• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על אבטלה, הסתפקות במועט והתפרעות

איציק ספורטא

ביום שישי פורסם ראיון עם משה זנבר שבו, בין היתר, הוא מתאר כיצד נוהלה הכלכלה הישראלית, שיטת הפנקסים, מעניין אם כי לא מחדש במיוחד. בכל זאת רציתי להביא ציטוט אחד שבה בעקבות הדיון על המיתון היזום של 1966, שלדעתו של זנבר היה מוטעה, כיון "ושאין דבר חשוב יותר מרמת התעסוקה במשק".

 

כאשר נשאל: אתה חושב שהמסקנות האלה יפות גם לכלכלה כיום?

ענה: "המוטיב שמפעיל אותנו כיום הוא שונה לחלוטין. כיום המוטיב החשוב הוא הכסף, הרווח. פעם המוטיב החשוב היה הרווחה. אנחנו הסכמנו לעשות דברים שהקשו על ניהול המדיניות, רק מפני שהאמנו כי הם יתרמו בטווח הארוך להגדלת הרווחה – כלומר, להגדלת התעסוקה במשק. אם האבטלה הייתה מגיעה ל-6% לא היינו יכולים לישון בלילה, וכיום, אם האבטלה תרד ל-6% זה ייחשב להישג. שכחנו את המדיניות החברתית שלנו, ושכחנו שמדיניות חברתית היא קודם כל מקורות עבודה".

הנתונים מראים שהפעם הראשונה שבה האבטלה עלתה על 6% הייתה ב-1985, בכל השנים לפני כן מ-1969 עד 2007, ועד בכלל, הייתה האבטלה מתחת לרמה זו. בשנות השבעים השיעור הגבוה ביותר של אבטלה היה 3.9%. גם היום לאחר הירידה הגדולה באבטלה עדיין שיעורה מעל לשישה אחוז.

המגמה שאני קורא לה "הסתפקות במועט" מתרחבת לכל התחומים לא רק לנושא האבטלה. הנה הממשלה הנוכחית טוענת שהיא חברתית, מוסיפה תקציבים לחינוך, ולנושאים חברתיים בכלל, אלא, שגם אם תוספות אלה אמיתיות, הן אינן מחזירות אותנו אפילו לתקצוב שהיה כאן, לא במקום אחר, בשנת 2001. ואנחנו אמורים לקפוץ משמחה לנוכח השינוי במדיניות.

לדוגמה: עברה בקריאה טרומית הצעת חוק המצמידה את קצבאות הזקנה לשכר הממוצע המשק, במקום למדד, אלא שהצמדה זו באה אחרי קיצוץ של 30% אחוז באותן קצבאות בשנים האחרונות. אלו זקנים לא ילדים, לא נראה לי שקצבאות תשמשנה כתמריץ להורים להוליד עוד ועוד זקנים (גם על אותו טיעון בקשר לקצבאות ילדים יש לי מה לומר אבל לא כאן). כיצד מגיב שר האוצר? הוא משתלח בחברי הכנסת המתפרעים, כאוהד כדורגל אני בטוח שהוא יודע מה זו התפרעות וזה לא מה שחברי וחברות הכנסת עושים.  מה שממש מפריע לי זה שכתבי הכלכלה ובכלל אנשי תקשורת מקבלים את הדרך בה רואה שר האוצר את העולם.

ביום חמישי רואיין שר האוצר בגלי צה"ל, לרוע מזלי התראיינתי אחריו כך שנאלצתי לשמוע ראיון של מעל 15 דקות עם השר. כמו שהוזכר קודם השר ראה בחקיקה בכנסת התפרעות, רינו צרור החרה החזיק אחריו והשתמש באותה מילה, כך גם המראיין הנוסף שהיה באולפן. אז הנה השר אומר התפרעות וכולם כמו להקת מעודדים מצטרפים  להגדרה. כאשר אני עליתי לשידור, באיחור כמובן, לראיון שנמשך זמן קצר וציינתי את שיתוף הפעולה בין התקשורת לשר, לא נראה לי שזה ממש נקלט והובן, ואכן המחוקקים מתפרעים ורק השר וחבר מרעיו, ביניהם ראש הממשלה, עושים טוב ודואגים לכלל. 

כנראה שיעניין אותך גם: