מחיר הכיבוש

מרכז אדוה

ערב יום השנה ה-41 להשתלטות ישראל על השטחים הפלסטיניים בגדה המערבית וברצועת עזה ב-1967, מרכז אדוה מציג היום נתונים המלמדים כי הסכסוך המתמשך מהווה נטל חברתי, כלכלי, צבאי ופוליטי על ישראל.

ישראלים רבים אינם מורגלים בחשיבה על הסוגייה הפלסטינית במונחים של מחיר, ובמלים אחרות, במונחים של מדיניות שיש לה חלופות. אלא שהנתונים מלמדים כי הסכסוך המתמשך גובה מישראל מחיר יקר ביותר: הוא מערער את היציבות הכלכלית, מכביד על התקציב, מגביל את ההתפתחות החברתית, מכתים את החזון, מעיק על המצפון, פוגע במעמד הבינלאומי, מתיש את צה"ל, מפלג את הזירה הפוליטית, מאיים על הקיום של ישראל כמדינת לאום יהודית. הסכסוך גם הורג ופוצע אלפי ישראלים.

להלן כמה מן הנקודות העיקריות המוצגות במסמך:

1.      העליות והמורדות המאפיינות את הפעילות הכלכלית בישראל, שהן תולדה, בין השאר, של תהפוכות ביטחוניות ובראשן, מאז 1987, ההתקוממויות הפלסטיניות – יוצרות פער בין ישראל ובין ארצות אחרות, שאליהן שואפת ישראל להידמות. בעשור 2006-1997, שבמהלכו ידעה ישראל שנים של צמיחה נאה אך גם שנים של אינתיפאדה וצמיחה שלילית, כלכלת ישראל צמחה ב-43%, בשעה שכלכלת העולם צמחה ב-67.0%, זו של ארצות הברית – ב-68%, מדינות מערב אירופה החברות באיחוד האירופי – ב-68%, הודו –  ב-139%, מדינות מזרח אירופה החברות באיחוד האירופי – ב-167%, מדינות המפרץ –   ב-174% וסין – ב-193%.

2.      מאז האינתיפאדה הראשונה, כל מחזור של עימות אלים בין ישראל לפלסטינים לווה בהתכווצות הפעילות הכלכלית בישראל.

3.      מאז האינתיפאדה הראשונה, בין 1989 ל-2008, תקציב הביטחון קיבל תוספות ייעודיות להתמודדות עם הפלסטינים בסך כולל של 36 מיליארד ₪ (במחירי 2007). סכום זה גדול מן התקציב השנתי הכולל של החינוך הקדם-יסודי, היסודי, התיכוני והגבוה בשנת 2008.

4.      לסכום זה יש להוסיף את עלות ההתנתקות מרצועת עזה, הנאמדת ב-9 מיליארד ₪, ואת עלות בניית חומת ההפרדה, הנאמדת ב-13 מיליארד ₪.

5.      בתקופת האינתיפאדה השנייה נקלע המשק למיתון כבד. בעומדה מול ירידה בהכנסות ובו זמנית מול התביעה להגדיל את תקציב הביטחון, בחרה הממשלה לקצץ את תקציב המדינה, לבד מתקציב הביטחון. בתוך ארבע השנים 2005-2001 קוצץ תקציב המדינה בסכום כולל של כ-65 מיליארד ₪ – הקיצוץ התקציבי הגדול ביותר אי פעם.

6.      הפגיעה הקשה ביותר היתה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי: בארבע השנים 2005-2001 קוצצו התשלומים לקצבת ילדים בכ-45%, דמי אבטלה בכ-47% וגמלאת הבטחת הכנסה בכ-25%.

7.      בשנים 2005-2000, התקציב הממשלתי של ההשכלה הגבוהה, בחישוב לסטודנט, נשחק ב-19%.

8.      בעקבות המלצות ועדת ברודט, החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון בסכום ממוצע של 4.6 מיליארד ₪ בכל אחת מעשר השנים הבאות (לא כולל גידול צפוי בסיוע הצבאי האמריקני). זהו סכום הקרוב לתקציב הממשלתי השנתי להשכלה הגבוהה –         ב-2008, כ-6 מיליארד ₪. תקציב ההשכלה הגבוהה, לעומת זאת, אינו אמור לגדול: לפי המלצות ועדת שוחט, תקציב זה יחזור, ב-2003, לגובהו ב-2001, בחישוב לסטודנט.

