יהודית ומתגוננת

יוסי דהאן

לפני שבוע הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום לעתירות הטוענות לאי-החוקתיות של חוק האזרחות. החוק מגביל את סמכות שר הפנים להעניק מעמד בישראל לתושבים פלסטינים שנישאו לאזרחים ישראליים. בעיתוי שאינו מקרי הכין שר המשפטים טיוטת הצעה לתיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך שזה לא יאפשר ביקורת שיפוטית בנושאי אזרחות והגירה. כזכור לפני זמן לא רב הציע השר פרידמן לצמצם את סמכויות בית המשפט לעסוק בענייני ביטחון ותקציב, תפיסת הדמוקרטיה של השר כוללת כנראה שתי רשויות בלבד: הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. פרסום הצעת החוק בעיתוי הזה אינו מקרי והוא בגדר איום מפורש על שופטי בית המשפט העליון שלא יעזו לפסול את התיקון לחוק האזרחות.

לא צריך להיות תומך באקטיביזם המשפטי של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט ברק, המאמץ עמדה מוטעית הפוכה המזלזלת בלגיטימציה הדמוקרטית של הרשות המחוקקת, וודאי לא להיות תומך נלהב של פסיקות בג"ץ,על מנת להבין שהצעת חוק לתיקון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו של שר המשפטים היא צעד נוסף במלחמתו לצמצום סמכויות בית המשפט העליון להגנה על זכויות אדם, וביטוי לתפיסתו האידיאולוגית שדמוקרטיה היא מימוש החלטות הרוב, בלי להתחשב יותר מדי בזכויות המיעוט, בעיקר כאשר המיעוט הזה הוא ערבי וכאשר זה בא לדעתו על חשבון האינטרסים של הרוב היהודי.

עורך הדין דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח מסביר בפירוט, באתר המעולה לסה פסה, מדוע פסול "התיקון החוקתי שאיננו חוקתי":

"התיקון פסול הן מבחינה מהותית בשל הפגיעה בזכויות האדם, והן מבחינה מוסדית בשל החתירה תחת עיקרון הפרדת הרשויות והתפיסה של ביקורת שיפוטית של חוקים. מטרת התיקון היא לקבוע נושא שלם, בו הכנסת תוכל לחוקק ככל העולה על רוחה תוך פגיעה בזכויות האדם. זאת מבלי שבית המשפט יוכל לבחון את חוקתיות החוק ולפסול אותו אם הוא פוגע בזכויות האדם ללא הצדקה".

היום מפרסמת ב"הארץ" פרופ` רות גביזון מאמר באותו עניין, בו היא מצדדת למעשה בעמדת שר המשפטים, שעל בג"ץ להימנע מלהכריע בחוק האזרחות ועליו להשאיר החלטות בשאלות הגירה לכנסת. באשר לתיקון לחוק היא כותבת:

" השאלה הבסיסית לגבי חוק האזרחות (הוראת השעה) היא אם יש בו פגיעה בלתי מוצדקת בזכויות חוקתיות מוגנות או הפליה פסולה, או שמא יש בו התגוננות לגיטימית של המדינה מסיכונים ביטחוניים. זו שאלה שהיתה שנויה במחלוקת עמוקה גם בין השופטים. בכנסת קיים רוב גדול הסבור, כי אין בחוק פגיעה או הפליה כאלה, וכי הוא נדרש להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה".

מה שמעניין בדבריה של גביזון זה שהצדקתה לתיקון לחוק מבוססת על טעמים של "התגוננות לגיטימית של המדינה מסיכונים ביטחוניים". ההצדקה הביטחונית לתיקון היא מופרכת. כפי שכתבנו בעבר באתר זה.

" "הצורך הבטחוני" מופרך. הוא מופרך מטעמים עקרוניים – כיוון שקיימים אמצעים רבים אחרים, יעילים לא פחות להלחם בטרור. אמצעים שהם פחות דרסטיים מהגבלת הזכות של אזרחים לקיים חיי משפחה. הטיעון הבטחוני מופרך גם מטעמים עובדתיים – המספרים שהוצגו על מעורבותם בפיגועי טרור של פלסטינים שנישאו לאזרחים אינם מחייבים צעד חריג ופוגעני שכזה."

