• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

קצת על רגולציה

איציק ספורטא

בישראל כל אלה הקשורים להון ובעלי ההון עצמם תמיד מבכים על מר גורלם לנוכח הרגולציה המכבידה. בסוף השבוע האחרון היה זה בראיון עם אלי זוהר, לא רק שאולמרט הוא ראש ממשלה מצוין, אלא שבישראל הרגולציה כבדה מידי: "בכל תחום קיימת רגולציה קיצונית וחונקת שמקשה על היכולת לנהל עסקים. להקים שכונה של יזמים ישראלים בטקסס לוקח שנה, פה זה לוקח שנים. כל פרויקט מקרקעין כרוך במארג כל-כך מורכב של ועדות תכנון, בניין ופיקוח, שהופך את היכולת של יזם להתחיל ולסיים בזמן סביר לבלתי אפשרית".

שימו לב שהרגולציה מכבידה בכל תחום אבל התחום ממנו ניתנת הדוגמה היא בנושא מקרקעין. כאילו ישראל המשופעת בקרקע בערך כמו טקסס. כאילו שבישראל צריך לבנות עוד ועוד שכונות ופרברים, כי טרם כוסתה הארץ בשלמת בטון ומלט. ועוד הוא אומר: "הרגולציה הזאת נועדה כביכול לעשות סדר, אבל היא גורמת לכיסים של שחיתות פוטנציאלית שנגרמים מהצורך לעקוף את הרגולציה ולהוביל לפתרון יותר יעיל. אנחנו חברה ביורוקרטית ברמה בלתי נסבלת". הנה הצדקה של משפטן לשחיתות ועבריינות. אולי עכשיו אני מבין למה אולמרט מצוין ולמה בעצם מה שעשה אינו בכלל עבירה, כפי שציין הפרקליט בשידור טלוויזיה בשבוע שעבר לאחר עדות טלנסקי.<StrippedTag/FONT>

היום באותו עיתון מופיעה כתבה שכותרתה: "אין דבר כזה יותר מדי רגולציה", איך זה יכול להיות הרי רק ביום שישי נקבע שהרגולציה היא ממש בעייתית ויש להקל עם היזמים למיניהם. מי זה יכול להעלות על הדעת את הכותרת חסרת הטעם הזו. והנה שואלת הכתבת: " מצד שני, השוק האמריקאי פחות אטרקטיווי למשקיעים זרים בגלל הרגולציה".

תשובה: "השוק פחות אטרקטיווי לא בגלל הרגולציה, אלא מפני שב-2000 התפוצצה בועת ההיי-טק והשוק התקרר. לחברות הזרות יש פחות סיבות להירשם למסחר בארה"ב, כי הן לא יגיעו לתשואות שהן היו רגילות לקבל לפני 2000. בעתיד, כשיתחמם השוק – בתחילה השוק המקומי – אז יגיעו גם הזרים ויחזרו להנפיק בארה"ב, ואז הרגולציה תיתן להם שקיפות וודאות. אגב, כל הזמן מדברים על לונדון, אבל צריך לשים לב שבורסה שמתחילה דווקא להוות תחרות ולהתחזק היא הבורסה בסינגפור. בבורסה בסינגפור יש הרבה רגולציה. לא צריך שם מנגנון אכיפה, כי בסינגפור יש תרבות של אכיפת חוקים עצמית".

בכלל צריכים לבוא אנשים מבחוץ, אפילו מארה"ב, שאומרים דברים שישראלים רבים אינם מעלים על דעתם, בטח לא במוספי הכלכלה. אותו אחד שטען שרגולציה היא חשובה גם טען שבמבנה הבעלות הנפוץ בישראל שבו בעלי שליטה שולטים במנהלים "הדירקטורים החיצוניים ורואה החשבון המבקר צריכים להיות ממונים על ידי בעלי מניות המיעוט". נראה לי שכבר מחר אצים רצים ליישם את עמדותיו. אני גם בטוח שרעיונות אלה יבוצעו לאלתר.

פרופסור אחר לכלכלה ומשפט טען: "כאשר קבוצת עסקים נוגעת בתחומים רבים במשק, נוצר מצב שבו הכוח הפיננסי שלה כל כך רב, עד שהוא נהפך לכוח פוליטי. לקבוצה יש השפעה לא רק על העולם העסקי אלא גם על המחוקק, ובנושאים מהותיים כגון חינוך, תשתיות והקצאת כספי מדינה, ולכן קיים חשש בהיווצרות של קבוצות עסקים גדולות". מה יש קשר בין הון לשלטון? הרי בישראל המקורבים טוענים שאין כזה דבר ובעצם המשפטנים שולטים במדינה ולא בעלי ההון.

גם אני איני חסיד של רגולציה אבל מהסיבה ההפוכה לזו שמציג זוהר, בישראל, וגם במקומות אחרים, הרגולטורים הופכים, לא פעם, למשרתים של אותם בעלי הון עליהם הם אמורים לפקח. לעיתים גם כיון שכאשר ירצו לעשות לביתם ישמחו בעלי ההון לספק להם משאבים לכך, בצורת תפקידים בכירים המתוגמלים כראוי. אלא שבמצב הנוכחי בלעדי הסדרה יהיה גרוע יותר, כך שאפשר רק לקוות שלפחות חלק מהרגולטורים יעשו מלאכתם כהלכה אם מרצונם ואם בגלל לחץ ציבורי.

כנראה שיעניין אותך גם: