על ניתוק אסירים ממשפחותיהם

יוסף אלגזי

בישראל כלואים למעלה מ-900 עצורים פלסטינים תושבי רצועת עזה. מאז ה-6 ביוני 2007, שלטונות ישראל אינם מאפשרים לבני משפחותיהם לבקר אותם בבתי הכלא שבתחומי מדינת ישראל. הביקורים אורגנו מאז 1967 על-ידי ארגון הצלב האדום הבינלאומי.

בעקבות השעיית הביקורים – התלונן השבוע ראש משלחת הצלב האדום הבינלאומי בישראל ובשטחים הכבושים, כריסטוף הארניש – "נשלל מההורים, הנשים, הבעלים, האחיות, האחים, והילדים של למעלה מ-900 עצורים קשר ישיר עם קרוביהם במשך שנה שלמה כמעט. העצורים נסמכים על ביקוריהם אלה לא רק לשם תמיכה פסיכולוגית, אלא גם לצורך קבלת סיוע חומרי, כגון בגדים ושמיכות. הדבר מכביד עוד יותר על הקושי היומיומי עימו מתמודדת האוכלוסייה הפלסטינית הלכודה ברצועת עזה".

נציג הצלב האדם הבינלאומי ציין עוד בהודעתו, שארגונו ארגן את ביקורי משפחות העצורים בבתי הכלא בישראל בהתאם לנוהלי הביטחון הישראליים. "הגם שאנו מכירים בצורכי הביטחון של ישראל, אנו בהחלט חושבים שהם לבדם אינם מצדיקים את השעייתה המוחלטת של תוכנית ביקורי משפחות העצורים", הדגיש כריסטוף הארניש.

בני משפחות העצורים העזתים ממשיכים לפקוד, יום יום, את משרדי הצלב האדום הבינלאומי בעזה על מנת להירשם לביקורי משפחות בתקווה שההשעיה תוסר, אך עד כה נכזבה תוחלתם. היעדר הקשר הישיר עם קרוביהם העצורים הוא קשה מנשוא.

מאז 67`, שלטונות ישראל השעו אין ספור פעמים את ביקורי משפחות העצורים לתקופות ארוכות למדי. זו ענישה קולקטיווית חמורה החוזרת על עצמה לעתים קרובות.

אנחנו אזרחי מדינת ישראל, אסור לנו להיות אדישים להתעללות אכזרית זו באלפי בני אדם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. בני זאדה

    הגבלה זו היא מעשה בלתי אנושי. עם כל "הכבוד" לביטחון ולאזור המטורף הזה, אסור לאבד את השפיות ולגרום לאנשים אשר סובלים ממילא עוד צער וסבל. אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. אין צורך להתנהג באכזריות ובאטימות לבני אדם באשר הם. ממשלת ישראל חייבת לנהוג באנושיות כלפי המשפחות וכלפי האסירים.
    אסור להוציא את התיסכולים על אנשים חלשים. זה לא יעזור אלא רק מזיק להם ולנו.

  2. אחד

    גלעד שליט, אהוד גולדווסר, אלדד רגב. סתם חבר'ה. הם אמנם לא אסירים פלסטיניים, אבל כדאי לעסוק בעניינם.

  3. אליאב

    ישראל מתירה ביקור הצלב האדום אצל אסירי החמאס אך החמאס אינו מתיר לנציגי הארגון לראות את גלעד שליט. עורכי העוקץ כנראה מקבלים מעטפות מאלגזי, אחרת אין הסבר למתן במה להזוי המתהלך בינינו ובחסות חופש הביטוי מעלה על סדר היום את "התעללות ישראל" באסירים הבטחוניים. אולי ניתן לראיין את משפחת שליט כדי להבין לאילו מצוקות נקלעה בשל חטיפת הבן מבלי שאיש הורשה לבקרו?

  4. צחי שיין

    לאפשר ביקורים /תוך מיקום הכלא ואתרי המפגש בין הקרוביםלאסירים במתחמי "עוטף עזה " דין אחד לכל!
    להיות תחת אימת המטח במידה שווה.