מעניין שלפני למעלה מארבע שנים עמדתה של גביזון הייתה הרבה פחות ביטחוניסטית והתמיכה שלה בתיקון נבעה מטעמים אחרים לגמרי.

במאמר שפרסמה ב"ידיעות אחרונות" בזמנו הצדיקה גביזון את התיקון לחוק ב"המשך השימור של ישראל שבה מממש העם היהודי את זכותו להגדרה עצמית".

"מי שסבור כי מוצדק שתהיה מדינת יהודית" כתבה גביזון "חייב לקבל גם מה שמותר לה, ואולי אף חובה עליה, לשמור על התנאים שיאפשרו את המשך קיומה, כול עוד היא אינה פוגעת בזכויות של אחרים, בתוכה ומחוצה לה".

טיעונה של גביזון הוא בעייתי משתי בחינות: ראשית, היא אינה מציגה שום ראייה, מספרית או אחרת, כיצד קיום הזכות לקיים חיי משפחה של ערבים ישראליים מהווה איום ממשי וישיר על "המשך קיומה" של המדינה היהודית. ושנית כיוון שהבעייה בתיקון היא בדיוק בכך שהוא פוגע באופן חמור בזכויות של אחרים. 

לדעת גביזון "אין להכיר בזכותו של מיעוט לחתור תחת המשך קיומה של מדינת הלאום עצמה".

מפרשנות לא נדיבה של הטענה הזו של גביזון יוצא שנישואי ערבים ישראלים עם פלסטינים אחרים הם חלק מתכנית ל"פירוקה" של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אולם גם מפרשנות נדיבה יותר של דבריה יוצא שהטיעון לקוי.  גביזון נכשלת כאן בכשל קטגורי. היא אינה מזהה כראוי את הקטגוריה הרלבנטית לעניין: לא מדובר בזכויות קולקטיביות של מיעוט, אלא בזכויותיהם של פרטים. מדובר בהחלטתו של כל פרט להתחתן ולקיים חיי משפחה עם מי שהיא או הוא בוחרים. אוסף החלטותיהם הפרטיות אינו מצטרף לפעולה קולקטיבית של מיעוט שמטרתו  – "חתירה תחת המשך קיומה של מדינת הלאום"

לא ברור למה מתכוונת גביזון בביטוי "מדינה יהודית", מהי מידת "טהרתה היהודית" של מדינה זו? מדוע אין לראות למשל באלפים הרבים של מהגרים לא יהודים ממדינות חבר העמים, המצהירים על אי יהדותם והדבקים בזהותם הלא יהודית,  איום ממשי על אופיה היהודי של המדינה? אולי למען שמירת "אופיה היהודי של המדינה" יש צורך בחקיקת תיקון נוסף לחוק האזרחות שישלול או יגביל את זכויותיהם האזרחיות.

  

"באורח עקרוני" כותבת גביזון "משפחות פלסטיניות אמורות להתאחד במדינתן, ואילו משפחות יהודיות יתאחדו בזו שלהן, עיקרון זה יסייע לעיצוב עקרון ההגדרה העצמית של שני העמים, ויצמצם את הסכנה להתפתחות תהליכי מלחמת אזרחים או אירדנטה בשני העמים". 

כיוון שהמדינה הפלסטינית טרם קמה, לא ברור מה צריכים הזוגות הללו לעשות. היכן יקימו את ביתם? או שמא התיקון לחוק הוא מעין תרומה סמויה ל"טרנספר" של ערביי ישראל?

כמו כן, על פי ההיגיון של גביזון, מן הראוי היה ליישם את העיקרון שהיא מצדדת בו באופן סימטרי – להכניס תיקון נוסף לחוק האזרחות שיתנה את אזרחותם של  התושבים היהודים בשטחים הנישאים לאזרחי ישראל בתחום הקו הירוק בהשתקעות ביישובים בתחומי הקו הירוק. הסדר  כזה יתרום לשמירת אופיה היהודי של המדינה ולפתרון שתי מדינות לשני עמים, שגביזון מצדדת בו. 

הסכנה בתפיסת "המדינה היהודית המתגוננת" של גביזון ושל התיקון לחוק,  הוא בזיהוי ההולך ומתהדק שבין השיוך האתני למעמד האזרחות. זיהוי זה מקרב את התפיסה הזו לתפיסות אידיאולוגיות אנטי ליברליות ואנטי הומניות שבה ההנאה מזכויות פוליטיות, אזרחיות וחברתיות תלויה בזהות אתנית ולאומית.

העמדה של גביזון על אופיה של "המדינה היהודית ודמוקרטית", היא עמדה  שבה המושג "דמוקרטית" הולך ומתרוקן ומושג "היהודית" בפרשנותו המוגבלת הופך מפלצתי.

ב 6 לאוגוסט קבעה וועדת האו"ם ליישום "האמנה הבינלאומית בדבר זכויות פוליטיות ואזרחיות"  (אמנה אותה אישררה מדינת ישראל בשנת 1991), כי התיקון לחוק האזרחות מהווה הפרה של סעיפים באמנה וקראה לישראל לבטל את התיקון לחוק.

מאמר שכתבה ב"הארץ" , ד"ר נעמה כרמי, ביקר אף הוא את התיקון לחוק".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. איל

    כמו ההזוים מהימין הקיצוני מציג כאן כוצב המאמר טיעון שתוצאתו המעשית היא מדינה דו לאומית שבה יהיו ערבים ויהודים באחוזים שווים. השאלה הברורה שנשאלת היא איך נוכל לקיים כאן את השפה והתרבות הישראלית שחלקנו רוצים לקיים במדינה כזאת? האים נחוזר לחיות בגטאות שבהם נדבר יידיש (ואולי לדינו) ומי ישמור על גבולות המדינה או אולי פשוט לא נצטרך גבולות כאלו כי יהיה שלום אינסופי על פני האדמה וכל היום נתנשק עם פעילי חיזבאללה?

  2. אריה שמעוני

    הכי חשוב שבמדינה שתיארת יהודים יוכלו לדבר ערבית, בייחוד אלו שכל החיים שמעו אותה בבית. אם יהיה, מז'אדאללה, תוך דור אחד(!) אנשים כמוך יוכלו לדבר רק עם הסוג שלהם. ובא לציון גואל.

  3. איזי גור

    לנוכח התנהלותו של מי שמונה על ידי אומרט לשר משפטים, ניכר בו כי שם לו למטרה לחסל את כוחו של בית הדין העליון.
    מכיוון שבישראל הדמוקרטית אין חוקה, היה בית המשפט העליון התחליף הראוי היחיד לחוקה שאיננה.
    השאיפה לחסל את המוסד המשפטי העליון היא ביסוד האינטרס של כל מי שעלול לעמוד בפניו באשמת פשע כלשהו.
    חוטאים ופושעים למיניהם, בעיקר מקרב אנשי הצווארון הלבןשרים וחכ"ים, היו שמחים מאוד לראות בחיסול כוחו של בית הדין העליון.
    אינני קובע ח"ו שזו הייתה כוונתו של אולמרט כאשר מינה את הפיל הדורס לתפקידו. אבל…

  4. עוזי אורנן

    המאמר עוסק באיום החדש על זכויות האזרח, אבל משום מה הוא מתעלם מההפרה הבוטה הקיימת בחוק האזרחות עצמו מאז נתינתו ב 1952.

    לפי החוק המקורי יש שני סוגים של אזרחים: אזרח מכוח שבות (סעיף 2) ואזרח מכוח ישיבה (סעיף 3). בלשון סתומה לכאורה קובע החוק כי מי שיושב בארץ מכוח שבות הוא אזרח מכוח שבות. אבל יש גם אפשרות לרכוש אזרחות אם המועמד לאזרחות מילא כמה תנאים, והעיקריים שבהם – אם היה בארץ בכמה תאריכים קובעים, כולם כרוכים בתקופת מלחמת העצמאות.

    מטרת החקיקה הזאת הייתה להבדיל בין יהודים ובין זולתם. כמו שהיו רגילים בארצות מגוריהם – חשוב היה להם להיות שונים גם בישראל מכל מי שאינו יהודי. אבל למחוקק הייתה בעיה: הרי לפני הכרזת העצמאות ישבו כשש מאות אלף יהודים בארץ, ולפי הפשט כולם היו צריכים להיות "אזרחים מכוח ישיבה". די פשוט, לא כן? אבל המפלגות שהרכיבו את הממשלה (כולל השמאל הציוני), בראשות בן גוריון, לא רצו שילידי הארץ יחשבו להם שהיוחסין שלהם שונים מה"יוחסין" של היהודים שבאו אחרי הכרזת העצמאות. כדי לצאת נקיים מן הסבך שהקימו בעצמם אמרו כך: אם אדם כבר גר בפלשתינה (א"י) לפני הכרזת העצמאות – שואלים כלפיו את השאלה הבאה: אילו היה גר כעת בחו"ל וכעת היה רוצה להגר לישראל, האם הוא היה יכול לבוא לארץ לפי חוק השבות? (במילים פחות נמלצות: האם הוא יהודי?) – אם התשובה חיובית – לא חשוב אם הוא נולד או גר בארץ לפני הכרזת העצמאות – המחוקק קובע שהוא אזרח מכו שבות. כך נהפכו כל יושבי הארץ הוותיקים לקולוניזטורים. לא חשוב שזו הייתה ארצם מאז באו לאויר העולם. האזרחות לגבי יהודי כנראה איננה מעמד טבעי של מי שנולד במקום וזה מקומו.

    כמובן, אפשר היה לוותר מלכתחילה על חלוקת האזרחים לשני סוגים (כשזכויות האזרחים מכוח ישיבה פחותות משל אחיהם לאזרחות מכוח שבות), אבל בדעת המחוקק לא עלה שבאמת ניתן לקבוע שכל אזרחי ישראל שווים זה לזה, ולא חשוב מה ההשתייכות הדתית או האתנית של האזרח, כמו שקבוע ומקובל בדמוקרטיה אמיתית. לכן לא עלה בדעתם לקבוע שיש רק סוג אחד של אזרחות.
    וכדי שלא תטעו ותדמיינו שינוי אפשרי: נאמר בחוק כי מי שקיבל אזרחות מכוח שבות אינו יכול לקבל אזרחות מכוח ישיבה…

  5. יואב

    אין לנושא קשר לעובדה הברורה שבקרב הערבים ובעיקר הבדואים קיימת פוליגמיה בהיקפים דמיוניים והגברים נושאים נשים פלשתינאיות ואחרות ומנסים להכשירן להיות אזרחיות ישראל.

  6. אירית

    סוגיות האזרחות, הזהות היהודית, וקביעתה בחוקים היא מערכת של "לופים" בלתי פתירים שיתרונה בכך שהיא זמינה תמיד למלא בה דפים ועבודות וניירות וויכוחים עיקרה של הסוגיה בתקיעותה, ובהסתמכות המוחלטת של יהודים על הגדרת זהות מבדלת, חיצונית, על ידי "האויב" התורן. (אני "לא הוא"). זה מסתבך כאשר יש כמה "אחרים" שנגדם צריך להקים גדרות, כי מתחילות הצטלבויות וסתירות.

    ספציפית, בנושא של הנישואין האלה. השלילה מסתמכת על השמועה הנפוצה (גם פה בגליל, ובעיקר מי שמפיץ אותה זה ערבים…) של נישואין פיקטיביים וגם פיקטיביים פוליגמיים שכל מטרתם היא לתת ת.ז. ישראלית לבן הזוג מן השטחים.
    על הבסיס הזה יושבת החרדה. אגב, זו תופעה נפוצה בכל העולם, נישואי נוחות מכנים זאת
    MOC – marriage of convenience
    ובאתרי אינטרנט צפון אמריקאים יש קטיגוריות שלמות בלוחות מודעות, המציעים את ההסדר לעומת המדורים של מבקשי ההסדר. גלוי ופתוח לכל. יש המבקשים תשלום ויש המעציעים בנדיבותם בלי תשלום ויש כל מיני הסדרים. אני מכירה זוג, היא ערביה ישראלית והוא ערבי מהשטחים, היא מתקדמת ומשכילה שלא התחתנה בזמן, ולא רוצה "עול חתן מסורתי" אבל רוצה ילד. לא מקובל "חד הורית והזרעה מלאכותית" במגזר , אז היא מצאה ערבי שכבר נשוי שם, להתחתן איתה, הוא "יעשה לה ילד" כך שלפי ההלכה המולסמים זה בסדר, מצד שני הוא "לא ישב לה על הראש" בארץ. ומצד שלישי הוא אולי יקבל ת.ז. בסוף או לפחות "דלת פתוחה" לישראל בשביל המסחר שלו.
    האם זה פסול ? בעיני לא.

    הפרנויה הישראלית משעשעת לאור העובדה שבתוך משרדי הממשלה יושבים "יבואני אדם" שכן מוכרים דרכונים ואישורי כניסה לערבים מהשטרחים, אבל דוקא את הרעים יותר, סוחרי סמים, עבריינים כבדים, וכולי. צריך להמחיש את זה כמו עם סמים קלים וזנות, עדיף לגליזציה של הסידור מאשר "שוק שחור" בדרכונים שמביא לפה אנשים גרועים מתחת לשולחן, כדי להעשיר כמה פקידים במשרד הפנים והמשטרה.

    משרד הפנים יכול בהחלט להגביר את הפיקוח על הנישואין כמו בכל מצב של הגירת נשואים. כלומר לבדוק היטב שזה לא פיקציה. המגעיל בדיון הוא הגדרתו במונחים גזעניים, או בתור בעיה של ,הגדרה וזהות לאומית, במקום הבנה שדוקא מי שמנסה לשדרג את מצבו ולקבל ת.ז. ישראלית דרך נישואים, הוא מהגר רצוי בדרך כלל שנגד עיניו הרצון להתקדם כלכלית והשכלתית.

    הרבה ישראלים (יהודים) מתאהבים ממש (או משכנעים עצמם בכך) בזרים או זרות מאירופה וצפון אמריקה במטרה להגר ולהשתדרג. מה רע בזה ?

  7. איזי גור

    הגיעה העת להוציא החוצה את העז שאולמרט הכניס למערכת המשפט בישראל. אם הדבר לא ייעשה בזמן הכי קרוב, יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיב על כנה את מערכת המשפט השפויה והמלומדת. יותר ויותר ניכר הדבר שאולמרט הפקיד את המחבל זעום הפרצוףעל מערכתהמשפט כדי לחסל את בית המשפט העליון ולהקנות לפוליטיקאים את הכוח להחליט על הכל בחיינו. כל מה שנותר זה למנות עוד "עושה דברו" על המשטרה וכל פוןליטיקיאי שסרח ושיסריח ייהנה מהחיים. הללויה.

  8. שירה

    איני יכולה שלא להגיב לדברים שהוצגו לעיל לאחר יצר ההתקוממות שהם נטעו בי. עד מתי ייצאו יפיי הנפש ויילחמו למען זכויותיהם של המבקשים להחריבם? אני יודעת זה נשמע הזוי ומפי קנאית דתייה בעל ראייה צרה, אך לא! אולי ינסו אלו בעלי אותה ראייה הומנית וליברלית ושאר ההגדרות היפות לבחון את טיעוניי אלה שאינם חושבים כמוהם? עצרתם לחשוב לרגע מדוע יש כל כך הרבה מתנגדים לאפשרות של קבלת אזרחות מסוג זה? אני באופן אישי מייחלת להקמתה של מדינה פלסטינית בה יוכלו כל הפלסתינאים ואחיהם השוכנים במדינת ישראל להתאחד ולהקים מדינה לאומית דמוקטית אשר תשמור על זכויותיהם הטבעיות והאזרחיות ואז , למען לא יוותרו יפיי נפש משועממים מידי יוכלו הם סוף סוף להתפנות ולמנף את מרצם למען זכויותיהם הטבעיות של ילדים עניים המתחננים לפת לחם, יפעלו למען הפגנות ומחאות להשבת השבויים שבזכותם וכן אני עומדת על כך, בזכותם הם ואני חיים במדינה הזו. יש כל כך הרבה מה לתקן במדינה הזו , הרבה לפני תיקון העוולות של בני דודנו שאינם רוצים בקרבתנו