הם מדברים ערבית, אנחנו מדברים אנגלית

יואב מחוזאי

ביום חמישי בערב שעה קלה לאחר פעולת הטרור נגד תושבי אשקלון, העניק השר מאיר שיטרית ראיון די סהרורי לתוכנית לונדון-וקירשנבאום. השר, שהוא חבר בקבינט המדיני בטחוני יש לומר, פתח את דבריו במשפט המופלא "הם [הפלשתנאים] מדברים ערבית, אנחנו מדברים אנגלית". מכאן, מסיק השר, שלכן אנחנו צריכים לדבר בשפתם שזו כמובן שפת האלימות. ובעקבות זאת, מציע השר, שיש לחסל שכונה אחר שכונה בעזה עד שהם יבינו.

הדיון שהתפתח בעקבות אמרות השפר של השר היה מעט הזוי. הפרשן הצבאי אלון בן-דוד רמז כי התוכנית היא פשע מלחמה, קירשנבאום ניסה להסביר כי התוכנית אינה רציונלית, אך השר המתלהם דחה את הסגותיהם. זה היה מעט סוריאליסטי לראות את השר שיטרית מדבר בשם הרציונליות המערבית, בעוד שרציונליות והיגיון (במובן של התנהגות שקולה ומחושבת) היו כמובן ממנו והלאה. על פי התנהגותו ולפי דבריו היה נראה כי הוא עצמו, לפי הבנתו, מדבר "ערבית". כנראה שהוא אפילו לא יתנגד למשפט האחרון, כיוון שלדידו, כבן המערב המדבר אנגלית, הוא מאמץ את השפה הערבית, כלומר את שפת האלימות, כדי "לדבר" עם הערבים בשפתם.  

אני לא יודע מי מאתנו חי בבועה (כנראה שאני), אבל לפי דבריו של השר אנחנו עדיין נמצאים תחת האכסיומה שהערבים מבינים רק כוח. כנראה שכל המלל על כך שסיווג קבוצה כלא רציונלית, כברברית ואלימה מטבעה הוא גזעני, לא הגיע לעולם לאוזניו של השר. נעלם גם הטיעון שתפיסה המתעלמת מכל הקשר ספציפי או היסטורי היא תפיסה פשטנית, וכמו כן הטיעונים שניתן מאוד בקלות להראות שגם ישראל או ארה"ב למשל מבינות רק כוח, או שטרור נגד אוכלוסייה אזרחית הוא עדיין טרור לא משנה מי מפעיל אותו. (שמשהו יספר לשר שהשימוש הראשון המודרני למילה "טרור" התכוון לפעולות המדינה בשנות הטרור של המהפכה הצרפתית).

באותו עניין, לפני זמן מה התוכנית "תיק תקשורת" הפגישה בין ד"ר חגי רם (מומחה לאירן) והפרשן לעניני ערבים של הערוץ הראשון, עודד גרנות. תוכן השיחה וההתנהלות היו מעט שונים, אבל אותה תפיסת עולם צרה נחשפה גם שם, הפעם של מי שאמור להסביר לנו את הערבים. גרנות לא הצליח להבין או אולי בחר להתעלם מהאנלוגיה של ד"ר רם. רם הקביל בין הקריאה של אישים במערב להפיל את המשטר באירן בעוד שהם מפרידים בין המשטר לבין העם האיראני ועומדים על כך כי זה בעצם לטובת העם האיראני, לבין קריאתו של אחמדיניג`אד לחיסול המשטר הציוני בישראל שיכולה להתפרש בדיוק באותו אופן. נראה כי גם גרנות, אומנם בדרך יותר מעודנת, סבור שהאיראנים, למרות שהוא יודע שהם לא ערבים, "מדברים ערבית" ולכן כל קריאה שיוצאת מהם היא קריאה רצחנית. כמובן שיכול להיות שזו בדיוק הכוונה של אחמדיניג`אד, אני לא יודע, אך זאת אינה הנקודה. גרנות לא נכנס לוויכוח סמנטי עם רם סביב פירוש מילותיו של אחמדיניג`אד, אלא חייך חיוך של מבין וחזר על המנטרה שאחמדיניג`אד (כדובר "ערבית") רוצה בחיסולה של ישראל על כל תושביה, ואין שום אפשרות אחרת הרי הוא ערבי, סליחה איראני, טוב מה זה משנה הם הרי כולם אותו דבר.