  5. שלומי

    ביקור זה זכות לא חובה

  6. אורלי נוי

    באותו נושא של האסירים הפלסטינים, כדאי להזכיר במילה גם את העובדה שישראל חטפה לפני כשנתיים שורה של פוליטיקאים פלסטינים בכירים, חברי המועצה המחוקקת ושרים, אחרי שהיא עצמה אישרה את התמודדותם בבחירות. אני מציעה לכל המגיבים שמנפנפים בגלעד שליט בשם הסימטריה הקדושה לחשוב מה היה קורה אילו יו"ר הכנסת דליה איציק, שרת החינוך יולי תמיר, המשנה לרה"מ רמון ועוד בכירים רבים היו יושבים שנתיים ימים במרתפי הרשות הפלסטינית, עם ביקורים של הצלב האדום או בלעדיהם.
    ועוד בעניין הסימטריה- ישראל מחזיקה כיום כ-11 אלף אסירים פלסטינים; הפלסטינים מחזיקים באסיר ישראלי אחד. מה דעתכם לשחרר מאה אחוז אסירים פלסטינים תמורת מאה אחוז אסירים ישראליים?

  7. יוסף אלגזי

    זכויות אדם אינן מתחלקות, הן שוות לכולם, לעצמך ולזולתך. אני מפנה לפוסט שפירסמתי ב"העוקץ" ב-18 בדצמבר 2007 תחת הכותרת: "אולמרט, ברק האם אתם ישנים בשקט בלילה?"

  8. אחד ועוד אחד

    זה שמדברים על התנאים הבלתי סבירים שמוחזקים בהם בפליטים הפלשתינים לא אומר שמתעלמים מן החטופים הישראלים. הדברים אינם סותרים זה את זה בשום צורה. אף יכול להיות שאילו ההתנהלות שלנו כלפי אוכלוסיה וכלפי עצורים הייתה שפוייה יותר גם היינו במצב יותר למיקוח מבחינה של שבויים.

    יותר מזה, נדמה לי שכל המדינה מעסקת בשבויים ודי באינטנסיביות. סופרים את ימי שוביים כל יום בחדשות, עוקבים אחר מאמצי המשפחות, משתתפים בקמפיינים, מדביקים מדבקות, מזדהים וכו'. נראה לי שהבעיה היא עם ה"מדינאים" שכמו שהם לא יודעים לבנות מערכות חינוך או תשתיות כך גם בנושא השבויים אינם יודעים ידיהם ורגליהם, וגורמים בעיקר לנזקים.
    לדעתי, היה אפשר לפתור את בעיית השבויים מזמן, על ידי חילופי שבויים מאסיביים – יושבים אצלינו אלפי עצורים ללא משפט, על צווים מנהליים, היה אפשר לשחרר כמה בכירים, אחרי משא ומתן. אבל כל זה לא נעשה. לצאת למלחמה, לספוג עשרות הרוגים- את כל זה ה"מדינאים " מעדיפים על פני עסקה שיכלה לקרות מזמן.

    אז קל מאוד לבוא ולהתלונן באתר של השמאלנים על זה שהם "לא מספיק פטריוטים" ושלא אכפת להם מהשבויים. ובכן, אם גם הימנים היו מתייחסים אל ה"ערבים" יותר כאל בני אדם באופן יסודי, אולי המצב הכללי היה טוב הרבה יותר, אולןי החטופים היו מזמן בבתיהם ולא גוויות בפורמלין.

  9. קלקולטור

    אם אתה רוצה צדק אחד על אחד, אז לך על זה עד הסוף: ניסגר בתוך מחנה פליטים ענק ותחת סנקציות דומות: מחסומים על כל מה שמשתמע מהם- עיכובים מתישים וחוסר וודאות בתנועה, הגבלות סחר, מים, חשמל, והכי חשוב לעניין ההקבלה שלך- נוכחות קבועה של כל מני יחידות מיוחדות: מעצרי לילה, חיפושים בבבתים, פשיטות, תקיפות אוויריות, תקיפות של חוליות, סיורים, הגבלה של הדיג, לעיתים תקיפה מן היבשה, הרס מתמשך של תשתיות. שמחה גדולה. עכשיו זו הצעה שיוויונית.

