עדכון בפרשת רותי סיני ו"הארץ"

יוסי דהאן

השימוע שאמור היה לערוך הבוקר דב אלפון, עורך "הארץ", לרותי סיני בוטל. לשמחת הקוראים רותי סיני תישאר כתבת העבודה והרווחה של העיתון גם בעתיד.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אלה גור

    מה איתם?והתכנים שהם העלו?

  2. יודית שחר

    ואני כל כך שמחה,
    משום שרותי סיני ראויה ויותר.
    ומשום שעלינו ללמוד שיש בכוחנו להשפיע
    ולהתחיל להשמיע קול על עוולות.
    רותי סיני! איחולי!

  3. תהילה

    נהדרררררררררררר!!!

  4. שרון לוזון

    בכל פעם ובכל מקרה של עוולה המתרגשת עלינו עלינו להתגייס, לגלות סולידריות ולנסות להשפיע.
    לעיתים זה עובד.

    ומאידך, אין זה אומר שעלינו לנוח על זרים כאלו ואחרים.

  5. יהודית קנולר

    האם השפענו, האם קוראים אחרים השפיעו, האם השכל הישר השפיע? מה זה חשוב. העיקר שאדם מקצוען נשאר בעבודתו וחופש הדיבור נשמר. לפעמים יש הפתעות לטובה.

  6. סמי ארגון

    ברכות על שיבתה של גב' סיני. האם יהיה עתה העיתון מיושב יותר בדעתו לדון לעומק גם בתכנים שהעלו הקוראים-המוחים?

  7. דרור ק

    לפעמים ההתעקשות עוזרת

  8. יוסי

    העורך פשוט מאד התעייף מכל המחאות ולא הצליח לקום בבוקר.
    זה הכל.
    כשהוא יתעורר מהעייפות הקשה שצנחה עליו בגלל כל המחאות שמסביב, הוא יעשה לה שימוע.
    אם הוא עוד יזכור למה הוא קרא לה לשימוע מלכתחילה.
    לחיי העורך המתעורר.

  9. שי נ.

    יום אחד גם כותבי אתר זה ישכחו מרותי סיני. עד אז היא כבר "תוחבא" במסגרת אחרת, ואז אחרי הרבה "נושאים חמים" שיצוצו פתאום פתאום תאבד רותי סיני את עבודתה אם לא "תתפוטר" קודם לכן.

    לפעמים ניצחון הוא תחילת ההפסד.

  10. מני

    המצב לא השתנה. העורך לא השתנה. הפערים הולכים וגדלים. אז מה הסיפור אם היא תמשיך לכתוב עליהם.
    זה עדיין טיפה בתוך ים של הדה מארקריזציה של העיתון.

  11. זאב שפיר

    "הם מבינים רק כוח" ולכן "הם מפחדים".אני מקווה שכולם למדו את הלקח הרלוונטי.אני רוצה לקוות שרותי יצאה יותר מחוזקת ולא חלילה הפוך…רותי,איך כתב לנו העורך האמיץ:"זה תלוי בך".חיזקי ואימצי ואו יירא ללבך מתרגיל "האומץ" שרקח לך העורך אמיץ הלב,מה שמו?

  12. אלון סבג

    אלפון רכש לעצמו מסה קריטית של אויבים במהלך הקדם-שימוע שלו במכתב לגב' סיני, עם אותם אויבים הוא יצטרך להתנהל בשנים הבאות בביצה הקטנה שלנו.
    נראה שהוא לא לקח את זה בחשבון…

  13. מיכל סלע

    איכּה דויד לנדאו היקר, איה הימים שהיה לכולנו עוד כוח להתמודד עם חונקי העיתונות? איה התעוזה לקום ולעזוב, כאיש אחד.

  14. עמית

    העורך האחרון של הארץ שהיה שווה משהו היה חנוך מרמרי, ששילם בעבודתו על סירובו להפריד את דסק הכלכלה מהעיתון הגדול (כלומר – סירב שיוקם דה-מרקר במקום חלק ג). הוא היה העורך הגדול האחרון של העיתון הזה.
    דוד לנדאו אמנם היה עורך מעולה, אבל העובדה שעמוס שוקן הביא אותו כעושה דברו החלישה אותו מאוד.
    לדעתי מי ששולט היום בהארץ יותר מכל אדם אחר הוא גיא רולניק, עורך "הסמן".

  15. ענבל

    אשמח לאינפורמציה באשר למה ש*באמת* התרחש עם הס/לוי/רפפורט. המלאכה טרם הושלמה. העניין הוא שאת כל הסיפור אופפת אינפורמציה סותרת. הס יצאה לחופשה מרצון או מכפייה? לוי הודר? כי אם מגמת הדה מרקריזציה ממשיכה, יש להמשיך להיאבק (עד כה זה נעשה בהצלחה). השבת רותי סיני לעיתון ריפאה את הסמפטום המקומי (הדחת רותי סיני) אבל לא את ה'בעיה' המקורית: קבלת החלטות ב'הארץ' משיקולי רייטינג. סיני הושבה כי היה לה רייטינג גבוה. האם אלפון הפנים את תפקידה האמיתי של עיתונות, תפקיד אשר פיטורים המוניים של עיתונאיים אינו מתיישב עימו?

  16. יואש

    האם ניתן לקבל יותר מידע מהימן על התנהלות העורך דב אלפון ועל פטרונו שוקן?
    תהליך הירידה של העתונות הכתובה לטובת האינטרנטית נמשך ובמסגרתו נעשים שינויים בתפיסה ובכיסוי של העתונות הכתובה. האם "ניפויים" של כתבים שיש להם דעות אחרות מהקו שמוביל העורך והבעלים היא חלק מתהליך ההסתגלות לתהליך המצמצם הזה?

  17. אתי מלוד

    כמה חשוב להביע דיעה וסולידריות עם עוולות שמתרחשות חדשות לבקרים, היום נגרם עוול לאדם/סקטור מסויים ומחר

    לאחר (בשלב מסויים עלול להגיע גם אלי או אליכם) מעורבות ואכפתיות תביא לשינוי בנורמות פסולות ולחשיבה נוספת

    ועמוקה לפני שמיישמים ענישה שלא במקומה – מי יודע כמה עוולות דומות לא מגיעות לתקשורת? ומה עלה בגורלם?

  18. ד"ר צביה שפירא

    חייבים לגרום לכך שאמירה הס ומירון רפפורט יוחזרו לעיתון ויקבלו יותר מ-500 מילים בשבוע.
    אני לא אחתום על הארץ עד שלא יוחזרו שניהם.
    ובכלל, לא חבל לי על כל כך הרבה נייר שמוקדש ומבוזבז על "הדה מרקר".
    מפי יודעי דבר בכלכלה הוא גם לא משהו מבחינת עיתונות בנושאי כלכלה.