כנראה שזה לא יגמר עד שנדבר, רק תלוי באיזו שפה.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שי

    עד שלא יהיה לנו מנהיג דובר ערבית או פרסית לא יהיה פה שלום אמת.
    צריך מנהיד שידבר על העולם שסביבנו בערבית
    ידבר אל ההמונים בשפתם באל ג'זירה
    יעקוף את מחסומי התרגום והקריאה
    ידבר אל העם

  2. דני גליל

    אין, כי אין פשרה לנוכח שני הרצונות הדיכוטומיים. הם רוצים ריבונות, קרי, מוכנים שנמשיך לחיות כאן על תקן בני חסותם (אם תרצה – אהל אל ד'ימה מודרני), ואנחנו לא נוותר לעולם על ריבונותנו ועצמאותנו ולכן לנצח נאכל חרב. מי שלא רואה זאת באור הזה משלה עצמו ועלול ליצור תשתית קיומית נחותה לדורות הבאים. דרך אגב, אני איני נמנה על הצד הימני במפה הפוליטית, אני איש שמאל מפוכח מאשליות.

  3. אורלי נוי

    אין ספק שמאיר שטרית הוא אחד השרים היותר מאוסים שיושבים כיום בממשלה האפסית הזאת. הבן אדם יגיד הכל, אבל הכל, כדי לקבל קצת תקשורת ולזכות בנקודות בדעת הקהל, במיוחד כעת, כשלהקת אוכלי הנבלות בקדימה כבר חגה מעל גופתו הפוליטית של אולמרט. לפני כשנתיים השר שטרית פתאום נזכר בהצעה הסעודית והתחיל לשווק אותה כאילו לא שכבה כאבן שאין לה הופכין על שולחן הממשלה ארבע וחצי שנים, וממש בו בזמן גם פירסם מכרזים לבניית מאות יחידות דיור חדשות בשטחים הכבושים מתוקף תפקידו כשר השיכון.
    אבל הדבר המדהים באמת הוא שאדם המדבר כאחרון הכהניסטים, נחשב במדינה המטורללת הזאת לאיש מרכז. מעניין מה היה אומר השר הנכבד אילו מישהו היה מציע להתחיל למחוק שכונות בישראל עד שישראל תסיים את הכיבוש.
    הקריאות המתועבות האלה לביצוע פשעי מלחמה הפכו בישראל לשגרתיים ורווחים מדי, אולי הגיע הזמן להתחיל לתבוע גם אותם. אולי בביקור הבא של השר שטרית במדינה דוברת האנגלית שהוא כל כך אוהב, אנגליה, גם הוא יצטרך להסתתר במטוס כמו הפושע שהוא ולחזור בבושת הפנים לישראל.

  4. איזי גור

    יש להניח כי מעטים מאוד אינם מכירים את הביטוי "שיט" באנגלית. (רוצה להאמין כי השר האמון על התרבות המערבית מכיר גם את המילה "טריט).
    לידיעת הלא יודעים: "טריט" פירוש – טיפול, לטפל.
    ועל כך כבר נאמר "treat him like shit"

  5. איציק ניסני

    במסגדים לאחר התפילות הזכות מורעלת האווירה בשנאה וקנאת מטיפים כמו ענן קטורת מתקתק מרעיל וממכר .
    כשאצלנו התפילה כמו אצלם נשארה אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים .

    בעולם כולו בין הערבים לבין עצמם יש דו שיח של חרשים .
    בין הערבים החליטו להנציח את האיסלאם אחרת ממה שהתכוון הנביא
    יש הנצחה בכל מקום בידי שליחי רשע ממומנים בזהב השחור למחנות פליטים וגיטאות וכיסוי פנים וכיסוי גוף
    ופצצות מתקתקות ופצצות אנושיות ופצצות מוטסות .

    דור יהודים שלם נמוג בגלל האשליה ובגלל (הבנת הנקרא אך,) אי הבנת השנאה
    והנותר ויתר על נוחיות ועל קנאה למען הדורות הבאים .

    ולפני 60 שנה שכנינו הרעים (לא כולם היו ) ברחו מפחד הנקמה על מה שעוללו
    למעט אלו שלא היו מוטרפים משנאה מפחד מהסתה .

