הכל עסק, אז גם העסקה על החזרת השבויים

איציק ספורטא

הממשלה החליטה אתמול לאשר את ההסכם שיחזיר את השבויים מלבנון לישראל. היו הסכמים כאלה בעבר וכעת פועלים להגיע להסכם דומה בנוגע לשבוי בידי החמאס. אלא שהפעם צרם לי במיוחד הדרך בה דובר על ההסכם, בעצם על העסקה. חשתי כאילו אני עומד במרכזו של שוק שבו מקיימים יחסי חליפים של מוצרים, זה מעלה והשני מוריד והשלישי מתווך וכך הלאה. השימוש בלשון כלכלית ביחס לבני אדם גורם לכך ששיקולי עלות תועלת הם המובילים בדיון, גם אם ביסודם עומדים ערכים אחרים בעלי משמעות העולה על החשיבה הפשוטה הזו.

אתמול גם שמעתי אם של חייל שאומרת שהפקידה את בנה בידי הצבא, וכמו כל הפקדה צריך לקבל ריבית או משהו אחר חזרה. אבל לפעמים כמו עם כל הפקדה, או אולי השקעה, מאבדים גם את הקרן לא רק את הריבית. אם אלו שאצלם הופקד הנכס פעלו כהלכה, לא רימו, לא השתמשו בנכס לצורך ספקולציה, אזי אין על מה להתלונן לקחתם סיכון והפסדתם, מה לעשות. כאשר כותבים את זה ככה זה נראה מכני וטכני כי הרי אנו מדברים על בני אדם, אבל כך מדברים אצלנו על חיילים, ואולי יותר על אלו שאינם חיילים.

אז הנה האם העסקה כדאית, או המחיר גבוה או נמוך, או העלות עולה על התועלת או להיפך. מי שעושה את התחשיבים הללו אלו אותם אנשים שלא יכולים לראות מעבר לקצה חוטמם, וגם זה ביום טוב. והם הם הרוצים לשכנע אותנו שהם יכולים לדעת מה יקרה בעתיד.

בואו נתבונן רגע על היכולת הפלאית הזאת לצפות את העתיד. בעולם הכלכלי, למשל, אנו נוכחים לדעת מידי שנה עד כמה התחזיות הן כושלות, ניבוי האינפלציה העתידית, הצמיחה, ההכנסות ומה לא. אמרו לי מיהו המומחה שחזה שמחיר הנפט יעלה ל-140 דולר לחבית, ואחזור בי. גם בעולם המדיני בטחוני זה כך, מה לא הבטיחו לנו לפני מלחמת לבנון, זו שדרך אגב, נועדה להחזיר את השבויים, ומה התקיים, כלום, וגם זה נתון לפרשנות.

מלבד זאת החשיבה המובילה את חישוב העלות והתועלת מסתמכת על הנחות, שבמידה רבה אינן מתקיימות. האם המשוחררים יחזרו לפעילות טרוריסטית? האם כח ההרתעה של ישראל ישחק? האם והאם. למה שלא נחשוב על ההסכמים הללו כחלק ממהלך כולל שימנע אפשרויות עתידיות חטיפת חיילים, למשל. האם מחייב המציאות שהמלחמה המתמדת שבה אנו נתונים תימשך? האם זה אינו תלוי גם בנו, אולי בעיקר בנו?  כל החישובים למיניהם מניחים שהסטטוס קוו ימשך לנצח, מה אם נשנה אותו, האם אז לא ישתנו החישובים?

השימוש במונחים מעולם הכלכלה גורמים לכך שנאמץ חשיבה מעין כלכלית בנושאים שבהן היא אינה יכולה להיות אלא חלק מזערי, אם בכלל. מה שקובע הם הערכים שבהם אנו מחזיקים והיכולת שלנו לממש אותם בדרך הטובה ביותר האפשרית. רק השבוע קראתי מאמר שטוען שתמריצים כלכליים גורמים לאיבוד הסנטימנט המוסרי של בני האדם.  אחת הדוגמאות שמובאת שם היא בנושא קנס על איחור בלקיחת הילדים מגן ילדים בחיפה. ברגע שהושת הקנס הורים איחרו הרבה יותר כיון שהטרנסקציה הפכה להיות כלכלית. ומאותו רגע אין שום משמעות עמוקה לנושא האיחור והניצול של הגננות.  