  10. אמיר פכר

    1. לדעתי צריך להגדיר את כל ה עצירים והאסירים ה"ביטחוניים" כשבויי מלחמה
    ואז להתנהג אליהם ואל משפחותייהם בצורה הכי הוגנת ושקולה שאפשר

    גם כדי להראות טוב ולהרגיש "יפה נפש"
    וגם כי בחשבון ארוך טווח זה יותר יעיל ויותר זול

    בקשר למיקום מחנות השבויים באזור הקסאמים – זה ניראה לי טיפשי
    (יש יותר נפגעים פלסטינים מאשר ישראלים)
    כך שיותר קל ובטוח לחיותב "עוטף עזה" מאשר ב"רצועת עזה" (ברור שעוד יותר קל ברמת אביב ג')

    בכלל בכל מקום שבו היתה מלחמת גרילה, נקמה ופעולה נגד לא לחמים לא הועילה לניצחון

  11. אמיר פכר

    חצי בצחוק חצי בבכי
    לא מעט ישראלים היו נותנים יד למצב בי דליה איציק חיים רמון ושו"ת ישבו בכלא
    הכלא הפלסטיני טוב לעניין זה כמו כל מקום אחר

  12. דב בינדר

    נסרללה הרי רוצה שחרור אסירים ערבים ולתת בתמורה רק אינפורמציה על אנשים שלנו הכלואים אצלו,גם גלעד שליט לא בדיוק מקבל ביקורים,אפילו לא מהצלב האדום,ועל רון ארד בכלל לא מדברים,ישראל צריכה להיות יותר הומנית מאויביה?למה?זה מזכיר לי במלחמת העולם השניה חיילים בריטים שנפלו בשבי הנאצים קיבלו כמעט כל שנות השבי ביקורים מהצלב האדום וחבילות מהצלב האדום,ומכתבים מהבית ומהם הביתה,וזה כלל גם 1500 יהודים ישראלים שהיו חיילים בצבא הבריטי ונפלו בשבי ביוון,הם זכו בדיוק לאותו היחס כמו השבויים האנגלים,ובתמורה קיבלו החיילים הגרמנים והאיטלקים שנפלו בשבי בידי הבריטים בדיוק את אותו היחס.לעומת זאת השבויים הרוסים לא זכו לביקורי הצלב האדום וליחס אחר לגמרי שלא היה טוב מזה שקיבלו אסירי אושוויץ,כנ"ל החיילים הגרמנים שנפלו בשבי הרוסים,וההבדל היה לא בגלל היטלר אלא בגלל סטלין שסרב לחתום על אמנת ז'נבה לטיפול בשבויי מלחמה.הערבים נוהגים בשבויים הישראלים בדיוק כמו שנהג סטלין בשבויים הגרמנים והיטלר ברוסים,כמו שהערבים נוהגים כך צריך לנהוג איתם.

  13. רתם

    חשוב ומעניין

  14. לירון

    מאמינה אני כי יהודי ישר והגון אתה אשר באמת ובתמים פועל מתוך אמונות ומניעים המשקפים את צו מצפונך. אנא, הרשה לי להרחיב במעט את אותו מצפון ולנסות להכיל בו את אותם כאביי המשפחות השכולות אשר נשללה מהן לעד הזכות האלמנטרית ביותר לחיות את חייהם עם יקיריהם, אותה זכות שנשללה על ידי אותם מרצחים ומתכנני פיגועים שהינך נלחם למען שימור זכויותיהם בביקוריי בני משפחותיהם והרשה לי להוסיף, אין אלו ביקורים תמימים כי אם הבטחות ותכנונים לעתיד הגאולה השהאידית. מר אלגזי, איך זה שאתה מכנה רוצחים נתעבים אלו כבני אנוש, מילא אם היית נלחם למען זכויותיהם של ערביי ישראל או זכויות שונות מאלו במהותן אשר נשללו מתושבי השטחים הייתי מקבלת ולא רק מבינה את רצונך והשקפתך אך איך זה תוכל להילחם למען אלו? שאלה נוספת וקטנה ורק לשם הפרוטוקול, האם היית נלחם למען זכויותיו הבסיסיות של רוצח יהודי, מפורסם יותר, יגאל עמיר שמו, מכיר? או שמא דמם של ילדים קטנים ותמימים אינו חשוב כדמו של ראש ממשלה? חשוב לי לציין בנק' זו כי אין בזאת להביע ולו במעט איזשהו ניצוץ של תמיכה ברוצח הנתעב יגאל עמיר , נהפוך הוא מבחינתי דינם של רוצחים הוא כדינם של אלו שגזלו מהם את החיים.