    לפי בקשת המופתי יצאו מכפרי ההסתה הדמים והשנאה
    מתוך החלטה לחזור מחר ……. עובדה הם שמרו על המפתחות .
    הם ציפו שיושמדו הנותרים מהכבשנים על ידי צבאות ערב כמו שהבטיח המופתי להיטלר
    אבל זה לא קרה
    וכאן ביננו ובעיקר בעזה נותרה שפת ההסתה הקנאה ותקשורת המסגדים המקצינה לדו שיח של חרשים
    הנצחת השנאה באמצעות כוהני דת מזויפים בעיקר מוסלמים
    הדרת האמון שנעלם כמעט לגמרי
    שכנים טובים חיים עם אשליות מדממות מקסמים טילים וחוזר חלילה
    לו רק היתה אצלם
    הקשת המערבית ,דבש כמו העוקץ וגדה ימנית עם מרכז אהבה כמו אדוה…

  6. סמולן

    שטרית מתבטא במובן הזה יותר מפעם אחת. בכל פעם, הרעיון הבסיסי הוא שהוא מבין טוב יותר איך מדברים עם ערבים, כי הוא כזה, איך נאמר, יהודי ערבי. הוא כמובן לא אומר את זה, אבל זו לעניות דעתי הרוח שמאחורי הטיעונים שלו. הוא חושב שהוא יודע יותר טוב מתי ואיך והרוג, וגם מתי ואיך להשלים.

    המונח "אנגלית" בא כנראה כדי לסמן את תרבות המערב הגדולה והלא מאד מוצלחת כיום, כלומר ארצות הברית. בקיצור, מה ששטרית מסמן, זה שבשסע של מערב-מזרח ערבי, הוא רוצה, לפחות תרבותית, להיות ערבי. לא ערבי כמו הקשת, לא ערבי כמו הפלסטינים, ערבי לשיטתו. היא כנראה יותר נחמדה מהניה וא-זאהר (לא חכמה גדולה), ופחות נחמדה מהדלאי למה (שוב, לא אתגר). אבל לא זו הנקודה, אלא שנראה לי ששטרית מאמץ לגמרי את המרחב המושגי של הקשת, היינו, יהודים-ערבים, יהודים-אירופאים, מחויבות למערב כאלמנט שיש להפטר ממנו באופן דחוף, וכן הלאה.

    בקיצור, הבעיה היחידה היא שהוא, מציע פתרון ניאו-מזרחי שחורג מההגמוניה. כלומר, נקודות בונוס על מחשבה עצמאית.

  7. אתי מלוד

    מאחר ונולדתי בעיר מעורבת כמו לוד, אני יכולה להעיד על יחסי שכנות מעוררי קינאה בין ערביי ויהודי ישראל בעיר :

    השפה, המנהגים והתרבות לא האיבו על יחסינו, הם כיבדו את תרבותנו וכך גם אנו (התקופה המדוברת – שנות

    ה-70 וה-80) הייתה תחושה שהשלום במרחק נגיעה מאיתנו, כמה עצוב וכואב שתחושה זו הולכת ומתרחקת עם הזמן.

    רוצה לומר, שאם פתרון הסכסוך היה תלוי באזרחי המדינה ולא בקברניטיה אולי יכולנו להינות מפירותיו כבר היום.

  8. סמי ארגון

    השבוע בדיוק שמעתי בת מכיתה ד' מבשרת לאמה כי היא קבלה "טוב" במבחן באנגלית. "טוב זה לא טוב !", רטנה האם המאוכזבת והוסיפה: "….באנגלית !!". הבת מנסה להתמרד ולטעון כי טוב זה טוב אפילו באנגלית. אך האם בשלה, ויותר מכך: "באנגלית צריך לקבל טוב מאוד !!!". הייתי די מזועזע. ביננו, כן. לא נשארתי לשמוע איך ובמה תירצה את התיאוריה הפרקטית המופלאה שלה. הבנתי את כוונתה. אנו צריכים להיות ספצים באנגלית כדי להצליח וכו' וכו' וכו'. בד בבד עם חוויה זו, אני נזכר פתאום, למשל, כי מיודענו מר גיידמק דובר כל הזמן אנגלית (להוציא בעת תשדירי פרסומת בהם נוטל חלק, כדי להרוויח כנראה עוד כמה גרושים…פוליטיים ואחרים), ולא מנסה אפילו לומר משהו בעברית, מבחינת אני לא יורד לרמה שלכם.
    הסגידה המעליבה הזו לשפה האנגלית, אינה רק קשורה לענייני פוליטיקה, כגון ההתנשאות המבחילה של מר שטרית כלפי הערבים והתנשאות זו של איש-הממון, אלא היא נעוצה עמוק באופי החברתי שלנו, בתפיסת החינוך והכנת דור העתיד לחיים, בערכי הצלחה חומרית ו…..ואני רק מקווה שזה הכל.