אז מעתה אמרו לא עסקה אלא הסכם, לא עלות תועלת אלא ערכים חשובים שיש לממשם, גם במקרה הזה וגם בנושאים רבים אחרים הקשורים לחברה בישראל, יהיו אלה חברתיים, כלכליים, וכן גם מדיניים.  

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רתם

    חשבה שישראל יצאה להלחם, שוב, בלבנון כדי להחזיר שבויים?
    לצערי הרב, ולצער רבות, תוכלו, למשל, לחזור לפוסט של שיקו בהר מלפני כשנתיים ולהיזכר שגם אז הצד השני הציע לישראל…משא ומן להחלפת שבויים. תשפטו לבד, האם באמת אפשר היום לומר שלמטרה הזו ישראל החליטה לצאת, שוב, למלחמה.

  2. סמולן

    אני חושש, שהגיע הזמן לנתח, ולוא כזית, לא את ממשלת ישראל אלא ארגון מעניין יותר, כלומר החיזבאללה. מה זה אומר, ההתעקשות הרצינית והמחויבת לשחרר את סמיר קונטאר ? מה אומר הדבר הזה על נאסראללה, על המחויבויות שלו, על המעמד המוסרי שלו ?

    האם המבחן של רולס איכשהו מתיר לעשות את מה שקונטאר עשה ? לתמוך במעשה שלו ? לפעול לשחרורו ? האם מישהו כאן בעצם גם תומך בקונטאר ? מצטער בחשאי שהוא עצמו אינו מספיק נועז כדי לעשות את הדבר הזה, שקשה אפילו לתאר אותו ?

    האם לא ברור שלא ניתן לעשות שלום עם אנשים מהסוג של תומכי-קונטאר ? שחובה מוחלטת, עקרונית, רעיונית, ערכית, לוודא שהם נעלמים מכל עמדת השפעה במזרח התיכון, בעולם בכלל ? האם לא ברור לנו שהמו"מ הזה הגיע למקום כל כך הזוי, עד כי ברור לגמרי שנאסראללה מוכן להרוג כל גבר, אישה, ילד ותינוקת במדינת ישראל ? שהוא נתמך על ידי מיליציה שחושבת כמוהו, ומאמינה לו ? שהוא נתמך על ידי איראן, שחושבת כמוהו ומאמינה לו ? שהעולם הערבי כולו תומך ומריע לקונטארים, למעט קבוצה מצומצמת של אליטות שליטות ? במובן הזה, המהלך של ממשל ישראל הוא לא פחות מגאוני. מי שיוצא כאן מרושע ובזוי בכל קריטריון, היא האומה הערבית. ואנחנו, כולל ובפרט ברק ואולמרט, יוצאים מטומטמים, אבל אופטימים, ומאמינים בטוב שבכל אדם.

  3. עוקצן

    האם הכיבוש נגדו ביצע קונטאר את מעשיו מוצדק לפי רולס? האם פעולות התגמול של ישראל בלבנון, שנעשו בתגובה מוצדקות? האם פלישת צה"ל ללבנון ביוני 82' מוצדקת? האם טיפוח המשת"פים הרצחניים, ביניהם הפלנגות הנוצריות מוצדקת? האם מלחמת 2006 מוצדקת?

  4. קורא

    אמנם אני לא "קוראת", סתם "קורא" – אבל החזרת החטופים הייתה רק אחת ממטרות המבצע (שהתגלגל למלחמה) בלבנון 2006. הייתה מטרה אחרת, שהושגה לזמן קצר בלבד: פירוז רצועת הביטחון (לשעבר) מכוחות חיזבאללה.
    היו כמה שהאמינו כי הרצועה תישאר נקייה לאחר הנסיגה מדרום לבנון. נו, התברר שטעינו.

