אסון טבע, החובה לעזור

איציק ספורטא

מאז הציקלון במיאנמר כל פעם שאני כותב על הצרות הקטנות, בהשוואה, בישראל אני חש לא בנוח. רעידת האדמה בסין גם היא אינה מוסיפה להרגשה שכיחיד אין לי ממש מה לעשות כדי להקל מהותית על הנפגעים, גם אם אכתוב, אתרום או כל דבר אחר זה לא ממש ישנה את המציאות. במדינה של 43 מיליון תושבים נפגעו בדרך זו או אחרת 2.5 מיליון בני אדם, מדברים על 120000 הרוגים שזה מספר אנשים בלתי נתפש.

מה שממש מקומם, לפחות על פי הדיווחים, זה שהממשל הצבאי לא ממש מתאמץ כדי להקל על אלו שנשארו בחיים בחוסר כל. ברור שצריכה לבוא עזרה ולא במיליוני דולרים או יורו, כמו שדווח, אלא בסכומים גדולים בהרבה. אלא שעזרה כזו תלויה ברצון הטוב של השליטים. השאלה היא האם אין חובה לעשות מעשה גם בניגוד לדעתם של האוחזים בשלטון. לדעתי, חובה זו קיימת כי הערך של מדינה, גבולות והתערבות בנושאים פנימיים של אותה מדינה אינם יכולים לעמוד בפני הצורך והחובה לעזור לאנשים לשרוד את האסון.

השאלה הטכנית היא די מסובכת, כיצד לעזור כאשר השלטון מתנגד. הרי כדי להגיע לאותם אנשים צריך שתהיה גישה אליהם, למשל, גישה לנמלים, שדות תעופה ועוד, ואלו נתונים לשליטה של הדיקטרטורים. להפיל את השלטון מבחוץ זו אופציה בעייתית, אבל בכל זאת הייתי מצפה מהמדינות באזור כמו מהמדינות העשירות בעולם לעשות משהו שיבהיר לשלטון שהעזרה תבוא עם שיתוף הפעולה שלו או בלעדיה. עדיף, כמובן להגיע להסכמה, באמצעות האו"ם או ארגונים בינלאומיים אחרים בהם חברה מיאנמר, אבל גם בלעדי זה ראוי לעשות יותר.

אבל איך? למדינות העולם יש מטוסי תובלה לרוב, הנה הגיע לישראל נשיא ארה"ב מלווה בחמישה מטוסים כאלה, בארה"ב מעבירים 50000 טון של מטען ביום. תחשבו על כמות כזו של מוצרי מזון, אוהלים ומה שזה לא יהיה שיוצנחו באזורי האסון, האם זו לא יכולה להיות התחלה של עזרה? באותה עת יש להכין מטענים על אוניות משא צבאיות ואחרות במה שנחוץ לתושבים שאין להם כלום. תוך כדי זה יש לדון עם השלטון על תוכנית לעזרה ארוכת טווח. בכך יתכן שיחוזק השלטון הקיים, אבל בשלב הזה חשוב להציל את האנשים הסובלים.

אולי מה שאני מציע נשמע נאיבי או לא ישים, אבל בעולם שיש בו עושר רב צריכה להיות האפשרות להתגייס לטובתם של אלו שלא רק בני האדם מתאכזרים להם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. צילי

    אין סיבה לראות ברעיון הזה משהו נאיבי. עובדים סוציאליים ואנשי משטרה עושים זאת פעמים רבות כאשר הם מתערבים לטובת החלש ונגד החזק גם כאשר החזק מתנגד וטוען לפגיעה בזכויות שלו ולחדירה לתחום הסמכות שלו. זכות היא עניין שניתן להגדרה מחודשת כאשר מי שטוען לבעלות על הזכות מסרב לעמוד בחובה שהיא מקימה. אני חושבת שצריך לתמוך ברעיון מרחיק לכת עוד יותר שהרי המשמעות של לאומים וגבולות אמורה בבסיסה להיות משהו שמיטיב עם אנשים. באופן כללי, וללא קשר לאסונות טבע, חובה על מדינות העולם להתערב שלטובת מי שסובל. ברור שהדבר מחייב מחשבה ותכנון לטווח ארוך ולא רק הנחת פלסטר ונטישה מיידית כדי שלא לפול למלכודת שנופלת בה ארה"ב כל פעם מחדש. לדעתי, כאשר בבסיס ההתערבות מונח רצון אמיתי לעזור ולהיטיב, ולא אינטרסים צרים כמו גזילת משאבים או שאיפות אימפריאליסטיות, אזי הדבר ישליך גם על התוצאה.