  9. מיכה דרורי

    שזה שם קוד לבניה של ערבים ובהתיישבות החקלאית. הבניה הלא חוקית המסיבית בערים אינה עולה על הפרק, הואיל ושם יש לאגור כח אלקטורלי דרך ראשי הערים והמאכרים המקומיים (קודם לליכוד, ועכשיו לקדימה).

  10. נועם

    מעולם לא הבנתי מה יאמרו דוברי הערבית לערבים במסגרת המו"מ עימם, ששונה ממה שנאמר להם בעברית ו/או אנגלית.

    כאילו, דה?

    יש כאן קצת חוסר כבוד לערבים או אשליה מסוכנת.
    מה,ערבי פלשתינאי שאמור לייצג את האינטרסים של עמו יאבד את עשתונותיו עד כדי כך שכשישמע יהודי ישראלי המדבר עימו בשפתו הוא מיד יסכים לותר על זכות השיבה?

  11. אמיר פכר-אריה

    ישראל ממלאת בציתנות ובאדיקות אחר ההוראות של בעלת הכוח (כביכול בעלת בריתה)
    כל ראש ממשלה חדש מנסה לסגור עסקה סבירה עם דמשק,
    וכל פעם העסקה הזאת "נכשלת" כמעט לפני החופה.

    (בפעם האחרונה הבוס מאמריקה אפילו לא ניסה להסתיר את סיכול הסיכוי לפשרה)

  12. יוסי אמיתי

    "אנגלית" ו"ערבית" אינן רק שפות (שניתן להעביר בשתיהן מסרים זהים), אלא מטאפורות להתנהגות ג'נטלמנית מזה, ולהתנהגות ברוטאלית מזה. המסר של כבוד השר שיטרית הוא, ש"אל הערבים יש לדבר 'ערבית' ולא 'אנגלית' ", לאמור, יש להגיב בברוטאליות ולא בג'נטלמניות על אלימות מצידם (כאילו שתגובותינו עד כה אכן התאפיינו בג'נטלמניות יתרה). עכשיו, נועם יקירי, אולי ייקל עליך להחליט אם אתה מעוניין לדבר אל שכנינו ב"ערבית" או ב"אנגלית", כדרך להשגת רגיעה ב"עוטף עזה" ומעבר לו.

  13. נועם

    עד היום לא נהגנו עימם בג'נטלמניות

    שמע נכבדי,לצערי אתה ואני מדברים אבל לא שומעים.
    נקודת המוצא שלי עוסקת בתוכן הדברים ואילו אתה,ככל הנראה,עוסק יותר בצורה.
    דבר עם הרגליים או בהוטנטוטית,בצעקות או בלחישה,היה עירום כשאתה מדבר או לבוש בפראק-השאלה מה תאמר ליריבך במטרה להגיע להסכמות.
    והסכמות מתקבלות בתהליך של התפשרות.
    לא תציע פשרה שתתקבל ע'י יריבך,אין פשרה.
    ולהפך.
    בינינו ובין הפלשת',והערבים בכלל, נאמר הכל.בכל ברור וידוע עד דק ועד זרה.
    תנאינו המקסימליים לא מתחילים לדגדג את המינימום הנמוך ביותר שלהם.
    ולהפך.

    לכן מה שמתנהל בינינו זהו סוג של ריקוד של נחשים-לפותים אחד בשני במאבקים ספורדיים במישורים שונים תוך תנועה לכל הכיוונים כשניתן להגדירה כהמתנה.
    המתנה לכך שהפריץ ימות או אולי הכלב.
    המתנה לרגע שבו האויב ייפול וכוחו יובס ויחוסל.
    גם העלאת הטיעון שצריך לדבר עימם בשפתם הינו חלק מריטואל נחשים זה.

    יום יפה לך.

