קצת על רגולציה

איציק ספורטא

בישראל כל אלה הקשורים להון ובעלי ההון עצמם תמיד מבכים על מר גורלם לנוכח הרגולציה המכבידה. בסוף השבוע האחרון היה זה בראיון עם אלי זוהר, לא רק שאולמרט הוא ראש ממשלה מצוין, אלא שבישראל הרגולציה כבדה מידי: "בכל תחום קיימת רגולציה קיצונית וחונקת שמקשה על היכולת לנהל עסקים. להקים שכונה של יזמים ישראלים בטקסס לוקח שנה, פה זה לוקח שנים. כל פרויקט מקרקעין כרוך במארג כל-כך מורכב של ועדות תכנון, בניין ופיקוח, שהופך את היכולת של יזם להתחיל ולסיים בזמן סביר לבלתי אפשרית".

שימו לב שהרגולציה מכבידה בכל תחום אבל התחום ממנו ניתנת הדוגמה היא בנושא מקרקעין. כאילו ישראל המשופעת בקרקע בערך כמו טקסס. כאילו שבישראל צריך לבנות עוד ועוד שכונות ופרברים, כי טרם כוסתה הארץ בשלמת בטון ומלט. ועוד הוא אומר: "הרגולציה הזאת נועדה כביכול לעשות סדר, אבל היא גורמת לכיסים של שחיתות פוטנציאלית שנגרמים מהצורך לעקוף את הרגולציה ולהוביל לפתרון יותר יעיל. אנחנו חברה ביורוקרטית ברמה בלתי נסבלת". הנה הצדקה של משפטן לשחיתות ועבריינות. אולי עכשיו אני מבין למה אולמרט מצוין ולמה בעצם מה שעשה אינו בכלל עבירה, כפי שציין הפרקליט בשידור טלוויזיה בשבוע שעבר לאחר עדות טלנסקי.<StrippedTag/FONT>

היום באותו עיתון מופיעה כתבה שכותרתה: "אין דבר כזה יותר מדי רגולציה", איך זה יכול להיות הרי רק ביום שישי נקבע שהרגולציה היא ממש בעייתית ויש להקל עם היזמים למיניהם. מי זה יכול להעלות על הדעת את הכותרת חסרת הטעם הזו. והנה שואלת הכתבת: " מצד שני, השוק האמריקאי פחות אטרקטיווי למשקיעים זרים בגלל הרגולציה".

תשובה: "השוק פחות אטרקטיווי לא בגלל הרגולציה, אלא מפני שב-2000 התפוצצה בועת ההיי-טק והשוק התקרר. לחברות הזרות יש פחות סיבות להירשם למסחר בארה"ב, כי הן לא יגיעו לתשואות שהן היו רגילות לקבל לפני 2000. בעתיד, כשיתחמם השוק – בתחילה השוק המקומי – אז יגיעו גם הזרים ויחזרו להנפיק בארה"ב, ואז הרגולציה תיתן להם שקיפות וודאות. אגב, כל הזמן מדברים על לונדון, אבל צריך לשים לב שבורסה שמתחילה דווקא להוות תחרות ולהתחזק היא הבורסה בסינגפור. בבורסה בסינגפור יש הרבה רגולציה. לא צריך שם מנגנון אכיפה, כי בסינגפור יש תרבות של אכיפת חוקים עצמית".

בכלל צריכים לבוא אנשים מבחוץ, אפילו מארה"ב, שאומרים דברים שישראלים רבים אינם מעלים על דעתם, בטח לא במוספי הכלכלה. אותו אחד שטען שרגולציה היא חשובה גם טען שבמבנה הבעלות הנפוץ בישראל שבו בעלי שליטה שולטים במנהלים "הדירקטורים החיצוניים ורואה החשבון המבקר צריכים להיות ממונים על ידי בעלי מניות המיעוט". נראה לי שכבר מחר אצים רצים ליישם את עמדותיו. אני גם בטוח שרעיונות אלה יבוצעו לאלתר.