  2. יואב

    על פי אותו היגיון כאשר החמאס מפעיל שלטון אימים על תושבי רצועת עזה מותר לישראל לפלוש כדי לספק לתושבים הרעבים והחולים תנאי קיום בסיסיים ובהזדמנות חגיגית זו לפעול כלפי הכנופיות באותו להט שבו הם טיפלו באנשי הפתח. כך תצטייר ישראל כאור לגויים על פי חזון ישעיהו ובאה הגאולה לעולם.

  3. דרור ק

    צבא ארה"ב פלש לסומליה וכבש אותה ב-1992 כדי לאפשר לארגוני הסיוע להעביר מזון וציוד לסומלים שגוועו ברעב. עד אז המזון נשדד בידי כל מיני מיליציות שהשלטון לא יכול או לא רצה להתמודד איתן. זה עבד – המזון הגיע לרעבים, ובעיית הרעב נפתרה, אולם אז התחילו בעיות אחרות. דעתם של המקומיים לא הייתה נוחה מהשלטון הזר, וכשנהרג החייל האמריקני הראשון בעימותים עם המקומיים, האמריקנים התקפלו והסתלקו. כיום מצבה של סומליה בכי רע, למעט המחוזות הצפוניים שהכריזו על עצמאות והקימו מדינה משלהם שהחיים בה ברמה סבירה. באופן תמוה המדינה הזאת לא זכתה להכרה בינלאומית, אף על פי שהתושבים עשו את הדבר המתבקש – השלטון לא דאג להם, אז הם הקימו שלטון משלהם.

  4. רינה יצחקי

    איציק תודה רבה!
    העלית נושא כאוב ומורכב -לרמה הפילסופית- חשוב להדגיש חזור והדגש – כי "המדינה" היא כלי לשרות האדם.
    אני פעילה מתנדבת בוועד הישראלי למען יוניסף – הארגון שממש עשה את מה שאתה אומר. רכבות אוויר כבר מעבירות ציוד עזרה ראשונה, כדורים מטהרי מים ועוד – לאזורי האסון. יוניסף היא ארגון א-פוליטי שפועל להצלת ילדים באשר הם.
    כמובן שמינאמר היא מדינה בעל משטר מושחת – והעימות וההתמודדות עוד יות קשים.
    אבל – תרומה ליוניסף- מגיעה ליעד המבוקש!
    אפשר לשלוח תרומות לוועד הישראלי למען יוניסף:
    בנק לאומי
    מס' סניף – 914
    מס' חשבון – 772062-16
    התרומה מוכרת לפי סעיף 46 לפקודת המס

    ניתן לתרום גם באמצעות הטלפון – 02-5662619

  5. אורה לב-רון

    לא נשמע. הנה נאספו כאן המוני נשיאים, מיליונרים ומולטי עוצמתיים למיניהם, אצלנו, אצל שמעון בירושלים. אפילו קריאה חלשלושה לעזרה לא נשמעה. רק קול צחצוחי הכוסיות ומירוק השטיחים האדומים. אפשר להעלות על הדעת רכבת אווירית שתצא עם כל הכבודה והנכבדים, וימטירו כל טוב שם, בארץ הנפגעים בגדול. אבל האמנם?

  6. רינה יצחקי

    הוועד הישראלי למען יוניסף
    פתח במבצע התרמה
    למען
    נפגעי סופת הציקלון במיאנמר – בורמה