9.      צה"ל נפגע מן העובדה שמזה שנים, תפקידו המבצעי העיקרי הוא כפיית השליטה הישראלית בשטחים הפלסטיניים:

א.      תפקיד זה פגע במעמדו של צה"ל כגוף קונסנסואלי וא-פוליטי;

ב.      תפקיד זה פגע בלגיטימציה המוסרית של צה"ל;

ג.       על פי הדו"חות של ועדת ברודט ושל ועדת וינוגרד, תפקיד זה פגע בכשירות של צה"ל במלחמת לבנות השנייה.

10.  מאז 1967, וביתר שאת מאז 1987, הסכסוך הישראלי – פלסטיני הפך לנושא המרכזי של הפוליטיקה הישראלית, כשהוא דוחק לשוליים נושאים הניצבים במרכזה של הפוליטיקה בארצות אחרות, ובראשן המדיניות החברתית והכלכלית. בעוד שבארצות אחרות, מדיניות חברתית-כלכלית היא המבחינה בין המחנות הפוליטיים המרכזיים, ימין ושמאל, בישראל אבחנה זו מעוגנת בראש ובראשונה בסוגיה הפלסטינית. התוצאה העיקרית של מצב זה היא דלות הדיון הציבורי בעניינים הקובעים את רמת החיים ואת איכות החיים של הישראלים בהווה ובעתיד: פיתוח כלכלי, שכר, חינוך, השכלה גבוהה, חינוך, בריאות, רשת הביטחון הסוציאלי וכיו"ב. מזה שנים, ממשלות בישראל קמות או נופלות על יחסן לסוגייה הפלסטינית ולא על הנושאים הנ"ל; כיוון שכך, המפלגות אינן טורחות לפתח סדר יום חברתי-כלכלי של ממש.

11.  במרבית השנים שמאז 1967, ובוודאי מאז שפרצה האינתיאפדה הראשונה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא גם העיסוק המרכזי של ההנהגה הפוליטית בישראל. ראשי ממשלה שקועים בעיקר בסכסוך: מו"מ עם הפלסטינים, לחימה בהם, התמודדות עם לחצים בינלאומיים בנושא, שמירה על שלמות הקואליציה נוכח התפתחויות בזירה הישראלית-פלסטינית וכיו"ב. ההנהגה הפוליטית מתקשה להתפנות לפיתוח של מדיניות ארוכת טווח בנושאים אחרים.

המסמך המלא "מחיר הכיבוש" שנכתב על ידי דר` שלמה סבירסקי נמצא באתר מרכז אדוה: www.adva.org

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שלומי

    ליציאה מרצועת עזה נא הוסף את העלויות הנגזרות מעליית החמאס לשלטון ואת ההשקעה המיפלצתית בכיפת ברזל
    כך שבריחה מן השטחים תגרום בוודאות לעליית החמאס שיהודה ושומרון ואנא אנו באים.
    ולא אנחנו לא מאמינים במדינה דו לאומית ראה מקרה יוגוסלוביה רבתי בלגיה ספרד שגם בהם ישנם מיעוטים שיקרעו ויפרקו את המדינות המרכיבות אותם ביוגוסלביה זה כבר התרחש והסתיים.

  2. איזי גור

    יו. איזו תגלית אדירה. לפחות פרס נובל לבעל הגילוי. אז מדוע אמרו על פרופסור לייבוביץ שהוא מטורף
    מוזר, הוזה. כאשר טען שהכיבוש יביא עלינו אסון. מדוע דחו את טענותיו של אלוף יהושפט הרכבי כאשר העלה אותם טיעונים ממש. מדוע הפכו את אנשי מרץ ונציגיהם לאויבי העם. מדוע אורי אבנרי נחשב לבוגד.
    ואין לי אלא לחזור על הבדיחה החבוטה והכל-כך אמיתית. גם אוכלים הצפרדעים, גם במקבלים מלקות ווברור הוא שלבסוף נסולק משם.
    קפיש

  3. איזי גור

    אתם. הפטריוטים המתלהמים, אנשי "ארץ ישראל השלמה" , אנשי הימין הקיצוני .וגם אתם. הזקנים, הגימלאים, החולים, העניים שמדי פעם חוזרים ונותנים את קולכם לאותם חכ"ים ומבטיחים בהצבעתכם הקמת אותןם הרכבים ממשלתיים של דאגה לעשיר וקיפוח העני.
    הסתכלו בבקשה על המספרים וחישבו לרגע מה היה ניתן לעשות אלמלא השטחים!!!
    כמה אפשר היה להשקיע בחינוך ובמחקר המדעי !!!
    עד כמה אפשר היה להבטיח שכל התרופות תיכללנה בסל הבריאות !!!
    כמה אפשר היה…אך מה התועלת .המתנחל ימשיך להתנכל . הימנני ימשיך להתיימננן . החייל שנהפך לקלגס יוסיף להתקלגס והזועק חמס ייחשב למשוגע או לאויב העם ולפחות לאוהב ערבים.
    יודעים מה? אני מכיר כמה וכמה ערבים העולים בתכונותיהם האנושיות אלף מונים על כמה וכמה יהודים שאני מכיר!!!
    קפיש