פרופסור אחר לכלכלה ומשפט טען: "כאשר קבוצת עסקים נוגעת בתחומים רבים במשק, נוצר מצב שבו הכוח הפיננסי שלה כל כך רב, עד שהוא נהפך לכוח פוליטי. לקבוצה יש השפעה לא רק על העולם העסקי אלא גם על המחוקק, ובנושאים מהותיים כגון חינוך, תשתיות והקצאת כספי מדינה, ולכן קיים חשש בהיווצרות של קבוצות עסקים גדולות". מה יש קשר בין הון לשלטון? הרי בישראל המקורבים טוענים שאין כזה דבר ובעצם המשפטנים שולטים במדינה ולא בעלי ההון.

גם אני איני חסיד של רגולציה אבל מהסיבה ההפוכה לזו שמציג זוהר, בישראל, וגם במקומות אחרים, הרגולטורים הופכים, לא פעם, למשרתים של אותם בעלי הון עליהם הם אמורים לפקח. לעיתים גם כיון שכאשר ירצו לעשות לביתם ישמחו בעלי ההון לספק להם משאבים לכך, בצורת תפקידים בכירים המתוגמלים כראוי. אלא שבמצב הנוכחי בלעדי הסדרה יהיה גרוע יותר, כך שאפשר רק לקוות שלפחות חלק מהרגולטורים יעשו מלאכתם כהלכה אם מרצונם ואם בגלל לחץ ציבורי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אילן תלמוד

    במדינה קטנה, היתרון לגודל יוצר שוק אוליגופולי. ללא רגולציה, נהיה עבדים גמורים של התאגידים והריכוזיות הענפית תגדל אפילו יותר מעכשיו.
    נכון הוא שהשיקולים של הרגולטורים מינימליים, ומושפעים בעיקר מכלכלת עלויות עיסקא ומשפט וכלכלה, אבל ללא רגולטור עם שיניים, הרווחה תקרוס לחלוטין.
    ברור גם שרגולציה היא רק אחד האמצעים להלחם בקפיטליזם דורסני.
    אני אוהב שהקפיטליסטים מיבבים. סימן שהשליטה שלהם לא הרמטית.

  2. איזי גור

    אחת הטענות שהושמעו בביקורת על הרגולציה היא שהקמת שכונה בטכסס אורכת שנה ואילו בישרל שנים רבות.
    יש לכך סיבה כפולה. האחת: בגלל קוטן שטחה של טכסס קל מאוד לאתר שטח ומיד לבנוטת עליו לעומת גודלה הרב של ישרא. כאן צריך הרבה זמן כדי לעבור על פני כל אלפי הקילומטרים כד לאתר שטח ראוי.
    קפיש.

  3. איסקנדר

    פתרון אפשרי אחד לבעיית השוחד ושאר מריעין בישין הקשורים לאופי האנושי הוא שאת הרגולציה יעשו רובוטים.
    אבל גם אתם ניתן לתכנת.
    פתרון נוסף אותו ניתן לשלב בראשון זה החלפת הרגולטורים כל כמה שנים.

  4. אמיר פכר

    אני לא יודע אם זה ספין או לא
    אבל בימים האחרונים אסור לכהנים לצפות או להאזין לחדשות מפאת ריבוי חלקי הגופות (והטומאה)
    וגם לסתם אנשים אוהבי חיים לא מומלץ להיות חשופים למדיה
    אני מכבד עד קדושה את רצון משפחות החללים להביא לקבורה מכובדת את יקיריהם.
    אבל הקרנבל הנקרופילי הזה כבר עבר מזמן כל גבול סביר.

  5. איזי גור

    צריך להבין. המאמינים באמת ובתמים הם אנשים מאושרים. אנו, הנאורים, האינטליגנטים, החושבים, משליכים את יהבנו על התבונה, על השכל ועל עצמנו. בשעת צרה של ממש אנו מביטים בעיניו של המשבר, האסון, המחלה בעיניים כלות. המאמין משליך את יהבו על על הבורא ועד הרגע האחרון הוא או נאחז באמונתו ובתקווה.
    בעימות שבין האמונה והשכל -ידם על העליונה מפני שלהם קל יותר לקבל את הדברים כפי שהם באים ממרום. מזל שפרות אינן מעופפות.

  6. טלי

    האם ל"בעלי ההון" אסור להעביר ביקורת על הרגלוטור? אולי באמת יש עודף רגולציה (או חוסר במקומות אחרים), אולי יש כפילות, אולי באמת (חלק מ)המערכות לא יעילות? ובכלל מיהם "בעלי ההון"? אם מחר אני רוצה להקים עסק קטן, להרחיב עסק קיים או אפילו סתם לסגור את המרפסת בבית- בסופו של דבר אני קליינטית של אותו שירות שמעניק הרגולטור. אני חושבת שהרגולטור חייב לנהל דיאלוג עם כל הצדדים שנוגעים לשירות שהוא מעניק דרך החקיקה. בין אם זה בעלי ההון שמחוייבים לקבל את אותו שירות או הקהילות שעלולות להיות מושפעות מהחלטתו. אחרי שדיאלוג כזה התקיים יכולה להתקבל החלטה הגיונית ונכונה שתהיה ניתנת להצדקה תחת כל עץ רענן או מיקרופון פנוי. אני יודעת שזה נשמע לא מציאותי, אבל אני מכירה מקומות שזה עובד! זוהי בעצם, תמציתה של הדמוקרטיה.

  7. משה כץ

    הרגלטור בארץ הנו מגן הציבור מפני בעלי ההון ודואג לכספינו ע”י זה שהוא מכריח אותנו לשלשל את מעותינו לאותם 3 וקצת בנקים(זה לא יהיה אחראי לפתוח את השוק לתחרות) ועוד קובע את מחירי העמלות הציבור לא מבין שזו תקרה ובבנק אומרים לו "זה הכנסת קבעה" אז הוא מבסוט הנה המדינה דואגת לי, דואג לשלומנו ע”י זה שהוא מאשר רק ליבואנים לייבא מכוניות(מסוכן לנסוע ברכב שהיבואן לא גזר עליו קופון), דואג לעתידנו ע”י זה שהוא מכריח אותנו להמר בבורסה עם החיסכון הפנסיוני שלנו ע”י אותה חבורה של חברות ביטוח(שמחלקים לעצמם קופון שלם מהרווח או מההפסד שלנו) ועוד ועוד דוגמאות.
    ואותו רגולטור, שאחראי על ענף מסוים, מעט אחרי שמסיים את תפקידו הממלכתי וכהוקרה על “מומחיותו” ורמת ה”ידע” שלו בענף מוצא את עצמו על כורסא מרופדת בדיוק באותם גופים עליהם היה ממונה.
    וחברי הכנסת שאמורים לחוקק חוקים שיגנו על הציבור מוצאים עצמם מיד לאחר סיום חברותם כ”לוביסטים” או מנהלים בכירים אצל אותם אנשים ועוד ועוד.
    ובנושא ההפרטה, הדבר שהכי מפליא אותי מזה שנים רבות זו הפרטת ביטוח החובה, לרכב פשוט לא מצאתי עדיין כמה שילמו חברות הביטוח למדינה תמורת המתנה הנפלאה הזו (בין הפותרים נכונה יוגרל יום בבית המשפט מול עוכר דין באחת מחברות הביטוח בארץ)

  8. שור

    יש רגולציה ביוקרטית שחונקת את השוק החופשי, פוגעת ישירות ברווחה החברתית ומביאה להגדלת העוני והנחשלות.

    ויש רגולציה חכמה שמקדמת ומעודדת תחרותיות, מסירה חסמי שוק ופותרת כשלי שוק.

    לכן עלינו ללמוד ממדינות סקנדינביה הקפיטליסטת שהצליחו ליצור רגולציה חכמה המעודדות שווקים חופשיים, לצד מעוברות ממשלתית חכמה יחסית.

    שור

  9. אמיר פכר

    זה מאמר באנגלית על מטבע קהילתי
    שהכותרת שלו היא:
    "יישור מחדש של תמריצי המוסר והכלכלה"
    מרתק.

    http://www.transaction.net/money/cc/cc01.html

    קראתי אותו פעם בעברית באתר "בדידות" , שירד בינתיים מהרשת.
    (יש לי עותק בתור קובץ word למי שמתענין)