    לתרומות:
    בנק לאומי, סניף מס' 914
    מס' חשבון: 772062-16


    ניתן לתרום גם באמצעות הטלפון:
    הוועד הישראלי למען יוניסף
    02-5662619

    תרומות ליוניסף מוכרות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

  7. ירדנה אלון

    איציק, אם הבנתי אותך נכון הרי שניתן לכנות את הרעיון שלך "סולידריות אוניברסאלית" בדיוק כפי שיש סולידריות בין קולקטיבים החיים באותה מדינה מה שנקרא "סולידריות חברתית" אולם לרב היא מצטמצמת אל הלוקאלי,ואני בהחלט תומכת ברעיון, והנה כפי שכתבו המגיבים הוא ניתן להשמה,זה רעיון שמן הראוי היה לטפח אותו גם על פי הדוגמאות שהביאו המגיבים,אני בהחלט תומכת ברעיון שהעלית וסבורה שאתר "העוקץ" הוא במה טובה לטיפוח רעיונות מעין אלה,כפי שברמת הפרט לא נוכל לעמוד מנגד אל נוכח אלימות המופנית כלפי החלש (אלימות במשפחה לדוגמא) הרי שאם נרחיב את העיקרון ניתן לומר אותו דבר על רמת הכלל ,לדעתי האישית כל אלה שמחפשים טיעונים כמו חדירה לזכויות הפרט,או "התערבות בעניינים פנימיים " של משטר זה או אחר, מאחורי "הרגישות לזכויות" מסתתרת אדישות למצוקות האנושיות,חוסר איכפתיות,חוסר חמלה ,ואגוצנטריות במובן השלילי של המילה,פני ההיסטוריה של האזור כולו היו משתנות לחלוטין אילו הייתה קיימת "סולידריות אוניברסאלית" ביחס ליהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, זה היה משנה את מהלך הדברים ואת מהלך ההתייחסות שלנו ונקודת המבט שלנו הן על הסכסוך עם העולם הערבי שמסביבנו והן הסכסוך הישראלי פלשתינאי כל הגישה שלנו הייתה משתנה ואולי יחד איתה היו באים פתרונות אחרים, ואולי אף טובים מאלה שמצאנו עד כה, מפני שהשואה בעצם לימדה אותנו דבר או שניים על "סולידריות אוניברסאלית" ולאו דווקא מן הצד המואר והאציל שלה, ואולי אף מוטלת עליינו החובה היום לאור מה שקרה לנו להיות אלה התובעים ופועלים להנחלתה של ה-"סולידריות האוניברסאלית".

  8. ליואב

    ההבדל בין עזה לבורמה הוא שהחמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות על ידי הפלסטינים, והחונטה הבורמזית לא.

    יש סיבה מאוד פשוטה לזה שהעולם לא יוצא נגד החונטה בבורמה: אין לאף אחד סיבה לעשות את זה. החונטה שם ידידותית להשקעות, כך שחברות אמריקאיות יכולות להקים סווט שופס באין מפריע. כל עוד החונטה לא תעשה את הטעות של סדאם חוסיין ותעצור השקעות הון חיצוניות אין סיכוי שהמערב יזיז את הישבן שלו ויפעל, כביכול, למען זכויות אדם.

  9. עמית

    את הוזמנת לברביקיו בבית פרטי עם בריכת שחייה. את מגיעה, ניגשת לבר ולוקחת משקה. בעודך שותה את המשקה, את שמה לב שאחד הפעוטות זחל אל הבריכה, ונפל לתוכה. בנוסף, את שמה לב שכל הנוכחים עסוקים בענייניהם ואת היחידה ששמה לב לכך. מה תעשי? זהירות: אם תקפצי לבריכה ותצילי את הפעוט ממוות בטוח – הדבר יגרום לך אי-נעימות זמנית (הירטבות, לכלוך החליפה). הסיפור הנ"ל שקול לחובתנו להציל למעלה מ-20,000 איש שמתים מדי יום מרעב, וחובתנו לסייע כספית ככל הניתן למחצית הענייה של העולם שלא מצליחה להתקיים עם פחות מ-2 דולר ליום (במיוחד עם עליית מחירי המזון). בעבור נזק כספי (קטן ככל שיהיה) תוכלו להציל חיים. לתרומות: oxfam / unicef למחשבה: peter singer

  10. סמי ארגון

    אני מוכן לסייע לנפגעי הצקלון בבורמה (אני עדיין מסרב לקרוא לה……) בכל דרך שתבטיח כי הסיוע יגיע לידיים הנכונות. אולם, השאלה הראשונה שהייתי שואל את אזרחי בורמה, לאחר שמצבם ישתפר, מדוע אתם לא יוצאים נגד משטר השטנים שלכם? אני יודע שאין זה פשוט, בטוח, מעשי אולי. אולם, הייתה הזדמנות לבצע זאת, הזדמנות שנייה לפחות), אותם הובילו באומץ נזירי בורמה, אך היא לצערנו לא הצליחה לסחוף את ההמונים המדוכאים שם. מדוע?