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    גם היום קופת המדינה מלאה עודפי מיסים והמדיניות היא צמצום החוב הבינ"ל. גם בלי כיבוש הניאו-ליברלים לא היו מפנים כסף לחינוך

  5. רותי

    זה אולי נכון שחשוב להראות את המחיר ואת הפן המטריאלי של נזקי הכיבוש אבל בכל פעם כזו של "לא רווחי", "גורם לנו לנזק" וכו' יש לי תמיד אותה בעיה:
    ואם זה לא היה גורם לנו לשום נזק – זה בסדר?
    יעני – האם עצם הדיון בשאלה "יעיל/לא יעיל" כבר מחזקת את אותה השקפה של "מה שטוב לנו הוא במרכז והוא העניין"
    תחשבו על זה

  6. אלכס קון

    המספרים האלה לא אומרים דבר למי שחש שהוא נמצא באיום קיומי, וההוצאות האלה מגנות על קיומו. השאלה המרכזית היא מה האופי של ה"סכסוך", האם מדובר בהגנה על קיומנו, או שמא על עליונותנו, והאם אפשר אחרת.

    תחושת הפרנויה המתמדת שמלווה את החברה הישראלית היא תוצר של יחסי כוח איזוריים, כמו מרכזי קניות סגורים לעשירים בדרום אמריקה, שהלקוחות נכנסים ויוצאים מהם במסוקים כדי לא לעבור בשכונות העניות. הגדיר זאת אהוד ברק – "וילה בג'ונגל". מי שרוצה לגור כך, תמיד תלווה אותו תחושה של פחד, שתשתק אותו ותמנע ממנו לחיות את חייו כפי שהוא ראוי. צריך לצאת מהוילה, לשכוח מהדימויים האוריינטליסטים של הג'ונגל ולהבין שפה זה המזרח התיכון, פה אנחנו חיים, והגיע הזמן להשתלב ולחיות פה כבני האיזור.

  7. משה כץ

    ואף אחד לא בדק כמה זה עלה לאין כלכלה הפלסטינית.
    אז עכשיו אנחנו גם יודעים כמה עולה לנו הבעיה, שכולנו יודעים שיש לנו, אז מה? זה יפתור את הבעיה?
    אם נפסיק להשקיע בהתמודדות עם הנושא נחסוך מלא כסף: לא נשקיע בצה"ל, לא נעצור את הכלכלה כשיש פרעות מהערבים תושבי יו"ש, לא נשקיע כסף בהתנתקויות נוספות וכולי.
    אז מה? יהיה לנו יותר כסף? יפתור לנו איזה בעיה? הפלסטינים יתחילו גם הם להשקיע בכלכלה ולא בהנדסת חומרי נפץ?

  8. תוהה

    "הכיבוש" לא התחיל ב-1967 – וטוב היה אם חוקרי מכון "אדווה" היו בודקים ממתי התחילה המנהיגות הערבית לראות ביהודים כובשים ומתי התחילו המאבקים והמלחמות. לגיטימי, כמובן, לבדוק את המחיר ששילמה מדינת ישראל עקב הסכסוך בינה ובין שכנותיה החל מ-1967, אבל השם "מחיר הכיבוש" מטעה. הסכסוך עלה בקורבנות ובמשאבים קודם ל-1948, אחרי 1948, ב-1967, ואחרי 1967. בכל מקרה זה לא התחיל עם החריגה של ישראל אל מעבר ל"קו הירוק", שהערבים אינם מכירים בו.

  9. יותם

    הנתונים הללו מאוד מעניינים ומייצגים רק צד אחד , ככל הנראה הצד שלא מתמודד עם האיום על חייו . אין זו דמגוגיה לצאת בהצהרה כזו כי אני לא חושב שמישהו מאיתנו יכול לשפוט אדם בעל משפחה שחי בצל הרקטות קרוב לשמונה שנים .נכון , התנתקנו , יצאנו , גם לבנון , גם עזה . כפי שכתב כאן מעלי אחד המגיבים , מי שחי בפחד ואיום לא מסתכל באמת על מה היה קורה אילו , אלא על מצבו הקיומי היומיומי . על ילדיו שלו , על ביתו שלו . האינסטינקט ההישרדותי חזק יותר מכל רעיון כלכלי-חברתי-צבאי שתציגו כאן . השינוי צריך להיות תפיסתי ומאוד מקיף כדי שמשהו מהדברים שנרשמו במאמר זה יהיה בר מימוש . אבל זה לא אפשרי כי כל הקשת הפוליטית , מימין עד שמאל נגועה בשחיתות פוליטית ובמשחקי כיסאות . אני לא יודע מה יותר גרוע – אובדן אמון הציבור במערכת הפוליטית או אובדן האמון ביכולת לעשות שלום עם אויבנו באשר הם . יכול להיות שאד האמון בשני המקרים . זה לבד יקח שיקום של עוד 41 שנים .