  5. ליאור

    אני מסכים עם סמולן אבל מרגיש צורך להגיב במילים שלי.
    אנחנו חיים בעולם לא אידאלי, שבו מה שמפיע ומשליך הוא מעשה ולא רעיון, לכן כדי להשפיע ולהשליך על העולם בצורה הטובה ביותר לאור הרעיונות שלי, עליי להבין בצורה הכי נכונה ומדויקת שאפשר איך המעשה שלי משתלב בסך של מעשים גורמים ואינטרסים ויוצר השלכה חיובית על העולם.
    זה דבר מאד קשה ומסובך שדורש הרבה מידע והרבה למידה ואני לא מקנא במי שצריך לקבל החלטות כאלו על בסיס יומיומי כשעל הכף מונחים החיים של מליוני בני אדם.
    הרבה יותר קל לדבר על רעיונות וערכים ולא להיות אחראי להגשמתם במציאות להתמודד עם ההשלכות של הדבר.

    בגלל שפוליטיקאים, שרים ועל אחת כמה וכמה ראשי ממשלה חייבים לשלוט בדבר הזה שנקרא השלכות ולהיות אחראים להשלכות לא רק של המילים או המעשים שלהם, אלא למעשים של אומה, נדרש מהם לחשוב תמיד על ההחלטות שלהם ותשלומי המחיר עבור ההחלטות ועל החלופות הקיימות. זהו חישוב נורא הגיוני ולפעמים קר שכדי לבצע אותו כהלכה לפעמים צריך שיהיה מנותק מרגש כדי לראות את טובת הכלל.

    צר לי אם זה לא מעים ולא מסתדר עם הכוונה הטובה אבל עיסקת חילופי שבויים היא כזאת והיא אכזרית וכמו כל החלטה שמקבל נבחר ציבור ההשלכות שלה משפיעות על מליוני אנשים ולפעמים גם קטלניות.

    מלחמת לבנון לפי דעתי היתה בעיקר החלטה לא לתת לאירגון טרור קיצוני, רצחני, מטורף אבל מאומן, מאורגן ומצוייד להפליא לשבת על הגבול עם מלאי לא נגמר של טילים שמכוונים למרכז הארץ ליום הפקודה מאירן- דמוקרטיית זכויות האדם של המזרח התיכון, לתקוף ולחטוף חיילים ללא הגבלה וללא הצדקה ובעיקר בלי שיהיה אף גוף רישמי ופורמאלי שיקח אחריות על הדברים שהוא עושה בלי להתחשב באוכלוסיה או בחפים מפשע.

    האם המהלך הצליח? אפשר להתווכח, אבל על תגידו שזו הייתה מלחמת חינם שמטרתה החזרת החיילים, זה לא נכון! ומי שקיבל את ההחלטה לא קיבל אותה בקלות ראש ולא מתוך זלזול בחיי אדם אלא להיפך מתוך הניתוח ההגיוני שלו את הדרך הטובה ביותר להבטיח את שלום תושבי מדינתו ובטחונם מפני בריונים פאנטים שלא מקבלים את מרות או הסכמות בין לאומיות, בין מדינתיו.

    אלא אם מכריזים מלחמה ונאבקים בהם בצורה חד משמעית כדי שיהיו השלכות קשות למעשים שלהם ולאינטרס שלהם!

    קר מנוכר לא אוטופי וערכי? אני יודע אבל זו המציאות ואיתה צריך להתמודד מי שרוצה להביא את ערכיו לידי ביטוי בה.

  6. אלי

    מדיניותה של הסוכנות היהודית משנות הארבעים של המאה הקודמת ואח"כ, בהמשך ישיר, מדיניותה של ממשלת ישראל.
    אין כל כוונה להכנס כאן לויכוח כה מרחיק לכת, כשבעים שנים לאחור, אך כדאי שנדע שאנו היום שבויים בתוואי שנקבע
    אז, קרי- כי רק דרך הכח נצליח ליצור את העובדות שאליהן אנו חותרים. אך מה לעשות, הכוחות שעמדו מולנו אז ולמעשה
    עומדים מולנו גם היום, לא רק שהולכים ונחלשים, כי אם להפך, הולכים ומתגברים, הולכים ומתעצמים, ואילו אנחנו כנגדם,
    במאזן של זה מול זה, מפסידים גובה, ואפילו במהירות רבה. אולי כעת כבר מאוחר מדי, אנחנו, העם וההנהגה, מתוכנתים על הקונצפציות השגויות הללו, וכמו יהודי דתי הדבק במנטליות שהוריו נטעו בו, אין כל סיכוי שנצליח לשנותן.
    אלא שבעצם רציתי להגיד משהו אחר, משהו בקשר לקונטאר. אומרים לנו שוב ושוב שקונטאר הוא קלף מיקוח להשבתו,
    חי או מת, של רון ארד. האם אפשר להתייחס ברצינות לעמדה כזו? האם מישהו חושב שנוכל להחיות את הפרשה הקשה
    הזאת של רון ארד? אז אם זוהי תכלית החזקתו של קונטאר, תכלית הזויה מכל וכל, האין זה עדיף להחליפו בתמורה של
    ממש?

  7. סמולן

    ואכן מורכבת רק מדיון-בישראל-הפויה (להלן דב"ה), ומדיון-בערבי-האחלה (גם דב"ה, מעשה שטן\ציונות). בכל מקרה, נא לא להסיט את הדיון לדב"ה הראשונה, בעודי מנסה לדבר על הדב"ה השניה. כל העניין הוא שיש כאן משהו מאד בעייתי למי שמאמין שערבים הם תמיד ובהכרח אחלה. לא בגלל מה שקונטאר עשה, חלאות יש בכל חברה, אלא בגלל התמיכה הקולקטיבית והמוחלטת בו ובמעשה שלו.

  8. טלילה סטן

    להחזיר אותם בחיים?

    ברור שלא ניתן היה להחזיר אותם בחיים. בחיים לא. זכור מקרה נחשון.

    אם זו היתה המטרה המוצהרת של המלחמה – מה פלא שהיא נכשלה?

    כל אדם בר דעת מבין שהטענה כאילו ניתן בפעולה צבאית לשחרר את השבויים חיים היא מוטרפת ומופרכת.

    אלא אם, תסלחו לי על הציניות, הכוונה היתה להשתחרר מהשבויים.

  9. נתן שקרצ'י

    ההפגנה והכנס האלטרנטיבי שהודעתי לכם עליהם, נהפכו להפגנה של המורים והגמלאים היום בין השעות 9-11 מול הכניסה למלון.

    בתודה
    נתן.

  10. ראובן מירן

    רשימה חזקה ונכונה. כל מילה בסלע. לקרוא כל בוקר לפני היציאה לג'ונגל החברתי המקומי. דבריו של ספורטא מבהירים היטב איך אנחנו מתנהלים לאורו האפלולי של הליברליזם ה"נאור", המפריט את חיינו לפרטים טכניים-פיננסיים. השאלה היא האם יצליח עם של סוחרים להתנתק מהשימוש במונחי מסחר ולחזור לטרמינולוגיה – כלומר למחשבה ולהרגשה ולראיית עולם אנושית באמת.

  11. יורגן

    תודה על הדברים , הצלחת לשים את האצבע על משהו שמאוד הפריעה לי ולא ידעתי לתת לו שם
    קשה לצפות מהאיש שיודע לקנות בתים בזול ולמכור אותם ביוקר שיגלה רגישות

  12. אוף

    ברק השתתף באינטרנציונל הסוציאליסטי. ואם זה לא היה עצוב בטח היינו צוחקים.