  14. שייזה

    כמובן שהדברים נאמרו תוך הפעלת 0% טקט וחשיבה.
    אבל אני חייב לציין, נסחפת.
    אתה באמת חושב שלמאיר שטרית יש בעיה *מודעת* עם השפה הערבית?
    דיברת הרבה על כלום בעצם זוהי קטנוניות שנבעה מפירוש לא נכון של אדם שלא צריך לקבל במה כלל

  15. יוסי אמיתי

    איני חולק על כמה מהנחות המוצא שלך בתשובה לנסיוני להגדיר מהו דיבור ב"ערבית" ומהו דיבור ב"אנגלית" (לטעמם של השר שיטרית ודומיו). אבל ראוי להזכיר לך, למקרה ששכחת, שלישראל יש כבר הסכמי שלום רשמיים עם מצרים וירדן, ויחסי גומלין דה-פקטו עם כמה ממדינות המפרץ וצפון אפריקה. כך שההכללה בדבר חוסר האפשרות להגיע לפשרה (בכל "שפה" שהיא) עם "הערבים" היא מופרכת מעיקרה. וכמו שאמרו כמה אנגלים חכמים: "היכן שישנו רצון, ישנה דרך". לפי שעה, הפשרה שמציעה ישראל לפלסטינים היא: "מה ששלי – שלי, ועל שלך נתפשר".
    ואשר לשר שיטרית, התבטאותו הבלתי ראויה בסוגיה זו הנחילה לי אכזבה קשה. תמיד חשבתי אותו לימין-מרכז מתון. לא מזמן אף נטל חלק באירועים לרגל 30 שנה לייסוד תנועת "שלום עכשיו". האין גבול לפופוליזם?

  16. נועם

    יש שלום עם מצרים?
    יש שלום עם ירדן?
    יש "יחסי גומלין" עם מדינות המיפרץ?

    כולם מפחדים מהצל של עצמם,כלומר מהסכנה שירצחו אותם כמו את עבדאללה בזמנו וכמו את סאדאת.
    אפילו על ביצים הולכים בפחות זהירות וחשש.

    אבל זה ויכוח סרק.

    אתה בעצמך השבת את התשובה היחידה הנכונה למצב האין שלום.
    ציטטת כמה אנגלים חכמים שאמרו כך:

    "היכן שישנו רצון, ישנה דרך".

    אתה תטען שישראל לא רוצה ואני אטען שהערבים לא רוצים.
    בעצם מדויק יותר לומר שאנחנו רוצים שלום בתנאי מינימום שהערבים אינם מוכנים לתת גם אותם.
    מהצד שלהם תנאי המינימום שהם דורשים רחוקים מאד מהמקסימום שאנחנו מוכנים לתת(ואני אגדיר זאת כתנאים שמותר לנו לתת אם חפצי חיים הננו).

    במחשבה נוספת ההגדרה "רצון" לעניין מסוג זה אינה טובה ונכונה.מדובר באינטרסים כפי שמייצגי כל צד רואים ומבינים.
    גחמות זה מתכון רע לניהול מדינה ומדיניות.
    לא מדובר בעניין אישי.
    שלום ומלחמה עושים כשיש אינטרס לכך.
    אין לזה דבר עם "רצון".

    שבוע טוב לך.

  17. יוסי אמיתי

    איני משתוקק להמשיך את הפולמוס עם נועם. הגענו כנראה לנקודה בה כל אחד מאתנו הציג כמידת יכולתו את תובנותיו. מכאן ואילך – "צדיק באמונתו יחיה".
    עם זאת, כמי שעוסק מזה שנים רבות בהוראה ובחקר של ההיסטוריה המזרח תיכונית המודרנית, וכמי ששהה ארבע שנים בקהיר כמנהל המרכז האקדמי הישראלי, אני מבקש להעמיד כמה דברים על דיוקם:
    א. נוח לנו, הישראלים, להאמין כי סאדאת נרצח בשל עשיית השלום עם ישראל, ולא היא. הוא נרצח בשל בעיות מיבניות של החברה המצרית. איני סבור שחייו של מנהיג ערבי כלשהו עומדים בסכנה בהקשר של תהליך השלום עם ישראל, יותר משנשקפת סכנה לחייו של מנהיג ישראלי שיחתור לשלום עם מדינות ערב, וכבר היו דברים מעולם.
    ב. בתקשורת ובאקדמיה בעולם הערבי מתנהל מזה שנים שיח מרתק בנושא השלום עם ישראל. לא פחות מאשר בישראל, באה בו לביטוי קשת רחבה של השקפות והערכות. לא כולן תואמות את המנטרה שהמינימום שאנו שואפים אליו אינו מתקרב למקסימום שהערבים שואפים אליו (ולהיפך). כלומר, התדמית שטיפחנו לגבי "העמדה הערבית" בנושא השלום עם ישראל היא מיושנת, והגיעה העת לרענן אותה.
    ג. ובכלל, מומלץ להימנע מהכללות, הן לגבי "הישראלים", הן לגבי "הערבים".