  11. דרור ק

    בחירות דמוקטיות הן לא תנאי מספיק כדי להפוך שלטון ללגיטימי. חמאס אולי נבחר בבחירות דמוקרטיות, אבל הוא גם מצהיר לעתים מזומנות על חוסר הלגיטימציה, לדעתו, של מדינת ישראל, וגם משגר לעתים קרובות רקטות לעבר יישובים ישראליים. משטר כזה איננו שוחר שלום, וברור שלמדינת ישראל, וגם למדינות אחרות, יש אינטרס בנפילתו. אם חמאס רוצה להפוך לשלטון יציב ולגיטימי הוא יכול להכיר במדינת ישראל ולהפסיק את שיגור הרקטות. אם הוא לא מסוגל לעשות זאת מבחינה אידאולוגית, עליו לדעת שלעמדות אידאולוגיות כאלה יש מחיר.

  12. רועי

    וואלה.

    אז כל משטר שמתנגד לקיומה של מדינת ישראל הוא לא לגיטימי? ומה עם משטרים שמתנגדים לקיומה של מדינת פלסטין? גם הם לא לגיטימיים אפילו אם הם נבחרים בבחירות דמוקרטיות? גם הם צריכים לשאת בתוצאות?

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    יופי של קריטריון יש לך – מי שלא מסכים עם ישראל לא ראוי להתקיים.

    אתנוצנטריות במיטבה. לך ולישראלים אחרים לא יזיק להבין שאתם לא מרכז העולם.

  14. ירדנה אלון

    דרור ק. כותב בתגובתו כי "בחירות דמוקראטיות הן לא תנאי מספיק כדי להפוך שלטון ללגיטימי" ונותן כדוגמא את החמאס מה שמעורר מייד תגובות ציניות ואנטגוניסטיות , אמנם תשובתו באה (אני מעיזה לנחש) מבית המדרש של מועצת יש"ע, כסוג של הכשרת הקרקע כאשר ידובר בצורה רצינית על פינוי התנחלויות ויישובים ביהודה ושומרון.אבל האמירה שלו מצריכה מחשבה יותר מעמיקה זו באמת שאלה מהותית ולגיטימית שראוי לדון בה .
    אם נלך אחורנית למאה העשרים ולעלייתו של היטלר לשלטון הרי שגם הוא נבחר בבחירות דמוקראטיות היום אנחנו יודעים את התוצאות של בחירות דמוקראטיות מעין אלה והשואה האוניברסאלית שהן המיטו על האנושות (שישים מיליון בני אדם נכחדו בעטייה של הבחירה הדמוקרטית הזאת).
    כשזה נוגע לסכסוך הישראלי-פלשתיני קל מאוד כאנשי שמאל להתחבא מאחורי האמירה "אלה הן בחירות דמוקראטיות"וזה מה שהרוב רוצה אולם דמוקראטיה לא תמיד באה להגן על הרוב לעיתים היא באה להגן דווקא על המיעוט ואז כמובן צצה השאלה מיהו מיעוט זה?האם הוא שותף לדרך אידאולוגית או שמא יריב לדרך אידאולוגית?
    כך שלמרות שאני סבורה שאני ודרור נמצאים בשני צידיו השונים של המתרס הפוליטי -אידאולוגי , לאחר שבלעתי את רוקי כשקראתי את תגובתו ,הרי שאני מוצאת את עצמי בכל זאת מתלבטת ומתחבטת בה אני מוצאת שאמירתו ראויה לדיון ולי על כל פנים קשה לפטור אותה במשיכת כתף.

  15. רועי

    אני מסכים איתך שהשאלה כאן מעניינת ומורכבת, ובוודאי דורשת יותר מציניות. אנסה.