    נקודה אחת חסרה לי כאן במאמר שהובא – הנקודה כיצד מדינות העולם האחרות שהובאו כאן כצומחות כלכלית מתמודדות עם ההגירה המוסלמית (בעיקר באירופה) , אחוזי האבטלה והפשיעה כתוצאה מכך , מדיניות אותן מדינות כאשר אנחנו נמצאים בתקופה הקרויה POST 911 . אני לא לוקח את ארה" בכדוגמא כלל . הם לא רלוונטים לדיון כי הם מטיפים למדינת ישראל פחות מוסר מאשר מדינות אירופה .

    מדינות אירופה אשר היו כובשות בעצמן נהנות מהפריבליגיה של להטיף למדינת ישראל מוסר ולהוציא מדיניות גינוי כזו או אחרת במישורים שונים : מישור אקדמי , מישור כלכלי ועוד . הבעיה היא שלא למדנו לקח מהטעויות של אותן מדינות כובשות – בעיקר מהטעויות של אנגליה ששלטה במרבית העולם באימפריאליזם וקולוניאליזם מוחלט , ממזרח עד מערב.

    אבוי לנו אם נהיה שחצנים כמוהם .

  10. עיוור בן עאוואר

    מי שאשם בכל התחלואים עליהם הצבעתם אלו אתם בעצמכם והמדינות התבוסתנית שהובלתם אליה. תקציב הביטחון גדל כי אתם נתתם לפתח' רובים, אפשרתם להם להבריח חומרי נפץ, לגדל דור שלם של ברברים צמאי דם, להסית במסגדים ובבתי הספר, לבנות מעבדות חבלה ולעשות את הכל בלי שום איום בחסות השלטון העצמי של אש"ף במסגרת הסכמי אוסלו ההזויים.
    את כל הבעיות עליהם הצבעתם יצרתם בעצמכם ואם יממשו את ההזיות ה חדשות שלכם נצטרך להשקיע פי 200 בשנים הבאות. ליצנים. אתם קוראים לעצמכם אקדמאים? עכשיו ברור שצריך לקצץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה. אתם עלבון לאינטילגנציה.

  11. נתן.

    לידיעת המגיבים גם הגליל הוא שטח כבוש.

    תארו לכם כמה כסף היה ניתן לחסוך אם היינו מוותרים על הגליל(או על הנגב או על השרון או בעצם בכלל על המדינה…)

  12. שינבי

    כמו שאמר האנונימי וצדק – גם בלי הכיבוש היתה הפרטה. אבל הכיבוש עוזר. השאלה האמיתית היא מי מרוויח מהכיבוש, והתשובה על כך לא נמצאת בדו"ח הדי בנאלי וטחון של אדווה.

  13. משה כץ

    אני רוצה למחות בשם הבֶּרְבֵּרִים למרות שאיני כזה.
    יצא לי לשוחח עם בֶּרְבֵּרִים בחו"ל והבנתי שגם הם כמו כל עמי האיזור : מצרים, ישראל, לבנון, סוריה, סודן ועוד סובלים קשות מפלישת הערבים לאדמתם(לוב, אלגיריה, מרוקו בקיצור צפון אפריקה).

  14. שור

    ל'זקנים' ביננו שכותבים באתר העוקץ אולי זכור המיתון הכבד של 1965-7,
    שהביא לאבטלה ענקית ולירידה ענקית מהארץ,
    עד שהאימרה "האחרון יכבה את האור בנתב"ג" היה ממש רווחת.

    היותר 'זקנים' אולי יזכרו את מאורעות ואדי סאליב בשנות ה-50.

    אז לא היה "כיבוש"
    לא היו "התנחלויות"
    לא היו "יהודים", סליחה מתנחלים, שאפשר להאשים אותם בכל דבר.
    ובכל זאת היה מיתון כבד,
    היה עוני עמוק,
    היתה אפליה עדתית של מזרחיים וערבים.
    ולא היה "כיבוש".

    לכן מספיק עם הניתוחים העלאק "כלכליים",
    רוצים לסגת מהשטחים ?
    תיסגו בלי לקשקש.

    שור