאי למושא הסיקור.

הדבר נכון במיוחד לגבי הקהילה האתיופית, אשר כמהה להשתלב בחברה הישראלית. מחקרים מראים כי תשעים אחוזים מיוצאי אתיופיה עוסקים בפרויקטים שקשורים לקהילה, ובעצם יוצרים סגרגציה תעסוקתית הנושאת צבע אחד בלבד. לפני שלוש שנים כתבה העיתונאית ענת סרגוסטי מאמר ב"עין השביעית" ובו היא קוראת לעורכי ומפיקי חדשות להעסיק עיתונאים ותחקירנים ממוצא אתיופי, לא כאפליה מתקנת, אלא כצורך אימננטי ואמיתי בחברה הישראלית, משום שלא פעם, ובדיוק כמו ריאד עלי יש בכוחם להראות תמונת מצב אחרת . לכן, טוב עשתה מלקאי שסירבה לשרת ככתבת לעדה האתיופית ובכך אולי תרמה משהו להתרת אותו קשר גורדי בין מוצא העיתונאי לנושאי הסיקור. מי יודע, אולי עוד מעט נזכה לשמוע "…מאת רוני מלקאי, כתבתנו לענייני כלכלה".

אורי וולמן, סטודנט לסוציולוגיה-אנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    מלים כדורבנות

  2. אתי מלוד

    סביר להניח, שרוני מלקאי אחת מהאזרחיות שמאמינה בניעות (מוביליות) חברתית, עומדת על זכותה להטמע בכלל

    החברה הישראלית ולא ליפול ל"מלכודת ניעות" שמנסים לטמון לה מעסיקיה לפעול רק בקהילה ספציפית שממנה הגיעה.

    הסוגייה המתוארת בכתבה קיימת לא רק בתקשורת הישראלית אלא כמעט בכל התחומים כגון: חינוך, דיור, רווחה וכו'

    עדיין לא הפנימו שקליטה חיובית היא זו שמאפשרת הטמעה ולא הפרדה של העולים מכלל האוכלוסיה.

  3. אורנה

    מאחר והעדה האתיופית סובלת מחוסר נראות תקשורתית, חבל שרוני סירבה להצעה.
    היא יכלה להתחיל מסיקור העדה האתיופית ובכל לעשות טוב למקום ממנו באה.
    לאחר תקופה ניתן להתקדם.
    הכי הכי טבעי שעיתונאי יתחיל לסקר מהקבוצה הקרובה לו ואח"כ ינוע למקומות נוספים.
    כך גם עם ספורטאים ואמנים.

  4. רועי

    אני מסכים איתך כמעט במאה אחוז. "כמעט" בגלל שלא נראה לי שאני חולק את האופטימיות שמשתקפת מהמשפט האחרון שלך. "כתבת לענייני כלכלה"? זה הרי משהו שרק שטרסלר יכול להבין בו.

  5. אורלי נוי

    המקרה של נטשה מוזגוביה מראה שגם עיתונאית מצויינת, שכבר הוכיחה את מקצועיותה, לא יכולה להשתלב שלא ככתבת סקטוריאלית כיוון שלדעת קברניטי ערוץ 2, הציבור הישראלי יתקשה לעכל בחורה עם מבטא רוסי שלא עוסקת בענייני המגזר. יש להניח שלבחורה אתיופית זה יהיה עוד הרבה יותר קשה.

  6. נתן.

    לפי עקרון הרב-תרבותיות המקודש , כתבת אתיופית אמורה להתעסק רק בנושאים אתיופים , וזאת על מנת שלא להכריח אותה לאמץ את הנראטיב האשכנזי-גברי-לבן-בורגני-ציוני ובכך להחזיר לחיים את "כור ההיתוך" הנודע לשמצה.

    או שאולי לא הבנתי משהו?

  7. ירדנה אלון

    לעניות דעתי זה לא כל כך פשוט, אבל טוב שהנושא עולה על סדר היום הציבורי, אני ככה חוכחת בדעתי ,והאמת שאין לי דיעה מגובשת בנושא והטעמים לכך הם:-מצד אחד מי שבא ממגזר מסויים מבין את הדברים לעומק ומבפנים ויכול להביא את הטיעונים של המגזר מתוך ידיעה עמוקה,ומכייוון שהוא שולט בשתי השפות עברית-אמהרית- או עברית-רוסית,או עברית וערבית הוא יכול להיות שליח טוב ומגשר טוב ,מפני שלשלוח כדוגמא עיתונאי שלא בקיא בשפה ובמנטליות של מגזר מסויים (ולכל מגזר יש את השפה והמנטליות שלו וזה גם מה שיפה כאן) הוא עלול לשבש או לעוות את המסר (לא מתוך זדון חלילה אלא פשוט מתוך אי הבנה) ואני זוכרת זמנים כאשר נשלחו עיתונאים לסקר או לדווח על ההווייה המזרחית הם עוררו מורת רוח רבה והיו מזרחים רבים שטענו כי-" איננו רוצים שהתקשורת תדבר עלינו אלא איתנו" או" תנו לנו לדבר בשם עצמנו , איננו רוצים שמישהו מבחוץ יבוא ויסקר אותנו כאילו הייינו קופים בגן – חיות"
    מצד שני הטענה של הריחוק הרגשי – אני לא בטוחה שאני בעד "ריחוק רגשי" וסיקור עובדתי גרידא ישנם עניינים שיפה להם הסיקור העובדתי וישנם עניינים שהסיקור העובדתי היבש פוגם במסר, מה גם שהז'אנר הניאו ז'ורנאליסטי כבר הפך נפוץ וחלק מהמאפיינים של כתיבה עיתונאית הוא לאו דווקא הריחוק הריגשי או הסיקור העובדתי היבש,
    לעניות דעתי הדברים אינם שחור לבן ,ואין תשובה נחרצת בנידון.
    על כל פנים אני מאחלת לכל הכותבים הצעירים ממגזריה השונים של החברה הישראלית כי יקחו את הבמה ואת המרחב וימצאו את מקומם בתקשורת הישראלית

  8. סמי ארגון

    אכן תבורך רוני מלקאי על צעדה האמיץ. אמיץ ללא ספק מבחינה אישית, ומבורך מבחינה חברתית ולו מן ההדים שהוא מחולל. יש לקוות כי רוני לא תקופח בשל כך, ושאנו כולנו נלמד לצאת מן החיבוק הסקטוריאלי, החונק לעיתים את חברתנו. אם אנו רוצים לשלב כל קבוצת עולים, אל לנו להדביק תוויות, גם לא לייסד להם דסקים מיוחדים, שמיושבים על-ידי בני אותה עלייה. לא בתקשורת ולא בשום כלום אחר, כמו חינוך, עבודה סוציאלית, או כל תחום אחר. מדוע כתב/ת לענייני עולים מארץ כלשהי, ולא…. לדוגמא כתב/ת לענייני אשכנזים, מזרחים, גברים, נשים, ולהבדיל…פילים ופלילים, כמי שמקורבים לעדה, אני כמתנדב, ואשתי כעובדת, אנו מודעים למורכבות הנושא, במיוחד בתחומי הטיפול הסוציאלי. אין ספק, כי כדי לטפל נכונה באוכלוסיית עולים, חשוב מאוד להכיר את אורחות חייהם, בעבר ובהווה, את מצוקותיהם היחודיות, כמו את המנטליות שלהם ותרבותם. אולם, אין זה אומר שעל המטפלים להיות בני העדה. ידוע למשל, כי חוקרי העדה האתיופית לדוגמא, באו דווקא ממדינות אירופה, ואף בארץ היום חלק גדול שמעורבים בצורה זו או אחרת – אינם באים מן העדה. אדרבא, אנו למדנו מן הנסיון כי ל-פ-ע-מ-י-ם , דווקא מטפלים בני העדה לא תמיד היטיבו עמם, בין אם מנאמנות סבוכה, בין אם מצפיות גבוהות של פונים, או מסיבות אחרת. בקיצור, חשוב לסכם ולומר כי מטפלים שאינם בני-העדה עלולים בהכרח להרע, כמו שמטפלים בני העדה בהכרח שייטיבו. בכל מקרה, הדבר מחייב עבודה עצמית, מודעות ופתיחות רבה.

  9. רומן

    "לא פעם אנו עדים לכך כי כתב ממוצא רוסי מסקר את המיגזר הרוסי" – אשמח לקבל ולו שם אחד של כתב ממוצא רוסי המסקר את המגזר הרוסי בטלוויזיה. 🙂

  10. אתיופי גאה

    אני חושב שרוני כבת העדה האתיופית לא הייתה צריכה לחכות עד שקברינטי ערוץ10 ינתבו אותה לסקר את העדה
    האתיופית.נהפוכו היוזמה הייתה צריכה להיות שלה.קחו לדוגמה את סיוון רהב מאיר או שרה בק מערוץ2.הן לא חיכו להוראה של אף אחת לסקר את העדות שלהן.הן הביאו סיפורים טובים מהעדה.בכך א)תרמו תרומה רבה לסיקור תקשורתי הוגן של עדתן.ב )פתחו דלתות נוספות לכתבות וכתבים בני עדתן.(היום ניתן לראות הרבה כתבים וכתבות בעלי כיפות סרוגות או חרדיים בכל כלי התקשורת) על כן רוני וכמוה כמה כתבים אחרים מבני העדה האתיופית הם החלוצים.הצלחתם תפתח דלתות לבאים אחריהם.חוץ מזה דני אדינו אבבה מידיעות אחרונות וברהנו טגניה מערוץ 2 מסקרים את כל התחומים.למה הם כן מצליחים לשלב? כי למיטב הבנתי הם לא חיכו עד שהעורכים יגידו להם מה לעשות.וע"י כך הם משתלבים בכל הנושאים.וזו הדרך להצלחה.

  11. סמולן

    לאורי, נעזוב לרגע את התוכן הספציפי (דעתי: אדם מוכשר יכול לדלג מעל משוכות עדתיות בכל תחום שלא קשור לדימויים במרחב הציבורי. כלומר, אין שום עתיד לרוסי-אתיופית-ערבית ככתבים. אולי בערוץ אחד).

    מה שאתה אומר, זה שמי שבא מבחוץ, שהוא אחר, כלומר "אחר" יכול לראות אותנו טוב יותר ממה שאנו עצמנו יכולים. הערבי רואה טוב יותר את החברה הישראלית הנה המדרון החלקלק: האם ישראלי יראה טוב יותר חברה ערבית ? האם שב"כניק מבין טוב יותר את העולם הערבי ממה שהוא מבין את עצמו ? האם מזרחנים הם בעצם כן דיסציפלינה אינפורמטיבית, אולי אפילו משהו שיכול לשרת ולתמוך בעולם הערבי ? האם לשיטתך, ערבים צריכים להזמין ולממן מזרחנים שיציבו בפניהם מראות שהם לא מסוגלים להציב בפני עצמם ?

    תזהר… עוד מעט תיתפס עם דגל כחול-לבן על האוטו. מי שמצדיק את המבט של האחר, מצדיק גם את המבט של הישראלים על ערבים.