    הייתי מחכה קצת, ואח"כ עוד קצת לפני שאני מצדיק החלפה בכוח של החמאס.
    ראשית–בנוגע לדוגמא האולטימטיבית של היטלר–היטלר לא עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות חופשיות; זה מיתוס, שבדר"כ משרת את הימין הניאו-קונסרבטיבי כדי להציג צעדים אנטי-דמוקרטיים ככאלה שבאים לשמור על הדמוקרטיה. גם כשהנאצים הטילו טרור בכל גרמניה היטלר והבחירות היו ממש לא חופשיות היטלר לא הצליח לזכות ברוב פרלמנטרי מוחלט. העלייה של היטלר לשלטון לא הייתה בגלל כללי המשחק הדמוקרטי, אלא בגלל ההפרה של כללי המשחק הדמוקרטי על ידו. מי שהפר את כללי המשחק הדמוקרטי בעזה היו קודם כל ארצות הברית וישראל שסרבו להכיר בתוצאות הבחירות ועשו הכל כדי להביא להפיכה לא-דמוקרטית, שבסופו של דבר רק חיזקה את החמאס.
    שנית, בגלל שלדעתי התבטאויות נוסח "השנה היא שנת 1939 ואחמדיניג'אד / החמאס / בין לאדן / אסד/ האיסלאם הקיצוני הוא היטלר" לא תורמות יותר מידי לא לפתרון ולא להבנה של הסכסוך.
    שלישית, בגלל שאי אפשר מצד אחד לתמוך בבחירות דמוקרטיות (כמו שארה"ב וישראל עשו) ומצד שני להתכחש לתוצאות שלהן כשהן לא מוצאות חן בעניך.
    רביעית, בגלל שמאז שהחמאס עלה לשלטון היו המון ניסיונות הידברות איתו, והוא ממש לא המפלצת שונאת-זכויות-האדם שרבים מנסים לטעון שהוא.האם טענות נוסח אלה שדרור מעלה מגיעות מתוך דאגה כנה לדמוקרטיה ולזכויות אדם או מתוך הקומון-סנס של הכיבוש, שלפיו מותר לישראל להתערב ולשנות כל דבר שלא מוצא חן בעיניה בפלסטין? האם כיבוש עזה והחלפת השלטון שם בכוח יסייע לבניית דמוקרטיה ברשות הפלסטינית או רק יציב שם לישראל מנהיגים נוחים שהיא תוכל לכופף במשא ומתן? האם לא הגיע הזמן שנפסיק להסתכל על הפלסטינים מנקודת מבט מתנשאת ונחדול לנסות ולהשפיע על מי שעומד בראשם?
    חמישית, מכיוון שגם ישראל היא מדינה תוקפנית. מדינה שמתפרעת בלבנון כמו שישראל התפרעה בקיץ 2006, מדינה שכובשת אוכלוסיה אזרחית מאז 1967 ובולמת כל ניסיון בי"ל לפתרון הסכסוך, מדינה שמפירה זכויות אדם באופן שיטתי בתוך ומחוץ לגבולותיה – צריכה להיזהר מאוד כשהיא מדברת על החלפת שלטון שנבחר באופן דמוקרטי באמצעים כוחניים. אני מסכים איתך לחלוטין שדמוקרטיה נמדדת בשמירה על זכויות המיעוט . האם ישראל עומדת בקריטריון הזה? האם תתמכי בהחלפת השלטון הישראלי הנבחר בכוח בגלל פעילות השב"כ במגזר הערבי? בגלל האפלייה במדיניות הקרקעות הישראלית? בגלל חוסר הסמטריה בחוק השבות?

    אני לא חסיד גדול של החמאס. אם הייתי פלסטיני לא הייתי מצביע להם, אבל לי כישראלי אין שום זכות להתערב בבחירה הזאת בכוח. הכי מרגיז אותי שאנשים שהדברים העיקרי שמעניין אותם הוא "שיקולים בטחוניים" כביכול של הצד הישראלי מציגים את זה כמלחמה למען הדמוקרטיה (ואני חלילה לא אומר שאת אחת מהאנשים האלה, שוב – אני מסכים לגמרי שצריך לדבר על הנושא ביותר מססמאות). החמאס מייצג היום את רוב הבוחרים הפלסטינים כשם שנתניהו אולמרט וברק מייצגים את רוב הבוחרים הישראלים. זה מה יש. מאוד חבל ששני העמים האלה רוצים להקיז זה את דמו של זה, אבל זה מה שהם מביאים על עצמם. אבל לאף אחד מהצדדים האלה אין זכות להציג את עצמו כמגן על הדמוקרטיה במלחמה שלו.